Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Michael Manfred Porat Frenkel

Testimony
היום יום שני. ט"ו אדר תשע"ז.
13 במרץ. 2017.
שמי
רותי גיל. ואני מראיינת מטעם יד ושם. את מר פורת פרנקל מיכאל מנפורד
יליד מלצ'יק מגרמניה 1932.
על הקורות אותו בטרם עלייתו ארצה ב-1936.
בוקר טוב לך מיכאל.
אתה נולדת בשם.
מנפרד פרנקל כמה נפשות הייתם במשפחה? במשפחה
כולה? או רק המשפחה שלנו?
שלך? היינו כמה 4. אבא . אמא. אחותי ואני
אתה היית הצעיר?
אני. אני הצעיר במשפחה.
איך קראו להורים שלך? לאבא קראו ברנהרד. לאמא קראו אלזה. ולאחותך? גריטל . היה לה גם שם עברי? טובה אתה
יודע אם גם ההורים שלך נולדו במרצ'יק?
אבא נולד במרצ'יק ואמא נולדה בעיירה בשם מרל . מרל אנדר מוזרל. כן.
על הנהר
כן. הנהר הזה הוזכר הרבה בספרות.
מה שם אביך? ברהנרד
מה העיסוק שלו? הוא עסק אז בהובלה של בשר. הוא היה קצב? הוא לא היה קצב. הוא היה רק מוביל את הבשר למיטב ידיעתי.
ואמא שלך היה לה מקצוע?
לא. היא טיפלה בילדים עקרת בית? עקרת בית. כן
אתה יודע אולי מה הייתה ההשכלה של אבא שלך? אני חושב שהיתה לו השכלה תיכונית. ואמא אותו
הדבר. ומה הייתה שפת האם שלכם?
גרמנית. גרמנית. הם ידעו שפות נוספות? לא. אידיש לא דיברו? לא. מבחינה דתית איך היית
מגדיר את המשפחה? שומרת על הדת. שומרת על מסורת? כן שומרת מסורות. כן.
הייתה איזה היסטוריה של רבנים במשפחה? לא מה זאת אומרת היסטוריה. במשפחה אין רבנים. אין רבנים. היו עוד בני
משפחה שגרו במרצ'יק? כן האח של אבא. כן . הם עבדו יחד? אני לא חושב. אני לא רוצה אה אני חושב שלא.
עכשיו אתה אומר שהאבא עסק בהובלות של בשר. הייתה לו משאית? כן הייתה לו משאית. ששייכת לו? לא. עד כמה
שאני יודע היא לא הייתה כנראה שייכת לו.
מה אתה זוכר מהמקום שבו גרת. מרצי'ק?
אני זוכר אני זוכר אה מהקטנות אני לא זוכרת כלום.
אבל בביקור שהיתי מוזמן שמה לפני כמה שנים. הם הזמינו את כל היהודים שאי פעם גרו ושרדו.
אז אני זוכר איפה שגרתי.
איפה שהיה בית הכנסת. הם שמו שמה מצבה הבית הכנסת איננו. זה שמו אבן יפה.
אתה יודע מתי הוא נהרס? אני מתאר לי שרק אחרי שאנחנו עזבנו. בליל הבדולח? אני לא יודע. זה אני לא יודע.
דברים מדויקים מבחינה זו אני לא יודע.
חוץ מזה ביקרנו בבית הקברות שהיה הרוס לגמרי. יש שם רק קברים חדשים של יהודים. שישנם כמה
יהודים שמה בעיירה. כן .אבל בית הקברות עצמו נהרס בזמן המלחמה. או מלפני המלחמה אבל זה ראיתי.
והיו שם במקום הזה מוסדות יהודים. גן ילדים יהודי?
בית ספר? אני יודע שבית הספר היה. מפני שאחותי אחותי שהיא גדולה ממני. מבוגרת ממני בשמונה שנים היא הלכה שמה לבית הספר.
למדו עברית בבית הספר?
אני לא יודע. זה אני לא יודע. והמבנה עדיין עמד כשאתם באתם לביקור? לא
לא המבנה הזה של בית הספר לא ראיתי אותו. לא.
המבנה שאני נולדתי בו שגרנו בו ברחוב טרייר 65 עמד. זאת אומרת הבית עמד. אבל אה לא משהו.
אתה יכול לנסות לשער כמה. כמה מנתה הקהילה היהודית קשה לי לשער. קשה לי ילד
כשהיית בא לבית הכנסת ביום שבת. בית הכנסת היה מלא? איפה אני לא זוכר הייתי בן ארבע.
אתה לא זוכר? לא זוכר.
לא זוכר ודאי שלא הייתי בן 4 בן 4 הגעתי לפלשתינה.
כן אני מבינה.
מה ילד בן שלוש בן ארבע עושה במשך היום בדרך כלל? אין
לי זיכרון לזה. אין לי זיכרון.
זאת אומרת אתה לא זוכר שהייתה במסגרת?
אני יודע שאימא טיפלה בי כי אבא עבד אז אימא טיפלה בי אבל אין לי זיכרון.
אתה זוכר טיולים לפארק?
לא משחקים עם חבר?
לא לא
כשבאתם לביקור היו אנשים שהכירו אותך מהילדות?
שייצרו איתך קשר מחדש?
מהילדות אף אחד לא הכיר אותי. הם זכרו את ההורים שלי. אבל
אותי לא. אותי לא.
אני לא יכול להצביע על מישהו שקיבל אותי. ואמר אה נפריד אני זוכר אותך או משהו לא לא.
כן אבל את ההורים שלך הם זכרו? כן את ההורים הם זכרו
כשאתם באתם לביקור זה היה עם ההורים? לא. ההורים כבר לא היו בחיים? אה אני לא זוכר
ייתכן שאימא עוד הייתה. אבל גם זה יכול להיות שכבר לא. לא. לא באנו עם ההורים. ההורים כברר היו מאוד מבוגרים. כן
.תאמר לי בבקשה מיכאל. האם אתה יודע מאין המשפחה הגיע לגרמניה?
לא בתור ילד בן ארבע אלא מאוחר יותר.
האם הם חייו בגרמניה דורות ? האם
היה מישהו שהשתתף במלחמת העולם הראשונה?
כן. במלחמת העולם הראשונה זאת אומרת אני יכול לומר לך שאבא כנראה היה במלחת העולם הראשונה.
אבא בכל אופן שירת בצבא הגרמני בתקופה הזו.
ופה את רואה למעלה .בתוך הוויטרינה יש כאן בוויטרינה . כן יש כד של בירה. כן על שם אבא שלי שהוא קיבל
בצבא. בתור פרס?
אני לא יודע אם זה היה פרס או שזה פשוט חילקו את זה בשלב מסווים כנראה נגמר המלחמה
כל אחד קיבל את הא שהוא השתתף. הוא קיבל את הכד בירה. כן ואם את רוצה לצלם אותה את תוכלי לצלם אותה.
כן בוודאי. בוודאי נצלם את זה ליד התמונה של אביך. אה בשלב יותר מאוחר הוא
סיפר חוויות מהמלחמה הגדולה?
לא לי לא כלום. כלום אני גם לא התעניינתי.
הייתי עוד ילד. אבל יותר מאוחר?
וגם שהייתי יותר מבוגר לא התעניינתי בתקופת המלחמה.
הוא נפצע במלחמה? לא שידוע לי. לא אני חושב שלא. אתה יודע באיזה..
הוא שירת בגבול. השירות שלו היה בעיקר בגבול בין צרפת לחבל הסהר. אה הא. זהו הוא לא התרחק
מהבית.
כן אז הוא בטח עדיין לא היה נשוי?
מי אבא?
כנראה שלא אני חושב שהוא יתחתן בסביבות 1923 20.
אחותי נולדה ב 24. כן.
הבדל בינינו שמונה שנים.
כן. ועל המשפחה של אימא אתה יודע משהו?
כן היא סיפרה?
אני הכרתי את המשפחה של האימא. כן את הסבתא אני לא הכרתי. אבל הייתה סבתא וזה הכל מהסבתא. יותר אני מכיר את הצד של אבא מפני
שהמשפחה של אבא כן הייתה באותה עיירה באותו מרצ'יק. שגרו במרצ'יק הם גרו ביחד גם במרצ'יק
אז בא נשמע על בני המשפחה שאתה זוכר. שהכרת ששמעת עליהם אז המשפחה כמו שאמרתי מצד אבא זה
היה אח אח שהיה נשוי לארנה
אם את רוצה את השם. שם האח היה פליקס אם את רוצה את השם ואשתו הייתה מה השם רינה ארנה.
והיה להם בן בשם הנס שעיברת את שמו לצבי
כן. הם עלו אייתנו ארצה המשפחה הזו ב 36 הם עלו אייתנו. הם גרו אז בתל אביב אבל הם עלו אייתנו ארצה.
כן. וזה היה באזור מרצ'יק. הייתה עוד דודה אחת דודה (לא מובן)שהיא לא הייתה בדיוק במרצ'יק
ובעלה הם לא גרו אייתנו .הם גרו בלוקסמבורג או משהו כזה וזהו אחר כך מה היה לנו עוד.
הם עלו לארץ?
לא לא
היחידים שלו זה אח של אבא שתי המשפחות?
שתי המשפחות האלה עלו.
שתי המשפחות גם התנהלו למשל בחגים ביחד? זה לא מפני שאנחנו גרנו בחיפה.
לא לא לא אני מתכוונת עדין בגרמניה אה בגרמניה בתור ילד אם הייתם מקורבים? לא יודע אין לי זיכרון אין לי זיכרון על זה. לא
ידוע לי אני מתאר שכן. אבל אני זה רק לתאר
משום שבכל זאת הם היו אחים. הם היו די ביחד.
אין לך אין לך שום זיכרון מאיזה שהוא חג שנחגוג. מחג הפסח מצות? לא מגרמניה לא מגרמניה. פורים? כלום מבחינה זו
לא הייתי אז בסך הכל 3 4. כן או קיי אין לי זיכרון. אנחנו אנחנו עוד נחזור לזה. כן אז
המשפחה הזאת עלתה לארץ ו
הם התיישבו בתל אביב. אנחנו התיישבנו בחיפה.
כן
אבל יש פה עוד דוד אחד שרציתי לספר לך. כן בקשה היה דוד. אייתנו דוד של אביך?
לא הוא היה אח של אימא. הוא היה אייתנו במרצ'יק הוא גר אייתנו במרצ'יק.
איך קראו לו?
מקסבולף כן אני לא זוכר את השם העברי אם היה לו בכלל אבל מקסבולף הוא תמיד היה אום פל מקס
הדוד מקס כן ומה אתה זוכר ממנו?
לא הוא היה דוד שלי והוא היה אייתנו בארץ.
הוא עלה ארצה אייתנו הוא היה אז רווק גם בגרמניה במרצ'יק הוא עבד בחנות לביגוד. הוא היה שם נדמה לי אחראי על
החנות הזו לביגוד. כן ואחר כך הוא עלה אייתנו ארצה.
הוא בעצם לדעתי הוא שפתח את הדרך ארצה הוא היה יוזם הרעיון? הוא כנראה היה היוזם.
מפני שהוא גם שמר קשר גם כשהיינו. הוא היה ציוני? לא לא אני לא יכול להגיד שהם היו ציונים. לא לא יכול
להגיד את זה.
אבל הוא שמר את הקשר גם אם מרצ'יק גם שהיינו עוד בארץ. הוא מידי פעם עוד היה נוסע לשם לא לא עוד לפני
המלחמה.
לפני המלחמה? וודאי וודאי. ונתנו לו לחזור? וודאי זה עוד היה
כן עדיין היה אפשר? אני חושב לפני המהומות הרציניות. עוד לא היה ליל הבדולח זה היה מוקדם. ליל הבדולח היה ב38.
כן 38 אני חושב ש ואחרי זה הכללים השתנו. נכון אז אני אומר עד 38 אבל לפני זה עוד אפשר היה. הוא עשה את זה נדמה
לי לפחות פעם פעמים הוא נסע לגרמניה. מה היו לו שם עסקים?
הוא כנראה אולי עסק בביגוד בגרמניה היתה לו חנות בגדים אז אני לא יודע הוא בכל אופן
והוא הגיע לתל אביב? לא לא לא לא זה האח של אבא. כן הוא אח של אימא הדוד הזה הוא אח של אימא.
כן אבל בארץ איפה הוא התגורר? היה בחיפה. היה בחיפה זה סיפור והוא המשיך לעסוק באותן הנושאים? כשהם הגיעו
לחיפה אבא ואימא אנחנו בעצם אם נלך לפי בצורה סינרית כמו שצריך.
בקשה. אנחנו עלינו ארצה והתיישבנו לשנה בפרדס חנה. בפרדס
חנה היה המשפחה הייתה המשפחה הייתה של הדוד שלי.
זאת אומרת של האחות של אימא ושל האחות של אבא והתיישבו בפרדס חנה אז היה להם קשר.
ולכן השלב הראשון שהגענו ארצה הלכנו לפרדס חנה אז אבא שלי עבד קצת כחקלאי בפרדס.
וזהו אחרי שנה עזבנו את פרדס חנה והלכו לחיפה. בחיפה הדוד שאני מספר לך הדוד האח של אימא
הם פתחו חנות לביגוד ברחוב חלוץ ברחוב החולץ
והם שותפים לחנות ביגוד שקראו לה "מקור הזול" אם זה אומר לך משהו?
אני לא מכירה את המקומות האלה
אבל מי שמכיר את חיפה מכיר את החנות הזו. החנות הזו הייתה בבניין אורה בבניין קולנוע אורה. אה זה אני
מכירה אבל למטה ברחוב החלוץ זהו. ומזה התפרנסו?
מזה התפרנסו כן. לפחות הוא המשיך במקצוע שלו הדוד. כן כן כן והכניס את ההורים מפני שאבא שלי עסק בבשר
כי היו כאלו שעשו הסבות מקצועיות מטורפות לחלוטין דוקטורים מכרו נקניקיות בתל אביב. כן כן כן
גם בחיפה. כן דברים כאלה. עכשיו את רוצה לדעת את המגורים שלנו בחיפה?
אבל אנחנו עוד נשתהה.
נגיע. נשתהה קצת כן כן נגיע
עכשיו אתה לצערך לא זוכר הרבה. מגרמניה לא. לא
אבל האם ההורים דיברו למשל על היחסים בין גרמנים לבין יהודים טרם עליית היטלר?
אני חושב שהייתי כזה קטנצ'יק שלא זוכר לא שמעתי.
לא. אחר כך. אחר כך. כשהתחילו להתבהר העניינים. איפה בגרמניה. בגרמניה. ואתם הייתם בארץ. האם
ההורים שלכם הזכירו כקונטרסט. או לא כקונטרסט.
כשכבר היינו בארץ?
שהייתם בארץ בוודאי. האם הם הזכירו באיזשהו אופן את מערכת היחסים בין יהודים לבין גרמנים.
לא. לא דיברו על זה? לא לפני לא. כן.
האמת היא שגם לא ענין אותי אבל לא אין לי זיכרון של זה.
אוקי אם אביך היה חייל במלחמת העולם הראשונה. כן. ולא משנה מה הוא עשה זה היה קשה אז אה אולי
הוא ראה בהתנהגות של הנאצים סוג של בגידה ביהודים
זה בשלב יותר מאוחר אולי. אבל אם אני נזכיר עכשיו את העניין עם אבא אבא בכלל לא רצה
לעלות לארץ ישראל לעזוב את גרמניה.
הוא לא רוצה הוא הרגיש טוב שמה בין החברים שלו כנראה וכל זה. למרות עליית היטלר?
כן למרות עליית היטלר אבל שמה אנחנו עלינו ב36 כל ולמרות חוקי מנירנברג כן כנראה שכבר. לא
מנירנברג עוד לא ב 35 היו חשבתי קצת יותר כן כן. בכל אופן אבא לא רצה לעזוב את גרמניה הוא הרגיש כנראה טוב
שמה. מי שהצילה אותנו זאת הייתה אימא. שאימא אמרה לו יש לך שתי אפשרויות
או שאתה בא איתי או שאתה נשאר פה אני לקחת את הילדים ועוזבת לישראל. לארץ ישראל
זו נקודה מעניינת כי בדרך כלל .בדרך כלל האימא היא יותר אתה יודע
יושבת בבית ועם הילדים ולגונן ולא טלטולים ולא ככה ופרנסה
איך אימא שלך הסבירה את הכמיהה שלה לעזוב את גרמניה אני חושב שהיא הרגישה משהו
אני לא יודע אני הייתי כך קטן שלי לא נתנו הסברים ממה שאני חושב.
אה מיכאל מיכאל אנחנו יודעים שהיית קטן. כן לא כדאי לחזור על זה כל הזמן זו כבר עובדה ברורה לגמרי
אבל אני שואלת בשלבים יותר מאוחרים שגרתם בארץ
ואולי חיפה זה לא היה בדיוק גרמניה והיו לה חסרים כמה דברים ואולי היא התגעגע
ואולי זה האם היא דיברה על גרמניה באיזה שהוא סוג של נוסטלגיה והסבירה למה למרות הכל היא רצתה
לעזוב אותה לא בנוכחות הילדים יכול להיות שהיא דיברה אבל לא בנוכחות הילדים.
לא דיברו על גרמניה. לא דיברו
גרמניה לא דיברו לא לא לא לא לא אני אולי קצת על המשפחה שנשאר ההורים התחילו
לדאוג כשהתחילו כל הצרות עכשיו את השפה הגרמנית אתם לא הכנתם לא
דיברנו גרמנית אני חלמתי ניסיתי לא עזר לי נשארים לא הם ניסו ללמוד עברית
ולא הצליחו כן
זה כן אבל בשפה החופשית בבית נדבר בינינו על בעיות אוכל את הגרמנית כל הזמן
הם לא הם לא החליפו זה לא לא הנה הם ניסו לימוד עברית ומקרא ויטון עברית
גרמנית היה בארץ היה באותה תקופה כבר לא יודע בדיוק באותה תקופה גרמנית אבל לאט לאט
הגיעו יהודים מגרמניה אז פתחו היה עיתון גרמני ואבא שלי החדשות
בנות מה הבעיה הוא בכל אופן היה אני זוכר הולך כל יום לקפה נועם בחיפה אם את מכירה את קפה
נואר קפה נועם זה בין רחוב ירושלים לרחוב נורדאו ביד שמאל קורא את העיתון בצהריים במקלחת
לנוח או להפסיקו איתו בספרים בוודאי שלו לא לא בכלל
קל אופן צורת סגרו את החנות עד אבא היה עוד היו אוכלים צהריים לא אבא לא היה לך לשלוש אתה פנוי
לקפה נועם וקובע את העיתון וגם אני אחרת לא היה לו הם ימשיכו להיות אנשים סוטים
שברולט הלכו לבית כנסת שמרו על השבת אבא הלכנו היה חבר בבית הכנסת חבר בקהילה
שמרו על השבת כן בהתחלה לא
לפני שאנחנו מדברים על קרובים אחרים שנשארו בגרמניה אתה סיפרת משהו מאוד מעניין
על הימים שלפני העליה נכון אמא שלך
הצליחה לשכנע
אתה יכול להישאר אני לוקחת את הילדים עושה יוצאת אני לא יודע אותי ב עדיין לא
שבלונה של תינוק של אחותי אני לא יודע אני ואתה יכול להיות גם רצתה להישאר יכול להיות לא בטוח
אבל גם לא אף פעם לא דיברתי על זה עם אחותי יותר גדולה יותר מעורה בחברה
וכל החברים והחברות ואני לא זוכר זה אמרתי זה זיכרון
אני לא חושב שהייתה תנועת נוער יהודית לא אני חושב שלא אני חושב שלא
תהיה לנו את הימים האחרונים שלכם בגרמניה מכרתם את הבית אין לי זיכרון הזה
את הסימנים אני לא יודע אני לא התעוררתי אנחנו גם בבית גם אני אבל לא
התארחתי אצל גרמני לא זה גם אני במיוחד ואתה כאילו אנחנו שמרנו
לא שלא היה קשר בין רגע אבל אני לא אהיה אני ילד בן ארבע מה יכולתי לעשות איתה נוי לי חברים
גם אני בלי כלום איך השכנים התייחסו לזה שאתם עוזבים הם אמרו אין לי אין לי אין לי שום קשר
הייתי ילד בן ארבע שלוש ארבע אנשים קשר הכובעים שנשארו
בגרמניה בוא נדבר עליהם
אני שומעת הגובים זה אחד הקרובים
שמעיה אני אביא לה את זוכרת את הדודה מוריס שהייתה נשואה למוריס אני לא זוכר את השם שלה
שהיא הייתה אחות הייתה אחות של את האחות ממני של אמא
האחות של אמא הייתה נשואה לבחור יהודי בשם מוריץ home plan קלמוביץ
והוא היה נהג מונית מוריס מוריס מוריס מוריס
לא הוא לא גר בארץ הוא לא זוכר את השם של המקום אבל הוא לא היה מהרצליה
מפוצצים הרצל ביער לא רחוק משם ואתה לנו הדודה הדוד והדודה שלך
שעלו איתנו לתל אביב גזר אז היה לי את הדודה שדיברתי
עליהם פול מוריץ ותליה תודה כליה והייתה הריאות דוד ודודה
שגרו בעיירה בשם מרן גם כן אורח המוזל אני לא זוכר באיזה היה בדיוק באיזה
מדינה אבל הם גרובר אנדרווד ככה אני אקרא מקום הם היו שם שמה היה
דוד ודודה דוד היה אח של אמא והדוד הייתה אחות של אבא
גם אני אבל אתה שם כמו שלי
גם כן בזמן שהוא היה בגיל של אחותי
את רוצה לשמוע עליהם למשפחה זו
על
המשפחה לו ולבני משפחתו לארץ אני
לא זוכר אותם בכלל אפילו לא יכול להגיד לי מי שהוא החזיק אותי על הידיים
אם אין טעם דיספו לא יודע הם ניסו
ואני לא יודע אבל אנשים יותר כסף במשפחה השניה בטעות שהיה אח של אמא
אז הם גבו או בהירה בשמן הדוד משהו אעשה אני לא זוכר תודה לכם התעסוקה שלו ממני
חייטות אולי אתה אשתו לשטוף לצערנו נפטרה מהצד אסון
יהיה כנראה גיא הצעה ואת יודעת זה הגעתי גחלים השיער שלה נתפס אושר
the good week בצורה כזו שנפטרה לאחר מכן לכן נשאר הדורות והבן
זוג ממש כמו שמה הבן דווקא הייתה שגויה בגיל דרך אגב של אחותי
כנראה בדיוק אפילו לפני שהם היו באותו גיל תתעסק בה תנועה תנועה תנועה של נוער
משהו כזה זה החיים שלו כל הזמן שלא הייתה עבודה המלחמה והוא הבן היחיד הדורות
משום מה הגרמנים קצת התנפלו לו הוא נשלח פעם אחת בדרכה היה
בתחת שנות ה-30 אני אתה מדבר הוא היה בדרכו ואחרי זמן
משוחרר חזר הביתה בשמונה אחרי זה שוב פעם נעצר ולא חזר יותר בוטיק מפתח אבל
לא חוזר יותר מחנות מוות בגרמניה לא היו בתוך גרמניה מחנות המוות הם היו כולם או
בגבולות או מחוץ לגרמניה לשני הסיפור שלי אומרת שזה מה שעבר שהיא תבין
שבחנות שהיא מגרמניה זה לא ילך העם הגרמני לא אקבל את זה פיקודיות מחנות השמדה לקנות את
כל הדברים האלה להתפנות בטח שזה בעצם היה מחנה הריכוז הראשון שהוא לא היה מיועד רק ליהודים
אלא בכלל אם הם קראו לזה או לרועי וידאו שונים זה
תני לי קצת מים בבקשה הבן דוד
עכשיו הבן דוד נשאר הבנות נשאר והוא היה שמה באיזה צורה תנועה או
קופים ונשאר ובשלב מסוים כשהתחילו המעצרים אז גם את מאיר הוא הלך לאבא שלי
אתה חוזר אני אגיע אליו
זה הבן מנצרת שהיה בגיל של אחותך זה הבן שלי בדיוק בכיכר הוא אבל אנחנו עלינו
משפחה נשארו עד מי שידע זה היה הדוד אח של אבא ואנחנו כל השאר נשארו בגרמניה
בסוף ידוע או שנפטרו שזה מה שנספו או שאני ספוג בטרזינשטט
מהמשפחה שלנו לא היה אף אחד הלך למחנה הריכוז אושוויץ זה היה בטעות
בנות הולכת בסופו של דבר לאושוויץ ושם הוא היה עד סוף המלחמה והגעת מעפיל באוניה אנצו
סירני המעפיל מי שדאג לא פה בארץ זה היינו ההורים שלי
ואת דוד שלי שזה עם המשפחה היחידה שנשארה ו-45 אחר
45 שכן מגבר נייד ששירן כמו שם
הוא בכל אופן היה הוא חי אצלנו עכשיו הייתה בעיה הוא צריך לא צריכים לדאוג לשקם אותו אז
ההורים והדוד עשו חלוקה כמה שבוע לשבועיים אצל כל אחת לשניה הדירות שלנו אז באותה תקופה היו
קטנות לכל אחד היה את הילדים שלו כן כן אבל הוא היה לבד
יושן משפחה
24 אני לא רוצה כל כך את הספר
אני הולכת לספר אבל הוא טוב הוא בעצם פה לא בחיים אני אפטר עכשיו לפני חודש או חודשיים אני
אפתח בארצות הברית הוא אם הוא עמד באושוויץ מה כן כן
בשלום גרמניה הוא עבר לארצות הברית
בך יש מה לספר על החיים שלו הוא היה הגמר היה באמת
בן 16 כשהוא יגיע בשעה אבל מי שניצל אותו זה היה הקפה שלו אני לא צריך להוסיף
כחול סרט פורנו הקול היהודי אני שומעת פורמציה להקפיץ
לי את
זה וסיפר מה אני לא יודע איך זה נודע
כן הוא התחתן כן כן הוא התחתן מכירות משפחה יש לו את נכון רגע
בת בת ובן סליחה בארצות הברית איך זה היה להתאקלם
בתור משפחה יקית שמדברת גרמנית אני צוחק על זה ההורים
לא יתקיימו מבחינה זו הוא דיבר אף פעם עברית אני לא חושב אני לא חושב אחרי
המלחמה פעם אחת בגלל השפה היו כמה הרבה הרבה כבר היו בארץ אפשר
היה לעשות את זה אבל לא הם לא הסתדרו יפה הם ניסו ללמוד הם
דיברו על גרמנית ניסיון אחרון האחרון
ובבית ספר למשל אתה הרגשת איזה שהיא פנייה רגע אני לא
למדתי בבית ספר אני בארץ הפלאות הילדים חדשים כלפי עולים מגרמניה
אז אני אספר לך על בית הספר עבדה איתנו בבית-ספר
אישתי טובה בבית ספר זה היה בית ספר ליאו בק בחיפה שלפניכם נקרא בית
ספר הלל ויותר אל כשהיה מנקים את בית הספר והמנהל
שלו תיקים קהילה פה בחיפה בקרב אנשי הקהילה הגרמנית הגרמנית
הכנסת ברחוב הרצל פינת סוקולוב במקרה את זה את האזור
והקים שם בית כנסת בית ישראל באבא שלי היה חבר בבית הכנסת
ככה הוא ואבא היה רשום על זה לא לא לא לא לא בבית הכנסת
כל יום שבת וגם אמא הייתה הולכת מדי פעם בשלב מסוים הם הכריחו גם אותי אבל זה לא
עזר כל כך בכל אופן דוקטור אלק ובשבת ניקינו את הבית הכנסת הזבל אבא הצטרף לבית
הכנסת הזה עד שהוא עבר לבית כנסת אחר והכנסה זה ידוע כל פעם יש חלוקה כזאת הייתה לך בעצם קבוצת
התייחסות לא לא אתה בודד בתור ילד היו עוד ילדים עם אותו רק עם אותה שפה
פחות או יותר אותם אותו בחיים בארץ למדתי מהרמות וספה
כן למדתי מהר מאותו ספק כך שמבחינה זו עם הילדים לא הייתה לי שום בעיה היינו חברים לא לא
דווקא די בסדר אני לא זוכר שהייתה איזה שיתקנו אתה יודע להגיד לי את העיקר זה לא זוכר מילה
כזו יצא דווקא בקונוטציה שלילית
נכון נכון הנה את רואה וגם דרך בחיפה
מחר נקניקיות על יד הבית השרון
עכשיו אני רוצה לשאול אותך אתה היית בארץ ב-38 כבר
הייתי ילד קצת יותר בוגר עוד לא היה או שכן ו-38
לא אבל אני רוצה יש לי לספר לך על הרדיו ב-30 באותה תקופה ותקופה התחלתית לא היה רדיו
בבית אבל בשלב מסוים כשהתחילה המלחמה פרצה מלחמה אבא ואמא יחליטו שהם רוצים ועד יום מפני
שאין להם כל ישראל לא שידר בגרמנית לא היה גרמנית
על
הרדיו היה בערבית בית כמעט מהתחלה את אומרת פרוץ המלחמה פרצה מלחמה עם כבר היה לא
הם לא הגיבו הם לא
סיפרו לי כלום לא עשית פה לא שיפור אני גם לא התעניינתי כל כך עשיתי את ההתעניינות שלי לבד
עד 40 כבר היה גיוס של בריגדות וכבר הוא חיילים עם הכומתות
האדומות זה לא לגבי ההורים לגבי ילדים אנחנו זה שוב
התעניינות או משהו כזה כי אנחנו באותו גיל עוד לא ידענו מה זה מנדט בריטי בגיל הזה
הבריטים פה עם החיילים שלי של הבריגדה שמתגייסים ביותר בשלב יותר מאוחר זה כבר לקראת
45 44 הם לא הספיקו רגע יש לי כמה זה
לא לא זה בסדר גמור
אני לא מתאים אני למדתי בבית
ספר וזהו אבל הפריטים בכלל לא יפריעו לנו אם לא זה כבר התחיל לא בזמן המלחמה של
המלחמה היה פה שקט וגם לא עשו שום דבר לא הייתה הבעיה גם גיוס
לו את הצבא הבריטי והתגייסו חברי ההגנה כדי להתכונן לבאות
אבל לא לא היה
מה שמתרחש באירופה הייתה איזה שהיא הבירה של של פחד של דאגה בהתחלה
היו באמת מכתבים אני זוכר שהגיעו מכתבים בצבע אדום דרך הצבע האדום הגיעו מכתבים להורים אני
לא יודעת לקרוא וזה גם לא כל כך עניין אותו גם אנחנו לא ידענו הילדים בכלל לא ירגישו שום דבר
מבחינת מה קורה באירופה
וגם
הייתי במוסד ילדים ובמשרד ילדים הייתי נוהג לקרוא יום יום את העיתון יום יום היו תולים על
יד חדרה אוכל את העיתון הייתי קורא את העיתון ובעיקר את מה שהיה כתוב שמה לא היה שום דבר ממה
של העיתון בו הזכיר את העניין של השואה מי שעוד לא ידעו עכשיו שרוצים הראשונים של השואה מה
שקורה באירופה מקרינה רק התחיל לצאת בשנת 1942 בערך 42-43
אני אגיד לך את האמת באותם ימים לא שמעתי צומת זה לא עניין אותי בגלל הכתובת זה היה אצלהם לא
אצלנו עניין אותי אני לא יכולות שאבא שלי כי אני אדע
קוראים לו דיבור לא דיברו כלום עד מבחינת מה שקורה באירופה ואם הם ידעו משהו אני לא יודע
לעצמנו כמו שומעים הולכים לבית ספר אחרי בית ספר
משחקים כן
שאני הייתי ראיתי שיש רדיו התחלתי להתעניין והייתי מאזין הרבה מאוד לרדיו ושומע חדשות
הייתי מנסה לתפוס את גרמניה משמעתי הרבה מוזיקה בריטית היה לנו הנוסחים היה כבר אחים קול ישראל
שידור באותה תקופה לא עונה עכשיו שהיה קודם כול ישראל בעברית הבן שלהם אתה ממש קוראים בתקופה
הבריטית עוד לא הייתי שומע הייתי אוהב לשמוע למשל את האימונים של המדינה שידור כזה
הם לא עונים דברי איתי
אבל לא לא התעסקתי לא עם הגרמנים לא והייתה תקופה שהייתה קצת פאניקה
ביישוב רומן מתקרב כן כן כן ככה זורק את את זה בשלב
מסוים התחיל להיות פה כמו שאמרתי הייתי ילד שנות 42 אם זה היה כן זה 42
41-42 התחיל חששות מה מדבר ומדבר התחילו לחשוש כמה הבריטים את ראית שהבאתי תתחילו
להתכונן הם התחילו לבנות ביצועים על הכרמל תתחילו להתכונן וכן זה היה מורגש וגם
הפצצות בחיפה להשכרה בתל אביב ואחר כך בשלב זה ההורים יחליטו שגם מבחינת העבודה
וגם התעסוקה שלהם יתחילו נותן גם קשה בתקופה זו היה קצת קצת אני כן
נכון בקיצור ההורים החליטו שאת אותי צריכים להוציא הייתי שומע אותי לא הייתי שובר
לטייל והם לא יעז מנהל המטחנות הם היו בחנות היום כן כן אתה בחנות עם
הדוד והדודה הדוד שהוא גם כן אמרתי לך עליית הנוער היה גר איתנו באותה עיירה בצרפת הגברת
שבה אינה בשנות ה-30 עם האולימפיאדה כן אתם המכביה המכביה סליחה
הגיע עם המכביה
איקאה את
הדוד שלי ואני שוב אבל אז כמו שאמרתי התחילה המלחמה הוא שאין אין מה לעשות איתי אני
פנוי עוסקים יומיים הייתי בלי
הסתדרתי הסתדרתי הייתה לי כבר חברה
נכון הנה את החברה הייתה לי חברה הייתי הולך אליה והיא תרד למטה זה יקרה בסוף זה מה שהיה
ככה בתקופה הזו בסוף הם החליטו להכניס אותי למוסד נשק הילדים עד שהיה באזור
פרדס חנה זה מוסד ילדים שניכם כמו שהיה בן שמן היה אז בן שמן היה עוד ועוד היא עוד
לא אמרתי לו לא יקח אותי היה ביום רביעי ככה אבא אבא
אבא כן שמעתי לחג הביתה אני לא הייתי בא הייתי במשק ילדים אבל באהבה איתה גם
אין סיבה ידועה גרמניה בברלין
שהיא צריכה להעביר אהבה ממני זה 40 או 50 ילדים שהיו אצלה במוסד בברלין
והיא בעצם העלתה והייתה אחר כך במוסד היא נפטרה שמה לקחתי יותר מאוחר אבל
אצלנו זה המוסד הזה שנקרא משק ילדים גם על ידי זוג שאינם מן החי בנהריה גם גרמנים
משפחת הירש משפחת הירש הם הקימו את המוסד
משק ילדים שהוא היה בין מגד לגן שמואל על הכביש בין מגד זה גן שמואל אותו כדי שאני מדבר עליו
ואז הכביש הראשי לתל אביב חיפה תל אביב זה אם היה מושג שהם יקימו אותו וההורים כשהתחילו כל
הבעיות האלה שלחו אותי לשום שזה היה דרך אגב אני חושב הצגה בשבילי וגם בשבילם לפני שלוש
שנים באתי ב 42 ו-45 אני הגעתי לשמה ממני בכיתה גימל גימל
דלת משהו כזה תמיד אשמח לא הייתי אז ככה שאני לא משקיע מאמץ והוא מה זה כמה חבל הייתי את
המטבח הכי טוב מה שכן כמו שאמרתי אתה נהנתי מאוד במלחמה בתקופה שהייתי שם היית נהנתי מאוד
לא לא לא לא עד כדי כך אבל הייתי קורא את העיתון יום יום היו שמים את העיתון הייתה
מלאכים שמעת על סטלינגרד אני זוכר שהייתי הולך כל יום לראות איך זה ישתנה
וכיפי אחד את השני לא הולך לראות אם יש איזה שינוי לגבי אתמול
אתה יודע
אני מודה לחיקוי אנשים הייתי כל כך מרוכז בנושא הזה לא
ידעתי אותי אייזנהאואר לא לא לא לא לא לא שום דבר לא
אני לא חושב ששמעתי אפילו לא התעניינתי מונטגומרי גם כן בשלבי
השנה יש מלחמה
התעניינתי וקראתי את העיתונים אבל אני כל כך מובן כל הסיפורים האלה
כדאי שתהיה גם ברדיו איתי שומע שומעים הייתי שומע את גרמניה ידעתי גרמנית אם הייתי קולט את
גרמניה שהייתי שומע אבל כל כל החיים הורדת הגרמנית גם היום אני לא לא
משה שזה לא ההורים שלי הורים יותר אני הייתי פעם אחת בטיול אחר כך גם בענייני עבודה אבל
רק אחרי המלחמה זה היה אני לא זוכר שאומרים כל כך מהר ולא לחזור לגרמניה גרמניה
אני לא יודע אם היה להם קשה הייתי פעם אחת איתם שמה
נפגשתי איתה לא דיברו הרבה על זה אבל אני לא יודע אם היה להם כל כך קשה וזה כותב זה וגם
מסיבה אחת זה השפתיים שלהם שלהם יוכלו להסתדר כל אדם שלי היה יכול להיות
אני לא זוכר שהיום אני לא זוכר את המקרים איזה שהוא מקרה מיוחד משהו שמקושר את ההורים שלי
בגרמניה באותה תקופה הם גם לא ממך אבל יותר מאוחר קצת
כן נגמר המלחמה ועד שהכל יסתדר
אני מה שהם עשו
בטח שהיה לי איזה שהוא קושי זורמת כעסתי עליהם וזהו אבל לפי דעתי גרמנית אז היה לי יותר
קשר הם דיברו איתי פה ואם מישהו לא דיבר יפה אז הייתי עונה לו אבל לא בכלל לא דיברנו
זה כשהיינו בגרמניה לא דיברנו על השואה מה שהיה שמה לא אפילו אני אגיד לך את האמת אני לא זוכר
שהייתי הלכתי רק למחנה ריכוז אחד וזה גם רק מסיבה אחת שזה היה קרוב
לאותם הודעות עם המשפחות המשפחה וזה היה מה היה שהיינו נוסעים לשם מרינה ואני את
הכובע לדף זה היה אבל לא הלכתי לאף מחנה למה היום לא נכנסתי
לשום דבר לא נכנס מה נכנסתי בדרך הביתה זה היה מחובר
לגבי שילומים
הנושא הזה
בשנות 1950 1959 בסדר זה הגיע אליי
משהו מערכות שלכם חזרה אני לא חושב שאני לא לא לא לא לא לא היו נחוש ההורים אז בו
בזמן הוא מכרו את הכל כי הייתה בעיה אני זה אני לא יודע אבל באותה תקופה גם אני מראה לו להוציא
כסף והוא חלק מהרהיטים שלהם וכנראה מה צריך להביא גם כסף כן כן כן
לא לא לא לא לא אני מכיר את משפחת שעות מישראל לא הייתה משפחה עיקמתי את מיכאל אבל
ככה לא את באה אם היא בכלל ממקום אחר לא היו באזור שלנו של חדרים
בנהריה אבל זה חלק משטראוס
גם בתקופה הזו כי ההורים שלי נוסעים כל שנה לנופש לא
נוסעים אפשר פעם לא בסדר
השיחות איזה היום לא תראי הכי חדשה טוב
תעני מה לעשות עכשיו אותו הבן דודה זה מהפלאפון ידי
עוד פרטים לגבי ההתנהלות באושוויץ מה הוא עשה הוא שתק ושתק
אני גם לא זוכר איך שהבנתי שזה קשה עליו אמרתי אני אשתוק עזוב אותו
מספיק סבבה צריך להזכיר ואת כל הסיפור הזה את רוצה לשמוע עליו קצת אז כשהוא יגיע בן 40
ועדות לקחו אותה תחת חסותה עכשיו שלחו אותו ללמוד בבית ספר
מקצועי הוא למד בבית ספר מקצועי בחיפה איזה בשמים וקוסמטיקה אני גם למדתי
באלקטרוניקה
סמרטוט וזה שהסתבך רטוב הוא חרטט דוחים
ההגנה בית מסמנת את העבודות שלו כשיגיע לגיל הגיוס לחיל
האוויר הוא היה בחיל האוויר משהו אני לא יודע מה לא טייס לא משהו כן כן אני מפקיד אני לא
ידעתי שזה גם היה קשור לתיקון מטוסים דברים כאלה
יש בגילי מרתיח
אותי בדברים
פה ושם הבן דוד זה הכל
שהוא גמר את הצוואה עכשיו כן בשנות החמישים התחיל כל העניין הזה עם הביא דאגות מהחוקים איך
זה התחיל לטפל בנושא הזה נכון מריה אמא שלו ניצן נכון
פינה מי האמא שלו אני לא אמא שלו בכלל נפטרה re mi fa sol
אמרסון עם המגהץ אבא שלו לא לא לא עוד לא שמעת מה קרה אף אחד לא
החליט לנסוע לארצות הברית ארצות הברית ואז הוא יתחיל לטפל בכל הנושא של הבעיות שלו החזר כספים
כל הנושא לה את הרכוש כל זה דווקא הצליח לקחת את הכל כסף היה לו כנראה לא
בית בארצות הברית כבר שם איזה בחורה ולישיבה צבאית גרמניה זה נולדו לו שני ילדים ונפטר
לאחרונה דווקא פנויה באושוויץ
היום שאתה יושב פה בקבוצה וכל הידע פרוס לפניך יש
לך מחשבות שניות על גרמניה על איזה תובנות על מה שהתרחש שמה איך זה קרה
כל מה שקרה ליהודים בגרמניה אגיד לך פה אין לי תובנות מיוחדות אז אני כבר
תשמינו אסון קרה
אנחנו גם צריכים להסתכל אחרת שמה שם יש היום שולט בגרמניה זה לא אותה אותה אותה החמורה
שהייתה זה בכלל אנשים אחרים שבכלל רוצים בכלל חושבים שזה
קרה לנו הם חושבים אולי למה זה קרה לנו לדבר אני מאוד מחבבת אותה את כל
מאוד מחבב אותך ומכבד אותך ואוהב לשמוע אותה אבל תשמעי הייתי בגרמר ביקרתי הרבה
בגרמניה גם בענייני עבודה אני עבדתי ביצים אז הייתי התעסקתי באלקטרוניקה אז הייתי נוסע מידי
פעם פעם בגרמניה ונהנה עבודה במפעלים אחר כך הייתי בגרמניה באוניות הייתי
לא אנחנו על תקופת המלחמה אדון לא
יודע וגם לא דיברנו על זה לא דיברנו על הנושא הזה לא דיווח אני לא דיברתי אף פעם לא דיברנו
והייתי בגרמניה הרבה פעמים וזה דווקא
דרך אגב יש לי את האזרחות הגרמנית גם לרינה אנחנו החלטנו תמר חלק מהמשפחה אורי גם קיבלו את
האזרחות הגרמנית חזרה החלטנו שאנחנו לא יהיו אלה שזרקו אותנו גם אני יפה שלי אותי אם
זה לא אני לא מוכן לקבל את הדבר הזה אני לקחתי את האזרחות חזרה לא אני לא רואה את עצמי כי חלק
מגרמניה אבל אתם לא תחליטו איפה אני זה היה המוטו אתם לא תחליטו איפה אני אני יוצא אחי גם
הדרכים אתם לא תחליטו לקחתי חזרה את הזה ההורים שלי לקחו חזרה את האזרחות ואז הם קיבלו את
הפיצויים של הם קיבלו את כל הכסף ואת ההוצאות וגם ברכיו וגם פיצויים על המלחמה אז המידות
ואחר כך על הרגליים יש הרבה כנראה הם לא יצליחו להוציא אבל זה מידות אמר עליי וכמה דוד קיבלת
שלו אבל אני נוסע לגרמניה בצורה חופשית אני אני זוכר שאפילו וגם רינה היינו מוזמנים -
מנהל ברלין קליטת ברלין ואני הוזמנתי למסירה שלי קיבלה אותו מאוד יפה מאוד יפה
ולא דיברו על שום דבר אף על פי שהיו שמה כן זה אני רוצה לספר לך היוש מה את באמת רציתי שהיינו
אז היו שם אנשים שבאו גם מגרמניה לא היו הרבה הם באו מארצות הברית במקומות יהודי יהודית
יוזמנו בדיוק אמרתי להם הם שם הם יסרקו אנשים היו שמה כאלה
שהוספנו את הפה הם היו באים לא הייתה שמה גברת אחת שאני זוכר
שהלכנו פעם לטייל והיא אומרת אתה רואה את הבית הזה פה הפסנתר שההורים שלי מאוד לא
היו כאלה שמאוד קשה אז בואו
זה לאן כל כך
כעסתי גם כן בגלל מה שהיה עם הנאצים וכל הזה אבל על האינדיבידואלים לאנשים אני לא הכרתי שם
אף אחד ההורים שלך אני לא יודע אני אני אני אני חושב שהם לא כעסו כל כך מתי שהם עזבו
בזמן מנסים אביך לפחות היה נאלץ לעזוב מקום שהוא בעצם לא רוצה לעזור לו
מה לעשות שמה שהוא לא יהיה כנראה שהוא כבר לא קורה
במיוחד לתקופה של תרדמת יותר אני יתן את יותר במלחמה מלחמת העולם השניה במלחמה עצמה
זכתה בריטניה על הקרב האווירי ומספרים על הדברים האלה אנגלית אנגלית
היום בעצם אני לא עושה אותם אני אהיה בשביל היום אני כבר בן בבריאות בן 85 עוד
כמה ימים זה התעסקתי כשהייתי בחיפה עבדתי כשהייתי בת
בנוער הייתי בצופים הייתי בצופים הייתי מרכז שביט ילד בחיפה הילד במרכז גם כן לתקופה מסוימת
וכשהגיע גיל להתגייס שהתגייסתי הגעתי קצת יותר מאוחר אם שלמדתי אז אי אפשר אולי
ללמוד בהתחלה הם השאירו לי אתמול חזרתי בצהל חיל הים הגעתי בשנת 50 לשם שירתתי את כל
השירות שלי 17 שנה שירתתי בחיל הים חזרתי ואז אני נכנסתי לחברת צים
אלקטרוניקה אחראי על אלקטרוניקה באוניות ומשם יצאתי לפנסיה בתור פנסיונר יש לך
תחביבים מסוקים פינת חביבים במיוחד
פותר תשבצים ודברים כאלה היום כבר פחות קצת יותר
לחוץ קצת קצת לנסוע אני צריך לזכות אני פה בבריכה אז אני לא הולך בקיץ אני אחלה יום יום
מושיק הודעה איך טלוויזיה היום זה כבר לא מה שהיה פעם הפעם הילדים הלכו ברחובות
ברחובות מטייל בכל מיני מקומות שאין ההורים שלי יודעים איפה שאני אעזור כועסים
אפילו יום אחד אני זוכר נסעתי עם הדוד שלי העיר הייתי בעיר
לפתור עבדות נעלם והייתי בכמה הייתי השק שהייתי בהם 11:00 משהו כזה אדוננו
קרה ברחוב יפו אוטובוס אז כבר תכננתי איך אני עכשיו חוזר הביתה פחדתי ממש מצחיק איך אני עולה
עכשיו להדר זה היה חשוב
זה
הבסיס להסתדר בכל מצב למצוא את הפתרון
אותו אחרי בית ספר קטן שני ילדים יש לנו שני בנים
אחד מהם גר פה בשכונה אני גר בחיפה התרופה 2 לשנות את השעות עבודה העברנו בחיפה
טוב סיפורים אפשר תמיד למצוא את הספר לקראת סיום אתה רוצה לומר משהו
אישי למשפחות של הבנים שלך לנכדים לא אני תמיד מאחל להם הצלחה
תודה שהם איך אומרים מפנקים אותנו עם נינים והמשפחה כבר לא מה
שהיה לא תיארתי לי שאני טיפה מתעכב משפחה כזאת גדולה זה קר פה עכשיו כל כך הרבה ילדים אני
אהיה שילדים שאני בטוח שהם לא מכירים יש גם לא מתראים כל כך הרבה אבל לא אני שמח שזה
מה שהיא גם זה גם אחת הסיבות שבטן הבאנו להנהלה גבעת אלה שיצא לפנסיה אמרנו נשאר בחיפה או לא
להיות קרוב לפחות אתה אחד הילדים וההבנה דווקא הצעיר שביניהם אני אראה לך את התמונה אני אביא
לך את התמונות של הילד הצעיר שביניהם החליט לבוא נהנה וגם אנחנו חזרנו לא כמו שזה אמור
לגדול יותר שגר באותה תקופה באזור תל אביב אז באנו איתו בעצם אני עוד כמה זמן היה הולך
לפנסיה מה אני עושה יצאתי מיוצאים עבדתי בחברת צים ויצאתי לפנסיונרים
החלטנו שאנחנו באים אליו זה מוצא חן בעיניו בכלל לא רצו לקבל אותם את המסכנים את המבוגרים
איתה היה להם חוקים שרק אנשים עד גיל מסוים יכול להתקבל כנראה הבינו שזה לא זה לא זה
לפחות היינו גם הורים אנחנו לקבל פניות הורים עושים שברו את זה
יש לנו ככה חיי קהילה שלנו של גבעת אלה חוגים למבוגרים
ותיקי לא לא כל שבוע יש משהו טיולים שזה חלק מגבעת אליו פחות אבל של המועצה
המועצה מאוד מטפלת בתיקים פה בעמק זה משהו יוצא מן הכלל
יש לנו מכללה כשאני אחד מאלה שהקמנו אותה יש לנו מכללת ותיקים
אני יכולה אותך עוברת אני אתן חופרת שתי באיזה תחום אני לומד מוזיקה
מוזיקה והיסטוריה את ההיסטוריה שלנו כבר אקטואליה
יש לנו הממציאים ב-11 לא לא לא אי אפשר להשתמש בו
אני רק רוצה לספק שעד המכללה אני גם גאה בך בכלל הזו שיקבלו אותה לפני 13-14 שנה כבר 30
שנה התחלנו עם 75.000 והיום אני רוצה ש תנחשי כמה יש אז זה לא רק מגבעת אלה אלה
במקרה זה של המועצה במכללה שהיא בתוך המכללה שלנו
מזל שיש לנו מכללה שאחותי שלנו כי איך אומרים קירוי וזה ואז כבר אמרתי לך
13 שנה כמה יש לכם תנחשי אין לי מושג
1300 עד 1300 אפילו יושב שהיום פה אי אפשר עדיין לא יודעים מה לעשות הולך
ומתרחב תפתחו עוד מקצועות כן אבל העניין או שבכלל ההגרלה של מישהו אחר לא זה מחלה שלהם אבל
סטודנטים צעירים לא לא זה מסודר מאוד בעין לנו בעיה עם זה אנשים ויש לנו טיולים
טיולים של המועצה של קבוצות בפרק של המועצה חלק יכולים של הישוב ולא לא לא
יש לנו בריכות את הבריכה אחת יש לנו פה שהיא בריכת קיץ ויש לנו בריכה נוספת יש בכלל בכמה
קיבוצים אבל יש בה אנחנו זקוקים גם בנהריה זכיתי בזה זה יותר בנהלל לבריכה גם קורה פה
ואני עדיין אוהב קצת בעיה אני חושב על זה אבל לא שאני חושב
שבעיה עם אני לא אוכל לנהוג יותר מיכאל הגענו לקו
הסיום קודם כל הרבה תודה בקשה שמחתי מאוד אני שמחה
שמענו אותך לגבי גם החיים שלך וגם בעיקר התחושות שלך של
המשפחה לגבי הגרמנים לגבי מה שקרה ומאחלת לכם כל טוב תודה רבה כמובן אני מודה
לכם ואני לא יודע איך הגעתם אלינו אבל אבל אני שמח שאת שמחה
התמונה רואים משמאל את אחותי עומדת אחותי טובה מלידה אבא ברנהרד
אחר כך האמא אלזה ואנוכי מנפרד מיכאל
קאן קאן אני בבית ספר ליאו בק שנמצא ברחוב הלל 47 אנחנו
מה שאנחנו רואים זה את הכיתה של בבית הספר שנראה לי שזה כיתה ח
סרטון על תקופת השירות בחיל הים היא צולמה בחיל הים בבת גלים
שלווה הדבקתי כניסה של חברה באלקטרוניקה
אני בצעירותי באחד מהטיולים עם קבוצת החניכים שלי בירקון בתל אביב
זו תמונה משפחתי של ההורים יחד עם על הילדים אחותי ואני
זו תמונה של לי עם אישתי בשירותינו
רינה שני שתי פינה בני אבינועם בעת
קבלת עיטור סגן אלוף על ידי מפקד חיל האוויר בני
הצעיר אייל תיכנסו תיכנסו לשירותים
הטלפון שתי הנכדות לימור ושירי
אחת בשירות צבאי ואחת מחכה לשירות דרך אגב הייתה בחיל הים
כד בסיום מלחמת העולם הראשונה שקיבל אבא ששירת באותה תקופה בצבא הגרמני
מה זה כל דבר לא
Testimony of Michael Manfred Frenkel Porat, born in Merzig, Germany, 1932, regarding the experiences of his family in Merzig Life with his family; work of his father as a meat merchant; his mother is a housewife; his father's military service in the German Army during World War I; Hitler's rise to power, 1933; enacting of Race Laws, 1935; decision of his mother to make aliya to Eretz Israel; the family's aliya together with his father's brother's family, 1936; life in Eretz Israel.
item Id
12834333
First Name
Manfred
Michael
Last Name
Frenkel
Porat
Date of Birth
1932
Place of Birth
Merzig, Germany
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
13/03/2017
Date of Creation - latest
13/03/2017
Name of Submitter
פורת פרנקל מיכאל מנפרד
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video