Home >
Collections >
Documents >
Testimony of Alexsander Kramer, born in Vilna, Poland, 1928, regarding his experiences in the Vilna Ghetto, Ponary and in hiding in a labor camp >
Testimony of Alexsander Kramer, born in Vilna, Poland, 1928, regarding his experiences in the Vilna Ghetto, Ponary and in hiding in a labor camp

Testimony of Alexsander Kramer, born in Vilna, Poland, 1928, regarding his experiences in the Vilna Ghetto, Ponary and in hiding in a labor camp

Testimony

00:01:11.360 00:01:22.410

היום יום ב'. י"ז אדר ב' תשס"ה. 28 במרץ 2005.

00:01:22.410 00:01:23.520

שמי משה שיקלר.

00:01:23.520 00:01:28.530

אני עורך ריאיון עם הניצול מר קרמר אלכסנדר.

00:01:28.530 00:01:33.885

יליד וילנה. ליטא. 1928.

00:01:33.885 00:01:38.775

היום הריאיון נערך בבית ווהלין ושפת הריאיון עברית.

00:01:38.775 00:01:44.250

בראיונו יספר מר קרמר על ילדותו בבית הוריו.

00:01:44.250 00:01:47.465

על החיים לפני המלחמה.

00:01:47.465 00:01:56.790

על הכיבוש הגרמני. על המעבר לגטו ווילנה עד 1943.

00:01:56.790 00:02:00.150

עת הועבר למחנה לעבודת כפייה.

00:02:00.150 00:02:06.260

עד לשחררו על ידי הצבא האדום ב-1944.

00:02:06.260 00:02:12.195

עלה ארצה באוניית אלטלנה בשנת 1948.

00:02:12.195 00:02:15.340

שלום מר קרמר.

00:02:16.010 00:02:17.200

ש.

00:02:17.200 00:02:24.690

מר. מר קרמר. ברשותך נתחיל בתיאור הילדות שלך.

00:02:24.690 00:02:27.705

החיים לפני המלחמה.

00:02:27.705 00:02:31.940

על המשפחה. רקע כללי.

00:02:31.940 00:02:37.175

אנא ספר על בית אימא ואבא.

00:02:37.175 00:02:40.890

שמותיהם. אחים. אחיות.

00:02:40.890 00:02:43.455

סבא וסבתא מ-2 הצדדים.

00:02:43.455 00:02:45.435

בבקשה מר קרמר.

00:02:45.435 00:02:48.540

אה. אני נולדתי בווילנה.

00:02:48.540 00:02:56.440

כפי שתקופה. לפחות. אה. תקופה. אה.

00:02:57.560 00:03:02.400

אה. עד. עד. אה. גיל מסוים. אה.

00:03:02.400 00:03:05.115

אני בדיוק לא זוכר. אבל.

00:03:05.115 00:03:08.805

אה. אני אתחיל לבית ספר עממי.

00:03:08.805 00:03:13.605

איפה שלמדתי ב. בר. בית.

00:03:13.605 00:03:17.445

בית ספר עממי תרבות ברחוב. אה.

00:03:17.445 00:03:25.335

זבלנה. ושמה הלכתי. שם התחלתי ללמוד.

00:03:25.335 00:03:31.560

ההורים שקדו. אה. שאני אלמד בבית ספר עברי.

00:03:31.560 00:03:36.210

אפ. ל. ל. לעומת אחותי שהיא הלכה לע.

00:03:36.210 00:03:41.685

אה. ללמוד בבית ספר ב. שלימדו בשפה יידיש.

00:03:41.685 00:03:44.820

מר קרמר. שמות ההורים שלך?

00:03:44.820 00:03:51.180

שם האבא שלי עובדיה והאימא לאה. אבא.

00:03:51.180 00:03:53.100

אחים. אחים. אחיות?

00:03:53.100 00:03:56.025

אחות אחת שמה מלכה.

00:03:56.025 00:04:01.115

היא נמצאת עכשיו. מסכנה. היא נמצאת בשוודיה.

00:04:01.115 00:04:05.620

סובלת כבר אולי 20 שנה מטרשת נפוצה.

00:04:05.620 00:04:10.370

רתוקה שם בבית אבות כזה.

00:04:10.460 00:04:16.245

זה. זה. זה המשפחה. חוץ מדודים ו.

00:04:16.245 00:04:17.850

סבא וסבתא מ-2.

00:04:17.850 00:04:18.150

סבתא. סבתא כבר.

00:04:18.150 00:04:19.560

הצדדים. אתה זוכר את שמותיהם?

00:04:19.560 00:04:25.305

סבתא. סבתא. אז אני על שמו של סבתא.

00:04:25.305 00:04:28.860

סבא סנדר קראו לס.

00:04:28.860 00:04:31.605

אני לא. לא ראיתי אותה אף פעם.

00:04:31.605 00:04:33.960

כן? אה. גם אב.

00:04:33.960 00:04:35.115

מצד אבא?

00:04:35.115 00:04:36.030

בבקשה?

00:04:36.030 00:04:37.500

סבא מצד אבא?

00:04:37.500 00:04:40.185

כן. מצ. אימא אני לא זו.

00:04:40.185 00:04:43.110

לא יודע מכיוון שאימא היא ב.

00:04:43.110 00:04:45.285

היא לא נולדה בווילנה. היא יל.

00:04:45.285 00:04:50.135

היא. היא נולדה ב. בפולניה.

00:04:50.135 00:04:52.860

לא יודע באיזה צורה הם נפגשו.

00:04:52.860 00:04:55.755

בכל אופן. אבא היה ב.

00:04:55.755 00:05:01.020

בזמן המלחמה. לא בזמן המלחמה אולי הראשונה. ברוסיה.

00:05:01.020 00:05:04.785

באוקראינה שם. עם. עם הרב הגדול.

00:05:04.785 00:05:10.155

וכפי שהוא סיפר לי. הוא בא כאזרח נת. פולני.

00:05:10.155 00:05:15.655

אה. אה. נתנו להם. לכל אלה שהיו אזרחים פולנים.

00:05:15.655 00:05:17.835

לעז. לעזוב את. אה.

00:05:17.835 00:05:22.275

רוסיה ולהגיע. אה. ל. ל. לפולניה.

00:05:22.275 00:05:25.020

ואז הוא בא. אה. עם.

00:05:25.020 00:05:28.135

עם. אה. אימא. כפי שזה סופר.

00:05:28.135 00:05:31.620

היה לו חיים מאוד קשים.

00:05:31.620 00:05:34.385

כפי שהוא סיפר לי. שם ב.

00:05:34.385 00:05:37.160

ברוסיה. כפי ש. מתו אנשים.

00:05:37.160 00:05:39.735

כפי שסיפר לי. מונחים.

00:05:39.735 00:05:41.595

אה. גוויות על הרחוב.

00:05:41.595 00:05:44.490

אה. הוא עבד באיזה טחנת קמח.

00:05:44.490 00:05:47.595

היה מביא הביתה את השקים.

00:05:47.595 00:05:51.045

אז אימא הייתה מנערת את ה.

00:05:51.045 00:05:54.765

מה שנשאר בשק. והוא היה מביא גם.

00:05:54.765 00:05:56.700

ככה סיפר לי בכל אופן.

00:05:56.700 00:06:00.300

היה מביא שמן מהמכונות קצת.

00:06:00.300 00:06:04.095

ואז הייתה. היו. הייתה מטגנת קציצות.

00:06:04.095 00:06:06.270

ושהייתה נכנסת איזה שכנה.

00:06:06.270 00:06:10.800

הייתה חוטפת מהמחבת. ממהר לה.

00:06:10.800 00:06:13.870

לה. שלא ייקחו ממנה חזרה.

00:06:13.870 00:06:19.670

ואז כשהוא עם הרכבת האחרונה מרוסיה הגיע ל.

00:06:19.670 00:06:24.905

לפולניה ושם בא מהג'וינט או ממשהו דומה לזה.

00:06:24.905 00:06:27.640

אה. מג'וינט אני חושב או.

00:06:27.640 00:06:30.900

וקיבלו את היהודים וזה.

00:06:30.900 00:06:35.670

ואז אנשים. כפי שהוא סיפר לי. התנפלו על האוכל.

00:06:35.670 00:06:39.015

תפסו אורז וזה ל. לכיסים.

00:06:39.015 00:06:43.005

ומחצית מכל האנשים האלה שבאו מרוסיה.

00:06:43.005 00:06:46.080

שהתנפלו על האוכל. מתו.

00:06:46.080 00:06:49.080

ואז הוא בא לווילנה.

00:06:49.080 00:06:52.815

שם הוא נולד. ה. המשפחה.

00:06:52.815 00:06:56.130

לסבתא הייתה שם. אה.

00:06:56.130 00:06:58.065

חנות מכולת. כפי ש.

00:06:58.065 00:07:04.635

וס. כב. כפי שסיפר. והסבא למד ב.

00:07:04.635 00:07:08.310

למד. הוא לא. הוא לא עבד.

00:07:08.310 00:07:11.460

ואז הוא. קשה היה לקבל עבודה.

00:07:11.460 00:07:15.885

הוא הלך וקיבל עבודה בטחנת קמח.

00:07:15.885 00:07:18.300

ואז הוא סחב. סיפר לי.

00:07:18.300 00:07:22.500

סחב את השקי קמח על הכתפיים.

00:07:22.500 00:07:27.975

וזה הייתה. זה היה מעבר הראשון אחר כך.

00:07:27.975 00:07:33.840

אהה. לא יודע איך הוא למד.

00:07:33.840 00:07:36.840

אה. חר. חרט עץ.

00:07:36.840 00:07:42.090

ואז באיזשהו שלב מסוים הוא.

00:07:42.090 00:07:47.055

הוא רכש מכונה או ח. מכונה חרטות.

00:07:47.055 00:07:49.485

אבל לא עם מנוע.

00:07:49.485 00:07:51.900

אלא. כפי שסיפר לי.

00:07:51.900 00:07:55.020

עם הפדלים כמו מכונת תפירה.

00:07:55.020 00:07:58.650

ואז הוא הפעיל אותה וככה הוא עבד.

00:07:58.650 00:08:04.170

וזכור לי איפה שאני נולדתי.

00:08:04.170 00:08:05.850

בכל אופן סיפרו לי שם.

00:08:05.850 00:08:08.250

הייתה שם. לא זוכר.

00:08:09.450 00:08:11.990

את הרחוב אני לא זוכר.

00:08:11.990 00:08:16.230

אני רק זוכר שלא היו. כפי שסופר לי.

00:08:16.230 00:08:20.565

לא היו שם חלונות ושם היו.

00:08:20.565 00:08:23.525

כל הקירות בחורף היו רטובים.

00:08:23.525 00:08:25.260

אה. למה זכור לי?

00:08:25.260 00:08:30.600

מכיוון שאחרי שאנחנו עברנו ואחר כך.

00:08:30.600 00:08:35.565

אה. היו. אה. התחלתי לסבול מ.

00:08:35.565 00:08:40.395

אה. כאבים בפר. בפרקים ברגליים עם.

00:08:40.395 00:08:42.225

אממ. אה. עם. אה. נורות.

00:08:42.225 00:08:46.620

נורות חשמל. היו לוקחים אותי מ. מ.

00:08:46.620 00:08:48.810

כז. כזה נ. נורות.

00:08:48.810 00:08:52.065

אה. ירוקות או משהו דומה לזה.

00:08:52.065 00:08:56.965

ואז אנ. אנחנו עברנו לרחוב קונסקה.

00:08:56.965 00:09:02.040

קונסקה. זה היה. אה.

00:09:02.490 00:09:11.075

חנות כזו שאבא חילק אותה עם דיקטים.

00:09:11.075 00:09:13.835

חילק אותה למחצ. לחצי.

00:09:13.835 00:09:17.990

חצי זה היה הבית מלאכה.

00:09:17.990 00:09:20.390

הוא כבר רכש מכונה.

00:09:20.390 00:09:24.055

אה. מחרטה עם מנוע.

00:09:24.055 00:09:27.850

ואנחנו גרנו בחצי השני.

00:09:27.850 00:09:30.365

כשאני כבר התחלתי ל. ל.

00:09:30.365 00:09:33.850

ו. אז הייתה לי נטייה. הייתי עושה.

00:09:33.850 00:09:35.640

אבא לא נתן לי ל.

00:09:35.640 00:09:39.825

להיכנס לבית המלאכה. אבל אני עשיתי חורים בדי.

00:09:39.825 00:09:45.270

בדיקטים והנסורת מהזה הייתה נכנסת לי.

00:09:45.270 00:09:50.860

נ. נכנסת ל. אה. למק. מקום איפה שאנחנו גרנו.

00:09:53.000 00:10:00.030

ואני. אז משם אני זוכר שהתחלתי. אה. העבי.

00:10:00.030 00:10:03.945

מסרו אותי ל. זאת אומרת שאני אלמד בבית ספר.

00:10:03.945 00:10:07.935

אה. תרבות ברחוב זבלנה. שם.

00:10:07.935 00:10:13.950

גם היה שם המדרי. ה. המחנך שלי.

00:10:13.950 00:10:17.460

זכרתי אותו. מורה מאוד נחמ.

00:10:17.460 00:10:21.330

ידוע. אוליצקי. אוליצקי.

00:10:21.330 00:10:27.825

והמחנך של הכיתה היה אריה שפטל. שהוא בז.

00:10:27.825 00:10:30.420

פה בארץ פגשתי אותו.

00:10:30.420 00:10:33.015

הוא המליץ גם עליי.

00:10:33.015 00:10:36.210

שהתקבלתי פה לעבודה אז הוא המליץ שהוא.

00:10:36.210 00:10:39.850

שהוא הכיר אותי ואת ההורים שלי.

00:10:41.090 00:10:45.675

ובבית הספר אז הייתי הולכים.

00:10:45.675 00:10:47.310

אה. בית ספר שם.

00:10:47.310 00:10:51.980

בבית ספר זה גם כן היה לא כל כך עשירים שם.

00:10:51.980 00:10:59.450

היו אוכלים בהפסקה קציצות קטנות של בשר ואוכל.

00:10:59.450 00:11:08.755

ואני למדתי שם ובד בבד התחלתי לעזור גם לאבא בעבודה.

00:11:08.755 00:11:14.190

איזה עבודה? אה. היה מייצרים לוטו.

00:11:14.190 00:11:21.730

קוביות כאלה. ואז היה צריך לשים על הקוביות את המספרים.

00:11:21.730 00:11:23.750

ואז אני ישבתי.

00:11:23.750 00:11:29.575

כמובן סיכמתי עם אבא שאני אקבל תמורה עבור העבודה הזו.

00:11:29.575 00:11:33.630

ואז עבדתי במהירות עצומה עם ה.

00:11:33.630 00:11:36.960

עם ה. על הקוביות האלה.

00:11:36.960 00:11:37.985

בקבלנות.

00:11:37.985 00:11:40.020

בקבלנות.

00:11:40.200 00:11:45.700

מר קרמר. נחזור עוד לבית הוריך.

00:11:45.700 00:11:51.925

כפי שתיארת. הדירה הייתה קטנה.

00:11:51.925 00:11:53.150

לא דירה.

00:11:53.150 00:11:55.965

החדר. החצי חדר.

00:11:55.965 00:12:02.115

יחד עם זאת. אתה זוכר זיכרונות מיוחדים מחגים בבית?

00:12:02.115 00:12:06.660

לדוגמה. מפסח. מסדר פסח.

00:12:06.660 00:12:10.755

חגים אחרים. ראש השנה. יום כיפור.

00:12:10.755 00:12:13.785

איזה זיכרונות אתה נושא איתך?

00:12:13.785 00:12:16.815

אהה. בשבת.

00:12:16.815 00:12:25.750

אה. בשבת אבא היה הולך לבית הכנסת.

00:12:26.990 00:12:32.775

היה עושה. אימא הייתה מבשלת דג ממולא. את זה אני זוכר.

00:12:32.775 00:12:37.710

אבא היה תמיד בבוקר קצת וודקה קצ.

00:12:37.710 00:12:42.300

ל. קצ. לשתות עם הדג. עם הדג הממולא.

00:12:42.300 00:12:47.790

אה. בפס. אה. ב. ב. אצלנו בבית. אה.

00:12:47.790 00:12:54.120

הייתה בעיה עם אימא שהיא סבלה ממחלת קיבה והיא.

00:12:54.120 00:12:56.490

והיא הייתה בדיאטה.

00:12:56.490 00:12:59.760

אז הכול היה מה שנקנה מב.

00:12:59.760 00:13:01.860

הכול בישלו את זה.

00:13:01.860 00:13:05.805

בזמן החגים. אה. פסח. אה.

00:13:05.805 00:13:09.315

בפסח. אה. אז מובן היה. אה.

00:13:09.315 00:13:11.970

תופרים. אה. לפעמים.

00:13:11.970 00:13:16.065

אה. רצ. לא היה לקנות בגדים חדשים.

00:13:16.065 00:13:22.815

אז אני זוכר שהיו הופכים לי את המעיל מצד אחד מ.

00:13:22.815 00:13:24.510

הוא היה משופשף.

00:13:24.510 00:13:30.030

אז היו הופכים את זה לצד הש. לצד השני.

00:13:30.030 00:13:33.225

וזה היה כאילו. אה.

00:13:33.225 00:13:37.630

בגד חדש ונעליים היו קונים.

00:13:37.760 00:13:42.075

בח. בפס. ב. ב. בשבתות היו.

00:13:42.075 00:13:45.390

אבא היה שם ב. לא רחוק שם.

00:13:45.390 00:13:47.730

שכחתי את ה. אה. לא. ב.

00:13:47.730 00:13:51.150

שם היה מאפייה. אז היו מ.

00:13:51.150 00:13:57.090

שמים ביום שישי סיר כזה גדול עם צ'ולנט.

00:13:57.090 00:14:01.560

עם צ'ולנט. ובשבת היו לוקחים.

00:14:01.560 00:14:04.245

היו רו. לא רק אנחנו. אה.

00:14:04.245 00:14:06.120

אפשר היה לראות ברחוב.

00:14:06.120 00:14:08.745

שם היה אזור שגרו הרבה יהודים.

00:14:08.745 00:14:13.350

שלוק. סוחבים את הסירים של הצ'ולנט.

00:14:13.350 00:14:20.715

אה. אבא. אה. זה היה ב.

00:14:20.715 00:14:25.905

ב. ב. ביום ש. ביום שבת. תמיד. אה.

00:14:25.905 00:14:31.620

אימא דאגה בכל אופן לקנות רוזנקעס.

00:14:31.620 00:14:36.015

ואחרי האוכל היינו. אה. זה ככה בכו.

00:14:36.015 00:14:40.050

בכוסות ו. ושותים את ה.

00:14:40.050 00:14:42.360

מרק פירות זה נקרא. כן?

00:14:42.360 00:14:44.340

עם שזיפים. עם רוזנקעס.

00:14:44.340 00:14:46.845

עם תפוחי עץ מיובשים.

00:14:46.845 00:14:47.970

מיט מאנדלען?

00:14:47.970 00:14:49.620

מאנדלען לא ב.

00:14:49.620 00:14:54.615

לא במרק הפירות. כן.

00:14:54.615 00:14:57.345

עכשיו זה היה ביום שבת.

00:14:57.345 00:15:01.110

בש. ביום כיפור הייתי הולך עם אבא.

00:15:01.110 00:15:04.990

שם היה אזור דייצ'ה.

00:15:05.260 00:15:09.000

לא זוכר את השם.

00:15:09.000 00:15:13.100

ששם היו כל הבתי הכנסת.

00:15:13.100 00:15:14.655

ואבא היה ל.

00:15:14.655 00:15:16.305

הייתי הולך עם אבא.

00:15:16.305 00:15:19.120

שם קשה היה. אני לא.

00:15:19.120 00:15:22.540

כמעט שלא נכנסתי לבית. בית הכנסת.

00:15:22.540 00:15:24.490

הייתי ש. עומד שם.

00:15:24.490 00:15:28.650

אבא נכנס שם ואני הייתי בחצר.

00:15:28.650 00:15:32.895

שם היו ב. באותו החצר כמה בתי כנסת.

00:15:32.895 00:15:39.540

לפעמים היינו הולכים. בזבלנה הייתה שם.

00:15:39.540 00:15:43.020

היה בית. הבית הכ.

00:15:43.020 00:15:48.030

בית הכנסת הגדול המפואר בקורשול.

00:15:48.030 00:15:55.420

אה. זה עם כיפה עגולה. מיוחד.

00:15:55.640 00:16:00.285

אה. גם שם זה היה מפואר להיכנס. אבל. אה.

00:16:00.285 00:16:03.000

לאבא לא היה כסף שם לקנות.

00:16:03.000 00:16:05.115

אה. מקום. אז.

00:16:05.115 00:16:08.520

אה. זה ב. בת. אה. בחגים.

00:16:08.520 00:16:10.875

ביום כיפור וזה בעמידה.

00:16:10.875 00:16:15.430

היו עומד שם ו. ומתפללים.

00:16:17.720 00:16:23.440

זה היה ביום כיפור. בפסח.

00:16:23.750 00:16:28.485

ב. בבית הספר. אה.

00:16:28.485 00:16:34.875

למדתי עם זה. למרות שעבדתי חצאי יום ב.

00:16:34.875 00:16:39.870

עזרתי לאבא. אני הייתי מצטיין מאוד.

00:16:39.870 00:16:43.890

אני זוכר שהמורה שפטל.

00:16:43.890 00:16:48.975

המחנך. סובב לי את האוזניים.

00:16:48.975 00:16:51.810

למה הוא סובב לי את האוזניים?

00:16:51.810 00:16:56.600

מכיוון שאני היחיד בכיתה.

00:16:56.600 00:17:01.110

שנתנו לו רשות לכתוב במחברות בדיו.

00:17:01.110 00:17:05.655

בפיזיקה. מכיוון שהייתי כל כך מסודר.

00:17:05.655 00:17:10.530

והוא היה מורה של. בתנ"ך.

00:17:10.530 00:17:12.930

וגם היה. הייתי צריך.

00:17:12.930 00:17:16.965

או בתנ"ך או גם במתמטיקה. לא זוכר.

00:17:16.965 00:17:23.220

ואני הייתי מחבר פתרונות במתמטיקה.

00:17:23.220 00:17:26.310

שאלות. ואז הוא אמר: "עכשיו תש.

00:17:26.310 00:17:30.180

תראו איך ש. אה. קר. אה.

00:17:30.180 00:17:34.700

אלכסנדר קרמר יקריא לכם את ה.

00:17:34.700 00:17:37.655

את העבודת בית שהוא עשה".

00:17:37.655 00:17:39.980

ואני זוכר עוד עד היום.

00:17:39.980 00:17:42.175

הרי אני לא עשיתי את השיעורים.

00:17:42.175 00:17:45.450

אני קראתי מהספר. ו.

00:17:45.450 00:17:50.385

ואז הוא נכנס לתוך השורה של הספסלים.

00:17:50.385 00:17:53.745

היו. היה ספסלים. ספסלים מעץ.

00:17:53.745 00:17:57.270

ואז הוא ראה שהמחברת שלי היא ריקה.

00:17:57.270 00:18:01.560

ואני הקראתי את התשובות וזה ב.

00:18:01.560 00:18:03.870

ואז הוא סובב לי את ה.

00:18:03.870 00:18:09.330

את האוזן ונתן לי פתק שאבא יחתום.

00:18:09.330 00:18:11.370

אבל הוא לא היה בסדר. אה.

00:18:11.370 00:18:14.235

אה. אד. אדון שפ. הר. אה.

00:18:14.235 00:18:16.810

זיכרונו לברכה. מכיוון שהוא

00:18:16.810 00:18:20.445

כתב שכאילו דיברתי דברים לא יפים בכיתה.

00:18:20.445 00:18:24.585

אחר כך לא הייתי בכיתה ד' או משהו דומה לזה.

00:18:24.585 00:18:28.650

ואז חזרתי הביתה ופחדתי מאבא.

00:18:28.650 00:18:31.560

אבא עבד במחרטה.

00:18:31.560 00:18:34.500

והתחלתי להגיד לו: "תשמע.

00:18:34.500 00:18:36.885

אני לא מרגיש טוב".

00:18:36.885 00:18:40.050

"ש. למה אתה לא הולך לבית הספר?"

00:18:40.050 00:18:42.105

"אני לא מרגיש טוב".

00:18:42.105 00:18:44.640

ואבא כבר הכיר את ה.

00:18:44.640 00:18:46.980

את. אותי טוב כנראה.

00:18:46.980 00:18:50.620

ואז הוצאתי את הפתק שהוא יחתום.

00:18:51.260 00:18:57.210

והוא תפס את החגורה מהמכנסיים שלו והתחי.

00:18:57.210 00:19:00.480

אה. ניסה. רצה ל. להרביץ לי.

00:19:00.480 00:19:05.310

אז נכנסתי בק. בחלק השני של הדירה.

00:19:05.310 00:19:10.095

מתחת ל. למיטה והתחבאתי בפינה.

00:19:10.095 00:19:16.125

וזכור לי שאימ. האימא שלי צעקה: "אתה דוח.

00:19:16.125 00:19:21.735

או ש. עם החגורה אתה תוציא לו את העיניים".

00:19:21.735 00:19:23.955

למה בעיניים?

00:19:23.955 00:19:29.385

מכיוון שאבא. ככה בכל אופן זה אני יודע.

00:19:29.385 00:19:32.955

הוא על עין אחד לא ראה.

00:19:32.955 00:19:39.330

שהוא היה ילד. אז הוא נתלה בעגלון מאחור

00:19:39.330 00:19:44.955

והעגלון נתן לו עם ה- [משובש] (שפה זרה).

00:19:44.955 00:19:48.885

נתן לו. זה בדיוק פג. פגע בו בעין.

00:19:48.885 00:19:55.110

בגלל זה אימא צעקה: "אתה תוציא לו את ה". ואז הוא.

00:19:55.110 00:19:56.505

הפסיק.

00:19:56.505 00:20:00.240

אבל אבא היה גאון בעבודה.

00:20:00.240 00:20:04.050

שאני. שאני. והוא ני. כן.

00:20:04.050 00:20:09.600

ואני ניסיתי למעשה עבודה מעניינת.

00:20:09.600 00:20:14.940

זה מעניינת מאוד מכיוון שזה לא חרטות מתכת אלא מת.

00:20:14.940 00:20:17.400

מת. אה. חרטות עץ.

00:20:17.400 00:20:20.325

והמהירות של הסיבובים של ה.

00:20:20.325 00:20:22.115

זה מהירות עצומה.

00:20:22.115 00:20:26.090

זה 300 סיבובים ב. מ. משהו בדקה.

00:20:26.090 00:20:29.765

ואני זוכר. נורא ר.

00:20:29.765 00:20:36.275

אבא היה מין בולי עץ גדולים שם על המ.

00:20:36.275 00:20:42.030

ואני ניסיתי. שהוא היה הולך אז ניסיתי

00:20:42.030 00:20:49.415

להפעיל את השטקר שם ולנסות ללמוד חרטות.

00:20:49.415 00:20:52.030

ואז אבא תפס אותי.

00:20:52.030 00:20:55.620

ואז שהוא היה יוצא עם אימא.

00:20:55.620 00:21:00.460

ניסה להוציא את הפקקים של החשמל.

00:21:00.460 00:21:03.930

אבל אני ידעתי גם איך להכניס את הפקקים.

00:21:03.930 00:21:05.625

אז הוא אמר לב.

00:21:05.625 00:21:09.285

לאחותי שהיא תשמור עליי שלא את.

00:21:09.285 00:21:13.640

אבל למעשה התכונה הזו שאני רציתי ללמוד.

00:21:13.640 00:21:18.830

שלמדתי קצת מזה. אחד הדברים שאולי הצילה אותי.

00:21:18.830 00:21:20.985

בשלב מ. מאוחר יותר.

00:21:20.985 00:21:23.925

ב. אחרי חיסול הגטו במחנה.

00:21:23.925 00:21:28.650

הייתה שם מחר. מחרטה ושם אני עבדתי.

00:21:28.650 00:21:31.635

ואני אתאר שם בדיוק הסלקציה שהייתה.

00:21:31.635 00:21:36.390

שבאו לקחת [משובש] . עכשיו זה.

00:21:36.390 00:21:36.550

אה.

00:21:36.550 00:21:40.080

זה הסיפור של הזה.

00:21:40.080 00:21:43.335

הייתי תלמיד מצטיין.

00:21:43.335 00:21:47.595

היו שם. אה. תלמידים. תלמיד. ת.

00:21:47.595 00:21:53.310

כמה תלמידים. אולי זה כבר ב. בגימנסיה. ב.

00:21:53.310 00:22:03.000

בכיתה השישית. שלמרות שלעשות שיעורים אצלי בבית

00:22:03.000 00:22:06.750

והרעש של 2 המחרטות.

00:22:06.750 00:22:13.100

ההורים שלהם ניסו בכל כוחם לשכנע את הילדים.

00:22:13.100 00:22:17.500

שיבואו לעשות איתי שיעורים.

00:22:17.720 00:22:24.605

מזה אני. זכור לי בכל אופן שהיה בבית הספר תמיד מין.

00:22:24.605 00:22:28.670

אה. איך ל. לומר את זה.

00:22:28.670 00:22:38.565

אה. ניש. אה. מי ש. מי ש. מש. מ.

00:22:38.565 00:22:42.180

עושה חשבון מהר איך זה נקרא. אני לא זוכר.

00:22:42.180 00:22:46.580

ואז לפי הסטופר היא הייתה מסתכלת.

00:22:46.580 00:22:51.860

מי שעושה הכי מהר בכיתה. אני הייתי השני.

00:22:51.890 00:22:56.530

ואז. אה. באו. אני זוכר מ. ביום.

00:22:56.530 00:23:01.300

ביום. במוצאי שבת. באו תלמידים. תלמידות.

00:23:01.300 00:23:06.120

באו אליי לדירה גם באמצע השבוע.

00:23:06.120 00:23:08.670

למרות שהיה רעש של המחרטות.

00:23:08.670 00:23:11.610

שיעשו איתי את השיעורים.

00:23:11.610 00:23:16.815

אדון קרמר. מה הייתה שפת האם בבית?

00:23:16.815 00:23:19.755

יידיש. יידיש.

00:23:19.755 00:23:26.595

אהה. תמיד. אה. תמיד. אה.

00:23:26.595 00:23:29.145

האימא שלי לא ידעה. אה.

00:23:29.145 00:23:32.475

בווילנה זה יידיש מיוחדת.

00:23:32.475 00:23:43.185

בפולניה כן יו. אה. אומרים יו ובווילנה אומרים יה.

00:23:43.185 00:23:47.820

ואז אני כל הזמן צעקתי לאימא: "יו יו. יו יו".

00:23:47.820 00:23:50.895

כל הזמן צעקת. ת.

00:23:50.895 00:23:54.060

טוב. זה שהיא רצה ב.

00:23:54.060 00:23:58.770

אחריי שאני אשתה חלב. אז תמיד הייתה.

00:23:58.770 00:24:02.350

"אם את. את רוצה שאני אשתה חלב אז צריך

00:24:02.350 00:24:07.140

לקבל 5 גרושים שאני אוכל לקנות שוקולד".

00:24:07.140 00:24:09.690

אז עם הכוס חלב אימ.

00:24:09.690 00:24:12.900

אימא הייתה רצה אחריי.

00:24:12.900 00:24:14.760

אני עוד אחזור.

00:24:14.760 00:24:20.175

איפה שבאותו הבניין. איפה שאנחנו.

00:24:20.175 00:24:24.390

הדי. המ. זה היה קונסקי 3 אני חושב.

00:24:24.390 00:24:30.795

שם היה מין. אה. ה. הבית מלאכה של אבא.

00:24:30.795 00:24:34.635

ממול שם היו חנויות של רהיטים.

00:24:34.635 00:24:40.650

והבניין איפה שה. הדיר. הדירה הזו.

00:24:40.650 00:24:41.670

איפה ש. לא דירה.

00:24:41.670 00:24:47.100

היה חנות. היא הייתה מבחוץ של הבניין.

00:24:47.100 00:24:53.790

הבניין הזה הוא היה שייך ליהודי שהוא היה ב. פה בארץ.

00:24:53.790 00:24:56.550

ומישהו ניהל את כל הבתים.

00:24:56.550 00:25:01.710

זה היה קומפלקס של 3. 3. אה. חצרות.

00:25:01.710 00:25:10.635

ושם ב. בקטע אחד הייתה הגימנסיה הריאלית ביידיש.

00:25:10.635 00:25:12.720

למרות שזה היה באותו חצר.

00:25:12.720 00:25:15.030

אבל אני הלכתי לרחוב. אה.

00:25:15.030 00:25:15.930

בית ספר תרבות?

00:25:15.930 00:25:24.660

אה. תרבות. ושם היה בחצר הזה מין. אה.

00:25:24.660 00:25:28.485

מגודר כזה. חצר. לא ח.

00:25:28.485 00:25:33.945

בתוך החצר היה ככה מברזל כאלה גינו.

00:25:33.945 00:25:37.785

גינה. וגם היו שם כמה עצים.

00:25:37.785 00:25:43.110

ה. הבית הזה. במרוצה שאני אספר.

00:25:43.110 00:25:49.095

הוא נכנס גם לגטו שהגרמנים נכנסו.

00:25:49.095 00:25:52.140

תפסו. התאכסנו ב.

00:25:52.140 00:25:55.140

ב. בגימנסיה. כן?

00:25:55.140 00:25:59.475

ואנחנו גרנו. ואני גרנו שם.

00:25:59.475 00:26:02.115

אחר כך גרנו גם בגטו.

00:26:02.115 00:26:04.830

וכל הסיפור עם ה.

00:26:04.830 00:26:07.155

עם המפקד של הגטו גנס.

00:26:07.155 00:26:10.920

עם המשטרה. עם המפקד של ה.

00:26:10.920 00:26:13.740

המשטרה של דצלר קראו לו.

00:26:13.740 00:26:16.020

הכול זה במרוצה של זה.

00:26:16.020 00:26:17.880

אבל אני אחזור.

00:26:17.880 00:26:24.030

זהו. מר קרמר. נחזור עוד לבית. אה. ההורים שלך.

00:26:24.030 00:26:26.490

לאותה תקופה לפני המלחמה.

00:26:26.490 00:26:27.300

כן.

00:26:27.300 00:26:29.565

מה היית יכול. אה.

00:26:29.565 00:26:35.430

לספר על וילנה היהודית?

00:26:35.430 00:26:38.340

על מוסדותיה. על התרבות.

00:26:38.340 00:26:40.005

מה היית יכול להוסיף?

00:26:40.005 00:26:41.880

אומנם היית ילד.

00:26:41.880 00:26:47.950

אבל דברים שזכורים לך והיית יכול לספר על כך.

00:26:49.250 00:26:54.555

אהה. מה שבכל אופן עד גילי.

00:26:54.555 00:26:59.580

אז דיברנו. דיב. אה. נזכר. אמרנו. אמ.

00:26:59.580 00:27:02.100

זאת אומרת נזכרתי. הזכרתי.

00:27:02.100 00:27:08.750

זה עם הבית קורשול שהייתי שם בא. הולך עם אבא.

00:27:08.750 00:27:12.600

על יד. מול קורשול היה בית חולים של יהודי.

00:27:12.600 00:27:17.130

שכחתי את הג. את ה. את הרחוב.

00:27:17.130 00:27:23.820

אהה. כל הכוונה שלי. אה.

00:27:23.820 00:27:29.670

כוונה של ההורים שלי הייתה שאני אגמור פה את תרבות.

00:27:29.670 00:27:31.855

את הבית ספר עממי.

00:27:31.855 00:27:38.495

ובנוסף לזה היה שם בית ספר תיכון תרבות.

00:27:38.495 00:27:41.290

זאת אומרת. אבא יועד.

00:27:41.290 00:27:44.955

אבא אני יועדתי לפי שיחסוך כסף.

00:27:44.955 00:27:50.115

שם היה כבר עולה הרבה כסף בזה. ששם אני אלמד.

00:27:50.115 00:27:59.910

עכשיו. אה. כל יום הייתי מחליף ספר.

00:27:59.910 00:28:03.705

שכחתי את ה. היד. י.

00:28:03.705 00:28:08.400

ידוע ה. הספרייה הזו נכנסה גם ב.

00:28:08.400 00:28:11.685

ברחוב הזה נכנס לגטו. הייתי.

00:28:11.685 00:28:16.330

ספרייה יהודית. ושם הייתי מחליף כל יום.

00:28:16.330 00:28:18.850

כל יום הייתי מחליף ספרים.

00:28:18.850 00:28:21.400

זה ספרייה גדולה מאוד. שכחתי.

00:28:21.400 00:28:22.690

ספרים ביידיש?

00:28:22.690 00:28:25.090

ביידיש. כן. בעברית. בייד.

00:28:25.090 00:28:28.080

אני חושב ש. חושב שגם לקח.

00:28:28.080 00:28:30.810

לקחתי. ביידיש או בעברית.

00:28:30.810 00:28:32.220

שם גם בפולנית.

00:28:32.220 00:28:35.130

ב. ספרייה מאוד גדולה.

00:28:35.130 00:28:40.275

זכור לך משהו ב. משהו מחיי התרבות?

00:28:40.275 00:28:44.440

תיאטרון? עיתונות?

00:28:44.960 00:28:49.725

הייתי הולך. היה שם. אהה.

00:28:49.725 00:28:56.170

היו לוקחים. הייתי הולך עם ההורים לתיאטרון אף פה.

00:28:56.360 00:29:02.190

זהו. אני על יד. על יד השוק.

00:29:02.190 00:29:08.290

השוק של ה. שוק ששם היה עלייה.

00:29:09.110 00:29:14.340

היה שם בית. אה. תיאטרון ביידיש. כן.

00:29:14.340 00:29:19.545

אני חושב ששם הייתה אידה קמינסקה. משהו דומה לזה.

00:29:19.545 00:29:24.510

שם הייתי זוכר שפעמיים 3 הלכתי להור.

00:29:24.510 00:29:30.940

עם ההורים שם. ברחה לי השם של הרחוב הזה.

00:29:34.940 00:29:41.040

וזה היה. זה היה עם התיאטרון.

00:29:41.040 00:29:49.920

מר קרמר. מה באשר לפעילות ציונית שהייתה גדולה בווילנה?

00:29:49.920 00:29:56.880

האם. אה. אתה השתתפת לקראת סוף שנות ה-30'

00:29:56.880 00:30:00.110

באיזושהי פעילות ציונית?

00:30:00.110 00:30:04.395

האם בבית בכלל דיברו על ארץ י.

00:30:04.395 00:30:08.740

ישראל. על אפשרות לעלייה?

00:30:08.900 00:30:14.325

אני. כל המטרה של אבא שלי שהוא.

00:30:14.325 00:30:19.140

שנשלחתי לבית ספר עממי. עברי. תרבות.

00:30:19.140 00:30:24.740

זה היה המטרה שבבוא העת שנוכל ל.

00:30:24.740 00:30:30.020

לנסוע לארץ ישראל.

00:30:30.020 00:30:32.970

עד גיל ש. אתה. אה. אה.

00:30:33.020 00:30:41.280

כשפרצה המלחמה ב-39' הייתי סך הכול 11.

00:30:41.280 00:30:49.455

חוץ מ. שאבא היה עובד מהבוקר עד הערב. אה.

00:30:49.455 00:30:54.405

לא יודע אם היה לו רגע אחד מנוחה.

00:30:54.405 00:31:02.400

ו. והוא. הוא. הוא התקדם כל הזמן בעבודה שלו. רכש.

00:31:02.400 00:31:09.345

וזה גם שאני אגיע ל. שפרצה המלחמה.

00:31:09.345 00:31:13.005

הסיפור הזה של הרכושנות.

00:31:13.005 00:31:17.460

של הקופסאות צבע שהוא קנה.

00:31:17.460 00:31:22.185

אגר. זה אולי חרץ את הגורל.

00:31:22.185 00:31:27.450

אבל זה. זה בסוף אגיע לזה.

00:31:27.450 00:31:32.610

אהה. הוא עבד קשה. עבו.

00:31:32.610 00:31:35.700

עבדו שם 2 עובדים.

00:31:35.700 00:31:39.765

לאט לאט הוא התקדם. התקדם. עבודה.

00:31:39.765 00:31:45.610

הוא היה קונה בבוקר. היה. הייתי חוסך כסף.

00:31:45.610 00:31:49.680

והוא היה תמיד לוקח ממני את הלוואה שלא החזיר.

00:31:49.680 00:31:52.430

איך אני החבאתי את הכסף?

00:31:52.430 00:31:57.690

בשולחן. עשיתי מחבוא וכיסיתי.

00:31:57.690 00:32:01.555

וזה היה מכוסה ושם הייתי מכניס כסף עבור.

00:32:01.555 00:32:04.140

קיבלתי הרי שאני אוכל.

00:32:04.140 00:32:06.000

אז קיבלתי תשלום.

00:32:06.000 00:32:09.980

וכל הזמן. וגם הכוננית הייתה.

00:32:09.980 00:32:12.320

אז הייתה מין מגירה.

00:32:12.320 00:32:14.035

היה צריך להוציא אותה.

00:32:14.035 00:32:17.810

אז אבא היה בא ומוציא את הכסף שאני חסכתי.

00:32:17.810 00:32:22.710

אז שמתי 2 חוטי. 2 ברזלים מ-2 הצד.

00:32:22.710 00:32:25.350

שהוא רצה למשוך את המגירה

00:32:25.350 00:32:28.080

הוא לא יכול היה להוציא מכיוון ש. 2 זה.

00:32:28.080 00:32:31.675

ואז הוא היה מוציא כן את הכסף.

00:32:31.675 00:32:34.665

והוא לחם בשביל הקיום.

00:32:34.665 00:32:38.895

האיכרים היו גונבים עצים ביערות.

00:32:38.895 00:32:44.235

והוא היה קונה. מביאים את העצים.

00:32:44.235 00:32:46.620

הוא היה קונה אצל ה.

00:32:46.620 00:32:49.605

אצל האיכרים ואז הוא היה.

00:32:49.605 00:32:51.495

שם היה מרתפים גם.

00:32:51.495 00:32:56.235

כשנכנס לגטו לקחו את כל העצים. לא חשוב.

00:32:56.235 00:32:59.490

מר קרמר. עוד לפני המלחמה.

00:32:59.490 00:33:05.790

האם זכור לך. כאשר המשפחה המורחבת יותר הייתה

00:33:05.790 00:33:10.305

מתכנסת מדי פעם לאירועים מיוחדים.

00:33:10.305 00:33:19.815

לחגים. לחגיגות. ל. למפגשים משפחתיים.

00:33:19.815 00:33:22.800

איזו אווירה הייתה אז?

00:33:22.800 00:33:31.650

אה. לאבא. ל. לאבא הייתה אחות.

00:33:31.650 00:33:39.660

שהיא כנראה ירשה את החנות מכולת מהסבתא.

00:33:39.660 00:33:44.145

ואנחנו היינו שם תמיד באים.

00:33:44.145 00:33:46.905

היא הייתה אישה בודדה.

00:33:46.905 00:33:49.620

זאת אומרת 2 ילדים פרנסה.

00:33:49.620 00:33:55.005

והיינו באים שם וחוגגים יחד אצלה.

00:33:55.005 00:33:57.855

והיא מכיוון שהייתה לה בעלת. אה.

00:33:57.855 00:34:00.270

מכולת אז תמיד היא הייתה.

00:34:00.270 00:34:05.160

אגוזים. אגוזים. אה. עם שקיות וזה.

00:34:05.160 00:34:07.440

בחגים. בפסח. זה אני זוכר.

00:34:07.440 00:34:09.225

אבא היה מביא את.

00:34:09.225 00:34:11.295

קונה אגוזים ואנחנו.

00:34:11.295 00:34:16.590

הייתי משחק עם אבא עם האגוזים. מי שזוכה.

00:34:16.590 00:34:18.625

לא יודע אם אתה.

00:34:18.625 00:34:21.550

אם זה משחק ש.

00:34:21.550 00:34:25.200

מורידים את האגוז. ואם הוא פוגע באגוז.

00:34:25.200 00:34:28.020

אז לוקחים את האגוז שנפגע. כן?

00:34:28.020 00:34:32.355

וככה הייתי. הייתי משחק עם אבא.

00:34:32.355 00:34:37.110

זה היה בחגים.

00:34:37.110 00:34:42.785

בחגים היינו הולכים לאחותו של אבא. אה.

00:34:42.785 00:34:46.560

במיו. ב. להתפלל ביום כיפור.

00:34:46.560 00:34:49.360

ביום שבת הוא היה הולך.

00:34:49.460 00:34:53.445

בקיץ היינו נוסעים.

00:34:53.445 00:34:56.445

שזה אפשר לו כבר.

00:34:56.445 00:35:00.315

לשכור דירה מחוץ ל.

00:35:00.315 00:35:03.690

מחוץ ל. אה. עיר.

00:35:03.690 00:35:08.235

זה נקרא שם פוספישקי ולוקומפיה.

00:35:08.235 00:35:10.515

ושם בתקופת ה.

00:35:10.515 00:35:15.195

הקיץ שמהחופשה מהבית ספר הייתי שם.

00:35:15.195 00:35:19.425

היינו שם א. אני ו. אה. ו.

00:35:19.425 00:35:23.475

ואחותי ואימא. ואבא היה נשאר ב.

00:35:23.475 00:35:25.575

בעיר. וביום שבת.

00:35:25.575 00:35:30.850

ביום שישי היינו. הייתי הולך לאוטובוס לפגוש אותו.

00:35:30.850 00:35:34.485

גם מביא כל מיני דברים. ונשאר בשבת.

00:35:34.485 00:35:40.180

וביום ראשון בבוקר הוא כבר היה הולך חזרה לעבודה.

00:35:40.800 00:35:48.620

מה זכור לך לפני המלחמה על האנטישמיות?

00:35:49.070 00:36:01.315

אהה. היו שם חנויות בפינת רחוב שלנו.

00:36:01.315 00:36:07.770

קונסקה וברייטה. ככה קת. קראו. ברייטה.

00:36:07.770 00:36:11.040

היו שם כמה חנויות.

00:36:11.040 00:36:15.390

חנות אחת של שוקולדים וזה.

00:36:15.390 00:36:17.160

זה היה יהודי.

00:36:17.160 00:36:23.325

ועל יד זה היו שם חנויות. חנויות עם שלט.

00:36:23.325 00:36:26.520

מה היה כתוב בשלט?

00:36:26.520 00:36:32.475

עסק נוצרי. עסק נוצרי. אני חושב.

00:36:32.475 00:36:35.590

בפולנית מה היה כתוב?

00:36:35.810 00:36:40.395

שהעסק הוא. אה.

00:36:40.395 00:36:45.480

שייך לפולנים ולא ליהודים.

00:36:45.480 00:36:50.035

על יד ה. החנויות הפו. היהודיות הם עמדו.

00:36:50.035 00:36:52.655

קראו להם אנדקס.

00:36:52.655 00:36:58.170

והם לא נתנו להיכנס לפולנים. לחנויות.

00:36:58.170 00:37:02.100

לאותם ה. הרחובות.

00:37:02.100 00:37:07.800

גם איפה שהתיאטרון שהיה. והייתה שם עוד.

00:37:07.800 00:37:12.015

עוד רחוב יפה פוה. פוהולנקה.

00:37:12.015 00:37:20.040

אחרי בערב היהודים היה מסוכן להסתובב שם.

00:37:20.040 00:37:23.985

האנדקס היו שמים עם. אה.

00:37:23.985 00:37:28.965

תוקעים. אה. סכין בגב ליהודים.

00:37:28.965 00:37:36.040

במיוחד שהיהודים התבלטו עם הקיצוניות שלהם.

00:37:36.530 00:37:39.790

זה היה.

00:37:40.730 00:37:42.765

לפני המלחמה.

00:37:42.765 00:37:44.625

זה היה לפני המלחמה.

00:37:44.625 00:37:49.590

לפני 39'. לפני 38' זה הגיע לשיא.

00:37:49.590 00:37:55.360

למרות איפה שאנחנו היינו בקיץ.

00:37:55.490 00:38:00.645

הם גם כן היו קשיי יום האלה שמסרו לה.

00:38:00.645 00:38:05.175

לנו את הדירה שלהם והתגוררו הנוצרים. כן?

00:38:05.175 00:38:10.880

ואנחנו שכרנו כאילו. אה. כאילו זה לקיץ. כן?

00:38:10.880 00:38:16.195

ושם היינו. אבל הם היו פה ושם ס.

00:38:16.195 00:38:20.835

חצי סולידים. חוץ מפה ושם הם הת.

00:38:20.835 00:38:23.370

אה. קיבלו כסף עבור הדירה.

00:38:23.370 00:38:32.380

אם הייתי שואל אותך מה היה האינצידנט אנטישמי הראשון

00:38:32.380 00:38:35.500

שאתה עצמך חווית?

00:38:41.630 00:38:45.740

זה היה. אני לא.

00:38:45.740 00:38:48.665

אני חושב שזה בדיוק זה היה ככה.

00:38:48.665 00:38:51.140

אבא לא היה בבית.

00:38:51.140 00:38:56.885

ואבא אנח. עשה לרונה יו-יו.

00:38:56.885 00:39:00.440

זה מעצים. מעץ.

00:39:00.440 00:39:07.810

יו-יו עם חוט. והוא מילא שק.

00:39:07.810 00:39:15.275

זה היה בכניסה של הבית מלאכה וזה היה במוצאי שבת.

00:39:15.275 00:39:18.050

אני הייתי בבית. לא יודע עם ה.

00:39:18.050 00:39:20.750

אחותי לא הייתה. אבל אימא הייתה.

00:39:20.750 00:39:28.140

ו. אה. תכף נגיע גם לדלת.

00:39:28.140 00:39:32.620

ומשום מה היא לא סגרה את הדלת.

00:39:32.860 00:39:35.880

היא לא סגרה את הדלת.

00:39:35.880 00:39:41.940

ואז התפרצה כנופייה של בריונים.

00:39:42.190 00:39:50.155

ולתוך היה פתוח ושדדו את כל ה. היו-יו מהשק.

00:39:50.155 00:40:01.485

עכשיו. זה אני נזכר מה אבא סידר עם הדלת. שפחדו מפוגרומים.

00:40:01.485 00:40:07.375

אז קודם היה. אה. התריס.

00:40:07.375 00:40:11.860

זה היה תריס מוגן של החלון. ב. כל ה.

00:40:11.860 00:40:17.115

כל התריס. כ. מבחוץ זה היה ס. ס. סגור.

00:40:17.115 00:40:22.660

אבל מה הוא עשה עם ה. עם הדלת?

00:40:23.110 00:40:28.490

אנחנו פחדנו שיתפרצו הבריונים הפולנים.

00:40:28.490 00:40:35.175

אז הוא הוריד האוזן של הדלת מבחוץ.

00:40:35.175 00:40:36.945

מה זה אומר?

00:40:36.945 00:40:44.460

שאפשר היה לשים ברזל לאורך של הדלת ולהיכנס.

00:40:44.460 00:40:51.665

אבל מבחוץ היה נראה שכאילו סגור. ואנחנו היינו בפנים.

00:40:51.665 00:40:57.475

וכשהיו דופקים. דופקים. התפ.

00:40:57.475 00:41:01.965

אה. דופקים בדלת. זאת אומרת.

00:41:01.965 00:41:04.470

אם מישהו היה נ. מנסה.

00:41:04.470 00:41:10.615

מכיוון שהחנות הזו הייתה בלי יציאה לחצר.

00:41:10.615 00:41:14.150

אז אנחנו היינו כאילו במלכוד.

00:41:14.150 00:41:16.885

אז אבא זה מה שעשה עם הדלת.

00:41:16.885 00:41:18.880

אבל אני זוכר אז.

00:41:18.880 00:41:22.970

לא זוכר בדיוק באיזה יום זה היה.

00:41:22.970 00:41:27.075

הפוגרומים וזה. אז אבא.

00:41:27.075 00:41:29.715

והתחילו לדפוק על ה.

00:41:29.715 00:41:32.505

על הדלת. על זה.

00:41:32.505 00:41:36.675

ואבא לקח ברזל ו.

00:41:36.675 00:41:43.770

וניסה לפרוץ קיר שיצא בדיוק לחצר.

00:41:43.770 00:41:52.345

אם הם יצליחו לפרוץ את הדלת מבחוץ נוכל להימלט לחצר.

00:41:52.345 00:41:57.760

אז הוא פרץ פתח שזה יצא.

00:41:57.760 00:42:03.290

מעל ה. מעל המקום איפה שחיינו וזה.

00:42:03.290 00:42:08.075

זה היה נקרא האולם הקטן של תיאטרון.

00:42:08.075 00:42:10.295

שם היו הצגות תיאטרון.

00:42:10.295 00:42:12.485

לא יודע אם גם. אה.

00:42:12.485 00:42:14.795

תיאטרון יהודי שהם היו מציגים.

00:42:14.795 00:42:18.125

אבל שם היה בדיוק מעלינו.

00:42:18.125 00:42:19.990

אז למטה הוא פרץ.

00:42:19.990 00:42:22.290

אז אני זוכר שידפקו.

00:42:22.290 00:42:24.630

הוא פחד שיפרצו את הדלת.

00:42:24.630 00:42:27.285

ואז הוא פרץ את הקיר.

00:42:27.285 00:42:31.390

עבד ועל זה. שנוכל להימלט.

00:42:31.670 00:42:37.790

כלומר. כבר לפני המלחמה החיים שלכם

00:42:37.790 00:42:40.815

היו מלווים כבר במתח ו.

00:42:40.815 00:42:41.115

כן.

00:42:41.115 00:42:46.185

תכננתם כל מיני תכנונים להתגונן בפני הבריונים?

00:42:46.185 00:42:48.120

כן. כן.

00:42:48.120 00:42:50.550

זה מה שאתה מספר.

00:42:50.550 00:42:54.700

אתה מייחס את זה ל. בערך לאיזו שנה?

00:42:55.790 00:43:01.380

אה. ל-1937 או 8'.

00:43:01.380 00:43:05.325

8. זה קרוב היה כבר.

00:43:05.325 00:43:10.425

היה קרוב לפריצת המלחמה.

00:43:10.425 00:43:13.350

מכיוון. גם אחר כך היה גם פוגרום.

00:43:13.350 00:43:15.585

אני. שנגיע אני.

00:43:15.585 00:43:21.390

כשפרצה המלחמה אנחנו הסתגרנו שם.

00:43:21.390 00:43:23.850

והאמת היא שב.

00:43:23.850 00:43:28.725

הגעתי כבר לפריצ. שנפרצה המלחמה.

00:43:28.725 00:43:32.355

אתה זוכר את אותו יום.

00:43:32.355 00:43:37.995

שהמלחמה פרצה. איפה זה מצא אותך?

00:43:37.995 00:43:45.000

בתוך ה. הא. זה היה בספטמבר.

00:43:45.000 00:43:47.310

אנחנו עוד לא הצלחנו.

00:43:47.310 00:43:53.910

בדרך כלל. אה. לא הצלחנו לחזור מ.

00:43:53.910 00:43:56.100

מאיזה. המקום.

00:43:56.100 00:43:57.105

של הנופש?

00:43:57.105 00:44:03.270

מהנופש. אז אני זכור לי שאבא גייסו את כל ה.

00:44:03.270 00:44:07.245

כל העגלות. כל הסוסים מה.

00:44:07.245 00:44:11.310

מהאיכרים וזה. הפולנים גייסו.

00:44:11.310 00:44:15.465

אבא הצליח עם איזה.

00:44:15.465 00:44:19.470

למצוא איזה סוס שכמעט הלך למות.

00:44:19.470 00:44:21.345

אז אותו לא גייסו.

00:44:21.345 00:44:27.765

ואז הוא בא. שמו את הדברים ואנחנו חזרנו העירה.

00:44:27.765 00:44:28.530

בווילנה?

00:44:28.530 00:44:32.295

בווי. לא. זה היה. גם איפה שהיינו בחו.

00:44:32.295 00:44:38.910

נופש זה 6 קילומטר מהמרכז היה. אה.

00:44:38.910 00:44:42.630

בהתחלה זה נקרא אנטוקול.

00:44:42.630 00:44:49.110

אחר כך זה [משובש] ולעשירים היה שם יותר.

00:44:49.110 00:44:53.310

זה היה לפי דרגות כסף של נופש.

00:44:53.310 00:44:56.805

בוולוקומפיה זה כבר היה צריך.

00:44:56.805 00:45:00.525

זה עלה הרבה. שם אנחנו לא הגענו.

00:45:00.525 00:45:06.180

הגענו. בהתחלה הגענו לאנטוקול ואחר כך שהשתפר

00:45:06.180 00:45:12.255

המצב הגענו ל [משובש] ואז ב-39' חזרנו.

00:45:12.255 00:45:15.735

ואז הסיפור הזה.

00:45:15.735 00:45:20.800

פחדו היהודים שיהיה פוגרומים.

00:45:22.790 00:45:26.610

זכור לי רק דבר אחד.

00:45:26.610 00:45:34.680

שראש העירייה הוא כנראה היה איש.

00:45:34.680 00:45:43.920

אה. לא רוצה להגיד חסיד עולם. אולי כן. הוא.

00:45:43.920 00:45:49.875

זה התכו. הם התכוננו הבריונים לפשוט על היהודים.

00:45:49.875 00:45:53.130

הוא התחי. הייתה.

00:45:53.130 00:45:59.460

היה חושך. זאת אומרת העיר החשיכו אותה. הוא.

00:45:59.460 00:46:04.270

הוא ציווה להדליק את האורות.

00:46:04.610 00:46:08.940

ציווה להדליק את האורות והפנסים ברחוב.

00:46:08.940 00:46:12.520

והתחילו להשמיע מוזיקה.

00:46:13.460 00:46:20.580

ורדיו הודיע שהיטלר התאבד ונגמרה המלחמה.

00:46:20.580 00:46:24.345

אז אני זוכר שאנשים היהודים ברחוב

00:46:24.345 00:46:28.230

התנשקו אחד עם השני שנגמרה המלחמה.

00:46:28.230 00:46:30.465

מ. למה הוא עשה את זה?

00:46:30.465 00:46:33.660

מכיוון שהוא מנע על ידי זה.

00:46:33.660 00:46:39.975

שלא יפשטו על ידי. אה. הבריונים.

00:46:39.975 00:46:46.810

וכבר בבוקר התקרבו ה. התקרב כבר הצבא האדום.

00:46:46.880 00:46:48.900

הצבא?

00:46:48.900 00:46:50.700

הצבא הרוסי. הרי הם.

00:46:50.700 00:46:53.130

הם חילקו. הרוסים חילקו את.

00:46:53.130 00:46:55.860

את פולניה עם הגרמנים.

00:46:55.860 00:47:00.210

חצי לגרמניה וחצי ל. לרוסיה.

00:47:00.210 00:47:03.315

וילנה נכנסה לתחום איפה שהרוסים.

00:47:03.315 00:47:05.190

ב-1940?

00:47:05.190 00:47:07.515

זה ב940?

00:47:07.515 00:47:11.640

לא בתשע מאות. ב-1939.

00:47:11.640 00:47:13.260

1939 בסוף.

00:47:13.260 00:47:15.510

באוקטובר. בספטמבר.

00:47:15.510 00:47:17.145

בספטמבר זה היה.

00:47:17.145 00:47:22.150

זה הרבה זמן. זה לא לקח הרבה זמן. לא.

00:47:23.900 00:47:30.720

ואז עם כניסת המשטר הרוסי בעיר.

00:47:30.720 00:47:37.140

הי. במה השתנה או השתנו החיים שלכם?

00:47:37.140 00:47:43.390

איזה שינויים חלו מבחינה כלכלית. תרבותית. דתית?

00:47:47.750 00:47:52.750

נפ. הסיפור של בית ספר עברי נגמר.

00:47:52.840 00:47:56.105

חושב שהפכו את הבית ספר הזה.

00:47:56.105 00:48:00.370

אומנם אני גמרתי 6 כיתות שם. 6 כיתות. כן?

00:48:00.370 00:48:05.040

אבל. אה. השפה העברית נגמרה שם.

00:48:05.040 00:48:08.430

הרוסים איפשרו רק ביידיש.

00:48:08.430 00:48:15.660

ואז הלכתי לגימנסיה איפה שהיה בחצר.

00:48:15.660 00:48:17.280

איפה שאנחנו גרנו.

00:48:17.280 00:48:22.090

וזה היה ריאל גימנסיה ביידיש.

00:48:22.700 00:48:26.755

הייתה רווחה בשביל היהודים הפשוטים.

00:48:26.755 00:48:30.755

לא הייתה רווחה בשביל הבונד.

00:48:30.755 00:48:40.485

אני רק זוכר שדיברו בבית. גם וכולם ש. אה.

00:48:40.485 00:48:46.590

מכוניות. משאיות מסתובבות בלילה ומוציאים.

00:48:46.590 00:48:50.055

מוציאים יהודים עם.

00:48:50.055 00:48:53.760

אה. נטייה של השפה העברית.

00:48:53.760 00:48:59.145

זאת אומרת כל הציונים וזה לקחו אותם.

00:48:59.145 00:49:01.710

הוציאו אותם ב. בלילות.

00:49:01.710 00:49:06.540

זה אני זוכר ש. של ה. הרוסים. כן?

00:49:06.540 00:49:12.720

אבל לגבי חרט עץ. זה לא נגע.

00:49:12.720 00:49:17.640

ההפך ה. ההפך. אה.

00:49:17.640 00:49:22.845

הצטיינתי בבית ספר הריאל. ריאל. אה.

00:49:22.845 00:49:28.905

גימנסיה ונבחרתי. מכיוון שהייתי בין הטובים.

00:49:28.905 00:49:33.360

הם יצרו ארמון של הפיונרים.

00:49:33.360 00:49:36.585

מה זה הארמון של הפיונרים?

00:49:36.585 00:49:40.710

עם עניבה אדומה בשביל הילד.

00:49:40.710 00:49:43.740

אה. עד גיל 14 משהו.

00:49:43.740 00:49:50.115

ושם היו חוגים. חוגים בארמון של ה.

00:49:50.115 00:49:55.170

הארמון הספורט או ארמון היה גם חוג של שחמט.

00:49:55.170 00:49:59.955

ואני זוכר שפתחו את זה אז מבית.

00:49:59.955 00:50:02.820

כל מבית. מכל הב. בתי ספר.

00:50:02.820 00:50:06.720

אז אני ישבתי על יד השולחן.

00:50:06.720 00:50:10.725

אחד מהת. רק התלמידים הטובים מכל הזה.

00:50:10.725 00:50:16.320

אז ישבתי שם. אה. השתתפתי שם בחוג.

00:50:16.320 00:50:23.865

ליהודים כמוני. פשוטים וזה. היה נחמד מאוד.

00:50:23.865 00:50:28.425

ממה התפרנ. אה. התפרנסה המשפחה?

00:50:28.425 00:50:30.810

אבא ימ. המשיך עם ה.

00:50:30.810 00:50:31.665

אותה עבודה?

00:50:31.665 00:50:37.755

עבודה. אה. הוא כבר ת. ב. שהרוסים כבר נכנסו.

00:50:37.755 00:50:42.675

אז היה לו ה. המרתפים.

00:50:42.675 00:50:48.675

המרתפים אני זוכר היו שם מלאים עם.

00:50:48.675 00:50:54.525

אה. עצים. בולי עץ של עצים שלמים. כן?

00:50:54.525 00:50:59.385

אני הייתי הולך. יורד יחד איתו לפעמים. מלא.

00:50:59.385 00:51:10.360

ו. אה. הוא התב. התבסס עם ה. בעבודה.

00:51:11.090 00:51:14.820

וקופסאות. הוא היה קונה

00:51:14.820 00:51:20.070

קופסאות אמייל שם איפה שהיה המטבח.

00:51:20.070 00:51:24.225

איפה שב. המחיצה זה היה איפה ה.

00:51:24.225 00:51:26.895

החדר האוכל עם ה.

00:51:26.895 00:51:29.940

המיטות היו על יד השולחן. כן?

00:51:29.940 00:51:35.220

נישה כזו. אני שם נפרד ב. במיטה וא.

00:51:35.220 00:51:42.195

ואחותי. ונוחיות לא היה.

00:51:42.195 00:51:44.655

היו הולכים ל. ב. ל.

00:51:44.655 00:51:45.330

בחוץ?

00:51:45.330 00:51:46.845

בחוץ בחצר.

00:51:46.845 00:51:52.285

אבל בתוך ה. גם הייתה מחיצה איפה שהיה הפל.

00:51:52.285 00:51:57.110

לא פלטה. מין. אה. תנור כזה מ. היו מ.

00:51:57.110 00:52:00.605

אמא הייתה מבשלת שם במטבח כאילו.

00:52:00.605 00:52:02.780

אז היו שם אצטבאות.

00:52:02.780 00:52:07.670

אני זוכר את הקופסאות צבע שאני הייתי כל הזמן.

00:52:07.670 00:52:13.740

אבא היה תופס אותי שאני מסדר את הקופסאות צבע לפי.

00:52:13.910 00:52:23.475

האם חיי התרבות היהודים נמשכו גם בזמן השלטון הסובייטי?

00:52:23.475 00:52:30.315

האם. אה. הבתי כנסת המשיכו לאכלס

00:52:30.315 00:52:36.300

את היהודים הרבים בימי שבת. בחגים?

00:52:36.300 00:52:38.775

אני חושב. אני לא זוכר.

00:52:38.775 00:52:41.340

אבל אני לא חושב שהייתה.

00:52:41.340 00:52:50.025

ש. אה. היית. אה. היה איזה מין שינוי מהותי ב-40'.

00:52:50.025 00:52:53.190

ב-40' לא היה חוש. אני לא חושב.

00:52:53.190 00:53:01.655

חוץ מזה ש. לא זוכר. לא זוכר.

00:53:01.655 00:53:05.360

לא זוכר זה. אה. לי ברור ש.

00:53:05.360 00:53:10.820

בכל אופן כפי שזכור לי לא סגרו את בית הכנסת.

00:53:10.820 00:53:12.770

זה היה שם בווילנה.

00:53:12.770 00:53:17.445

זה היה מתחם שלם שם של ה.

00:53:17.445 00:53:23.475

של הבתי כנסת. חצרים שלמים. כן?

00:53:23.475 00:53:25.770

זה לא. זה לא.

00:53:25.770 00:53:30.570

אתה ציינת שלפני פרוץ המלחמה.

00:53:30.570 00:53:38.910

בשנות 37'. 8. על האנטישמיות הגדולה ששררה בעיר.

00:53:38.910 00:53:47.490

האם לאחר כניסת הרוסים חל איזשהו שינוי בנ. בנושא הזה?

00:53:47.490 00:53:51.900

כן. היהודים נשמו לרווחה.

00:53:51.900 00:53:59.895

ה. הפ. האנדקים האנטישמיים לא הרימו.

00:53:59.895 00:54:03.120

לא הרימו את הראש.

00:54:03.120 00:54:04.950

בוא. בוא נאמר ככה.

00:54:04.950 00:54:08.260

בצורה מוחלטת. גורפת.

00:54:09.830 00:54:13.110

שחלק ניכר מהעסקנים.

00:54:13.110 00:54:20.410

מהשלטון הרוסי בווילנה היו מ. על ידי יהודים.

00:54:20.510 00:54:26.880

ב. במשטרה ב. יהודים.

00:54:26.880 00:54:29.730

שם ב-40'. אה הנ.

00:54:29.730 00:54:34.140

היהודים נשמו. נשמו. אה. לרווחה.

00:54:34.140 00:54:40.995

וכשנגיע. אה. נגיע מתי שהם יצאו הרוסים.

00:54:40.995 00:54:46.755

אז זה. אז היה הפוגרום. התנקמו. אה.

00:54:46.755 00:54:52.720

אני מגיע כבר שהרוסים החליטו ל.

00:54:53.030 00:54:57.360

ל. לא להשתלט אלא להכניס את.

00:54:57.360 00:55:06.810

אה. ליט. ליטא כ. אה. כחלק מה. מברית המועצות.

00:55:06.810 00:55:15.100

ואז הם החליטו שהצבא האדום יצא. יצא מווילנה.

00:55:16.430 00:55:22.260

וכפרס נתן להיכנס לליטאים. את ווילנה.

00:55:22.260 00:55:23.490

קודם זה היה וילנה.

00:55:23.490 00:55:26.520

לווילנה. קודם זה היה שייך לפולניה.

00:55:26.520 00:55:32.835

ואז כל החלום של הפו. ליטאים זה היה ל.

00:55:32.835 00:55:35.430

לקבל חזרה את וילנה.

00:55:35.430 00:55:38.745

ובין המעבר הזה הלילה.

00:55:38.745 00:55:44.145

היום ואז אני חושב עכשיו אני ככה שמשחזר.

00:55:44.145 00:55:52.980

שהפריצה ב. בחנות שם לתוך החצר. זה היה אז.

00:55:52.980 00:55:58.725

שהתחילו להשתולל הבריונים.

00:55:58.725 00:56:01.470

ראית. אה. יכולת לראות.

00:56:01.470 00:56:05.475

הם זרקו אנשים מהקומות.

00:56:05.475 00:56:10.575

יכולת לראות רחובות שלמים.

00:56:10.575 00:56:12.540

זה אני זוכר. מלאים.

00:56:12.540 00:56:15.210

אני הסתובבתי. אני ראיתי.

00:56:15.210 00:56:17.670

הייתי בלונדיני וזה לא.

00:56:17.670 00:56:21.315

לא חושב שמישהו חשב שאני יהודי.

00:56:21.315 00:56:25.665

ראיתי רחובות שלמים מלאים עם נוצות.

00:56:25.665 00:56:30.390

לא מספיק שהם. שהם. אה.

00:56:30.390 00:56:34.665

זרקו את ה. שדדו את הכל.

00:56:34.665 00:56:38.085

קרעו את הכריות והנוצות.

00:56:38.085 00:56:40.485

מלא היה. זה אני זוכר.

00:56:40.485 00:56:44.550

מלא הרחובות מהנוצות. מהבתים של היהודים.

00:56:44.550 00:56:51.540

ועד עכשיו אני זוכר שהפריצה לחצר שאבא בקיר הזה.

00:56:51.540 00:56:55.650

זה בדיוק אז שהוא פחד שלא נוכל לברוח.

00:56:55.650 00:57:01.200

ש. שיפרצו את הדלת. הו. זה הסיפור.

00:57:01.200 00:57:11.235

מר קרמר. סיפרת שהיהודים נשמו לרווחה לאחר כניסת הרוסים.

00:57:11.235 00:57:16.020

כעת. לאחר שהרוסים התכוננו לסגת.

00:57:16.020 00:57:16.800

יצאו.

00:57:16.800 00:57:20.625

יצאו והתכוננו לפני זה לסגת ויצאו.

00:57:20.625 00:57:24.735

האם במשפחה שלך. ויהודים אחרים.

00:57:24.735 00:57:34.440

לא תכננו ולא עשו כל צעדים להצטרף לנסוגים?

00:57:34.440 00:57:36.975

לא. לא.

00:57:36.975 00:57:38.160

מדוע?

00:57:38.160 00:57:46.440

מכיוון שהליטאים נכנסו ורווחה.

00:57:46.440 00:57:48.195

אה. הייתה דעה רוו.

00:57:48.195 00:57:55.980

רווחה. אה. רווחת שבליטא התגוררו שם יהודים הרבה בקובנה.

00:57:55.980 00:57:58.605

קובנש. קובנו. קובנש.

00:57:58.605 00:58:04.050

הם. הליטאים התייחסו בצורה. אה. די.

00:58:04.050 00:58:09.615

הם אנטישמים אבל הם לא נגעו ביהודים. לא נגעו ביהודים.

00:58:09.615 00:58:15.540

וברגע שבאותו הלילה באותו היום שהרוסים יצאו

00:58:15.540 00:58:18.900

והזרימו את המשטרה שלהם.

00:58:18.900 00:58:23.235

איך הם צעקו הפעם. בליטאית. זה אני זוכר.

00:58:23.235 00:58:30.180

קודם הכניסו. אה. משאיות עם חמאה.

00:58:30.180 00:58:36.615

היה חוסר כבר בזמן שהרוסים עמדו לצאת. היה חוסר במצרכים.

00:58:36.615 00:58:40.455

אז הדבר הראשון מה שהליטאים עשו.

00:58:40.455 00:58:42.885

הציפו את וילנה עם.

00:58:42.885 00:58:45.810

עם חמאה. עם מוצרי.

00:58:45.810 00:58:49.410

מוצרי חלב. ועמדו בתורים.

00:58:49.410 00:58:53.205

אני זוכר עמדתי בתורים לקנות פעמיים.

00:58:53.205 00:58:56.430

אה. לקנות. לחזור עוד פעם. כן?

00:58:56.430 00:59:00.105

הם התייחסו הליטאים בצורה.

00:59:00.105 00:59:02.700

ברגע שהם השתלטו על וילנה.

00:59:02.700 00:59:06.585

לא היו. אה. לא היו מקרים ש.

00:59:06.585 00:59:12.060

כפי שזכור לי. בריונות או של אנטישמים הם שלט. השתלטו.

00:59:12.060 00:59:18.060

השוטרים שלהם היו גבוהים מטר. מטר 90.

00:59:18.060 00:59:23.475

פחות ממטר 90 לא לקחו אותם למשטרה לליטאים.

00:59:23.475 00:59:25.920

והם של. שלטו. שמרו.

00:59:25.920 00:59:30.720

אני חושב שגם באזור של היהודים שמרו שם.

00:59:30.720 00:59:34.210

היו שם הרבה שוטרים.

00:59:38.330 00:59:47.040

עכשיו התחילה המלחמה. זאת אומרת ביוני. זה.

00:59:47.040 00:59:59.265

ואז היו טנקים. עברו דרך הרחוב שלנו.

00:59:59.265 01:00:03.120

טו. טור. טורים טנקים של הרוסים.

01:00:03.120 01:00:07.605

הם היו בליטא. הרוסים היו בליטא כבר.

01:00:07.605 01:00:10.170

והטנקים האלה עם.

01:00:10.170 01:00:14.100

ועם המכוניות. אני זוכר. אנחנו.

01:00:14.100 01:00:16.425

אני עמדתי. פרצה המלחמה.

01:00:16.425 01:00:20.595

זה היה ביום ראשון ואני עמדתי.

01:00:20.595 01:00:22.540

באיזה תאריך?

01:00:23.570 01:00:26.070

זה היה ביוני.

01:00:26.070 01:00:27.990

שנת?

01:00:27.990 01:00:30.210

41'.

01:00:30.210 01:00:31.455

כן.

01:00:31.455 01:00:34.275

אני זוכר הטורים האלה.

01:00:34.275 01:00:42.600

פחד היה אצל היהודים ובריחה המונית.

01:00:42.600 01:00:44.595

בריחה המונית.

01:00:44.595 01:00:48.450

זאת אומרת שבורחים.

01:00:48.450 01:00:50.940

בורחים. יהודים בורחים.

01:00:50.940 01:00:56.315

לפחות אלה. לא אלה. אלה שהיה להם.

01:00:56.315 01:01:01.920

הם ידעו שהאוכלוסייה גם

01:01:01.920 01:01:07.710

הליטאים וגם הפולנים יתנקמו ביהודים.

01:01:07.710 01:01:11.940

שאתה אומר היהודים ברחו. ברחו לאן?

01:01:11.940 01:01:16.355

יחד עם ה. הטורים של ה.

01:01:16.355 01:01:18.500

של ה. עוד הלכו. היו.

01:01:18.500 01:01:20.795

הייתה עוד רכבת. ניסו ל.

01:01:20.795 01:01:23.555

שם לא רחוק מאיתנו הייתה גם רכ.

01:01:23.555 01:01:27.465

רכבת והם ניסו להידחק לרכבת. אבל.

01:01:27.465 01:01:29.730

לנסוע לכיוון הצד הרוסי?

01:01:29.730 01:01:32.490

ל. זה היה. הם נסוגו.

01:01:32.490 01:01:32.880

כן.

01:01:32.880 01:01:36.180

עכשיו הם עברו. וזה אני לא יכול לשכוח.

01:01:36.180 01:01:38.205

לא יכול לשכוח.

01:01:38.205 01:01:44.070

זה נחרט אצלי ב. בזיכרון שאני עמדתי.

01:01:44.070 01:01:48.000

הטורים של הטנקים של עברו בדיוק ברחוב.

01:01:48.000 01:01:51.105

מכיוון שזה היה בדיוק לכיוון.

01:01:51.105 01:01:57.130

ואז אני אומר לאבא בוא נברח. [כך במקור].

01:02:09.260 01:02:18.660

מר קרמר. סיפרת על נסיגת הצבא הרוסי וכניסת הגרמנים.

01:02:18.660 01:02:19.665

ל. עוד לא.

01:02:19.665 01:02:23.610

בכניסת הגרמנים לווילנה.

01:02:23.610 01:02:28.575

ואתה הצעת לאביך גם כן

01:02:28.575 01:02:37.135

להצטרף לבורחים מפני הגרמנים ולהצטרף ל. לנסוגים.

01:02:37.135 01:02:40.740

בבקשה תמשיך וספר.

01:02:40.740 01:02:47.730

טורי הטנקים עברו בדיוק ברחוב שלנו עם המשאיות.

01:02:47.730 01:02:50.730

ואז אני עמדתי על המדרכה.

01:02:50.730 01:02:54.090

על יד החנות שלנו שם על יד הבית מלאכה.

01:02:54.090 01:02:57.370

ואז אמרתי לאבא בוא.

01:02:57.440 01:03:02.640

אפפה. אה. פ. פחד.

01:03:02.640 01:03:06.240

פחד ג. ב. ב. אצל היהודים. אי.

01:03:06.240 01:03:11.575

אפשר היה אולי עם הידיים לחוש את הפחד הזה.

01:03:11.575 01:03:19.095

אז אמרנו. אז אמרתי לאבא בוא נברח מה ש. ב.

01:03:19.095 01:03:24.060

בשלוש. ב-41' הייתי סך הכל בן 13.

01:03:24.060 01:03:27.360

זה מה שהבנתי שצריך לברוח.

01:03:27.360 01:03:31.860

אז אבא אמר: "תראה כמה קופסאות שם על

01:03:31.860 01:03:37.110

האצטבאות של הצבע שאני השקעתי לשנים עבודה לכל ה.

01:03:37.110 01:03:42.015

כל. תראה את המחסנים. המחסנים של העצים.

01:03:42.015 01:03:48.345

הכל אתה רוצה שעכשיו אני אקח את הרוגשק".

01:03:48.345 01:03:54.600

זה על הכתפ. על ה. על הגב "וללכת ככה?

01:03:54.600 01:04:03.600

אני עד 1922. אה. נדדתי ברוסיה עם. בלי כלום.

01:04:03.600 01:04:06.210

עד שהגעתי לזה אני לא הולך.

01:04:06.210 01:04:10.545

מה שיהיה עם כולם יהיה גם איתנו".

01:04:10.545 01:04:16.095

זה הט. הטרגדיה הגדולה שלא שמע בקולי.

01:04:16.095 01:04:21.285

ואז נכנסו הגרמנים.

01:04:21.285 01:04:25.050

אני זוכר שאני עמדתי עוד ברחוב.

01:04:25.050 01:04:28.680

קיבלו ה. ה. הפולנים.

01:04:28.680 01:04:31.980

הגרמנים. הפולנים אולי לא. ליטאים.

01:04:31.980 01:04:37.500

גם פולנים קיבלו אותם בברכה.

01:04:37.500 01:04:43.650

זה. ואני זוכר עוד. עוד לא.

01:04:43.650 01:04:46.905

זה לא היה. הם. הם ירדו מ.

01:04:46.905 01:04:50.580

העמידו טנקים שם ב. בכל מיני מקומות.

01:04:50.580 01:04:54.405

עמדתי על יד טנק כזה עם ה.

01:04:54.405 01:04:58.290

‮יצאו ה-‭S.S‬. בטנקים ישבו ה-‭S.S‬.‬

01:04:58.290 01:05:03.615

ואומר זה היה כבר אי אפ.

01:05:03.615 01:05:07.215

זה היה כבר ביום רביעי אני חושב.

01:05:07.215 01:05:10.455

ביום שלישי כבר אי אפשר היה לברוח יותר.

01:05:10.455 01:05:13.290

או ביום חמישי הם נכנסו.

01:05:13.290 01:05:20.265

ואז הוא אומרים לי. אמרו [משובש] (גרמנית)

01:05:20.265 01:05:23.385

אחרי יומיים נהיה במוסקבה.

01:05:23.385 01:05:32.070

במוסקבה. ופחד היה בין היהודים. זה לא לוקח.

01:05:32.070 01:05:36.280

אני לא זוכר בדיוק כמה זמן זה התחיל.

01:05:36.950 01:05:51.250

התחיל שתלו הודעות של. אה. שליט.

01:05:55.100 01:06:02.505

הייתה עוד. השאלה היא אם כבר אמרו לכ.

01:06:02.505 01:06:06.850

ל. ל. עם ה. עם הטלאי הצהוב?

01:06:09.170 01:06:19.140

ו. שגרמני הולך. היהודי צריך לרדת מה.

01:06:19.140 01:06:22.665

על ה. לא ללכת על המדרכה.

01:06:22.665 01:06:26.625

והתחילו ההגבלות האלה.

01:06:26.625 01:06:34.140

אני חושב שכבר היה הוראה לתלות טלאי צהוב.

01:06:34.140 01:06:41.265

ואז התחיל. נכנסו לח.

01:06:41.265 01:06:44.595

לחצר שלנו. הוא התחיל.

01:06:44.595 01:06:52.530

נכנסו בגימנסיה. הצבא הגרמני תפס את כל הבניין.

01:06:52.530 01:06:57.135

ובתוך ה-2 הגינות האלה הוא שם.

01:06:57.135 01:07:02.850

הם שמו את האופניים. אופניים שלהם.

01:07:02.850 01:07:10.590

והיה תיק. והרי לא היה כתוב עליי שאני יהודי. ואז הלכ.

01:07:10.590 01:07:17.040

הייתי שם בחצר ועזרתי להם לנפח את האופניים.

01:07:17.040 01:07:20.115

את הגומי. את המילויים וזה.

01:07:20.115 01:07:23.610

ושם עמד. עמדה.

01:07:23.610 01:07:27.250

עמד איזה מן מטבח כזה.

01:07:27.320 01:07:33.675

ואחרי שהם אכלו הייתי ניגש שם ל.

01:07:33.675 01:07:37.830

למטבח זה היה. זה. והם היו.

01:07:37.830 01:07:42.150

הייתי ממלא. הם היו ממלאים לי את ה.

01:07:42.150 01:07:46.260

את הכלי עם מרק. עם זה הייתי לוקח.

01:07:46.260 01:07:49.350

הולך הביתה. יוצא מהחצר.

01:07:49.350 01:07:57.135

ואז קרה לי. אהה. ה. ירד גשם.

01:07:57.135 01:07:59.115

מה הם עשו הגרמנים?

01:07:59.115 01:08:02.730

התפשטו והתרחצו בגשם.

01:08:02.730 01:08:06.945

אני רציתי לעשות את. כמו שהם.

01:08:06.945 01:08:14.145

עמדתי מתחת למ. מ. אה. זה שיורד מה.

01:08:14.145 01:08:14.775

מרזב?

01:08:14.775 01:08:18.315

מרזב והתרח. וגם כן.

01:08:18.315 01:08:22.020

היה רוח. פחדתי לחזור הביתה רטוב.

01:08:22.020 01:08:26.745

כיוון שהייתי מקבל מכות. אז עמדתי כנראה.

01:08:26.745 01:08:28.830

עמדתי בחצר. כן?

01:08:28.830 01:08:34.545

התייבשתי. ואז חזרתי ואז התחיל הסיפור.

01:08:34.545 01:08:42.780

בינתיים אבא. התחילו לחטוף יהודים מהרחובות. נעלמו.

01:08:42.780 01:08:47.550

על ידינו היה שם. אהה. רפד.

01:08:47.550 01:08:53.400

בחור אינטליגנטי. תפסו אותו והוא נעלם.

01:08:53.400 01:08:58.800

התחילו. קראו להם חאפרים.

01:08:58.800 01:09:02.760

החאפרים תפסו יהודים. בינתיים.

01:09:02.760 01:09:03.915

מי תפס?

01:09:03.915 01:09:08.490

הליטאים. אזרחים. היהודים הסתו.

01:09:08.490 01:09:14.235

אם הם תפסו איזה יהודי ברחוב כבר תפסו אותו והוא נעלם.

01:09:14.235 01:09:18.825

הכניסו אותם. בית סוהר קראו לוקישקי.

01:09:18.825 01:09:23.415

מר קרמר. לאחר כניסת הגרמנים.

01:09:23.415 01:09:27.420

האם האוכלוסייה הליטאית.

01:09:27.420 01:09:33.300

הפולנית. שינו באופן קיצוני את יחסם ליהודים

01:09:33.300 01:09:38.940

והאשימו אותם בשיתוף פעולה עם הרוסים?

01:09:38.940 01:09:40.725

את היהודים?

01:09:40.725 01:09:41.520

כן.

01:09:41.520 01:09:46.395

ודאי. כל הנ. נ. כל ה. הם.

01:09:46.395 01:09:48.705

אה. גם הליטאים וגם ה.

01:09:48.705 01:09:53.835

הפולנים אולי פחות מכיוון שהם איבדו את המדינה.

01:09:53.835 01:09:58.215

פולין. אה. נחרבה.

01:09:58.215 01:10:03.240

הליטאים. הם. אה. בזמן. בזמן ה.

01:10:03.240 01:10:05.835

הרוסים הוציאו הרבה ליטאים.

01:10:05.835 01:10:09.360

אה. ו. שלחו אותם ל. ל. לסיביר.

01:10:09.360 01:10:14.505

אז עכשיו הם התנקמו. במיוחד ב.

01:10:14.505 01:10:17.655

בפעולות האלה ב-נ.ק.ו.ד.

01:10:17.655 01:10:22.030

קראו לזה נ.ק.ו.ד היו הרבה יהודים.

01:10:22.040 01:10:24.180

אז הם התחילו.

01:10:24.180 01:10:30.135

אותם הליטאים לחטוף את היהודים מהרחובות.

01:10:30.135 01:10:33.945

וגם. וגם מהבתים.

01:10:33.945 01:10:37.200

ואני זוכר. אבא עמד על

01:10:37.200 01:10:43.065

יד המחרטה והוא עוד עשה עבודות כאילו כלום לא.

01:10:43.065 01:10:44.880

ואימא אומרת ייכנסו.

01:10:44.880 01:10:46.485

יחטפו. לא.

01:10:46.485 01:10:54.750

יכול להיות שמי שעבר ראה שבית מלאכה פתוח זה כנראה נוצרי.

01:10:54.750 01:10:58.515

מכיוון שאף יהודי לא היה מעיז.

01:10:58.515 01:11:01.605

אה. לשבת בבית מלאכה עם.

01:11:01.605 01:11:04.380

עם ח. עם דלת פתוחה לרחוב.

01:11:04.380 01:11:11.560

ואז קיבלתי חום.

01:11:11.560 01:11:19.710

קיבלתי חום 38. 38 וחצי ונחלשתי.

01:11:19.710 01:11:23.560

אי אפשר היה להביא רופא

01:11:23.660 01:11:31.245

מכיוון שהרופאים היהודים הם פחדו ללכת ברחוב.

01:11:31.245 01:11:34.170

השתוללו החאפרים האלה.

01:11:34.170 01:11:35.940

ואז אני זוכר.

01:11:35.940 01:11:40.365

אמא הלכה. היה ברחוב זבלנה שם רופא.

01:11:40.365 01:11:50.595

רופא גסטרולוג והיא שכנעה אותו שיבוא.

01:11:50.595 01:11:57.855

והיא הלכה לפניו והיא הסתכלה ברחוב אם זה פנוי.

01:11:57.855 01:12:00.630

אם החאפרים לא נמצאים.

01:12:00.630 01:12:05.730

ואז הוא הגיע. חטפו רק גברים.

01:12:05.730 01:12:08.010

ואז הרופא הזה הגיע.

01:12:08.010 01:12:12.880

בדק אותי ואמר: "יש לו פרטיפוס.

01:12:13.430 01:12:21.370

יש לו פרטיפוס. לא לתת לו לאכול. רק ביצה.

01:12:21.440 01:12:26.670

אני לא יכול להפנות אותו לבית חולים.

01:12:26.670 01:12:32.730

אסור להחזיק אותו פה בבית. פרטיפוס זה מדבק.

01:12:32.730 01:12:39.075

אם אני אפנה אותו לבית חולים אז כבר משם הוא לא ייצא".

01:12:39.075 01:12:43.380

אמא. אמא החזירה את הרופא ואז התחיל

01:12:43.380 01:12:54.010

הסיפור שלא קיבלתי אוכל ומרגע לרגע נחלשתי.

01:12:54.320 01:12:57.135

ואז ביום בהיר אחד.

01:12:57.135 01:13:05.100

בלילה התחילו להישמע דפיקות על הדלתות.

01:13:05.100 01:13:11.700

שוב פעם אנחנו מבודדים רק לרחוב. לא לחצר.

01:13:11.700 01:13:15.015

"יהודים תצאו. תצאו".

01:13:15.015 01:13:17.055

אולי גם השומר של הד.

01:13:17.055 01:13:23.140

הבית. "לוקחים אות. אתם הולכים לגטו".

01:13:24.230 01:13:32.445

ואני כבר. ואז מה עשה אבא?

01:13:32.445 01:13:35.920

לקחו כל מיני דברים קטנים.

01:13:36.080 01:13:40.515

לחצר אי אפשר היה. החצר נכנס לגטו.

01:13:40.515 01:13:42.930

אבל הרחוב הזה איפה שה.

01:13:42.930 01:13:45.570

הבית מלאכה יצא מחוץ.

01:13:45.570 01:13:48.720

אז יכולנו רק ללכת. לצאת מ.

01:13:48.720 01:13:53.340

לרחוב ומשם ללכת איפה שעשו את הגטו.

01:13:53.340 01:13:56.070

דרך השער ברחוב רודניצקי.

01:13:56.070 01:14:01.005

ברחוב רודניצקי היה שער אבל לא נכנסנו לשער.

01:14:01.005 01:14:08.400

ואז לא. לא זוכר אם אבא לקח אותי על הכתפיים.

01:14:08.400 01:14:09.915

לא הייתי חלוש.

01:14:09.915 01:14:16.110

ולקחנו כל מיני דברים והתחלנו לצאת

01:14:16.110 01:14:21.730

לכיוון הגטו. לכיוון רודניצקי.

01:14:24.830 01:14:28.575

אז בערך ב-50 מטר מהחנות.

01:14:28.575 01:14:34.230

מהבית מלאכה שלנו. 50 מטר. היה שם.

01:14:34.230 01:14:40.215

עוד פעם אותו הרחוב היה הרחוב הזה מ.

01:14:40.215 01:14:47.655

לחוץ לגטו והאחור. אחור של הבניין לגטו.

01:14:47.655 01:14:54.540

ואז כנראה שם היה השער פתוח מבלי שנגיע לגטו.

01:14:54.540 01:14:57.630

ואז נכנסנו לבית. היה שם.

01:14:57.630 01:15:03.280

הוא היה סוחר אמיד מאוד של ריהוט.

01:15:03.890 01:15:09.375

דרך אח. דרך אגב. הסתבר אחר כך.

01:15:09.375 01:15:15.030

הכלה שלו. גם היו הכלה והבן שלו.

01:15:15.030 01:15:20.295

אחר כך הסתבר שהיא הלשינה על ההורים לגרמנים.

01:15:20.295 01:15:23.700

היא הייתה. טוב אבל זה לא שייך פה. אני אזכור.

01:15:23.700 01:15:25.740

היא נסעה עם. עם גרמנים.

01:15:25.740 01:15:28.725

‮עם ה-‭S.S‬. והיא.‬

01:15:28.725 01:15:33.690

והיא תפסה יחד איתם יהודים.

01:15:33.690 01:15:36.330

ופה מישהו הכיר אותה.

01:15:36.330 01:15:39.570

היא הייתה אחות בבלינסון.

01:15:39.570 01:15:42.870

אבל זה לא שייך. סיפור.

01:15:42.870 01:15:45.405

אבל זו. אני זוכר כן.

01:15:45.405 01:15:49.935

אז בינתיים נכנסתי לבית הזה ומתוך זה שהיה

01:15:49.935 01:15:52.830

כל הזמן לא אוכל וזה.

01:15:52.830 01:15:57.675

והייתה צפיפות. זאת אומרת באותו הדירה.

01:15:57.675 01:16:01.740

איפה שעלינו. אז בעל הב.

01:16:01.740 01:16:03.915

בעל הדירה הזו של ה.

01:16:03.915 01:16:10.335

הסוכן לקח את החדר אחד ועוד 3 חדרים נשארו שלו.

01:16:10.335 01:16:16.260

ושם נדחקו לכל חדר. מה שיותר אנשים.

01:16:16.260 01:16:25.590

נכנסה. כי נכנסנו לאיזה חדר קטן שממולי שם.

01:16:25.590 01:16:28.410

הא. והשכיבו אותי על המיטה

01:16:28.410 01:16:35.460

ואיבדתי את ההכרה. זה אני זוכר.

01:16:35.460 01:16:41.565

ואז זאתי הכלה של בעל הדירה.

01:16:41.565 01:16:43.590

שכחתי את השם שלה.

01:16:43.590 01:16:46.800

הסתובבו שם 2 תרנגולות.

01:16:46.800 01:16:52.390

היא שחטה את התרנגולת אחת והיא עשתה מרק.

01:16:52.760 01:16:55.530

התעלפתי אולי בגלל זה.

01:16:55.530 01:17:02.400

עד שנכנסתי לדירה. חצי יום שכבתי בחדר המדרגות שם.

01:17:02.400 01:17:08.115

ואז היא נתנה לי את ה. בישלו את העוף.

01:17:08.115 01:17:10.395

היא נתנה לי את המרק.

01:17:10.395 01:17:14.145

זה אני זוכר לטובה שלה.

01:17:14.145 01:17:17.430

אחר כך התברר. לא חשוב. וה.

01:17:17.430 01:17:20.985

אתה כל הזמן רומז או שאתה רוצה לספר?

01:17:20.985 01:17:26.105

לא. אחר כך התברר שהייתי פה בארץ.

01:17:26.105 01:17:29.520

התברר לי כל הסיפור שהיא

01:17:29.520 01:17:33.180

נמצאת באיזה מושב ומישהו הכיר אותה.

01:17:33.180 01:17:34.500

היא התחתנה ב.

01:17:34.500 01:17:39.195

באיטליה ושם מישהו הכיר אותה.

01:17:39.195 01:17:43.065

עשו משפט ויצאה זכאית כאילו.

01:17:43.065 01:17:47.880

ואחר כך פה בבית חולים יולדת אחת היא ניגשה.

01:17:47.880 01:17:49.395

היא עבדה בבית חולים.

01:17:49.395 01:17:51.615

הכירה אותה וש.

01:17:51.615 01:17:54.615

מהומה גדולה ושוב פעם ו.

01:17:54.615 01:17:57.105

אבל זה לא שייך לסיפור הזה.

01:17:57.105 01:18:01.935

בינתיים אני שכבתי. אני לא יודע.

01:18:01.935 01:18:04.425

יכול להיות שאולי שקלתי.

01:18:04.425 01:18:09.705

לא הייתי מסוגל צעד לרדת. שכבתי.

01:18:09.705 01:18:17.100

לפני הגטו. שכבתי אולי חודש בבית עם החום אז לא יכולתי ל.

01:18:17.100 01:18:20.920

ל. לעמוד על הרגליים מהמיטה.

01:18:22.130 01:18:31.060

והבית שלנו. הבית איפה שנמצאנו היה חסום לגטו.

01:18:31.280 01:18:35.115

והמצב שלי הלך ו.

01:18:35.115 01:18:38.040

ואבא לקח עוד עם

01:18:38.040 01:18:48.240

3 אנשים ואני חושב שזה לקח יומיים עד שפרצו את הקיר.

01:18:48.240 01:18:53.595

הקי. של ה. של הבניין הזה גבל עם קיר של. אה.

01:18:53.595 01:18:59.850

בית שנכנס לגטו. אז היה צריך לפרוץ את המעבר.

01:18:59.850 01:19:04.710

ואז אבא. זוכר. אני זוכר עם עוד.

01:19:04.710 01:19:07.185

יומם ולילה פרצו את.

01:19:07.185 01:19:11.820

את הקירות האלה ו. למעבר לתוך הגטו.

01:19:11.820 01:19:14.040

ואז הוא לקח אותי.

01:19:14.040 01:19:18.630

זוכר על הכתפיים ברחוב שוויטלנה.

01:19:18.630 01:19:22.440

הו. שוויטלנה. היה שמה בית חולים.

01:19:22.440 01:19:24.855

מצד אחד זה שוויטלנה.

01:19:24.855 01:19:29.505

מצד שני זה ז. זבלנה. זה היה בית חולים היהודי.

01:19:29.505 01:19:32.460

בית חולים גדול. אב.

01:19:32.460 01:19:33.780

שהוא עוד פעל?

01:19:33.780 01:19:37.605

הוא פעל ואבא הביא אותי שם לבית חולים.

01:19:37.605 01:19:44.040

זוכר שעשו לי צילום רנטגן ומצאו.

01:19:44.040 01:19:47.655

יש לי פה כתוב תמיד אני נושא את זה.

01:19:47.655 01:19:49.860

אה. הריאות הן נגועות.

01:19:49.860 01:19:55.680

דלקת ריאות ופלואוריטיס זה נקרא.

01:19:55.680 01:19:58.455

וולווריטיס. וולווריטיס.

01:19:58.455 01:20:03.240

זה מין מים. ו. או. נו. בריאות וסיפור.

01:20:03.240 01:20:05.565

מה אפשר לעשות?

01:20:05.565 01:20:09.570

הרופאים אמרו אי אפשר שום דבר לעשות.

01:20:09.570 01:20:16.025

שמש ואוכל. אלה הם 2 דברים.

01:20:16.025 01:20:18.905

אבא לקח אותי על הכתפיים.

01:20:18.905 01:20:22.105

הביא אותי. לא יכולתי ללכת.

01:20:22.105 01:20:29.385

אני זוכר עד היום. הוא פרם את ה.

01:20:29.385 01:20:33.795

מהמעיל היו שם זה נקרא.

01:20:33.795 01:20:37.560

אמרו [משובש] (שפה זרה)

01:20:37.560 01:20:39.945

מטבעות זהב?

01:20:39.945 01:20:43.470

מטבעות זהב. והלכו.

01:20:43.470 01:20:47.100

קנו. לא יודע איך זה בחו.

01:20:47.100 01:20:55.680

שלונינה. שלונינה זה בשר חזיר לא מבושל. רק השומן.

01:20:55.680 01:20:59.520

ומה עוד הרפואים אומרים: "אם.

01:20:59.520 01:21:05.130

אם אתם תשיגו גם בשר של כלב.

01:21:05.130 01:21:08.145

במיוחד הבשר של החזיר.

01:21:08.145 01:21:11.835

השומנים האלה. זה שהוא יאכל".

01:21:11.835 01:21:15.365

ואז אני זוכר. זה.

01:21:15.365 01:21:20.435

זוכר איך שנראים החתיכות האלה של החזיר.

01:21:20.435 01:21:23.140

ואז התחלתי לאט לאט.

01:21:23.140 01:21:26.190

ואז אחרי שבוע.

01:21:26.190 01:21:30.910

שבועיים לאט לאט התחלתי לרדת מהמיטה וללכת.

01:21:31.190 01:21:42.880

ספר על הגטו. אה. בווילנה. לגטו הזה שהוכנסתם ב-1941.

01:21:54.960 01:22:00.820

אהה. מכיוון שכל הרכוש שלנו עם העצים.

01:22:00.820 01:22:05.725

מה שאמרתי. זה נכנס לתוך הגטו. המחסנים.

01:22:05.725 01:22:11.695

ושי. הרסו את הגטו. אנשים פירקו דלתות.

01:22:11.695 01:22:16.150

פירקו כל איפה שאפשר היה לקבל חתיכות עץ.

01:22:16.150 01:22:18.535

בשביל ל. לבשל.

01:22:18.535 01:22:22.240

ו. ו. אז הת. באו שם מהגטו.

01:22:22.240 01:22:26.890

שם איפה למחסנים של אבא. של העצים.

01:22:26.890 01:22:30.520

ואבא הלך שם. חשב ש.

01:22:30.520 01:22:35.500

הוא לא הצליח אפילו להוציא מילה שם.

01:22:35.500 01:22:39.010

ההתנפלות הייתה ולקחו כל היהודי.

01:22:39.010 01:22:44.365

כל ה. נכנסו. שהוכנסו לגטו. הם לקחו את העצים.

01:22:44.365 01:22:48.140

הוריקו את המחסנים של הזה.

01:22:50.520 01:22:54.755

אה. אנחנו תקופה מסוימת

01:22:54.755 01:22:59.655

חילקנו את הדירה של זה הסוחר רהיטים.

01:22:59.655 01:23:04.095

יחד עם ה. הכלה הזו. עם המשפחה.

01:23:04.095 01:23:12.850

ישר ש. ש. כי בתוך חדר אחד היו שם 4 משפחות. 4 משפחות.

01:23:12.850 01:23:19.645

שמו עצים כאלה מין. מין. זה לא מיטה אלא בבו.

01:23:19.645 01:23:22.990

בצו. ב. ביום אספו את זה.

01:23:22.990 01:23:27.070

ובלילה מין משטחים כאלה.

01:23:27.070 01:23:31.300

ואנחנו שכבנו בצד אחד מכל ש.

01:23:31.300 01:23:37.240

מכל 3 הצדדים האחרים שכבו עוד משפחה.

01:23:37.240 01:23:40.300

עוד אחד שם עם ילד. תינוק.

01:23:40.300 01:23:44.035

אחר כך הסיפור עם התינוק ששם במח.

01:23:44.035 01:23:48.880

במ. במחבוא איפה שחיסלו. חנקו אותו שם.

01:23:48.880 01:23:55.585

אהה. והמטבח היה משותף של ב.

01:23:55.585 01:24:03.700

מטבח אחד. כל אחד מה שהיה שם בישלו שם ב. ב. לפי התור.

01:24:03.700 01:24:06.670

האם הגטו היה מגודר?

01:24:06.670 01:24:08.065

היה מגודר.

01:24:08.065 01:24:09.730

כל הגטו היה מגודר.

01:24:09.730 01:24:13.655

ברחוב רודניצקה היה השער של הגטו.

01:24:13.655 01:24:16.500

מי שמר על הגטו?

01:24:16.500 01:24:22.660

ב. ב. ב. קודם הוא היה סגור מבחוץ.

01:24:22.660 01:24:28.150

כל ה. כל הדלתות. כל החנויות. כל ה.

01:24:28.150 01:24:31.000

עם הבניינים היו סגורים עם.

01:24:31.000 01:24:34.750

עם. אה. עם. אה. עם קרשים. עם זה.

01:24:34.750 01:24:38.080

ה. היה רק יציאה אחת שם ב.

01:24:38.080 01:24:40.705

יציאה פורמלית. השער.

01:24:40.705 01:24:43.915

זה היה גטו מספר אחד.

01:24:43.915 01:24:55.075

ג. היה עוד גטו מספר 2 איפה שהיה בתי הכנסת הוות. העתיקים.

01:24:55.075 01:24:59.500

שם כל ה. כל הסמטאות הקטנות.

01:24:59.500 01:25:03.100

ושם גם דחפו. גם עשו.

01:25:03.100 01:25:05.170

זאת אומרת 2 גטאות.

01:25:05.170 01:25:10.255

באחד הימים חיסלו את הגטו מספר 2.

01:25:10.255 01:25:14.005

איפה שה. לקחו אותם.

01:25:14.005 01:25:17.990

מר קרמר. ממה התפרנסתם?

01:25:19.440 01:25:27.610

אהה. קודם היה כמו שעם ה. עם ה.

01:25:27.610 01:25:29.395

חזרלך?

01:25:29.395 01:25:30.355

חזרלך.

01:25:30.355 01:25:31.195

עם ה.

01:25:31.195 01:25:31.450

אבל.

01:25:31.450 01:25:32.365

מטבעות זהב.

01:25:32.365 01:25:38.950

אבל. אבל אבא יצא לעבוד. הוא עבד.

01:25:38.950 01:25:40.255

מחוץ לגטו?

01:25:40.255 01:25:44.305

מחוץ לגטו גברים בתחנת הרכבת.

01:25:44.305 01:25:47.635

ושם. היה שם גוי אחד.

01:25:47.635 01:25:51.610

קוכנובסקי קראו לו. אני זוכר קוכנובסקי.

01:25:51.610 01:25:55.195

ואבא רצה למצוא חן בעיניו וזה לא.

01:25:55.195 01:25:57.280

אה. רצה למצוא חן בעיניו.

01:25:57.280 01:26:01.285

הוא ידע שהגוי הזה אוסף בולים.

01:26:01.285 01:26:07.070

אז אבא לקח את כל האוסף של הבולים ונתן לו.

01:26:07.070 01:26:10.515

לגוי הזה. זה המנהל של התחנה.

01:26:10.515 01:26:13.005

ואז הוא קיבל שם מרק או זה.

01:26:13.005 01:26:16.035

לא יודע מה. מה הוא קיבל שם אוכל גם.

01:26:16.035 01:26:19.960

אבל גם שם היה מקבל בעבודה שם.

01:26:19.960 01:26:23.050

היה מקבל אוכל והיה מביא.

01:26:23.050 01:26:24.835

מה זה מביא?

01:26:24.835 01:26:29.665

אי אפשר היה להביא מכיוון שהיו 2.

01:26:29.665 01:26:34.600

צורר אחד שקראו לו מורר.

01:26:34.850 01:26:39.060

הוא היה בא עומד על יד השער

01:26:39.060 01:26:43.140

של הגטו וזה ידוע. ועושה חיפושים.

01:26:43.140 01:26:45.830

ברגע שמישהו היה רו.

01:26:45.830 01:26:51.355

מנסה להגניב תפוחי אדמה או משהו דומה לזה.

01:26:51.355 01:26:56.845

מכות. ולקח ו. לבית הסוהר.

01:26:56.845 01:27:00.940

י. ג. גם אני אחר כך. אני אתקדם.

01:27:00.940 01:27:02.830

אולי אני אקצר.

01:27:02.830 01:27:07.465

שאחרת אפשר פה לשבת הרבה זמן.

01:27:07.465 01:27:08.740

נעשה הפסקה.

01:27:08.740 01:27:15.520

בסוף אנחנו. אנחנו קיבלנו רשות להיכנס לד.

01:27:15.520 01:27:19.645

בית איפה שהתגוררנו.

01:27:19.645 01:27:24.560

ובבית הזה התמקם היודנראט.

01:27:25.500 01:27:29.545

המפקד של הגטו קראו לו גנס.

01:27:29.545 01:27:37.465

הוא שם כלוב. ובתוך הכלוב היה לו אווז.

01:27:37.465 01:27:42.025

ביידיש. ביידיש זה גנס.

01:27:42.025 01:27:45.235

הגנס. זה אווז.

01:27:45.235 01:27:48.310

אז ל. הפירמה שהוא אפ.

01:27:48.310 01:27:50.725

השם שלו היה גנס.

01:27:50.725 01:27:54.730

אז הוא שם אווז בתוך כלוב על יד הבית שלו.

01:27:54.730 01:27:57.250

טיפלו ח. טוב באווז.

01:27:57.250 01:27:59.650

זה המפקד הגטו. זה ידוע.

01:27:59.650 01:28:03.265

היה מ. מ. הוא היה נשוי עם.

01:28:03.265 01:28:07.015

אהה. עם. אהה. ליטאית.

01:28:07.015 01:28:10.105

ואשתו עם הבת גרו בחוץ ל.

01:28:10.105 01:28:15.520

אבל הוא גר. הוא התגורר פה בבניין הזה.

01:28:15.520 01:28:21.970

אנחנו גרנו שם. נתנו לנו להיכנס לדירה וזה.

01:28:21.970 01:28:27.445

ואז התקופה שאנחנו. הייתי שם. אז ראיתי את הכול.

01:28:27.445 01:28:29.485

ראיתי מי בא שם.

01:28:29.485 01:28:32.320

בגלל זה אחר כך הוציאו שאנחנו.

01:28:32.320 01:28:38.440

השאירו רק שבחצר הזה יגורו רק מפקד של המשטרה.

01:28:38.440 01:28:43.405

האח של הגנס. מפקד של המשטרה קראו לו דסלר.

01:28:43.405 01:28:45.520

וכל המקורבים של ה.

01:28:45.520 01:28:49.555

של היודנראט והמשטרה היהודית.

01:28:49.555 01:28:53.080

כל אלה שלא השתייכו לקבוצה. הוציאו.

01:28:53.080 01:29:00.850

זאת אומרת. קודם נתנו לנו להיכנס ואז הסיפור הזה נגמר.

01:29:00.850 01:29:04.825

ואז הוציאו אותנו ונתנו לנו באיזה מקום אחר לגור.

01:29:04.825 01:29:10.610

ספר על התפקיד של המשטרה היהודית.

01:29:18.840 01:29:23.395

זה כבר אולי.

01:29:23.395 01:29:33.470

אולי 2 קטעים מיוחדים שאני. השתתפו היהודים.

01:29:34.500 01:29:40.940

אחד הייתה שם אקציה של ילדים.

01:29:41.160 01:29:44.275

המ. הגרמנים באו.

01:29:44.275 01:29:46.915

דרשו יהודי י. י. ילדים.

01:29:46.915 01:29:55.255

אני התחבאתי. אני התחבאתי עם אבא שלי ב.

01:29:55.255 01:29:58.795

באותו קומפלקס של ב. אה. הבית השלישי.

01:29:58.795 01:30:01.435

אז הכניסה. איפה התחבאנו?

01:30:01.435 01:30:05.035

בתוך המפתן של הדלת.

01:30:05.035 01:30:07.645

נפתח המפתן של הדלת.

01:30:07.645 01:30:14.890

אה. ירדנו לת. עם סולם בתוך המרתף.

01:30:14.890 01:30:18.925

במרתף איפה שאבא אחסן שם את הב.

01:30:18.925 01:30:23.575

את העצים. אבל הם סגרו חלק.

01:30:23.575 01:30:30.895

זאת אומרת. הכניסה הייתה רק דרך המפתן עם הסולם מ.

01:30:30.895 01:30:35.710

שמישהו נכנס במרתף. אז זה מרתף גדול.

01:30:35.710 01:30:38.515

קירות. זה לא. זה ס.

01:30:38.515 01:30:49.390

ושם באו בבית הזה גם כן האלה התחבאו. וכנראה מישהו הלשין.

01:30:49.390 01:30:56.305

באה. אה. משטרה היהודית "ותצאו כולכם החוצה".

01:30:56.305 01:30:59.845

אבא כבר לא היה. אני נשארתי לבד.

01:30:59.845 01:31:06.400

"תצאו מהזה. אם אתם לא יוצאים". אז כולם התחילו לרוץ שמה.

01:31:06.400 01:31:11.450

מי שהיה שם התחיל לרוץ על ה. על הסולם.

01:31:12.240 01:31:18.805

בפינה אחת. בפינה אחת עמד

01:31:18.805 01:31:25.780

שם דלי לצרכי. לצרכים לעשות.

01:31:25.780 01:31:30.295

ובפינה השנייה ב. ב. ב.

01:31:30.295 01:31:35.680

הבתים האלה קצה הארובה. זאת אומרת.

01:31:35.680 01:31:38.920

הארובה למטה היה שם כנראה.

01:31:38.920 01:31:41.995

לא יודע. כנראה ש. שיזרום אוויר.

01:31:41.995 01:31:49.510

אבל במרתף הזה היה כניסה לארובה. ושכ.

01:31:49.510 01:31:54.790

המשטרה צעקה. אהה.

01:31:54.790 01:31:57.175

צעקה: "תצאו תצאו. אנחנו.

01:31:57.175 01:32:00.010

אם אתם לא תוצאים". אז יצאו.

01:32:00.010 01:32:04.195

אז שמעתי רק: "אם אתם כל. אם מישהו.

01:32:04.195 01:32:09.295

אנחנו נזרוק רימון. אם אתם לא יוצאים".

01:32:09.295 01:32:13.330

אז מישהו יצא. אני רצתי לפינה.

01:32:13.330 01:32:17.675

נכנסתי לתוך הארובה וטיפ.

01:32:17.675 01:32:22.290

שם היה הפיח למטה הוא דבוק.

01:32:22.290 01:32:24.840

זה ארובות גדולות כזה.

01:32:24.840 01:32:28.830

ואז קצת התרוממתי.

01:32:28.830 01:32:32.670

מישהו ראה עוד איזה בחורצ'יק. ילד.

01:32:32.670 01:32:35.250

איפה שאני. רץ אחריי.

01:32:35.250 01:32:37.665

וגם הוא נכנס לתוך זה.

01:32:37.665 01:32:40.205

זאת אומרת. אני כבר למעלה.

01:32:40.205 01:32:43.045

קצת יותר למעלה. הוא לפ.

01:32:43.045 01:32:51.940

ואז בא השוטר. ירד שוטר לחפש עוד אולי מישהו נשאר.

01:32:51.940 01:32:57.160

ואז הוא נכנס השוטר הזה לארובה.

01:32:57.160 01:33:00.265

הכניס את הידיים. חיפש.

01:33:00.265 01:33:03.625

אבל הוא הכ. לא הכניס את הידיים למעלה.

01:33:03.625 01:33:07.870

ששם בתוך זה. הוא לא. הוא לא תפס את אף אחד.

01:33:07.870 01:33:12.355

ואז הוא. הוא. שמעתי אז: "אין אף אחד".

01:33:12.355 01:33:14.200

באיזה שפה? ביידיש?

01:33:14.200 01:33:17.245

ביידיש. ואז הוא יצא.

01:33:17.245 01:33:25.615

אחרי איזה חצי שעה או חצי שעה שישבנו עוד בארובה יצאתי.

01:33:25.615 01:33:28.390

אני לא אשכח את זה.

01:33:28.390 01:33:33.055

מהארובה הייתי כולי שחור מהפיח.

01:33:33.055 01:33:37.780

אז כל אלה שהתגוררו שם: "או.

01:33:37.780 01:33:41.065

למה הוא לא מת.

01:33:41.065 01:33:44.200

התגורר פה והוא נשאר.

01:33:44.200 01:33:47.635

והילדים שלנו לקחו אותם?"

01:33:47.635 01:33:51.535

ואז פחדתי. לא יודע.

01:33:51.535 01:33:55.990

יצאתי ברחוב ורצתי איפה שאנחנו גרנו.

01:33:55.990 01:33:57.850

ואז הגעתי כולי.

01:33:57.850 01:34:01.735

כולם הסתכלו. הייתי כולי שחור עם פר. פיח.

01:34:01.735 01:34:05.215

ואז באתי איפה שאבא. זה.

01:34:05.215 01:34:08.920

בסוף שם איפה שגרנו גם כן היה מלינה.

01:34:08.920 01:34:12.070

קראו לזה. מלינה. זה מחבוא.

01:34:12.070 01:34:16.675

ואז שם היה במטבח מין כזה ארונצ'יק.

01:34:16.675 01:34:18.220

סחבתי את הארון.

01:34:18.220 01:34:20.695

ושם מאחורי הארון היה חדר גם כן.

01:34:20.695 01:34:25.390

ואבא אומר: "חיפשתי אותך במשטרה וזה וזה.

01:34:25.390 01:34:26.950

אה. חיפשנו לא.

01:34:26.950 01:34:28.945

אהה. ב. ב. במח.

01:34:28.945 01:34:33.910

בתחנה שם אספו את הילדים וזה זה. לא מצאתי וזה".

01:34:33.910 01:34:37.345

התנשקנו. זהו הי. השחרתי לו את ה.

01:34:37.345 01:34:40.450

את. אותו. כולי הייתי בפיח.

01:34:40.450 01:34:43.135

זה קטע של השוטרים.

01:34:43.135 01:34:50.095

קטע נוסף שאתה רואה פה מתחת לעיניים.

01:34:50.095 01:34:52.405

אה. עינ. עין שלי פה.

01:34:52.405 01:34:55.480

בזמן שחיסלו את הגטו.

01:34:55.480 01:35:00.820

אז התהלכה שמועה. אז עברנו גם.

01:35:00.820 01:35:05.380

הוציאו את המחרטה מהמחרטות מהמקום.

01:35:05.380 01:35:11.890

ובגטו היה בית מלאכה גם של מסגרות וגם של זה.

01:35:11.890 01:35:15.535

והעבירו את המחרטות של אבא.

01:35:15.535 01:35:20.365

ותמורת זה נתנו לו לעבוד ושילמו משהו שם. כן?

01:35:20.365 01:35:24.970

וזה. גם אני עבדתי בתוך ה.

01:35:24.970 01:35:26.350

בתוך חרטות עץ.

01:35:26.350 01:35:29.455

למדתי כן שם. ידעתי כבר לעבוד.

01:35:29.455 01:35:32.005

מי היו המעבידים?

01:35:32.005 01:35:33.790

היודנראט.

01:35:33.790 01:35:34.960

הכול היודנראט?

01:35:34.960 01:35:38.245

כן. מה. מה הסיפור היה?

01:35:38.245 01:35:41.095

הם הביאו גרמנים.

01:35:41.095 01:35:46.450

אני זוכר אז שבא מפקד. בא. בא. אה.

01:35:46.450 01:35:51.685

המפקד הגטו קראו לו היהודי הגאה.

01:35:51.685 01:35:55.390

הוא לא הלך עם טלאי. אבל הוא.

01:35:55.390 01:36:00.460

היהודים הסתכלו תמיד עם ראש למטה.

01:36:00.460 01:36:03.580

הוא הסתכל ישר לעיניים.

01:36:03.580 01:36:07.615

ואז הוא הביא זה משלחת או מה של.

01:36:07.615 01:36:10.660

‮אה. ‭S.S‬ וזה. לא יודע מאיפה הם באו.‬

01:36:10.660 01:36:14.770

להראות איך שהיהודים פרודוקטיבים.

01:36:14.770 01:36:19.270

ואז אני. הכינו שהם באים אז כולם עמדו.

01:36:19.270 01:36:22.000

אבא עמד על יד המחרטה וכאילו עובד.

01:36:22.000 01:36:25.375

וגם אני עבדתי שם עם זה.

01:36:25.375 01:36:27.745

ואז אני זוכר הוא בא אליי.

01:36:27.745 01:36:31.345

שם את היד על הכתפיים והוא אומר: "אתם רואים?"

01:36:31.345 01:36:41.200

לגרמנים. "הוא בן 13. איך שהוא פרודוקטיבי. כן?" ו. ואז.

01:36:41.200 01:36:43.315

אז אני חוזר לסיפור הזה.

01:36:43.315 01:36:46.555

התהלכה שמועה הגטו מחוסל.

01:36:46.555 01:36:52.270

אבל את אלה ב. בבתי המלאכה אלה.

01:36:52.270 01:36:55.270

אלה שעבדו. ישאירו אותם.

01:36:55.270 01:37:02.500

ואז באנו לבית המלאכה עם השקים. עם הבגדים וזה.

01:37:02.500 01:37:08.170

ו. ובאנו שם כאילו אנחנו נישאר שם או

01:37:08.170 01:37:10.075

שיעבירו את הבתי מלאכה.

01:37:10.075 01:37:18.280

ואז בא ה. קראו לו קיטל. זה שחיסל את הגטו.

01:37:18.280 01:37:22.195

והוציא בעזרת ה. הב. זה.

01:37:22.195 01:37:26.065

זה הכול התרחש באחד המבנים איפה שאנחנו.

01:37:26.065 01:37:29.065

שאני גרתי. זה היה קומפלקס של 3.

01:37:29.065 01:37:35.635

ואז הוציא את כל אלה מה. מהבתי מלאכה.

01:37:35.635 01:37:40.810

לי היה ש. שק על הכתפיים עם הבגדים.

01:37:40.810 01:37:45.040

כל מיני מה שאמא נתנה. ומעיל.

01:37:45.040 01:37:50.425

במעיל אבא שם. אהה.

01:37:50.425 01:37:55.870

מין זה סכיני. אה.

01:37:55.870 01:37:58.615

ר. אה. סכיני חרטות.

01:37:58.615 01:38:03.220

זאת אומרת. הם מאוד חדים מכיוון ש.

01:38:03.220 01:38:06.220

ל. קשה להגדיר את העבודה.

01:38:06.220 01:38:09.415

הוא אומר: "יקחו אותנו לעבודה.

01:38:09.415 01:38:12.550

אז עם המכשירים האלה. הסכינים.

01:38:12.550 01:38:13.870

אפשר לעבוד בח.

01:38:13.870 01:38:16.600

בחרטות. אפשר לעבוד בנגרות".

01:38:16.600 01:38:20.575

אז היו לי 2 סטים כאלה בכיס.

01:38:20.575 01:38:26.170

ואז כל היהודים עמדו ובאה.

01:38:26.170 01:38:34.390

והמשטרה היהודית עשתה שרשרת עם הידיים שלא יברחו.

01:38:34.390 01:38:39.775

מהחצר הזה היה אפשר לברוח לחצר השני איפה שגרנו פעם.

01:38:39.775 01:38:43.210

אז הם החזיקו את זה עם השרשרת. אה.

01:38:43.210 01:38:47.665

עם הידיים. ודחפו את האנשים לרחוב.

01:38:47.665 01:38:49.915

ושם כבר ברחוב היה ריק.

01:38:49.915 01:38:52.675

על יד השער עמדו שם. אה.

01:38:52.675 01:38:58.630

מכוניות של ה. הגרמנים. שחורות. להעמיס את האנשים.

01:38:58.630 01:39:02.950

ואז אני זוכר ניגשתי.

01:39:02.950 01:39:07.270

הם דחפו. אז ניגשתי. אה. אה.

01:39:07.270 01:39:11.230

לא עם. עם. עם. אה. מקלות גומי כאלה.

01:39:11.230 01:39:13.420

לא זו. יודע איך זה.

01:39:13.420 01:39:15.385

איך זה להגדיר את זה.

01:39:15.385 01:39:16.660

זה עם גומי. כן?

01:39:16.660 01:39:19.540

כאלה שמרביצים. כן?

01:39:19.540 01:39:21.565

המשטרה היהודית.

01:39:21.565 01:39:26.395

ואז אני הת. לא ר. לא רציתי שידחפו אותי.

01:39:26.395 01:39:28.990

אז העמדתי על יד הקיר.

01:39:28.990 01:39:33.860

ואז בא שוטר אחד ונתן לי מכה על הראש.

01:39:37.950 01:39:42.025

נתן לי ה. ה. ה. מכה על הראש.

01:39:42.025 01:39:46.680

אבל לפני זה הגרמני לא היה שם כבר.

01:39:46.680 01:39:50.160

נשארו רק המשטרה היהודית. לא יודע איפה הוא הלך.

01:39:50.160 01:39:53.360

אם הוא היה נשאר היה הורג אותי.

01:39:53.360 01:39:57.430

ל. בידי אבא. היה מפקד של ה.

01:39:57.430 01:39:59.650

מפקד של המשטרה.

01:39:59.650 01:40:04.060

דסלר. הוא בא לאבא ואמר לו: "תשמע.

01:40:04.060 01:40:10.655

אני רוצה שאתה תעשה לי מקל חלול. הליכה".

01:40:10.655 01:40:13.770

אז אבא עשה לו מקל שאפשר היה לכ.

01:40:13.770 01:40:17.950

להכניס. אה. להכניס עם ברגים.

01:40:17.950 01:40:19.825

שאתה לא. והוא היה חלול.

01:40:19.825 01:40:25.255

כן? ואז אבא החזיק עוד את המקל ובינתיים באו השוטרי.

01:40:25.255 01:40:27.610

השוטר הזה שנתן לי על הראש.

01:40:27.610 01:40:31.765

וכנראה שאני איבדתי. לא יודע מה שקרה לי.

01:40:31.765 01:40:38.260

הוצאתי אחד מהסכינים שהיה לי ב.

01:40:38.260 01:40:44.350

בכיס. ודחפתי לו על הבטן. לשוטר.

01:40:44.430 01:40:48.940

ואני לא יכול לשכוח את זה.

01:40:48.940 01:40:52.675

התנפלו לי כל השוטרים היהודים הרבה.

01:40:52.675 01:40:55.960

כמה. והתחילו להרביץ.

01:40:55.960 01:41:00.025

אז אני נזכר שאני לא הרגשתי כאב.

01:41:00.025 01:41:03.490

הרגשתי רק מין איזה כוכבים כאלה.

01:41:03.490 01:41:07.375

מין מעומעם כזה. מזה לא מבלי.

01:41:07.375 01:41:09.325

מבלי הרג. לא הרגשתי.

01:41:09.325 01:41:12.025

אני רק זוכר שאבא צעק: " מה.

01:41:12.025 01:41:15.580

תעזבו אותו. הוא הרי ילד. ילד".

01:41:15.580 01:41:20.200

ואז עד שהוציאו ממני מהיד את הסכין.

01:41:20.200 01:41:25.015

פה פגעו לי פה ב. פה מהסכין פה זה.

01:41:25.015 01:41:27.445

ואז התחיל להישפך דם.

01:41:27.445 01:41:33.400

ואני כנראה הוצאתי עוד סכין והתחלתי לרוץ.

01:41:33.400 01:41:37.480

התחלתי לרוץ לשרשרת.

01:41:37.480 01:41:41.650

אז ה. ה. ההורים. האבא ואמא עמדו שם צ.

01:41:41.650 01:41:45.100

צעק: "ילד וזה". ואני רצתי מלא עם דם.

01:41:45.100 01:41:48.730

ורצתי לשרשרת של היהודי. המשטרה.

01:41:48.730 01:41:52.420

ושם עמד שוטר אחד שלפני

01:41:52.420 01:41:59.015

המלחמה הוא עבד במסחר של צינורות גומי.

01:41:59.015 01:42:02.040

אבא היה עושה בשביל הצינורות גומי.

01:42:02.040 01:42:08.260

שלא ישתפשפו על הרצפה. מין מופטות כאלה מעץ.

01:42:08.390 01:42:13.920

ואז שבדיוק ניגשתי אליו. שהוא היי.

01:42:13.920 01:42:16.305

הוא ראה אותי. הוא הוריד את ה.

01:42:16.305 01:42:19.230

היד של ה. שהחזיק.

01:42:19.230 01:42:23.200

ואז עברתי. פרצתי דרך.

01:42:23.200 01:42:24.730

לא פרצתי. הורידו את היד.

01:42:24.730 01:42:31.880

ועברתי לבנ. חצר השני שם.

01:42:31.880 01:42:35.950

שם היה פרשה אחרת. שם ריכזו שם כמה

01:42:35.950 01:42:41.020

אנשים שאמורים היו להעביר למחנה פרוצ. פרוטקציונרים.

01:42:41.020 01:42:48.475

ואז אני רצתי. ופתאום נקרע לי מהריצה ה.

01:42:48.475 01:42:52.975

ה. השק של הבגדים נפל.

01:42:52.975 01:42:57.715

אז פתאום ידעתי מה.

01:42:57.715 01:43:02.480

מה. הבחנתי כבר מה קרה. שאני לבד.

01:43:03.630 01:43:07.855

אז חזרה לרוץ שם לא רציתי.

01:43:07.855 01:43:12.505

או שראיתי כבר שלא היה כבר אף אחד. הוציאו את כולם.

01:43:12.505 01:43:17.155

ואז בגטו על מנת ל.

01:43:17.155 01:43:20.770

לאנשים לאפשר לרוץ לעבור.

01:43:20.770 01:43:27.400

אז בתוך החצר פרצו את הקירות מבניין אחד לבניין השני.

01:43:27.400 01:43:29.380

זאת אומרת. שנכנסת פה.

01:43:29.380 01:43:35.500

יכולת להגיע עד כמעט לאורך 20 בניינים.

01:43:35.500 01:43:41.305

ואז נכנסתי לתוך מעבר כזה ורצתי. איפה רצתי?

01:43:41.305 01:43:45.610

חשבתי שאיפה שאנחנו התגוררנו שם.

01:43:45.610 01:43:47.845

אחר כך איפה שהסתתרתי.

01:43:47.845 01:43:50.635

שם אולי אבא נכנס.

01:43:50.635 01:43:53.980

אבל לפני שאני הצטרכתי ל.

01:43:53.980 01:43:56.365

להגיע לחצר הזה.

01:43:56.365 01:44:00.985

לא היה שם מעבר בין ה. החומו.

01:44:00.985 01:44:06.085

בין הקירות. ואז הצטרכתי לצאת לרחוב.

01:44:06.085 01:44:08.965

הבית הזה לרחוב.

01:44:08.965 01:44:15.535

זה היה 30 מטר משער על הגטו. משער של הגטו.

01:44:15.535 01:44:22.030

על יד השער של הגטו ראיתי עומדות מכוניות מש.

01:44:22.030 01:44:25.525

עם כיסוי ברזנט שחור.

01:44:25.525 01:44:32.575

על יד זה יושב הקיטל הזה ומנגן על פסנתר.

01:44:32.575 01:44:35.080

חושב שככה זה היה.

01:44:35.080 01:44:37.390

אבל אני הצטרכתי לצאת.

01:44:37.390 01:44:41.095

לעבור ברחוב ול. על מנת להיכנס.

01:44:41.095 01:44:43.915

ואז יצאתי. אז הוא תפ.

01:44:43.915 01:44:49.045

פתאום אותו השוטר תפס אותי ביד.

01:44:49.045 01:44:53.350

הוא אומר: "זה אבא שלך משתגע.

01:44:53.350 01:44:55.990

הוא מחפש אותך. הוא כבר הלך".

01:44:55.990 01:44:58.945

אבל אני כל כך הייתי ב.

01:44:58.945 01:45:01.615

מפוחד מכל הסיפור הזה.

01:45:01.615 01:45:04.600

יכול להיות שלא קלטתי שאבא סיפר.

01:45:04.600 01:45:06.745

מ. מחפש אותי או לא.

01:45:06.745 01:45:11.275

החלטתי שאני בכוח השתחררתי.

01:45:11.275 01:45:16.840

מכיוון שכנראה נכנס לי בראש שהגרמני רואה.

01:45:16.840 01:45:18.850

‮ה-‭S.S‬. המפקד של ה.‬

01:45:18.850 01:45:21.670

שחיסל את הגטו. רואה מה שמתרחש.

01:45:21.670 01:45:23.260

זה. זה לא היה רחוק.

01:45:23.260 01:45:26.290

אולי 50 מטר או 30 מטר.

01:45:26.290 01:45:35.020

ואז השתחררתי ממנו ונכנסתי לחצר איפה שהייתה המחבוא.

01:45:35.020 01:45:39.320

זה סי. זה הסיפור הזה.

01:45:39.570 01:45:48.820

והמחבוא היה איפה שהתגוררנו פעם שהכניסו אותנו לגטו.

01:45:48.820 01:45:56.170

ושם אבא עם עוד חבר גם כן מסגר.

01:45:56.170 01:46:01.000

שם המשפחה פרום כמו שניהם אחים.

01:46:01.000 01:46:05.650

הם בנו שם מ. מלונמה. איך?

01:46:05.650 01:46:09.265

במטבח היה אותה השידה. זה.

01:46:09.265 01:46:13.705

היו נכנסים לתוך חדר קטן.

01:46:13.705 01:46:17.860

בחדר היו. אה. מזרונים.

01:46:17.860 01:46:21.880

אז חשבת שזה מ. מחבוא.

01:46:21.880 01:46:27.340

עכשיו. החדרון הזה הקטן היה חלק מדירות מסביב.

01:46:27.340 01:46:32.710

ש. שה. ה. כבר לא היו אנשים בגטו.

01:46:32.710 01:46:35.410

זה היה מוזנח. הוציאו את הקירות.

01:46:35.410 01:46:39.070

שם לא עשו את הצרכים אז לא.

01:46:39.070 01:46:42.295

זה היה כאילו פינתי החדר.

01:46:42.295 01:46:44.440

אבל זה לא הכול עוד היה.

01:46:44.440 01:46:53.035

ה. הר. אפ. הרימו את המזרון ואז נפתח הרצפה.

01:46:53.035 01:46:59.845

ומהרצפה היה סולם שירד ל. לפרטר.

01:46:59.845 01:47:02.305

והפ. הקומת קרקע.

01:47:02.305 01:47:06.470

והקומת קרקע היה גם כן ריק.

01:47:07.350 01:47:10.090

אבל זה עוד לא הכול.

01:47:10.090 01:47:13.405

אז. אה. כשניגשת. ש.

01:47:13.405 01:47:18.760

ניגשת לחלון של המרתף. זה לא חלון.

01:47:18.760 01:47:21.310

זה. זה בנוי ככה.

01:47:21.310 01:47:27.535

הבתים הם. ה. ה. הקיר הוא רחב.

01:47:27.535 01:47:32.725

אז מין כזה פ. פלט. לא פלטה כזו זה מין חלון.

01:47:32.725 01:47:40.630

ואז נפתח מ. מהצד מין פתח כזה.

01:47:40.630 01:47:45.835

ושוב פעם. שוב פעם. אה. סולם.

01:47:45.835 01:47:48.850

ושם נכנסו למרתף.

01:47:48.850 01:47:54.265

והחדר של המרתף זה היה המלונה.

01:47:54.265 01:47:57.535

אז אני עליתי. זה היה הכול כבר מחוסל.

01:47:57.535 01:47:59.515

התחל. אבל אני ידעתי.

01:47:59.515 01:48:03.025

אז נכנסתי לחדר הקטן.

01:48:03.025 01:48:06.880

צעקתי: "תפתחו תפתחו". אף אחד לא ענה.

01:48:06.880 01:48:11.350

אז כשירדתי כבר למטה.

01:48:11.350 01:48:14.200

אז כנראה הם שמעו את הצעקות שלי.

01:48:14.200 01:48:19.390

ואז הם פתחו זה ונכנסתי לתוך המרתף.

01:48:19.390 01:48:21.505

ומי. את מצאת שם?

01:48:21.505 01:48:23.485

שם היו איזה 30 איש.

01:48:23.485 01:48:25.285

לא בני המשפחה שלך?

01:48:25.285 01:48:28.525

לא. לא. לא אבא ולא אמא.

01:48:28.525 01:48:30.220

הכול. אין [משובש] זר.

01:48:30.220 01:48:31.615

הם לקחו?

01:48:31.615 01:48:33.385

הם הלכו. כן.

01:48:33.385 01:48:35.560

לקחו אותם למחנות?

01:48:35.560 01:48:37.885

לאמא אני לא יודע.

01:48:37.885 01:48:42.940

לאבא ב-48' שנכנסתי בברלין.

01:48:42.940 01:48:47.260

הייתי בברלין. נכנסתי לג'וינט.

01:48:47.260 01:48:51.085

לג'וינט אני חושב איפה שעשו רשימות.

01:48:51.085 01:48:52.720

אני אמנם לא כמו פה.

01:48:52.720 01:48:56.305

לא רשמתי את עצמי. הייתי בזה.

01:48:56.305 01:48:59.935

פתאום ראיתי שם של המשפחה שלי.

01:48:59.935 01:49:08.440

הסתבר שאחותי שלקחו אותה באחד האקציות עוד מהגטו.

01:49:08.440 01:49:13.210

אז הייתה ב. ב. לא בבוכנוואלד זה.

01:49:13.210 01:49:18.910

ברנדוט הוציא מן הרבה נשים. והעביר אותם לשוודיה.

01:49:18.910 01:49:25.765

ואז אני. ואז מצאתי שהיא שמעה את הקול שלי. התעלפה שם.

01:49:25.765 01:49:27.880

כן? לא חשוב. שם צלצל. אה.

01:49:27.880 01:49:31.270

אפשרו לצלצל. אבל לא זה הסיפור.

01:49:31.270 01:49:33.520

שם זה המלינה.

01:49:33.520 01:49:36.100

הגטו כבר היה מחוסל.

01:49:36.100 01:49:40.255

לא היה. לא היה.

01:49:40.255 01:49:41.995

כי הוציאו את כולם.

01:49:41.995 01:49:46.915

שמעת רק בלילה החלונות פתוחים.

01:49:46.915 01:49:50.545

אולי השעון תיק תק עוד זה.

01:49:50.545 01:49:55.700

ושם ישבו 30 איש. חשמל היה.

01:49:59.670 01:50:02.575

באחד הי. באחד ה.

01:50:02.575 01:50:06.250

באחד. בין. בין אלה. וזה הקטע.

01:50:06.250 01:50:10.405

אחד מהיש. האנשים שם היה לו ילד.

01:50:10.405 01:50:13.015

הוא היה בן שנה וחצי או שנתיים.

01:50:13.015 01:50:16.375

הוא היה חולני. מה חולני?

01:50:16.375 01:50:20.365

היא תמיד דאגה לפחות איזה קילו או 2 קילו.

01:50:20.365 01:50:24.505

קילו לחם הוא אכל. משהו דומה כזה.

01:50:24.505 01:50:27.220

שם שהתגורר. אני.

01:50:27.220 01:50:31.120

גם היא הייתה שם במרתף עם הילד.

01:50:31.120 01:50:34.375

ובין ה. זה היום הראשון.

01:50:34.375 01:50:38.935

היום השני. היום השני אני חושב.

01:50:38.935 01:50:43.285

שעוד שמעו אנשים שם רצים. רצים.

01:50:43.285 01:50:45.580

הם באו: "תצאו". ה.

01:50:45.580 01:50:48.415

הגרמנים או עם הליטאים או.

01:50:48.415 01:50:49.975

אני חושב שבעזרת ה.

01:50:49.975 01:50:53.515

המשטרה היהודית גם כן אמרה: "תצאו.

01:50:53.515 01:50:55.135

תצאו ל. לעבודה.

01:50:55.135 01:50:59.080

מי שישאר יוציאו אותו מייד להורג.

01:50:59.080 01:51:04.610

נותנים לכם יום אחד ש. לצאת".

01:51:05.730 01:51:10.045

שהיא. שהיא. היא ישבה. הב.

01:51:10.045 01:51:12.655

הילד הזה התחיל לצרוח.

01:51:12.655 01:51:19.705

התחיל לצרוח ושם שמעו שעם המגפיים שם למעלה וזה.

01:51:19.705 01:51:25.630

אז הייתה שם זה הבת של הפרום.

01:51:25.630 01:51:29.695

זה החבר של אבא שלי. רוחקה קראו לה.

01:51:29.695 01:51:32.200

הם 3 בנות היו. אחיות.

01:51:32.200 01:51:37.615

אבל היא הייתה רצינית. תפסה את הילד.

01:51:37.615 01:51:41.230

אני ישבתי שם אז זה היה על יד ה.

01:51:41.230 01:51:45.505

מה שתיארתי עם הסולם הזה.

01:51:45.505 01:51:53.695

ממול היה שם חפרו בתוך האדמה לעשות את הצרכים. ואני ישבתי.

01:51:53.695 01:51:57.970

והתחיל שמה. הוא התחיל לצרוח. מה היא לקחה?

01:51:57.970 01:52:01.465

ס. ק. זה. זה מה שהיא לקחה.

01:52:01.465 01:52:06.830

שמה את הילד. שמה 2 כריות וחנקה אותו.

01:52:07.740 01:52:11.335

הוא. אז נעש. נעשה שקט.

01:52:11.335 01:52:13.930

אז האישה. שכחתי את השם שלה.

01:52:13.930 01:52:18.160

אז התחילה לצעוק: "איפה הילד שלי?

01:52:18.160 01:52:19.630

איפה הילד שלי?"

01:52:19.630 01:52:21.475

הא. היא כנראה.

01:52:21.475 01:52:23.290

לא יודע. או כנראה.

01:52:23.290 01:52:27.280

אולי היא הבינה". אני אוציא אותכם כולכם.

01:52:27.280 01:52:32.830

אתם תלכו. תלכו בגלל זה שהרגתם לי". עוד לא ידעה.

01:52:32.830 01:52:35.920

ו. ואני ישבתי שם.

01:52:35.920 01:52:41.935

היא קפצה אליי כאילו אני שמתי את הילד.

01:52:41.935 01:52:47.020

אבל אני לא שמתי. זה ה. הבת הרוחלה. והיא נ.

01:52:47.020 01:52:48.475

היא בעצמה שמה?

01:52:48.475 01:52:49.255

מי?

01:52:49.255 01:52:51.415

היא בעצמה הרגה את הילד?

01:52:51.415 01:52:52.735

האי. האישה?

01:52:52.735 01:52:52.975

כן.

01:52:52.975 01:52:53.710

לא.

01:52:53.710 01:52:54.565

מי?

01:52:54.565 01:52:56.845

הילד היה מונח שם.

01:52:56.845 01:52:59.695

והיא. לא יודע מה שהיא התרחקה.

01:52:59.695 01:53:03.550

והוא התחיל לצרוח. אז ה. ה. ה.

01:53:03.550 01:53:07.330

הבחורה. הבחורה שמה 2 כריות.

01:53:07.330 01:53:08.380

בחורה אחרת?

01:53:08.380 01:53:14.260

אחרת. ו. ונח. ונ. פתאום כבר לא שמעו יותר.

01:53:14.260 01:53:16.180

אז היא כנראה הבינה האישה.

01:53:16.180 01:53:19.420

התחילה לצרוח: "אני. זה".

01:53:19.420 01:53:24.100

עכשיו. לא יודע. אני זוכר התנפלה עליי.

01:53:24.100 01:53:25.990

תפסו אותה. עד שהחזיקו.

01:53:25.990 01:53:28.540

הרגיעו עם ה. סתמו לה את הפה.

01:53:28.540 01:53:31.975

מכיוון שהיא התחילה לצעוק: "אתם הרגתם את הילד.

01:53:31.975 01:53:37.970

אני. כולכם תלכו". ועד שלא יודע נרגעה.

01:53:38.370 01:53:41.875

להוציא את הילד הגופה אי אפשר היה.

01:53:41.875 01:53:44.170

מכיוון שאז היו מבחינים.

01:53:44.170 01:53:52.345

מה לקחו? חפרו שם בתוך האדמה במרתף כזה בור קטן.

01:53:52.345 01:53:55.630

שמו אותו. שם היה איזה זכוכיות.

01:53:55.630 01:54:01.015

שמו זכוכיות שכנראה שהגופה לא תתרומם. כיסו עם זה.

01:54:01.015 01:54:03.940

ואני זוכר שם לא היה מקום איפה לשכב.

01:54:03.940 01:54:08.230

לא רחוק משם גם אני שכבתי על יד הסיפור הזה.

01:54:08.230 01:54:12.920

זה הסיפור. לכאורה הכול פשוט.

01:54:16.170 01:54:24.505

הגרמנים הלכו וסגרו את המים בגטו.

01:54:24.505 01:54:28.705

זאת אומרת. גם במרתף חשמל היה.

01:54:28.705 01:54:32.155

מכיוון שזה היה בית גבולי.

01:54:32.155 01:54:36.355

אבל החש. ה. המים הם סגרו.

01:54:36.355 01:54:42.340

פתחו. פתחנו את הברז שם במרתף היה ברז. אין מים.

01:54:42.340 01:54:48.670

השפתיים מה שהיה עוד קצת דלי או מה. התנפחו.

01:54:48.670 01:54:52.120

השפתיים חום היה גם שם.

01:54:52.120 01:54:57.020

מכיוון ש-30 איש בתוך מרתף סגור.

01:54:58.380 01:55:03.535

ואז התחיל הסיפור הזה. אז פחדו.

01:55:03.535 01:55:11.245

אז קודם נשים מתחת למרזפים בחצר בלילה. אולי יירד גשם.

01:55:11.245 01:55:13.735

אז אחר כך אמרו: "לא.

01:55:13.735 01:55:17.170

אסור לשים. מכיוון שהגרמנים יראו.

01:55:17.170 01:55:20.300

שמו מה פתאום מתחת לכ.

01:55:21.000 01:55:26.920

אה. אה. לעש. הם מייד יבחינו שפה מת. מתחבאים".

01:55:26.920 01:55:29.770

הרי לקחו. אין מים.

01:55:29.770 01:55:33.070

אני כנראה לא הבנתי אז הרבה.

01:55:33.070 01:55:34.540

בן כמה הייתי אז?

01:55:34.540 01:55:36.400

זה היה 43'?

01:55:36.400 01:55:40.705

בקושי 15. בקושי 15.

01:55:40.705 01:55:46.340

ואז היו שם. יצאתי מהמחבוא בלילה.

01:55:47.130 01:55:51.835

רוח. אה. רק דפיקות של החלון.

01:55:51.835 01:55:54.475

ברחוב הם הסתובבו הגרמנים.

01:55:54.475 01:55:57.100

אבל אני בבתים הסמוכים הלכתי.

01:55:57.100 01:56:01.925

הבית כמו שאמרתי גם. שמעת רק.

01:56:01.925 01:56:07.680

ואז בחושך הייתי הולך. נכנס לבית.

01:56:07.680 01:56:11.435

והיה שם איפה שכיבסו כביסה.

01:56:11.435 01:56:13.825

אני לא ידעתי מה זה.

01:56:13.825 01:56:17.485

אז לקחתי. סחבתי איתי 2 ש.

01:56:17.485 01:56:19.945

לכאבים. גומי. איך זה נקרא?

01:56:19.945 01:56:24.895

כאלה ש. שיש כאב. שמים מים חמים.

01:56:24.895 01:56:25.825

אה.

01:56:25.825 01:56:27.790

מים חמים. זה גו.

01:56:27.790 01:56:29.770

מגומי שסוגרים עם פקק.

01:56:29.770 01:56:30.055

כן.

01:56:30.055 01:56:32.125

אז היו לי 2 כאלה.

01:56:32.125 01:56:35.395

מילאתי את זה. ואז באתי.

01:56:35.395 01:56:43.300

באתי למרתף חזרה. ואז הסתכלו.

01:56:43.300 01:56:50.170

זה היה עם סודה מכיוון שכנראה לא הספיקו ל.

01:56:50.170 01:56:55.570

להוציא את ה. שהתחיל החיסול אז השאירו את המים. את זה.

01:56:55.570 01:57:01.000

ואז לקחו את המים שהבאתי מהבקבוקים האלה לתוך הקומקום.

01:57:01.000 01:57:03.040

היה שם קומקום לחץ.

01:57:03.040 01:57:08.905

והסודה שקעה ונשאר לי מים.

01:57:08.905 01:57:11.200

ואז התחילה הרוחל הזאת.

01:57:11.200 01:57:15.985

התחילה לחלק לכל אחד עם כפיות קטנות מים.

01:57:15.985 01:57:20.815

אבל זה לא הספיק. אז התחלתי לצאת ג.

01:57:20.815 01:57:24.295

שוב פעם איפה לחפש מים.

01:57:24.295 01:57:30.505

אז ב. בווילנה שם לא היו בתי שימוש בבתים.

01:57:30.505 01:57:33.130

זה היה בית שימוש עם ניאגרה.

01:57:33.130 01:57:35.695

זאת אומרת. מושכים. זה יו.

01:57:35.695 01:57:39.130

יורד בצינור. אבל למעלה יש מים שם.

01:57:39.130 01:57:44.170

אז הייתי שובר את הצינור.

01:57:44.170 01:57:47.140

ואז שם את הבקבוק איפה ש.

01:57:47.140 01:57:50.215

הצינור הרי יורד לתוך הזה.

01:57:50.215 01:57:51.940

זה. ואז מתמלא מים.

01:57:51.940 01:57:55.465

אבל גם זה. שם. אה. שכבנו 3 שבועות.

01:57:55.465 01:57:57.325

ואז גם זה לא עזר.

01:57:57.325 01:57:59.200

ומזון אחר?

01:57:59.200 01:58:03.265

מזון היה שם ארבעס. אה. אפונה.

01:58:03.265 01:58:04.945

מה עוד. אהה?

01:58:04.945 01:58:09.520

מצאו איזה צנצנות של שומן עוף מהבתים.

01:58:09.520 01:58:13.555

היה שם חתיכות לחם. מצאו מהבתים.

01:58:13.555 01:58:17.890

בינתיים התחילו כבר הגרמנים להוציא את כל הרהיטים.

01:58:17.890 01:58:21.970

לזרוק על ה. ברח. מהב. בתים.

01:58:21.970 01:58:25.390

זאת אומרת. כנראה הגיע הזמן גם את

01:58:25.390 01:58:29.950

השידה מהמטבח שם בקומה הראשונה.

01:58:29.950 01:58:34.855

אבל לא זה. בינתיים אי אפשר היה למצוא מים.

01:58:34.855 01:58:38.300

אז איפה אני מצאתי מים?

01:58:38.820 01:58:44.290

סיפרתי לך בחצר איפה שאני התגוררנו.

01:58:44.290 01:58:50.815

שם היה בזמן הגטו התאכסן המפקד של הגטו.

01:58:50.815 01:58:55.060

ובזמן שחיסלו את הגטו. התאכסנו שם.

01:58:55.060 01:58:56.875

זה היה בית הכי מפואר.

01:58:56.875 01:59:02.515

התאכסנו הגרמנים. ועם כלבים היו שם.

01:59:02.515 01:59:05.545

ואני זוכר. אבל איך אני מגיע לשם?

01:59:05.545 01:59:09.010

אני ידעתי שם הם לא סגרו את המים

01:59:09.010 01:59:12.880

מכיוון שהם נמצאים שם בבניין ה.

01:59:12.880 01:59:17.995

אני עד היום לא מסוגל לפענח איך הייתי עולה על ה.

01:59:17.995 01:59:21.325

על הגג של הבית והגגות.

01:59:21.325 01:59:23.455

הבתים הם מין שרש.

01:59:23.455 01:59:28.435

הם לא הפרדה. אחד מודבק לשני.

01:59:28.435 01:59:36.250

הייתי עולה. הייתי עולה למעלה על הגג וכמו חתול על המר.

01:59:36.250 01:59:41.340

המרזב בקומה השלישית מגיע לבית הזה.

01:59:41.340 01:59:46.925

איפה שסיפרתי לך. שם עם ה. בתוך המפתן.

01:59:46.925 01:59:50.920

ושם היה גם ברז. אבל מה?

01:59:50.920 01:59:53.455

הגרמנים מנוולים. מה הם עשו?

01:59:53.455 01:59:56.185

בכניסה שמו חוט.

01:59:56.185 01:59:59.775

זאת אומרת. אם נכנסת למ.

01:59:59.775 02:00:01.770

רצית להיכנס למפתן.

02:00:01.770 02:00:03.825

היית צריך לקרוע את החוט.

02:00:03.825 02:00:06.740

אז הם יראו שיש כבר יהודים.

02:00:06.740 02:00:10.900

אז אני זוכר זחלתי מתחת לחוט הזה.

02:00:10.900 02:00:14.260

ירדתי. מילאתי. חזרתי.

02:00:14.260 02:00:17.380

פעמיים ככה. והכלבים נבחו שם.

02:00:17.380 02:00:24.700

וככה הבאתי מים עד ליום אחד בהיר. בלילה זה היה.

02:00:24.700 02:00:29.080

יום שישי. טראח בתוך ה.

02:00:29.080 02:00:35.320

איפה שאני ישבתי תמיד על הסולם הזה בתוך ה. מהמרתף.

02:00:35.320 02:00:38.980

כן? זה היה חלול. טראח.

02:00:38.980 02:00:42.205

נתנו לכל פולני. לכל עובד.

02:00:42.205 02:00:46.270

עבדו שם. הוציאו את הרהיטים. וחיפשו יהודים בגטו.

02:00:46.270 02:00:52.230

אז נתנו להם שק סוכר בשביל כל יהודי. אז הם חיפשו.

02:00:52.230 02:00:59.440

אז אני ישבתי שם ופתאום אחד טראח עם המגפיים לתוך ה.

02:00:59.440 02:01:03.220

תוך המבנה. תוך ה. הקרשים של ה.

02:01:03.220 02:01:08.785

ואז שמעתי: "פה". הם חדרו לקומת הקרקע.

02:01:08.785 02:01:11.465

הם לא ידעו. פתאום זה ריק.

02:01:11.465 02:01:13.230

אז שמעתי שהם.

02:01:13.230 02:01:15.675

זה היה יום שישי כנראה הלכו הביתה.

02:01:15.675 02:01:18.485

הוא אומר: "אנחנו נחזור ביום ראשון".

02:01:18.485 02:01:23.680

ונתן מכה. אני זוכר עוד את האבק שנשפך לי מהקרשים

02:01:23.680 02:01:25.720

על הפ. פנים. לעיניים.

02:01:25.720 02:01:29.710

ואז באותו יום שישי היה שם.

02:01:29.710 02:01:35.800

אמרתי: "הם יחזרו ביום ראשון ואנח. יתפסו אותנו".

02:01:36.050 02:01:45.585

היה שם זוג אחד פליט מוורשה הוא ואשתו. אמרתי: "בוא.

02:01:45.585 02:01:49.120

הא. בוא נ. א. הא. אז אני אמרתי.

02:01:49.120 02:01:52.630

אני אלך לראות איפה מהחצר.

02:01:52.630 02:01:57.470

איפה שגרתי. שם אני אמצא דרך החוצה.

Testimony of Alexsander Kramer, born in Vilna, Poland, 1928, regarding his experiences in the Vilna Ghetto, Ponary and in hiding in a labor camp Poor traditional Zionist family; attends an elementary Tarbut school. Soviet occupation; German occupation, 1941; decrees including confiscation of property and the yellow badge; deportation to the Vilna Ghetto; ghetto life including kidnappings by the Lithuanians; the Judenrat; Jewish police; in hiding in a house; informed on and capture by the Jewish police; liquidation of the ghetto; deportation to Ponary; separation from his family and escape attempt; capture and transfer to the Gestapo; transfer to a labor camp in Vilna; in hiding in the camp; liberation by the Red Army, 1944. Move to Berlin; reunion with his sister; joins Beitar youth movement; aliya to Israel onboard the ship "Altalena".

Details

Map

Hierarchical Tree

item Id

5364061

First Name

Aleksander

Last Name

Kramer

Date of Birth

18/01/1928

Place of Birth

Wilno, Poland

Type of material

Testimony

Language

Hebrew

Record Group

O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives

Date of Creation - earliest

28/03/05

Date of Creation - latest

28/03/05

Name of Submitter

קרמר אלכסנדר

Connected to Item

O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem

Form of Testimony

Video

Subjects

Forced Labor

Aliya

Drawings and Paintings

Liberation

Confiscation of Property

German Soldiers

Hiding Place

Aktions

Gestapo - Secret State Police

Antisemitism Before the War

Escape From the Ghettos

Denunciation

Ghettoization

Murder of Jews By Lithuanians

Altalena - Weapons Ship of the Irgun

Judenrat (jewish Council)

Beitar - Brit Trumpeldor

Dedication

Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection

The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance