>
>
breadcrumbs.documents >
Testimony of Joseph Keppel, born in 1926 in Radom, Poland, about his experiences in the Radom ghetto and the camps

Testimony of Joseph Keppel, born in 1926 in Radom, Poland, about his experiences in the Radom ghetto and the camps

Testimony

00:00:31.760 00:00:40.594

התאריך כב' בטבת תשע"ה. 13 בינואר 2015.

00:00:40.594 00:00:47.169

ראיון עם יוסף קפל יליד ראדום פולין. 1926.

00:00:47.169 00:00:49.390

הראיון נערך על ידי נאווה

00:00:49.390 00:00:54.329

גיבורי מטעם יד ושם ומתקיים בביתו.

00:00:54.329 00:00:58.349

יוסף. באיזה שם נולדת?

00:00:58.630 00:01:03.429

יוסף הירש קפל.

00:01:03.429 00:01:05.270

באיזה תאריך נולדת?

00:01:05.270 00:01:10.929

1926. אה. 14.05.

00:01:10.929 00:01:12.430

איפה נולדת?

00:01:12.430 00:01:13.489

בראדום.

00:01:13.489 00:01:15.129

ראדום עיר גדולה.

00:01:15.129 00:01:19.520

עיר גדולה. גרו בה 32 אלף יהודים.

00:01:19.520 00:01:22.050

כן. המשפחה שלך ממה שאתה יודע.

00:01:22.050 00:01:25.649

אבא. אמא כולם ילידי ראדום?

00:01:26.290 00:01:30.210

אה. ילידי. לא. אבא שלי בא מזמושץ'.

00:01:30.210 00:01:34.730

ואמא מקוז'ניצה.

00:01:34.730 00:01:36.489

איך קראו לאבא?

00:01:36.489 00:01:38.569

אה. משה.

00:01:38.569 00:01:40.403

למה. ו. משה קפל.

00:01:40.403 00:01:44.929

שאמרת שהוא בא מקוז'ניצה. מזמושץ'.

00:01:44.929 00:01:44.930

זמושץ'.

00:01:44.930 00:01:47.009

למה בעצם הוא עבר לראדום?

00:01:47.009 00:01:49.350

הוא למד. אה. בגיל

00:01:49.350 00:01:56.570

12 התחיל ללמוד מקצוע נגרות. למד את זה בוורשה.

00:01:56.690 00:02:01.369

ו. בלי משכורת.

00:02:01.369 00:02:09.649

ו. והצליח בלימודים והתחיל להרוויח כסף.

00:02:09.649 00:02:12.990

ואז הוא נפגש עם אמא שלי והתחתנו.

00:02:12.990 00:02:14.789

איפה זה קוז'ניצה?

00:02:14.789 00:02:16.749

לא. לא רחוק מראדום.

00:02:16.749 00:02:20.130

לא רחוק. בכל אופן הם התחתנו כאנשים צעירים.

00:02:20.130 00:02:20.850

כן.

00:02:20.850 00:02:23.309

ועברו לראדום. ושמה מה?

00:02:23.309 00:02:25.129

שמה אבא מקים לעצמו עסק?

00:02:25.129 00:02:26.479

עסק. ל. נ.

00:02:26.479 00:02:31.129

נגרות ולאט לאט הוא בנה אימפריה כזאת.

00:02:31.129 00:02:32.970

מה זה נקרא אימפריה?

00:02:32.970 00:02:35.738

עם 26 עובדים. 2 חנויות.

00:02:35.738 00:02:37.090

כלומר מפעל. חנויות.

00:02:37.090 00:02:38.569

עם 2. עם. עם מחסן גדול.

00:02:38.569 00:02:40.584

מה הם יצרו שם? איזה רהיטים?

00:02:40.584 00:02:42.770

אה. רהיטים. קודם כל.

00:02:42.770 00:02:46.409

אה. אה. רוב עבודה היו ל.

00:02:46.409 00:02:50.270

ל. קלידים לפסנתר.

00:02:50.270 00:02:53.950

סלוני. פשוט. וזה נשלח לחוץ לארץ.

00:02:53.950 00:02:56.689

לגרמניה. לשוודיה. לכל מיני מקומות.

00:02:56.689 00:02:59.630

עבודה הייתה מצוינת.

00:02:59.630 00:03:01.530

עבודת. ע. עלית כזאת.

00:03:01.530 00:03:05.749

עלית כן. וחוץ מהרהיטים גם כן בצורה.

00:03:05.749 00:03:09.890

לא הבנתי מה אמרת שהוא עשה לפסנתר. את הכיסוי?

00:03:09.890 00:03:13.230

את הכיסוי. כן. רק את הכיסוי מעץ.

00:03:13.230 00:03:15.929

הייתם משפחה אמידה? עשירה?

00:03:15.929 00:03:16.770

מה?

00:03:16.770 00:03:19.424

הייתם משפחה אמידה מבחינת.

00:03:19.424 00:03:21.664

בהתחלה זה לא היה.

00:03:21.664 00:03:24.960

ועם הזמן הכל השתפר והכל.

00:03:24.960 00:03:29.480

ואבא ממש ייצא רהיטים שהוא שלח לארצות אחרות?

00:03:29.480 00:03:29.880

נכון.

00:03:29.880 00:03:33.000

כמה ילדים הייתם בבית?

00:03:33.000 00:03:33.779

00:03:33.779 00:03:36.060

והבית היה שייך לכם? זה היה. ב.

00:03:36.060 00:03:37.599

ש. שלנו. כן.

00:03:37.599 00:03:40.840

בוא תגיד את שמות הילדים לפי הסדר.

00:03:40.840 00:03:48.380

סדלה. אהרון. יוסף ורניה.

00:03:48.380 00:03:50.880

ורניה. זאת אומרת 2 בנות ו-2 בנים.

00:03:50.880 00:03:51.400

נכון.

00:03:51.400 00:03:55.849

מאז שאתה זוכר.

00:03:55.849 00:03:58.599

אתה זוכר בית מסודר שיש בו הכל?

00:03:58.599 00:04:04.135

ש. שהאבא מצליח? אבא עובד קשה?

00:04:04.135 00:04:09.809

מה שאני זוכר. ב. בהתחלה גרנו 4 חדרים.

00:04:09.809 00:04:12.109

אבל עם הזמן זה לא הספיק.

00:04:12.109 00:04:16.710

אז בנינו בית ברחוב קופרניקה 5.

00:04:18.150 00:04:21.069

ואז היה מרחב יותר גדול.

00:04:21.069 00:04:23.349

ויכול לקבל יותר עובדים.

00:04:23.349 00:04:27.090

וגם כן למגורים היו יותר חדרים.

00:04:27.090 00:04:30.070

אז באו קרובים שרצו ללמוד מקצוע.

00:04:30.070 00:04:32.449

אז למדו אצלנו. אכלו אצלנו.

00:04:32.449 00:04:35.369

ישנו אצלנו. זה היה כמו קומונה כזאת.

00:04:35.369 00:04:38.029

כלומר העסק של אבא. המפעל.

00:04:38.029 00:04:42.749

הבית מלאכה היה בתוך אותו מתחם שבניתם? אותו בית שבניתם?

00:04:42.749 00:04:43.038

כן.

00:04:43.038 00:04:44.530

הכל היה ביחד? גם החנויות?

00:04:44.530 00:04:47.030

הכל היה ביחד. אנחנו גרנו למעלה.

00:04:47.030 00:04:50.950

וה. הבית מלאכה היה למטה.

00:04:50.950 00:04:52.550

גם החנות הייתה למטה?

00:04:52.550 00:04:56.909

לא. החנות היה במקום מרכזי יותר. שמה בשביל.

00:04:56.909 00:05:02.310

מי שהיה גר בראדום בשנים ההם ידע מי זה קפל?

00:05:02.310 00:05:04.030

קפל?

00:05:04.030 00:05:07.489

כולם הכירו אותנו.

00:05:07.489 00:05:10.430

אבל. אה. אני לא הכרתי את כולם.

00:05:10.430 00:05:12.270

היו 32 אלף יהודים.

00:05:12.270 00:05:12.742

בכל אופן אבא היה.

00:05:12.742 00:05:15.470

הכרתי חברים מהבית ספר.

00:05:15.470 00:05:16.035

מ-המ.

00:05:16.035 00:05:18.109

יוסלביצ'ה שהלכתי.

00:05:18.109 00:05:20.089

בית ספר יהודי או לא יהודי?

00:05:20.089 00:05:25.230

אה. לא יהודי. אבל שם של ברק יוסלביץ' שהיה גיבור פולין.

00:05:25.230 00:05:29.415

והייתי בבני עקיבא.

00:05:29.415 00:05:30.830

אז הכרתי. ק.

00:05:30.830 00:05:37.490

שמה בבני עקיבא וכל שנה היינו יוצאים. ל. לנופש.

00:05:37.490 00:05:40.090

זה היה ביאלובז'גי.

00:05:40.090 00:05:43.350

‮אה. ‭Byków‬.‬

00:05:43.350 00:05:45.009

זה היה כפר ששמה היו.

00:05:45.009 00:05:48.810

אה. כמה משפחות יהודיות עם

00:05:48.810 00:05:54.810

נוף נהדר ונהר פיליצה. יערות מסביב ובוסתנים.

00:05:54.810 00:06:01.330

ואני חושב ששמה קיבלתי את היסוד לשרוד.

00:06:01.330 00:06:06.009

חייתי בטבע. רכבתי על סוסים בתור ילד.

00:06:06.009 00:06:08.969

באיזה. באיזה אזור גיאוגרפי של פולין זה נמצא?

00:06:08.969 00:06:13.489

זה 70 קילומטר מוורשה. ו-30 קילומטר מראדום.

00:06:13.489 00:06:17.770

וזה מקום שנחשב לאזור קיט? מקום שאנשים באים לבלות?

00:06:17.770 00:06:19.769

אה. גרו מוורשה.

00:06:19.769 00:06:21.609

ועוד כל מיני מקומות.

00:06:21.609 00:06:26.469

אבל לנו היה קשר מיוחד שגרה שם הדודה שהתחתנה שמה.

00:06:26.469 00:06:30.369

בכלל היה לה בית. בית שהתארחנו בו.

00:06:30.369 00:06:33.410

תחזור בבקשה עוד פעם על שם המקום.

00:06:33.410 00:06:36.782

ביאלובז'גי.

00:06:36.782 00:06:36.806

ביאלובז'גי?

00:06:36.806 00:06:38.490

זה היה עיירה קטנה.

00:06:38.490 00:06:43.689

‮ועל יד העיירה. 6 קילומטר היה כפר ‭Byków‬.‬

00:06:45.020 00:06:47.499

מה היה חשוב להורים שלך?

00:06:47.499 00:06:51.239

אני מבינה שהייתם משפחה דתית אם הלכת לבני עקיבא?

00:06:51.239 00:06:53.600

אני הייתי בבני עקיבא.

00:06:53.600 00:06:55.300

אנחנו לא. היינו מסורתיים.

00:06:55.300 00:06:56.031

מ-המ.

00:06:56.031 00:06:59.699

שבת היה שבת. אה. חג היה חג.

00:06:59.699 00:07:01.900

לבית כנסת היינו הולכים.

00:07:01.900 00:07:07.508

כאשר. הסבא שלי היה דתי.

00:07:07.508 00:07:09.060

אה. משני הצדדים. אה. הסבא וס.

00:07:09.060 00:07:11.100

אה. היה לבוש דתי. ו.

00:07:11.100 00:07:14.300

כשאת אומרת דתי אתה מתכוון לסבים?

00:07:14.300 00:07:14.603

כן.

00:07:14.603 00:07:16.120

שהיו אורתודוקסים [משובש]

00:07:16.120 00:07:17.779

אורתודוקסים יותר. אבל.

00:07:17.779 00:07:18.499

והם גם [משובש].

00:07:18.499 00:07:19.579

הילדים כבר היו.אה.

00:07:19.579 00:07:21.899

מסורתיים?

00:07:21.899 00:07:22.819

מסורתיים. כן.

00:07:22.819 00:07:25.180

הסבים גרו בראדום? או בזמושץ'?

00:07:25.180 00:07:28.820

לא. אה. הסבים גרו. ב.

00:07:28.820 00:07:33.860

בזמושץ'. אחד והשני גר בקוז'יניצה.

00:07:33.860 00:07:37.979

הוא. הוא. אה. רכש שמה איזה יער.

00:07:37.979 00:07:41.260

גר בתוך היער. משק עשה.

00:07:41.260 00:07:44.260

ושמה היו כורתים עצים. ו.

00:07:44.260 00:07:48.920

וחותכים אותם ושמים אותם. בשש. לייבוש.

00:07:48.920 00:07:53.180

אני זוכר הייתי בא. ת. אה. בא לשמה זה היה כיף.

00:07:53.180 00:07:57.149

היה מקבל אותנו.

00:07:57.149 00:08:00.600

עם. עם. עם. כל. אה. עם אהבה. וס.

00:08:00.600 00:08:06.500

מספר סיפורים ונותן לנו אוכל טוב והיה מסביר.

00:08:06.500 00:08:09.160

היה לוקח אותנו לטייל.

00:08:09.160 00:08:11.540

היו לו 2 סוסים עם עגלה.

00:08:11.540 00:08:14.799

וזה בתור ילד זה נשאר בזיכרון.

00:08:14.799 00:08:18.799

אבל עם הזמן הסבתא נפטרה.

00:08:18.799 00:08:21.519

אז אמא לקחה אותו אצלנו הביתה.

00:08:21.519 00:08:24.479

חי בראדום ושמה נפטר.

00:08:24.479 00:08:28.940

סך הכל אני מתרשמת שהייתה לך ילדות מאושרת.

00:08:28.940 00:08:30.740

מאושרת מאוד.

00:08:30.780 00:08:33.859

גם. אה. קרובי משפחה.

00:08:33.859 00:08:36.080

גם. אה. בילויים. גם.

00:08:36.080 00:08:39.310

גם בילויים. ו.

00:08:39.310 00:08:41.000

וגם. אה. אנשים.

00:08:41.000 00:08:45.899

אני חושב שהם לא היו עשירים מהמשפחה.

00:08:45.899 00:08:48.180

אבל יצאו כמה אנשים. ש.

00:08:48.180 00:08:52.140

כמו ברוניסלב הוברמן. אולי שמעת?

00:08:52.140 00:08:55.080

שהקים את הפילהרמונית בתל אביב.

00:08:55.080 00:08:57.159

מ-המ. ומה הוא היה. דוד שלך?

00:08:57.159 00:08:58.580

הוא היה. אה.

00:08:58.580 00:09:00.679

הוא היה בן דוד של אמא שלי.

00:09:00.679 00:09:04.187

אני הכרתי אותו שהיה בן.

00:09:04.187 00:09:07.499

אה. 44 ככה. בא לבקר.

00:09:07.499 00:09:10.880

כן. ולא הכרנו את השמות הפרטיים של ההורים שלך?

00:09:10.880 00:09:12.340

השם הפרטי של אבא?

00:09:12.340 00:09:12.939

משה.

00:09:12.939 00:09:14.020

ושל אמא?

00:09:14.020 00:09:14.580

לאה.

00:09:14.580 00:09:16.760

לבית הברמן?

00:09:16.760 00:09:18.639

ל. אה. אמא בית הוברמן.

00:09:18.639 00:09:21.039

מאמא. מאבא אני קפל.

00:09:21.039 00:09:23.819

אז אתה אומר שהייתה משפחה.

00:09:24.430 00:09:26.970

שהיו לכם קשרים טובים?

00:09:26.970 00:09:29.310

היו לנו קשרים. ו. אה.

00:09:29.310 00:09:34.269

אני זוכר שאמא הייתה נוסעת לצ'נסטוחובה. ו.

00:09:34.269 00:09:39.710

התעניינה באיזה פסנתר לקנות לברוניסלב הקטן. לברונק.

00:09:39.710 00:09:41.870

ברונק זה האח?

00:09:41.870 00:09:43.910

זה ברוניסלב אחר כך.

00:09:43.910 00:09:48.430

זה היה הילד שנולד בצ'נסטוחובה לבן דוד.

00:09:48.430 00:09:49.800

הבנתי.

00:09:49.800 00:09:50.909

אז היא באה.

00:09:50.909 00:09:52.690

ל. לעזור מבחינה כספית.

00:09:52.690 00:09:55.029

למה. אמא הבי. אמא הבינה במוזיקה? בפסנתרים?

00:09:55.029 00:09:58.070

לא במוזיקה. היא לא הבינה כלום במוזיקה.

00:09:58.070 00:10:01.809

רק מבחינה עזרה אז היא הבינה הרבה.

00:10:01.809 00:10:07.130

והיא גם כן הקימה עם 2 חברות בראדום כמו ויצ"ו.

00:10:07.130 00:10:09.110

כי זה לא היה קיים קודם.

00:10:09.110 00:10:11.990

אספה כספים והייתה עוזרת לכלות.

00:10:11.990 00:10:14.349

אה. דאגה לשבתות.

00:10:14.349 00:10:16.349

ל. לא כולם היו עשירים.

00:10:16.349 00:10:20.429

אה. שיהיו חלות. שיהיו דגים בבית.

00:10:20.429 00:10:24.149

זה הייתה עבודה שלה למרות שהיו לה 4 ילדים.

00:10:24.149 00:10:26.889

ו. אבל הייתה לה עוזרת.

00:10:26.889 00:10:31.618

בדרך כלל העוזרת הייתה יותר מחנכת מאשר אמא.

00:10:31.618 00:10:32.190

עוזרת גויה?

00:10:32.190 00:10:33.030

מה?

00:10:33.030 00:10:35.790

העוזרת הייתה יהודיה או גויה?

00:10:35.790 00:10:39.629

‮לא. גויה. היא באה גם מ-‭Byków‬ שאמרתי לך מקודם.‬

00:10:39.629 00:10:44.229

אז אמא עסקה בכל מיני גמ"חים. צדקה. טיפול באחרים.

00:10:44.229 00:10:46.749

בדיוק. בדיוק. כן.

00:10:49.030 00:10:53.610

בית הספר. אתה זוכר אותו כמקום נעים?

00:10:53.610 00:10:56.190

בית ספר. אני זוכר. את. את.

00:10:56.190 00:10:59.030

ה. את החדר.

00:10:59.030 00:11:02.570

אני זוכר בהתחלה הייתי. ק. ב.

00:11:02.570 00:11:05.410

הולך לחדר. לא היה נעים.

00:11:05.410 00:11:07.970

הייתי. מק. מקבל מכות.

00:11:07.970 00:11:10.949

למה שלא הייתי כל כך ממושמע.

00:11:10.949 00:11:13.870

הייתי רגיל יותר לחופש.

00:11:13.870 00:11:18.829

ושמה היה בית ספר שהייתי צריך להיות ממושמע.

00:11:18.829 00:11:21.030

שם ספר. מסביב איזה

00:11:21.030 00:11:24.210

10 תלמידים והיינו צריכים לקרוא מכל צד.

00:11:24.210 00:11:28.170

ולפעמים פישלתי או משהו. תכף מכות. עניינים.

00:11:28.170 00:11:32.817

אז ביקשתי מההורים שאני לא רוצה ללכת. אז. אה.

00:11:32.817 00:11:35.430

מהעול הזה שחררו אותי ובא.

00:11:35.430 00:11:42.349

אה. באופן פרטי איזה רבי לימד אותנו מה שצריך.

00:11:45.310 00:11:48.217

אתה יליד 26'.

00:11:48.217 00:11:50.209

כלומר עד גיל 13.

00:11:50.209 00:11:52.270

אפשר לומר שהחיים שלך היו רגילים.

00:11:52.270 00:11:53.589

נהדרים.

00:11:53.589 00:11:55.009

נהדרים.

00:11:55.009 00:11:58.497

כן. שנות חיים היפים ביותר היו לי אז.

00:11:58.497 00:11:59.670

ופתאום. ה. ה. הכל.

00:11:59.670 00:12:05.900

אני רוצה לשאול עדיין על השנים האלה של עד פרוץ המלחמה.

00:12:05.900 00:12:12.910

בסך הכל עד 39' אתה יכול לומר שלא חווית אנטישמיות?

00:12:12.910 00:12:15.209

אה. כן. אני גרתי בסביבה.

00:12:15.209 00:12:18.949

אפשר? אה. פולנית.

00:12:18.949 00:12:20.670

בסדר?

00:12:20.670 00:12:28.210

והחברים שלי היו פולנים ואני בתור יהודי רציתי להראות להם.

00:12:28.210 00:12:29.230

אה. ו.

00:12:29.230 00:12:33.569

היה לי חיסון שהייתי נוסע. ל. לנופש.

00:12:33.569 00:12:36.830

חזרתי משמה עם ביטחון.

00:12:36.830 00:12:41.789

לא הרגשתי כל כך כיהודי. כשווה.

00:12:41.789 00:12:45.749

ותמיד. הייתי. היינו עושים התחרויות.

00:12:45.749 00:12:50.929

הייתי מגיע במקום ראשון בריצה.

00:12:50.929 00:12:53.010

אז היה אחד גוי. כן?

00:12:53.010 00:12:56.489

אה. הוא ידע שאני יהודי.

00:12:56.489 00:12:59.049

ל. אה. לא. ת. תאמה לו.

00:12:59.049 00:13:02.670

ה. המקרה הזה לא היה בדיוק

00:13:02.670 00:13:08.070

כפי שהוא ציפה ואמר לי [משובש] (שפה זרה).

00:13:08.070 00:13:10.790

לא יודע. אני לא. לא יודע.

00:13:10.790 00:13:12.330

להתרגז. לא להתרגז.

00:13:12.330 00:13:17.809

הכנסתי לו כמה מכות ומאז הוא נהיה חבר שלי הכי טוב.

00:13:17.809 00:13:20.430

אז זה היה החיסון הראשון.

00:13:20.430 00:13:22.306

אבל היו. עו.

00:13:22.306 00:13:25.429

באים מעיירות אחרות לעשות פוגרומים.

00:13:25.429 00:13:28.649

היה מורגש שיש אנטישמיות.

00:13:28.649 00:13:32.930

איך ההורים שלך התייחסו לאנטישמיות הזאת?

00:13:32.930 00:13:36.410

אה. תראי. ההורים שלי היו מאוד ציוניים.

00:13:36.450 00:13:39.270

אה. דיברו על ארץ ישראל.

00:13:39.270 00:13:44.009

בבית כנסת דיברו על בשנה הבאה בירושלים.

00:13:44.009 00:13:46.170

והחגים.

00:13:46.170 00:13:49.166

כשאתה אומר. ההורים היו מאוד ציוניים.

00:13:49.166 00:13:50.849

למה בעצם אתה מתכוון?

00:13:50.849 00:13:53.929

הם ממש חשבו אולי על עזיבת פולין?

00:13:53.929 00:13:55.810

מה? אני רוצה.

00:13:55.810 00:13:57.819

להג. אני הייתי ילד אז.

00:13:57.819 00:13:59.730

אני לא כל כך הבנתי על.

00:13:59.730 00:14:02.569

עם הזמן אני התחלתי להבין מה קרה כאן.

00:14:02.569 00:14:03.119

מ-המ.

00:14:03.119 00:14:04.890

קרה כאן אסון גדול.

00:14:04.890 00:14:11.410

הם לא האמינו שאפשר לעשות מה שהגרמנים עשו עם היהודים.

00:14:11.410 00:14:17.130

אה. שנית. אבא שלי מכלום עשה אימפריה.

00:14:17.130 00:14:20.689

כמו שאמרתי לך. לא היה חסר לנו שום דבר.

00:14:20.689 00:14:23.129

אמנם הוא עבד מאוד קשה.

00:14:23.129 00:14:25.570

קם ב-04:00 בבוקר. עד.

00:14:25.570 00:14:28.169

עם מדידות. עם הזמנות.

00:14:28.169 00:14:31.050

עם משלוחים. הכל הוא היה עושה.

00:14:31.050 00:14:37.090

בהדרכה. ולמרות זאת היו חברים.

00:14:37.090 00:14:44.310

היו באים. היה בית יהודי והיה גם עוזר הרבה.

00:14:44.310 00:14:48.050

למה שהיו כמה בית יתומים.

00:14:48.050 00:14:49.290

אז הוא קיבל אותם.

00:14:49.290 00:14:51.109

לימד אותם את המקצוע.

00:14:51.109 00:14:53.770

היה משפחה אחת שהיו 12 ילד.

00:14:53.770 00:14:53.771

[כך

00:14:53.771 00:14:54.772

במקור]

00:15:02.670 00:15:04.198

היו 12

00:15:04.198 00:15:07.609

ילד והיינו קונים שם מצרכים.

00:15:07.609 00:15:10.389

היה להם חנות מכולת קטנה.

00:15:10.950 00:15:13.822

אז היא בכתה. האמא אומרת

00:15:13.822 00:15:16.749

: "אני לא יודעת מה לעשות. אין לי מקצוע" וזה.

00:15:16.749 00:15:19.649

אז אמא אמרה: "אני נדבר עם בעלי".

00:15:19.649 00:15:30.109

ואז בא ילד מסכן כזה וגם קיבל אוכל וגם למד ושמו אייזנברג.

00:15:30.109 00:15:38.902

וכשהוא גדל וידע את המקצוע אז אבא מצא לו כלה. התחתנו.

00:15:38.902 00:15:41.710

וכאן הייתה. אולימפי. מכביה כזאת.

00:15:41.710 00:15:44.310

שלח אותו לארץ ישראל.

00:15:44.310 00:15:49.089

אייזנברג הזה בא. הקים לו כל נגרייה.

00:15:49.089 00:15:53.090

התעשר והיה. השותף

00:15:53.090 00:15:58.710

שלו היה ראש עיריית רמת גן הראשון. איך קראו לו?

00:15:58.710 00:16:00.673

קרניצי?

00:16:00.673 00:16:04.489

קריניצי. הם עבדו יחד. אה. אנגלים.

00:16:04.489 00:16:07.230

ואחר כך הוא קיבל אותי מאוד יפה כאן בארץ.

00:16:07.230 00:16:10.570

וכל זה הוא סיפר לי על הבית. על אבא.

00:16:10.570 00:16:12.469

אני לא כל כך התעניינתי.

00:16:12.469 00:16:16.169

התעניינתי בבית ספר. בבני עקיבא.

00:16:16.169 00:16:19.349

בחורף היינו הולכים לסקי.

00:16:19.349 00:16:20.770

זה בתור ילד.

00:16:20.770 00:16:21.590

בתור ילד.

00:16:21.590 00:16:21.749

אני.

00:16:21.749 00:16:25.849

כשהיית חבר בבני עקיבא ידעת שבני עקיבא.

00:16:25.849 00:16:30.009

שתנועות הנוער מדברות על עלייה לפלשתינה? או לארך ישראל?

00:16:30.009 00:16:31.870

אני גם למדתי שירים.

00:16:31.870 00:16:37.349

ודיברנו עברית והשאיפה הייתה באמת ארץ ישראל.

00:16:37.349 00:16:43.230

אה. ל. אה. השאיפה הייתה גם ללמוד.

00:16:43.230 00:16:44.930

ולדוגמה. א.

00:16:44.930 00:16:52.350

אחותי הלכה לאוניברסיטה שהיה מאוד קשה להתקבל בפולין אה.

00:16:52.350 00:16:56.529

ליהודים באוניברסיטה. והיא למדה מסחר.

00:16:56.529 00:16:59.110

אז היא הייתה אוטוריטה בבית.

00:16:59.110 00:16:59.411

מ-המ.

00:16:59.411 00:17:06.050

האח שלי היה מאוד חכם אז גם כן התייחסו אליו.

00:17:06.050 00:17:09.369

אחותי הייתה מאוד יפה. הקטנה. ה.

00:17:09.369 00:17:11.310

בלונדינית עם עיניים כחולות.

00:17:11.310 00:17:12.950

כל אחד התעניין בה.

00:17:12.950 00:17:16.789

אבל אני הייתי הברווז המכוער הזה.

00:17:17.550 00:17:21.569

זה מה שאני זוכר מה שהיה מעיק עלי.

00:17:21.569 00:17:26.129

ובמשך הזמן. אני אספר לך איך אני בתור

00:17:26.129 00:17:32.438

ילד רציתי להראות להורים שלי שאני שווה עם משהו.

00:17:32.438 00:17:36.729

שאני יכול לעשות דברים ובאמת עשיתי את זה.

00:17:36.729 00:17:38.289

כמו מה?

00:17:38.289 00:17:41.270

כמו מה? להישאר בחיים.

00:17:44.590 00:17:47.350

שאלתי אותך על אנטישמיות.

00:17:47.350 00:17:50.179

אה. ואני.

00:17:50.179 00:17:53.390

וכבר דיברנו גם על. אה.

00:17:53.390 00:17:58.310

על ציונות. שלמדת שירים בעברית וידעת לדבר קצת עברית.

00:17:58.310 00:18:00.610

אבל היו ממש. איזה.

00:18:00.610 00:18:06.189

בסביבה שלך כאלה שממש התארגנו לעלות ארצה?

00:18:06.189 00:18:07.849

או שזה רק היה מין. אה.

00:18:07.849 00:18:12.949

לא. זה היה תהליך. ארץ ישראל לא יכלו לקבל כל אחד.

00:18:12.949 00:18:14.590

כאן הרי ישבו אנגלים.

00:18:14.590 00:18:16.229

אוקי. אני שואלת בסביבה שלך.

00:18:16.229 00:18:17.521

לא. לא חשוב ההסבר.

00:18:17.521 00:18:21.189

לא. ידענו שאנחנו צריכים קודם לגמור את הבית ספר.

00:18:21.189 00:18:26.650

אחר כך. אחרי בית ספר מי שלא למד בדרגה יותר גבוהה.

00:18:26.650 00:18:29.870

זאת אומרת. אה. תיכון. או. אה.

00:18:31.430 00:18:38.869

אז. אה. הלך לקבוצה שלמדו חקלאות מבני עקיבא.

00:18:38.869 00:18:40.390

מגורדון. מכל מיני. אה.

00:18:40.390 00:18:43.549

מ. אפילו מז'בוטינסקי.

00:18:43.549 00:18:44.910

אתה מדבר על הכשרות.

00:18:44.910 00:18:47.169

הכשרות. אז היו כמה הכשרות.

00:18:47.169 00:18:49.849

אבל אצלכם בראדום הייתה הכשרה?

00:18:49.849 00:18:51.309

בראדום לא. אבל.

00:18:51.309 00:18:52.770

אה. לא רחוק.

00:18:52.770 00:18:53.949

בוא נחזור אליך.

00:18:53.949 00:18:54.269

כן.

00:18:54.269 00:18:56.309

גיל 13 חודש מאי.

00:18:56.309 00:19:00.109

3 חודשים לפני פרוץ המלחמה.

00:19:00.109 00:19:01.349

כן.

00:19:01.950 00:19:04.429

חוגגים לך בר מצווה?

00:19:04.429 00:19:07.469

איך עושים. בר. איך חגגו אז בפולין בר מצווה?

00:19:07.469 00:19:11.303

אז רגע. אז זה. טוב.

00:19:11.303 00:19:13.929

גו לך בר מצווה?

00:19:13.929 00:19:16.489

כן. בדיוק פרצה המלחמה.

00:19:16.489 00:19:19.090

1939.

00:19:19.090 00:19:24.830

אסור היה כבר להתאסף בקבוצות. אסור. כבר. אה.

00:19:24.830 00:19:34.109

יצאו הוראות לא ללכת על המדרכה וכבר הטלאי הצהוב על היד.

00:19:34.109 00:19:36.989

לא. לא. אנחנו תכף נדבר על הכיבוש.

00:19:36.989 00:19:38.450

שאלתי על הבר מצווה.

00:19:38.450 00:19:40.769

בר מצווה עשו לי בבית.

00:19:40.769 00:19:45.404

אה. באו כמה חבר'ה להשקיף אם גרמנים לא מתקרבים.

00:19:45.404 00:19:49.565

מ-המ. כלומר חגגו לך את הבר מצווה כבר אחרי פרוץ המלחמה?

00:19:49.565 00:19:49.620

כן.

00:19:49.620 00:19:52.000

אז בוא נתחיל מפרוץ המלחמה.

00:19:52.000 00:19:54.099

מה אתה זוכר? איך זה קורה?

00:19:54.099 00:19:58.380

‮זה קורה שאני. אנחנו ב-‭Byków‬.‬

00:19:58.380 00:19:58.381

מ-המ.

00:19:58.381 00:20:00.859

בקיץ. זה קורה. ש.

00:20:00.859 00:20:04.339

שו. שומעים על מלחמה.

00:20:04.339 00:20:06.580

אבל. לא. ה. ה.

00:20:07.100 00:20:12.479

הרדיו בקושי היה. וטלוויזיה לא הייתה קיימת.

00:20:12.479 00:20:17.699

ועד שמגיעה הידיעה אז זה לוקח זמן.

00:20:17.699 00:20:19.680

אבל ראינו כבר אווירונים.

00:20:19.680 00:20:24.339

ראינו כבר שמפציצים וידענו כבר.

00:20:24.339 00:20:28.459

ירד מפה לפה שפרצה מלחמה.

00:20:28.459 00:20:32.260

אז אנחנו היינו צריכים לחזור.

00:20:32.260 00:20:35.940

לקחנו גוי שמה שקראו לו קולוס.

00:20:35.940 00:20:37.780

עם עגלה עם 2 סוסים.

00:20:37.780 00:20:41.959

אי. אי. שמנו את הפקעלך וחזרנו לראדום.

00:20:41.959 00:20:47.860

בדרך ראינו שיירות מלאות עם. אה.

00:20:47.860 00:20:51.859

משוריינים. עם טנקים. עם.

00:20:51.859 00:20:56.140

אה. גרמנים עם נשק מודרני.

00:20:56.270 00:21:02.170

בהתחלה עברנו על ידם אבל הם לא נגעו בנו.

00:21:02.170 00:21:07.129

הגענו לראדום. ראדום לא ניזוקה.

00:21:07.129 00:21:08.689

לא. לא עשו כלום שמה.

00:21:08.689 00:21:13.229

רק 2 פצצות נפלו וראדום נכנע.

00:21:13.229 00:21:19.229

בתוך היהודים והגרמנים השתלטו על ראדום. זה מה שאני זוכר.

00:21:19.229 00:21:23.909

ופתאום אין לחם. הבנקים סגורים.

00:21:23.909 00:21:30.276

מנתקים מהשורשים. מנתקים את כולם מהשורשים.

00:21:30.276 00:21:31.609

אז אנחנו גם כן.

00:21:31.609 00:21:33.850

אה. מה שהיה לנו בבנק.

00:21:33.850 00:21:36.509

זה בינתיים. אה.

00:21:36.509 00:21:40.779

הסתיים בזה שאין לנו כלום.

00:21:40.779 00:21:47.670

אה. בתי ספר אין יהודים.

00:21:47.790 00:21:55.730

ובן יום כל החיים השתנו. נהיה חושך.

00:21:55.730 00:21:59.950

כל החלומות [משובש] לבני עקיבא

00:21:59.950 00:22:05.509

אי אפשר היה לבוא וכל אחד דואג לעצמו.

00:22:05.950 00:22:08.849

עד. אה. הכיבוש ידעתם משהו על. הנ.

00:22:08.849 00:22:10.649

על המפלגה הנאצית. על

00:22:10.649 00:22:13.549

מה שקורה ליהודים בגרמניה? שמעתם משהו?

00:22:13.549 00:22:16.309

היה. ידענו. שמענו. היו גם פליטים.

00:22:16.309 00:22:17.110

מ-המ.

00:22:17.110 00:22:21.709

אבל אחד. כל אחד אמר זה סיפור. זה לא קורה לי.

00:22:22.030 00:22:25.009

אז כשאתה נער בן 13.

00:22:25.009 00:22:26.350

או אבא ואמא.

00:22:26.350 00:22:26.389

כן.

00:22:26.389 00:22:28.330

או האח הגדול והאחות.

00:22:28.330 00:22:33.849

שומעים שפולין נכבשה על ידי גרמניה.

00:22:33.849 00:22:37.950

מעבר לשינויים. המ.

00:22:37.950 00:22:40.149

האמיתיים כמו שתיארת. בית ספר.

00:22:40.149 00:22:40.345

כן.

00:22:40.345 00:22:44.070

רחוב. אה. אבל בחוויה הרגשית.

00:22:44.070 00:22:48.490

איך מקבלים את זה כששומעים שיש כיבוש גרמני?

00:22:48.490 00:22:50.602

תראי. זה קודם כל.

00:22:50.602 00:22:54.149

זה הפסימיות הייתה שולטת.

00:22:54.149 00:23:00.949

ותראי. פולין הייתה גאה בזה שיש להם. אה. סוסים.

00:23:00.949 00:23:04.270

יש להם חיילים מאומנים. באמת חיילים.

00:23:04.270 00:23:09.049

מאו. והנה באים גרמנים עם טכניקות חדשות.

00:23:09.049 00:23:12.069

ובמשך יומיים שלושה הם.

00:23:12.069 00:23:13.870

אה. כובשים את פולין.

00:23:13.870 00:23:16.469

אז הייתה תחושה קשה?

00:23:16.469 00:23:19.565

קשה מאוד. קשה מאוד.

00:23:19.565 00:23:23.090

ואין. אין אפילו כוח להתנגדות.

00:23:23.090 00:23:28.629

מפני שהממשלה לא התכוונה שתפרוץ מלחמה.

00:23:28.629 00:23:32.030

לדעתך היהודים תכף הבינו

00:23:32.030 00:23:35.370

שעבורם זה מכה קשה עוד יותר מאשר. ל.

00:23:35.370 00:23:38.909

בהתחלה לא. בהתחלה הבינו. ש.

00:23:38.909 00:23:43.949

כמו שהיה בעולם. מלחמת עולם ראשונה. אפשר לחיות עם זה.

00:23:43.949 00:23:50.989

‮אבל לאט לאט הם הזרימו שמה אנשי מקצוע מ-‭S.S‬.‬

00:23:50.989 00:23:54.849

‮‭S.D‬. והם לקחו את השלטון ליד שמה.‬

00:23:54.849 00:23:58.350

ב. ה. כל עיירה. בכל עיר.

00:23:58.350 00:24:02.510

והחיילים שלחו הלאה לגבולות. ל.

00:24:02.510 00:24:04.849

אז בוא נדבר על

00:24:04.849 00:24:10.029

המשמעויות של הכיבוש עבור הקהילה היהודית בראדום.

00:24:10.029 00:24:12.470

אתה אומר צריך ללכת עם טלאי.

00:24:12.470 00:24:13.410

עם טלאי.

00:24:13.410 00:24:16.246

מה עוד? מה עוד.

00:24:16.246 00:24:18.680

מה עוד קורה ליהודים בשלב הראשוני?

00:24:18.680 00:24:20.852

לגר. להחזיר את כל הרכוש שיש להם.

00:24:20.852 00:24:22.174

זאת אומרת. אם.

00:24:22.174 00:24:23.770

אם יש פרווה למישהו. הי.

00:24:23.770 00:24:28.429

אם הוא לא מחזיר את זה לתאריך זה וזה. מוציאים אותו להורג.

00:24:28.429 00:24:32.769

ליהודים אין זכות לעמוד בתור יחד עם גויים.

00:24:32.769 00:24:38.767

תור לחוד מ-04:00 בבוקר עד. אה. 10.

00:24:38.767 00:24:41.029

לפעמים חזרה הביתה בלי לחם.

00:24:41.029 00:24:45.610

כל מיני דברים שלא היו רגילים כי הכל היה חופשי.

00:24:45.610 00:24:47.730

שוק לא היה קיים.

00:24:47.730 00:24:53.450

מה שהיה. ב. ב. שוקי פולין לקחו הכל לצבא הגרמני.

00:24:53.450 00:24:56.190

בכל דבר היה קושי.

00:24:56.190 00:24:59.470

עכשיו. אם. אם לא היה כסף מבנקים.

00:24:59.470 00:25:00.749

איך אפשר להחזיק פועלים?

00:25:00.749 00:25:04.579

צריכים לשלם להם. אז גם כל הפועלים חזרו.

00:25:04.579 00:25:06.699

נשארו כמה נאמנים שמה.

00:25:06.699 00:25:08.339

בעסק של אבא?

00:25:08.339 00:25:10.659

שבעסק של אבא. אז.

00:25:10.659 00:25:15.679

אה. אני לא יודע. אבל בקושי הסתדרו.

00:25:15.679 00:25:18.460

עכשיו אני בתור ילד.

00:25:18.460 00:25:22.459

כשהייתי הברווז המכוער הזה.

00:25:22.459 00:25:27.820

קמתי. ב. ב. ב-04:00 בבוקר והלכתי לעבוד בשדה תעופה.

00:25:27.820 00:25:30.660

שירד שלג כבד.

00:25:30.660 00:25:35.019

היינו מפנים את השלג שהמטוסים הגרמנים יוכלו לנחות.

00:25:35.019 00:25:39.680

ואז קיבלנו משכורת. זאת אומרת שאפשר לקנות לחם.

00:25:39.680 00:25:41.880

עוד קצת כמה מצרכים קטנים.

00:25:41.880 00:25:44.580

וזה הייתי מביא הביתה.

00:25:44.900 00:25:50.400

העבודה הזאת הייתה עבודה שלא התייחסו לעובדה שאתה יהודי בה?

00:25:50.400 00:25:50.820

מי שרצה עבד?

00:25:50.820 00:25:52.139

לא הם היו צריכים פשוט.

00:25:52.139 00:25:53.259

אה. כוח אדם.

00:25:53.259 00:25:54.032

מ-המ.

00:25:54.032 00:25:55.860

אז בהתחלה עוד לא היה. אה.

00:25:55.860 00:25:57.699

מיון.

00:25:57.699 00:26:00.679

מיון. לא היה.

00:26:00.679 00:26:01.807

מי שהסכים.

00:26:01.807 00:26:01.887

כן.

00:26:01.887 00:26:03.339

לעבוד. עבד.

00:26:03.339 00:26:04.339

עבד. כן.

00:26:04.339 00:26:07.100

מה בדיוק הייתה העבודה בשדה התעופה?

00:26:07.100 00:26:08.820

לנקות את השלג.

00:26:08.820 00:26:09.380

מ-המ.

00:26:09.380 00:26:17.520

ש. שמה המקום להמראה.

00:26:17.520 00:26:21.899

יהיה נקי משלג. שלא יהיו תאונות.

00:26:21.899 00:26:24.380

וזה. זאת הייתה כל העבודה.

00:26:24.380 00:26:25.939

לא שום עבודה מקצועית.

00:26:25.939 00:26:30.270

עבודת. שהיינו צריכים לנקות את השטח.

00:26:30.550 00:26:34.390

ואחר כך היו עוד עבודות. כל מיני דברים.

00:26:34.390 00:26:40.470

וכ. אז השתדלתי להראות להורים שאני גם יכול משהו.

00:26:40.470 00:26:40.950

מ-המ.

00:26:40.950 00:26:44.070

עכשיו פולין לא הייתה כבושה עד הסוף.

00:26:44.070 00:26:48.070

הייתה חלוקה בין גרמניה ורוסיה.

00:26:48.310 00:26:53.359

אז. אה. האחות שלי עם חבר.

00:26:53.359 00:26:56.810

שלי. שלה נסעו על יד בוג על יד הגבול.

00:26:56.810 00:26:58.150

רצו לחצות את הגבול?

00:26:58.150 00:27:03.360

כן. אבל ראו שזה גם שמה לא טוב.

00:27:03.360 00:27:07.539

לא בטוח. חזרו בחזרה. וזה היה אסון.

00:27:07.539 00:27:11.499

כלומר הם הצליחו לעבור את הגבול לאזור שנמסר לרוסים?

00:27:11.499 00:27:13.400

עברו את הגבול וחזרו בחזרה.

00:27:13.400 00:27:14.770

וחזרו בחזרה.

00:27:14.770 00:27:16.239

זאת האחות הבכורה?

00:27:16.239 00:27:16.520

כן.

00:27:16.520 00:27:19.939

והאח השני? הוא היה בבית?

00:27:19.939 00:27:25.760

הוא היה בבית וגם חיפש עבודה ולא כל כך בהצלחה. ו.

00:27:25.760 00:27:28.599

אז אתה מתאר את השלבים הראשונים.

00:27:28.599 00:27:30.679

נפל לך. אמ. עגיל.

00:27:30.679 00:27:34.839

אתה מתאר את השלבים הראשונים.

00:27:34.839 00:27:35.279

כן.

00:27:35.279 00:27:37.440

שהם. אה.

00:27:37.440 00:27:39.139

מבשרים רעות.

00:27:39.139 00:27:41.360

אחותך רצתה לברוח.

00:27:41.360 00:27:41.541

רעות מאוד. כן.

00:27:41.541 00:27:44.899

אה. המשפחה כבר מתקשה להתפרנס.

00:27:44.899 00:27:45.619

נכון.

00:27:45.619 00:27:48.099

איך היחס של הגרמנים אליכם?

00:27:48.099 00:27:51.779

אל היהודים? בשלב הראשון?

00:27:51.779 00:27:54.580

אה. בשלב הראשון עוד לא היה נורא.

00:27:54.580 00:27:57.859

עוד לא כל כך הרביצו ליהודים. עוד לא.

00:27:57.859 00:28:01.959

אבל כל פעם המצב היה יותר גרוע.

00:28:02.240 00:28:08.339

ובסוף אמרו שאתם לא יכולים לגור בין הפולנים.

00:28:08.339 00:28:10.699

אתם צריכים להיות בגטו.

00:28:10.699 00:28:13.540

אז בראדום היו 2 גטאות.

00:28:13.540 00:28:17.784

היה גטו שהיה מרכז יהודי פעם.

00:28:17.784 00:28:21.239

עשו. סגרו מכל הצדדים ועשו גטו.

00:28:21.239 00:28:24.419

והיה עוד גטו אחד בגליניצה.

00:28:24.419 00:28:27.459

היה עוד גטו יותר קטן שגרו פולנים.

00:28:27.459 00:28:29.519

זה היה מחוץ לעיר קצת.

00:28:29.519 00:28:31.780

ואז הוציאו את הפולנים.

00:28:31.780 00:28:35.919

נתנו להם את הדירות של היהודים ואת היהודים הכניסו שמה.

00:28:35.919 00:28:40.100

ל. לגליניצה שאני הייתי גר עם המשפחה שלי.

00:28:40.100 00:28:42.080

גליליצה?

00:28:42.080 00:28:42.788

גליניצה.

00:28:42.788 00:28:46.220

גליניצה. שזה איזה מין פרבר של ראדום?

00:28:46.220 00:28:48.900

כן. פרבר של ראדום.

00:28:48.900 00:28:50.519

ומה. קו. איך נראה הגטו הזה?

00:28:50.519 00:28:53.840

הגטו מסביב יהיה.

00:28:53.840 00:28:55.959

אה. בנו. ל.

00:28:55.959 00:29:05.155

חומה עם זכוכית למעלה שלא יהיה מקרה של בריחה או משהו.

00:29:05.155 00:29:09.210

עם. אה. רשת כזאת.

00:29:09.210 00:29:14.449

עם ברזלים שהיה מאוד קשה לעבור. כמו בית סוהר.

00:29:14.449 00:29:17.309

כמה אנשים נכנסו שם לגליניצה?

00:29:17.309 00:29:18.030

היו כמה אלפים.

00:29:18.030 00:29:19.096

מ-המ.

00:29:19.096 00:29:21.629

ופרצה. מגפה.

00:29:21.629 00:29:26.450

ואנשים בהתחלה לא עבדו. לא היה להם פרנסה.

00:29:26.450 00:29:29.909

ואנחנו קיבלנו בית אחד עם

00:29:29.909 00:29:34.889

עוד איזה משפחה והסתדרנו שמה בבית.

00:29:34.889 00:29:37.589

אבל פרנסה לא הייתה ככה.

00:29:37.589 00:29:46.219

ואבא שלי מסר את הבית מלאכה ואת הבית לגוי שלמד אצלנו שהיה

00:29:46.219 00:29:48.645

כמו בן.

00:29:48.645 00:29:55.359

וביניהם עשו חוזה שכאילו זה עובר על שמו. לא רסמי כזה.

00:29:55.359 00:30:01.879

ואני בגטו חיפשתי שוב פעם איזה חור לצאת ממנו.

00:30:01.879 00:30:10.000

אז היו קבוצות שיותר מבוגרים יצאו לעבודה לשרת את הגרמנים.

00:30:10.000 00:30:13.960

כל מיני. אה. סבלים.

00:30:14.640 00:30:17.740

אה. בית חרושת באטה שעשו. נעלי.

00:30:17.740 00:30:20.479

נעליים של צבא. נגרים.

00:30:20.479 00:30:26.920

כל מיני מקצועות שיכולים לתרום. ל. לצבא הגרמני.

00:30:27.920 00:30:34.640

ואני חיפשתי איזה מוצא ומצאתי איזה חורבית שאף אחד לא גר.

00:30:34.640 00:30:37.000

זה היה על גבול של הגטו.

00:30:37.000 00:30:41.380

והחל לחפור שמה לאט לאט והגעתי

00:30:41.380 00:30:46.539

למרתף וראיתי שדרך המרתף אפשר לצאת לצד השני שלה.

00:30:46.539 00:30:49.439

סתם כך התחלת יום אחד לחפור?

00:30:49.439 00:30:49.999

כן.

00:30:49.999 00:30:52.111

מישהו הציע לך? מישהו.

00:30:52.111 00:30:53.960

לא. לא. אף אחד אפילו ההורים לא ידעו.

00:30:53.960 00:30:54.776

מ-המ.

00:30:54.776 00:30:58.079

והייתי מאוד דומה לפולני.

00:30:59.040 00:31:02.199

פולנית ידעתי טוב.

00:31:02.199 00:31:08.020

אז. אה. י. יצאתי פעם הראשונה בלי הסימנים של היהודים.

00:31:08.020 00:31:12.019

באתי ל. אה. הגוי הזה.

00:31:12.019 00:31:14.319

זה גזולה קראו לו.

00:31:14.480 00:31:17.839

והוא מאוד שמח ונתן לי.

00:31:17.839 00:31:21.260

הוא כבר עבד בשביל הגרמנים בתור פולני.

00:31:21.260 00:31:23.960

והיו לו עוד עובדים שעבדו.

00:31:23.960 00:31:27.339

אז התחלק עם אבא ותמיד השאיר קצת כסף.

00:31:27.339 00:31:29.099

ואני לקחתי את הכסף.

00:31:29.099 00:31:31.940

הלכתי שוק. היה שוק שחור.

00:31:31.940 00:31:34.679

וקניתי קצת. אה. גבינה.

00:31:34.679 00:31:39.020

קצת חמאה. לחם. אה. תפוחי אדמה.

00:31:39.020 00:31:41.133

כמה שיכולתי לסחוב.

00:31:41.133 00:31:43.559

אחר כך ארגנתי לי אופניים.

00:31:43.559 00:31:46.540

אז עשיתי לי בגאז' כזה והייתי מכניס.

00:31:46.540 00:31:52.310

ובערב הייתי מתקרב למקום שם היה עזוב מאוד. זה היה מזל.

00:31:52.310 00:31:56.069

ושם את האופניים במקום אחר מוסתר ולא.

00:31:56.069 00:32:01.380

מוציא מה שהבאתי ודרך החור הזה הייתי צריך להיכנס לגטו

00:32:01.380 00:32:05.099

שגם כן לא ירגישו בזה.

00:32:05.099 00:32:08.259

ולהסתיר את המקום ושוב פעם להגיע

00:32:08.259 00:32:10.740

הביתה ולהביא את. המ. מוצרים.

00:32:10.740 00:32:12.540

ההורים שואלים אותך איך הבאת?

00:32:12.540 00:32:14.139

מאיפה הבאת את האוכל הזה?

00:32:14.139 00:32:16.660

הם שאלו. אני לא רציתי לענות.

00:32:16.660 00:32:19.779

בעצם הצלת את המשפחה שלך באותה תקופה?

00:32:19.779 00:32:22.099

אני לא. אני אמרתי לך.

00:32:22.099 00:32:24.379

אני רציתי להראות למשפחה.

00:32:24.379 00:32:28.100

הראית להם. חוץ ממך היה להם.

00:32:28.100 00:32:31.859

לא. לא. בגלל המצוקה.

00:32:31.859 00:32:34.948

לא. לא יכולתי לסבול ש.

00:32:34.948 00:32:38.259

חסר את הבית. לאמא. לאבא. ל.

00:32:38.259 00:32:40.659

כל יום היית עושה את ה.

00:32:40.659 00:32:43.080

לא. היינו פעמיים בשבוע. זה הספיק.

00:32:43.080 00:32:46.980

עכשיו שאלה. אם היו תופסים אותך?

00:32:46.980 00:32:49.420

היו. היו הורגים אותי.

00:32:49.420 00:32:50.407

היו. אי. אי.

00:32:50.407 00:32:55.220

אם היו תופסים אותך היו ישר יכולים לעלות על זה שאתה יהודי?

00:32:55.220 00:32:56.579

כן.

00:32:56.579 00:32:57.099

איך?

00:32:57.099 00:32:58.540

שאני נמול.

00:32:58.540 00:32:59.980

נימול.

00:32:59.980 00:33:00.430

נימול.

00:33:00.430 00:33:04.220

זאת אומרת מה היה גורם לשוטר שעוצר אותך

00:33:04.220 00:33:05.539

לשאול אם אתה יהודי?

00:33:05.539 00:33:08.179

הוא היה. ק. ק. מקבל פרס.

00:33:08.179 00:33:09.100

כלומר.

00:33:09.100 00:33:11.460

גוי פשוט יכול לקבל פרס.

00:33:11.460 00:33:14.539

מה. מה שאני פחדתי זה מהחברים שלי.

00:33:14.539 00:33:17.539

שהתקרבתי לבית מלאכה.

00:33:17.539 00:33:19.503

שהם לא יגלו אותי.

00:33:19.503 00:33:22.259

ואו. אולי שומעים אותי.

00:33:22.259 00:33:25.580

בעצם מה שאתה אומר שאחרי. ש.

00:33:25.580 00:33:27.559

הכיבוש. גם כאלה

00:33:27.559 00:33:30.548

שקודם היו חברים שלך עכשיו יכלו להלשין עליך?

00:33:30.548 00:33:30.940

נכון.

00:33:30.940 00:33:32.180

למה?

00:33:32.180 00:33:34.779

למה? שכל אחד יש

00:33:34.779 00:33:38.840

פרס אפשר לקבל והיהודי כבר לא נחשב. אולי נקמה.

00:33:38.840 00:33:40.351

אולי בגלל זה. ש. אה.

00:33:40.351 00:33:43.260

הייתי גאה. יהודי גאה.

00:33:43.260 00:33:45.099

את הסיבה לא ידעתי.

00:33:45.099 00:33:49.699

אבל ידעתי לשמור שלא יתפסו אותי.

00:33:49.699 00:33:52.300

זה הייתה המטרה.

00:33:52.300 00:33:54.780

כלומר גם אם עד

00:33:54.780 00:33:59.900

המלחמה האנטישמיות לא הייתה קיצונית. עכשיו.

00:33:59.900 00:34:02.619

רגע. אני רוצה להגדיר את זה בצורה אחרת.

00:34:02.619 00:34:03.198

בבקשה.

00:34:03.198 00:34:07.820

אצלי הגרמנים והפולנים זה אותו מטבע.

00:34:07.820 00:34:13.919

הם שדד. הם הרגו הגרמנים. והפולנים ירשו.

00:34:13.919 00:34:19.539

אפילו אחרי המלחמה הרגו יהודים בגלל הרכוש. הפולנים.

00:34:21.130 00:34:24.690

זה אני משלים לך. את מבינה?

00:34:24.810 00:34:30.009

מה שאתה אומר זה שבבת אחת עם

00:34:30.009 00:34:34.249

הכיבוש גם היחס של הפולנים משתנה ואתם מרגישים את זה.

00:34:34.249 00:34:35.650

כאילו הם חיכו לזה.

00:34:35.650 00:34:39.869

ואותו אדם שקיבל מאבא את הנגרייה ממשיך להיות נאמן?

00:34:39.869 00:34:41.529

נאמן מאוד.

00:34:42.690 00:34:46.609

אז הוא איזה מקור הצלה בשבילכם?

00:34:46.609 00:34:47.169

כן.

00:34:47.169 00:34:48.529

אכפת לו.

00:34:48.529 00:34:51.209

אכפת לו מאוד.

00:34:52.010 00:34:55.010

מה קורה בינתיים בתוך הגטו?

00:34:55.010 00:34:59.039

בתוך. ה. האנשים. אה.

00:34:59.039 00:35:01.909

דווקא הנוער התארגן מאוד יפה למרות שלא

00:35:01.909 00:35:05.369

היו תנאים. והיה מאוד קשה.

00:35:05.369 00:35:08.329

אז היה תיאטרון יידי.

00:35:09.090 00:35:15.030

אה. אחות. אה. אה. שלי שמה שיחקה את דיבוק.

00:35:15.030 00:35:17.832

והיא. ד.

00:35:17.832 00:35:22.749

וזימרה ויכול להיות שגם הייתה

00:35:22.749 00:35:28.710

מחתרת אבל אני לא כל כך הייתי בתוך העניינים.

00:35:28.710 00:35:32.269

דאגה שלי זה היה להביא אוכל הביתה.

00:35:32.269 00:35:36.729

אם לא היית מביא אוכל הביתה הייתם מצליחים להתקיים?

00:35:36.770 00:35:40.649

אה. בוודאי. אני חייתי עם

00:35:40.649 00:35:47.072

תקווה והתקווה של אמא שלי וכולם שזה צריך.

00:35:47.072 00:35:48.899

להג. זה ייגמר.

00:35:48.899 00:35:53.400

וחיינו עם תקווה. אבל זה לקח הרבה

00:35:53.400 00:35:58.980

זמן והם הצליחו להשמיד אותנו.

00:35:58.980 00:36:08.087

כשאמרת קודם.

00:36:08.087 00:36:11.800

אנחנו מדברים בעצם על שנת 1940 אני מתארת לעצמי.

00:36:11.800 00:36:12.080

נכון.

00:36:12.080 00:36:12.460

אז שנה אחרי ש.

00:36:12.460 00:36:13.760

לא. 42'.

00:36:13.760 00:36:14.910

כבר 42'?

00:36:14.910 00:36:15.014

כן.

00:36:15.014 00:36:21.920

בעצם מ-40' עד 42' אתם חיים בסוג מסוים של לחיות בתוך הגטו?

00:36:21.920 00:36:23.279

לא. מתחת כיבוש.

00:36:23.279 00:36:26.079

תח. כן. הכיבוש הוא מספטמבר 39'.

00:36:26.079 00:36:27.159

ב-39' מתחת כיבוש.

00:36:27.159 00:36:28.719

אני שואלת. אבל.

00:36:28.719 00:36:31.800

אותו מצב שאתה מתאר שאתה יוצא מתחת.

00:36:31.800 00:36:34.160

ל. אה. דרך המרתף.

00:36:34.160 00:36:37.400

יוצא מחוץ לגטו. מביא קצת אוכל.

00:36:37.400 00:36:41.079

ויש חיים יהודים. יש תיאטרון יהודי.

00:36:41.079 00:36:41.259

כן.

00:36:41.259 00:36:43.239

ויש אולי גם מחתרת.

00:36:43.239 00:36:46.060

כל הדבר הזה מתקיים בין 40' ל-42'?

00:36:46.060 00:36:48.560

לא.

00:36:48.560 00:36:49.519

אלא?

00:36:49.519 00:36:52.560

בין 41'-42'.

00:36:52.560 00:36:57.760

אבל עדיין יש איזושהי שיגרה שאפשר לקרוא

00:36:57.760 00:37:01.159

לה קשה. מאיימת. אבל שגרה.

00:37:01.159 00:37:02.480

שגרה.

00:37:02.480 00:37:08.919

מתי כל הדבר הזה גם כן מתחיל להיסדק?

00:37:09.100 00:37:14.500

אה. יום אחד אני חוזר.

00:37:14.500 00:37:16.780

קונה כל מיני דברים.

00:37:17.380 00:37:24.120

חוזר. היה ויאדוקט. גשר כזה לפרבר.

00:37:24.120 00:37:29.419

ואני עולה על הפרבר עם האופניים ואני

00:37:29.419 00:37:36.979

‮שומע ורואה כ-2 גדודים של ‭S.S‬.‬

00:37:38.700 00:37:41.660

אז הולכים לכיוון הגטו. ע. עם.

00:37:41.660 00:37:46.163

אה. וזה.

00:37:46.163 00:37:48.060

ושומע שהם שו. ד. שרים. ש.

00:37:48.060 00:37:51.547

אה. שיר בגרמנית: [משובש] (גרמנית)

00:37:51.547 00:37:56.780

לא יודע אם את מבינה את המילה הזאת.

00:37:56.780 00:37:57.699

תסביר.

00:37:57.699 00:38:00.419

אה. כן. ד. אנחנו

00:38:00.419 00:38:05.340

שמחים מאוד לראות את הדם יהודי על הסכינים שלנו.

00:38:05.340 00:38:09.759

אז כבר ראיתי שזה משהו לא טוב מתרחש.

00:38:09.759 00:38:14.260

עובר אותם וזה כבר מתחיל להחשיך.

00:38:14.260 00:38:18.119

מדליק את הפנס. היה לי פנס באופניים.

00:38:18.119 00:38:26.439

ואני נוסע ועובר אותם ומחפש דרך איפה להיכנס לגטו.

00:38:26.439 00:38:30.459

דווקא איפה שאני הייתי יוצא ונכנס.

00:38:30.459 00:38:34.059

שמה עמדו איזה שרשרת.

00:38:34.540 00:38:40.059

אה. חיילים גרמנים. אוקראינים.

00:38:40.059 00:38:46.840

משטרה פולנית ויהודית ומסביב מלא גרמנים.

00:38:46.840 00:38:52.620

אמרתי: "אם אני עכשיו הולך אני מתגלה. עכשיו יורים בי".

00:38:52.620 00:38:55.959

אז עשיתי בחזרה את ה.

00:38:55.959 00:38:57.579

סיבוב.

00:38:57.579 00:39:01.459

סיבוב וחזרתי ל [משובש].

00:39:01.459 00:39:03.300

לבית מלאכה?

00:39:03.300 00:39:07.367

לבית מלאכה. ואני מספר לו והוא אומר אל תדאג זה

00:39:07.367 00:39:09.819

. נראה מה יהיה.

00:39:09.819 00:39:11.952

פתאום שומעים יריות.

00:39:11.952 00:39:14.000

כל הלילה לא ישנתי.

00:39:14.000 00:39:19.392

עכשיו למחרת אני אומר.

00:39:19.392 00:39:21.439

לא שקט. אני לא יכול לא לישון.

00:39:21.439 00:39:24.820

לא. אני מוכרח להיות יחד איתם.

00:39:25.900 00:39:31.719

אז אני לוקח את האופניים ונוסע על יד

00:39:31.719 00:39:38.940

הגטו ואני רואה שהגטו מת.

00:39:38.940 00:39:43.140

למרות שזה היה. מס. ומלא גרמנים מסתובבים שמה.

00:39:43.140 00:39:45.860

מה זה נקרא הגטו מת? מה זה נ.

00:39:45.860 00:39:51.020

זה לא היה אותו דבר מה שיום שגרתי.

00:39:51.820 00:39:58.499

שום דבר. זה. ורואה ששמה עובדים יהודים.

00:39:58.499 00:40:01.180

לקחו אותם לעבודה. ל. ל. ל.

00:40:01.180 00:40:03.979

לפנות את הרכוש של הבתים.

00:40:03.979 00:40:07.459

‮ו-‭S.S‬. ו. וצעקות.‬

00:40:07.459 00:40:10.939

ו. ואני ככה רוצה להתקרב.

00:40:10.939 00:40:15.099

אז גרמני רואה אותי: "מה אתה מחפש כאן?"

00:40:15.460 00:40:18.960

נו. זה היה עוד. את יודעת. היה עוצר.

00:40:18.960 00:40:20.519

היה אסור מסתוב.

00:40:20.519 00:40:23.899

להסתובב. רק בשעה 06:00.

00:40:23.940 00:40:28.300

אז ראיתי שהוא כבר גילה שאני יהודי.

00:40:28.300 00:40:30.560

אמרתי: "באתי לקחת. ח. אה.

00:40:30.560 00:40:33.199

דברים מהבית. אין לי.

00:40:33.199 00:40:34.719

אין לי מה ללבוש".

00:40:34.719 00:40:37.959

זה לוקח אותי הצידה.

00:40:37.959 00:40:42.499

שם את האקדח ומוביל אותי לפינה.

00:40:42.499 00:40:49.220

ואני באותו רגע אני סופר 1.2.3.

00:40:49.220 00:40:51.919

פתאום אשמע את הטיק וגמרנו.

00:40:51.919 00:40:54.460

פתאום אני לא שומע.

00:40:54.460 00:41:00.580

ואחרי כמה רגעים אני שומע שהוא מתאבק עם מישהו אחר.

00:41:00.580 00:41:02.599

אז אני ככה מסתובב.

00:41:02.599 00:41:07.839

אני רואה עוד גרמני ומנע ממנו לירות בי.

00:41:07.839 00:41:10.420

מתחילים להתווכח.

00:41:11.980 00:41:14.659

אני לא יודע מה קרה.

00:41:14.659 00:41:21.092

ו. אה. השני אומר [משובש] (גרמנית) בוא איתי.

00:41:21.092 00:41:25.239

אה. בחור צעיר. שניהם הולכים לכיכר.

00:41:25.239 00:41:28.560

בכיכר יושב שמה קצין צעיר

00:41:28.560 00:41:33.679

שהוא מנהל את כל האקציה של הפינוי של הרכוש.

00:41:33.679 00:41:39.059

והוא כאילו הפוסק.

00:41:39.059 00:41:41.639

והוא אומר לו.

00:41:41.639 00:41:45.979

הגרמני אומר לו בדיוק מה שאני חשבתי.

00:41:45.979 00:41:51.480

כאילו שאני התכתי לו את המחשבה. הטלפטיה כזאת.

00:41:51.480 00:41:54.260

הגרמני אומר: "הוא עובד אצלנו.

00:41:54.260 00:41:56.200

שלחתי אותו להביא בגדים".

00:41:56.200 00:41:58.760

הגרמני. השני אומר: "לא.

00:41:58.760 00:42:03.400

הוא הסתובב והשעה הייתה שעה זו וזו מה הוא עושה בחוץ?

00:42:03.400 00:42:06.560

מתברר שהוא יהודי ובאתי לירות בו".

00:42:06.560 00:42:08.700

אז יש ויכוח ביניהם.

00:42:08.700 00:42:13.839

אז הקצין הצעיר אומר: "קח אותו שיראה לך את

00:42:13.839 00:42:14.960

הבית ושיקח

00:42:14.960 00:42:19.479

את הדברים ואתה תלווה אותו מחוץ לגטו. למקום הזה".

00:42:19.479 00:42:22.080

עכשיו אני לא יודע מה קרה.

00:42:22.080 00:42:24.719

מה פתאום הגרמני מוציא אותי.

00:42:24.719 00:42:25.066

דואג לך.

00:42:25.066 00:42:30.319

כן. ונכנסים. ל. לבית.

00:42:30.319 00:42:35.400

אני בבר מצווה קיבלתי יומן שהיה לי מאוד יקר.

00:42:35.400 00:42:37.499

כל יום הייתי רושם מה קורה בבית.

00:42:37.499 00:42:41.195

מה קורה בעבודה. מה בכלל כל המצב.

00:42:41.195 00:42:42.920

אבל לקחו אותי ל. ב.

00:42:42.920 00:42:47.079

אה. לקחו אותו אחר כך באושוויץ. בבירקנאו.

00:42:47.079 00:42:49.814

והקודם כל. לקחתי את.

00:42:49.814 00:42:52.813

ה. את ה.

00:42:52.813 00:42:53.959

יומן.

00:42:53.959 00:42:56.599

זיכרון. את הזה.

00:42:56.599 00:43:03.840

ולקחתי תמונות ולקחתי בגדים ופתאום התחלתי לבכות.

00:43:03.880 00:43:06.860

זה פעם הראשונה בחיים שבכיתי. הוא היה.

00:43:06.860 00:43:11.059

הגרמני בא נותן לי 2 סטירות.

00:43:11.059 00:43:15.055

אומר: "אם אתה תבכי עוד שנינו אבודים".

00:43:15.055 00:43:16.920

אמרתי: "קודם כל למה אתה.

00:43:16.920 00:43:18.779

רצ. רצית לעזור לי?"

00:43:18.779 00:43:20.399

הוא דיבר איתך גרמנית?

00:43:20.399 00:43:23.719

בגרמנית. אני הבנתי גרמנית טוב.

00:43:23.920 00:43:27.739

אמרתי לו: "למה רצית לעזור לי?"

00:43:27.739 00:43:30.879

מפני שאם הוא שם אז הוא גם רוצח. מה?

00:43:31.000 00:43:35.339

אז. אה. הוא בגרמנית ככה הוא אומר לי: "אשתי

00:43:35.339 00:43:39.540

באה מווינה עם הבן שלנו.

00:43:39.540 00:43:45.099

ושהוא. ס. הוביל אותך לפינה הזאת ראיתי אותך מרחוק.

00:43:45.099 00:43:47.100

חשבתי שזה הבן שלי.

00:43:47.100 00:43:51.539

למה שתמיד רצה לבוא לפעולות. שאני אקח אותו איתי.

00:43:51.539 00:43:53.919

ולא הסכמתי לקחת אותו לפעולות.

00:43:53.919 00:43:58.119

אז אולי התגנב לי כאן. ו. בדיוק".

00:43:58.119 00:44:02.149

אני אומר: "ריבונו של עולם. זה לא יתכן דבר כזה".

00:44:02.149 00:44:07.690

ולוקח אותי אומר: "בוא נסתלק ותפסיק לבכות.

00:44:07.690 00:44:10.250

תגיד תודה רבה שאתה בחיים".

00:44:10.250 00:44:15.449

הוציא אותי. הביא אותי למקום איפה שהוא היה שייך לו.

00:44:15.449 00:44:18.309

נו. ושמה נשארתי לעבוד.

00:44:18.309 00:44:25.322

להביא. אה. היה חורף קר כמו. ש.

00:44:25.322 00:44:27.889

שכאן להסיק את התנורים עם

00:44:27.889 00:44:32.009

פחם הייתה עבודה קשה. אבל נשארתי בחיים.

00:44:32.009 00:44:32.530

איך קראו למקום הזה?

00:44:32.530 00:44:34.049

היה כבר יותר לאכול.

00:44:34.049 00:44:35.889

למחנה הזה היה שם?

00:44:35.889 00:44:38.710

אה. זה היה בתוך העיר.

00:44:38.710 00:44:42.809

שינקביצ'ה 11. זה היה בית.

00:44:42.809 00:44:45.250

אה. גד. אה. קומפלקס גדול. שש. אה.

00:44:45.250 00:44:46.609

ומה עשו שם?

00:44:46.609 00:44:46.970

מה?

00:44:46.970 00:44:49.069

מה עשו שם?

00:44:49.069 00:44:53.569

שמה הם. אה. היו שייכים. ל.

00:44:53.650 00:44:57.300

אה. לגובנטור הזה ששלט על העיר. על.

00:44:57.300 00:45:00.090

ה. ז'נדרמריה כזאת.

00:45:00.090 00:45:02.609

כשאתה נכנס לתוך הבית שלך ולא

00:45:02.609 00:45:06.190

רואה את ההורים ולא רואה את המשפחה שלך.

00:45:06.190 00:45:07.990

מה אתה מבין מזה?

00:45:07.990 00:45:09.450

אני. אני פורץ בבכי.

00:45:09.450 00:45:10.970

אני. הב. יודעת. אבל.

00:45:10.970 00:45:14.329

אני לא מבין עוד שום דבר.

00:45:14.329 00:45:16.882

ואני הולך איתו והוא אומר

00:45:16.882 00:45:20.749

: "אני אודיע לך כל פעם. מה. מה קורה".

00:45:20.749 00:45:22.929

הגרמני. פשוט לא יודע.

00:45:22.929 00:45:25.329

מצאתי חן בעיניו או מה.

00:45:25.690 00:45:31.950

ו. ואז. כן.

00:45:31.950 00:45:34.970

אני רציתי להגיד עוד דבר שלא אמרתי קודם.

00:45:34.970 00:45:39.410

איזה חודשיים לפני זה אמא הרגישה שמשהו.

00:45:39.410 00:45:40.552

צר. אה. הולך להת.

00:45:40.552 00:45:48.069

את. איזה בור.

00:45:48.069 00:45:50.889

צריך לבוא משהו. רוע על.

00:45:50.889 00:45:56.430

על הגטו הזה. למצוא פתרון לעשות עם אנשים.

00:45:56.430 00:46:00.010

הם סתם לא מחזיקים ככה סתם יהודים.

00:46:00.010 00:46:03.049

אז לכל אחד חילקה מה שהיה לה.

00:46:03.049 00:46:07.170

אני קיבלתי את. ה. ב. טבעת אירוסין עם יהלום קטן.

00:46:07.170 00:46:09.609

ועל זה שמרתי.

00:46:09.609 00:46:12.250

זה היה בשבילי קודש.

00:46:12.250 00:46:16.170

ותפרה לנו על המעילים איזה מספר.

00:46:16.170 00:46:20.569

אה. של בנק בשווייץ.

00:46:20.569 00:46:23.750

שעכשיו הסבא לפני שנפטר. שאמא לקחה.

00:46:23.750 00:46:27.030

הוא מכר את זה והיה כסף.

00:46:27.030 00:46:32.970

אז אמא נסעה איתו עם עורך דין לשווייץ ושמה

00:46:32.970 00:46:39.462

שמו את הכסף וכל חודש הסבא היה מקבל ריבית מפ.ק.או.

00:46:39.462 00:46:43.315

זה בנק פולני. אה.

00:46:43.315 00:46:45.589

והיא אמרה אם מישהו יישאר בחיים.

00:46:45.589 00:46:48.309

היא כבר ידעה משהו. לא יודע מאיפה.

00:46:48.309 00:46:53.171

אבל. שיפנה עם המספר הזה לשווייץ.

00:46:53.171 00:46:55.469

זהו זה.

00:46:55.469 00:46:59.037

וזה מה שנשאר.

00:46:59.037 00:47:02.710

עכשיו. ש. אה. נשאר שם לעבוד.

00:47:02.710 00:47:06.389

אחרי יומיים נודע לי שאחי נשאר בחיים.

00:47:06.389 00:47:10.444

עשו סלקציה. את הצעירים. ואת.

00:47:10.444 00:47:12.070

ה. אני הייתי בן. ש. ש.

00:47:12.070 00:47:15.230

14. כבר. יותר. חושב.

00:47:15.230 00:47:17.709

42'. אתה כבר היית בן.

00:47:17.709 00:47:19.390

כן. אה. 15.

00:47:19.390 00:47:19.589

כן.

00:47:19.589 00:47:21.289

אה. אז אח.ש. של.

00:47:21.289 00:47:23.969

אח שלי היה בן. אה. 17 שנתיים היה אחרי.

00:47:23.969 00:47:26.749

במאי 42' כבר היית בן 16.

00:47:26.749 00:47:27.969

היית לקראת גיל 16.

00:47:27.969 00:47:29.682

כן. כן. אז הוא

00:47:29.682 00:47:33.410

שנתיים היה יותר מבוגר ואני מאוד שמחתי שהוא חי.

00:47:33.410 00:47:38.730

ואז הקבוצה שהייתה שם הזיזו אותם.

00:47:38.730 00:47:42.689

פרצה מלחמה עם רוסיה. הזיזו אותם קדימה.

00:47:42.689 00:47:44.869

ואז חזרתי לגטו הגדול.

00:47:44.869 00:47:46.770

הקטן כבר לא היה קיים.

00:47:46.770 00:47:52.229

וחייתי עם. יחד היינו בגטו קטן יחד.

00:47:52.229 00:47:54.489

זה היה כבר יותר ביטחון.

00:47:54.489 00:48:01.810

אבל כשנשארתי לבד אז אמרתי: "אני לבד.

00:48:01.810 00:48:03.790

לחיות או לא לחיות?

00:48:03.790 00:48:08.260

בשביל מה אני חי? אמא.

00:48:08.260 00:48:12.119

אבא. אין אף אחד".

00:48:12.119 00:48:16.767

אבל חשבתי. אמא רצתה שאני אשאר.

00:48:16.767 00:48:20.920

היא נתנה לי את הטבעת ואמרה לי: "אם יקרה לך משהו.

00:48:20.920 00:48:22.839

תרצה קצת מים אפילו. תן.

00:48:22.839 00:48:25.879

העיקר שתציל את החיים שלך".

00:48:25.879 00:48:28.496

אז הטבעת הביאה אותי. אה.

00:48:28.496 00:48:32.419

הביא אותי לחיים. זה מעניין או לא?

00:48:32.419 00:48:33.039

בטח.

00:48:33.039 00:48:40.280

זה ילד בן 15 צריך לקבל החלטות.

00:48:40.280 00:48:43.160

לחיות או לא לחיות.

00:48:43.160 00:48:45.980

אז אני נכנס לסוגסטיה.

00:48:45.980 00:48:48.826

יודעת מה זה סוגסטיה?

00:48:48.826 00:48:52.400

ואני רואה כאילו שרואים הכל בסרט.

00:48:52.400 00:48:55.199

לא שומע עלבונות.

00:48:55.199 00:49:02.300

ו. זה שאני נזכר.

00:49:02.300 00:49:05.600

ב. בימים האלו זה היה נורא.

00:49:05.600 00:49:09.239

המוות זה לא. זה היה דבר יומיומי.

00:49:09.239 00:49:12.819

היו מתים על ידי מאות אנשים.

00:49:12.819 00:49:16.339

כל מסדר היו פחות 20 איש.

00:49:16.339 00:49:19.240

פחות 30 איש ממחלות.

00:49:19.240 00:49:23.139

אין תזונה. אין מחלות גם כן.

00:49:23.139 00:49:29.400

חוץ מלכלוך. והגיינה. לא היה מה לאכול.

00:49:29.400 00:49:32.240

קיבלת 100 גרם לחם.

00:49:32.240 00:49:34.200

שזה לא היה לחם.

00:49:34.200 00:49:36.500

זה היה כמו פלסטלינה כזה.

00:49:36.500 00:49:38.120

חילקו את זה ל-12.

00:49:38.120 00:49:40.180

אי. איש מלחם אחד.

00:49:40.180 00:49:43.400

וזה היה צריך להספיק ליום שלם.

00:49:43.400 00:49:48.799

לפעמים שנרדמת. חלק אחד גנבו לך מתחת לראש.

00:49:50.440 00:49:56.940

ולקחו אותנו לכל מיני עבודות שהיינו כבר בגטו הקטן.

00:49:56.940 00:50:01.979

ושוב פעם. אה. אה.

00:50:01.979 00:50:04.919

אספו את כל היהודים ועשו סלקציה.

00:50:04.919 00:50:06.840

כל פעם הוציאו את הקטנים.

00:50:06.840 00:50:09.279

החלשים. שלחו אותם ל.

00:50:09.279 00:50:13.837

ל. מ. לטרבלינקה.

00:50:13.837 00:50:15.860

אה. יום אחד.

00:50:15.860 00:50:17.959

אני מספר. זה מעניין או לא?

00:50:17.959 00:50:21.199

כל הזמן. אתה מספר מצויין.

00:50:21.840 00:50:26.659

תפסו אותי לעבודה. הלכו ברחוב.

00:50:26.659 00:50:29.080

פתאום מופיעים משטרה. י.

00:50:29.080 00:50:34.580

יהודית. שעבדה עם הגרמנים ומובילים.

00:50:34.580 00:50:38.539

לא יודע לאן. לקחו אותי לבית חרושת של נשק.

00:50:38.539 00:50:41.239

עוד כמה חבר'ה יחד איתי

00:50:41.239 00:50:45.159

ואומרים אתה תעבוד במכונה הזאת. מ. ענקית.

00:50:45.159 00:50:50.620

ושם היה מחלקה [משובש]. היו מייצרים פיסטולטים.

00:50:50.620 00:50:53.700

ואתה תעשה חורים בברזל. ו.

00:50:53.700 00:50:58.109

אז הייתי עושה את החורים. מה אני אעשה?

00:50:58.109 00:51:01.210

זה גם היה בתוך השטח של הגטו?

00:51:01.210 00:51:03.169

לא. זה היה מחוץ לגטו.

00:51:03.169 00:51:03.449

איך קראו למקום?

00:51:03.449 00:51:05.410

אני אומר לך שהגטו היה.

00:51:05.410 00:51:07.849

אז איך קראו למחנה?

00:51:07.849 00:51:10.410

אה. זה ויטבורניה.

00:51:10.410 00:51:13.289

קראו לויטבורניה. זה בית חרושת עם נשק.

00:51:13.289 00:51:13.814

מ-המ.

00:51:13.814 00:51:17.550

הגרמנים השתלטו על זה ושמה החזיקו

00:51:17.550 00:51:23.130

גם אנשים וכל פעם היו תופסים אלו שהיו כבר בלי כוח.

00:51:23.130 00:51:26.665

לקחו אותם סלקציה לטרבלינקה.

00:51:26.665 00:51:28.760

והיו צריכים כוח חדש.

00:51:28.760 00:51:31.600

אז מהגטו היו לוקחים את הכוח

00:51:31.600 00:51:35.279

חדש שיעבדו עד שהם יפלו מהרגליים.

00:51:35.279 00:51:37.959

אתה כבר פעמיים הזכרת את מחנה טרבלינקה.

00:51:37.959 00:51:40.600

אבל אז לא ידעת שלוקחים אותם לטרבלינקה?

00:51:40.600 00:51:40.639

לא.

00:51:40.639 00:51:41.320

אז. אוקי.

00:51:41.320 00:51:43.279

אף אחד לא חזר. אף אחד.

00:51:43.279 00:51:45.220

אז תספר רק מה שאתה ידעת אז.

00:51:45.220 00:51:47.400

אני עוד חייתי קצת עם תקווה.

00:51:47.400 00:51:49.599

אולי זה מחנה עבודה או משהו.

00:51:49.599 00:51:50.599

מ-המ.

00:51:50.599 00:51:54.899

ואני עובר אחד הוא אומר: "מה אתה עושה?"

00:51:54.899 00:51:56.915

אמרתי: "אני עושה חורים". הוא אומר

00:51:56.915 00:52:00.640

: "אתה יודע שצריכים לכוון את המכונה.

00:52:00.640 00:52:06.320

כל הזה מה שעשית זה סבוטאז'. יהרגו אותו כאן".

00:52:06.320 00:52:14.110

הוא היה ותיק והוא אמר: "כאן יש דלת קטנה במכונה.

00:52:14.110 00:52:17.210

תכניס את ה-2 ארגזים מהר בפנים"

00:52:17.210 00:52:21.709

והוא בא והסתכל שלא יראו אותו וכיוון לי את המכונה.

00:52:21.709 00:52:24.969

ואז התחלתי לייצר כמו שהוא אמר לי.

00:52:24.969 00:52:29.170

ובסדר. אבל היינו גרים.

00:52:30.410 00:52:33.420

אה. גרים 3 קילומטר מהב.

00:52:33.420 00:52:34.929

בית חרושת.

00:52:34.929 00:52:40.410

שם עבדנו ובצריפים 3 קילומטר כל בוקר היינו קיים.

00:52:40.410 00:52:43.149

אה. קמים והולכים ברגל.

00:52:43.149 00:52:45.910

וגומרים את העבודה.

00:52:45.910 00:52:51.369

מקבלים קצת מרק וחתיכת לחם והולכים לישון שמה ב.

00:52:51.369 00:52:57.609

‮צריפים. הכל בליווי של ה-‭S.S‬. משטרה.‬

00:52:58.290 00:53:02.449

ואני עכשיו מה יהיה?

00:53:02.449 00:53:05.285

מחר יגלו את ה-2 ארגזים שמה.

00:53:05.285 00:53:08.313

יתלו אותי שמה. פשוט מאוד.

00:53:08.313 00:53:09.899

את יודעת. ל.

00:53:09.899 00:53:14.120

להיות במאבק כל הזמן מה יהיה מחר.

00:53:14.680 00:53:17.719

אם זה היה קורה באותו. מ. אה. רגע.

00:53:17.719 00:53:21.320

זה. לא. לא כל כך חשוב. אבל מה יהיה מחר.

00:53:21.640 00:53:28.320

וככה ב-03:00 בלילה. אחי. עם שוטר.

00:53:28.320 00:53:31.580

בא שוטר יהודי שלמד איתו בבית

00:53:31.580 00:53:34.839

ספר והוא היה ביחסים טובים איתו.

00:53:34.839 00:53:37.639

הוא הביאו אותו שמה ואמר לגרמנים.

00:53:37.639 00:53:42.893

אה. תפסנו עוד אחד.

00:53:42.893 00:53:47.784

אז הוא אומר תיקח אותו איפה שהם ישנים שמה. ל. ברקים.

00:53:47.784 00:53:51.569

אה. הוא היה לו רישיון ללכת ב. ב.

00:53:51.569 00:53:57.489

בצד הג. הפולני והכניס אותי. אחי. שמה לצריף.

00:53:57.730 00:54:03.769

היו כמה צריפים. המזל גדול שהצריפ. אותו לצריף הנכון.

00:54:03.769 00:54:09.449

והיה לנו שריקה והוא מתחיל לצפצף.

00:54:09.449 00:54:12.810

אני שמעתי את זה. כמעט שהתעלפתי.

00:54:12.810 00:54:15.069

ואני מחזיר לו זה.

00:54:15.069 00:54:19.450

זה הכל בלילה ואנחנו יושנים בבגדים.

00:54:19.450 00:54:22.469

את יודעת. בחורף. מה זה קור?

00:54:22.469 00:54:24.989

אני כאן חושב. וכאן קר לי.

00:54:24.989 00:54:27.210

אז בתור ילד. טוב.

00:54:27.210 00:54:30.413

אה. לא הרגשתי כל כך את הקור.

00:54:30.413 00:54:34.849

והכל עם המעיל שקיבלתי מאמא וכל הדברים.

00:54:35.210 00:54:37.490

והוא מתקרב אלי.

00:54:37.490 00:54:40.830

מתחבקים והוא אומר שמעתי.

00:54:40.830 00:54:44.050

חזרתי מהעבודה. שמעתי שתפסו אותך לעבודה.

00:54:44.050 00:54:46.910

תשמעי. ואני מספר לו מה שקרה.

00:54:46.910 00:54:50.289

הוא אומר לי: "תשמע. מחר בבוקר שיוצאים

00:54:50.289 00:54:53.750

לעבודה. אנחנו בורחים."

00:54:53.750 00:54:57.709

והכרנו את העיר על יד פסי רכבת.

00:54:57.709 00:55:01.050

שלג היה איזה 40 סנטימטר גובה.

00:55:01.050 00:55:03.209

ואנחנו 4 בשורה.

00:55:03.209 00:55:06.466

הולכים עם כל השיירה הזאת.

00:55:06.466 00:55:09.169

סוחב אותי במעיל ואני מקבל.

00:55:09.169 00:55:13.290

ב. רגליים של ברזל. לא יכול לזוז.

00:55:13.530 00:55:16.809

עוד פעם סוחב אותי. לא יכול.

00:55:16.809 00:55:21.569

הוא אומר לי בשקט: "אם אתה לא תזוז ותברח.

00:55:21.569 00:55:25.269

אני בורח לבד. לא אכפת לי מה יהיה איתך".

00:55:25.269 00:55:28.049

ופעם שלישית שוב פעם.

00:55:28.049 00:55:32.849

זאת אומרת הוא סקר את השמירה אם מישהו יותר

00:55:32.849 00:55:37.409

רחוק מאיתנו שלא יוכל לתפוס או לירות.

00:55:37.409 00:55:41.330

שוב פעם סוחב אותי ואני פורץ יחד איתו. בורחים.

00:55:41.330 00:55:44.030

אבל כל אחד עם דרך אחרת.

00:55:44.030 00:55:50.430

וקבענו שאנחנו נהיה על יד פסי רכבת שמביאים סחורות.

00:55:50.430 00:55:53.869

ושם היה. אה. בן דוד מאוד עשיר.

00:55:53.869 00:55:55.389

פעם בלטמן קראו לו.

00:55:55.389 00:55:57.522

היו לו מחסנים של עץ.

00:55:57.522 00:55:59.696

אז שמה קבענו.

00:55:59.696 00:56:02.489

בקרון ישבתי וחיכיתי. אני באתי לפניו.

00:56:02.489 00:56:05.210

זה והיה עוצר. זה היה. ב.

00:56:05.210 00:56:09.530

ב-05:00 בבוקר עד 06:00.

00:56:09.530 00:56:12.570

06:00 היה מותר כבר ללכת.

00:56:12.570 00:56:16.069

ואני שמה בקרון יושב ומחכה.

00:56:16.069 00:56:18.169

תפסו אותו. לא תפסו.

00:56:18.169 00:56:21.610

שוב. הפועלים מתחילים לבוא.

00:56:21.610 00:56:24.749

אני לא רואה אותו. פתאום אני שומע את השריקה.

00:56:24.749 00:56:29.849

הוא מתקרב. הוא מתקרב ובא.

00:56:29.849 00:56:34.450

שמחה גדולה. שוב פעם יחד.

00:56:34.450 00:56:37.830

אה. עכשיו מה עושים הלאה? עכשיו.

00:56:37.830 00:56:40.129

אה. אה. ב. בצד הפולני.

00:56:40.129 00:56:42.589

וגם. גם כאן מסתובבים גרמנים.

00:56:42.589 00:56:48.870

קודם כל מורידים את המגן דוד הזה שלא יראו.

00:56:48.870 00:56:52.009

והגענו למרישה.

00:56:52.009 00:56:53.529

מרישה הייתה משרתת

00:56:53.529 00:56:58.249

שלנו בבית מבייקוב [משובש] שסיפרתי לך מהכפר.

00:56:58.249 00:57:02.790

והיא התחתנה אצלנו והתחתנה עם אחד שוער.

00:57:02.790 00:57:07.853

אה. הוא היה שוער בבית גדול והיה פותח את.

00:57:07.853 00:57:10.610

ה. את הדלת ב-23:00 בלילה. ב-24:00.

00:57:10.610 00:57:13.650

אז היה מקבל כסף בקשישים. כל מיני.

00:57:13.650 00:57:18.950

אממ. ובאים שמה למקום שלהם.

00:57:20.110 00:57:23.629

ו. אה. יורדים למרתף. פותחים את הדלת.

00:57:23.629 00:57:27.229

היא רואה אותה. אותנו. מתחילה לבכות.

00:57:27.229 00:57:30.710

והיא מצטלבת. הייתה גויה.

00:57:30.710 00:57:34.069

ואהבה אותנו בתור ילדים.

00:57:34.069 00:57:36.370

ותכף משיבה אותנו שמה.

00:57:36.370 00:57:42.989

נותנת לנו לאכול ולשתות ואומרת: "תשמעו.

00:57:42.989 00:57:45.749

בבית הזה גרים רק גרמנים.

00:57:45.749 00:57:51.749

למעלה הגסטפו ידע הכל ותכף ירגישו שאתם כאן.

00:57:53.710 00:57:57.389

ירגישו שאתם כאן.

00:57:57.389 00:58:00.850

עכשיו אני לא רוצה לסכן את המשפחה שלכם.

00:58:00.850 00:58:04.590

קחו לחם. קחו חמאה. קחו כסף. ותז. אה. ד.

00:58:04.590 00:58:08.670

אה. הוא יבריח אתכם".

00:58:08.670 00:58:10.330

ה. הבעל שלה.

00:58:10.330 00:58:13.249

שהגרמנים לא ישימו לב.

00:58:13.249 00:58:15.910

ככה יצאנו משמה.

Testimony of Joseph Keppel, born in 1926 in Radom, Poland, about his experiences in the Radom ghetto and the camps Affluent traditional family; German occupation ensues in 1939; sister fails to escape to the Soviet Union; anti-Jewish laws; family carpentry plant confiscated; smuggling in ghetto to obtain food; ghetto liquidation Aktoin; witness caught outside the fence; taken to a labor camp in the vicinity of Radom; brother attempts to escape; life in the Blizyn camp; brother captured in an Aktion; front closes in and witness is deported to Auschwitz; repairs railroad tracks in the camp; underground activity in the cap; witness hides in a pit in the camp during a manhunt; life in the Flossenburg and Sangerhausen camps; infrastructure work; obtains a kitchen worker post in the camp in return for mother's gold ring; helps the ill; saved by a Czech prisoner; rehabilitates in Czechoslovakia after the war; immigrates to Eretz Israel aboard the Latrun in 1947; adjusts to life in Eretz Israel.