Yad Vashem logo

Avraham Albert Levi

Testimony
היום יום שני. ח' אדר תשע'ז. 6 במרץ 2017. אני תמי כץ. מראיינת מטעם יד ושם את מר אברהם לוי.
יליד סופיה בולגריה 1939. מר לוי יספר על ילדותו תחת המשטר הפאשיסטי..
על גירוש בסטארה זאגורה עד לשחרור ב 1994.
על שיבה וחיים בסופיה אחרי המלחמה ועל העלייה לישראל ב 1949.
בוקר טוב אברהם.
בוקר אור.
אברהם. איפה ומתי נולדת?
נולדתי בסופיה. אל תשאלי אותי כתובת. ב 1939.
באיזה שם?
קראו לי אברהם אבל מיד אחרי זה קראו לי אלברט בגלל סיבות ידועות של ה.
ובבית איך היו קוראים לך?
ברטו.
ברטו. שם חיבה.
כן.
אני רוצה שנתחיל עם הרקע של המשפחה. נתחיל ברשותך עם אבא והמשפחה שלו. איך קראו לאבא?
אבא אהרון.
אהרון. ואתה יודע איפה הוא נולד?
הוא נולד בסופיה.
גם בסופיה.
כן.
מי היו ההורים שלו?
כן. אברהם ורוזה.
אז אתה נקרא על שם הסבא. הכרת אותם?
לא. את רוזה כן. את אברהם לא. הוא נהרג במלחמה.
הוא נהרג במלחמת העולם הראשונה?
הראשונה. כן.
אה הא. הסבא היה חייל בצבא הבולגרי?
כן.
ואתה יודע במה הוא עסק סבא אברהם?
לא. כלום. שני הסבים לא זכיתי לראות.
אוקי. את סבתא רוזה אתה זוכר?
כן. שתיהן היו 'סבתא רוזה'.
היא גרה איתכם?
אה. הסבתא מצד אימי לא גרה איתי. היא גרה אצל דוד שלי. אח של אמא.
אני מדברת על הסבתא מצד אבא.
סבתא מצד אבא לא גרה איתי אבל היינו מאוד קרובים.
מה אתה זוכר ממנה?
את הלאדינו אני חייב לה.
אה. זאת אומרת דיברתם איתה לאדינו?
כן. משום מה היא דיברה איתנו רק לאדינו. כן.
אוקי. אז. אבא שלך היה בן יחיד? היו לו אחים ואחיות?
אבא שלי היה עם עוד שני אחים ואחות.
שהכרת?
כן. בטח.
בוא תאמר את שמותיהם.
השם זה. האחות זה ברטה. והשם של האח בארץ זה מוריס.
והשם של האח הנוסף שלו זה אדולף. שהוא חי בצרפת.
לפני המלחמה הוא חי בצרפת?
הוא נסע לפני המלחמה עוד לאלג'יר.
כן.
ואחר כך חזר לצרפת. אני לא כל כך מכיר.
ושרד את המלחמה?
כן כן.
בצרפת. את מלחמת העולם?
כן כן כן.
איפה הוא היה? בפריז?
לא. לא. בליון.
בליון?
כל החיים הוא היה בליון.
אה הא. זאת אומרת כשהוא נסע לשם זה ללימודים או לעבוד?
לא. סתם.
סתם נסע?
לחפש את העולם. כן.
אבל מעניין שהוא שרד את המלחמה בצרפת.
כן. כן.
אוקי. אתה יודע משהו קצת על הילדות של אבא שלך? איזה חינוך הוא קיבל? אבא?
מעט מאוד.
הוא הלך לבית ספר יהודי? או בית ספר.
לא. אני חושב שלא. אני לא יודע.
בית ספר בולגרי?
לא. אנחנו בכלל גילינו היום שאנחנו לא יודעים הרבה דברים על ההורים.
זה תמיד קורה.
כי הם לא סיפרו.
כן. והוא רכש מקצוע? אבא?
הוא היה מנהל חשבונות. ועסק בכל מיני עבודות סביב הנהלת חשבונות.
אצל יהודים? או לאו דווקא?
לא. הוא היה בחברה גרמנית. חברה בולגרית שהייתה סניף של חברה גרמנית.
בבולגריה קראו לזה קאראקולב לונקוב. והם היו. אני לא זוכר את השם.
אבל נציגים של חברה גרמנית מאוד ידועה למגפיים.
אוקי. אתה יודע אם בצעירותו אבא שלך. אני לא מדברת על מלחמת העולם השנייה אלא כשהוא היה צעיר.
האם הוא גם גוייס לצבא הבולגרי?
אה. לא. הוא נשלח למחנות עבודה.
זה במלחמת העולם השנייה.
כן. כן.
אנחנו נגיע לזה. אבל כשהוא היה צעיר יותר. לפני שנולדת?
אין לי מושג. אין לי מושג.
אז זה לגבי אבא. המקור של המשפחה. השורשים של המשפחה מצד אבא..
משפחת לוי הגיעו לבולגריה ממגורשי ספרד? עד כמה שאתה יודע?
כן. כן. הם גם. בוא נגיד שהסבתא רוזה הזו היא ממשפחת טאג'יר הידועה.
היו לה אחד עשר אחים ואחיות. משפחה ענקית. יש להם גם ספר של המשפחה.
זה גם הטאג'ירים שבארץ?
כן. כן. כן.
כלומר. ציונה טאג'יר הציירת?
כן. כן.
אני לא יודע אם זה יונתן או.
ציונה. טאג'יר.
לא. לא מכיר.
אוקיי. אז בוא בבקשה. אברהם. ספר על אמא ומשפחתה. איך קראו לאמא שלך?
לאמא קראו אסתר.
לבית?
לבית סליקטר.
ואיפה היא נולדה?
סופיה.
גם כן בסופיה?
כן.
מי היו ההורים?
ההורים היו רוזה.
כן. סבתא רוזה. ולסבא?
גם אברהם.
גם אברהם?
אבל אני לא זכיתי לראות. לא אותו ולא את הסבא השני כבר.
כן. אבל את שתי הסבתות רוזות הכרת.
כן.
יש לך מושג. מהצד של אמא. במה עסק הסבא?
לא. אני יודע שהסבא הראשון היה חייל.
כן. אמרת שנהרג במלחמת העולם הראשונה.
כן. עד כמה שאני יודע. גם הוא נהרג. אבל.
אתה לא יודע את הנסיבות. אוקיי. ואמא. אחים ואחיות היו לה?
כן. לאמא היו שתי אחיות ואח.
בוא תאמר את שמותיהן.
האחות אחת זה בלה. אחות שניה. האח זה מאייר. זהו.
אוקיי. והם גם גרו בסופיה? הדודים. הדודות? או שהיו לכם קרובים בערים.
לא. מאייר גר באיזה עיירה. אני רק הטעיתי אותך. מאייר זה הגיס שלה. האחות זה בוקה.
הם גרו באיזו עיירה מחוץ לסופיה.
הבנתי.
אני לא זוכר את השם.
אוקי. משפחת סליקטר גם כן ממגורשי ספרד למיטב ידיעתכם?
כן. כן.
ואתה יודע משהו על החינוך שאמא קיבלה?
כלום.
היא הלכה לבית ספר? הלכה לקולג'? אתה יודע אם היא רכשה מקצוע?
היא הייתה תופרת.
הייתה תופרת.
כן.
וגם אחרי שהיא נישאה היא עסקה בתפירה או שהייתה עקרת בית? כשהייתם ילדים היא גם עסקה בתפירה?
בחוץ לארץ אני לא יודע במה היא עסקה. אבל בארץ היא הצטרפה לאיזה "מפעלון" לייצור נורות חשמל.
והיא עבדה בתפירה של האבז'ורים.
אבז'ורים. אהילים.
כן.
אוקי. ואתה יודע משהו על נסיבות ההיכרות של ההורים? זה היה בזמנים ההם שידוך או.
נאדה.
לא יודע. אוקי. בכל אופן אנחנו מניחים שהם נישאו בסופיה.
כן.
וכמה ילדים אתם הייתם?
אנחנו שניים.
שניים. אתה הבכור?
לא. אחותי ורד היא הבכורה.
אוקי. באיזו שנה היא נולדה?
היא נולדה ב 35'.
אוקי. וקראו לה רוזה על שם הסבתא?
כן.
ואז היא עיברתה לוורד.
כן.
אז היא הייתה גדולה ממך בארבע שנים. משהו כזה.
שלוש וחצי.
אוקי. איזו שפה דיברתם בבית?
בבית דיברנו בולגרית.
בולגרית.
בחוץ לארץ.
כן. אני מדברת עכשיו רק על בולגריה.
כן. כן. רק בולגרית.
רק בולגרית.
כן.
אבל ידעת לאדינו. דיברת עם הסבתא.
אז למדתי לאדינו מהסבתא. ולמדתי בבית ספר צרפתי.
באליאנס. אז גם פטפטתי קצת צרפתית שאני זוכר עד היום קצת.
כן ההורים ידעו שפות נוספות?
ההורים כן. אבא שלי ידע גרמנית.
בגלל החברה שהוא עבד בשבילה?
כן. עכשיו. אמא שלי ואבא שלי ידעו צרפתית. ידעו כמובן לאדינו. לגבי האמא אני לא זוכר.
אבל אני חושב שהיא גם ידעה צרפתית. ושניהם דיברו לאדינו כמובן.
לאדינו. אספאניולית.
אבל בבית רק בולגרית.
אוקיי. איפה. ממה שאתה יודע. איפה גרתם בסופיה? בשכונה היהודית ביוז'בונה?
לא. אנחנו גרנו. בסוף גרנו במה שנקרא בולוורד סליבניטסה. שזה שדרות לאורך נהר גדול.
זה לפני העליה לארץ?
לא. כן. כן. לפני העליה לארץ.
כשנולדת. איפה הם גרו. אתה יודע?
לא זוכר.
זה היה בשכירות או בבעלות המשפחה?
שכירות. לא היה דבר כזה של דירה בבעלות.
אז זו הייתה דירה. או בית פרטי?
דירה. דירה. דירה בבית של יהודים.
של יהודים. מרווחת?
אה. בשביל אז זה היה מרווח מאוד.
והכל היה מודרני כבר? היו חשמל ומים זורמים והכל?
כן. כן.
שירותים בפנים או בחוץ?
הכל בפנים. לא זה היה..
זה היה מודרני.
זה היה נורמלי לגמרי.
אוקי. עכשיו. אתה אומר שאבא עבד כרואה חשבון בשביל כל מיני אנשים.
כן.
ואמא אני מבינה הייתה עקרת בית?
כן.
כשאתה היית תינוק. נגיד. הייתה לה עזרה בבית?
לא. מה פתאום.
הכל היא?
בטח.
המצב הכלכלי. לפני המלחמה?
סביר.
סביר.
כן. כן.
הסתדרו.
כן.
אבל לא הייתה לה עזרה או עוזרת בולגריה שחיה אצלכם או.
לא לא.
מבחינת הווי חיים. אורח חיים יהודי. מסורת. קיימו אצלכם בבית מסורת יהודית באיזשהו אופן?
תראי. אני הזכרתי שאנחנו גרנו בבית של משפחות יהודיות.
זה היה בית של ארבע קומות וכולם היו יהודים.
כל יום שישי היינו מתאספים אצל אחת המשפחות וזה היה הכי יהודי שהיה.
אה הא. אז כשרות למשל לא שמרו?
מה פתאום.
לא. אוקיי ונגיד. אבא היה הולך בית כנסת לפעמים?
לא.
גם לא בחגים? בית כנסת הגדול?
כלום כלום.
אז גם לא קידוש.
לא שאני זוכר בכל אופן.
אתה לא זוכר קידוש. הדלקת נרות.
לא. לא. לא.
אבל כן הייתה איזושהי התאספות של היהודים.
כן. כן.
ארוחה חגיגית לכבוד שבת?
כן. כן.
אמא הייתה בשלנית?
כן.
אתה זוכר מאכלים מבית אמא?
כל מיני.
מה למשל?
מה שהיא הייתה מתה היום לשמוע את זה ממני.
אז בוא תספר איזה מאכלים.
היא הייתה עושה אלבונדיגס. אלבונדיגס של מיונז.
מה זה?
זה כדורי בשר בתוך תבשיל של מיונז.
כן.
הייתה עוגות. הייתה כל מיני.
על המאכלים המסורתיים של יהודי בולגריה גם?
כן. של יהודי בולגריה אולי כן אבל זה לא היה יהודי מסורתי אני חושב.
לא. אני מבינה.
כן.
אתה אומר אופי בלקני בולגרי.
כן.
אוקי. החגים. גם לא חגגתם? נגיד אתה זוכר ראש השנה? יום כיפור?
אני לא זוכר
לא צמו?
לא. מה פתאום. אני לא חושב.
אוקי. אתה לא זוכר שום חג למשל.
קחי בחשבון שעליתי לארץ בגיל תשע. שמונה פלוס אז.
נכון. אבל אולי אתה זוכר חנוכה אם מדליקים חנוכיה.
לא. לא. לא. לא חושב שהיה.
אנחנו ערב. אנחנו עוד מעט חוגגים את פורים. זכור לך משהו? לא. ופסח? שזה חג מאוד מרכזי.
כלום.
סדר. ליל סדר?
אני לא זוכר.
כשהם הגיעו לארץ הם כן חגגו את החגים? או גם המשיכו באורח חיים יותר חילוני או גם מסורת?
חילוני. חילוני. אני מניח שחגגנו פה פסח וזה אבל.
אבל לא הכרת מהבית את המסורת?
לא. לא.
עכשיו בסופיה ישבה הקהילה היהודית הגדולה והמרכזית. זו קהילה של דורי דורות. מוסדות וארגונים.
החל מוועד. מה שקראו קונסיסטוריה של יהודים ודרך בתי ספר יהודים וכדומה. ההורים שלך. אבא שלך.
מישהו היה מעורה בפעילות של הקהילה היהודית בשנים ההן? היה לו איזה תפקיד?
אתה יודע. לפעמים יש כל מיני בעלי תפקידים בקהילה.
לא. לא. אני חושב שלא.
לא זכור לך. או הסבא?
אבל. קחי בחשבון שעלינו לארץ בגל השני של יהודים.
כן. אבל אני שואלת. ההורים שלך הרי גם גדלו וגרו בבולגריה. בסופיה.
הפעילות של קהילה עוד הייתה לפני המלחמה. היה בסופיה בית עם נכון? שמעת על זה?
אני יודע. כן. זה היה על יד בית הכנסת.
נכון. על יד בית הכנסת. מן מועדון כזה. אתה זוכר אם ההורים.
לא חושב שהם היו שם.
לא חושב שהם היו פעילים בדברים של. הייתה זיקה.
אם אתה יודע. לציונות. לפני מלחמת העולם אצלכם בבית?
אבא או אמא היו חברים באיזה ארגון ציוני?
לפני מלחמת העולם אני בטח לא זוכר.
לא. אולי אתה יודע בדיעבד?
לא. לא.
אולי אתה יודע בדיעבד אם הם היו פעילים.
לא. לא. ואחרי אני לא חושב.
אוקי. ואתה זוכר אולי את אבא בא עם הקופסה הכחולה של קרן קיימת?
לא הייתה.
לא הייתה.
כי כשראיתי את זה בארץ זה היה לי זר.
הבנתי. זה לא משהו שהוא מוכר.
לא.
אולי אתה יודע בדיעבד. אברהם. אם מישהו מהקרובים. מהמשפחה או הקרובים..
עלה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם? היו לכם פה קרובים בפלשתינה?
כן. תראי. משפחת טאג'יר הידועה.
כן. אז הם היו.
אז חלק מהם היו פה.
זה מהצד של סבתא נכון?
כן.
זה סבתא מצד אמא?
לא. לא. מצד אבא
הרוזה מצד אבא.
כן.
אז היו פה קרובים ממשפחת טאג'יר שעבר ישבו בארץ ישראל?
כן. כן.
ורק הם? או עוד קרובים שהיו בארץ מהמשפחה הקרובה?
מהמשפחה הקרובה הרוב עלו איתנו בפלוס מינוס חודשים.
אוקי. אבל לא היה מישהו שעלה לארץ ישראל לפני?
לא חושב. לא.
אתה כילד קטן ידעת על פלשתינה. על ארץ ישראל?
לא.
אף פעם לא שמעת.
רק שהייתי על האנייה.
ולפני כן? תמיד מספרים לי שאצל יהודי בולגריה ט'ו בשבט היה חג מאוד רציני.
הפירות ושקיות לילדים.
אני לא יכול להעיד על זה.
לא תפוז מארץ ישראל. לא היה לך?
באנייה.
אוקיי. ואתה סיפרת על אותו דוד. נדמה לי שהיגר לצרפת.
כן.
חוץ ממנו מישהו אחר היגר לאירופה או ?
לא.
אמריקה. דרום. אתה יודע. יהודים נודדים.
לא. לא
דרום אמריקה. אוסטרליה?
לא. לא.
אז כולם היו בבולגריה וכולם היו פחות או יותר בסופיה.
כן. חוץ מהאחות בוקה שהזכרת.
כן. אתה כילד יש לך זיכרונות מסופיה? מהילדות?
כן. כן.
מה? מה הזיכרון?
אני אמרתי לך שגרנו בשדרה על יד הנהר.
כן.
אז בחורף הנהר היה קופא.
הייתם הולכים להחליק?
היינו מחליקים. זאת אומרת. אותי היו מושכים במה שנקרא שיינע או משהו כזה.
מזחלת.
מזחלת. כן.
ואתה זוכר עוד דברים? אתה זוכר פארקים? אתה זוכר את ההר? את הוויטושה?
כן. בוויטושה היינו כל שבוע שבועיים. היינו עולים כל המשפחה לוויטושה. אבא עם התרמיל.
לפיקניק?
לפיקניק בדיוק. היינו הולכים למה שנקרא האבנים הזהובות ושם היינו אוכלים. היינו מטיילים הרבה.
אתה יודע אם לפני. אני מדברת קצת לפני המלחמה. יש לך מושג אם להורים היה להם כבר רדיו בבית?
גרמופון? מישהו ניגן על כלי נגינה?
כלי נגינה לא. גרמופון בטח לא.
רדיו היה? זכור לך? או אתה יודע היה להם?
לא ידוע לי.
היו קוראים עיתונים. ספרים. ספרות יפה?
אני חושב שכן אבל הייתי רחוק מזה.
ההורים היו יוצאים? סופיה הייתה הבירה. חיי תרבות. אופרה? או קולנוע או תיאטרון? היו יוצאים?
אני לא יודע אם היו יוצאים. אני יודע שאמא שלי הייתה חובבת אופרות.
הייתה הולכת?
לא יודע אם הייתה הולכת.
אותך כילד לקחו לקולנוע? יש לך זיכרון מהקולנוע?
לא. שום דבר.
הם היו יוצאים לחופשות? ממה שאתה יודע. חופש. נופש? נוסעים לאיזשהו מקום?
אני חושב שזה היה לוקסוס פעם.
לא. כי היו לפעמים. או למרחצאות או.
לא.
בקיץ. לפעמים היו נוסעים לכפר. אתה יודע. או לים השחור. אתה לא יודע?
אה. לא. תסתכלי בראיונות של אחותי.
אתה. ההורים לא בכלל לא סיפרו על החיים לפני המלחמה?
לא. כלום.
לא דיברו על.
כלום.
אתה יודע אם לפני המלחמה. אתה באמת נולדת כמעט לתוך המלחמה הזאת.
אתה יודע אם הם חוו אנטישמיות לפני שעלו הפאשיסטים לשלטון?
או הרגישו בבית בבולגריה. או בסופיה? דיברו על זה אם הייתה?
לא. לא.
והיו להם חברים בולגרים לא יהודיים? ממה שאתה יודע? היו קשרים חברתיים גם עם בולגרים?
אני חושב שלא. אני חושב שלא. עד כמה שאני יודע.
לך כילד קטן. אמנם זה אחרי המלחמה. היו חברים בולגרים? לא יהודים?
לא ממש.
נגיד ברחוב הייתם משחקים?
לפני העלייה לארץ. כשעוד הייתי בכיתה ב'. בתחילת כיתה ב'. אז אולי היו לי.
אבל לא שהיינו מתראים כמו שיש היום.
ולא באים לבתים. ומה הייתם משחקים כילדים? זכור לך? משחקי רחוב. דברים כאלה?
חוץ מהחלקה על הקרח אני לא זוכר.
אתה הכרת אבל את המנהגים של הנוצרים? נגיד את חג המולד בבולגריה?
את ראש השנה האזרחי. את הפסחא?
לא.
לא. לא זכור לך.
לא נחשפתי לזה ואני לא זוכר.
אוקי. לפני שאתה נולדת היה בבולגריה. או בזמן שנולדת. משטר מלוכני. של המלך מוריס.
זה מצד אחד. אני הבנתי שהוא היה די פופולרי בקרב היהודים.
מצד שני הייתה מפלגה קומוניסטית בלתי ליגאלית עוד לפני המלחמה.
אתה יודע אם מישהו במשפחה היו לו נטיות. או הצטרף למפלגה הקומוניסטית?
לא.
לא.
בפירוש לא. היה לי דוד חירותניק אבל.
כן? הוא היה בית"ריסט? או רוויזיוניסט?
כן. הוא כמעט היה גן ראש עיר ברמלה.
באמת? אז זה כבר בארץ אתה אומר?
כן.
אז אני רוצה קצת להזכיר את האירועים שהתרחשו טרם לידתך. ואני מתייחסת לשנת 33'.
השנה שהיטלר והנאצים עלו לשלטון. רדיפות היהודים בגרמניה.
ואחר כך ב 39' השנה שאתה נולד באחד בספטמבר. תזכיר לי באיזה חודש אתה נולדת.
יוני. 24 ליוני.
ממש חודשיים שלושה אחרי שנולדת פורצת המלחמה העולמית. אתה תינוק.
אבל האם ההורים סיפרו. אתה יודע אם הגיעו אליהם פליטים יהודיים שברחו מגרמניה או פולין.
אתה לא זוכר או לא שמעת?
לא שמעתי.
בוא נדבר על מה שקורה בבולגריה.שני דברים.
אחד. במלחמת העולם השנייה בולגריה בעלת ברית של הגרמנים גם הייתה במלחמת העולם הראשונה.
ובמסגרת הברית הזאת מגיעים חיילים גרמנים לבולגריה. לא ככובשים. הם היו בדרך לבלקן..
הקימו מחנות. כילד יש לך איזה זיכרון מחיילים גרמנים? בסופיה או בסטארה זאגורה?
מסטארה לא. יש לי זכר מחיילים בולגרים רק.
אוקי. נגיע לזה כשנדבר על סטארה זאגורה. אבל בסופיה אתה לא זוכר חיילים גרמנים?
לא. הייתי ילד.
נכון. אתה זוכר הפצצות בסופיה? כילד קטן? לפני שגירשו אתכם.
לא בסופיה אבל כשהיינו באיזשהו מקום.
כי היו הפצצות בסופיה.
היינו באיזשהו מקום. אני לא יודע איפה. אני רק זוכר שהלכנו בשדות והיו כן הפצצות.
זה אני זוכר כטראומה.
כטראומה.
כן. כן.
שבורחים לשדות כי אין מקלטים?
לא יודע. אני רק זוכר את התמונה הזאת. שאנחנו בשדה ויש הפצצות.
אוקי. הדבר השני שקורה בבולגריה שיש לו השלכה רצינית על חיי היהודים.
זה העלייה של המשטר הפאשיסטי.
והפאשיסטים שעולים לשלטון הם מנהיגים מדיניות אנטישמית. גזענית. אנטי יהודית.
עם הגבלות ואפליה של היהודים.
יש חוק להגנת האומה. זורקים יהודים ממשרות ציבוריות. מתחילה אריזציה.
משתלטים על עסקים יהודיים.
ברגע שעלו הפאשיסטים. אתה יודע. בדיעבד. איזה הגבלות היו עליכם?
אתה זוכר מצב של עוצר? שאי אפשר לצאת? לפני הגירוש שלכם לסטארה זאגורה?
הזכרון הראשון שלך הוא מסטארה זאגורה יותר? אם אתה חושב מה הזכרון הראשון שלך?
אמרתי לך שהיינו פעם בשדה בהפצצה. אני לא יודע איפה זה היה.
זה זיכרון ראשון?
כן. לא יודע איפה זה היה.
אתה זוכר. סימנו את היהודים בשלב מסויים. נכון? היה להם.
מגן דוד צהוב.
נכון. זה זכור לך?
לא. יש לי כאלה פה.
באמת? נשמרו מההורים?
כן.
אבל אתה לא זוכר. ולא הבנת את הסיכון שמסמנים את היהודים.
לא.
אחותך בשלב הזה כבר הלכה לגן?לבית ספר?
כן. היא הייתה בכיתה ה'.
במלחמה.
כן.
והיא למדה בבית ספר היהודי?
לא. גם בבית ספר צרפתי.
ב 'כל ישראל חברים'?
לא באליאנס.
נו. אליאנס זה על ישראל חברים.
אוקי.
אוקי. היא למדה בסופיה באלינס?
כן. כן.
אז כן שלחן לבית ספר יהודי אבל צרפתי.
כן. לא ידעתי שזה יהודי.
כן. זה כל ישראל חברים.
כן.
אוקיי. אבל. ואתה הספקת עוד בסופיה ללכת לגן או משהו כזה? או היית קטן
לא זוכר שהיה גן בכלל.
אוקי. אתה לא זוכר כזה דבר. דבר נוסף. אתה לא זוכר את זה אבל אני רוצה לדעת אם אתה יודע משהו.
הייתה בתחילת המלחמה. ספינת מעפילים שיצאה לארץ ישראל מבולגריה. קראו לה סלבדור.
והאנייה הזאת טובעה. זאת הייתה טרגדיה גדולה כי רוב המעפילים טבעו. היו מעט ניצולים.
כילד אתה ודאי לא יכול לזכור. אב אתה יודע אם דיברו על זה?
אתה יודע אם מיהו מהקרובים היה על האנייה הזאת?
לא. על קרובים בטח לא. ולא דיברו על זה.
לא דיברו על זה. מה שכן. לפאשיסטים הייתה תנועת נוער פאשיסטית. כמו ההיטלר יוגנד בגרמניה.
אז גם בבולגריה הייתה תנועת נוער פאשיסטית. נדמה לי שקראו להם בראניקי או בראנדניקי.
זכור לך חבורות כאלה? לא בסופיה? לא בסטארה זאגורה?
אוקי. מנפצים חלונות ראווה או מתנכלים ליהודים?
לא.
אתה זוכר כילד שבעצם נולד לתוך המלחמה. מתח בבית?
איזה שהוא. בהתנהלות של ההורים או שגוננו עליכם באופן שלא הרגשת?
אני זוכר רק כשאבא הלך למחנה עבודה ולא ידענו מה זה. כן זה השפיע.
כן. אז עכשיו את אבא לוקחים למחנה עבודה עוד כשאתם בסופיה? לפני הגירוש לפי דעתך.
או שהוא היה איתכם בסטארה זאגורה? ממה שאתה זוכר
בסטארה זאגורה לדעתי. אבל.
לקחו אותו בסטארה זאגורה לעבודת כפייה.
לדעתי כן.
ולא ידעת איפה הוא? מה הוא עושה? ידעת מה הם עושים בעבודות כפייה?
לא. גם לא סיפרו לנו.
לא סיפרו לכם. עד כמה שאתה יודע היה לאמא היה קשר איתו?
מכתבים. חבילות? לא יודע. פשוט נעלם לך?
כן. כן.
זה אתה כן זוכר. שאין אבא. וכל המלחמה הוא היה בעבודות כפייה?
לא. אני לא זוכר.
אבל לקחו אותו לעבודות.
בסטארה זאגורה הוא בטוח לא היה איתנו.
הוא לא היה אתכם.
כמה זמן זה היה אני לא זוכר.
אז יכול להיות שלקחו אותו עוד קודם. התחילו לקחת את הגברים לעבודות כפייה.
כן.
אוקי. אתה זוכר כשהוא חזר?
לא.
גם אין לך. איזשהו זיכרון.
לא.
כל השנים האלה שאנחנו מדברים עליהם בבולגריה במשטר הפאשיסטי.
הזכרנו את זה בתחילת המלחמה. ב 39'. ב-40' כבר הגרמנים כבשו ארצות נוספות.
בלגיה והולנד וכדומה. ב- 41' התחילה המלחמה עם ברית המועצות. ב- 42' כבר ארצות אפריקה.
אתה חושב שההורים היו מודעים למה שהולך? אתה ילד. היית מודע בכלל שיש מלחמה?
המילה הזאת. מלחמה היא במודע כילד קטן?
אני. אני לא יודע להגיד.
אוקי.
לא יודע.
ואתה לא יודע אם הם גם ידעו מה קורה.
אתה יודע. בשנים האלה כבר אספו יהודים לגטאות ומחנות ריכוז.
כן. אבל הייתי בן שלוש. ארבע.
נכון. אבל בדיעבד. אתה יודע אם אמא ידעה שמשמידים בתקופה הזאת יהודים?
אמא בטח שלא.
היו היהודים גם. בולגריה במסגרת הברית קיבלה את השלטון על אזורים כמו טראקיה ומקדוניה.
שהם אזורים שהיו קודם. פעם יוון ופעם יוגוסלביה ופעם בולגריה.
אבל מהאזורים האלה גרשו את היהודים. הבולגרים גרשו את היהודים להשמדה.
כן. זה אני יודע מההיסטוריה.
כן. והרכבות עברו דרך בולגריה. אתה לא זוכר שמדברים על זה או משהו כזה?
לא.
טוב. אז התכנית בעצם הייתה לגרש את כולכם להשמדה.
כן.
כשחושבים על זה. ואנחנו יודעים היום שהתכנית סוכלה. נעצרה. אני לא יודעת איך לקרוא לזה.
ברגע האחרון. על ידי גורמים שונים שפעלו למען היהודים. החל מראשי הכנסייה.
דרך ראשי הציבור כמו סגן יושב ראש הפרלמנט פשב. והקונסיסטוריה.
והיהודים. במקום זה. מגרשים בעיקר את היהודים מסופיה לפרובינציה.
ואז מגרשים אתכם לסטארה זאגורה אני מבינה.
כן.
היו לכם קרובים? בסטארה זאגורה? או שרירותית שלחו אתכם לסטארה זאגורה?
לא היו לנו שם קרובים. אבל אני זוכר שגרנו אצל איזו משפחה בולגריה.
יהודים?
לא. לא.
שכרו דירה לדעתך?
אני חושב שהם לא היו יהודים. לא יודע. לא זוכר.
אני רק זוכר את הקרן רחוב ואת הבית. בית יחסית בית פרטי.
כן.
אבל אני בקושי זוכר.
ואתה יודע אולי בדיעבד ממה התקיימתם? גרשו אתכם מסופיה. אולי אבא במחנה עבודה?
לא שיתפו אותנו בזה.
אבל אתה זוכר. נגיד. מחסור? או רעה? שלא היה אוכל. בגלל המלחמה?
אני לא יודע להגיד.
מה אתה כן זוכר מסטארה זאגורה?
מסטארה זאגורה אני מכיר. זוכר. את המקהלה. את הצעידה של הצבא הבולגרי המנצח.
לא יודע למה. אבל. שצעד ברחובות.
באמת?
כן.
זה הרשים או זה הפחיד?
הרשים מאוד. מה זה. עמדנו ומחאנו להם כפיים
כן? הצבא הבולגרי של הפאשיסטיים?
כן.
ומה עוד מסטארה זאגורה? אמא. אם אתה יודע. היא עבדה שמה?
לא חושב.
הלכתם שם לבית ספר או גן? אחותך הלכה לבית ספר בסטארה זאגורה?
לא יודע. לא יודע להגיד.
והייתם רק אתם או גם אנשים מהמשפחה המורחבת? נגיד סבתא. או מישהו נוסף. היה אתכם?
או רק אתם הייתם בסטארה זאגורה? לא זוכר?
לא זוכר. אני בטוח שלא היינו לבד. אבל אני לא זוכר את הקשרים.
את הקשרים. אתה חושב. ובסטארה זאגורה אתה זוכר הפצצות או אתה לא יודע למקם מתי היו ההפצצות?
יכול שזה היה בסטארה זאגורה.
אמרתי לך שאני זוכר הפצצות אבל לא זוכר איפה זה.
אתה חושב שאולי נמחקו לך דברים מהתקופה? או שפשוט כל כך גוננו עליכם?
ממרום גילי. אני מאמין שכן. אבל.
לא. לפעמים אתה יודע שאנשים עוברים דברים קשים או טראומות. הם מוחקים. הם מדחיקים.
או שאתה חושב שכל כך גוננו עליכם.
יכול להיות שזה יותר נכון.
שגוננו עליכם.
כן.
אבל אתה זוכר באיזשהו שלב שאתה מודע לזה שבכלל יש מלחמה? המילה מלחמה?
אני לא חושב.
אוקי. טוב. יש עוד נקודה אחת וזאת המחתרת הקומוניסטית והפרטיזנים שפעלו.
כילד אתה לא זוכר שדיברו עליהם?
כלום.
כלום. הפרטיזנים. את השחרור אתה זוכר? הגיע אליכם הצבא האדום? הצבא הרוסי?
לא יודע. אני לא יודע להגיד.
בוא נאמר בתשעה בספטמבר באופן פורמלי שוחררה בולגריה.
אין לך זיכרון עם חיילים רוסיים או משהו כזה?
ותכף אחרי זה אתם חזרתם לסופיה?
כן.
מיד אחרי זה?
לדעתי כן.
מה הזיכרונות מהחיים עד לעלייה לארץ? זאת תקופת מעבר לתקופה קומוניסטית בעצם.
נכון.
אתה זוכר. אתה כבר הלכת לבית ספר. נכון?
כן. הלכתי לבית ספר.
ואז אתה הולך לאליאנס?
לאליאנס כיתה א'. כיתה ב'. באמצע כיתה ב' כבר עלינו לארץ.
עליתם. ואתה זוכר את התמונות של המנהיגים הקומוניסטים? כמו דימיטרוב. סטאלין?
אני מכיר את השמות רק.
אתה לא זוכר כילד. כי הם כיכבו בתקופה הזאת.
דימיטרוב היה. הכרתי את השם. סטאלין לא.
כי הוא היה המנהיג של בולגריה.
כן.
את סטאלין אתה לא זוכר? או את טיטו או משהו כזה?
גם טיטו אני זוכר אבל.
כן? זוכר? כי אלו המנהיגים של העולם הקומוניסטי.
אבל אני לא יודע אם אני זוכר מגיל ארבע או מ.
אבל מעניין. הייתה תנועת ילדים קומוניסטית בבולגריה. מה שקראו ספטבריצה.
על שם הניצחון. לא חייבו אתכם ללכת?
לא.
פיונרים או דברים כאלה?
לא. לא.
מה אתה זוכר מבית ספר אליאנס? זה היה.
היו מרביצים לנו באצבעות.
באמת?
עם מקל. כן.
וזה היה בנים ובנות ביחד?
כן.
וזה התנהל בבולגרית וצרפתית ביחד?
אני חושב רק צרפתית.
רק צרפתית. עברית למדו שם?
לא.
בכלל לא.
לא.
עכשיו הייתה פעילות ציונית אחרי המלחמה שהיא דבר די ייחודי לבולגריה.
מדינות קומוניסטיות אחרות לא אפשרו פעילות ציונית.
אבל הבולגרים אפשרו פעילות ציונית אחרי המלחמה. אמרתי פה. מבית"ר ועד השומר הצעיר.
מפלגות ציוניות כמו 'ציונים כלליים' ואחרים. אבא אחרי המלחמה. אתה יודע אם הם היו פעילים?
לא. לא.
גם לא?
לא.
מישהו עלה בעלייה הבלתי ליגאלית? אחרי מלחמת העולם לארץ ישראל?
אתה יודע. יצאו ספינות מעפילים. יצאו בני נוער בעליית נוער.
תראי. גיסי יצא ככה. לא זוכר באיזה שנה. גם אז לא זכרתי כי לא הכרתי אותו.
אבל. אני יודע שהוא נשלח לארץ באניית מעפילים. בלי ההורים.
כן. בעליית הנוער.
והחזירו אותם לקפריסין. והוא היה בקפריסין כמה זמן.
זה הבעל של.
וורד.
של אחותך.
כן.
אוקי. במה אבא עסק אחרי המלחמה? גם בראיית חשבון?
הנהלת חשבונות בחברה גדולה. ברשת מסעדות 'חורמק'. זה אני זוכר.
ובתקופה הקומוניסטית היה מספיק לאכול? לא הרגשתם מחסור?
אני לא הרגשתי מחסור.
אז אנחנו יודעים ש. מתי בעצם. המלחמה אצלכם הסתיימה ב- 44'. אבל בעולם היא הסתיימה ב- 45'.
מתי נודע לך בכלל הסיפור הגדול של מלחמת העולם השנייה ושל השואה?
מיליוני יהודים שנספו בגזים ובמשרפות? רק כשהיית בארץ או שדיברו על זה עוד בבולגריה?
רק בארץ.
רק בארץ זה נודע לך.
כן.
אוקי. בן גוריון מגיע לסופיה. זה משהו שזכור לך? הוא בא לעודד את היהודים לעלות לארץ.
אתה זוכר שהודיעו על הקמת מדינת ישראל ב- 48'? על הכרזת העצמאות? גם לא.
אז לך זה בא כהפתעה ב- 49' כשאומרים שאתם עולים לארץ?
כן. פתאום. כן.
ולא ידעת מה זה? מי זה?
לא ידעתי על מה אנחנו הולכים. שום דבר.
אחרי המלחמה. עוד שאלה לפני שנדבר על העלייה. אחרי המלחמה. ברחוב הבולגרי בסופיה.
היה מצב שחווית אנטישמיות? אחרי המלחמה? מישהו קורא לך באיזה שם גנאי? יש שם גנאי.
אני מכיר שם גנאי צ'יפוט.
צ'יפוט.
כן. אני לא יודע אם זה ממה שחוויתי אז או.
או ממה שאתה שומע.
אני מניח שכן כי אחר כך לא הייתה שום הזדמנות.
אבל למרות שאתם הייתם לא בית מסורתי. וכמעט ולא קיימתם אורח חיים יהודי.
אני מבינה גם אחרי המלחמה. היית מודע לזה שאתה ילד יהודי?
לא.
רק כשבאת לארץ? עד אז לא הייתה מודעות? חשבת שאתה כמו כל הילדים הבולגרים?
לא יודע מה חשבתי. אבל לא הייתה לי מודעות שאני יהודי.
אוקי. אז ההורים בכל זאת עם הגל הגדול שזה גם דבר מיוחד לבולגרים שאפשרו ליהודים לצאת.
כן.
במדינות קומוניסטיות אחרות השערים היו. רוב הפעמים. כבר סגורים.
אז ב- 48'- 49' גלים גדולים של רוב יהודי בולגריה.ואז ההורים מחליטים גם לעלות לארץ.
כן.
כל המשפחה המורחבת עלתה?
בטווח של חצי שנה. כן.
אוקי. אז. את העזיבה של בולגריה וההגעה לארץ אתה זוכר?
כן. כן.
אתם מגיעים לארץ ב- 49'. בית עולים? איפה?
בית עולים בפרדס חנה.
ומשם?
אחרי חודש. אחד ממשפחות טאג'יר.
כן.
שהיה רב סרן בצבא. הוא קיבל זכות על איזה בית נטוש ביפו.
והיינו שם איזה שלוש ארבע משפחות בדירה של הרבה חדרים.
ככה שכל אחד היה לו רק חדר שינה. שבלילה זה היה רק מיטות כל החדר. ובחוץ היו מבשלים במרפסת.
כמה זמן גרתם ככה? כמה שנים?
לא. זה היה יחסית מהר.
אבא מצא עבודה?
אבא מצא עבודה תיכף כן.
כמנהל חשבונות? במקצוע שלו.
כן. אצל טאג'יר.
אז היה לו את המזל שהיה בעל מקצוע.
כן.
ואתה הולך לבית ספר בארץ?
כן. אני הולך לבית ספר בעג'מה.
ביפו?
מה שנקרא.
וכולם עולים חדשים או יש גם צברים?
כן. פתחו. בבית ספר פתחו כיתה ה'. עכשיו. אל תשאלי אותי איך סיימתי כיתה ב' והגעתי לכיתה ה'.
הקפיצו אותך.
אבל עשו כיתה ד' ו ה' ו' כזה.
יחד.
יחד.
ואתם לומדים ישר עברית?
ואנחנו לומדים ישר עברית.
כי אני מבינה שלא ידעת עברית כשהגעת.
לא ידעתי כלום.
יצא לך להיתקל בשכונה או. מתי אתה פוגש לראשונה צברים? בשלב הרבה יותר מאוחר?
הו. הרבה יותר מאוחר.
אוקי. אז אתה הולך לבית ספר יסודי.
כן. הייתי שם שנתיים כמעט. ומכיתה ז' ח' כבר קיבלנו מדוד שהיה בארץ.
שהיה לו בניין. ברחוב דיזינגוף. קיבלנו את דירת המשרתים למטה.
בדיזינגוף. תל אביב?
כן. ליד קרן קיימת. וגרנו שם. למדתי בבית ספר תל-נורדאו ואם יש משהו שזה סיוט של החיים שלי.
זה בית ספר תל-נורדאו עם צברים שמדברים עברית.
איך קיבלו אותך?
ובקיאים בכל דבר ואני נבך. מגמגם.
איך קיבלו אותך? הייתה התנשאות או קיבלו אותך בחמימות?
לא. לא. לא. לא הייתה התנשאות. היה בסדר. אבל.
הרגשת זר?
אבל. מה זה זר? לא הבנתי מה מדברים בכיתה. פתאום עברית של צברים מול עולים חדשים.
והשתלבת בשלב מסוים?
אה. לא. היה לי קשה מאוד. גמרתי עם מספיק בקושי בעברית. ואז יכולתי ללכת רק לבית ספר חקלאי.
איפה?
עיינות.
אה. בעיינות.
הייתי בעיינות שנה.
ושם כבר היה יותר טוב?
כן. כן. שם נחשפתי לצבריות. ליהדות לחברמניות.
בעיינות?
כן. כן.
אבל היו עוד ילדים ממיזוג גלויות שהגיעו מ נכון?
לא יודע.
עוד בולגרים כמוך?
לא.
היית. אז כמה זמן היית בפנימייה בעיינות?
הייתי שם שנה שלמה ואז אבא אמר שמספיק. אגרונום אני לא אהיה. אז הלכנו לאורט וזהו.
בתל אביב?
ביפו.
כן.
ואז אחר כך אתה פחות או יותר משתלב במסלול של בחור ישראלי.
כן. כן. אחרי זה כבר לא.
צבא.
לא. קודם כל גם באורט הרוב היו עולים חדשים ביפו.
ואז אתה הולך לצבא?
אפילו עולים חדשים. אפילו בולגרים.
כן. התגייסת?
אחרי אורט התגייסתי לצה"ל. שירתתי בקבע כמה שנים. למדתי בטכניון על חשבון הצבא.
מה למדת?
הנדסת חשמל.
ומה. איפה עבדת רוב שנותיך? כמהנדס חשמל?
רוב שנותיי. עבדתי שבע שנים במוטורולה. עשרים וכמה שנים בתדיראן.
עכשיו כשהגעת לארץ. אתה היית עוד ילד אבל בשנות החמישים. לפחות בתחילת שנות החמישים.
היה וויכוח. אני לא יודעת אם אתה זוכר.
את הוויכוח המאוד מאוד סוער בנושא של השילומים פיצויים מגרמניה. אתה זוכר את הוויכוח שהתנהל?
אני זוכר. אני זוכר את בן גוריון נואם סביב העניין. אבל.
לא הבנת.
לא. לא.
עכשיו כשהגעת לארץ פגשת גם ניצולי שואה שהגיעו מאירופה. שהיו במחנות משהו כזה אתה זוכר?
הבנת? פשוט דיברו? היה דיבור על השואה?
לא.
בכלל לא.
לא.
בבית אצלכם גם לא דיברו על המלחמה?
לא. ואני לא זוכר שגם בבית ספר דיברו על זה.
יום השואה?
אבל אולי זה בגלל הבורות העברית שלי. שלא הבנתי מה מדברים.
יכול להיות שאתה צודק. היו שנים שלא היו מדברים על זה. אני רוצה להזכיר בהקשר הזה.
בתחילת שנות השישים. את התפיסה של אייכמן והמשפט של אייכמן.
לא זוכרת בן כמה היית בתחילת שנות השישים. תעשה לי חישוב מהיר.
בן שלושים ותשע.
בן כמה?
הייתי כבר חייל.
אוקי. אז אתה זוכר את משפט אייכמן?
כן. בטח.
משהו שעניין אותך? עקבת אחריו?
לא. עקבתי. כן אבל לא.
זה לא התחבר למשהו.
לא משהו שמשך אותי. לא.
לא קישרת את עצמך לילד מלחמה?
לא קישרתי את אייכמן עם זה.
אוקי. בעצם. אנחנן יודעים היום שהסיפור של יהודי. אני מקשרת את זה למשפט אייכמן.
כי אתה ודאי זוכר או יודע את העדויות המזעזעות.
ומה שאני רוצה לשאול. הרי. יהודי בולגריה זה סיפור יוצא דופן כי כמעט כולם ניצלו.
או רוב היהודים. זה סיפור של הצלה. די מופלא ודי נדיר. מתי קלטת את זה?
שבעצם הגורל שלך יכול היה להיות מאוד מאוד כמו גורלם של אלה שהושמדו בשואה ושאתה ניצלת?
מתי. מתי קלטת את זה אתה חושב?
אני. אני לא יודע להגיד לך. ממש.
אבל תפסת את זה באיזה שהוא שלב?
כן.
שאתה בעצם ניצול.
לא יכול לשים.
את האצבע.
את האצבע בתאריך.
אבל אם אתה מסתכל על זה היום. כמו שאתה אמרת. ממרום גילך על הסיפור הזה.
ושאתה יודע את ההיסטוריה. כי אז לא היית מודע. היית ילד קטן וגם אחר כך.
אבל היום כשאתה כבר יודע את ההיסטוריה ואת הסיפור של ההשמדה של יהודים
וכמו שאמרתי. התכנית הייתה גם להשמיד את יהודי בולגריה.
איך אתה רואה היום את העניין הזה של ההצלה שלכם?
זה עניין של מזל? גורל?נס מאלוהים? למה אתה מייחס את זה?
פוקס.
פוקס. אתה אומר מזל.
כן. כן.
הבנתי. אתה גם רואה. את ההורים שלך לפחות כי אתה היית קטן.
גם. ייחסו את זה לעם הבולגרי כביכול שעזר ליהודים? דיברו אצלכם בבית?
לא. לא דיברו על זה. לא דיברו על זה.
אוקי. עליתם ב- 49'. חזרת לבקר בבולגריה?
עשרות פעמים.
אז מתי פעם ראשונה חזרת? באיזו שנה? עוד במשטר הקומוניסטי?
בערך ב- 1995. משהו כזה. התחלתי פעילות עסקית בבולגריה. בהתחלה מטעם תדיראן. אחר כך.
וזו פעם ראשונה שחזרת?
אני חושב שכן.
אז זה עוד היה משטר קומוניסטי?
כן. אבל משטר אחר.
כן. ואיך הרגשת?
לא. אני עליתי בעצם קודם כי המהפכה הייתה ב- 89'.
נכון. מהפכת הקטיפה.
אז זה אחרי זה בטוח.
אז זה כבר בשינויים.
כן.
איך הרגשת פעם ראשונה שנסעת לבקר? מוכר? בית? הלכת לחפש?
בטח. הלכתי לראות את הבית.
ומצאת אותו?
בטח.
הוא קיים עוד?
עליתי לדירה. כן. כן. בית מוזנח אבל כן.
וזכרת את הבית.
כן. בטח. הייתי ועליתי לקומה ונכנסתי לשכנה.
התרגשת כשהיית שם?
סוג של.
כן. ואיך קיבלו אותך הבולגרים? איך הרגשת ביחס לבולגרים?
מלך.
מה אתה אומר?
מלך.
יחס טוב?
כן.
עדיין אותו חום.
כן. יש לי חברים טובים שם.
הא. כן? אתה מקיים קשרים?
כן.
חברים מעכשיו לא מהילדות?
לא. לא. רק מעכשיו. כן.
ההורים שמרו קשר עם מישהו?
לא.
אז אתה מרבה לנסוע?
הרביתי לנסוע. עכשיו אני כבר לא עובד איתם. אבל אני עדיין שמח לטייל.
ואתה גם מייחס להם הרבה מההצלה שלכם? של היהודים?
בוודאי. לפחות אם לשפוט לפי ההיסטוריה.
אוקי. לילדים שלך למשל. סיפרת על ההיסטוריה המשפחתית? על מלחמה. על זה?
אני חושב שאחרי שנלך מהעולם הזה.
כן.
אז הם יגידו מה שאנחנו אומרים על ההורים שלנו מה כן.
אז אולי יש לך הזדמנות לעשות תיקון.
יכול להיות. כן.
והנה אתה עושה את זה. אתה מספר.
יכול להיות.
הסבתות עוד שרדו באופן שעלו לארץ?
לא. הסבתא מצד אמא נפטרה עוד בחוץ לארץ.
אה הא.
והסבתא היחידה שזכיתי להנות ממנה. היא גרה אצל דודי ברמלה.
אז היא כן עלתה לארץ?
כן. כן.
סבתא אחת.
היא עלתה לפנינו אפילו בחודש.
וגם הם לא היו מדברות על המלחמה? גם הם לא היו. מבוגרים לא דיברו על המלחמה?
לא איתנו.
לא איתכם.
לא עם הנכדים.
היה שלב שזה התחיל לעניין אותך? ההיסטוריה ומה שקרה? או שלא ממש התעסקת בזה?
נגיד שואה בכלל. היסטוריה. ספרים. סרטים?
לא. לא כל כך. לא כל כך.
אתה חושב שבגלל שהיית עסוק בעניינים שלך או כי הדחקת את המלחמה?
אני לא יודע להגיד. לא יודע.
והיום אתה לפעמים חושב על זה? מה היה קורה אילו?
אז אמרתי לך. זה הכל מזל. הכל מלמעלה.
מלמעלה.
ואני לא דתי כי כל הבולגרים אפיקורסים.
רוב. נגיד ככה. אוקי. אז מה אתה חושב. מהתקופה הזאת. אני קוראת לך ילד מלחמה.
באיזה אופן אתה חושב שזה השפיע עליך? על מי שאתה היום? זה השפיע באיזה שהוא אופן אתה חושב?
זה עיצב את האישיות שלך?
תשמעי. אף פעם לא חשבתי על זה.
אם אתה ככה מהרהר בזה אתה מרגיש שיש קשר?
לא יודע להגיד.
בין העובדה ש.
לא. היות והייתי כל כך קטן ואת רוב שנותיי ביליתי בארץ אז אני לא יודע.
אין איזה טראומות אתה אומר. שממש מלוות אותך.
אולי בתת מודע. אני לא יודע.
לא באופן שאתה מודע. לא משהו שאתה אומר.
זה בגלל שהייתי ילד מלחמה אני מתנהג ככה או מרגיש ככה? לא בצורה מודעת אתה אומר?
לא.
אוקי. טוב. אברהם. עוד משהו שאתה רוצה לשתף אותנו?
לא. תבורכו על המלאכה.
אז אולי לסיום. בוא תאמר משהו לדורות הבאים. לילדים שלך. לנכדים.
משהו על סמך ניסיון החיים. בכל זאת נולדת למלחמת עולם. זה לא.
מה היית רוצה לומר להם? לאחל להם? לסיום.
שיפסקו מלחמות היהודים.
רק מלחמות היהודים?
רק. כל היתר יסתדר.
אוקי. אז תודה רבה.
תודה. תודה לכם.
ואני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת מהמשפחה.
תודה.
אוקי. זו תמונה משפחתית של לפני העלייה לארץ אני חושב.
אבא. אמא. אחותי ורד ואני פה ילד טוב ירושלים.
השמות של ההורים?
אהרון. אסתר וורד.
סבתא רוזה. אמא של אבא שלי. הסבתא היחידה שנהניתי ממנה.
זה ההורים שלי. אבא. אמא. סבתא רוזה. אחותי ואני.
ושוב. כנראה סמוך לעלייה לארץ. למרות שהיא עלתה חודש לפנינו.
תמונה שקשה לי להגיד שמות פה.למיטב ידיעתי זה משפחת טאג'יר המפורסמת.
משפחה של אבא?
של אמא.
של אמא.
של אבא. של אבא. אני בקושי מזהה פה את האנשים.
אבא. כשהיה סוכן. עבד בסוכנות של חברת מגפיים גרמנית בסופיה. אחרי המלחמה.
הנישואים של אבא ואמא.
אותו דבר.
זה כבר הבן הצעיר שלי עם הנכד האחרון. או לפני האחרון. יש לי עשרה נכדים. ברוך השם.
אז. לא כולם פה ואני חייב להם. זה ניר וזה צפריר אורי לדעתי.
כולם יפים כשהם צעירים. נכדים קטנים.
הבת שלי. אורלי. הבת הבכירה.
זה אני בתור גדנ"אי בארץ. חיל הקשר.
ועכשיו יבואו רק הנכדים. זה פה יפה פער הגילאים. סרן מורן צילבינגר. קצינה בצה"ל. בת 25.
עם נכדה בת שנתיים. עדי. עם נטע.
אישתי. ניצה.
נעמה. אחת הנכדות.
מורן ושוב אחד התינוקות.
הבן שלי גיל. ואישתו נטלי.
גייבייס. אחד מהנכדים שלי. זה לפי דצמבר 2011. זה צריך להיות אורי. הבן של ניר.
צחי. החתן שלי.
הבן שלי באירוע באילת.
הכלה שלי.
וזו אחותי שתחיה.
שמה?
ורד. ורד אלקלעי. וזו תמונה אחרונה.
Testimony of Avraham Albert Levi, born in Sofia, Bulgaria, 1939, regarding his experiences in Sofia and Stara Zagora Childhood in Sofia; Life under the fascist regime, including limitations on travel, 1940; bombings; deportation to Stara Zagora, 1943; refugees during the war; draft of his father to forced labor; liberation by the Red Army, 1944; Life after the war; return to Sofia after the end of the war; life under the Communist regime; aliya to Israel, 1949; life in Israel.
details.fullDetails.itemId
12830463
details.fullDetails.firstName
Albert
Avraham
details.fullDetails.lastName
Levi
details.fullDetails.dob
24/06/1939
details.fullDetails.pob
Sofia, Bulgaria
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
06/03/2017
details.fullDetails.latestDate
06/03/2017
details.fullDetails.submitter
לוי אברהם אלברט
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video