Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Michael Sprintz, born in Tuczyn, Poland, 1932, regarding his experiences in the Tuczyn Ghetto and in hiding in a forest

Testimony
היום י"ט באדר שני תשס"ה. 30 במרס 2005.
משה נאמן מראיין את מר שפרינץ מיכאל
בבית יהדות ווהלין גבעתיים.
מיכאל יליד טוצ'ין. פולין.
1932. שהה בגטו באזור מגוריו. הסתתר ביער.
פונה לבית ילדים ברוסיה לאחר ששהה במחיצת הצבא האדום.
ובשנת 1954 שירת בצבא האדום כ-3 שנים.
מיכאל. תואיל בבקשה לספר על המשפחה הקרובה שלך.
בשנים שלפני המלחמה?
הורים. אחים. אחיות אם היו לך.
תזכיר גם את שמותיהם. בבקשה.
אממ. היה לי אחות.
2 אחיות. אה. אנחנו היינו 3 ילדים.
מ-המ.
אני ו-2 אחיות. בובל'ה וברנדל'ה ואמא ואבא.
היינו גרים אצל סבא. ב. ב. בבית של סבא.
סבא היה איש דתי. עשיר. כולם.
אנחנו היינו גרים אצלו בבית.
בש. אלף ש. אה. באלף ש.
1939 מתי הגיע צבא אדום.
לקחו את האבא שלי לבית הסוהר בגלל שהוא
היה איש מ. אמיד. עשיר.
ב-41' מתי התחילה מלחמת שנייה גרמנ.
גרמנים הגיעו אלינו בטוצ'ין.
והראשונים מהטוצ'ין הרגו את.
אה. אב. סבא שלי וסבתא שלי.
למה שהדודה ש. דודה שלי הייתה גרה במ.
מ. בטוצ'ין [משובש] (רוסית) נ. העי.
מקום היה נקרא [משובש] (רוסית) זה כנ.
אחרי טוצ'ין. אחרי. לא ב. לא במרכז טוצ'ין. שם.
מ-המ.
הם הלכו לבקר אותם. ובזמן הם הלכו.
הגרמנים הרגו אותם. סבא וסבתא שלי.
ברשותך מיכאל אנחנו עוד נחזור לזה אבל
הייתי רוצה לדעת עוד כמה דברים לפני. אה. 39'.
קודם כול מה שמות ההורים?
הזכרת את שמות האחיות.
אבל את שמות ההורים לא הזכרת.
אמ. אמא שלי קראו אידה.
כן?
ואבא שלי היו קוראים נתן.
מ-המ.
נוסיק.
מ-המ. במה הם עסקו ההורים שלך?
א. אבא של. סבא שלי היה [משובש] (רוסית).
כן.
עם. עם. עם גויים.
זאת אומרת. אה. [משובש] (רוסית) נקרא ברוס.
ברוסית. בעברית זה אחו.
אחוזה עם. עם עובדים.
מ-המ.
והיה לנו ת. [משובש] (רוסית) איך אומרים?
לעשות סוכר ל. ל.
כן.
לג. לגדל סוכר.
מ-המ.
היה לפרות. היה.
כן.
והיה לנו במש.
במשפחה של סבא היה מפעל של עו. עורות.
מ-המ.
והיה תחנת. אה. תחנת דואר. וזהו אצל. זה אצל סבא.
מה קרה?
[כך במקור]
היה ל. לנו מפעל עורות והיה צ.
אצל סבא והיה תחנת דואר של סבא.
ואבא שלי מתי התחתן עם אמא שלי שנת שלו. 1930.
הוא קנה [משובש] (רוסית) ב-35 אלף זלוט בבנק ורשה.
כסף זהב הוא שילם. 32 אלף זלוט.
מ-המ.
וזהו.
כן ובזה הוא עסק.
מה לספר עוד?
אה. תגיד לי רגע.
אתה זוכר את חיי היום יום שלכם בבית?
כן בוודאי.
אז תספר איזה מין בית זה היה. דתי? הזכרת.
בית היה.
שהאבא. הסבא היה דתי.
אבל באמת איזה מין בית זה היה?
בית היה דתי. סבא היה עם זקן.
סבתא תמיד הייתה הולכת.
אה. קשה לי לתאר את זה. לא אוהב לספר.
המ?
קשה לך תשתה קצת מים.
לאט. לאט אין דבר. אין דבר.
אולי. אה. אתה זוכר משהו.
איך חגגתם את החגים בבית?
שבתות. חגים. אולי אתה זוכר זיכרונות מחג.
כל יום.
הפסח?
כ. לא זה. זה אני לא כל כך זוכר.
אתה יכול לתאר לנו קצת?
אבל אני זוכר שביום.
כל יום שישי היו באים אצלנו בבית.
כן.
לבקש מאיתנו נו. נדבות.
מ-המ.
סבתא הייתה עומדת. לא יכול לספר. לא.
לא יכול לספר. די.
אתה רוצה שנעבור הלאה קצת?
כן. אני לא. לא יכול זה.
שלא נספר על הזיכרונות של הבית? המ?
תמשיך הלאה. אני ל. לא יכול.
טוב. אז בסדר. אז אולי אחר כך אחרי שתיכנס קצת יותר לנושא.
טוב בכל אופן. איפה למדת בתור ילד?
ה. הייתי בח. חדר. הייתי הולך לחדר.
כן? מ-המ.
עד מתי התחילה מלחמה. כל הזמן היית.
כל הזמן למדת בחדר?
הייתי בחדר. כן בטח. אני הייתי הולך עם מכנסיים קצרים.
מ-המ.
עם. עם גרביים.
אה-הא.
היה סבא או סבתא מעבירה לכביש.
מ-המ.
והלכתי ל. לחדר. ואמא הייתה בבית. אמא לא עבדה.
הייתה עקרת בית?
כן.
כמה תלמידים הייתם בחדר הזה?
זה אני לא זוכר.
לא זוכר?
לא.
מה למדתם שמה. אתה זוכר מה למדתם?
תורה.
כן?
אבל ק.
מקצועות יהדות?
כן. אבל אני לא יודע. לא זוכר ל.
למדתם לקרוא ו.
לא זכרתי כמה היו ילדים בתוך הכיתה.
מ-המ.
לא. זה.
בסדר אין דבר. לא נורא.
זה יצא לי מהראש.
כן. לא חשוב.
לא זוכר.
לא חשוב.
זוכר שרק מתי אבא שלי לקחו אותו לזה. לבית הסוהר.
ומתי התחילה מלחמה עם גרמנים. אבא שלי חזר.
מ-המ.
הביתה. שחררו אותו הרוסים.
אה-הא.
הרוסים לקחו אותו לבית הסוהר ש. 39'.
כן.
ומ. מתי התחילה מלחמה הוא חזר אלינו חזרה. בשלושים ות.
באמת ב-39'.
עד 41'.
אז טוצ'ין נכללה אצל. אה.
כן. לקחו אותנו מ.
אצל הרוסים.
הרוסים.
כן.
אז.
הרגשתם משהו כשנכנסו הרוסים?
איך זה. איך זה היה.
ה. הרגשנו שזה.
מבחינת החיים?
לקחו הכל מאיתנו. [משובש] (רוסית) לקחו הכל.
לקחו אותם זה. רכוש.
החרימו לכם את כל ה.
בוודאי.
כל מה שהיה שם?
ונשארנו. נשאר לנו בית.
בתוך הבית היה אורווה שם.
אה. סוסים. אה. פרות היה ח.
מ-המ.
כזה. זה. איך קוראים?
[משובש] (רוסית) עצים פר.
פרי. פרי עץ היה. גן.
אה-הא.
גן עם פרי צ. פרי עץ. זה שלנו היה.
כן.
בתוך הבית של סבא.
אה-הא.
היינו גרים עם סבא. עם סבתא.
כן.
עכשיו מתי הוא חזר אבא בארבעים. אה.
41' מתי התחיל המלחמה.
אבא שלי חזר חזרה מהבית הסוהר של הרוסים.
מ-המ.
ואנחנו נש. נשארנו בטוצ'ין.
סבתא וסבתא הר. הרגו הראשונים ו.
רצחו אותם. הגרמנים רצחו אותם?
גרמנים. גרמנים.
תגיד לי רגע. אה.
בתור ילד יש לך קצת זכרונות על הקהילה היהודית בטוצ'ין?
לא.
למשל תנועות נוער ציוניות?
לא. לא. לא.
או עיתונות. תיאטרון. בתי כנסת אתה זוכר שם בטוצ'ין?
במ. היה את בית ה. או סליחה היה בית הכנסת של סבא רחמיאל.
אה. הוא היה.
שלו.
שלו?
הוא בנה. הוא בנה.
אה-הא.
הוא בנה בית הכנסת של רחמיאל.
כן.
זה אני זוכר. אף אחד לא. א. אנחנו הי.
לא היו מתחילים להתפלל מתי סבא לא מגיע לבית הכנסת.
על יד תורה איפה. איפה השולחן זה היה ש. ס.
ס. את ה. נו. ספסל שלנו. של משפחת שפרינץ.
כן? היה לכם ספסל שם מיוחד?
כן. הוא. זה היה שלו. בית הכנסת שלו.
אה-הא.
היה רחמיאל. בית הכנסת שלו הוא בנה על כסף שלו.
זה אני זו.
אתה יכול לזכור אם היו הרבה מתפללים בבית כנסת הזה?
אה. לא זוכר.
או לא זוכר?
אבל יש פה אנשים יודעים. יש פה אנשים.
כן. לא חשוב. אין דבר.
כן. לא אני ל. אני אישית לא.
אנחנו עכשיו מתייחסים למיכאל.
אני אישית לא זוכר.
לא זוכר?
לא זוכר. אני רק זוכר רק עוד.
אין דבר.
טרגדיה. מתי גרמנים נכנסו. עם ה. טוב.
הגרמנים נכנסו ב. ביולי 41'.
41'. אני זוכר.
כן. בתחילת יולי.
כן.
מ-המ.
אנחנו ישבנו במרפסת. נכנסו עם את התיק.
למין [משובש] עם נ. עם נשק.
עשו סיבוב מסביב. זה אני זוכר.
כן.
ואחר כך זה. לקחו אותנו כל הג.
כל הגברים. חלק מגברים.
כן?
הם הלכו הגרמנים וחלק ברחו.
חלק מהאנ. המ. האבאות. ה. הגברים.
כן?
גרמנים לקחו וחלק ברחו ליערות.
לא כולם הי. הטר.
מתי סגרו אותנו בגטו את החלק ה.
בר. ה. ה. יצאו מהגטו גברים.
לעבוד ל. להביא. אה.
אוכל וזה. אבל לא היה ג.
אה. לא היה שמירה חזקה התחלה בתוך הגטו.
כ. אה-הא.
שהיה. היה. יכול. יכולתי לצאת למכור משהו.
להביא אוכל ל. למה לא היה לאוכל כבר ל. לאנשים.
כן.
אתה יכול א. אבא וכל.
כל אלה מה שהיו שמה גברים היו מביאים זה. ויום אחד.
את הגטו אגב סגרו בראשית ספטמבר של.
כן. כן. כן.
1942.
שת. 42'.
אבל את. כן. אתה זוכר משהו על ה.
אני זוכר מתי גש.
סרט שקיבלתם? סרט שרוול?
אני לא קיבלתי כי בתור ילד.
לא זוכר?
אני בתור ילד לא קיבלתי סרט. לא היה לי.
אה-הא.
עליי סרט. אני זוכר שרק בלילה היה שריפה.
שריפה בתוך הגטו. מי שיכל יכול ל.
לרוץ. מי שלא הספיק לרוץ הם התחילו להרוג אותנו.
כן.
כולם ברחנו. חלק. חלק מהאנשים. אהה.
ברחנו לי. ליער. מהתוך הגטו ברחנו ליער. ליער.
אני ברחתי עם אמא שלי.
עם 2 אחיות ברחנו ליער.
מ-המ.
אבא שלי לא היה איתנו.
כן. אה. אני רוצה לשאול אותך רגע.
אה. כמה זמן הייתם בגטו עד שבעצם ברחתם?
אני חושב שנה. יותר משנה היינו שמה.
עברנו כבר בטח.
יותר משנה היינו בגטו.
אתה זוכר. אה. איזה חיים היו שם בגטו?
כו. כולם ביחד.
את חיי היום יום?
כולם ביחד משפחות.
מה עוד אתה יכול לספר?
לא.
היה שם צפוף?
צ. צפוף ב. בוודאי. ב. בתוך.
אה. בית אחד היו 5 משפחות.
כן?
ביחד כולם.
צ. היה צפוף.
אם מיש. אם מישהו נשאר בתוך הבית נ.
אם נכלל בתוך הגטו הוא היה גר.
אבל היו מ. כאלה שהוא.
הביאו אותו מהרחוב שני.
נתנו לך בתוך הבית שלך.
מ-המ.
הכניסו עוד כמה משפחות. אצל. גם אצל סבא.
כן.
הכניסו כמה משפחות.
תגיד לי רגע. ואיך היה שם עם האוכל. אתה זוכר?
זוכ. אני הסברתי לך שמי שהולך אחד למ.
למכור אצל גויים מה שהוא. מה שהוא מביא.
כן?
מחלק לכולנו. אוכלים ביחד.
כן. אז היה שיתוף פעולה.
כן שותף ביחד.
בין האנשים. עזרו אחד לשני שם?
כן. עזרו אחד משני.
מ-המ.
אם אחד הולך מביא ד. אצל גוי.
קונה שם תפוח אדמה.
כרוב וזה. מבשלים מרק כולם אוכלים אותו דבר.
אבל לא הרגשתם רעב?
לא. בתור ילד לא הרגשתי.
לא בתור. אתה לא זוכר אם הרגשת?
אני אגיד לך. אבא שלי היה גויים היה.
הוא מכיר היה הרבה גויים.
אה-הא.
לנו לא היה כלום.
כן.
מי שהיה. מי שהיה שומ.
שומע נוסיק זה היה כמו אלפרון פה עכשיו בשוק.
אה. בשוק ה. עו.
עולם תחתון. ככה זה ה. היה נוסיק.
מ-המ.
את. את. אתה הבנת אותי ש.
כן.
אם תגיד מי אתה.
עכשיו אני אספר לך מתי ברחנו מהיער. אני לבד.
כן.
מתי באתי לגוי. דפקתי אותו בדלת: "מי אתה?"
[משובש] (רוסית) "אני נוסיק. בן של נוסיק".
הוא פתח לי דלת: "תיכנס".
שלאבא שלי היה.
הוא היה עם מ. מעמד מכובד.
מעמד והיה איש.
כן.
חזק. היה ש. היה כמו שאת. אהה.
איש או. אם שומעים את שמו.
זה מספיק לא צריכים שום דבר.
מ-המ. כן.
ככה שזה לא הרגשתי עם.
בלי אוכל. אבל מה?
לא היינו בבית. מתי ברחנו מהגטו הייתי ביער. היינו ביער.
בגטו הייתה לכם אפשרות.
אהה. להתרחץ כמו שצריך?
לא כל זמן.
תנאי רחצה?
אם היו. לא כל הזמן היה מים עם. עם דלי.
כן?
בבאר היה מים מדלי.
מ-המ.
אם שמ. לקחת הת.
התרחצת. אתה לא לקחת. לא התרחצת.
מה עשיתם שם במשך היום?
שום דבר. ישבנו.
שום דבר. לא. לא ניסו לארגן לילדים משהו. איזה פעולות.
שום דבר.
יהודים.
כל אחד עם. אה. זה לא.
זה לא ילדים פה שלנו.
מ-המ.
שמה יש כל אחד אמא היא מחזיקה כמו.
אם י. "שב פה אל תלך פה".
שמרו עליכם שם בגטו?
כן.
מי? הגרמנים?
הגויים. גויים וגרמנ.
היו שמה אוקראינים.
אוקראינים כן. בטח.
שעזרו לגרמנים שם. כן.
בטח. אוקראינים. הם עשו לנו יותר מד. מהגרמנים.
מה למשל אתה זוכר?
שלא נדע עם. אה.
הפוגרומים כל זמן או.
מ-המ.
בכבישים היו ג. היה שלט ש. איך.
אה. רפובליקה אוקראינסקה.
אני לא זוכר בדיוק אז. מה היה כתוב שם.
מ-המ. ואתה ראית שהם עשו את הפוגרומים? איך זה התבצע?
אני לא ר. לא. רק שמעת.
לא ש. או שמעת?
אני לא ראיתי. אצלנו בבית.
מ-המ.
אני אומר לך עוד פעם. אצל האבא שלי בבית שום.
אה. פוגרום לא היה. שום דבר.
אה-הא.
של סבא בעצם. שמתי הרגו את הסבא.
נשארתי בלי. בלי סבא אבל לא.
זאת אומרת הסבא וסבתא נרצחו.
התחלה.
מיד.
מיד.
כשנכנסו הגרמנים?
מרד. מאותו יום שנכנסו אחרי יום. יומיים הרגו אותם.
כן.
היא הלכה לבקר דודה שלי והרגו אותם מהר.
ואז זה היה בפוגרום שעשו.
כן.
האוקראינים בטח.
כן. הגרמנים הרגו אותם.
כן. נרצחו אז 70 אנשים.
כן. עוד.
משהו. כן.
טוב. אתה יכול להגיד לי. אה.
מה פתאום. איך הגטו נשרף?
אתה יודע משהו?
ה. הפרטיזנים. הפרטיזנים היהודים. הפ.
א. ש. אה. שרפו גטו.
בכוונה?
בכוונה שנברח. מי ש. ש.
שהרגישו שיבואו כבר.
אה. יח. י. יהרגו אותנו כולנו בתוך הגטו.
טק. ביום אחד הפ.
הדליקו גטו ושברו ד. גד.
אה. גדר וכל אחד כמו.
הלאה. קדימה רצו.
כל אחד מכיוון שלו.
מ-המ.
וחלק גדול ניצל.
חלק גדול מאנשים שברחו מהגטו ניצלו.
אם הגיעו ל. ליער.
כן. זאת אומרת. אם אני מבין נכון.
אז היו כאלה שהתנגדו.
הייתה התנגדות לגרמנים.
והם החליטו לשרוף את הגטו.
גטו.
ולירות. ירו שם כל מיני יריות.
אתה זוכר ירות.
יריות שירו גם כן שם?
מה זה של. עמדו 3
סטודיבייקרים גרמנים עם מקלעים ירו מה זה?
כן? ירו עליכם?
אה. כן.
אבל אני מבין שרצו לנצל את העשן של השריפה.
זה היה בלילה. זה היה לילה.
אולי לנצל את העשן של השריפה כדי שאפשר יהיה לברוח.
ש. כן.
בחסות העשן.
כן. אמרו שביום ב.
ב. לא. לא.
אף אחד לא קיבל הודעה שגטו היום בלילה נשרף.
מ-המ.
פתאום אש. התחילו לצעוק: "גטו נשרף. לרוץ".
א. כל אחד תפס מה שהוא יכול לתפוס. ברחנו.
זה אני עוד זוכר שאמא תפסה אותי ביד. 2 אחיות.
אחת הייתה בובל'ה אולי חצי שנה.
בריידל'ה היה שנתיים או להיפך. שמות כבר. אה.
כן.
ברחנו ליער. ובתוך היער היינו כמה חודשים היינו ב. בתק.
ומה עם האבא? איפה האבא היה?
אבא לא היה איתנו.
היו לו כבר קבוצה.
קבוצה יהודים שהתארגנו עם נשק.
אה-הא.
שהוא היה מביא כבר. אס.
אה. אספקת אוכל מה. מהגויים.
מוכר להם. לוקחים אותם. הורגים אותם.
וזה כבר היה ארגון שהתנגדות נגד גויים.
נגד אוקראינים. לא נגד גרמנים.
מ-המ.
עוד לא היה נגד גרמ. אה. נגד אוקראינים.
ואבא שלי היה ביניהם.
הוא לא היה איתנו בש.
אחר כך מתי כבר הייתו.
אנחנו היינו כבר ביער. מתקרב חורף.
אה. אבא היה בא אלינו והוא.
הוא ועוד כמה גברים עשו מקלט א.
מתחת אדמה לח. לח. לחורף.
אה-הא.
שאי אפשר ל. לש. לש.
לשבת ביער מתחת עצים בחורף. טו. ק.
מ-המ. עשו מקום להסתתר בו?
הסתתר מתחת.
מ-המ.
איך ה. איך. איך היה בלינדאז'?
הבלינדאז' היה ככה.
עץ היו חתוך. חתוך עץ. גזע נשאר.
כן.
מתחת גזע היו תו. כופ. חופ.
תופרים. אה. חופרים אדמה ושמה יושבים.
הוא כבר הכין לנו למש.
כל אחד זאת אומרת מ.
אם. לא היה לגברים.
גברים עזרו לנשים בלי גברים.
מי שכמובן לא. לא היו.
עשו להם כזה מחנה עם מ.
עם מקלט מתחת האדמה.
הם לא היו איתנו גברים מתי גרמנים הרגו אמא שלי.
מ-המ.
ו-2 אחיות לא. לא היו.
יום אחד ישבנו. זה עוד היה חו. חו.
לא היה חורף. לא היה שלג. אבל היה קר.
בא שומר יער צולע.
שמה בחוץ לארץ היה תמיד שומר יער.
כן.
שומר על יער.
מ-המ.
שלא יהיה שריפות זה. זה.
בא שומר יער עם צולע. הסתכל עלינו והלך.
אחרי איזה שעה. שעה וחצי שומעים רעש.
אה. רכ. רכבים. שומעים שמש. אה.
רכב מתקרב. למה שביער לא נוסעים לטייל.
שומעים. אה. רכבים.
אני רואה הגיעו 4 רכ. ר. אה. סטודיבייקרים.
עכשיו אני זוכר סטוד. 4 מכוניות.
כן.
עם. עם חיילים גרמנים.
ו. עכשיו היער בחוץ לארץ היה יער גדול. גבוה.
אולי 10. 15 מטר היה גובה עצים והיו י.
יולקה כאלה קטנים של.
אה. פקאנים. א. אגוזים כאלה קטנים.
כן. מ-המ.
אנחנו נשארנו ב. כזה. עצים קטנים.
מתי ה. התחילו להתקרב גרמנים עם ס.
עם רכבים. ת. כולם עזבו. אה. ע. ע.
עזבו. נו. יש. ישיבה איפה ישבנו עם אוכל. זה.
ברחנו ליער קטנצ'יק כזה. מת. אה.
ל. לשיחים. שיחים שנגד.
מ-המ.
שלא יראו אותנו.
הגרמני הגיע פתח שיח.
ירה לאמא שלי כדור.
אני קפצתי והוא הרג גם 2 אחיות גם כן.
ואני ברחתי. אני. היה.
מתי הם עמדו ש. 4 ר. א.
4 רכבים גרמניים עם מקלע ירו. ואני ב. ב.
לא. אני. היו כמה ברחו מצד.
אנחנו נשארנו מצד זה.
מצד ימין עברנו כביש. רצנו.
רצנו בתוך יער. לא יודע כמה זמן רצתי.
כמה זה היה הטרגדיה.
אני רק זוכר שבלילה ירד שלג ואני שוכב בתוכו. בתוך הת.
שיחים של עלים. של עלים.
כיסיתי. אז כיסיתי עצמי ושכבתי.
לפנות בוקר כבר היה.
זאת אומרת. אה. לקחתי קצת שלג. אכלתי ב.
לא היו מים. ש. אכלתי קצת שלג.
ול. בבוקר אני הל. הלכתי.
התחלתי ללכת. לא זכור לי כמה שעות הלכתי.
ל. לאן אני הלכתי.
הלכתי. לבד בלי אף אחד.
אתה ראית שירו באמא וב-2 אחיות?
אני אספר לך. אני חזרתי אחרי זה.
אתה ראית? אה. אחר כך ת.
אני חז.
תגיע לזה אחר כך.
אני חזר. כן.
כן.
פףף. הלכתי. הלכתי. הלכתי. הגעתי ליישוב.
מ-המ.
תבסת. דפקתי בדלת.
דיברתי אז שפה יידיש. דיברתי אוקראיני.
ידעתי לדבר באוקראינית. ידעתי לדבר ביידיש.
דפקתי בדלת. יצא הגוי אחד. "מי אתה?"
"אני. אני שפרינץ נוסיק.
בן של נו" זאת אומרת.
נוסיק אמרתי לאבא שלי.
"תיכנס". היה שלג גדול. כל. אה. כ.
זאת אומרת שהשלג לא הפסיק ל.
לרדת באותו יום. שלג.
אתה כל הזמן הלכת בשלג?
בשלג. עם מכנסיים אלה ככה. בלי שום דבר.
חולצה וקדימה.
כמה זמן הלכת?
זה אני הלכתי לפי הערכתי היום.
אולי ח. יותר מחצי יום.
כמה שעות.
כמה שעות.
מ-המ.
הוא אמר לי: "הנה". שם היה מ. מ. מכסה.
בחוץ לארץ היה ת.
תנור. מתחת תנור היה מ.
כזה בור ששמים תפוח אדמה.
דברים כאלה. בחוץ לארץ זה.
כן.
תפוחי אדמה. שמים עגבניות. אה.
כ. נו.
הכל ש. בשביל חורף.
כן.
הוא שם לי ספסל.
שם לי [משובש] (שפה זרה) זאת אומרת.
אה. שמיכה כז. מה. מהכבשים.
הוא אומר לי: "תשכב פה.
אם ידפקו בדלת ותשמע גרמנית אתה תקפוץ ב.
במרתף. במרתף למטה". אמרתי: "בסדר".
נתן לי לאכול. הוא נתן לי לאכול. אכלתי אצלו.
שכבתי. שומע דופקים בדלת בלילה. זה היה לילה.
שלג יורד. מדברים באוקראיני.
פותחים דלת. אני רואה אבא שלי נכנס.
מ-המ.
נכנס אבא. הם הגיעו איזה אולי 12 ח.
חבר'ה. 2 סוס.
עם סוסים. עם [משובש] (שפה זרה) בשבילנו.
מ. מזחלת.
הח. על של. על שלג.
מ-המ. מזחלת. כן.
הוא אומר לי: "איך. איך הגעת פה?"
אבא שלי שואל אותי: "איך אתה הגעת פה?"
אמרתי לו: "ניימצה.
הגרמנים ה. הרגו את אמא ואני ברחתי".
"איך הרגו?" אמרתי לו.
"איך הגיעו?" אמרתי: "הגיע בבוקר.
הגיע שומר יער צולע.
ואחר כך הביא הגרמנים".
ש. הוא אמר: "בוא". לקח אותי.
אנחנו כל א. עם 2 ס. סוסים. 4 סוס. 4.
2. פעמיים היו ש. ש.
זאת אומרת לא על ה. על ה. על אחד עגלה היה הכל לכולם.
שניים.
מ-המ.
הגענו ל. הוא מכיר אותו.
אבא מכיר אותו זה. השומר יער.
נכנסנו אליו הביתה. אבא שלי לקח תכף חבל.
תלה אותו. תלה אשתו. ה. הדליק בית.
זאת אומרת. עד כמה שאני מבין.
שומר היער הלשין לגרמנים.
כן.
שאתם.
הוא. הוא הביא.
מסתתרים שם?
את הגרמנים. אם לא הביא הגרמנים אנחנו כולנו היינו חיים.
היינו ניצ. הייתם ניצלים. כן.
כן. מ. ניצלים. נ. נשרף. אה. בית שלו.
תלה אותם אבא שלי.
תלה אותו. נשרף בית.
הם נשרפו. ומה שאנחנו ברחנו משמה.
מ-המ.
מתי. מתי. מתי זה נשרף הגוי עם א.
עם אשתו. עם הכל הרכוש שלו.
הוא אמר: "בוא". הוא אמר: "בוא נראה איפה אמא".
באנו איפה אנחנו נשארנו.
אבא ידע איפה היה מקום.
אני לא ידעתי איפה היה.
מ-המ.
הוא הוריד מהיד ש.
עם אמא שלי שעון. אבא.
הוא אומר: "קח. תזכור שאמא שלך".
הגרמנים לא לקחו שעון.
היה אחות אחת הייתה כדור נכנס פה.
יצא מצד שני. ואחד ביד.
אנחנו הגענו שמה אחרי של. 3 ימים.
למקום שרצחו אותם?
כן. אמ. אמא.
אמא היה כדור פה. מצד שני יצא.
ו-2 אחיות. אחד בפה ואחד ב. ביד.
הם ש. שכבו.
ואז עשו כל. אה. זה ל.
לא רק אותם. מ. מ.
מי שהיו כולם ביחד עשו ערימה ג. גוויות. י.
חטבו עצים. שמנו להם. עליהם עצים.
חשבו אולי ב. ל.
ל. נגמר חורף לחזור חזרה לקבור אותם.
למה זה כבר האדמה הייתה קפואה.
אי אפשר לעשות ק. קבר.
וק. אז שמנו עצים ואמרו שאנחנו
שנה הבאה נבוא לקבור אותם באדמה.
והלכנו. עזבנו אותם והלכנו.
כמה אנשים היו שם עוד חוץ מהאחיות והאמא?
שם היה אולי. אולי 30. 40 משפחות היו.
זה היה ה. הרבה אנחנו היינו.
כולם הרוגים.
רובם היו.
ביער?
ביער כו. רובם הרוגים.
לא יכול לדעת כמה.
מ-המ.
זה אני לא זוכר כמה.
אבל אני רק זוכר שאבא שלי יצא. נ.
נפל בבור. בבור של גוויות.
חזר חזרה כולו דם. בדם.
וכמה היה? אני לא זוכר.
הגרמנים הרגו והלכו. הם לא קברו אותן גוויות. אומ.
אתה יכול. אתה יכול לזכור כמה זמן עבר.
3 י.
מרגע שהסתתרתם ביער. שברחתם מהגטו ליער.
עד שבעצם גילו אתכם ו.
כמה חודשים.
זאת אומרת במשך כמה חודשים עוד הייתם ביער?
כן.
איך העברתם את הימים ביער הזה?
ישבנו. כל אחד דיבר עם. אה.
ילדים שיחקו. אנחנו שיחקנו עם כ.
עם מישהו אחר ומ.
המבוגרים ישבו. דיברו.
ואבא היה מ. מביא כל פעם אוכל.
לא רק לי. מביא ל.
מביאים אוכל ל. אם אין לך. גם לך ייתנו.
זאת אומרת הייתם משפחות. משפחות היו שם.
כן. משפחות. משפחות. נשארנו ביחד. כל אחד מדברים.
מ-המ.
נשים. גברים כבר לא היו.
גברים כל אלה היו לעשות.
אה. מקלט מתחת אדמה.
כן.
לא במקום זה. קצת. כמה קילומטר ממקום זה.
מתי גרמנים הגיעו.
הגברים לא היו איתנו.
לא אבא. לא. אף אחד לא היה איתנו. אחר כך.
היו איתכם שם גם תינוקות ממש?
בוודאי.
כן?
אחותי הייתה אולי חצי שנה. הקטנה.
מ-המ. היו כאלה שהיה להם קשה להחזיק מעמד ביער.
והם חזרו חזרה לטוצ'ין?
לא. אף אחד.
לא?
לא. אף אחד.
מ-המ. כולם נשארו ביער.
כולם נשארו ביער. אם לא היה.
אם שומר יער לא מביא גרמנים.
מאז אני לא ראיתי גרמנים יותר.
מאותו מק. מאותו סיטואציה מתי הרגו את אמא שלי.
מ-המ.
לא ראיתי יותר גרמני.
היינו כבר ביערות.
ראינו רק בנדרבצי.
אוקראינים אלה. עם כ.
אה. עם כובעים שעשו. איך אומרים?
[משובש] (שפה זרה). בנדרבצי אלה היו.
הם היו הז'נדרמרים?
כן. ז'נדר. גרמנים. של ה.
אוקראינים.
של אוקראינים. אבל גרמנים כבר לא.
אחר כך. 43'. מתי הגיע הצבא האדום.
גייסו אבא שלי לצבא ולי לקח ר.
רב סרן. היו. רב סרן אחד.
לקח א. אומר: "בוא איתי".
והוא לקח אותי אצלו אבל הוא.
ואצלי היה שעון של אמא שלי.
ואני הייתי בתוך יח. יחידה בתור ילד.
אחר כך מהצבא האדום התקדמתי דרו. עד רובנו.
הגעתי ברובנו. ישב. היה בתוך עיר.
אני ישבתי על משאית של צבא.
היא. עכשיו היא כבר נפטרה.
אני לא שכחתי. היא הייתה גרה בפתח תקווה.
היא הייתה אחות בבית חולים.
והיא אומרת לי: "תגיד לי. מה אתה עושה פה?
אבא שלך שוכב בבית חולים. פצוע".
השכנה שלנו מטוצ'ין הייתה ג.
אחרי ב. היא הייתה עובדת בבית חולים.
מ-המ.
היא הכירה אותי. אני לא הכרתי אותה.
איפה בבית חולים ב.
ב. ברובנו.
ברובנו?
כן. כן.
רובנו זאת עיר המחוז של טוצ'ין.
כן. כן. זה מטצ'. 30 קילומטר היה.
כן. עיר המחוז של טוצ'ין. נכון.
טאק. היא אומרת לי: "למה אתה יושב פה?
אבא שלך שוכב בבית חולים פצוע.
בוא. בוא תראה אבא".
אמרתי: "פ. פה?" אומרת: "כן".
אני קפצתי ממשאית.
רציתי ללכת איתה. הקצין לא נתן לי.
קצין לא נתן לי שאני אלך איתה.
מ-המ.
"תעל. תעלה חזרה למשאית".
והיא הלכה ואני נשארתי על המשאית.
אחר כך מ. עם הצבא האדום אנחנו עברנו את כל ויסלה.
נהר הוויסלה עברנו מצבא האדום ביחד. אני הייתי.
בתור ילד הייתי איתם ביחד.
איך העבירו אתכם לרובנו?
איך עברתם לרובנו?
אני. לא. מתי אבא שלי שחררו אותו.
הצבא האדום ב-43' שחררו אותו
על יד טוצ'ין. אנחנו היינו בסביבה.
מ-המ. כן.
הסתובבנו. לקחו אותו לצבא האדום.
ואותי לקחו בת. בתוך ילד. בתוך הצבא.
עם צבא האדום אני התקדמתי קדימה.
ברגל כל הזמן?
לא. לא.
או גם ברכב?
בר. רכבים צבא.
בר. זהו. זהו.
כבר היה. טנקים. הכול. זו'וקוב היה.
כן.
מפקד ארמי. פ.
ז'וקוב.
וארמי זה ז'וקוב היה.
כן.
זה כבר א. זכר לי. זה זוכר הכל טוב.
בלילה היו ערים טנקים.
הכול. ואני איתם ביחד.
מ-המ.
ואבא שלי בצבא.
זה רק ידעתי שאני. 43' אנחנו נפרדנו.
אני נפרדתי ממנו וגייסו אותו לצבא האדום.
ואני נשארתי שמה לבד. אחר כך.
ברובנו נשארת לבד? איפה?
לא. מהטוצ'ין. מ.
מסביבה מתי הגיע צבא האדום ב-43'.
כן. כן.
אבא שלי לקחו אותו לצבא האדום.
מ-המ.
אני לקחו בתור ילד בצבא.
אז אני נס. איתו אני נפרדתי. לא פגשתי אותו יותר.
אה-הא. לא פגשת את אבא.
לא. רק ב. מתי הייתי ברובנו.
אחות אמרה: "בוא איתי.
אבא שלך שוכב פה. בוא תראה אותו".
אז לא נתנו לי ל. לר.
ללכת. צבא. קצין. לא נתנו.
זאת אומרת לפני שהגעת לרובנו עוד התעכבת בטוצ'ין?
לא. לא. טוצ'ין אני לא.
לא. או התעכבת בט.
ל. לא הייתי אף פעם יותר.
אה. לא היית יותר? אז.
אני לא הייתי.
אה-הא.
ב-42'. מאז אנחנו.
אני ברחתי עם אמא.
לא נכנסתי אף פעם לטוצ'ין.
כן. מה עשית.
שום דבר.
מה עשית עם הצבא האדום?
לקחו אותך כילד. מה עשית שם?
כמו ילד הייתי איתם ביחד. אהבו אותי כולם.
היו כאלה מבוגרים שהיו ילדים בטח כאלה בבית. אבל.
אבל פשוט החזיקו אותי בתור ילד.
ל. זה לא היחידי היי.
אבל מה עשית שם איתם?
שום דבר.
כלום?
איתם ביחד. עם חיילים. מבשלים אני.
והם. הם דאגו לך לאוכל?
כן. בטח. איתם ביחד.
והם דאגו לך לשינה?
הכול. בטח. איזה שאלה.
מה שהם אכלו גם אני אכלתי.
הכול כ. כמו שבן שלהם. לבד. איתם.
והיו איתך עוד ילדים אני מבין?
לא. בתוך היחידה איפה אני הייתי. לא הייתה.
אבל אחר כך מתי עזבו אותנו.
מ-המ.
וכבר אני פגשתי עוד ילדים.
מתי שלחו אותי ל [משובש] (שפה זרה).
במוסד. מתי שלחו אותי למוסד.
לא. במוסד איפה אני הייתי אני היח.
י. יהודי היחידי אני הייתי.
כן.
לא יודע למה זה. זה גורל שהיו הרבה ילדים אבל ב.
ב [משובש] (שפה זרה).
איפה אני הייתי זה יהודי אחד.
ואחר כך בא עוד אחד ודודה שלו אחרי הלמל.
המלחמה היא לקחה אותו. היהודי.
היהודי היחידי אני הייתי.
כן. עוד נגיע אז לבית הילדים הזה. אבל כש.
כשהאנשים מהצבא האדום.
החיילים יצאו לכל מיני. לכל מיני פעילויות.
אני איתם ביחד.
פעילויות צבאיות. אתה גם יצאת איתם לפעולות צבאיות?
איתם. איפה הם הולכים אני איתם ביחד.
אבל אז. זו לא פעולה כמו שפה בצה"ל.
זה נוסע שיירה טנקים.
שיירה. כבר הגרמנ.
לא היה ק. קר. אממ.
אה. קרב ב. בין גרמנים עם. עם רוסים.
הו. זהו ה.
כבר לא היה. לא. את זה לא היה.
אנח. אתה מדבר על 43' עכשיו?
אני. כן. זה הק. הגרמנים כבר ברחו.
מ-המ.
אנחנו מגיעים. לא. לא קרב. אה. לא.
ש. אה. איך אומרים?
יחידה ק. קרבית קדימה.
כן. אז אתה היית בתור ילד עם החיילים.
בתור ילד שהחזיקו אותו סתם.
כמו משחק. לא עשיתי שום דבר.
לא. לא פגעו בי. יד. ידעו שאני ניצול.
שהרגו את האמא שלי. הכל ידעו.
ידעו.
כן. בטח.
כמה זמן היית איתם עד שהעבירו אותך ל. ב. ב.
אני חושב הייתי אולי חצי שנה הייתי איתם.
אני מתאר לעצמי לפי שאני הגעתי לרוסיה.
זה היה בטח ב-44'.
ב-43' הגיע אני חושב. אה.
ב-44'. ש. חצי שנה אולי אני הייתי איתם ביחד.
אתה שמעת משהו מהאבא שלך בתקופה הזאת?
לא. לא. רק. רק.
לא שמעת שום דבר?
ידעתי שהוא היה פצוע ברובנו. ב-43'.
זה ידעת.
סליחה. זה אני ידעתי.
יותר לא ידעתי שום דבר.
מתי באתי ל [משובש] (שפה זרה). בארבעים ו.
ב-45' נגמרה המלחמה.
ב. מתי. ב. אז אני חי. חיפשתי.
אני לא הייתי שפרינץ.
אני הייתי רשום קרצ'טוב.
אז היית בשם בדוי?
קרצ'טוב. למה הם נתנו לי שם? אני לא יודע.
הגויים. ב [משובש] היה כתוב.
לא היה כתוב שפרינץ מיכאל.
היה כתוב קרצ'טוב ולי לא.
היו לו קוראים לי לא מיכאל. מוניה.
ביידיש היה קוראים לי מוניה.
כן. אה-הא.
הם נתנו לי מיכאל.
אני הייתי בשם קרצ'טוב.
אז מי נתן לך את השם הבדוי?
אני רוצה להבין. החיילים?
לא.
הגוי שהיית?
ב. ב. במוסד. מוסד.
אה. זה כבר בשלב שכבר היית במוסד.
כן. בטח.
אה-הא.
ב-44' אני הגעתי למוסד [משובש] (שפה זרה) קאשירה.
קאשירה.
על יד מוסקבה יש עיר. קאשירה.
שם אני הייתי [משובש] (שפה זרה) בשם קרצ'טוב.
אוקיי.
אבל אני ידעתי שאני יהודי וידעתי שם מש.
משפחה שפרינץ. אני ידעתי.
תגיד לי רגע. אה. אתה מגיע לבית הילדים.
כן.
אחרי חצי שנה שהסתובבת שם עם החיילים.
מה קורה איתך בבית הילדים?
שמה לומדים. שמה הולכים ללמוד בבית הספר.
כן.
עם גויים ביחד.
לא רק [משובש] לבד.
[משובש] היה מוסד והיה גם כן יישוב. ע.
ביחד עם ילדים של. אה.
משפחות של ישוב.
אנחנו למדנו בב. בבית הספר.
מ-המ.
אחר כך שלחו אותי לבית הספר מ.
מקצועי. ללמוד מקצוע.
יש כאלה שלמדו נגרות.
יש כאלה למדו.
כל. כל מיני מקצוע.
אני למדתי מסגר. מסגר.
אה. מכני שנתיים.
גם כן למדתי ב.
בסטופינו. אבל. לא. למדתי בקאשירה.
אחר כך מקאשירה שלחו אותי לסטופינו.
ללמוד. אה. ללמוד. מקצוע מס. מסגר. שנתיים.
שם היה פנימייה. יש פ. פנימייה.
מ-המ.
מבלי הורים. פנימייה. אני יש. ישנתי שם.
אכלתי ולמדתי בבית הספר מקצוע.
בחגים כל הגויים היו נש. נשים.
נוסעים הביתה או אני נשאר לבד או אני מצטרף.
ואז הגיעו ב-46'. 47'. הגיעו הרבה מיוון.
היה שם מהפכה קומוניסטית.
הגיעו הרבה קומוניסטים מיוון.
עם שחורים. אצלי יש. הייתי שחור שערות.
כן.
אני אמרתי שאני גם יווני.
גם היה לי חבר שנסעתי אצלו כמה פעמים ב. ל.
לכפר לחגים הוא אומר: "אל
תגיד שאתה יהודי. תגיד שאתה יווני".
למה הם. הם. היו דתיים.
[משובש] (שפה זרה) אתה בא
24 שעות דלוק נר שמה. [משובש] (שפה זרה).
אל תגיד שאתה יהודי. תגיד שאתה יווני.
הייתי נוסע כמה פעמים בחגים שלא יושב.
לא נשאר ב. בפנימייה לבד.
הייתי נוסע איתו ב. ב.
אליו הביתה לחג. אמרתי שאני.
כן.
יווני.
הייתי מעוניין לשמוע עוד קצת על בית הילדים.
אה. איך היו תנאי החיים שם?
תנאים היה קשים מאוד.
מה. במה זה התבטא?
התבטא דבר ראשון בנוגע אוכל.
בנוגע מגורים. בנו. אנחנו היינו 32.
30 ילד ב. בחדר אחד.
אני עוד זוכר כמו שהיום שהילד היהודי השני
היה תמיד מ. מרטיב במכנסיים.
היו נותנים לנו דלי פחם בשביל לחמם חדר.
בפינה תמיד היה שלג בתוך.
אה. מקבלים שמיכה אחת.
כן.
זהו. זה מה שהיה. שמיכה דקה.
ונשארנו עם. אם קר קר.
אתה לא מוריד מכנסיים.
אתה ישן עם מכנסיים.
היו נותנים לנו 100 גרם לחם בבוקר.
יושבים על ס. על שו.
על. על יד חדר אוכל.
ומקבלים כל יום דלי פחם בשביל ל.
ל. להדליק תנור. קמין. תנור קמין כזה.
אבל את הקמין הוא לא התחמם אף פעם.
זה לא היה מספיק.
וככה. ואחר כך הולכים ללמוד.
באיזו שפה למדתם שם?
ע. עברית. אה. רוסית.
רוסית.
כן. בטח.
והיו שם בנים ובנות ביחד או רק בנים?
לא. היו בבית הספר זה איפה אני.
לא ב. לא ב. ב. ב. בפנימייה? היו רק בנים.
לא היינו בנות איתנו. [משובש] לא היה.
לא היה בנות. רק בנים אנחנו היינו.
רק בנים.
כן. 2 יהודים אני ועוד אחד.
ידעו שאתה יהודי?
בטח.
במוסד?
כן. ואני אמרתי.
איך התייחסו אליך כיהודי?
אני. אמת. אנ. אני הרגשתי טוב.
מ-המ. לא הרגשת אנטישמיות?
לא. לא. אני דווקא. אני דווקא הייתי. מה.
מה. שיחקתי קלפים. עישנתי סיגריות.
כן.
הייתי כזה ביניהם.
בין ה. בין החבר'ה.
היית ילד בן 12 אז?
כן. כן. כן.
למה שגויים היו מביאים אוכל לעצמם היינו גונבים אצלם אוכל.
מוכרים להם משהו. הם לנו. היה ככה.
לא היינו רעבים באוכל.
לא היינו רעבים באוכל.
לא כולם. לא כולם.
היו כאלה שבאמת היו רעבים.
יוש. יושבים בספ. בספסל.
מקבלים מנה אוכל אחד. בא נותן לך ב.
עם יד על הכתף אתה מסתובב רק. אין לחם.
תגיד לי זה היה בית ספר שחינך ברוח. אה. הנצרות?
לא. לא. לא.
לא.
נו. קומוניסטים. זה.
לא היה שמה.
היה [משובש] (שפה זרה). איך אומרים.
נו. כמו שאצלנו צופים. זה לא.
תנועות. תנועת נוער כזאת.
כן. כזה. לא היה דתי. לא. דת לא.
דת לא למדו בכלל. למדו בית הספר.
ואיך היו שם המורים? איך הם?
אנחנו היינו בבית הספר עם.
עם תושבים. לא אנחנו לבד. היה מעורב ביחד.
מ-המ. כן.
אנחנו היינו עם בנות. עם בנים ללמוד.
אחרי בית הספר אתה חוזר חזרה לפנימייה.
אה-הא.
הם הולכים הביתה לאבא ואימא ואנחנו
חוזרים לפ. לפנימייה שלנו.
שם זה אני מקבל ארוחת צוהריים שנותנים לך את זה. זה הכל.
זאת אומרת למדת כמ. כמה שעות בבית ספר.
אחר כך החזירו אתכם. אה.
הביתה.
לבית הילדים. לפנימייה.
כן. כן. פנימייה כל מיני דב. דברים לעשות.
אה-הא.
בשלג אם אתה יכול לשחק עם שלג.
זה היה חופשי. לא היה סגור. למה לא היה סגור?
היו כאלה שהיו בגיל 16.
17 הולכים להתרחץ בים הכל היה שערות כמו ילד מבוגר.
אם יודעים שהוא בן 17 סוגרים את הבית.
אה. פנימייה סגורה.
אמרו לי: "בן כמה אתה?" אומר: "12".
[משובש] (רוסית). את.
אתה הבנת זה מה שזה?
אז באמת איזה גילאים היו שם?
היו גם 15. 16. 17 היו כאלו. אבל.
והצעירים יותר באיזה גיל הם היו?
לא. היו. אני לא חושב.
לא היו. 6. 7. לא היו כאלה.
יותר. יותר מ. לא היו ילדים קטנים.
מ-המ.
5. 6. 7. לא. היו יותר גדולים.
והיו כאלה שש. שש. 16.
15. מעשנים סיגריות. הכל. מה זה?
כן.
היו כאלה שברחו. אה.
תפסו אותם עוד פעם מביאים אותם עוד פעם.
כל מיני. זה לא היה בית. אה.
זה לא היה בית סג. [משובש] (שפה זרה) סגור.
לא היה סגור.
אתה גר בלי. אין לך אבא ואימא. אתה גר שם.
כמו שאצלנו פה בארץ יש פנימייה.
זה נחשב לבית יתומים בעצם?
כן. בית יתומים.
מ-המ.
אחר כך התגיי. אה. גמרתי צבא.
גמרתי בית ספר מקצועי שנתיים.
אה. אתה אומר שלמדת מסגרות מכנית?
כן. כן. ב-48' אני הלכתי. בארבעי.
ב-48' גמרתי בית ספר.
הלכתי ללמוד בשנה 50'.
גמרתי בית ספר מקצועי שנתיים ואחר כך הייתי חוב.
חובה 4 שנים לעבוד איפה הם רוצים אותך.
איפה צ. איפה הממשל צריך אותך.
אז באים. מתי גומר את הקורס.
נגיד שנתיים או יש כאלה קורס חצי שנה. באים. אה.
מבקשים נגיד 5 נהגים. 3 מסגרים.
ואתה חייב 4 שנים לעבוד איפה מ.
איפה מוסד צריך אותך.
מ-המ.
אין. אתה לא מקבל תעודה ביד.
אחרי 4 שנים אתה יכול לקבל תעודה.
אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה.
אז אחרי שלמדת בבית הספר הזה כבר.
כן. הלכ.
כבר השתלבת בעבודות?
כן. עבד. עבדתי במפעל. בטח.
בליוברטסי על יד מוסקבה.
היה. זה היה תעודת זהות היה מוסקבה ליוברטסי.
איזה 5 דקות מה. מ [משובש] (שפה זרה).
אתה מגיע ברכבת חשמלי. אתה מגיע הביתה.
שם אני עבדתי בתור מסגר.
היו לנו אר. בית 4 קומות.
2 קומות היו גברים.
2 קומות היו נער. אה. בנות. ועבדו.
גם כן ל. למי שלא היה מש.
היה ברוסיה היה כזה חוק אם אתה עובד במפעל.
נגיד ארגז או. נו. לא חשוב איזה מפעל.
מפעל חייב לספק לכם מגורים.
אם אתה נשוי את מקבל חדר אחד בבית משותף.
אם אתה רווק אתה מקבל מיטה.
35 לירות בחודש.
30 או 35 לירות.
היית משלם בחודש עבור מיטה.
בחדר היינו 7 חבר'ה.
מחליפים פעם אחת בשבוע.
מחליפים לבנים וזה הכל.
לכבס אתה רוצה ת.
תמסור מכבסה. יש תשלום. אתה לא רוצה?
תכבס לבד. אבל. אה.
לבנים בתוך מיטה פעם אחת בשבוע הם באים מחליפים אותך.
ואיך היה באמת בבית הילדים מבחינה הזאת של ביגוד?
היה.
דאגו לכם לביגוד. להחלפה?
היה. היה. היה. הם קיבלו מג'וינט מאמריקה. היה.
הכל היו. אני זוכר כמו שהיום מקבלים חולצה כזאת.
מהג'וינט?
מהג'וינט. מק. הלבשה היה. לא היה חסר.
היינו. בחורף היינו מקבלים [משובש] (שפה זרה)
כזה עם צמר נגד שלג.
אה-הא.
לא. היה. זה היה. לא היה חסר.
אוכל היה חסר. אבל הלבשה לא.
אחר כך מתי אני עבדתי מ-40'.
זאת אומרת 54'.
50' עד 54'.
עבדתי 4 שנים ב. במפעל.
זה חוק. אתה לא יכול לצאת משם.
מתחומי רוסיה.
לא. לא ברוסיה. מוסקבה. זה. זה.
מוסקבה.
זה לא נקרא. זה
בתעודת זהות היה כתוב [משובש] (שפה זרה) ליוברטסי.
זה פרובינציה כמו ר. רמת גן גבעתיים.
כן. מ-המ. פרבר כזה.
כן. ובארבעים ו. 54'. התגייסתי לצבא 3 שנים.
איך התגייסת לצבא?
אה. קו. קוראים לך. צבא. כמו שפה. גיוס.
היית חייב ללכת? זה היה גי.
בטח חייב. אין דבר כזה.
כלומר זה היה חובה.
חו. חובה. בטח.
גיוס חובה.
כן. ובמתי הייתי גר שם ב.
במגורים. שם היה בית קולנוע.
היה שם חדר אוכל.
אתה. אתה לא חייב לשלם מזומן.
אתה בא. אתה. אתה רושם ומורידים לך ב.
במשכורת. מורידים לך עבור אוכל.
ואתה עדיין כל הזמן בשם הבדוי שלך?
לא.
או שכבר חזרת לשם המקורי?
אני. אני חזרתי על שפרינץ.
מ-המ.
באיזה צורה אני חזרתי.
מתי למדתי ב. בטכ. בזה. במקצוע.
אני אמרתי אני לא קרצ'טוב. אני שפרינץ.
אה-הא.
אז רשמו לי שפרינץ.
אני בתעודת זהות היה כבר שפרינץ.
ב-57' אני הייתי ח.
סדיר. היה הסכם גומולקה.
מ-המ.
שכל היהודים פולני הוא יכול לחזור חזרה לפולין.
זה. לא. אה. כן.
טוב. לא משנה איפה שירתתי.
אז אני היה [משובש]. אני רציתי לפ.
לפנות עליו שהוא. אני. אה. יהודי.
אני אזרחות פולני. אני רוצה לחזרה לחזור. לחזור לפולין.
הוא אמר: "מה פתאום אתה תחזור לפולין?
אנחנו השקענו עליך. למדנו אותך והצלנו
אותך מגרמנים". ואתה זה וזה וזה.
אז אני לא משנה מה שעשיתי.
קיבלתי 20 יום מאסר. אחרי זה.
למה קיבלת 20 יום מאסר?
שאני הייתי. בדיוק אנחנו חזרנו מאימונים.
מה. שמה אימונים יש להם כאן.
זה כמו שפה. פה בארץ.
נו. שולחן לנקות נשק.
כן.
היה מקלט 05.
מקלע.
מקלע 05. ניקינו.
והוא עבר בדיוק [משובש] (שפה זרה). אני קפצתי עליו.
התחלתי לדבר איתו.
הוא אמר מה פתאום אתה רוצה עכשיו לנסוע
לפולין ושאנחנו השקענו לך את זה?
אני לקחתי מקלע הזה.
זרקתי על ה. על הרצפה.
מ-המ.
ומיד 20 יום. 20 יום.
עשו לך משפט צבאי.
מיד. 24 שעות. במקום.
20 יום. 20 יום.
יום אחד אתה מקבל אוכל חם.
יום שני אתה מקבל רק לחם ומים.
יום אחד אתה מקבל. אם אתה מקב.
קיבלתי 20 יום. זה יום אחד. מ.
אוכל חם. יום. יום שני אוכל לחם ומים.
אם קיבלת 15 יום. זה כל יום אוכל חם.
זה ככה זה היה חוק היה בתוך הבסיס. מתי גם.
ומה עוד? איך עוד התנהגו אליך בבית הסוהר? חוץ מהאוכל?
כולם מכירים אותי.
כן?
אני הייתי איתם במצב אידיאלי. ידע שאני.
היו לך יחסים טובים.
ידע שאני יהודי. ידע הכל.
זה לא. לא הסתרתי לאף. אף מקום.
כולם ידעו שאני יהודי.
כולם שאני הייתי מוסד ב [משובש].
הכל ידעתי. ידעו ממנו.
לא הסתרתי לאף מקום שאני לא יהודי.
אז. אז יצאתי מבית הסוהר.
קרא לי גנרל מיור.
אני הייתי בבסיס איפה הוא 2. המרכז. אה.
מטוס ריגול הפילו ב [משובש].
זאת אומרת היה בסיס אטום. לא ידעתי.
לא משנה. למעלה היה מאגר מים.
מ-המ.
ולמטה היה מפעל של. של ה. סודי.
אני הייתי בחיל הנדסה.
‮ב. בנינו ג. גשרים ב-‭T52‬.‬
הטנקים שיצאו החדשים. הרוסים.
אנחנו. אני. חיל הנדסה בנינו ג. גשרים.
וקרא לי אז מיור. גנרל מיור.
זאת אומרת תת-אלוף.
לא. לא תת-אלוף.
תת-אלוף זה פלקוב. זה פלקובניק.
אלוף משנה אולי?
לא. לא. לא. פה בארץ.
טוב. לא חשוב.
הוא קרא לי: "מה אתה רוצה?"
"אני רוצה לנסוע לפולין".
הוא. הוא כזה איש היה טוב.
לא יודע אם. אם היה יהודי. לא היה יהודי.
תגיד לי. אמרתי: "אני לא הולך.
אני רוצה לנסוע לפולין.
זה לא יעזור לך. התחלתי".
"מאיפה אתה הגעת לפה?"
אמרתי. סיפרתי לו שהייתי אצל גרמנים.
בלי משפחה. אין אף אחד ש [משובש].
והוא אמר לי: "טוב". הוא הוציא אותי מהיחידה הזאת.
איפה אני הייתי לפני זה אימונים בחי"ר.
שלחו אותי לחיל הנדסה.
אז אני הגעתי לחיל הנדסה. כמה נשאר לך.
היית בחי"ר?
כן. בחי"ר.
אחר כך עברת לחיל הנדסה.
לחיל הנדסה. אחר כך הוא אומר לי:
"כמה נשאר לך. עוד שנה?"
"כמ. כמעט שנה נשאר לי". "תגמור פה".
ואז אני. היינו 12 חבר'ה עם קצין. חו.
חותכים עצ. עצים. עושים גשרים. מוכרים. אה. מ.
משאית אחת מוכרים לגויים.
מקבלים שם כמה לירות.
קונים כמה בקבוקים וודקה. 2 משאיות מכ.
מכניסים לצבא. היה קו. קומבינות כאלה.
אז אני קיבלתי הודעה מ. מקונסול. ממוסקבה.
מוורשה שאני. זאת אומרת הם קיבלו.
אני כתבתי מכתב משרד פנים שאני יהודי.
נולדתי וזה. וזה.
וזה. ידעתי איפה אני נולדתי.
למזלי. למזלי גיטרמן לא.
אוי. ש. שכן שלי מהטוצ'ין.
כן.
היה גר ברובנו.
ברובנו.
ברובנו. וקראו לו.
מתי אני כתבתי שאני שפרינץ היה לי אבא ואימא. 2 אחיות.
הייתי גר שמה ושמה וקר. ש.
הוא חתם שבאמת. השם שלו ברח לי.
היינו. איבדתי אותו בעלייה לארץ.
א. אם תזכור אחר כך תזכיר אותו.
והוא חתם. הוא חתם ל. לרוסים.
שוב. אני מכיר את המשפחה של שפרינץ.
היה לו בן ו-2 בנות.
איפה הם? אני לא זוכר.
למה? בארבעים. ב-39'.
מתי באו רוסים.
הם ברחו ישר לג. לרוסיה.
מרק התחיל למלחמה עם גרמנים. הם תכף.
לא באו תכף אלינו.
הם ברחו כל המשפחה. קניידל.
קניידל.
הכל זה. הוא חתם שהוא. הוא חתם ב.
ברובנו במשרד הפנים שהוא מכיר משפחת שפרינץ.
שהיה לו בן ו-2 בנות.
מ-המ.
ואיפה הם? הוא לא מכיר.
איפה הם הוא לא יודע את זה.
מסמך זה שאני כתבתי והוא חתם שהוא מכיר אותי.
אני קי. קיבלתי בקונסול בוורשה.
מקונסול של מ. מפולין במוסקבה שאני.
בודקים אני קריטריון שאני יכול לחזור חזרה לפולין.
בינתיים אני השתחררתי מהצבא.
חזרתי חזרה לש. נו.
ל [משובש]. חזרתי לזרה.
לא. לא [משובש]. [משובש] זה.
נו. חזרתי חזרה לליוברטסי.
לא רצו לקבל את זה לעבודה.
"למה אמרו לי שאתה. אתה רוצה ל.
לעזוב את רוסיה לנסוע בחזרה לפולין.
אנחנו לא יכולים להחזיק אותך בעבודה".
אני אמרתי לו: "אני עכשיו השתחררתי מהצבא.
איפה אני הולך? אין לי כסף. אין לי בית. אין לי שום דבר".
בקיצור הלכתי למזכיר.
מזכיר מפלגה כמו שפה.
מזכיר. כמו הסתדרות. שם מפלגה.
כן.
נכנס אליו. הוא אמר מפה אני לא אצא.
אני רוצה לחזור חזרה לעבודה.
אין לי משפחה ואין. אין לאן ללכת.
תלכו בסוף הייתי אצלו איזה יומיים.
נשארתי במשרד. ל. לא עזבתי משרד שלו.
הסתדר שאני חזרתי חזרה לעבוד במפעל.
חזרתי חזרה לעבוד במפעל.
יום אחד קיבלתי ויזה יציאה ממוסקבה לפולין.
אנחנו נעשה פה הפסקה.
[כך במקור]
תמשיך.
ב-59'. אני קיב. זאת אומרת השתחררתי מהצבא.
קיב. קיבלו אותי חזרה לעבוד במפעל.
ב-59' אני קיבלתי ויזה לצאת לפולין.
מתי הגעתי. הגעתי לו. מ.
היה רכבת מ. מוסקבה ורשה.
בתוך הרכבת עברתי גבול.
נסיעה זאת קניתי כרטיס ממוסקבה לוורשה והגעתי לוורשה.
אוקיי. אני רוצה לדעת.
שירות החובה שלך בצבא היה 3 שנים?
3 שנים סדיר. כן.
גמרת את השירות הצבאי.
גמרתי צבא. חזרת חזרה לעבודה.
כן.
ואז קיבלתי ויזה לצאת לפולין.
מ-המ.
מכרתי איגרות חוב. היה לי קצת איגרות חוב.
החלפתי כסף. על.
על כסף רוסי החלפתי בכסף פולני בגבול ב. במעבר גבול.
הגעתי לוורשה בלילה. היה לי מגבת.
גופיה. תחתונים ומזוודה קטנה. עדיין אצלי.
אני הלכתי לישון. ישנתי על הספסל בתחנת רכבת בוורשה.
בבוקר התעוררתי. נכנסתי לבית שימוש שם רחצתי פנים.
קיו. נפתח קיוסק.
היה לי אפשרות לקנות לחם שם גרם.
וודקה. 2 לחמניות עם חתיכה נקניק והתיישבתי לאכול.
אחריי יש. ישבה משפחה עם ילדים. דיברו יידיש.
כל השנים שהייתי ברוסיה לא דיברתי יידיש. אבל קצת.
קצת נשאר לי.
אני קמתי מהספסל שלי.
בא אליהם שואל אותם: "אתם יהודים?"
"כן. מה אתה?"
"גם אני יהודי". אמר לי: "מאיפה אתה באת?"
אמרתי: "אני היום באתי בלילה ממוסקבה.
לפה לוורשה [משובש] (רוסית).
אני. אני רוצה לנסוע לישראל.
"איך שם המשפחה שלך?" אמרתי: "שפרינץ".
"אתה יודע שאבא שלך פה היה?" "איפה היה?"
"אבא שלך היה פה". איך. איך הוא אמר לי?
טוב. "אב. אבא שלך בורו.
אבא שלך היה גר בורוצלב.
אתה יודע שאבא שלך היה אחרי מלחמה. היה גר בורוצלב?"
אמרתי: "אני לא יודע. לא יודע אם אבא
שלי חי". אני אמרתי לו.
"אני עכשיו באתי פה". אמרתי: "באתי פה.
אין לי ש. לירה אחת בכיס. מה אני אעשה?"
הוא אומר לי: "אתה צריך ללכת לקונסול של ישראל.
אתה תקבל כסף. אמרתי: "איך להגיע?"
הוא אמר: "לך שמה ופה תשאל איפה זה.
ואני הלכתי. אכלתי. הלכתי לחפש קונסול ישראל בוורשה.
הגעתי שם לקונסול. ש. ש.
עמד שומר. "מי אתה?"
אמרתי: "אני עכשיו באתי". "תיכנס בפנים". נכנס בפנים.
אמרתי ב. בפולנית.
ברוסית. אמרתי לו שאני עכשיו בלילה חזרתי ל.
ממוסקבה לפה אני. אני רוצה לנסוע לישראל.
הוא אומר לי: "עכשיו אתה לא.
אתה לא יכול לצאת עכשיו לישראל".
ה. הרווקים לפני זה היה בלילה מטוס הראשון לישראל.
אנחנו נשלח [משובש] (שפה זרה).
אמרתי: "אין לי כסף". הוא אמר:
"תחתום". הוא נתן לי 1500 זלוט.
קונסול פ. פ. פולסקי בוורשה.
קונסול ישראל יזרסקי. קונסול בוורשה.
נתן לי 1500 זלוט.
נתן לי מכתב שאני אסע ל [משובש] (שפה זרה).
זה ארגון של יהודים.
אז איך. איך הגעת?
איך ידעתי שקניידל חתם לי?
מזכותו אני הגעתי.
מתי אני באתי שמה.
שמה ב [משובש] (שפה זרה).
כל יום בערב היו אוספים.
נוספים כל היהודים.
מדברים כל זה. מתי נוסעים?
מאיפה נוסעים? הוא.
אני הגעתי. "מי אתה?"
אמרתי: "אני שפרינץ". "אני קניידל.
אתה לא זוכר אותי?
היה לי משפחה. 12 ילדים".
"לא. אני לא זוכר את זה".
"אני חתמתי לך שאתה תצא". וזה. זה.
כן.
הוא כבר היה בורוצלב.
בדז'רז'וניוב. הוא כבר היה ב.
אחרי מלחמה הוא חזר לרובנו.
ומרובנו. רובנו זה רוסיה.
מרובנו הוא עבר לפולין בשביל לעלות לישראל.
אז הוא אמר לי בוא אליי הביתה.
באתי אליו בחגים הייתי הולך אליו הביתה.
"אבא שלך חי. אבל איפה?
אני לא יודע. או הוא נסע לישראל או נסע לברזיל.
אבל אבא שלך אחרי מלחמה היה חי".
אז בתוך הדז'רז'וניוב קיבלתי עבודה בתוך.
אה. לא. התחלתי. קיבלתי מיד 20.
חבילה של ג'וינט. 20 דולר.
דולר היה אז 22 זלוט דולר אחד.
קיבלתי מג'וינט חבילה.
קיבלתי 20 דולר. וקיבלתי כל מיני שטויות.
אז אני התחלתי לעבוד. אה. שם אח.
אחד היה מעיר שלי שהוא היה נשוי.
היה נשוי עם גויה.
וגיטרמן. בן דוד שלי הוא גר גם פה.
יש בן דוד אחד שהוא גר בכפר סבא. גיטרמן.
נשוי. התחתן עם.
עם. יהודייה מוורשה והם גרים בורוצלב.
אני נסעתי אצלם לורוצלב והוא אומר לי שאבא שלך נ.
נסע לישראל.
לבריאות.
שאבא שלך נסע לישראל ב-48'.
אבא שלך התחתן עם אישה שהיה לה י.
ילד. ילדה. ונולד לו עוד ילדה אחת.
ואבא שלך הרבה הרבה אחרי מלחמה חיפש
אותך ברוסיה ולא מצא אותך.
היה. היה פצוע קשה.
היה לו 48% נכות [כך במקור].
אחרי מלחמה אבא שלי התחתן והיה.
בזמן המלחמה הגיעו לברלין השתתף עד 45' ל.
בצבא האדום. חזר פצוע.
נכה ופתח איזה.
איזה עסק היה להם.
היה להם תחנת קמח ואחרי מלחמה ב-48' הוא עזב.
הגיע לארץ. ללוד.
לצריפים. אה. נו.
מעברה. והדוד בן דוד. זה ה.
האשתו של גיטרמן. דודה גרה שם בוורוצלב. הוא נת.
היא נתנה לי כתובת לגיטרמן שהוא גר בכפר סבא.
טשרניחובסקי היה גר בכ. זה.
אני כתבתי לו מכתב שככה וככה.
לא. כתבתי לצלב האדום בינלאומי לחפש משפחה.
מצאתי אחד. בן דוד שהוא גר בברזיל.
אני לא. לא זוכר אותו. לא מכיר אותו.
בן דוד אחד היה גר בגרמניה ובן דוד זה ש.
ב. בכפר סבא.
אני כתב. לא.
וכתבתי לו מכתב שזה וזה וזה. הוא לק.
הוא היה נשוי. לקח אבא של אשתו.
נסעו לאבא שלי הביתה.
אבא שלי היה גר ברמת גן. ברחוב רש"י.
הוא בא. "מה קרה [משובש] למה אתה באת?"
התחיל לספר. איפה [משובש] עולים חדשים באים.
אולי גם בן שלך יחזור. אולי הוא חי.
אבא אומר הוא לא יכול להיות שהוא
חי שעד עכשיו אני לא מצאתי אותו.
אין דבר כזה שהוא חי. "הנה מכתב שלו".
נתן לו מכתב שלי שאני כתבתי לו.
הוא כתב לי מכתב חזרה. שא.
שאל אותי אם אני נשוי עם שיקסע.
עוד אני לא נשוי.
אני אמרתי: "אני לא נשוי אבא. אני לבד".
א. שמה החוק היה בפולין אם אתה הגשת ניירות לצאת ל.
לישראל. זורקים אותך מהעבודה מיד.
אני עבדתי. קיבלתי משכורת.
מ-המ.
אז אני הגשתי ניירות
בוורשה בקונסול ישראל שאני רוצה לצאת ל.
לישראל. הם פיטרו אותי מעבודה.
אז אכלתי אצל. זה. אצל קניידל.
אכלתי משהו ואז כתבתי לאבא שלי שאני לא עובד.
הוא אומר לי: "ת. תמצא בן אדם שהוא גר בישראל.
משפחה. אני אתן לו דולר שהוא יתן לך זלוטים".
אז אני עשיתי זה מה אבא שלי היה נותן פה דולרים
ואני שם הייתי מקבל זלוטים.
כך עלה לי 8 חודש.
8 חודשים הייתי בוורשה. בפולין.
בסוף אבא אומר לי: "אתה יודע מה.
אני לא רוצה סוכנות.
אני אלך לאלנבי אשלם כסף שאתה תבוא לישראל".
להגיע ל. להגיע מפולין. זה.
זה סוכנות היה. אבל זה סיפור.
הוא לא ייקח לבד קבוצה הוא אמר לי: "אני אלך ל.
אני עכשיו אלך לאלנבי".
היה איפה בית הכנסת הגדול באלנבי היה קונסול פולני.
אבא הלך. שילם כסף ואני קיבלתי ויזה.
היה לכם קשר מכתבים?
רק מכתבים.
מישראל לוורשה.
כן. מפולין.
ומוורשה לישראל.
כן. כן. עם אבא.
כן. איך אתה הגבת כשראית את המכתב הראשון שלו?
טוב. זה טרגדי. זה לא. יש. יש להסביר זה.
בקיצור. אני הגיע.
הגעתי עם מטוס. היה לי בכיס 2 דולר. זה הכל.
לא ידעתי אף מילה עברית. שום דבר.
אני אומר לו. מתי קיבלתי. הוצאתי ויזה.
אמרתי לשם בשדה תעופה שאני רוצה רמת גן.
ידעתי שכתובת של רמת גן.
21. רש"י 21 רמת גן.
אחד כתב לי ב. בעברית.
אני מ. מראה ל.
לנהג מונית. בשדה תעופה אני מראה ל.
לנהג מונית. הכתובת רש"י עשרים ואח.
רש"י 21 רמת גן.
הוא מביא אותי עם מונית.
עוצרת. אני יוצא החוצה.
יש לי 2 דולר. לא ידעתי כמה זה זה.
הוא דרש ממני 7 דולר.
עכשיו שכנים כבר ידעו שאני צריך להגיע.
ואבא שלי. אני. אבא שלי לא היה באותו זמן בבית.
אני זכרתי שלאבא שלי היה חזק והיה לו פה נקודת חן.
זה זכרתי שאבא שלי.
לא ראיתי אותו 17 שנה.
אז שרה שכנה הציתה מהבית.
שילמה 5 דולר נתנה לי.
אני שילמתי לו 7 דולר לנהג ונהג
נסע ואני נשארתי ב. לחכות אבא.
הגיע אבא. התחבקנו.
סיפר לי שהוא חיפש אותי ולא יכול. לא מצא אותי.
למה שהיה שם משפחה קרצ'טוב.
ב-46' הוא עזב רוסיה. עבר לפולין.
ב-48' הגיע לפולין.
אז אני הייתי אצל אבא שהיה לו 2 חדרים.
היו לו 2 ילדים. ואמא חורגת.
אני הלכתי לסוכנות בשביל ללמוד באולפן יצליח.
ג. ק. קיבוץ גליל ים על יד הרצליה היה אולפן עברית.
אתה זיהית את אבא לפי ה.
כן.
והוא זיהה אותך?
הוא.
אתה היית ילד והגעת בחור.
לא. לא זכר.
לא זכר. לא זיהה.
לא.
איך הייתה באמת הפגישה ביניכם?
ככה. יותר מאשר. אה.
אני. אני אגיד לך ש.
קודם שאלתי איך הגבת כשקיבלת את המכתב הראשון.
[משובש] חצי רחוב היה בחוץ.
כן.
[משובש] הבן שלך מגיע.
פגשתי אותו. היה לו כתף. כדור בכתף.
לאבא?
כן. בטח. יד חצי היה משותקת במלחמה.
מ. מצב כלכלי היה.
לא היה טוב. והוא עבד בבניין בתור פועל.
ואימא שלו. א. אשתו הייתה עובדת הנהלת חשבונות ב.
גם כן עבדה כל מיני עבודות.
2 ילדים. אמרתי לאבא אני אלך ללמוד עברית.
סליחה. אתה עלית ב-1960?
60'. ברביעי. 7 לאפריל 1960.
60'. כן.
אפריל. רביעי ל. שביעי. שנת 60'.
הלכתי ל. בקיבוץ גליל ים.
שמה היינו צריכים לעבוד 4 שעות
במסגריה ו-4 שעות ללמוד עברית.
אז הייתי. כבר הייתי מעשן סיגריות.
הייתי שותה. הייתי. הייתי כבר ב.
בחור בן 27. אמרתי למ. מנהל אולפן.
אמרתי: "אני לא רוצה ללמוד עברית. אני רוצה לעבוד.
אני צריך. אין לי כסף. אני לא יכול לח.
לעבוד בשביל קופסת סיגריות.
יום שלם. חצי יום לעבוד במסגרייה. קופסה סיגריות".
הוא אמר: "אתה לא רוצה. אתה לא יכול.
תלך ל. ל. לסוכנות".
הלכתי. נסעתי לתל אביב.
אמרתי לו שאני רוצה לעבוד.
אני לא רוצה ללמוד עברית.
שלחו אותי לקיבוץ יקום על יד נתניה.
מ-המ.
הלכתי לקיבוץ י. הלכתי לקיבוץ יקום ל. לנתניה.
אבל עד מתי הגעתי שם.
זה איזה 5 קילומטר מהכביש והיה רק י. יער. ש.
לא היה שום. לא היה בכלל איך להגיע. מה. מה.
אמרתי אני לא רוצה. חזרתי חזרה והלכתי לשכת.
מחר בבוקר הלכתי ללשכת עבודה לתל אביב.
אמרתי לי: "אה. אני מסגר. אני רוצה לעבוד".
הוא אומר: "אתה רוצה ללכת לעבוד ב.
בארגז?" אמרתי: "מה זה ארגז?"
"בית חרושת אוטובוסים".
אמרתי: "לא אכפת לי איזה.
איזה. איזה מקום עבודה".
שלחו אותי. זה היה בשעה 14:00 בצהריים בשנת 1971.
לא. אלף תשע מאות שבע.
אה. 60'. 1960.
באותה שנה אני הג.
באתי באפריל. זה בערך באוגוסט.
זה היה סיפור איזה חודשיים.
3 חודשים אני הסתובבתי.
באתי ל. במפעל. יעקב לוי. מנהל כוח אדם.
הוא קרא לצבי פרומן.
הוא אומר: "זה הבחור בא מרוסיה.
הוא אומר שהוא יודע טוב טוב לרתך".
ברוסיה אני עבדתי ב.
במפעל של כ. כימיה.
זה תוצרת. אה. ל. נו. כימיקלים.
המפעל היה. אה. צבאי. סודי כזה.
זה היה בשעה 14:00 בצוהריים.
המנהל עבודה שם פרומן קרא לי. זאת אומרת. נה.
מנהל כוח אדם יעקב קרא לצבי פרומן.
אומר הנה זה הבחור.
הוא אומר שהוא יודע לרתך. מסגר.
הוא אומר: "טוב תבוא אליי".
אני באתי איתו. "מה אתה יודע?"
"מה אתה רוצה שאני אעשה?"
הוא אומר ב. ברוסית דיברתי איתו.
הוא אומר: "תרתך".
אני לקחתי מ. מסכה אלקטרודה. לא צריכים.
"מתי אתה רוצה לעבוד?"
אמרתי: "עכשיו". "לא. עכשיו זה 14:00.
אנחנו ב. עובדים עד 16:00.
תבוא מחר בבוקר".
עבדתי מ. מאז אצלם עבדתי בתור
שכיר 17 שנה ו-8 חודשים
ויום אחד לקחתי פיצויים ועזבתי אותם.
אז. אז הייתי בשנה ש. שנה 63' התחתנתי.
מ-המ. מה שם האישה?
שושנה.
כן.
שישים ואר. 63' התחתנתי.
64' נולד לי ה. הבן.
מה שם הבן?
רמי. רמי. ב-66' נול.
נולד ילדה. ב. בת שלי. אידה.
שם. שם של אמא שלי.
רמי על שם סבא. רחמיאל.
ירחמיאל.
זה למה. נו. התחתנתי. קנינו חדר אחד.
מה עשתה האישה?
עבד. עבדה ב [משובש].
מ-המ.
אחר כך קניתי 2 חדרים.
עכשיו יש 4 חדרים.
אתה בעצם כל הזמן ברמת גן?
כל הזמן. מיום ש.
מהזמן שהגעת ארצה ב-1960.
מיום שהגעתי. 1960.
[משובש] ילדים התח.
התחתנו. 2. לכל אחד יש 3 נכדים.
כן. מה ש.
כל אחד.
מה שמות הנכדים?
אה.
יש לך תמונות שלהם?
בטח. הכל.
אז אולי כשנר. כשנראה את התמונות.
יש הכל. אל תדאג.
תזכיר את השמות שלהם.
הכל. הכל יש לי.
יש לי עם שמות. ילדים טובים.
מה עושים הבנים עוד פעם?
בן. לא. יש לי בן אחד.
הבן. מה הוא עושה?
היה. עכשיו פ. פנסיונר מהצבא.
השתחרר מהצבא. היה צבא קבע.
היה סגן אלוף בצבא.
אה-הא.
השתחרר עכשיו.
כן.
השנה מהראשון ל. ל.
מה-1 למרץ הוא אזרח. בלי מדים.
שיהיה בשעה טובה.
תודה. היה בצבא חיל הים.
מ-המ.
ובת גם כן הייתה בצבא.
בת מורה בבית הספר בן גוריון בכפר סבא.
מלמדת. ובן. אה. מחפש עבודה עכשיו.
פנסיונר מהצבא. כלכלי טוב.
כן.
גם אני כלכלי.
טוב?
טוב. מסודר. זה.
זה אני דאגתי. דאגתי לעצמי. דאגתי לילדים.
יפה. טוב. מיכאל. מה אגיד לך?
אני חושב שבזאת אנחנו יכולים לסיים את הריאיון.
אני רוצה להודות לך שבאת
לספר את הסיפור ואני מאחל לך
הרבה נחת מהצאצאים ובריאות טובה.
תודה.
יישר כוחך.
תודה.
זהו?
[כך במקור]. להגיד על תמונה?
כן.
עכשיו. זה. פה בצד
ימין רואים את הבן אדם שהוא עם כובע. זה אבא שלי.
שב. התמונה צ. צילמו בשנת 1963.
שמו?
שם אבא נתן שפרינץ.
ומה לגבי האמא והאחיות?
תסביר שזה.
אבל. אה. תמונה של אבא שלי. של האמא.
של האחיות אין לי תמונות.
רק נשאר רק תמונה של אבא.
פה התמונה רואים שאני הייתי ב. ב.
באיש מילואים צבא. אה. צבא הגנה ישראל.
זה החתונה. שנת 1963. ב-18 למרץ.
לא. לא משנה. כן. ב-18 למרץ.
אני עם אשתי. עם שושנה ב. אה. בחתונה.
זה התמונה שא. שאני.
מיכאל. עם אשתי שושנה.
עם בן רמי ועם בת שלי אידה.
שפת הים בתל אביב.
זו התמונה. אני ש. אני יושב.
על ידי יושבת אשתי שושנה.
אחורה ש. ח. חתן רוני. בת שלי אידה.
רמי. בן שלי רמי. וכלה שלי נעמה.
ל. למטה 3 נכדים.
גולן הראשון. סהר ואור.
אלו שלוש. אלו 3 נכדים.
3 מהבן. 3 מהבת.
הראשון גולן. טל. סהר.
איטרמן. ג. אה.
איטרמן. אור ויובל.
Testimony of Michael Sprintz, born in Tuczyn, Poland, 1932, regarding his experiences in the Tuczyn Ghetto and in hiding in a forest Life before the war; attends a "heder"; detention of his father. Soviet occupation, 1939; German occupation, July 1941; murder of his grandparents; deportation to the Tuczyn Ghetto and ghetto life; burning of the ghetto and escape to a forest; life in hiding in the forest; informed on by a forest guard; murder of the people in hiding including his mother and sisters; escape on foot in the snow and in hiding with non-Jews; meets his father; hanging of the forest guard by his father; liberation by the Red Army and draft of his father. Life in the Red Army; move to the Soviet Union; life in a children's home including using a false name; studies in a vocational school; work in a factory; drafted into the Red Army, 1954; life in the army including trial and detention; return to Poland; meets the Israeli consul in Warsaw; aliya of his father to Israel, 1948; correspondence with his father; aliya to Israel, 1960; reunion with his father; marriage, 1963; starts a family.
item Id
5364063
First Name
Michael
Last Name
Shprintz
Sprintz
Date of Birth
01/01/1932
Place of Birth
Tuczyn, Poland
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
30/03/05
Date of Creation - latest
30/03/05
Name of Submitter
שפרינץ מיכאל
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance