Yad Vashem logo

Testimony of Eva (Stern) Glik, born in 1928 in Zagreb, Yugoslavia, about the Kraljevica and Rab camps and other places

Testimony
null
null
null
היום. ז' באלול תשע"ד.
2 בספטמבר 2014.
ואני טובה אלוני מראיינת את הגברת גליק אווה לבית שטרן
בביתה שבחיפה.
אווה נולדה בזאגרב. קרואטיה.
בשנת 1928 ובתקופת המחנה.
המלחמה הייתה ב-2 מחנות ריכוז איטלקיים.
קרייביצה וראב. באזור הים האדריאטי.
בעזרת פרטיזנים יוגוסלבים.
אחרי כניעת איטליה.
ברחו לתוך היבשת. לסנג'.
אוטוצ'אץ. גרובישנו פויה.
וירוביטיצה. באימוק ובאצ'קה. עלתה ליש.
לא ובאצ'קה. באצ'קה זה א.
ובאצ'קה.
הא. כן. זה.
ובאצ'קה.
זה אזור.
כן. כן. אני יודעת.
באצ'קה זה אזור.
אני יודעת.
זה לא ש. אהה. שם של המקום.
כן. כן. עלתה ליש.
לישראל באונייה רדניק בדצמבר 1948.
כן.
אווה. צוהריים טובים. אווה.
כן. תודה.
ספרי לי בבקשה על.
אה. על בית הורייך.
תתחילי בשמות שלהם.
בשמות אחים. אם היו לך.
לא.
בבקשה.
לא היו לי.
בת יחידה.
אחים. בת יחידה.
אבא שלי התחתן יחסית מאוד מאוחר כי היה לו כמה אח.
אחיות והוא חשב שאימא שלו לא.
לא ת. לא תסתדר עם ה.
אה. לא תסתדר עם ה.
אהה. אישה שלו. שהיא.
הוא היה מקרה אימא?
הוא הי.
הוא היה קשור לאימא שלו?
הוא הי. אהה. הוא היה קשור וגם אימא שלו היה קשורה לו.
והוא היה בן יחיד כי היה אחד שנפטר אבל בגיל צעיר.
וכמה אחיות היו לו?
היו לו 5 אחיות.
כן?
מה שאני.
ומה שם.
זוכרת.
מה שם אבא?
שם אבא ארמין. ארמין ז"ל.
אה. זל?
ז"ל. הוא. אה. נפטר.
זיכרונו לברכה?
כן.
בסדר. ובמה עסק אבא לפרנסת המשפחה?
הוא היה עורך דין. עורך דין.
עורך דין?
כן.
מ-המ. כן.
עורך דין בזאגרב.
כן. ואימא?
אימא לא עבדה.
מה שמה של אימא?
אה. מריה. מבית שילר.
כן? ואימא עבדה?
הייתה בבית?
אה. הייתה בבית. כן.
כן.
אז זה לא היה מקובל שנשים. אה.
מבתים. אהה.
ככה. עשירים.
הייתם בית אמיד?
אמידים. לא הולכים לעבודה.
כן. מה. מה.
מה היה. אהה.
מבחינה של חיים יהודים?
איזה בית היה הבית שלכם?
לא הרבה. לא הרבה כי
אימא שלי גדלה בעיירה אחת. במוראביה. בסודטים.
מ-המ.
ושמה היה בית ספר הטוב ביותר אצל נזירות.
והיא גמרה ליסאום.
ליצאום זה היה אז נקרא. ליצאום אצל הנזירות.
מ-המ.
והן נו. נזירות לא נתנו לה הרבה יהדות.
כן. אני מבינה.
יהדות.
ואבא. גם לא בא ממקורות. אהה.
לא. לא.
יהודיים ממש?
לא. לא.
אז זה כאילו משפחה מתבו. חילונית?
מתבוללת.
מתבוללת. כן.
מתבוללת. אבל יחד עם זה אבא שלי.
אבא. רק הוא שמר על יום כיפור וראש השנה.
כן.
והוא אמר. אה. ה.
רוב המשפחה. היא.
היא. אה. עברה לנצרות. התנצרה.
אה. כן?
ב-41'. כי הם חשבו שזה יעזור להם. ו.
רוב המשפחה של אבא?
האחיות ו.
כן. כן. כן.
התנצרו?
התנצרו. אבל אחר כך עברו עוד ל.
מי שנשאר בחיים הם עברו ל. שוב בחזרה ליהדות.
כן.
אבא שלי אמר: "לא.
אני לא מתנצר.
אם עליי למות אז בתור. אה. כמו יהודי". לא רצה.
כן.
זה לא.
זה היה חזק אצלו.
זה היה חזק. זה לא.
וסבא שלי גם היה. אהה. בקרלובץ.
הם משפחה אמידה מאוד מק.
אבא של אבא?
אבא של אבא היה רופא.
מ-המ.
וגם היה איזה אביר מ.
מפרנץ יוזף משהו. שאז הי.
מהתקופה של פרנץ יוזף. כן.
מהתקופה הזו. והוא היה גם הנ.
אה. נשיא של הקהילה יהודית.
בזאגרב?
בקרלובץ.
או בקר.
בקרלובץ.
כן? בקרלובץ.
אז הוא נפטר.
אהה. יותר מאו.
אה. יותר מוקדם. בהתחלת המאה.
אה-הא.
אלפיים ומשהו. לא יודעת.
אני לא הכרתי אותו.
לא אלפיים. אלף תשע מאות.
1907. נדמה לי. הוא נפטר.
מ-המ. איך קראו לאבא של אבא?
אה. דוקטור מירוסלב שטרן.
אבא של אבא. זה סבא.
הוא היה רופא בקרלובץ.
כן.
קרלובץ הייתה.
ואת אומרת שהוא היה ראש הקהילה?
ראש קהילה יהודית.
יהודית.
כן.
ב. בקרלובץ?
כן. קרלובץ הייתה אז עיירה של בערך 25 אלף תושבים.
כן.
עכשיו יש יותר. אה. עיר די גדולה.
בעלי הראשון גם כן היה מקרלובץ.
מ-המ. כן. אממ.
מה את זוכרת מבחינה של.
אהה. בכלל. מה הייתה דעתם של אבא ואימא על
ארץ ישראל? זה הועלה בבית?
בסוף העולם. בזה שזה.
שזה סוף העולם?
מדבר בסוף העולם.
כן. ב. בזאגרב הייתה פעילות ציונית?
היי. הייתה.
אבל אבא שלי. הוא רק.
אה. נ. היה לנו.
אני זוכרת ה.
של. אה. של.
קרן קיימת.
קרן קיימת.
קרן קיימת. כן.
קופת קרן קיימת.
והוא היה תורם?
ומפעם לפעם נת. נתנו כסף בפנים.
וזה לקחו פעם בשנה.
אז הוא תרם. אבל לא יותר מזה.
לא יותר. לא היה פעיל.
זה. זה היה איזה דוקטור ליכט.
גם עורך דין. הוא. דוקטור.
נדמה לי אלכסנדר. אני לא בטוחה.
ליכט. והוא היה מאוד פעיל ב.
בתור. הוא גם בא ארצה ופה נפטר.
אבל. אי. מה היה הקשר שלו לאבא שלך?
רק שהיו עורכי דין.
אה. מכר.
אבל. והוא היה בזאגרב. אה. ב.
כן.
אני הלכתי לבית ספר יהודי עממי.
עממי?
עממי. הלכתי לחו.
בית ספר יהודי?
זה היה יהודי.
אחר כך הלכתי לגימנסיה רגילה.
ולמדו שם עברית?
משהו. אבל זה אי אפשר להגיד שזה עברית.
היה לנו איזה ספר.
זה נק. ההדר.
משהו שם או כמה שאני זוכרת.
ו. מילים בודדות.
מילים בודדות מאוד מאוד. מעט מאוד.
היה לנו. אהה. מ.
מורה אחד בשם מוזס. אני זוכרת.
אז הוא היה מ. מהדת יהודית.
למדנו את ה.
בראשית כמו. זה. זה מה שלמדנו.
אז כאילו שפת קודש למדתם ופחות עברית.
ש. שאפשר לדבר איתה?
זה.
הבנתם את ה.
לא.
את השפה בבראשית?
כבר את ה. את ה. בראשית למדנו ב.
אה. ב.
אה. דיאלקט בעברית.
כן.
למדנו מילים בודדות ומעט מהבראשית. זה בתור סיפורים.
מ-המ.
בתור סיפורים על ה.
משה וזה. אבל. אה.
כן.
מאוד מאוד. אה. שטחי.
ואת זוכרת. אה.
ואחר כך למדת בבית ספר. אה. בגימנסיה?
בגימנסיה.
איזה גימנסיה?
גימנסיה זה [משובש] (שפה זרה). אה. אה.
יהודית?
הראשונה.
יהודית?
לא. לא. שלומדים.
יוגוסלבית?
יוגוסלבית.
ב. בזאגרב?
בזאגרב. כן.
זה היה בעיר ע. עליונה.
של זאגרב?
של זאגרב. כן.
כן.
ו [משובש] (שפה זרה) זה היה ראשונה.
אה. כי היו כמה גימנסיות.
אממ.
אז בראשונה [משובש] (שפה זרה) זה של המדינה. אה. פרב.
לאומית?
[משובש] (שפה זרה). כן. אה.
לאומית. גימנסיה לבנות.
זה היה בעיר העילית. למעלה.
ושמה ה. אה. אבא. אה.
התגרש מאימא ב-38'.
אבא התגרש?
זה אני זוכרת.
כן?
כן. התגרש.
זה נורא יוצא דופן. להתגרש בשנים האלה?
לא.
לא?
לא. היו הרבה אנשים שהתגרשו.
לא. לא בכמויות אבל.
מה זה אבא התגרש מ.
אבא עזב את הבית או אימא עזבה?
לא. אבא עזב.
אבא עזב?
אבא עזב. ואני הייתי לפי ה.
אהה. פסק דין שייכת לאימא בתור ילדה.
כן?
אני הייתי. 38'. בת 10.
מ-המ.
כשהייתי בת 10.
והייתי עם ה. נשארתי אצל אימא.
ואימא אחר כך עברה גם כן לדירה יותר קטנה.
במקום 4 חד. 5 חדרים. 3 חדרים.
ו. אחר כך אני. אה. לא.
לא הסתדרתי עם אימא גם כן ותמיד ברחתי ל.
אה. אבא. למשרד.
רצית יותר את אבא?
כן. נורא אהבתי את אבא. אבא נורא אהבתי.
ואבא מאוד. אה.
התעסק איתי הרבה יותר.
אימא לא התעס. לא.
מ-המ.
היא. היא.
אבא הקדיש לך יותר.
אה. היא.
כן.
ניגנה בפסנ. אה.
פסנתר כי היא גמרה את הקונסרבטוריום בווינה.
הם היו בכלל ב.
ממורבסקה אוסטרבה. שמה איזה ק.
עיר ק. עיירה.
מ-המ.
קטנה במורבסקה עוד. אה. בסודטים.
כן. צ'כיה?
וכש. בצ'כיה. כן.
כן.
בסודטים. וכשסבא נפטר.
מ-המ.
אז גם כן מ. אהה. אהה.
‮‭tumor‬ במוח. גידול במוח.‬
אז זה לא ניתחו.
בכלל לא ני. לא טיפלו בזה.
כן.
זהו. פסק דין.
אז.
אז. אהה. היא עברה לווינה כי ה.
כל המשפחה שלה הייתה בווינה. של הסבתא.
אחרי שאבא עזב אותה?
לא. אחרי אבא עזב אותה היא רק עברה את ה.
היא נשארה בזאגרב? עברה דירה?
נשארה בזאגרב.
כן.
רק עברה לדירה יותר קטנה.
וזה. אני מבינה. הייתה בעיה.
לכן היא לא. אחר כך היא. היא.
ואז לגמרי.
היא נרצחה בזאגרב?
היא נרצחה.
כן.
לא ב. זה סיפור גם כן מאוד.
אה. היא הייתה משונה.
היא הייתה משונה.
כמו. כמה שאני זוכרת היום.
קשה לי לשפוט בדיעבד.
קשה לי לשפוט.
אבל כמה שאני זוכרת היא לא הייתה
אימא טובה והיא לא טיפלה בי.
תמיד היה לי את.
היה לי ה [משובש] (שפה זרה).
אומנת.
זה.
כזאת?
אומנת.
כן.
אומנת. כן. אומנת. ו.
לא. הרגשת יותר אהבה של אבא מאשר של. אה. אימא?
אבא בשבילי היה אלוהים.
כן?
אני אמרתי שאני אתחתן רק עם אבא.
שהייתי קטנה. אני לא הבנתי.
כן.
את זה כמובן ו. רק עם אבא.
כן. אממ.
זה קשה. קשה להבין אבל ככה זה היה.
כן.
לא. ובגללה לא היה לי ילדות יפה.
מ-המ. כן.
כי הרבה. אה. קיבלתי מכות ממנה.
מכות?
אוח. לכל דבר מכות.
ככה היא הייתה מחנכת אותך?
כן.
כן.
היא חשבה מכות זה עוזר.
כן. את זוכרת. כילדה. אנטישמיות?
לא.
כן.
לא זוכרת.
כן.
לא. אני לא הלכתי לגן.
זה אני זוכרת. הלכתי ישר לכיתה א'. בגיל 7.
וזה בית ספר יהודי.
כן. את סיפרת.
אז היו רק יהודים ולא הרגשתי שם אנטישמיות.
כן. אממ. אז בואי. אז בואי נתקדם.
כן.
בתחילת המלחמה. שהמלחמה בעצם מתחילה.
אז אבא.
ב-10 ב.
אבא היה גר. גר לבד.
כן.
והוא.
איפה? בזאגרב?
בזאגרב.
מ-המ.
והיה לו משרד גדול ושמה. אה.
זה בבית שלנו. באיל.
ברחוב הראשי. באיליצה. ו.
אה. שמה הוא סידר לו. אחורנית.
אחרי המשרד. חדר אחד בשביל לישון. ושמה הוא ישן.
ואותי הוא הכניס לפנימייה כי היה לו קשה לטפל בי.
בקיץ זה כן.
כשהיה חופש הוא נסע איתי וזה. אבל.
אה. הוא עבד והוא הלך לבית משפט וזה.
אז. אהה. הוא הכניס אותי ל.
אז את היית.
פנימייה.
בגיל 11 היית? מתי? עש.
בין 10 ל-11 בפנימייה?
הייתי עד גיל. אה.
שלו. אה. 13.
עד גיל 13?
כשהיטלר בא הייתי כמעט 13. 12 וחצי.
כן. זה 41'?
כן. נכון.
שנת 41'?
באפריל 41' בא היטלר.
אז.
10 לאפריל הוא נכנס.
ב-10 באפריל. כן.
כן.
41'.
הוא נכנס לזאגרב.
ואז את בפנימייה?
אז אני בפנימייה וזה תכף היו צריכים.
אהה. קרוב ל.
זה הייתה פנימייה יהודית?
לא.
לא.
פנימייה של ה. הדירק. אה.
המנהלת הייתה אחת. אה.
אהה. ש.
סבתא. אה. נ. לא.
נכדה של ה.
משורר אחד. מפורסם. ליסינצקי.
זייץ. זייץ.
והיא הייתה מנהלת.
קרואטית. וגם כן פרסונל לא היה יהודי.
ואיך הרגשת בפנימייה הזאת?
בפנימייה הרגשתי טוב.
זה היה אקסקלוסיבית. מאוד.
אה-הא.
אקסקלוסיבית. שמה למדתי לרקוד סו. אה. ל.
ריקודים סלונים ולמדתי פסנתר והיה לי עזרה גם לבית ספר.
מי צריך. מטעם הפנימייה.
מ-המ.
ושמה היו רק.
היית. היית בת של משפחה אמידה?
כן.
כן.
כן. ושמה היו רק ילדים שהם מפרובינציה. מהורים אמידים.
מ-המ. כן.
רק מהורים אמידים.
את בדיוק התאמת למשבצת הזאת.
כן.
וגם הרגשת טוב שם?
הרגשתי טוב.
היו לך שם חברות?
הרגשתי טוב. ויום ראשון תמיד. אהה. אה.
הלכתי לאבא. היה ל.
חופש. זה יום ראשון שמה. לא שבת.
אז תמיד. אהה.
באה העוזרת של אבא לקחת אותי או אבא בא
עם האוטו לקחת אותי.
והייתי אצלו תמיד יום ראשון.
מ-המ. ו. והחיים בזאגרב משתנים עם כניסת. אהה.
הו. כמובן.
הגרמנים. אז בואי.
כמובן.
ת. תהיי עכשיו.
אז תכף.
בזמן הזה.
בהתחלה. אחרי חודשיים או פחות.
חודש וחצי. עצרו את אבא.
הוא היה בבית סוהר באיזה. אממ.
מצודה ישנה. אהה. קרסטינץ.
מה. מה הייתה.
קרסטינץ. שמה כל ה. האמידים.
בגלל קו.
בזאגרב.
בגלל שהוא קומוניסט?
שהוא יהודי. לא היה.
שהוא יהודי?
לא היה.
כן.
קומוניסט.
הוא לא היה.
הוא לא היה קומוניסט.
אממ.
אני הייתי בסקוי. זה היה.
אחר כך. נכנסת ל.
אחר כך. רק בפרטיזנים.
קומסמול הזה. כן.
כן. רק אחר כך ב. אחרי הפרטיזנים.
ומה קורה עם אבא?
אבא. עצרו אותו ואחרי שעצרו אותו.
אה. אחרי 10 ימים.
שהוא היה מעל 60. לכן. אה.
שחררו אותו אחרי. אני יודעת.
שבועיים או כמה. 10 ימים.
והוא הלך. נס.
לא בא הביתה.
אלא נסע. אה. ישר לאיזה סנטוריום.
ולמה. והוא לא לקח אותך? או מה?
אה.
מה.
לא לקח. אני הייתי אז.
אה. אצל. עם הדודה הייתי. אבל.
את לא היית בפנימייה?
לא. בפנימייה הו. אה.
אה. הוציאו אותנו. תכף.
אה-הא.
הגרמנים הוציאו אותנו.
ואנחנו בתור יהודים בכלל לא יכולנו.
לא יכולתי להישאר שמה.
ושמה היו ה.
אה. אה. הוא.
הם הכניסו את הבנות של הצבא הגרמני.
אלה שהתעסקו עם.
אהה. עם.
אהה. טלפון. טלפוניסטיות ואלה. אה. מורס היה.
אז. אה. לאן. לאן.
מורס.
הכניסו את הבנות האלה?
לפנימייה אז.
אה.
לפנימייה.
זה היה.
ואנחנו הי. אמ. אמרו. אהה. "תת.
אה. תודיעו להורים שייקחו אתכם.
אתם לא. לא יכולים להישאר".
הצטרכו את המבנה הזה לענייני תקשורת?
כן. ל. לבנות של. שהתעסקו בג.
כן.
צבא גרמני עם תקשורת.
וה. היה מסוכן להיות בזאגרב?
להיות יהודי בזאגרב?
היה מסוכן.
כן?
אז אחרי ה.
זה גם הסנטוריום הזה.
את ידעת שאבא.
אומר הוא.
בסנטוריום?
אה. אמ. אמרו לי שהוא בבית חולים או. לא.
לא ידעתי איזה.
זה היה מרקור. זה היה בית ח.
אה. סנטוריום פרטי. ג. גם לא שהיה.
ולמה הוא הלך לשם?
כי הוא היה חולה או.
לא.
התחבא כאילו?
אה. לא. סיפרו.
אחר כך סיפרה לי דודה.
אחות של אבא. הצעי.
הכי צעירה. אממ.
שהיא סיפרה לי ש.
אה. הרביצו לו. אז היה לו. הוא הלך.
כשהוא היה עצור במצודה?
עצור. אז הרביצו לו נורא.
בקרסטינץ היה עצור.
זה היה השם של המצודה?
כן. קרסטי.
קרס.
סטינץ.
סטינץ. כן?
קרסטינץ. זה היה. אממ.
בזגוריה. זה אחרי ה. אחרי זאגרב.
צפונה מזאגרב. היה איזה. אה.
מצודה. אני יודעת. הוא היה. אהה.
כן. אז הוא התרפא שם בסנטוריום?
כן.
ולא היה קשה להיות יהודי שם.
זה שבועיים.
בסנטוריום?
לא. זה היה פרטי עוד.
מ-המ.
אז הוא היה. הייתה אפשרות.
אז עוד הכסף עזר?
זה ה. שילם. פרטי לגמרי.
כן.
פרטי לגמרי. הוא שילם ואחר כך יכול להישאר.
אבל הוא כבר לא יכול ללכת לבית משפט ו.
לא יכול היה לעבוד?
לא היה כ. יכול לעבוד שחזר.
ואז אמ. אמר. אהה.
רק חיפש איזה דרך.
אה. לעזוב את זאגרב.
כן.
ו.
ואז הוא פגש אותך?
זאת אומרת הייתם כבר בקשר.
שהוא עזב את הסנטוריום?
כן.
אמרת שהיית אצל דודה.
כן. כן.
כן.
גרנו איזה תקופה שמה.
ב. אה. ב. אחורי המשרד. אחרי המ.
אחר כך הוא היה צריך
גם את הדירה לעזוב כי אסור שליהודים היה.
אה. בחלק צפוני של העיר.
של זאגרב?
של הרחוב. של זאגרב.
הם בכלל. זה קשה לתאר.
לא מבינים את זה.
אבל איזה. איזה.
אממ. אהה. נו. אהה.
המצאות של חוקים היו להם?
כן. איזה חוקים.
אבל אימא. את אומרת.
למשל בצפון. צפון איליצה אסור לג.
לגור. בחלק צפוני של הרחוב.
כן.
וזה. וזה הרחוב הראשי בכלל.
עברנו לפריפריה. אחר כך לסיגצ'יצה.
היום זה שייך ל.
זה הונגריה. לא? סיגט?
סי. לא. לא.
הא.
זה מחו. אה.
אזור בחיפה. כמו פה כרמל.
בזאגרב?
כן.
כן.
כמו פה כרמל.
אז זה היה עוד פריפריה של זאגרב. סיגצ'יצה.
פועלים שמה גרו וככה.
סיגצ'יצה.
כן.
אבל. ושמה הייתה איזה אחת. אה.
אה. שהייתה קליינטית של אבא.
אז היה לה. היה לו ח.
חדר היה לה. אז גרנו בחדר הזה.
ותגידי. אימא אמרת נשארה בדירה.
שהיא לא רצתה לעזוב את הבית.
בדירה. כן.
ואיפה זה היה? הדירה של אימא?
אה. זה במרכז העיר. בברשקוביצ'ה.
אז גם. אה. ומותר היה לה להיות שם. כיהודייה?
שמה עוד כן. בינתיים.
כי זה לא היה צפון? זה היה.
כן. כי זה היה 41'.
זה היה בהתחלה.
כן. 41'. כן.
ה. החוקים באו ככה.
יותר מאוחר.
יותר מאוחר.
כן.
42'.
אז מה קורה איתכם?
אז אתם גרים שם ב.
עם. עם אבא.
מקום ש.
ואחר כך בסיגצ'יצה.
אבל בסיגצ'יצה.
כן?
אה. ראינו שכל האזור.
את יודעת. כל אחד.
אחד מכיר את השני.
אז תכף שאלו מי זה.
אנשים. כי אנחנו באנו שמה בתור זרים.
והבנו. אבא הבין. הוא יותר הבין ממני.
אני הייתי עוד ילדה.
אני לא הייתי.
אהה. ככה.
אה. יודעת. מודע להכול.
מה שאבא אמר זה בשבילי היה קדוש. והוא אמר.
זה אני זוכרת. שהוא כל הזמן דיבר:
"רק [משובש] (שפה זרה). רק".
לעזוב?
"להסתלק".
כן. כן.
"לעזוב את זאגרב. אי אפשר פה להישאר".
אי אפשר. זה היה בלתי.
אהה. לא ב.
אפילו לא חושבת שאיזה יהודי נשאר בזאגרב אחרי המ.
אהה. אחרי שהיטלר בא.
כן. אבל היה. היה קשה ל.
לברוח. לא? לא.
היה קשה אבל אנשים סיפ.
אה. קודם כל היה צריך. אה.
כסף מזומן. והרבה כסף.
ו. אממ. למצוא דרך.
אז מה אבא עושה?
כי היו אנשים.
כ.
שהתעסקו עם ה. עם היהודים. לברו.
אה. להבריח. להבריח אותם.
להבריח אותם. כן.
להבריח אותם.
אז מה אבא עושה? איך אתם עוזבים את זאגרב?
היה לו. היה לו קליינט.
אמרת שעזבתם.
כן.
ב-42'?
כן. ה. לא. עזבנו.
לפני?
בסוף 41'.
סוף 41'?
סוף 41'. נדמה לי אוק.
אהה. היה כבר קר מאוד.
אהה. אוק.
אוקטובר או נובמבר. לא זוכרת כבר.
כן?
לא זוכרת.
ועד אז הייתם.
ואז.
אצל אותה ידידה של אבא?
עזבנו קודם לקרלובץ כי אבא.
כן.
שלי היה לו. היה לו נתינות שהוא שייך ל. לאזור קרלובץ.
בגלל אבא שלו? בגלל המשפחה שלו?
כן.
שהייתה שם.
בגלל המשפחה היה לו. שייך.
כן.
לשמה. זה כמו פה. אני חיפאית.
איפה זה קרלובץ? זה באזור.
קרלובץ.
זה צ'כיה?
לא. לא. קרלובץ זה. אהה.
60 קילומטר. אה.
ד. דרומה.
מזאגרב?
מזאג. זאגרב.
הא. אז זה למטה?
למטה. כן.
אה. קרלוביץ. הנה.
קרלובץ. הנה.
כן.
כן.
אז קודם. מי הידידה הזאת ב. אה. בזאגרב?
בסי.
אתם עוברו. עוברים.
סיגצ'יצה. אנחנו עוברים.
כן.
לקרלובץ. כי.
לקרלובץ. כן.
כי שמה היו כבר איטלקים. בקרלובץ.
אה.
אבל לא היה. אה.
לא היה להם שליטה על. אהה. על. אהה. אה.
זה לא היה האזור שלהם?
לא. זה לא היה.
כן.
אזור שלהם.
מ-המ.
אבל היו שמה יותר מאשר בזאגרב.
היא ב. היא. אה. זאגרב היה כמו עיר הבירה של קרואטיה.
כן.
היה חדשה. אה.
לא. לא.
אה. היה נורא.
אז אתם.
יום אחד. אחר כך בקרלובץ.
אהה. כבר היו קומוניסטים שהיו פרטיזנים.
כן?
שהלכו לפרטיזנים. פר. אה. ה.
זה כבר היו פרטיזנים של טיטו?
פרטיזנים של טיטו.
כן.
היו כבר. והם היו די חזקים.
שמה. לא רחוק מקרלובץ יש איזה. אה.
הם רק החזיקו
ביערות כי האוסטאשה והגרמנים פחדו ללכת ליערות.
את בכלל ס. הצ.
אהה. הספקתם לסבול מהאוסטאשה?
אה. כן.
בזאגרב?
כ. כן. אני אגיד לך.
מה?
יום. אה. יום אחד. אהה.
ה. עשו. אה.
עשו הפרטיזנים. לא הפרטיזנים. האוסטאשה.
כן?
האוסטאשה עשו. אהה.
מ. מחסה.
לא. זה אחר כך.
קודם הפרטיזנים עשו. אה.
איזה פעולה. אה.
פעולה מלחמתית. משהו נגד ה.
גרמנים?
שלטון הכו. נגד הגרמנים ונגד האוסטאשה.
אז אחר כך באו. אה.
באו ל. מק.
מזאגרב באו אוסטאשה.
קבוצה אוסטאשה. דטקטיבים. לקרל.
מה זה? בלשים?
בלשים. לזאג.
לקרלובץ ו. אה.
עצרו בלילה אחד 200 סרבים.
200 סרבים ו-2. אה.
2 יהודים. ו-40 יהודים וש. אה. 2.
ביניהם 3 דודים שלי.
של אבא. של.
הבעלים של האחיות.
עצרו אותם וישר ליאסנובאץ.
ואו.
ישר. ישר. אהה.
כמה יהודים?
40 יהודים ו-2 יהודיות.
ביניהם גם הייתה בת דודה שלי אחת.
אשכנזי. אני זוכרת. היה השם שלה.
כן.
גרטה אשכנזי.
אבל. אבל למה הם.
אה. עשו את זה?
כ. כ. אה. כ.
בגלל שהם יהודים? או.
לא. לא.
א.
אה. זה בתור. אממ. אהה.
פעולת תגמול?
פעולת תגמול.
על מה? תזכירי לי.
פעולת תגמול על
משהו שהפרטיזנים נכנסו לבית
חולים ממשלתי בזאגרב או בקרלובץ.
אני לא זוכרת. זה כבר המון זמן עבר. את יודעת.
כן.
פרטים קטנים אני פשוט לא זוכרת. ו.
הפרטיזנים נכנסו לבית חולים?
נכנסו לבית חולים לבושים לצבא רגיל קרואטי.
כן?
אה. ל. זה היה נקרא דומוברני.
זה הצבא הקרואטי?
הצבא ק. אה.
צבא קרואטית. כן.
אבל לא אוסטאשה.
דומוברני?
אוסטאשה היו כ.
אה. להסביר לך.
‮כמו ה. ה-‭S.S‬.‬
נראים ככה?
‮בגרמנים ‭S.S‬.‬
ומה הם עשו שם?
אליטה. אליטה.
כן. ומה הפרטיזנים.
ו.
עשו בבית חולים?
לקחו. לקחו.
אה. אהה. 2.
2 או 3 או.
גם לא זוכרת. אהה. אוסטאשה.
שהיו שמה בבית חולים?
שהיו בבית חולים כ. ש.
מאושפזים?
מאושפזים. לקחו אותם.
פשוט מאוד הקימו אותם מהמיטה ולקחו אותם
ו. ליער והרגו אותם.
והרגו אותם.
כן.
אז על זה.
עכשיו ב.
עשו פעולת תגמול?
עכשיו פעולת תגמול.
כן.
עשו. וה. אנחנו היינו בחדר שינה של איזה משפחת קאופמן.
אני זוכרת. זה אני זוכרת.
שגם כן בעלה כבר לא היה בבית. כבר בס.
בקרלובץ?
בקרלובץ.
כן?
לקחו אותו ליאסנובאץ.
אבל זה. אה. אבא שלי חשב.
מפני שהוא לא היה כל כך רשום ומ.
מוכר. מוכר בקרלובץ.
כי שאנחנו היינו בזאגרב כבר.
שלא ייקחו אותו?
אחרי מ. שלא ייקחו אותו.
אבל האישה הזו בלי.
02:00 בלילה. שבאו לקחת את ה. לא.
את הבן לקחו קודם. בן.
הקבוצה ידובנו. בטח שמעת על ה. קבוצת ידובנו.
מ-המ.
זה. אה. 400 צעירים.
האליטה. ממש מהנוער ה. אהה.
קרואטי?
קרואטי יהודי.
מ-המ.
לקחו שמה בי. על הס. אה.
על ה. אהה.
אבן אחד גדולה של ולביט.
וישר עם. לים.
זרקו אותם לים.
מ-המ.
עם הרובה.
ירו לתוך הים?
העמידו אותם.
כן.
וישר לים. נפלו ב. לים.
זה מה. אחד.
אה. סלע גבוהה.
מ-המ.
סלע גבוה. ו. אה. בעלה היה עוד בבית.
הוא היה כבר ב. גימלאי.
קמה והיא פותחת את הדלת של חדר שינה.
אה. ב-02:00 בלילה.
זה אני עוד זוכרת.
ואמר: " [משובש] (שפה זרה) דוקטור.
אדוני דוקטור. אה. דוקטור. אה.
הם הגיעו לקחת את בעלי".
עכשיו. אם הדטקטיבים שואלים: "מי זה פה?
עם מי את מדברת?"
הם יש. עמדו עוד פה ב.
בדלת?
בדלת. בכניסה.
אם הם שואלים: "מי זה?"
אז אבא שלי גם הולך. ואני גם כן.
מ-המ.
זה ברור. אז זה היה לאבא שלי.
אהה. שהם הלכו לפי השמות.
מ-המ. כן.
רשימה של השמות. אה. נו.
אז למוחרת אבא התקשר.
לקחו את הבעל ול.
לא. אחר כך גם.
בסוף לקחו גם אותה.
ליאסניביץ'?
יאסנובאץ.
יאסנובאץ.
יאסנובאץ. כן. כן.
זה היה מחנה הכי גדול.
המקום הכי גרוע. כן.
זה אושוויץ.
מ-המ.
אושוויץ של. אה. קרואטיה.
כן. כן.
של קרואטיה. כי בסרביה גם היו מחנות.
כן.
סרביה היו. בבוסניה היו. היו מחנות.
אז בואי תחזרי אליכם.
אז מה קורה אז. בסיטואציה הזאת?
ולמוחרת. ל. אב. אבא ש.
לא נגעו בכם כי לא הייתם ברשימה?
לא. לא.
כן.
היו ברשימה. ולמוחרת היה לאבא שלי ברור שעלינו לברוח.
זה היה לו ברור.
כי אם אלה שואלים: "מי זה ה.
אה. עם מי את מדברת?"
כן.
האדון דוקטור. אז. אה. גמרנו.
ו. אה. קשר קשר עם אחד מהקליינטים שלו. מקודם.
שהיה ביחסים מאוד טובים.
פ. הוא היה חלבני.
אבל כמו שיש בכפרים גדולים.
ככה חלבני. אהה.
בס. [משובש] (שפה זרה).
לא [משובש] (שפה זרה). אה. ב.
בקמעונאות?
בקמ.
בסיטונאות?
בסיטונאות.
כן.
סיטונאות. קמעונאות.
אה. הוא הק. אה.
התקשר איתו ושאל אותו אם הוא יכול להעביר אותנו אליו.
הוא היה במטליקה.
מה זה מטליקה?
מטליקה. עיירה קטנה.
תכף אחרי הגבול. אה.
זה כבר סלובניה.
סלובניה.
סלובניה. כן.
סלובניה זה.
זאת אומרת. צפונה?
אה. למטה. זה כבר בגבול.
ובגבול יש פה נהר אחד שהיא נכנ. נכ.
נכנסת ל. לסווא. קופה.
ושמה הגבול. הנהר קופה.
הגבול בין סלובניה וקרואטיה.
אבל כאן זה סלובניה וכאן קרואטיה.
כן. אבל פה זה גם.
כאן.
סלובניה.
הא. כל זה?
כן. עוד פה.
לא הרבה. זה היה פה.
כאן?
פה זה. איזה מקום. אה.
זה. אהה. אין לי עכשיו משקפיים.
אז זה על שפת הים האדריאטי?
זה עוד לא היה.
זה עוד לפני. הס.
זה היה. אה.
לפי מה שתיארת.
גורסקי קוטאר. גורסקי קוטאר. האזור הזה קוראים.
כן.
וצריכים.
ומה קורה באזור הזה?
אתם בורחים לשם?
אנחנו. הוא.
הוא. אהה. ה.
הוא שלח לנו אנשים שהתעסקו אז עם הברחה של היהודים.
כי זה היה. אה.
הרוויחו הון תועפות.
מ-המ.
והרבה אנשים פשוט התעסקו בזה.
זה גם היה.
כן.
אה. מסוכן.
אבל הם נכנסו לריזיקו הזו.
לסיכון הזה כי.
אהה. זה היה מקובל. אה.
לקחת המון כסף. זה עלה.
עלה המון כסף.
והוא השכיר אנשים ה.
זה היה. אה.
קמעונאי. אחד סיטונאי.
גרבריאן. ושמו גרבריאן.
והיה לו 4 ילדים.
אני התיידדתי תכף עם הילדים שלו.
2 בנים ו-2 בנות. ועם. אה.
בת אחת. זה אחר.
אחרי מלחמה גם היה לי קשר איתה אבל בינתיים היא נפטרה.
אני חיפשתי אותה.
אה. התכתבנו גם.
והיא נפטרה. גם על סרטן. זה קוטל.
ו. אהה. היא. אז הוא. אה.
שלח. אה. אה.
שיעבירו אותו. אה. שיעבירו אותנו אליו.
באנו עם 2 תיקים רק. אני. אה.
אבא שלי עם מזוודה.
היו כאלה. נססר קוראים את.
מ-המ.
המזוודות קטנות. ואני עם איזה תיק.
עם הכי דחוף. רק.
אה. עוד 2 תחתונים.
אז אתם מגיעים.
וכמה דברים.
למקום על גבול בין סלובניה לקרואטיה?
סלוב. סלובניה.
סלובניה.
וקרואטיה.
קרואטיה.
כן. ותכף ה.
זה היה עיירה קטנה אחרי הגבול. היה מטליקה.
כן.
מטליקה. שמה אני.
היה לו חנות גדולה ואני התעסקתי.
הייתי צריכה להיות כמו אנה פרנק.
למעשה. אצלו.
להתחבא?
סגורה ולהתחבאות. להתחבא.
לא. לא להראות את עצמי.
היו שם גרמנים בכל הסביבה הזאת?
אה. גרמנים היו.
בקרלובץ היו. בקרלובץ כן.
בקרלובץ. כן.
כן.
ואנשים הלשינו על יהודים?
היו כאלה. כן.
היו?
עוד. עלינו הלשינו.
במטליקה היינו חו.
במטליקה הלשינו עליכם?
חודשיים. חודשיים. הלש. אני עבדתי בחנות. אה.
ניקיתי ומילאתי דברים ו.
עבדתי. אז זה היה.
הייתי צריכה משהו לעשות.
מ-המ.
הייתי תוססת וילדה והבנתי כבר ורציתי לעזור.
כן.
בחנות תמיד יש עבודה. משהו לעשות.
למלא סחורה חדשה או להוסיף ו.
או ניקיון או למכור משהו.
אז שאלו: "מי זה המוכרת הזו?
מי זה?" וככה. אה.
ואז הלשינו?
נודע להם ומישהו הלשין.
אני לא יודעת מי.
ויום אחד באו.
אחרי חודשיים שהיינו במטליקה.
זה היה כבר חורף. חורף 41'.
42'. אה. באו לקחת אותנו. אה.
זה היה בפברואר 42'.
ב. באו שני ד.
דטקטיבים. אה.
מ. בלשים.
לקחת אותנו ולהעביר אותנו ל.
אה. נסענו ברכבת בלילה.
רגע. הבלשים מי היו? מטעם מי?
אני חושבת זה היו מ.
זה לא היו של ה.
אה. בלשים.
רוס.
איטלקים.
איטלקים?
איטלקים. בלשים איטלקים. כן.
הם גם לא היו כל כך. אה.
גם היו. לא כולם.
אבל אתכם הם הצילו. לא?
אה. תביטי. הצילו ולא.
פה עובדה שלא הצילו.
אז מה הם. לאן לוקחים אתכם?
ב-02:00 בלילה אנחנו מצאנו את עצמנו במשטרת.
משטרת ה. הרכבת של זאגרב. של קרלובץ.
אז שם הייתם.
במשטרה.
בחקירה?
של קרלובץ. ועכשיו. אה.
רצה. אה. רצה. אה.
אה. רצו להכניס אותנו לבית סוהר של המשטרה.
כי היה לילה. זה בלילה.
מ-המ.
זה בינואר 42'. זה אני זוכרת.
ובגלל שאתם יהודים?
נו. בטח.
כן.
שבאנו ב-02:00 בלילה עם. אה.
עם. אה. ליווי. ליווי משטרתי.
כן.
וזה לא היה כל כך. אהה.
ו. אה. הוא ה.
התחיל לקלל אותנו ה.
זה. הסוהר. בבית סוהר.
אז מכניסים אתכם לבית סוהר?
בית סוהר אבל הסוהר לא רצה לקבל אותנו.
אני לא. ושם בשם גנאי.
יש שם שקוראים לו צ'יפוטה. אז את היהודים.
אותנו קראו. אה.
"אני לא צריך את הצ'יפוטים עכשיו בלילה.
אין לי מקום בשבילם".
מ-המ. כן.
אז ה. זה.
אז זה היה מקום.
זה הצ. הציל אותנו.
אז לאן. אה. אתם הולכים?
הלכנו לבית סוהר של המחוז.
ושם יותר טוב?
אה. לא. היה.
הוא קיבל אותנו. אה.
ל. בלית ברירה. ה.
כן.
שמה. מי שסוהר ה. אה.
מי שהיה לו משמרת לילה. אותו הלילה.
והיינו על. אה.
דר. דר. אהה.
דרגשים.
דרגשים. ישנו ככה שורה שלמה.
אחד על ה. כמו סרדינים.
והכניס. ואני זוכרת.
אבא שלי נורא נוח. ה.
נחר. את יודעת. נוחר. אני.
כן.
כל הזמן זזתי אותו ש"תפסיק לנחור".
אני לא. התעוררתי.
ומצד שני היה איזה בן אדם זר.
שלא הכרתי אותו.
והוא נורא רצה להתעסק איתי.
אוי ואבוי.
ואני כל הזמן: "אבא. אבא.
אבא". אבא שלי היה נורא עייף.
זה אני גם כן תפסתי בדיעבד.
ולא יכולתי להעיר אותו.
לא הייתי מסוגלת להעיר אותו.
אז הפסיק. אה. קצ.
ל. לכמה דקות. אה.
לנחור.
לנחור. ו. אה.
ואחר כך שוב.
לא יכולתי להעיר אותו.
כל הזמן דפקתי אותו: "אבא. אבא". אה.
רציתי גם שיזיז אותי.
הבן אדם לא נתן לי מנוח.
מ-המ. כן.
לא ידעתי מי זה. איזשהו בבית סוהר.
מ-המ.
ו. אה. ו. ל.
בבוקר אבא הושיב אותי שמה על איזה ספסל בחוץ.
לפני ה. לפני הבית סוהר.
ואמר. לא. עוד בפנים.
בפרוזדור. "את תשבי פה עד שאני לא ז.
אה. עד שאני לא חוזר".
והוא הלך ל. אה.
למנהל של המחוז. ל.
איך אומרים את זה בעברית?
יש מילה. לש.
שהוא אחראי על המחוז.
לא משנה.
ו. ונכנס ואמר לו את האמת.
אי אפשר פה לשקר או משהו ל.
מה אמר לו?
להמציא.
שאתם יהודים?
לא אני. אני ישבתי בחוץ.
הוא השאיר אותי בפרוזדור בס.
מ-המ.
לשבת בספסל והוא נכנס. אה.
ורק את המזוודה שלו השאיר אצלי ואמר: "אל תזוזי".
ככה ברצינות. כי אני הייתי נורא [משובש] (שפה זרה).
ו. אה.
אה. ש. "עד שאני לא צ. חוזר מבפנים".
ואמר לו את האמת.
אז זה היה איזה מנהל של המחוז והוא אמר לו: "תגיד לי.
דוקטור שטרן". אה.
ראה לפני. אה. לפני.
נדמה לי הדרכון. אבא לקח איתו.
זה היה לגיטימציה היחידה.
מסמך היחידי מה שהיה לו.
ו. אה. אה.
לי. הוא היה מקרלובץ והוא אומר. אה.
"היה אחד רופא בקרלובץ שהוא
טיפל במשפחה שלנו והוא היה נורא טוב ו. אה.
לא נ. רצה כסף לקחת ותמיד שילמנו לו בעוף או תו.
או איזה עז או איזה כבשה או מה. פרה. עגל".
ואז. אה. ואבא שלי אומר: "זה היה אבא שלי".
יו. אה. הוא התחיל לבכות כששמע "אבא שלי.
זה היה אבא שלי".
הוא אומר: "מה? אתה בן של דוקטור שטרן?
מה אני יכול לעשות בשבילך?"
זה היה דבר הראשון.
הוא שאל אותו. את יודעת.
זה מהאלוהים. אה.
אה. "מה אני יכול לעשות בשבילך?"
אז הוא אמר לו: "ה.
ה. הביאו אותי הנה וזה.
אז תן לי רק.
אה. אה.
אשראי כניסה שאני יכול להיכנס לצריקבניצה".
לאן?
אה. ש. לנסוע לצריקבניצה.
צריקבניצה.
כן? מה. איפה זה?
זה ב. בפרימוריה הצפוני.
בפרימוריה. זה על יד שפת הים. אבל צפונה.
כן.
דרומה מרייקה. דרומה מרייקה. צריקבניצה.
זה. שמה היו. אהה.
זה. שמה היינו.
באנו בערב. מלוכלכים מ-3.
3 ימים ב. אה.
שהיינו בבית סוהר במטליקה ו.
ולמה הוא רצה לשם?
רעבים.
למה הוא רצה לשם?
אבא? לצריקבניצה?
כי שמה היו יהודים.
שמה היו כבר. אה. זה היה [משובש] (שפה זרה).
איטלקים?
איטלקים.
זה כבר אזור איטלקי?
זה היה [משובש] (שפה זרה).
אזור כבוש על ידי.
כבוש של האיטלקים.
איטלקים.
כן. אז. אה.
אבא ביקש. אה.
כן.
[משובש] (שפה זרה) הזאת.
אה. [משובש] (צרפתית) אומרים בצרפתית.
ויזה כאילו?
כאילו.
אישור מעבר?
אישור. אישור מעבר.
איש.
אישור נסיעה ומעבר ל. לצריקבניצה.
כן.
ובאנו לשמה ב-22:00 בלילה. אה.
כן?
הוא אמר לו ה. אה.
זה עוד נתן לו כסף גם לנסיעה.
ה. אה.
כי לא היה לנו כסף. שום דבר.
מ-המ.
ובלי כסף. אה. "תקנה כרטיס.
כרטיס. ואל תסתובב הרבה.
ישר ל. לתחנת. אה.
אה. רכבת.
תקנה כרטיסים ותיסע לצריקבניצה".
הגענו. "ואל תשבו ביחד ב. ב [משובש] (קרואטית). ב".
רכבת?
בתא רכבת. "בתא הרכבת אל תשבו לב. אה. ביחד".
אני מדברת פה הרבה קרואטית.
לכן אני שכחתי כבר עברית.
אממ.
ו. אהה. "ואל תשבו ביחד ואל תדברו".
וזה. אה. נתן בשבילי ובשביל אבא.
והוא לקח את זה וכתב ש.
אה. 2 שמות. אה. הבת והאבא.
ובאנו ב-22:00 בלילה לצריקבניצה.
מה לעשות? לאן ללכת?
זה היה פברואר 42'. זה אני זוכרת.
קור כלבים. שמה יש נורא סערות על שפת הים.
מ-המ.
סערות של הים.
אז זה ממש על שפת הים האדריאטי?
נכון.
כן.
נכון. והלכנו. מלונות היו ריקים כי תיירות לא היה.
זה היה גם חורף וגם מלחמה. תיירות לא הייתה.
כי בקיץ שמה הכול מלא תיירים.
אבל היות ומלחמה וגם חורף אז לא היה בכלל.
זה היה מלון ריק והוא לקח חדר ולא היה לו בכלל כסף.
אז אני אמרתי: "אבא.
אין לנו כסף. מה אתה עושה?"
"תעזבי אותי. תש. אל תשאלי.
תשתקי ו. ותעשי מה שאני אומר לך עכשיו".
אז אני שתקתי. זה פעם הראשונה בחיים ששתקתי.
שלא שאלתי שאלות וזה זה. אני זוכרת.
הייתי גם מפוחדת מאוד. הייתי ממש.
מ-המ.
מפוחדת.
כן.
כי שמעתי כבר על.
שמענו על יאסנובאץ וזה ש.
מ-המ.
מאוד מסוכן.
כן.
באנו ל. ל. אהה.
ל. טוב. זה מלון במקרה שם. בשם צריקבניצה.
ההוטל צריקבניצה. לקח חדר עם 2 מיטות. ו. אה.
אנחנו התקלחנו ואני רואה מיטה. אה. לבנה.
זה פעם ראשונה שראיתי אחרי. אה.
בית סוהר וזה.
מלחמה. נרד [כך במקור]
כן.
כי אני.
אז.
405.
את היית ש. שגרתם במלון ו.
כן.
שם.
אז אבא.
כן?
הזמין. אהה. ארוחת ערב.
אני זוכרת. לכל אחד.
אה. חביתה של 2 ביצים.
זה אני זוכרת כמו היום. והייתי נורא רעבה.
כל היום לא אכלתי וזה.
והאוכל של ב.
בית סוהר אי אפשר היה ל.
זה היה מרק משהו.
ולמוחרת שוב. אה.
אכלנו ארוחת בוקר במלון.
הז. הוא הזמין ארוחת בוקר.
ואחר כך הוא אמר: "אני הולך.
את נשארת פה ואל תזוזי כי אני הולך.
אה. למ. למצוא מישהו שאני.
אה. להשאיל כ.
כסף" בשביל לשלם מלון.
ואת מי הוא מצא?
במקרה ברחוב איפה שהוא הלך לחפש.
כי זה היה מקום קטן צריקבניצה.
מקום מאוד יפה.
זה ק. מקום קייט.
ס. סקווניצה?
צריקבניצה.
טרי?
צריקבני.
צרי. עם צ'. כן.
כן.
צריקבניצה.
עם צ'.
כן.
צריקבניצה. צריקבניצה.
אז הוא מצא מישהו?
הוא מצא במקרה הדוד של בעלי הש. ה. לעתיד.
כן?
והוא. הוא.
והלך איתו לבית ספר עוד. עממי.
הוא שואל אותו: "ארמינה.
מה אתה עושה פה?"
אה. "אתמול בלילה הגענו" והוא
בקיצור סיפר לו הסיפור מה שסיפרתי לך.
והוא אומר: "אתה יכול להשאיל לי כסף?"
"כן. כמה אתה צריך?"
"10 אלפים קונות".
זה היו קונות.
מ-המ.
אה. של קרואטיה. המטבע של קרואטיה.
עכשיו זה גם קונות יש.
זה גם קונה השאירו.
ו. אה. והוא נתן לו והוא חזר.
שילם עכשיו. שילם את המלון.
שלא יחשבו. היינו לילה אחד.
ואת הארוחת בוקר וארוחת ערב ש. והלכנו לחפש חדר.
ובדרך. בדואר.
הוא שלח מברק לדוקטור דומיץ'.
זה עורך דין שק.
לקח 3 משרדים של עורכי דין יוגוסל. אה.
יהודים. אה.
וכ. אה. ביקש לו כסף.
כי הדוקטור דומיץ' הוא ישב במשרד של אבא שלי.
זה היו. אני זוכרת. זה 3 חברים.
אז הוא שלח.
גדולים.
לזאגרב?
כן.
בקשה?
מברק.
כן.
לזאגרב.
כן.
שהוא. אנחנו בצריקבניצה וביקש כסף.
היות וזה לא א.
ארץ אחרת. זה עוד. אה.
קרואט. קרואטיה היה.
מ-המ.
רק. אה. כבו. כבוש.
זה כבוש על ידי איטלקים. צריקבניצה.
הוא היה בדואר. אה.
כל ראשון בחודש אנחנו קיבלנו סכום די
יפה מדוקטור דומיץ'. הוא שלח לנו.
מ-המ. וכמה זמן אתם בצריקבניצה?
בצריקבניצה אנחנו 9 חודשים בדיוק.
עד 1 לדצמבר.
עד 1 לדצמבר.
מפברואר עד 1 לדצמבר 42'.
מינואר. מפברואר.
מפברואר.
התחלת. מפברואר עד דצמבר 42'.
זאת אומרת כמעט כל שנת 42'?
כל. כן. כמעט כל. 42'.
כן.
היינו. מצאנו חדר אחד על שפת הים.
כן?
קיבלנו. אה.
מצאנו חדר ושילמנו שכר דירה ומה ש.
אה. דוקטור דומיץ' שלח לנו כסף.
כן. ואז. למה אתם עוזבים שם?
האא. באו. אה.
ב-1 לדצמבר באו.
אה. באו קרביניירי. אה.
חיילים איטלקים באוטו משא ולקחו אותנו.
היה. לפי גם.
לפי רשימה. לקחו אותנו למחנה.
אז היינו פעם הראשונה בגידור.
ושלחו אותנו לקראליביצה. הביאו אותנו ל.
היה להם רשימת שמות?
איך. אה. איך הייתם בתוך.
לפי רשימות.
הרשימה שלהם?
על הרשימה. אנ.
איך הייתם? הרי אתם לא תושבים של צריקבניצה?
כן. אבל. אה. נ. נרשמנו ב.
נרשמתם?
אה.
כן.
כן. אז הגעתם לקראליביצה?
קראליביצה. אבל זה.
קראליביצה.
היה כבר מחנה ריכוז.
כן. וזה היה מחנה סגור?
מחנה סגור.
בתיל?
כן.
היה.
כן.
כן?
כן. עם חוט התיל.
היה. איזה חלק נתנו. פתחו לים.
מעט מאוד. אה.
אולי 20 מטר. שיכולנו להתרחץ בקיץ.
מ-המ.
אה. פתחו חלק ים. קצת.
כן.
לשחות ולהתרחץ בים.
ומה היו החוקים של המחנה ריכוז.
אהה.
האיטלקי הזה?
יחסי היה לנו. היה לנו. אה.
פנימית יכולנו לעשות מה שרצינו.
קיבלנו אוכל. הכול היה על ידי איטלקים.
אז תנאים טובים? יחסית?
יחסית טובים. אבל כבר היינו בתוך החוט התיל.
כן. אבל כבר הייתם עצורים?
מוגבלים במקום. מוגבלים.
כן.
במקום היינו.
ושמה היינו עד קיץ 43'.
עד קיץ ארבעים ו.
אז זה גם איזה.
יוני נדמה לי.
9 חודשים?
משהו כזה. כן. כן.
כן.
בקיץ ארבעים ו.
בינתיים לא ידענו מה שנעשה בחוץ.
שמענו שהיטלר מאוד לחץ על
מוסוליני להסגיר אותנו. שיסגיר אותנו.
כן.
ו. אה. היה.
האחראי על המקום. איזה גנרל רואטה.
רואטה קראו.
גנרל רואטה. זה היה.
איטלקי.
איטלקי. אה. גנרל כמובן.
‮והוא אמר‭: "over my dead body"‬.‬
הוא לא נותן את היהודים מהמחנה.
‮‭"only over my dead body"‬.‬
הוא לא נתן. אבל מה.
הוא כל כך לחץ אז. אה.
בקיץ 43' עברנו ל.
אה. העבירו אותנו.
זה הם העבירו אותנו.
האיטלקים?
איטלקים.
כי הוא לא יכול היה לעמוד בלחץ של להסגיר את היהודים?
של ה. של ה. אה. של היטלר.
כן.
אז העבירו אותנו למחנה יותר גדול.
למחנה יותר גדול.
ושמה היו. אהה.
מעל 3.000 או.
הרבה. אני לא זוכרת כמה.
וזה כבר היה באי? ב.
זה באי. ראב.
כן.
אי ראב. אה. עם 2. לא ככה. לא. לא. זה אחר כך.
וב. באי ראב אבל מחנה גדול.
שמה היה לנו. אה. תנאים.
אהה. לא טובים. תנאים רעים.
וואי. סליחה. סל [כך במקור]
Testimony of Eva (Stern) Glik, born in 1928 in Zagreb, Yugoslavia, about the Kraljevica and Rab camps and other places Childhood in an affluent assimilated family; parents separate and witness remains with father; life in a prestigious residential school in Zagreb; escapes from the Germans into the Yugoslavian interior; escapes to Kraljevice with smugglers' assistance in 1942; denounced; imprisoned, and transferred to Crikvenica, in the Italian occupation zone; taken by the Italians to a concentration camp in Kraljevica; interned there until summer 1943; sent onto Rab; malaria; Italy surrenders in 1943; transferred in fishing boats by Tito's partisans; reaches Senj, in the partisan-controlled free zone; father applies for post as a judge with the partisans; witness moves to Grubisno Polje; on to Virovitica due to father's work; partisans deport Volksdeutsche (ethnic Germans) to Bajmok; war ends; reunited with father in Bjelovar and both return to Zagreb; witness attends high school under Communist partisan rule; member of SKOJ Yugoslavian Communist youth movement; immigrates to Israel in December 1948; undergoes rehabilitation and adjusts to life in Israel.
details.fullDetails.itemId
11138351
details.fullDetails.firstName
Eva
details.fullDetails.lastName
Glik
details.fullDetails.maidenName
Stern
details.fullDetails.dob
01/06/1928
details.fullDetails.pob
Zagreb, Yugoslavia
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.fileNumber
14202
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
02/09/2014
details.fullDetails.latestDate
02/09/2014
details.fullDetails.submitter
גליק אוה
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.numOfPages
38
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer