Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of David Eugene Goldstein, born in Nitra, Czechoslovakia, 1919, regarding his experiences in Bratislava, using a false identity and with the partisans

Testimony
null
null
היום ח' באייר תשס"ד 29 באפריל 2004.
מראיינת אסתי צור בעמק חפר את
גולדשטיין דוד. יליד ניטרה סלובקיה. 1919.
דוד. תספר על המשפחה שבה גדלת בניטרה?
אבא. אמא. אחים. אחיות.
אבא שלי שמו היה ע.
עמנואל גולדשטיין והוא. הוא גדל בווינה.
ואיך הוא פגש את אימי אני לא יודע. כן?
הם התחתנו מאוד צעירים ונולדו להם 8 ילדים.
5 בנים ו-3 בנות.
את השמות ולפי הסדר ואיפה אתה ממוקם?
בסדר. מ. מהמבוגר לצעיר. יוזפינה.
איזידור. יולנה. סירנה. גיזה.
אלפרד. אוג'ין. אלכס.
לפני האחרון?
כן.
8 ילדים בבית. איך מסתדרים?
תראי. אבא היה. אפשר לומר שהוא היה
סוכן ביטוח בדרגה כנראה. אה. די רצינית.
אני לא כל כך הכרתי אותה כי הוא היה הרבה זמן.
אה. ב. בנסיעות. כן.
ואמא הייתה לה עוזרת.
הייתה לה. כמו ש.
עוזרת בבית. כן.
ככה שהיא הסתדרה מצוין.
ואחרי שהאחיות גדלו אז הם עזרו. כן?
והבנים. אה. הלכו לבית ספר. אה.
האח הגדול ביותר הוא בסופו של דבר נ.
נעשה רופא ואחרי זה עוד התקדם לפרופסורה בארצות הברית.
ככה. אז זה היה סיפור.
בהמשך?
בהמשך. כן. היתר. אה. ה.
האחיות הגדולות אחד. אה.
עבדה בתור סייעת לרופא שיניים.
כשהייתה כבר כמובן. אה.
יותר.
יותר מבוגרת. כן? השנייה הייתה הספרית.
והשלישית למעשה לא הגיעה ל.
לכלל איזה לימודים מסודרים.
כאשר ה.
איך הסתדרתם בבית?
מצוין. מעולם. מעולם. אני מדגיש את זה.
מעולם לא היה שום ריב בינינו.
להפך. אחד שמר על השני בצורה קנאית כמעט. כן.
איך גרתם יחד?
היה בית גדול?
זה 10 נפשות.
גרנו ב. גרנו ברחוב הראשי של העיר שלי. של ניטרה.
וזה היה כמו שזה היה מקובל ב.
בערים שהתפתחו מכפרים. פעם. כן?
היה ח. חצר ארוכה מאוד.
ואנחנו גרנו כמעט ב.
בקצה ה. בקצה החצר.
הייתה לנו דירה בהתאם. כן?
דירה די גדולה. אפילו מקום בשביל המשרתת. כן.
היה לנו מטבח גדול ו.
וסלון וחדר שינה גדול מאוד.
ככה שהסתדרנו מבחינה הזאת. אה. הסתדרנו.
עם מי אתה ישנת בחדר?
עם האח הצעיר.
2 הייתם בחדר?
ואנחנו. הייתה שמה מיטה של ההורים.
ולפני המיטה הייתה ספה.
ואחרי זה היו 2 מיטות ילדים.
כשהיינו קטנים. כן? אז ישנו שם.
ובחצר הארוכה מה היה?
הייתה שם באר והייתה שם יותר גבוה מאיתנו.
היו מדרגות שהובילו לדירה של בעל הבית. כן.
והייתה שם מקום רב למשחק. הרבה.
ואני זוכר הרבה מאוד שיחקתי בעיקר
עם האח הצעיר ביותר. עם אלכס.
במה שיחקתם?
בג'ולות. ו. ו.
ואני זוכר שהאחיות עם חברות שלא מהמשפחה.
שהיו גרים באותו רחוב.
גר. גרו המון יהודים
שהיו בעלי חנויות והיו להם חברות והם שיחקו משחק.
מה אני יודע. קראו לזה.
בהונגרית קראו לזה איפה המספריים?
אז היו בכל מיני מקומות. בנות והתחלפו במקומות.
לא יודע בדיוק איך היה המשחק.
אבל קראו לזה משחק המספריים.
איפה המספריים? זה אני זוכר טוב.
היו הרבה יהודים ברחוב. אתה אומר?
כן. הרבה מאוד יהודים.
הניטרה ההיא שהייתה אז מנתה כ-25
אלף תושבים ומתוכם כ-5.000 יהודים.
היו לכם גם שכנים.
אה. לא יהודים?
כן. אה. ב.
על ידינו הייתה חנות. אה.
של דברי מ. בעיקר ממתקים.
סוכריות וזה היו יהודים.
מצד שני היה קצב גוי שהיינו איתו ב.
ביחסים מאוד. מאוד טובים. כן.
במשחקים ששיחקתם.
זה היה רק אתה בתוך המשפחה או שהיו לך גם.
אה. חברים אחרים יהודים.
גויים? מי היו החברים שלך?
כן. יותר מאוחר. כשהיינו יותר גדולים ב.
הלכנו לבית ספר שם היו חברים גויים.
אז בוודאי שהיו לי חברים גויים. כן.
כשהתחלת ללכת. אה.
לבית ספר. לאיזה בית ספר הלכת?
היה בניטרה. היה בית ספר ממלכתי יהודי. כן.
ו. ל-5 כיתות.
אה. מתוך הספר זה היהודי.
בית ספר יהודי אבל ממלכתי.
ומהבית ספר הזה. ה.
השלב הבא היה או שהלכת לבית ספר שקראו לו בית ספר אזרחי.
שזה היה ב. בעל 4 כיתות.
ו-2 האחים שלי הלכו וגם אחות אחת הלכה לבית ספר הזה.
והייתה גימנסיה ריאלית ושם הלך האח הב. הבכור ואני
בגימנסיה הריאלית?
כן.
בהמשך אחרי ה.
אחרי ה.
בית ספר הממלכתי?
כיתות יסוד. עשיתי 5 כיתות יסוד.
למרות שיכלו על ידי בחינה.
כל פעם הייתה בחינה ל.
לעבור לבית ספר. לגימנסיה.
היה צריך לעבור בחינה. כן?
אני עשיתי 5 כיתות.
ואחרי ה-5 כיתות עשיתי
בחינה ונכנסתי לגימנסיה הריאלית ב. בניטרה.
אז בתור המשך.
וכאשר האח הגדול התחיל ללמוד רפואה בברטיסלבה. כן?
אז אחרי. הוא התחיל ללמוד בשנת 1930.
אני זוכר כי. כי אז אני. אה.
גמרתי את הבית ספר ה. היסודי.
או העממי שקוראים לזה פה.
והמשפחה ב. באופן סוקססיבי עברה לברטיסלבה. כן.
ובאלף תשע מאות.
כל המשפחה עברה?
כל המשפחה. כן. באלף תשע מאות.
באיזה שנה עברתם?
1933.
אחרי. לברטיסלבה הגעתי לכיתה רביעית של הגימנסיה.
מה הייתה הסיבה שהמשפחה עברה?
בגלל זה שהאח הגדול ש.
בגלל לימודים?
מות אבי. שהוא מת בגיל צעיר מאוד.
הוא היה למעשה ראש המשפחה. וה.
הוא התחיל ללמוד רפואה ב-1930 ואז לאט.
לאט המשפחה עברה לברטיסלבה.
ושם למעשה גרנו עד. עד הסוף.
מה קרה שאבא נפטר?
אבא היה חולה בשחפת ריאות.
ו. הוא היה הרבה שנים חולה.
ובסופו של דבר ל. בגיל צעיר.
בגיל 44 הוא נפטר מזה.
והיו זמנים מאוד קשים.
כי לטיפול באבא.
אמא הייתה זקוקה להוציא את כל הפנסיה שלו ונשארנו אחרי
מותו במצב כלכלי מאוד. מאוד קשה.
היו שנים שסבלנו ממש מרעב.
כן. אבל היה לנו קרובים.
היו אחיות של אימא והסבתא.
כך שחלקית גם היו תקופות שאני
ואחי הצעיר יותר ישנו אצל סבתא.
כן. והיא דאגה למזון עם הבת הצעירה ביותר שלה.
שהיא גרה איתה יחד והבעל שלהם.
אה. נתנו לנו את הכל.
בן כמה אתה היית כשאבא נפטר?
אבא נפטר ב-1929 אז אני הייתי בן 10.
אה. בין 9 ל-10.
דוד. אממ.
תאר את החגים בבית.
תראי. עד שאבא היה חי. אה.
אנחנו לא. הוא לא היה איזה אדוק.
אבל הוא שמר על המצוות העיקריות.
אה. מדי. וכל החגים הגדולים היינו בבית. בבית הכנ.
בית הכנסת היהודי שהיה מאוד מאוד יפה.
בנוי בסגנון מאורי.
ועד היום הזה הוא קיים.
והלכנו איתו ל.
לבית הכנסת ואנחנו שם שיחקנו ויש לי גם מזכרת לדבר הזה.
ששיחקנו שם על ה.
על הגג של הבית הכנסת ואני נפלתי שמה על ה.
על המסמר. עד היום הזה יש לי פה צלקת.
כי אז עוד לא. לא היו אנטיביוטיקה וזה לקח המון זמן.
רק שהיה לנו רופא גוי.
שהוא היה ידיד טוב מאוד של אח שלי. שזמן מה.
כשהוא כבר היה תלמיד רפואה קצת יותר מתקדם. הוא עבד אצלו.
עזר לו ומתוך כך הרופא הזה טיפל גם ב.
בחינם. אין כסף.
עד ש.
למה היה לו אינטרס.
אה. לטפל בכם ככה?
כי הוא היה. הוא היה גם כן.
הרופא הזה גם כן בא במשפחה ענייה מאוד.
אבא שלו היה מטאטא רחובות. כן?
והם. אה. כשהאח הגדול למד רפואה אז הם התיידדו והר.
הייתה לו. אה. זה קבלה ו. אצלו. כן?
אצל הרופא הזה. הרבה פעמים עזר לו כשכבר היה קצת ב.
בש. שנתונים יותר.
אממ. יותר מאוחרים של הרפואה. כן?
אז איזה חגים אהבתם.
אה. בכל זאת. אה. לחגוג?
קיימנו את כל החגים כמו ש.
את ראש השנה ואת פסח.
אה. [משובש] כשהיה
פסח הלכנו הביתה עם 30. 40 קילו מצות.
גם אתה היית עוזר בבית לקראת פסח?
אה. הייתי ילד קטן. אז עוד הייתי ילד קטן.
בשנים האלה עד שאבא נפטר.
אז סך הכל הייתי בן.
בן 10 או בן 9. כן?
אז. אה. לא כל כך עזרנו לאמא אבל ה. הגדולות.
האחיות בוודאי שעזרו.
למרות שהם למדו כבר. כן? מקצוע.
ואיך חגגתם את.
אה. ליל הסדר?
כהלכתו.
מה אתה זוכר? תאר אה ה. את ההכנות.
מה שאני זוכר דבר אחד שאבא הקפיד על
שלא היה לנו אסור לשתות משהו לפני שהתחיל הטקס.
זה אני זוכר מדויק.
על זה הוא נורא הקפיד.
מה הוא אמר. למה אסור?
הוא לא. זה אני לא זוכר מה הוא אמר.
אבל העובדה היה שזה כלל.
לא שותים ולא אוכלים לפני שזה לא מתחיל.
הטקס היה ממש כמו שצריך להיות.
ואיזה הכנות היו לפני החג. שיהיה כשר?
אני זה. אני יודע דבר אחד שקיבלנו ציוד חדש לגמרי.
היינו 5 בנים איפשהו אצ.
אצל אחד הקרובים שהוא לא. ש.
בהולנד יש כנראה הצילום ש-5 בנים
מצולמים בשורה על יד זה ב.
בחליפות חדשות. כובע חדש. היינו.
קיבלנו טו. נעליים.
הכל חדש לקראת פסח.
כד. כי אז אבא הרוויח יפה.
היינו משפחה בורגנית קטנה אבל במצב.
אה. ת. תקין עד שאבא היה בריא. כן?
ואז לק. לקראת כל פסח קיבלנו ציוד חדש לגמרי וש.
יש איפשהו צילום. שאני לא יודע איפה הוא.
אבל חושב שאצל אחד הקרובים בחוץ לארץ.
ואת הבית הכינו גם. אה. במיוחד?
בוודאי.
מה עשו?
מה עשו? סיוד.
הכל הלך. היה טקס של.
שהורידו על הבוידעם. העלו אל הבוידעם ש.
את כל ה. כל ה.
[משובש] קראו לזה כן?
והורידו ל. מהבוידם את ה.
את הציוד לפסח. זה היה לחוד.
איך אמא הסתדרה עם ה.
הייתה לה עוזרת.
עם הבישולים? עם. אה.
הייתה עוזרת. הייתה לה עוזרת.
ככה שהסתדרת יפה מאוד.
היא הייתה מבשלת בבית?
כן.
ואת השבת איך הייתם מקבלים?
תראי. ביום שישי בערב היה.
הייתה ארוחה ככה יותר חגיגית. הרי ב.
באזור הזה שלנו העופות ו.
ודברים כאלה. זה היה נורא זול ה.
הנשים מהכפרים הביאו. היה שם שוק גדול.
אפילו 2 שווקים היו.
שוק גדול מאוד. הם שמה עמדו ב.
בשורות ארוכות לפניהם היה.
היו אווזים ותרנגולות וכל מה שאת רוצה.
ופירות באזור שלנו זה אזור ש.
שהתחיל אמנם גם הרכס
ההרים אבל מהרכס ההרים דרומה עד להונגריה.
היה אזור חקלאי עשיר מאוד.
והפירות. ירקות ודברים כאלה היה בזיל הזול.
גם חלב היה. היה בזיל הזול.
ככה שלא הייתה שום בעיה מבחינה זאת עד שהיה כסף. כן?
אתם גם גידלתם בחצר.
היו לכם איזה גידולים של עצים?
לא.
עצ. עצי פרי?
זה לא היה מקובל ב. ב.
בעיר בחצרות לגדל משהו.
לכל היותר אולי פרחים אבל.
רק הבאר הייתה?
הייתה באר. כן.
ואתם שאבתם מים מהבאר?
כן. כן.
מי היה הולך לשאוב?
אה. בדרך כלל כנראה המשרתת.
אני לא הלכתי אף פעם.
אז כשהייתי ילד קטן.
גם לא יכולתי לשאת את הדלי.
כן. זה היה. אני רק יודע.
זה בוודאי מעניין שהיה לנו במטבח ח.
חלון חיצוני והאמא עשתה.
אהה. זה. אה. [משובש] (שפה זרה)
כביסה.
כביסה עשתה בחוץ. בחצר.
כמו עם. עם עוזרת ואת ה.
ואת הכוס עם החומר החריף הזה ש.
ש. את הקליו ש.
שנתנו ל. לכביסה שמה על החלון הזה של המטבח.
ואני שיחקתי בחוץ. הייתי ב. במטבח.
היה ספסל עם 2 דליים.
דליי מים ועם כוס. עם ספל למעשה.
ספל כזה היה בספל דומה
לגמרי היה חומר כזה לכביסה ואני שיחקתי והייתי צמא.
ראיתי שם את הספל. שתיתי את זה.
וכמובן אמ. אמא הייתה חכמה.
נתנה לי מיד לשתות מיץ.
מיץ. ולבית חולים. כן?
ומה שעשו איתי בבית אני לא זוכר.
אבל ניקו לי את הקיבה.
כי מולנו. בדיוק מולנו.
בצד השני של הרחוב הייתה קופת חולים.
אז לקחו אותי לשם ומשם.
אה. הייתי עוד ילד קטן לגמרי.
כשהתחלת ללכת. אה. לבית הספר היו איזה מקצועות
שאתה אהבת במיוחד. אה. ללמוד?
מקצועות?
כן.
אני הייתי תלמיד טוב. לא.
לא הייתה בעיה עם שום מקצוע. בבית הספר העממי.
העממי. ובאיזה שפה אתם דיברתם?
סלובקית.
וגם למדתם בסלובקית?
כן.
ולהורים הייתה איזה שפה אחרת?
ההורים דיברו ביניהם גרמנית ויש לי אפילו
מכתב שאבא כתב לאמא בזמנו.
נדמה לי מהמלחמה. הוא היה ח.
חייל במלחמת העולם הראשונה.
כתב לה מכתב בגרמנית.
זה כנראה כתב לה הרבה.
אבל אחד המכתבים עכשיו נשאר אצלנו.
ואני חושב שיש לי בבית אפילו.
בגרמנית. הם דיברו ביניהם בגרמנית.
כי הוא גדל בווינה.
ואתם הילדים. אה.
אנחנו דיברנו סלובקית.
רק סלובקית?
לא. למה? ידענו גם הונגרית וגם גרמנית. כן?
כי הונגרית דיברו.
ניטרה הייתה עיר מעורבת. סלובקית. הונגרית.
אז דיברו כולם. דיברו למעשה גם סלובקית וגם
הונגרית ואנחנו כמובן דיברנו גם. גם גרמנית.
אה. בבית הספר ב.
בגימנסיה למדנו. גרמנית הייתה שפת חובה. כן?
ואפילו ב. בבית ספר עממי. כשקראנו את ה.
את התנ"ך אז זה היה ככה מודפס שבצד אחד היה בעברית.
בצד שני היה בסלובקית או בגרמנית.
אני כבר לא זוכר בדיוק.
ושמנו יד על ה. על הטקסט ה. נניח הגרמני.
קראנו את זה בעברית והיינו צריכים לתרגם את זה.
זה עוד בבית ספר עממי.
אתה הלכת לאיזושהי תנועת נוער. אחר כך בהמשך?
הייתי בשומר הצעיר.
מתי הצטרפת?
בתור בן מדבר.
זה הדרגה הכי. איך קראו לזה.
כמו שפה קוראים לזה בן.
בני מצ. מצדה הלאה. בגיל מאוד צעיר.
כי א. אח שלי זה הגדול הזה היה גם כן
איזה תקופה קצרה בזה.
אחרי זה הוא נעשה ב. בצופים.
הוא היה בבית הספר.
בתיכון היה ראש הצופים.
היה אחד המורים.
והוא היה מאוד מאוד.
הוא מאוד אהב את אח של אח שלי.
היה התלמיד בבית הספר.
והוא היה לו שם מעמד מיוחד לגמרי.
כן?
מעמד מיוחד לגמרי בבית הספר.
זה אשתי עושה את הרעש.
כן?
משהו הוציאה. היה לו שם מעמד לגמרי מיוחד בבית הספר.
הוא היה תלמיד מצטיין ו.
וראש הסקאוטים על יד הפרופסור שהיה ראש הסקאוטים.
הוא היה. סקאוט זה.
זה צופים. כן?
והיה לו מעמד מיוחד.
כשאני באתי לבית הספר הוא גמר ואני בדיוק הגעתי לגימנסיה.
מיד היה לי מעמד מיוחד אצל המורים. כן.
הוא היה. הוא היה גם צייר.
צייר טוב ו. ו. ובכיתה תלו ציורים שלו.
אבל שאתה למדת עוד בבית ספר היסודי.
שהיית חוזר הביתה אז היית הולך.
אה. הצטרפת לתנועה כבר?
כן ב. בגיל צעיר מאוד הייתי בתנועה. כן.
ומה היית עושה שם?
בתנועה מה שהיינו עושים?
יצאנו לטיולים והיה לנו שם ב.
במועדון של התנועה היה שולחן פינג פונג.
זה. זה בשביל למשוך את הילדים. כן?
אני זוכר הייתה גם ספרייה.
אני זוכר ששם קראתי לפעם הראשונה את דון קישוט.
בספרייה הזאת. זה אני זוכר טוב מאוד.
וששיחקנו שם פינג פונג וכל מיני
משחקים על מנת להעסיק את הילדים.
זה ככה הם. אה.
קשרו את הילדים ל.
לתנועה ב. בגיל צעיר כי ב.
בגיל יותר מבוגר עברנו לברטיסלבה.
שם לא הייתי בתנועה. את יודעת למה?
כי הם דיברו גרמנית ואני לא אהבתי את זה.
הצטרפתי יותר מאוחר אבל לא. לא אהבתי את זה.
קראת את דון קישוט.
איזה עוד ספרים קראת?
אה. מאוד מאוד אהבתי סיפורי עמ. עממיים. סלובקים.
וקראנו. אה. כל מיני ספרי בלשים.
אני זוכר. אה. חוברות כאלה. כן?
ו. ו. ועיתון. עיתון רגיל שהיה שם מדור ספורט גדול.
קראו לזה [משובש] (שפה זרה) אני זוכר טוב וק.
קראנו זה היה שווה 20 [משובש] העיתון גדול כזה.
וזה היה לנו אז ק. קראנו את זה.
זה עיתונים שהגיעו הביתה אליכם?
לא. זה קראנו ב. היה על ידינו היה.
אתה קראו לזה. טרפיקה.
לא יודע למה טרפיקה שם מכרו עיתונים וסיגריות.
וזה היה לגמרי על ידנו. לא. לא הייתה בעיה.
ובבית היו לכם ספרים. עיתונים?
זה אני באמת לא זוכר. אני מניח שהיו.
אבל אני בבית קראתי בעיקר סיפורי עם. כן.
והייתה ספרייה גדולה ב.
בעירייה ושם יכולנו לקבל כמעט חינם לגמרי ספרים.
כל. כמה שרצינו.
ו. ושם לקחנו ספרים ו.
ואני כבר לא זוכר מה קראתי.
אבל בעיקר סיפורי עם.
היה שם בניטרה גם תיאטרון.
תיאטרון קטן והלכנו שם גם לתיאטרון.
מי היה נוהג ללכת לתיאטרון? אתה?
בבקשה?
מי נה. עם מי הלכת לתיאטרון?
עם ה. עם האחים היותר גדולים או.
או עם האחיות. הם לקחו אותנו.
איזה תיאטרון היה מגיע?
הו. זה התיאטרון מקומי עם הצוות.
ומבחינת המוזיקה?
אופרות? קונצרטים?
לא זה. לא אופרות
בניטרה לא היו וגם לא הגיעו. כל כמה שאני יודע.
כי הרי עזבתי את העיר כשהייתי צעיר. כן?
ומצבנו הכלכלי אחרי זה לא היה כזה שיכולנו.
אה. להרשות לנו דברים כאלה.
אז שמחנו שהיה לנו מה לאכול.
ועוד במצב היותר טוב.
היו סרטים הייתם הולכים לסרטים?
היו. היו. כן.
היו בתי קולנוע. שם הלכנו.
אתם. היה מקובל בבית. אה. לנגן?
איזה כלי נגינה שהיה בבית ש. לאחים?
לא. אני יודע שהאח הגדול למד איזה תקופה איזה כינור.
אבל אחרי זה כשהמצב רע בוודאי הפסיק.
אבל אני לא יודע כמה זמן.
אצל מורה פרטי?
כן.
והמשפחה מחליטה לעבור לברטיסלבה?
אני. אחרי שאבא נפטר והאח הגדול התחיל
ללמוד בברטיסלבה באוניברסיטה אז.
אה. התברר שהוא היה למעשה ראש המשפחה.
הוא חינך אותנו. אה. ככה.
חינוך מאוד קפדני. הוא היה מאוד. מאוד קפדן.
אה. ו. והיות והיינו משפחה גדולה.
היה איזה שיכון שהעירייה בנתה באיזה מקום די מרוחק ב.
בעיר. אבל די מרוחק. קראו לזה קלוריה.
זה שם הגויים ב.
בימי. בימים מסויימים עשו תהלוכות גדולות.
זה היה יהודים שם הקימו אוהלים עם. עם.
ומכרו אוכל וממתקים לאורך קילומטרים. כן?
הלכו. תהלוכות של הגויים שהלכו למקום שקוראים לו קלוריה.
זה לפי השם הזה מהתנ"ך ששם הרי צלבו את.
את ישו. כן?
ושמה הלכו תהלוכות ו.
והיהודים הקימו אוהלים ומכרו דברים לכל אורך ה. הדרך הזאת.
אז היינו שם גם כן.
אתה זוכר. אמרת שאבא היה קפדן.
במה אבא היה קפדן? מה אתה מתכוון?
הוא היה קפדן בלבוש. קפדן.
אה. ב. בתביעות שלנו ש.
שנהיה מסודרים. כן?
אבל הוא לא היה הרבה בבית כי הוא היה סוכן
ביטוח ואני אפילו לא כל כך זוכר את אבא כל כך טוב.
כי. כי אחרי זה הוא בגיל צעיר מאוד חלה.
במשפחה שלו הייתה שחפת. הוא.
הוא חלה ושכב בבית חולים.
אמא שלו הייתה שם שנה שלמה על ידו בבית החולים.
אחרי זה. אה. הרי אז הטיפול ב.
בשחפת היה רק למעשה דבר אחד.
ל. אוויר צח.
אז אמא ש. שכרה איזה דירה ב.
שם בהרים שהם קרובים לעוד לעיר.
ושמה לקחו איזה. איזה דירה.
ושם הייתה אמא עם אבא ואנחנו היינו ב.
בבית ותמיד חיכינו עד שאמא תבוא.
ועד שהוא נפטר ב-1929. כן?
ואחרי זה. היות ואח שלי כבר למד בברטיסלבה.
המשפחה עברה לאט. לאט לברטיסלבה.
ומה אתה עשית בגיל 10?
בגיל 10.
סיפרת שהצטרפת ל.
אני אגיד לך. אה.
גימנסיה.
שהלכתי לגימנסיה?
אני אחרי זמן קצר מאוד.
התחלתי לעזור בלימודים לילדים אחרים.
אני הלכתי לאיזה בית ספר.
אה. ב [משובש] בגימנסיה.
קודם ב. במבנה הראשי.
אחרי זה הייתה. הרבה מאוד תלמידים עשו באזור הזה.
איפה שאנחנו גרנו.
עשו איזה סניף של הגימנסיה.
שהיו שם כל הכיתות. לאט לאט.
לאט לאט התפתח.
ואני שם גמרתי את ה. את הבגרות.
והמנהל של הבית ספר היה צ'כי.
איש נחמד מאוד.
והוא ידע שאנחנו זקוקים לזה.
הוא סידר לי אצל מכרים והיה כ. ב.
בסלובקיה היו הרבה מאוד הפקידות.
החלק גדול של הפקידות היו צ'כים.
אפילו המשרתים בבית הספר היו לפעמים צ'כים.
שזאת הייתה אחת הסיבות ה.
מיני רבות שנוצר. נוצר מן.
מן מצב של עוינות בין הצ'כים והסלובקים במשך הזמן.
כי. כי. כן מה. זה.
זה קצת דומה ל. לזה מה שקורה פה עם עדות המזרח.
שהתחילו במצב נמוך יותר ופה בכל זאת התפתחו.
ככה זה שה. שה.
לו לא היו באים ה.
לו הייתה קמה צ'כוסלובקיה. ה.
ההונגרים הלוא שלטו בסלובקיה 1.000
שנה והגיעו גם גלדים גדולים בהרים ל. ל.
למסגרת שהם שולטים שם כבר 1.000 שנה.
עד שקמה צ'כוסלובקיה והם גירשו את ההונגרים.
כן? וזה היה מצב.
הורגשה תרבות ההונגרית בסלובקיה?
בבקשה?
הורגשה התרבות ההונגרית?
בוודאי. היה שם גם עיתון הונגרי. כן?
הצ'כוסלובקיה הייתה אחד ה. המדינות הדמוקרטיות ביותר.
אה. ברוחו של הנשיא הראשון של תומאש מסריק.
אולי שמעת את השם הזה?
שהיה פילוסוף.
הוא היה ב. בזמן המלחמה בחוץ לארץ היה.
היה יחד עם הא. אחרים.
אחד היה סלובקי
גם שהוא היה גנרל בצבא הצרפתי. הוא היה טייס.
מירן שטפניק. שהוא היה אסטרולוג.
אסטרונום ואסטרולוג בין היתר. כן?
הם. אה. הם. אה.
הם הגו משטר דמוקרטי ו.
וליהודים היו כל הזכויות.
אה. בג. בגימנסיה שאני הלכתי.
אני רק בתור אילוסטרציה.
הייתה גימנסיה של המסדר הפיאריסטי.
מסדר מסוים של. אה. שמגדל.
אה. מגדל. אה. מחנך כמרים לעתיד. והיה.
הייתה כיתה מיוחדת שלמה שגרה באיזה
[משובש] והם כל יום באו בסך איזה 30.
40 חבר'ה ל. ל. לכיתה שלהם. כן?
שת. המנהל היה גם כן מנהל הגימנסיה היה כומר.
ו. וגם אחד המורים הראשיים של השפה הסלובקית.
שהאח שלי הגדול ע.
עזר ל. לפרופסור הזה להקים את ה.
את ה. ל. לכתוב את ה.
את הגרמטיקה הסלובקית הראשונה.
הוא עזר לו בזה והוא על ידי כך הוא גם מאוד.
הוא לימד אותי אחרי זה.
הוא מאוד אהב אותי הפרופסור הזה.
זאת אומרת ה. כל המעמד המיוחד של אח שלי עבר עליי אצ.
אצ. אצל מורים רבים.
הי. היה לי כל מיני דברים טובים.
כדוגמה. זה היה כל מי שישב מאחורי קתדרה.
היו לו משקפיים חזקים מאוד אבל.
הרי ילדים קטנים בכיתה השנייה. ראשונה.
שלישית בא. ה. הביאו מהבית סנדוויצ'ים. כן?
ולא התאפקו. אכלו את זה תוך כדי הלימודים.
הכל [משובש] מה הוא ראה לקח להם ונתן לי ו.
ואני ברוחב לב חזרתי חלק כזה.
חלק מזה ל. ל. לזה.
מי שהוא לקח לו את זה. כן?
אבל היה לי מעמד מיוחד אצלו.
לא רק אצלו. גם אצל מורים אחרים כתוצאה ממעמד האח שלי.
אז ממה נהנית עוד?
זו הייתה דוגמה אחת.
איזה עוד הטבות היו לך?
אז תראי. כשבאתי הביתה מהבית ספר נכנסתי
לאיזה שגרה של המשפחה.
והלכנו. לא רחוק היה ב.
בניטרה. יש נהר שקוראים לו גם ניטרה.
נהר ככה בינוני בגודלו.
ומולנו יכולנו לעבור דרך הרחוב ו. ו.
והרחובות ה. יש. ישר והלכנו להתרחץ שם.
ה. הרבה מאוד שח.
אנחנו ידענו לשחות בגיל צעיר מאוד.
כי ניטרה היא. היא.
הוא נהר לא כל כך גדול. אבל די גדול.
ושהלכנו לשחות אז שהינו הרבה מאוד עם האחים ואחיות.
הרבה מאוד בקיץ. כמעט יום.
יום הלכנו לשחות. שיחקנו האמת כד.
כדורגל. הייתי כדורגלן טוב.
כדוגמה אספר לך. רק כאילוסטרציה ש.
כשעברתי לברטיסלבה ונכנסתי לכיתה רביעית.
הייתי שם ראשון.
אנחנו מאוד דייקנים. הייתי שם ראשון.
התחילו לבוא התלמידים שעברו משלישית לרביעית.
ראו אותי. אמרו: "ילד קטן אתה טעית.
אתה. כיתה א' זה שם".
אחרי הלימודים הלכנו לשחק כדורגל ושם אמר.
הראיתי להם איך. מי אני.
שיחקתי טוב ואז.
מאז היה לי גם מעמד אחר.
לכדורגל ולספורט היה בבית הספר מאוד.
אה. היו שיעורים מיוחדים ל. לס. ל.
לספורט ב. במשך השבוע בבית הספר.
אז שם הייתי טוב.
ספורט. כדורגל. איזה עוד.
אה. ספורט? שחייה גם לספורט?
שחייה. כן בוודאי.
בבית ספר?
כן. שחקנו הרבה מאוד ידענו לשחות מ.
לשחות ב. בגיל מוקדם מאוד.
זה לקחו אותנו האחים הגדולים באמצע 2.
2 הצדדים שמרו עלינו ואנחנו למדנו לשחות.
בגיל צעיר מאוד ידענו לשחות.
ואמא.
אנחנו כמעט יום יום בחופש הגדול היינו על ה.
על יד הנהר. היה שמה אחו עצום. גדול.
בחורף זה. ה. הנהר הציף את ה.
את האחויים האלה ושם היה קרח ועשינו שם. אה. זה.
סקי.
לא סקי. סקי היה זה ב.
בהרים. [משובש] איך קוראים לזה?
על מגלשיים?
מג.
החלקה על הקרח.
החלק. עשינו.
עם המגלשיים?
לא.
כן.
זה על ה. על הנעליים הרכבנו מן פטנט כזה ועם זה.
זאת אומרת לא השתעממנו אף פעם.
היה לנו הרבה חברים מ. מ.
מהבית ספר. ע. עשינו. לא השתעממנו אף פעם.
היינו עסוקים מאוד במשחקים מכל מיני.
לפעמים שיחקנו קלפים כאלה.
קראו לזה פטר השחור.
זה בשביל ילדים. כן?
וטיפסנו על עצים. והיו שם עצים עם פרי והיה.
היה לנו סך הכל ילדות יפה מבחינה הזאת שהיינו עסוקים ולא.
היו הרבה חברים. יחד. כן.
ואיך אמא הסתדרה בברטיסלביה?
בברטיסלבה אחרי. אה.
מותו של אבא? אתם.
תראי.
התארגנתם. אה.
האח הגדול.
לימודים. אבל מבחינה כלכלית?
תראי. מבחינה כלכלית.
אה. הרי האחיות התחילו לעבוד.
אחד עבדה אצל הרופא שיניים.
הש. השנייה למדה.
למדה ספרות. ויותר מאוחר כבר.
כבר הרוויחו. כן?
בעיקר האח הגדול הוא היה מחנך אצל ילד.
אה. שהיה קצת. אה.
במשפחה מאוד מאוד עשירה.
שמשפחת עורכי דין מאוד.
מאוד עשירה. שהיה להם וילה.
ש. שהיום רואים את זה בקושי דבר כזה מפואר.
הוא גר שם וכשאני עברתי הם דיברו גרמנית והונגרית.
אבל אז כבר היה מצב כזה שלמעשה
כל אחד היה צריך לדבר גם סלובקית אז.
והילד הזה הלך לב. כיתה. בגימנסיה.
בכיתה מקבילה איתי מבחינת השנתון.
רק שהוא הלך לגימנסיה גרמנית.
ואז. אה. ביקשו.
אח סידר שאני באתי שם בתור. אה. בתור.
אה. כזה שמלמד.
מדבר סלובקית. והוא לומד וגם ההורים למדו סלובקית.
זה הייתה משפחה מאוד עשירה והוא קיבל שם.
היה. הייתה לו שם דירה.
חדר על יד החדר של הילד. כן?
וקיבל משכורת יפה.
אז זה עזר למשפחה. כן?
אמא עבדה באיזשהו מקום?
לא.
חוץ מאשר בבית.
לא.
שדאגה לכם?
היא טיפלה. הייתה שנה בבית חולים אצל אבא. כן?
והיה לה מה לעשות בבית.
להכין איזה ארוחה או משהו כזה. כן? לא.
וגם אתה לימדת?
כן. אחרי. יותר מאוחר בברטיסלבה לימדתי די הרבה תלמידים.
ה. המנהל הבית ספר שהיה צ'כי הוא מאוד אהב
אותי והוא המליץ אותי בתור כזה שיכול לעזור ב.
בלימודים של. של.
אה. תלמידים שזקוקים לעזרה.
אז הרווחתי הרבה כסף.
באותה תקופה הרבה כסף.
וזה עזר גם כן.
וככה אתם ממשיכים בברטיסלבה.
כן.
ומה קורה בהמשך?
בהמשך. אה.
אתה בגימנסיה הריאלית?
גמ. גמ. גמרתי בהצטיינות את הגימנסיה ריאלית.
ורציתי להירשם ל.
לאוניברסיטה. אה. גם כן. אה.
לרפואה. ואחרי זמן קצר ל.
בקושי הספקתי ל. להיות בכמה.
בכמה הרצאות. אז.
אה. התפרקה צ'כוסלובקיה וקמה.
ב-1938 התפרקה צ'כוסלובקיה. קמה מדינה סלובקית.
ואז כמובן. אה.
התחילו הרסטריקציות על היהודים.
חוץ מהגירוש הרי ל.
החרימו את כל הרכוש של ה.
של היהודים ו.
וחלק. אה. חלק מסוים היו במחנות עבודה לפני ה.
עוד לפני שהתחיל הגירוש.
אה. ה. הרפובליקה התפרקה ב-1938. כן? ו.
מה אתה זוכר מאז?
מה קרה? איך זה התבטא ב. בשטח? מה קרה?
תראי. את כל החנויות לקחו מהיהודים. כן?
את כל הר. רכוש. כן?
הלאימו אותם?
כן. לקחו. לקחו להם.
אבל לא ל. קודם.
אהה. הכניסו אריזטורים. קראו להם. כן?
בן אדם גוי שהוא כאילו. הוא ניהל את ה.
את העסק. וה. היהודי נשאר.
עד לגירוש. נשאר לו בתור [משובש] (שפה זרה). כן?
אחרי זה כמובן. אה. ב-1942. במרץ.
גירשו את. את כל היהודים. אז.
אנחנו עוד נגיע.
אבל מ-38'. אה. לקחו את החנויות. אתה אומר.
חלק.
את העסקים.
כן. חלק של היהודים י.
היו במחנות עבודה וחלק.
אה. כמו אח שלי.
שהיה רופא. היו לו.
היו לו תעודות.
אה. יוצא מן הכלל. כן?
ש. בתור רופא. ולסלובקים.
לא היה לו מספיק רופאים.
אז הוא עבד באחד הכפרים ברופא א. אזורי.
ועל ידי כך שהוא היה רופא
והיה לו רישיון מיוחד הוא שמר גם.
הוא גם הגן על האימא.
האימא שלו. אימא שלנו הייתה אצלו.
אה. תקופה מסוימת.
מה זה היה. הרישיון המיוחד שהוא קיבל?
ממי הוא קיבל רישיון מיוחד?
מהממשלה הסלובקית.
שמה היה כתוב?
הוא לא היחידי. היו הרבה רופאים סלו. אה.
יהודים ש. אה.
היה להם רישיון כזה.
כי לא היה לסלובקים מספיק רופאים עוד.
כן. מה הרישיון הזה אפשר לו?
הוא היה בן אדם חופשי לגמרי. כן?
היה. הייתה לו מכ. הוא היה רופא אזורי באיזה כפר נידח.
באזור דווקא שלנו. בהרים.
הוא היה זקוק למכונית. כן?
ו. ולמעשה הוא היה בן אדם חופשי ש.
האימא שלי הייתה אצלו איזה זמן מה. הוא.
הוא הגן עליה לפני הגירוש. כן?
ב-38'. איך. אה.
הסבירו לכם. או מה ראית שפתאום חל שינוי?
מעבר לזה שלקחו את העסקים.
הרגשנו על עורנו שחל שינוי.
מה? מה הרגשתם?
מה שמעתם? מה ידעתם?
אז אמרתי לך. שלקחו את החנויות. כן.
ברגע שקמה המדינה הסלובקית.
או ה. אפילו לפני זה כבר. כן?
כי קודם כול קיבלה סלובקיה אוטונומיה מהצ'כים.
אז כבר. אה. אה.
החרימו את החנויות ו.
ולא יכולנו ללכת לבתי ספר גבוהים.
ואחרי זה גם לא ל.
לא לגימנסיה. הי. אז ה.
יכלו ללכת לבתי ספר עממיים יהודיים.
ובהרבה מקומות. איפה שלא היו
בתי ספר עממיים יהודיים הקימו בתי ספר.
אחד המורים שלימד אותי עוד ב.
בזמן ה. הרגיל ב. ב. בניטרה.
הוא היה אחרי זה מנהל בית ספר במ. במזרח סלובקיה.
שאחרי זה ג. גם בא ארצה.
ב. כשבאנו כולנו ארצה.
ומה קרה עם הלימודים שלך?
ב-38'? כבר לא למדתי.
זה היה כבר אחרי שסיימת ורצית בעצם. אה.
אז היה. הייתה לי כבר בגרות.
אני מ. בגרות עשיתי ב-38'.
אמרת שגם היו לך תוכניות. אה.
כן. אבל.
ללמוד רפואה.
נרשמתי ל.
והתחלת?
כן. אני עדיין זוכר שאפילו חברים גויים.
שהיו לנו הרבה חברים גויים.
כי המשפחה הייתה קומוניסטית כ. כ.
כאילו אנחנו. האח הגדול הוא היה מאוד בעל הכרה והמשפחה.
לא שאנחנו היינו אקטיביים. אבל קומוניסטית.
האח היותר גדול.
אחד היה בפראג ושם הוא עשה גם כן.
אה. פעילה. פעולה קומוניסטית.
גירשו אותו משם. בגלל זה.
מה הוא עשה? מה זה פעולה?
הוא הדביק כרזות ודברים כאלה בפראג.
פעיל?
כן. פעיל. כן.
פעיל במפלגה. אתם. אה.
שמעתם קודם שהולך לקרות. אה.
פירוד. אה. ברדיו או בחדשות?
היו שמועות.
ש.
שהולכים. אה.
תראי. הייתה. הייתה מפלגה סלובקית.
אה. אה. על שם כומר הלינקה.
שזאת הייתה המפ.
קראו לזה מפלגה הסלובקית העממית.
שהוא. שהוא למעשה חתר ל. ל. לפירוק ול.
להקמת המדינה הסלובקית העצמאית.
שבסופו של דבר אחרי מותו כבר.
אה. זה הש. התגשם. כן.
מה אתה עשית אחרי שהפסקת את הלימודים?
מה. מה יכולת לעשות?
אחרי ה.
עם כל ההגבלות?
אני אז. אני נכנסתי כבר ל.
לשומר הצעיר ועסקנו במה שיכולנו. כן?
ה. היינו בפלוגת הכשרה. כן? ש.
איך הגעת אז. אה. שוב לשומר הצעיר?
דווקא על ידי האח היותר צעיר ש.
שהוא גם כן חי פה בארץ עכשיו.
שהוא היה שם ראשון.
אבל הוא עזב את זה מהר.
כי ה. היה בבו. בפלוגות הכשרה של ה.
שם. אה. התכוננו להיות חקלאים. כן?
אבל הייתה שם. ל. להכשרה הזאת. אה.
היה. אה. קודם כול הסלובקים הקימו משרד.
‮קוראים לזה. אה. מרכז יהודי. ‭Ú.Ž‬. כן?‬
‮ושהיה ה. ראש ה-‭Ú.Ž‬ היה דווקא ראש גם התנועה הציונית.‬
ד"ר נוימן. שהוא הגיע גם ארצה.
והצעירים. הלכנו לפלו.
היה עוד מישהו? חוץ מד"ר נוימן?
היו עוד. אני לא.
ד"ר וינטרשטיין היה גם אחד.
ש. הצעירים הלכנו ל. ל.
לפלוגות הכשרה. כאילו להתג.
להתכונן לעבוד פה בחקלאות. כן?
הקיבוצים. לקיבוץ הלכנו.
השומר הצעיר הרי חינך לקיבוץ. כן?
אז שנהיה בקיבוץ ונהיה חקלאים.
אז. אה. הקימונו שמה הכשרות.
והיה שם איזה. איזה גנן. אה.
בולגרי שהוא היה מדריך שלנו באחד ההכשרות האלה.
באיזה עיירה צ. צפונית לניטרה.
ושמה עבדנו בחקלאות. למדנו ועבדנו.
עד ש. כמובן כשהתחילו הגירושים כל זה נפסק.
1938. 39'?
ב-1940.
40'?
גויסנו ל. לצבא הסלובקי.
לשירות העבודה בצבא הסלובקי.
וזה למעשה הציל אותנו.
אני רוצה לחזור עוד אחורנית.
הזכרת את המרכז היהודי. מה אתה מתכוון?
מה זה היה המרכז היהודי?
הוא היה. אה. למעשה ממונה על ידי הממשלה הסלובקית.
והוא היה צריך להיות אחראי לכל הקשר עם היהודים.
עם ה. עם מוסדות הממשלתיים והעירונים.
זה מה שאני יודע על זה.
באמת הם עשו. כן?
אחרת לא היה לנו שום קשר עם ה. לנו.
למה אתה.
לי אישית.
חושב שהחליטו להקים מרכז יהודי?
כי הם רצו ש. כמו ש.
לפי הדוגמה הגרמנית.
שכל הרוע הזה יבצעו היהודים ולא הם.
זאת הייתה הדרך הגרמנים גם.
זה היה הרעיון של הגרמנים?
כנראה.
איך הם הגיעו להביא את הרעיון הזה לסלובקיה? הגרמנים?
אה. היה להם קשר עם המפלגה הזאת.
בוודאי הייתה להם קשר.
איך. אני הרי פרטים לא יודע.
הייתי בן אדם קטנצ'יק מאוד. כן?
אני לא יודע את הפרטים.
אבל עובדה שזה היה.
והרי כש [משובש]
היית כבר בן 20.
ב. מה?
היית בן 20.
לא. 1938 הייתי בן 19.
19.
ו. זה כבר לא משנה הרבה.
אני רק. רק יודע שכשהגרמנים.
הרי הגרמנים התכוונו שאחרי מינכן.
את יודעת. הסכם מינכן.
שזה היה למעשה איפה
שהאנגלים והצרפתים הרי בגדו בצ'. בסלובקיה.
בצ'כוסלובקיה כדי. לצרפתים היה הסכם הגנה עם.
עם ה. עם ה. עם צ'כוסלובקיה.
למעשה. כפי שאני היום מעריך.
הצ'כוסלובקיה הוקמה לא רק כתוצאה משדלנות.
אה. של מסריק ורבים
אחרים בחוץ לארץ בזמן מלחמת העולם הראשונה. כן?
אה. לתת. אה. מדינה עצמאית לצ'כים ולסלובקים. אז. אה.
כשהגרמנים התכוונו לחסל את צ'כוסלובקיה.
אז הם. אהה. הי.
היטלר קרה לראש המפלגה.
שאחרי זה הוא נעשה נשיא הראשון של סלובקיה. הכומר טיסו.
קראו לו ואמרו לו ש"יש לפניך 2 אפשרויות.
או שאנחנו נכבוש גם את סלובקיה
או שתהיו מדינה עצמאית תחת חסותנו". כן?
אז הם בחרו כמובן באפשרות השנייה והקימו המדינה פשיסטית
סלובקית שלמעשה הייתה בחסות של היטלר.
והם התחילו להנהיג את אותם
החוקים שהגרמנים קראו להם חוקים נירנברגיים.
אז הם הנהי. לאט לאט הנהיגו כל מיני חוקים.
לקחו לס. ליהודים ואת כל הרכוש. כן?
הכניסו חלק גדול למחנות עבודה.
ששם הם עבדו במקצועות.
היו הרבה יהודים בעלי מקצוע. כן?
הנגרים ו. ומסגרים וחשמלאים ו.
שם הם גם פיתחו דברים יפים מאוד. כן?
אה. בתי מלאכה יפים מאוד שהם מכרו. אה.
מכרו את הסחורה אחרי זה לסלובקים. כן?
אני לא יודע כ. אני לא הייתי אף פעם במחנה כזה. כן?
אבל. אה. הייתי שם פעם לביקור. אה. וראיתי.
דווקא החיים שם לא היו כל כך רעים. במחנות העבודה האלה.
והניהול היה בידי. הניהול העיקרי היה בידי היהודים.
כמובן בהשגחה של איזה קומיסרים סלובקים.
היו 3 מחנות כאלה.
דוד. אתה בכל זאת 19. 20.
מ. מתי אתה בעצם לראשונה שומע על המלחמה.
על הגרמנים. על ההסכמים האלה?
מתי.
איך זה בא לידי ביטוי.
זה.
בחיים שלך?
זה התחיל במינכן. זה הרי התחיל במינכן.
והסכם מינכן. כש.
את זוכרת את ה. את מכירה את התמונה הזאת
שצ'מברלין בא הביתה ולפני. בהסכם. כן?
שזה חתיכת נייר.
לא הייתה שווה אפילו את זה מה ש.
מה. מה הנייר היה שווה. כן?
ו. אז ידענו שמתחיל להיות לא טוב.
איך ידעתם?
ולא.
באיזה אמצעים. אה.
כי.
שמעתם?
ו.
אחד אמר לשני או איך?
הכול התחיל אחרי מינכן.
הרי אחרי התפרקה גם צ'כוסלובקיה.
וסלובקיה התחיל כל החוקים האלה שהיו דומים ל.
לחוקי נ. נירנברג והתחילו הנ.
הנגישות וה. אז ידענו את הכול. כן?
וב-1940 גויסנו. השנתונים כמוני.
גויסנו לשירות העבודה בצבא. בצבא סלובקי.
ואני מוכרח לומר שההתנהגות אלינו
בצבא היה. היה קורקטי מאוד.
בדיוק כמו לחיילים.
חוץ מזה שלא היה לנו נשק והח.
הצבא הסלובקי. שהיה מחונך עוד ברוח הצ'כוסלובקית.
והרבה קצינים גבוהים הם
התנהגו עוד כאילו הייתה צ'כוסלובקיה.
זה. התנהגו אלינו.
קיבלנו את אותו האוכל.
קיבלנו את אותם המדים ואותה כמות המדים. אבל. אה.
היינו במקומות מסוימים. די מרוחקים.
ושם עסקנו בכל מיני עבודות. כן?
נגיד זמן מה עבדנו במחסנים גדולים של ציוד
צבאי והעברנו ממקום למקום וניקינו.
אה. דברים כאלה.
שב. במקום אחד אפילו השתתפנו בחפירת.
אה. ב. בחפירת תעלת מים מהנהר מוראבה לנהר.
‮ל. ל. ל-‭Dunaj‬. לדונאו.‬
אם את מכירה את השם הזה. ו. אה.
דוד. שהתגייסתם. איזה מדים. אה. אתה קיבלת?
מדים?
כן.
קודם היו לנו מדים. אה.
כמו לכל החיילים הסלובקים.
עם 2 פסים כחולים פה ב. ב. צלב כזה.
יותר מאוחר. אהה.
צבעו לנו את המדים לכחול כהה.
והיה לנו כובעים כמו ל.
כמו לימאים. כובעים עגולים כאלה.
כמו יש לימ. אה. לימאים.
ובזה הלכנו. אה.
קראו לנו ה. ה. הנווטים ה.
בשמיים. בצחוק. כן?
אבל היחס היה. גם אז היה קורקטי.
ואני במ. במקרה גם. אהה.
יצא לי שבמקום אחד. אה. בעיר מסוימת בנו.
עוד מ. עוד בהתחלת צ'כוסלובקיה.
בנו איזה קסרקטין גדול מאוד לחיל ה.
חיל הקשר הסלוב. הצ'כוסלובקי. והמנהל.
האחראי מטעם הבנייה.
היה ארכיטקט. שהוא היה איש מעיר שלי והיה. ב.
בצעירותו היה גם ידיד.
לא ממש ידיד. אבל בחבורה.
הידיד של האח. עם האחות.
אחד האחות שלי. שהיא עוד חיה עכשיו בניטרה. בת 90.
ו. והגעתי אליו. אהה.
על ידי האח היותר גדול שהיה גם כן אז עוד ב.
בשירות עבודה. שהוא אמר לו שיש לו אח שהוא.
שהוא א. כאילו ארכיטקט. הלוא הייתי ארכיטקט.
אז הוא קרא לי. הוא קרא לי מהיחידה הזאת איפה שהייתי.
קרא לי. עבדתי אצלו.
הא.
במשרד. היה לנו שם עוד עם חבר אחד.
גרנו שם במשרד אצלו.
הוא היה אוהב צילום.
ככה עסקנו ב. בצילום ו. ופיתוח.
וכמובן ש. ש. אה. ג.
גם. גם פיקחנו על הבנייה הזאת של הקסרקטין. יצאנו לשטח.
והחברה הזאת כל חודש היא.
אה. הגישה חוברת של חשבון. כן?
ה. סעיף סעיף מה שהם בנו ומה שהם עשו.
ואנחנו יצאנו לשטח עם החבר הזה. מדדנו ובדקנו ואישרנו.
והחברה הזאת כמובן הייתה מעוניינת מאוד ש.
שנגיש את החשבון המאושר כמה שיותר מהר וקיבלנו
גם קצת. אה. ב. כן?
מה. איזה תמורה כספית לא גדולה.
היו לנו אופניים. היה לנו.
הייתה לנו תעודה שיכולנו לצאת לעיר ב.
בכל עת. מה ש. אה. ולחזור מתי שרק.
היה לנו מ. היה לנו מזל גדול.
תמיד אנחנו אומרים שיצאתי בין הטיפות מכל הסיבוב הזה וה.
ו. ושם שירתי. אה. ל.
למעשה פעמיים כי במרץ. אה.
40' הייתה עלייה.
התארגנה עלייה אי לגאלית ב. בתמיכת ה.
המוסדות הסלובקים.
לישראל והייתי על אונייה ועל ה. על הדונאו.
הייתי באונייה שק. יוגוסלבית.
שקראו לה "וויוודה מישיץ'".
ושם שה. היינו איזה.
בצפיפות נוראה. כן?
היינו על האונייה הזאת איזה.
איזה כמה שבועות עד שהאנגלים.
נודע את זה לאנגלים.
הם התערבו בממשלה היוגוסלבית.
והממשלה היוגוסלבית הודיעה שהיא לא נותנת לעבור כי הד.
ה. הנהר הזה. דונאו.
‮ה-‭Dunaj‬. או דונאו.‬
או דנובה. היינו. היא.
היא זורמת דרך יוגוסלביה עד לרומניה
ושם היא נכנסת לים השחור. כן?
אז היינו צריכים להגיע ל.
לרומניה ומשם. אה.
באוניות שחיכו לנו שם ל.
לארץ ישראל. כן?
בצורה אי לגאלית. אבל זה לא התקיים.
כי האנגלים התערבו והיינו צריכים לרדת מהאוניות ולחזור ל.
חזרה ל. לברטיסלבה.
אבל. אה. 3 שבועות בעצם הייתם על הים?
הא? לא על הים. על ה.
על ה. על הנהר.
בנמל? על הנהר?
על הנהר. כי לא זזנו מהנהר.
לא זזתם?
לא. לא זזנו משם.
הזכרת את. אה. ישראל כמה פעמים.
מתי בעצם הפעם הראשונה ששמעת על. אה. ישראל?
על מה? מדינה?
שיש מקום כזה?
ידענו כל הזמן של.
לא ישראל אלא פלשתינה. א. א.
מתי פעם ראשונה?
א"י. א"י. פעם הראשונה?
הרי הייתי בתנועה. כל הזמן דיברנו על זה. ה.
שרנו שירים עבריים וכל הזמן למדנו על.
על מה ש. ה. מבחינה גיאוגרפית וכל זה.
הרי הייתי ב. בתנועה בגיל צעיר מאוד. כן?
וכבר. אה. כשהצטרפת עוד. אה.
כשהיית בבית ספר היסודי.
כבר דיברתם על ישראל? על פלשתינה?
כן. בתנועה.
ושרתם שירים ומה.
שרנו. שרנו שירים. שיחק.
איזה.
משכנו.
איזה שירים?
זה. אה. אני כבר ב. בדיוק.
לא זוכר בדיוק איזה שירים.
אבל שירים שעד היום קיימים.
כן? אז כבר היה.
ומה ידעתם על פלשתינה?
אתה בתור ילד קטן.
מה זה אומר לך פלשתינה?
הרבה לא ידענו. הרבה.
בתור ילד קטן. יותר מאוחר ידענו. כן?
שהיינו בה. בהכשרות כבר היינו יותר מבוגרים. כן?
אז. אה. כבר למדנו. כן?
אז מה ידעתם?
ידענו. פחות או יותר מה.
מה שיש פה. ידענו.
ידענו בדיוק. מה שהיה אז פה. כן?
הרבה לא היה פה אז.
סך הכול בארץ היו שם איזה 500.600 אלף אנ. יהודים. כן?
עד כ. עוד כשבאנו ארצה.
הזכרת את ה. חוקי נירנברג.
אתה היית בצבא.
המשפחה בכל זאת. אה.
במשפחה.
איפה.
כשהייתי בצ.
היא נמצאת ואיך היא מתמודדת עם המצב הזה.
תראי.
ההגבלות האלה?
אח שלי היה רופא. כתוצאה אז הוא היה.
היה בן אדם חופשי והחוקי נירנברג עליו לא חלו.
ואימא שלי הייתה אצלו והוא הגן עליה. כן?
ה. 3 האחיות שלי היו מ.
היו נשואות לגויים וכתוצאה מזה גם כן היו.
היו מוגנות. כן?
כך שכל החוקים האלה עליהם לא חלו.
היינו משפחה מיוחדת מבחינה זאת.
וזה למעשה גם כן אחד הסיבות שאני קיים פה.
כי זה לא מ.
לא מעט זמן הסתתרתי אצל.
פעם אצל אחות אחת ופעם אצל אחות שנייה.
והבעלים שלה היו גויים נפלאים.
ה. זה היה. בשבילם היה סכנה ג.
שהסתתרתי אצלם. כן?
כן. זה היה אסור. כן?
אבל לא. אפילו במילה אחת.
הייתי אצלם מספר חודשים תמיד.
אפילו במילה אחת לא.
לא רמזו שזה לא נעים להם.
הגיס אחד היה טכנאי שיניים.
והוא עבד אצל רופא שיניים. כן?
הגיס השני דווקא היה מנהל חנות ספורט שהייתה ב.
בבעלות יהודים.
אז גרמני ברטיסלבאי.
כזה [משובש] (יידיש) יידיש. כן?
[משובש] (יידיש) יידיש ככה ו.
מאוד אהב את אשתו ו. אה.
בת שהייתה להם. והייתי אצלם.
באמת. אה. אפילו במילה אחת.
מעולם לא א. לא.
לא רמזו שזה לא טוב להם.
אז קיבלו אותך?
קיבל אותי מאוד יפה.
[כך במקור]
דוד. רצית עוד. אה. לספר על המצב הכלכלי.
אמרת בכמה מילים. המצב הכלכלי שהיה
קשה בבית. שאתה עבדת וזה.
איך זה התבטא בבית. המצב הכלכלי הקשה?
היה. היה מצב ל.
לפעמים הלכתי לבית הספר בלי ארוחת בוקר. כן?
אז זה כבר היה בברטיסלבה.
ו. אה. בברטיסלבה.
כפי שאמרתי. התחלתי לעזור ב. ב.
עזרה ללימודים ל. למספר ילדים.
לפי המלצתו של מנהל בית הספר.
ושם הרווחתי הרבה כסף.
ולא פעם קרה שאימא חיכתה לי שאגמור את השיעור בגלל.
כי שילמו לי במקום. לא. לא בכל מקום.
היו מקומות ששילמו לי אחרי כל שיעור.
אז נתתי לה את הכסף.
ואז אימא יכלה להכין ארוחת ערב או ארוחת צוהריים.
מה. ש. שאלה מתי זה היה. כן?
אבל. אה. הרבה פעמים הלכתי לבית הספר בלי ארוחת בוקר.
אבל בית הספר חילקו ב.
בקבוקונים כאלה של. אה.
של חלב. אז. אה.
אז קיבלתי שם גם בקבוקון כזה של חלב. כן?
ועם זה היית צריך להסתפק?
כן. עד לארוחת צוהריים.
וכשקיבלת את הכסף. מה עשית איתו?
את כל הכסף נתת לאימא?
מה. מה הייתי צריך לעשות איתו?
אה. מסרתי את כל מה שהרווחתי ל.
לאימא ומזה היא כלכלה את המשפחה. כן?
ובעיקר. אה. את המזון. כן?
אז סבלת רעב?
ל. לא פעם. לא תמיד. אבל לא פעם.
תראי. לי היה גם ה. בברטיסלבה.
כפי שהתחלתי לספר.
זה מזל. מעמד מיוחד.
שסיפרתי לך שהאח שלי הוא היה מחנך אצל ילד לא.
לא לגמרי מן השורה. מבחינה.
אה. נפשית. של משפחה מאוד מאוד עשירה.
ו. ואני כבר אמרתי את זה. כשבאתי לברטיסלבה לקחו אותי
על מנת. אה. גם להיות. אה. ח. חב.
חב. לעשות חברה לבן אדם הזה וללמד אותו סלובקית.
ויצאנו איתו לסרטים ולטייל ותמיד
קיבלנו קצת כסף להוצאות ל.
לאוטובוס או. או ל. לקנות משהו לאכול.
אז. אה. וכ.
כמובן שגם אכלתי שם. היה לי טוב.
אבל נגיד הם. הם לא אכלו את הבשר שמ.
אה. מה. מהמרק. אז את הבשר הזה. ה.
הזה. נתנו לי. לקחתי הביתה. כן?
כי הזאת שבישלה. המבשלת מאוד אהבה אותי.
היו שם 2. הייתה מבשלת והייתה אחד ש. אה.
ובדרגה קצת יותר גבוהה.
שהיא. אה. זה. הייתה אחראית לס.
לסדר ס. ס. של הדירה המפוארת הזאת.
והיה לה חבר בצבא ואני כתבתי לה מכתבים לחבר הזה.
אז. אה. היה לי גם כן מזה.
לא שהיא שילמה לי משהו.
אבל היה לי מיוח. מיוחד.
כך שאני לא. באותה תקופה בברטיסלבה אני
לא סבלתי רעב כזה כמו מקודם בניטרה. כן?
ובעצם הסתדרת. התגייסת.
כשאתה בעצם מגויס. מאיפה יש. אה.
לאימא. אה. לכלכל את עצמה?
כשאני הייתי מגויס בצבא?
אה. תש. תקופה הרבה יותר מאוחרת. זה.
כן.
זה הייתי ב. בגיל.
כשהייתי בכיתה שלישית. ר.
רביעית של הגימנסיה.
התגייסתי אחרי המטורה. כן?
אחרי הבגרות. באלף.
אני עשיתי בגרות ב-1938. בהצטיינות. ו.
ולצבא התג. אה. גייסו אותנו בפברואר אלף תשע מאות.
אה. אה. מה. 40'.
40'.
כן. 1940. גוי. גייסו אותנו לצבא כמו גיוס רגיל גם.
של. לצבא הסדיר. של הגויים.
אז היה תקופת של גיוס.
אותנו גייסו צ. לשירות עבודה.
בצבא. זה צריך להדגיש. בצבא. כן.
ואיך אימא. מבחינה כלכלית.
השיגה כסף לכלכל את עצמה?
ואז כבר האחיות היו יותר מבוגרות והאח הרוויח.
סיפרתי לך. אצל הילד הזה. אה.
תוך כדי לימודים הוא היה מחנך של הילד ו.
וקיבל שכר מאוד יפה.
נוסף לדירה ואוכל וכל מה ששייך לזה.
וזה הוא עזר ל. ל.
אז הוא דאג לאימא גם?
כן. כן.
וסיפרת.
ו. סליחה. עוד נוסף לזה.
אימא הייתה גם תופרת ות.
אה. תפרה. אה. לא תמיד היה לה עבודה.
תפרה וילונות ודברים כאלה.
כך שבצורה מסוימת ב.
בדוחק הת. אה. התקיימנו. כן?
וגם שהאחים והאחיות הגדולות כבר.
2 האחים היותר גדולים ממני למדו.
אחד למד אינסטלציה.
אחד למד חשמל. והם גרו ב.
ב. במוסד מיוחד ל.
לתלמידי מקצועות כאלה. כן?
כך שהם לא היו בבית.
אז גם זה. ושם קיבלו את. אה.
כל ה [משובש] (שפה זרה) כמו שאומרים.
את האוכל ואת הדירה.
כך שבצורה כזאת המשפחה התקיימה. כן?
מה אתה מתכוון מוסד מיוחד?
לבעלי מלאכה?
כן. ל. ל. לתלמידים.
איפה זה היה?
זה היה בברטיסלבה. לא יודע בדיוק באיזה מקום.
זה היה בברטיסלבה. שם היה.
אחד למד אינסטלציה ואחד למד חשמל.
אבל אחרי שהם גמרו ללמוד.
אחרי שגמרו ל.
הם גם עבדו במקום הזה?
גמרו ללמוד אז. אה. החשמלאי. האח.
הרופא הזה שירת בצבא הצ'כוסלובקי בתור
רופא ב. בקרבת פראג.
והוא סידר לאח הזה. החשמלאי.
ב. באחד המקומות מקום עבודה בתור חשמלטור. כן?
והאח השני. היותר מבוגר קצת.
הוא ב-38' ברח מצ'.
מצ'כוסלובקיה. הגיע דרך ישראל.
אז פלשתינה. הגיע לאנגליה.
והתגייס קודם לצבא הצ'כוסלובקי ה.
ש. שהיה קיים בחוץ לארץ. כן?
אז. צ. שהקימה הממשלה הגולה הצ'כוסלובקית באנגליה.
היה בצבא הצ'כוסלובקי והייתה.
הוא הרגיש שם אנטישמיות והוא עבר לצבא האנגלי.
ומ. ה. הכיר שם גם. אה.
את החברה שלה.
שהיא. שהיא גם כתבה לנו מכתבים דרך פורטוגל. כן?
וה. ל. יותר מאוחר היא הייתה אשתו.
שאחרי המלחמה הם חזרו ל. לצ'כוסלובקיה. כן.
אחרי זה שוב. עבדו בצ'כוסלובק.
שוב חזרו לאנגליה. כי לא היה לו שם טוב.
זה היה במשטר הקומוניסטי.
הוא היה קומוניסט גדול. אבל.
הוא עבד אפילו במכרות. אבל ל.
לא רצו לתת לאשתו לבקר אצל ההורים באנגליה.
אז בסופו של דבר.
אחרי הרבה נדנוד אצל המוסדות
והממשלתיים ואצל הנשיא צ'כוסלובקיה נתנו לה לצאת
לבקר אצל ההורים והיא נשארה שם.
ואחרי זה. גם כן אחרי נדנודים עצומים.
נתנו לו גם כן. אה.
להגיע לאנגליה והוא היה שם.
טוב. אתה. עבודות שירות בצבא. שנת 1940.
וסיפרת שבעצם מצאת את עצמך יום
אחד על האונייה היוגוסלבית בנהר.
כן. אבל.
איך זה קרה?
הס. הסלובקים היו מעוניינים להיפטר מהיהודים.
אז התנועה הציונית ארגנה עליית ב'. כן?
ובצורה כזאת חלק גדול של ה.
של הנוסעים האלה באונייה היו חברי.
גם חברי התנועה. כן?
של הקיבוץ שלי. ש. ש.
שישנם גם היום עוד ב.
בקיבוץ. וחלק גדול כמובן כבר לא חי.
אז. אהה. הגענו לאונייה הזאת והסלובקים תמכו בזה. כן? ו.
אבל זה היה אחרי שאתה גמרת את השירות הצבאי?
לא. זה היה באמצע השירות הצבאי. זה רק מראה לך.
אז איך הגיעו אליך?
איך היה הקשר?
זה היה דרך התנועה.
הייתי חבר תנועה.
התנועה קבעה מי צריך לעלות. כן?
וקבעו אותי בין היתר. בין איזה.
היינו אולי איזה 20 חברי התנועה מהשכבה הבוגרת. כן?
שהתנועה קבעה שאתם עולים ארצה.
שהייתה הזדמנות לעלות. "אתם עולים ארצה".
והממשלה הסלובקית מאוד תמכה בזה.
היא רצתה להיפטר מהיהודים.
אז עלינו על האוניות האלה. היו שם כמה מאות.
איך היה הסדר יום שלך באותו. באותה תקופה?
מה עשית בבוקר? מה.
איך התחלק סדר היום שלך?
היית בשירות. אה. עבודה שעשית. אחר כך?
איך הסתדרת גם. אה.
להיות בקשר עם התנועה הציונית. גם.
אה. עם ההנהגה הציונית וגם.
אה. להיות בצבא?
איך היה הסדר יום שלך מחולק?
אני בכלל לא. לא היה לי. היה לי.
היה לי סדר יום של הצבא.
עמ. עבדנו. כן?
אבל סיפרתי לך שעס. עסקנו בחפירת תעלת מים של.
‮של הנהר מוראבה לש. לנהר ‭Dunaj‬. ואני עבדתי בזה.‬
אבל חלקית. ואחרי זה עבדתי במשרד בתור.
אה. בתור טכנאי.
במשרד של ה. של המשרד שניהל את החפירות האלה. כן?
וכש. לאן. אה. בסוף היום לאן הלכת?
ה. היינו מ. גרנו באחו עצום באוהלים.
אפילו ב. אה. יחד עם רפי בן שלום.
אם את השם הזה ש. גרנו יחד באוהל אחד.
ואיזה תקופת מה אפילו הסתרנו שם את האימא שלו.
באוהל שלנו. כי ג. גרנו על אחו גדול.
והמפקדים הסלובקים היו.
היו סובלנים והם בכלל לא התערבו כמעט בחל.
בחיים שלנו. כן?
עבדנו. ואחרי עבודה כל אחד חזר לאוהל שלו.
שיחקנו כדורגל. היה לנו שמה ד.
וקיבלנו אוכל כמו של הצבא.
שהיה אוכל טוב מאוד. כן?
זה אומר שה. היחס אלינו בצבא הסלובקי.
בשירות העבודה הסלובקי. היה.
חוץ משלא היה לנו נשק
ושקיבלנו אותם ה [משובש] עם ה.
עם ה. כמו שעושים ל.
לכל. כל. לכל חייל. כן?
ולכל. שום. לא.
לא היה שום הבדל מבחינה זאת. כן?
רק שלא. לא היינו חיילים.
אז מתי היה לכם את הקשר שידעת מה קורה.
מה. על הקיום של העלייה.
הרי קיבלנו.
על ה.
קיבלנו. יכולנו לנסוע לבקר אצל ה.
עד שלא היה הגירוש.
זה היה ב. הגירוש התחיל ב-42'.
עד שלא היה הגירוש היו משפחות של ה.
של החיילים האלה. של.
של משרתי העבודה.
היו בברטיסלבה. היו בניטרה.
בכ. בכל הערים והכפרים.
אז קיבלנו. אהה.
תעודה שאנחנו יכולים לנסוע לברטיסלבה ל-24 שעות.
כך וכך. כן? כמו.
מי.
כמו כל חייל. פעם בשבוע או.
מי הנפיק.
היה. אה.
את התעודות האלה?
המפקד של המקום. כן?
שהיה איזה. באיזה דרגת קצין או. אה. בדרגה.
דרגת. קרוב לקצין. שהיה המפקד שלנו.
והוא נתן לנו [משובש] (סלובקית).
קראו לזה בסלובקית. כן?
אה. חתיכת נייר ששם כתוב שאוגין גולדשטיין. אה.
רשאי לנסוע לכאן ולכאן. לכך.
ביום זה ולחזור ליחידה שלו בשעה זו וזו.
זה רק הכול. ברכבות.
אה. היה. נסענו באופן חופשי. כן?
כי אז עוד היינו מלובשים ב. בבגד.
בגדי חאקי כמו חיילים.
רק עם הצלב הכחול הזה פה על השרוול.
רוב הגויים בכלל לא ידעו מה אנחנו.
אז לאן נסעת?
נ. נסעתי לבקר אצל האחות שלי.
אז סיפרתי לך שכל האחיות שלי היו. היו.
עם גויים.
גויים. 2 אחיות בסלובקיה.
אח אחד. אחות אחד הייתה ב. בצ'כיה.
בצפון צ'כיה. בליברץ'. שהבעל שלה היה גרמני.
שהוא. דרך אגב. גם נספה בצבא הגרמני בזמן המלחמה.
ואז באת לבקר אותם והיית חוזר?
הייתי חוזר. כן. הייתי מבקר. בעיקר בניטרה.
אצל האחות הזאת שעוד. עוד חיה.
וככה. עד מתי נמשך המצב הזה?
עד שאני. היות ואת הזמן של העלייה חישבנו לי.
שלא הייתי בצבא. אז שירתי. כמו שאמרתי.
מפברואר עד. אה. עד מרץ.
בפעם הראשונה. כשקיבלתי שחרור ל. בשביל לעלות.
וקראו לי בחזרה ב-26 ביוני 1940.
וגמרתי את השירות בצבא ב-26 ביוני.
פונקט ליום ש. שגמרתי את השנתיים של הצבא.
אז באיזה שנה?
ב-42'.
ביוני 42'.
חזרתי ל. ל. לאזרחות.
כן? גמרתי את הצבא.
אז לאן חזרת?
אז. כפי שכבר אמרתי.
הייתה קיימת בברטיסלבה חלק של ההנהגה של השומר הצעיר.
והיו גם שם מספר. כמה עשרות חברים צעירים.
שמכל מיני סיבות הם. אה.
או בשביל ההורים. אני לא יודע בדיוק.
כי זה 40 חברים כאלה.
שאנחנו דאגנו להם. כן?
גם. אה. גם הגיע כסף מג'וינט בצורה אי לגאלית.
ככה שמבחינה כלכלית לא היה ל.
לא היו לנו איזה בעיות גדולות. כן?
ואנחנו דאגנו להם.
וכשב-44'. אה. ככה חיינו בברטיסלבה. זה.
עד ל-44'. עד. עד לפרוץ המרד הסלובקי.
ב-29 באוגוסט 1944 פרץ המרד הסלובקי. ואז.
אנחנו עוד נגיע ל-44'.
כן.
אנחנו ב-42'.
כן.
מגיע כסף מהג'וינט.
כן.
לאיזה מטרה? מה הג'וינט מצהיר?
אה. אני לא הייתי ה. אז הגזבר.
החבר הזה שקיבל את זה ע.
אה. עזרנו לאותם החברים.
אה. של התנועה להתקיים. כן?
וכל מה שהיה צריך לעשות.
אה. קיימנו. כן?
והייתה איזושהי היערכות?
הייתה לכם איזושהי מטרה בהכשרה. שהייתם יחד?
אז לא היינו בהכשרה. אז כבר לא היו כ.
אז אנחנו כבר לא היינו אז בהכשרה ב. בתקופה הזאת.
זה טרנספורטים כבר.
כן. כל הזמן נ. נסעו טרנספורטים. כן?
מה קורה אז?
מה?
מה.
42' זו שנה קריטית.
אתה אומר היו טרנספורטים.
איך זה. אממ. לאן טרנספורטים? מה קרה?
ל. לאושוויץ.
איך? איך פתאום באו.
הודיעו. מה קרה שם?
הודיעו שצריכים היהודים להתייצב פה ופה.
ו. ומשם לקחו אותם ברכבות ל. אה. ל.
לעיר ז'ילינה שזה ב. ב.
בצפון סלובקיה. ל.
לגמרי על הגבול הפולני.
לא כל כך רחוק מאושוויץ.
ומשם העבירו אותם לאושוויץ.
כל מה שאני יודע. אני הרי לא הייתי שם. כן?
איך אתם. אה. יד. איך אתה ידעת?
אנחנו. תראי. לקחו את כל המשפחה שלי.
אה. חוץ מהאימא שהייתה מוגנת.
אז. וזה ארבעים ו. 40. אה.
אנשים מהמשפחה שלי.
לקחו את סבתא שלי ודודים ודודות ו.
וכל מה שאת רק חושבת לקחו.
מי זה בא לקחת אותם?
היו צריכים ל. להתייצב למקום מסוים.
ככה אני. אני לא הייתי שם.
אני לא יודע בדיוק. לא באו לקחת אותם. אני לא יודע.
עובדה היא שלקחו אותם.
עכשיו. כנ. כנראה היו צריכים להתייצב בעיר שלה. שלהם.
ב. במקום מסוים ומשם אולי לתחנת רכבת.
אני לא יודע. כי אני לא הייתי שם.
עובדה היא שאספו את כל היהודים של העיר ולקחו
אותם ברכבות ל. לאושוויץ.
אז איך אתה בכל זאת יודע שזה כן קרה?
איך נודע לך? מתי נודע לך?
פש. כי לא היו. הרי כשחזרנו.
אתה הגעת. חזרת.
לא היה. אף אחד לא היה.
לא מצאת אף אחד?
לא.
אז את מי שאלת מה קרה להם?
ידענו שלקחו את כל היהודים מ. מהעיר שלי.
את כל היהודים חוץ מכאלה.
כמו האח שלי שאומנם לא היה ב.
בניטרה. שהייתה לו א.
מאיזושהי סיבה. קראו לזה וינינקה בסלובקית.
זאת אומרת שהיה להם. אה.
תעודת. אה. שהם לא צריכים ללכת. כן?
מטעם הממשלה הסלובקית או מטעם איזה מוסד סלובקי.
שבגלל זה היו. הייתה תקופה שה.
היהודים הלכו עם.
עם מגן דוד גדול ואלה קראו להם.
מת. חשבו מבחינה כלכלית.
אז היו. ה. זה נתן.
הפרזידנט של סלובקיה נתן לעשרות רבות.
אולי למאות יהודים.
שהייתה להם אחרי זה.
היה להם כוכב צהוב קטן מפלסטיק פה על ה.
על הג. על המעיל.
והם היו. הם היו מוגנים עד.
עד. אה. עד שהגרמנים אחרי זה כבשו את
סלובקיה וכל את מי שיכלו אחרי המרד.
כל מי ש. מי שיכלו.
עוד איזה 12 אלפי יהודים תפסו והרגו. כן?
אז זה. זה מה שאני יודע.
אני לא הייתי כל כך מעורב בחיים הכלליים של היהודים.
אני הייתי מעורב ב. בתנועה שלי.
וכשהיינו בברסלב מ-42' ל.
עד ל-44'. אז אמרתי לך.
דאגנו לצעירים שלנו.
ואני עוד התחלתי ב. בשירות עבודה.
התחלתי באוהל לייצר ניירות מזויפים.
אחד החברים שלנו שחי בקיבוץ.
יכול להיות שהוא כבר היה גם אפילו אצלכם.
אמסטרדם. שהוא עבד.
גם כן דבר שקשה ל. להאמין.
בעיר שלו הדפיסו את העיתון המרכזי
של המפלגה הפאשיסטית הסלובקית והוא היה ס. סדר.
הוא עבד שם. והוא גם כן שמר
על האימא שלו בצורה כזאת שהייתה לו ה.
הווינינקה זאת התעודת אקסטרה. כן?
אז. אה. והוא סיפק לנו. ס.
ס. סיפק לנו פורמולרים. כן?
בשביל. אה. שאוכל לייצר את ה.
את הניירות ערך. הניירות מזויפים. גויים.
אז. אה. כ. כדבר ראשון עשיתי את זה לחברים.
אחרי זה נסעתי תקופת זמן ל.
לעיר שלו ושם עשיתי.
באתי שם כמו נוטריון.
בצחוק קראו לזה. כן?
ועשיתי ליהודים נ. נ. ניירות ל.
למי שבא. חינם אין כסף. כן?
וזה עסקתי.
מה זה נקרא עשית את הניירות?
הדפסת אותם במכונה? מה? איך?
הטו. הטופס. את הטופס. אה.
סיפק לנו החבר הזה שחי איתי עכשיו בקיבוץ.
שהוא היה הסדר בבית דפוס.
ואני מילאתי את ה. את הטופס הזה ו. לא.
לא יודע אם במכונה או ב. ב [משובש].
אני זייפתי את החותמות.
היה לנו איזה מין. מין. אה.
איזה מין חומר שיכולתי את החותמת הממשית לדפוק על זה.
וזה אחרי זה מ.
מהחומר הזה יכולתי להדפיס כמה שרציתי את ה.
את החותם הזאת והייתה נראית כמו אורגינלית.
אז זה עשיתי. אז ככה זייפתי
חותמות של עיריות וחותמות של כל מה שאת רוצה.
כל תעודה שהייתה נחוצה.
תעודת לידה וכל זה מ.
אני מילאתי את זה לפי השם שנתתי.
יש פה אפילו בארץ עוד אנשים שקוראים להם.
כמו שאני נתתי להם שם. כן?
אז זה עשיתי הרבה זמן.
וגם לעצמך עשית?
בוודאי. אמרתי. הייתי מיכל גיידוש. כן?
עשיתי לי את הנייר.
ולא במקרה אמרתי לך את זה כבר שקראתי לעצמי מיכל.
בגלל זה שבבית הספר החברים שלי קראו לי מישקו. כן?
בחיבה. אז. אה.
במקרה ש. שחס וחלילה נפגוש את מישהו.
וכנראה אני נסעתי די הרבה.
ומעולם לא ביקשו ממני תעודה.
מעולם לא ביקשו ממני להזדהות.
ונסעתי די הרבה. כן?
למה? מאיזו סיבה לא ביקשו ממך?
כי בשביל להביא ניירות.
נגיד נסעתי לעיר הזאת. לפרשוב.
שהייתה שם קהילה יהודית פעם גדולה ובסביבה. ש.
שעשינו שם ניירות ל.
ליהודים כל כמה שיכולנו.
אלה שעוד נשארו. כן?
והתחלת אפילו באוהל. אתה אומר.
התחלתי באוהל. כן.
ועוד ב. ב. ב. על יד ברטיסלבה. כן? הר.
היית צריך לעשות את זה בסתר?
שגרתי שם עם רפי בן שלום.
מה. הוא היה שותף מלא לזה ל.
הוא לא עשה את זה. אבל הוא היה שותף מלא.
הוא ידע את הכול. כן?
הוא אפילו עם הניירות שלי אחרי זה ברח משם.
והוא היה צלם. אהה.
[משובש] משפחה שלו הייתה גם ח.
מברטיסלבה. עם חנות למצל. לדברי צילום.
הוא היה גם צלם. והוא עבד אחרי זה.
ברח ועבד באחד המקומות.
מקומות. אה. ב- [משובש].
שזה מקום של. שבאים שם ל.
לנופש. והוא שם עבד בתור צלם. כן?
ואתה מנפיק את הניירות. מה קורה עוד?
בבקשה?
אתה מנ. נותן להם. אה. ל. את התעודות.
זה. כן. בעיקר. אה. חברי התנועה
בהתחלה ואחרי זה גם לאנשים אחרים.
רצינו לעזור. מי שעוד היה שם. כן?
זה עשיתי הרבה זמן.
אפילו אספר לך שאת הכלים ל. ל.
כלים פשוטים מאוד.
הייתה כשהייתי אצל אחותי בניטרה.
הייתה לה בת שהיא קיימת עד היום הזה.
הייתה עוד תינוקת. היה לה סוס. סוס מעץ.
אני עשיתי בתוך הסוס הזה.
מתחת ל. לעור הזה ששימש בתור.
אה. כמו שיש לסוס. כן?
עש. אה. עשיתי שם איזה.
איזה מקום ושם הכנסתי את ה.
את דיו ואת הכלים ואת העט והכול.
מה שהשתמשתי ל. למילוי הטפסים. ושם זה היה.
וה. ה. הילדה. התינוקת ישבה על זה ושיחקה על הסוס.
ואיש לא היה מעלה על דעתו לחפש את זה שם.
דוד. ושאתה בעצם חוזר.
רואה שהמשפחה שלך איננה.
מה אתה עושה עם העובדה הזו?
טוב. זה לא כל המשפחה כי ה-2 האחיות. אה. חיו.
הרי אצלם הסתתרתי.
פה פעם בברטיסלבה. פעם בניטרה.
כש. כשהייתי צריך לברוח. כן?
כשג. גמרתי את הצבא ולא היה לי לאן ללכת אז.
אה. בהתחלה הלכתי לאחותי בניטרה.
הייתי שם תקופת מה.
אחרי זה. אחרי כמה חודשים הלכתי לאחותי בברטיסלבה.
הייתי שם תקופת מה. וזה.
זה לקח עד שפ. פרץ המרד הסלובקי ו.
אה. ממה היית צריך לברוח?
אתה מציין שאתה ברחת. הסתתרת.
זה לא.
ממה? ממי?
תראי. היה גם מקרה כזה שאח שלי ה.
כפי שסיפרתי לך. היה רופא אזורי ב.
באזור של העיר שלי אבל די רחוק בהרים.
בכ. בכפר שקראו לו ז'לחוב.
וכפי שאמרתי שהוא ש.
שמר על האימא שלי. הייתה אצלו.
והייתה לה בת שהיום היא רופאה. אה.
ב. ב. ב. בעיר קרובה לעיר שלי ל.
קוראים לזה נובה זמקי. ו.
ואימא שגם טיפלה בה בתור תינוקת יפהפייה וחמודה כזאת.
ו. ואימא נסעה לשם. ואני.
לא. אחותי נסעה לשם עם הבעל שלה ונשארתי.
אני ידעתי לטפל בתינוקת. כן?
בלי שום בעיות.
אז נשארתי עם התינוקת בדירה.
זו הייתה דירה באזור כזה די כפרי בניטרה.
שהייתה. היה בית של 2 משפחות עם. עם גדר.
עם גדר. עם. עם. עם שער ברזל כזה עם. עם פעמון.
באותו היום שהם נסעו לבקר אצל אח שלי ואצל האימא.
פתאום אחרי הצוהריים מצלצלים.
אני יוצא. אה. הייתה זה. מהבית הוביל ב.
שביל בטון אל השער.
אני לוקח את התינוקת ואת עגלה והולך לשער.
עומדים שם 2 חבר'ה.
מלובשים בצורה שאנחנו ידענו מי זה. שזה שפיצרים.
ואומרים לי: "פה.
מסרו לנו שפה מסתתר יהודי". אז אני או.
מה זה שפ. שפריצרים?
שפיצר זה בלשים.
שפיצר?
בלשים בציוויל. באזרחות.
2 חבר'ה שהיו מלובשים כמו שאנחנו ידענו איך שמלו.
מלובשים בלשים כאלה.
אמרו. מסרו לנו שפרו. פה מסתתר יהודי.
אז. אה. אני הייתי עם התינוקת. אז אני אומר להם.
תאמיני לי שלא מתוך איזה חוכמה או.
אינסטינקטיבי: "בבקשה. בואו תבדקו".
נכנסו לדירה. הם חשבו שאני בעל הבית. כן?
כי הייתי עם התינוקת. שאני אבא.
נכנסו לדירה. בדקו. לא מצאו שום דבר. "שלום". הלכו.
כשהם חזרו ב.
למוחרת או בלילה חזרה אחות שלי עם הבעל.
ברחתי לאחות שלי לברטיסלבה.
ושם גם כן הסתתרתי איזה 3 חודשים.
אבל שם אף אחד.
למרות שבאותו הבית הוא היה אחראי לבית.
הבעל שלה. כן?
היה. אה. איך קוראים לזה בס. בעברית?
הוא היה אחראי לבית שהיה שייך לב.
שרת.
שרת. שהיה ב. בית של 2 או 3 קומות.
והוא היה אחראי לבית ו.
ושם. אה. יכולתי להסתתר בלי בעיות.
הייתה שם דירת רווק ושם גרתי.
אף אחד מעולם לא חיפש אותי.
למרות שבבית הזה גרתה המזכירה של.
של המנהיג של ה. של הנאצים הסלובקים.
מעולם לא. לא קרה שום דבר. עד.
שם נשארתי עד לפרוץ המרד. כן? ב.
לבלשים האלה הייתה רשימה?
למה הם הגיעו דווקא לבית?
מישהו מ. מישהו כנראה.
שיחקתי בחצר או מה. מישהו.
או שמישהו מסר. אני לא יודע. אה.
מעולם לא חקרתי את זה וגם לא יכולתי לחקור. אצל מי?
קיבלו א. מישהו מסר ש. ש.
שאצל המברקים מסתתר מ.
איזה יהודי. אז באו לבדוק.
אבל לא מצאו אף אחד כי חשבו אותי לב. ל. הייתי עוד.
הייתי עם התינוקת. חשבו אותי ל.
לבעל הבית. כן?
בדקו. אז אפשר להניח. אה.
אם רוצים להיות מאוד. אה. ליברליים.
שהבלשים האלה כנראה חשבו שיודעים מה המצב האמיתי.
אבל. אה. לא רצו לפגוע ב. ב.
בגיס שלי. אז הלכו כאילו לא מצאו את אף אחד.
זה הנחה שלי. אנ. אין לזה שום ביסוס.
אבל יכול להיות שגם זה היה אפשרי. כן?
כי לא כולם היו רוע כזה. כן?
אבל זה. זה. זה מה שהיה.
משם ברחתי לברטיסלבה. הסתתרתי שם אצל אחות שלי.
ושם. אה. אה. נפגשנו אותו.
אותו השארית של חברי התנועה.
בעיקר בחורים צעירים שמ.
מאיזושהי סיבה שאני לא יודע.
אולי ההורים שלהם היו מוגנים או משהו כזה.
איזה 40 חבר'ה ש. שגם מבחינה כספית ק.
קיבלנו כסף. אז. אה. עזרנו גם להם.
וכשפרץ המרד ב-29 ב.
באוגוסט 1944. אז לקחנו.
כינסנו את החברים האלה ואמרנו להם:
"אנחנו עוברים לשטח המרד".
התיישבנו ב. ב. אה.
זה. ברכבת שנסעה עד גבול מסוים.
עד גבול מסוים נסעה כי עוד לא הייתה משוחררת.
היא הייתה במש. ב. בידיים של המשטר הפשיסטי.
החלק הזה של סלובקיה. עד ג.
עד לעיר מסוימת הר. הרכבת נסעה.
משם היינו צריכים לרדת מהרכבת
וללכת ברגל שוב לתחנה מסוימת.
ומשם כבר נסעה רכבת של השטח המשוחרר.
והגענו לעיר באנסקה ביס. באנסקה שטיאווניצה.
הבאתי אותם לשם. שם במקרה ל.
לאחד החברות התנועה הצעירות.
לאבא שלה היה מפעל טקסטיל שעוד היה שם. אה.
עוד היה שם בתור [משובש] (שפה זרה) ל. לז.
לאריזטור. ישנו שם לילה אחד ב. במחסן.
למוחרת נסענו ל. ל.
לעיר זבולן קוראים לה. והג.
חלק התגייס שלנו. עכשיו לא חשוב.
או לביסטריצה או לזבולן.
זה לא. אין לזה חשיבות.
ושם התגייסנו. חלק התגייסנו לפרטיזנים.
וחלק המטה הכללי של הפרטיזנים וגם.
גם של הצבא הצ'כוסלובקי היה בבאנסקה ביסטריצה.
התגייסנו שם אני לפרטיזנים.
חלק של החברים לצבא.
ו. ו. ולמוחרת העבירו אותנו לבסיס.
אה. לבסיס. אה. אימונים בכפר ששמו בוקוביץ.
ושם. אה. שם. אה.
היה בית ספר. זה כפר קטן שבהת. ב.
בהתחלת הכפר היה בית ספר קטן
ושם איכסנו אותנו כל אלה ש.
שבאנו להתגייס. ושם. ושם.
אה. גם. אה. התאמנו איזה זמן מה. כן?
עד שהעבירו אותנו ל.
ליחידות. כל אחד ליחידה שלו. כן?
לפני שאתה מגיע ליחידה.
דוד. מ-42' עד 44'. עד המרד הסלובקי.
בבקשה?
מתי אתה בעצם. מ-42' עד 44' יש שנתיים.
אתה בניטרה ומתי אתה עובר.
לא בניטרה. בברטיסלבה.
מתי אתה עובר לברטיסלבה?
הייתי כבר אז בברטיסלבה.
ברטיסלבה עברנו לגור ב-1933.
כשאחי התחלתי ללמוד באוניברסיטה. מאז גרנו בברטיסלבה.
וכו.
כל משפחה.
וכל הזמן היית שם?
כל הזמן הייתי שם. כן.
מה אתה עושה בשנים האלה?
תאמיני לי שעם ה.
נפגש עם החברים ש.
אותם ה-40 או כמה חברים צעירים.
הסתכ. השתדלנו להיפגש ו.
את הניירות המזויפים.
ואיזה. ו.
ועשיתי את הניירות המזויפים.
ואיזה אווירה יש. אה. ברחוב? בעיר?
היה ש. היו שם מעט יהודים. האווירה דחוסה.
היה גם קיץ. אני כתבתי גם ספר ששמו.
אחרי המלחמה. ששמו חביבה.
לזכרה של הפ. צנחנית חביבה רייק.
כתבתי אותו בסלובקית. ומייד אחרי.
מתי כתבת את הספר?
אה. מייד אחרי השחרור כש.
כשבאו השליחים. משה בן דוד. אה.
מייד אחרי גמר המלחמה הגיעו
לסלובקיה השליחים ראשונים של ה. של התנועות.
ו. ואני. אה. בהתחלה הייתי מזכיר התנועה שהקמנו מחדש.
אבל בשנים האלה. שנת 43'. מה אתה עושה?
מיי. מייצר את הניירות.
בעיקר מייצר את הניירות. כן. זה מה שעשיתי.
ומה קורה מס. מסביב?
יש מעט יהודים.
אה. יש הגבלות? מה קורה?
תראי. אלה היהודים.
אתה יודע על.
אלה היהודים ש.
המשלוחים?
המעטים שנשארו שמה.
את שואלת אותי מה עשו?
אני לא. חלק גדול עבד.
כי הרי אלה שנשארו שם היו כאלה שהיו להם ה.
הרישיונות המיוחדים שיכולים שם להישאר. כן?
זה היו כל מיני. אלה שהיה להם הכוכב הקטן שהם.
שמבחינה כלכלית חשובים. כן?
רופאים. עורכי דין. והיה.
לא כ. עורכי דין לא כל כך. אבל חלק.
ואנשים שהיו עוזרים לאותם אריזטורים.
אותם שניהלו את העסקים שלהם.
וזה בדרך כלל אנשים שלא כל כך ידעו.
אה. לנהל עסקים. כן?
אז הם החזיקו את היהודים בתור [משובש] (שפה זרה). ו.
והיו שם כמה מאות או אולי אפילו יותר.
אני לא כל כך התערבתי בין היהודים כי לא.
לא רציתי. כן?
ו. אבל הייתי יחד עם הזב.
שארית החברים של התנועה. כן?
ובעיקר עם. אה. אה. עם 2 חברים ש.
שהיו שם. זה היה אגון רוט והנזי וייס.
אגון רוט. אה. שבינתיים.
אה. נפטר והנזי וייס שקיים עד היום הזה בארץ.
זאת אומרת. זו הייתה תקופה קצת יותר שקטה. מ-42'.
לא היו שם כבר יהודים כמעט.
האלה שהיו ה. הכ. הכול יהודים מוגנים. כן?
ככה שמבחינה זאת. אהה. לא.
נגיד אחד החברים שלי שהוא עבד.
אה. בתור. בתור טכנאי באיזה משרד. אה.
אה. ב. במשרד של. של איזה ארכיטקט או משהו כזה.
בתור פקיד. כן?
אז הייתה לו גם כן.
היה לו רישיון ל. להישאר שם. כן?
ומה אתה מתכוון למרד הסלובקי.
שאתה מציין את זה?
מרד הסלובקי.
מה קרה. כן.
למרד נגד המדינה הפשיסטית ש.
שהכריזה על. אה.
הקמת. החזרת צ'כוסלובקיה. כן?
זה הד. הדבר החשוב ביותר. שזה ה.
שירת. אה. ש. חלק של צ'כוסלובקיה.
האזור הזה שהיה משוחרר בהתחלה.
די גדול. היה משוחרר.
והייתה צ'כוסלובקיה. זאת אומרת מבחינה הזאת היה.
היינו אנשים חופשיים. כן?
אז מי זה השתתף במרד? איך זה התבצע? מה קרה?
הצבא הסלובקי. צבא הסלובקי והפרטיזנים ו.
ורוסים מה. ב. בשלב מסוים ב. בקיץ.
אה. א. 43'. הר. הרוסים הד. הצליחו.
הצניחו צנחנים רוסיים ל. ל. לשטח סלובקיה.
ואלה התחילו לארגן מסביבה מיחידות פרטיזנים. כן?
ואלה. והצבא הסלובקי כמעט כולו.
אה. הוא למעשה הכ.
עשה את המרד הסלובקי כי ה. הקצי.
הקצינים הגבוהים. ככה אני אומר.
אה. קיבלו את חינוך צ'כוסלובקי. כן?
והוא נ. ובעיקר ה.
המפקד העליון שלהם. המנהל.
ה. מה. מה. שר ה.
שר הביטחון שהוא היה בראש של העסק הזה.
אז הוא תמך בזה.
ובצורה כזאת כמעט כל הצבא.
איזה 60 אלף חיילים השתתפו במרד.
פלוס עשרות אלפים של פרטיזנים. כן?
והגרמנים ז. בשביל הגרמנים זה
היה ברוך גדול מאוד כי הם היו כבר אז ב.
בנסיגה מסוימת. כן?
וזה היה להם. אה.
מקום שלא יכלו לעבור.
וזה היה מקום חשוב מאוד ל.
ל. לעבור. כן?
כי זה היה ב. סלובקיה הזאת.
החלק הזה הוא סלו. הררית. כן?
יש שמה הרכס של הטטרי הנמוכים. הרים יפייפים.
כן. ו. ודי גבוהים ומגיעים ל.
לגובה של 2.000 מטר אפילו. כן?
אז. אה. היה להם ברוך גדול. אה.
הם בכל הכוחות היו צריכים לסלק את המרד
והם באמת גייסו. אה. ש.
10 דיוויזיות גרמניות על מנת לחסל את המרד.
ובסופו של דבר הצליחו.
ב-28 באוקטובר 1944 הם כבשו את באנסקה ביסטריצה. כן?
איפה אתה היית?
איפה אז הייתי?
ב. ב. איפשהו באיזה.
כל הזמן של המרד?
אה. באיזה. תראי. בשלב מסוים אני הייתי ב.
אצל יחידת פרטיזנים שהייתה בצפון סלובקיה.
ובשלב מסוים. אה. שמה.
אמרתי לך ב. צפונית מכפר שקראו לו בוק. בוקוביץ.
ו. ובשלב מ. יצ. יצאנו לכל מיני פעולות.
רצינו פעם לשחרר. אה.
שבויים מס. שבויים רוסים. לא הצלחנו.
עשינו כל הזמן פעולות יותר גדולות.
יותר קטנות ב. אה. אז ב.
אה. בעמק הזה שהיה באורך ארבע.
14 קילומטר. בקצה העמק קרוב לעיר.
ל. ל. צבי. לכביש הראשי הייתה.
היה מפעל. אה. זה.
חשמל שסיפק חשמל ל. ל.
למפעל פלדה וברזל בעיר לא רחוקה בפ.
בפוד ברזובה. ש.
שהיא מייצרת פלדה וחשמל.
מפעל גדול מאוד. וזה היה מפעל חשמל ש.
שסיפק את החשמל הזה.
המפעל הזה היה מוגן על ידי יחידה הונגרית ש.
שאז נ. נלחמו יחד עם ה. עם הגרמנים.
והיות ואני ידעתי שפות.
אני שם ב. אפילו אצל הפרטי.
פרטיזנים הופעתי בתור מיכל גיידוש.
לא בתור יהודי. גם הם לא כל כך אוה.
אהבו יהודים. לידיעתך.
כן. הייתי שם בתור סטודנט סלובקי שדיבר שפות וכתוצאה.
וגם הונגרית. ו. והיה שם שומר יערות ב.
ככה באמצע הדרך בין המפעל החשמל
ובין המקום הזה איפה שהיית.
אנחנו. אה. גרנו. גרנו באיזה. איזה מבנים.
מבני עץ. באראקים יפים מאוד.
ששם בזמן ה. ה. השלום עבדו חוצבי. חוטבי עצים.
אה. היה לנו שם. אה. דיור טוב.
אז בין ה. בינינו ובין הכביש הראשי היה שומר יערות.
אה. שהוא היה לו טלפון ו.
והוא היה בעדנו. כן?
השומר יערות הזה.
והיה לנו איתו קשר.
לא פעם היינו אצלו.
קיבלנו שם קצת גם אוכל.
כי האוכל שלנו היה מאוד מאוד דל.
כן. לקחנו אוכל אצל הכפריים. כן?
ונתנו להם פתק שאחרי המלחמה זה ישולם.
אני לא יודע אם זה קרה. אני לא מאמין בזה. אבל.
ו. ואותו השומר יערות הת.
התקשר עם היח. מפקד של היחידה ההונגרית וסיכמנו.
אנ. אני הייתי שם וסיכמנו שלא ננהל מלחמה בינינו.
אבל נעשה להם הצגה. לגרמנים.
שיחשו שהם. אה.
שהם נלחמים נגדנו. נגד הפרטיזנים.
אז. אה. באמת יום אחד סיכמנו את זה. הם באו.
אנחנו. הם באו בסך יחידה הונגרית ומלוקקת יפה.
ואנחנו כאילו שיש לנו הכול.
כיבדנו את המפקדים עם קפה שחור.
היה לנו קדחת. אבל כיבדנו אותם. והיחידה שלנו.
אה. תפסה עמדות ב.
ב. בהרים שם מסביב ל.
אה. ב. ב-2 צידי הכביש.
ועשינו הצגה רצינית מאוד.
התחלנו שם איזה יריות כאלה שחשבו שיש שם קרב נוראי מאוד.
בסופו של דבר כמה מהחיילים ההונגרים נשארו אצלי.
אצלנו. והחלק חזר ואלה של.
אלה שלא חזרו הם נפלו בקרב. כן?
בשביל הגרמנים. כן?
זה נגמר בצורה כזאת.
המ. המקרה הזה.
וכך נגמר המרד?
תראי. אה.
חביבה. שכחת את כל [משובש].
כן. נכון.
מה. זה היה קר.
כשהיינו ב. באימונים מדי פעם. אה.
קיבלנו חופשה לבאנסקה ביסטריצה לאיזה כמה שעות.
ובאחד הימים כשהיינו שם עוד.
עוד עם הנזי וייס הזה.
ראינו ב. בהמולה ענקית בבאנסקה ביסטריצה. כי היה.
כי בבאנ. בבאנסקה
ביסטריצה באותה תקופה שהייתה עיר ש. קטנה.
הגיעו שם המון פליטים יהודים שהצליחו לברוח
והעיר הייתה מלאה כמו.
כמו. כמו דברים שמתרכזים בבת אחת. ה.
מאיפה הגיעו?
מ. מ. מאלה ש. מ.
מהמחנות שעוד עבדו ואלה שהיו להם כל מיני רש.
רישיונות גם כן עזבו ו.
ובאו לבאנסקה ביסטריצה. כי הייתה חופשית.
לא רק ביסטריצה עצמה.
גם איזה די גדול. כן?
ו. ושם הם חיו בתנאים די קשים. כן?
כי לא היה איפה לגור.
ואז. אה. אה. ראינו ברחובות. אה. ל.
ללכת. אה. חיילים.
אה. אנגלים ומלובשים ב.
ב. בבגדים אנגלים. כי היו ב. במ.
במפקדת המרד היו גם משלחות צבאית ממגנות.
אה. ממנגינות. אה. ממדינות. אה.
של בעלות הברית אחרות.
אבל הם גרו באיזה מלון וקראו לזה הבית הלאומי [משובש].
זה מלון מ. יפה מאוד ומפואר. ג.
גרו שם. זה אנחנו לא ידענו. הסתכלנו. הסתכלנו.
ואחד החברים שלנו שהתגייסנו איתו. אגון רוט.
שהיה חולה. היה לו פלאוריטיס.
וכש. כשהתאמנו בהרים.
הוא לא יכול לעמוד ב.
באימונים האלה אז הוא. העבירו אותו ל.
למשדר החופשי של ה. של הרדיו.
ש. ש. ש. של השידור המיוחד.
יום אחד כשבאנו ל.
לבאנסקה ביסטריצה לחופש הוא פגש אותנו ואומר לנו: "כ.
עכש. תקשיבו טוב מה שאני אומר לכם עכשיו.
אתם תיפלו על התחת.
אתם יודעים מי פה?
חביבה והצנחנים".
היו ש. היה חביבה רייק. שהיא הלכה ב.
אומנם באזרחית כי היא ב.
היא ממוצאה באנסקה ביסטריצה. מכירים אותם שם.
והיא נולדה בבאנסקה ביסטריצה.
אה. וצבי בן יעקב מהחותרים. אה.
רפי רייס מחוליות ו. וחיים חרמש מ. מ.
מכפר גליקסון שהוא נשאר היחידי בחיים.
שהוא גם עוד עכשיו חי.
אז. אה. הוא מסר לנו שהם פה. אז.
אה. אנ. אני לא יודע אם באותו יום.
או ל. או למוחרת פגשנו אותם ו.
איך ידעתם עליהם?
בבקשה?
איך היו השמות האלה מוכרים לכם?
איך ידעתם שהגיעו הצנחנים?
את חביבה הכרנו. את הכרנו. הכרתי בתנועה.
את רפי רייס ואת צבי בן יעקב לא הכרתי. כן?
אבל הכרנו אותם אז. כן? לא הכרנו.
ואז החלטנו לארגן יחידה יהודית של.
של לוחמים שנפעל יחד
עם הפרטיזנים ועם הצבא הסלובקי נגד הגרמנים.
מי זה החליט?
זה י. החלטנו יחד עם הצנחנים. י.
הצנחנים היו המפקדים.
ובאמת. אה. צבי בן יעקב הוא היה המפקד ה. למ.
למעשה הנשמה העיקרית הייתה חביבה.
היא הייתה האישיות הבולטת. כן?
אבל המפקד כאילו היה. לא הגענ.
לא הגענו בכלל לזה ש. ש.
אה. נל. נלחמנו בתור יחידה הזאת. כי.
כי אנחנו הקימו מחנה גבוה בהרים.
היה לנו שם מדורה.
היה לנו שם מטבח. כפי שאמרתי.
לקחנו אוכל את הכפרים.
היה לנו מה לאכול כבר שם.
והייתה מדורה. ו.
ואחרי שהמרד דוכא הרבה חיילים הלכו.
ברחו הביתה דרך ההרים והגיעו למדורה שלנו וקיבלנו כיבוד.
וכנראה מישהו. נח. נח. אני שוב שם הנחה.
בח. מסר את זה ל.
לסלובקים ולגרמנים. ובאחד הימים.
לפנות בוקר היה. היה שם.
היו ימים מאוד לא נעימים.
היה גשם והיה ערפל כבד.
לא ראינו. ואנחנו היינו איזה מת.
הקימו. הקימונו מחנה. הקימו אוהלים ו. ו.
בשביל הלוחמים איזה אוהל עם.
עם מסד גדול מאוד. עם העצים שהפלנו.
עם אוהלים. ושם גרו איזה 15 הלוחמים הצעירים ביותר.
ו. ועוד. אה. ועוד. אה.
עשינו אפשרויות לגור לאנשים יותר מבוגרים.
יום אחד. כבר לא זוכר בדיוק.
זה היה כבר בהתחלת נובמבר.
מלמעלה התחילו יריות. כן?
לתוך המחנה. כי הוא היה נראה.
זה היה לפנות בוקר.
כן? האוהלים היו בהירים.
אז. אה. אגון. אה. קפץ החוצה. מ.
מ. ה. היה לנו שם.
היה שם בוטקה של רועי צאן שהיה חלקית בנויה וחלקית אוהל.
ושם ישנו אותם החברים שלא היו לגמרי.
לגמרי בריא או לא הרגישו טוב.
ביני. ביניהם גם.
גם. אה. אגון רוט. שהוא היה דמות מנ.
מנהיגית באמת. אה.
בן אדם מאוד מאוד מוכשר עם קול יפהפה.
אבל גם. גם בתור אישיות. כן?
הוא קפץ ו. וקיבל כדור ונהרג.
ואחד הצעירים שהיה חולה.
הלל כ. הלל הכהן.
היה בן 16. 17. קיבל כדור פה.
ו. ו. אממ. אחרי ש. ש. שהקרב.
איך. איך הם הגיעו עם היריות האלה?
ואנחנו. ואנחנו. איך הם הגיעו.
אתם בכל זאת הייתם על ההרים. אז.
אבל הם הגיעו לרכס.
אנחנו היינו מתחת לרכז איזה 200 מטר. כן?
עם מה הם הגיעו?
הג. הגיעה יחידה של. אה. של. אה.
של משתפי פעולה רוסים.
הוולאסובצי. את שמעת אולי את השם הזה?
זה היה גנרל רוסי שהוא ב.
בגד וע. עבר לצד הג. גרמנים.
זה היו רוסים. וזה היה גם האסון שגרם לכך ש.
שהצנחנים. אה. נתפסו. כן?
כי היה ערפל גדול ו. ואנחנו.
כשהתקר. ת. התקפה ירדנו.
היה שם גם נחל.
ירדנו למטה לתוך היער בגלל שהיה שם נחל. וגם.
גם הצנחנים. ושמעו. אה.
חביבה שמה לדבר ס.
רוסית. היא חשבה שזה צ. שזה פרטיזנים רוסיים.
אז הם יצאו ואז הם תפסו אותם. כן?
את חביבה ואת צבי בן יעקב ו. ו. ואת. אה.
רפי רייס. ולקחו אותם לבאנסקה ביסטריצה. כן?
והם היו שם אסורים הרבה זמן.
וגם הכ. הבחור הצעיר הזה הל.
הלל הכהן שקיבל את הירייה.
הוא נשאר שם באוהל פצוע ואותם לקחו.
ויותר מאוחר אלה הרגו את חביבה בקרמניצ'קה ב.
בקבר ה. ההמוני הזה. כן?
וה-2 הבנים היו ב.
היו ב. בבית הסוהר עד. עד לשחרור.
וא. א. אנחנו חזרנו.
אני ועוד. אה. עוד ה. חיים חרמש הזה.
חזרנו בחזרה ל.
לבוטקה הזאת איפה שהיה הבחור הזה ה. הפצוע.
הבאנו לו אוכל וכל מה שצריך כ. כמה ימים.
והורדנו אותו ל.
לבית של שומר היערות שהיה. שהיה ריק.
ומשם. ומ. ה.
הרבה כפרים עלו להרים אז לאסוף כל מיני דברים טובים. כן.
בגדים ואוכל וכל מה שנשאר שם אחרי שכולם ברחו. או נתפסו.
ומצאו אותו ולקחו אותו ל.
לבאנסקה ביסטריצה לבית חולים ושם ניתחו אותו.
כן. היו שם. אה.
נזירות שהתנהגו מאוד מאוד בהגינות אליו. כן?
וגם הוא. גם היה.
היו לו ניירות אריים. כן?
אז בסופו של דבר הוא.
הוא בא ארצה ונסע לשוויץ בתקופה מסוימת.
פה גמר גימנסיה. היה בחור צעיר.
בן 16. 17. ונעשה רופא עצבים.
דוד. איך אתה יודע שעצרו את. אה.
חביבה רייק? את. אה.
כנראה.
צבי בן יעקב?
הם נת.
הם נתפסו.
הם נתפסו.
איך אתה יודע שהם. אה.
היו עצורים? מה עלה בגורלם?
אה. תראי. קודם כול.
לאן לקחו אותם?
לקחו אותם לבית סוהר בבאנסקה ביסטריצה.
את 2 הבנים. כן?
ואתה יכולת לבקר אותם? להגיע.
לא. איפה?
אז איך נודע לך שהם בבית סוהר?
אחרי המלחמה. רק אחרי המלחמה.
לא ידענו שום דבר. אה.
לא ידעתם. בזמן שזה קורה לא ידעתם מה קורה איתם?
לא. לא ידענו. לא ידענו.
רק. נשאר איתי רק חיים חרמש. כן?
והוא. אולי כתוצאה מזה.
מזה שנשאר איתי הלכנו. אה. מספר ימים.
התהלכנו כל הזמן ב.
בגשם או ב. בתוך היער.
לא ידענו מה לעשות.
בסופו של דבר החלטנו ש.
שבג. בגו. בגובה מסוים כבר לא גדלים העצים לגובה.
אבל ישנם שיחים של. של. אה.
שיחי מחטים גדולים בגודל של.
אה. שיחים יותר גדולים מאשר החדר הזה.
אז החלטנו שאנחנו.
היות ומחנה שלנו שנשאר שם עם כל ה.
גם אוכל וגם. גם ציוד. אה. את חפירה ומכוש.
אז נכנסנו לאמצע של. אה. של. אה.
שיח כזה ענק ושם חפרנו לנו בונקר שנוכל רק לשבת. וסח.
סחבנו מהמחנה שלנו אוהלים. כיסינו ו.
וגם קרשים. כיסינו את זה בקרשים וגם באוהל.
ש. שנוכל. אה. שם לשבת ולשכב.
ושם היינו כמה שבועות. כן. או.
ולקחנו שם מהמחנה שלנו.
לקחנו תרמיל גב גדול מאוד עם שומן.
תרמיל גב עם. עם. אה. קמח ו.
וקופסת. אה. קופסת. אה.
שימורים. או אחד או 2 או אולי יותר.
ושם בישלנו לנו כאילו אוכל. כן?
היינו שם כמה שבועות. כן?
עד שיום אחד יפה.
לא יכולנו להרים את הקרש.
השארנו קרש אחד ככה שנוכל לצאת את.
לצאת. אה. לעשות את הצרכים.
אז לא יכולנו להרים את הקרש. ונ.
נפל שלג גדול מאוד. א.
אז ל. שוב פעם שזה עניין הכול של מזל.
היו לנו כלים. אז מה עשינו?
חפרנו בצד היותר.
בצד חפרנו לתוך ה. לתוך השלג.
והיה שלג כל כך גדול.
שעד שהגענו אל השלג וחפרנו לנו איזה מין.
אה. איזה מין צינור ש.
שנוכל לצאת. כן?
זה. זה. הייתי על השפיצים של הנע.
נעליים. ו. ו. ועוד את ועוד לא היינו בחוץ.
אז לאט לאט הצלחנו לצאת. ולקחנו שמיכות שלנו.
זרקנו שמיכה אחד.
עלינו על השמיכה. זרקנו שמיכה שנייה. עלינו על השמיכה.
זה לקח לנו מהבוקר עד כמעט הערב עד שהגענו ל.
לבית ה. היערן הזה שהיה ב. שהיה חופשי.
ושם עלינו על הגג. ושם היינו גם כן.
ובישלנו לנו בתוך הקופסה הזאת עם הקמח. ו.
ושם היה סולם ו. ופתח ל. לבוידעם. כן?
לעליית הגג. אנחנו עלינו על הגג והשארנו את ה.
השארנו את הסולם למטה.
יום אחד יפה. היינו שם כמה שבועות.
יום אחד יפה. שמענו צעדים בשלג.
אז חשבנו שזה הסוף.
אז פתאום. אה. אה.
נ. נכנסים לתוך המבנה ו. ופתאום.
אה. ה. הפתח נ. ני. עולה ה.
הכיסוי של הפתח הזה. כן?
הדלת נאמר. עם. עם. אה.
עם קנה של. של.
של. אה. אוטומט רוסי. כן?
ועל ראש. ומייד ברוסית. אה.
[משובש] (רוסית). כן? תרד. תרדו.
אז ירדנו. אנ. יו. יורדים.
ואחד מאלה ששם בא היה בחור מה.
יהודי שאני הכרתי אותו.
אז. אה. כמובן לקחו את כל האוכל שהיה לנו.
כי גם הם היו זקוקים.
אולי אוכל זה ה. אולי בגלל זה לקחו אותנו שם.
את השומן הזה ואת הקמח.
ולקחו אותנו איזה יחידה קטנה שש.
ישבה בהרים. שני.
איזה 12 חבר'ה. ישבה על יד
המדורה בהרים ואנחנו הצטרפנו אליהם.
הם היה להם. חפרו בתוך הסלע או בתוך אדמה שם איזה מחילה.
חפרו עוד איזה 2 מקומות והיינו שם איתם עד ש.
היינו שם. אה. עד שבשלב מסוים ירדנו והצטרפנו ל.
לאיזה יחידה פרטיזנית יותר גדולה.
ואיתם. אה. למעשה.
אה. בשלב מסוים.
אה. וגרנו באותם ה.
גרנו באותם הבתים של ש.
חוטבי עצים. כן?
בשלב מסוים שלחו אותי ד. ד.
דרומה מ. מצד השני של הנהר. של הנהר.
ששלחו אותי עוד עם בחור אחד.
גוי פולני. שהיינו צריכים ללכת. אה.
קרוב לבאנסקה ביסטריצה.
היה בזמן צ'כוסלובקיה מחסן
גדול של תרופות של הצבא הצ'כוסלובקי.
שנביא שם. משם תרופות.
הלכנו לשם. עברנו גשר.
גשר רכבת. איך?
אני לא יודע. כי הוא היה שמור על ידי הגרמנים.
בכל אופן עברנו.
מההפצצות שהיו?
לא. הגשר הזה היה שלם. כן. הגר.
אה. הגשר היה שלם?
הגרמנים שמרו אותם.
היה חיוני בשבילם. כן?
היה שלם. עברנו אותו למרות השמירה הגרמנית. כן?
עברנו אותו והלכנו הרבה שעות ארוכות עד שהגענו ל.
ליחידה הזאת שהייתה באיזה.
איזה קרח יער. עם.
בתוך. אה. בתוך איזה כנראה ב.
בזמן שלום זה ש. שימש ל.
אה. לספורט הסקי. כן.
שהיה צפ. למעלה של שטח יער פנוי. כן?
ושם הגענו למפקד שהיה מפקד רוסי.
והוא קיבל אותנו אבל לא נתן לנו לחזור.
אז נשארנו שם וב.
היינו שם איזה זמן מה.
אני כבר לא זוכר בדיוק כמה. אה.
קיבלנו פקודה לעבור את החזית.
הלכנו הרבה זמן והגענו בעיר פופרד.
כן. ושם היה כבר הצבא הצ'כוסלובקי והיה.
ברגע שהצבא הצ'כוסלובקי הגיע לשטח צ'כוסלובקיה. הוגזר.
הוכרז גיוס כללי של כל הגברים. כן?
ובגיוס.
Testimony of David Eugene Goldstein, born in Nitra, Czechoslovakia, 1919, regarding his experiences in Bratislava, using a false identity and with the partisans From a large family; witness's father is an insurance agent; death of his father, 1929; family move to Bratislava, 1933; attends a Jewish public school and a Sciences high school; Hashomer Hatzair activities. Confiscation of possessions and restrictions on the Jews; Aryanization of the family business, 1938; drafted into the Slovakian Army, March 1940; unsuccessful attempt to make aliya to Eretz Israel on a Yugoslavian ship; his brother is exempt from anti-Jewish legislation because his is a physician; his sister in Nitra, who is married to a non-Jew, hides him; release from the army, 1942; deportation of his grandparents and siblings to Auschwitz; preparation of forged documents for Jews, 1942; life using a false identity; joins the partisans; transfer to a training base in Bukovac; outbreak of the Slovak National Uprising, 1944; decision to join the Eretz Israel parachutists,with Haviva Reik; capture of the parachutists by Soviet collaborators fighting on the side of the German Army; liberation, 1945. Emissary of Hashomer Hatzair; helps Jews make aliya illegally via Plzen and Prague; appointment as Executive Secretary of Hashomer Hatzair; marriage and aliya to Eretz Israel, 1947; joins Kibbutz Haogen, 1947; Haganah activities.
item Id
5086918
First Name
David
Eudzhin
Eugene
Last Name
Goldshtein
Goldstein
Date of Birth
1919
Place of Birth
Nitra, Czechoslovakia
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
29/04/04
Date of Creation - latest
29/04/04
Name of Submitter
GOLDSTEIN DAVID
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance