Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Yaakov Beiguilman Gal, born in Reus, Spain in 1938, regarding his experiences as a child in Reus, in hiding places in Paris, and in Portugal, Casablanca and other places

Testimony
null
null
היום י"ד בחודש סיוון. שנת תשע"ד. ה-12 ביוני 2014.
אני. סיגל הולצמן. מראיינת את מר גל יעקב לבית ביגלמן.
מר גל נולד בראוס שבספרד. בשנת 1938.
הראיון מטעם יד ושם ונערך בבית העד. בוקר טוב.
בוקר מצוין.
אני מבינה שאתה נולדת בראוס בשנת 38'.
נובמבר 38'. זאת אומרת. סוף 38'.
כך שזיכרונות ממשיים אין לך מ.
לא מלפני המלחמה ובטח שלא מתקופת הכיבוש.
אבל אנחנו נשמע את הידוע לך.
אתה הידוע לך אה. על מאורעות אותן. אה. אותן שנים.
אני מניחה שאתה מבין ש. לא מעט. אה.
שמעט מאוד תינוקות שנולדו בשנת 38' באירופה.
תינוקות יהודים בכלל זה. זכו לשרוד.
ואני מתרגשת מאוד לראיין אותך ולשמוע את הסיפור שלך.
תודה.
מה ידוע לך על בית הוריך לפני שנולדת?
איפה נולדו ההורים?
מה אתה יודע עליהם. על הסבים?
בבקשה. השמות שלהם. נתחיל עם השמות.
אוקיי. אה. קודם כל הוריי.
לאמי קוראים כרמלה ולאבי קורים אה. פרננד.
עברתו את זה ב. בארץ לפישל.
הא-אה.
אה.
מאיזה משפחה הגיעה אמא אתה יודע?
אמא הגיעה ממשפחת פרנסיסקו בספרד.
פרנסיסקו. ככה זה היה שם המשפחה?
כן. כן.
מה זאת הייתה משפחה שישבה ב. בספרד אה.
ישבה בספרד. נכון.
מה אתה יודע עליהם?
מה שאני יודע עליהם שהם היו בצד הרפובליקני.
אבי היה במרסיי. הגיע והתנדב.
התנדב לבריגדות הבין-לאומיות.
אה. שלחמו נגד פרנקו. בתור סגן.
נפצע ש. קשה מאוד בקרב.
כמעט כרתו לו רגל. כ.
איפה? מאיזה מסגרת הוא התנדב?
בבריגדות הבין-לאומית.
אבל איפה הוא היה חי?
לפני כן?
כן. אבא.
בצרפת.
אבא מצרפת.
אבא מצרפת.
אז רגע. עוד לפני שאת תספר את הסיפור הזה של אבא.
אני רק רוצה כמה מילים על.
על. קצת יותר אחורה.
אוקיי.
בוא. בוא נבין. אמא נולדה בספרד. אבא נולד בצרפת?
לא.
איפה אבא נולד?
אבא נולד ברוסיה.
איפה ברוסיה?
ב. קישינב. הוא נולד שם.
ובגיל ארבע. ארבע וחצי הוריו החליטו ל.
להגר לצרפת. לפריז.
אתה יודע למה?
בגלל הפוגרומים שהיו שם.
בגלל הפוגרומים של תחילת המאה הקודמת?
נכון. נכון מאוד.
אוקיי. איך קראו להוריו? לסבא וסבתא?
המ. לאב. לסבא קראו יצחק.
כן.
ול. לסבתא קראו פאני.
ומה עשה הסבא אתה יודע?
הוא עסק בענייני אה.
ביגוד ב. בצרפת. בפריז.
הם התאקלמו היטב בפריז. הסתדרו?
הם התאקלמו בסדר גמור. כן בהחלט.
היו לאבא עוד אחים?
היו לו. הוא. הוא הגיע
לזה לצרפת עם אח שני ואחר
כך נולדו לו עוד שני אחים ו. ואחות.
היו אה. אה. לסבא וסבתא מצד אבא.
היו עוד בני משפחה שהיגרו לפ. אה. לצרפת?
כן. לסבתא הייתה עוד אהה.
אחות שהיא היגרה לשם.
שגם היא נלקחה לאושוויץ יחד עם בעלה ו. הם לא חזרו.
בוא נחזור על השמות האלה.
איך קראו לסבתא?
פאני.
ולסבא?
יצחק.
ואתה יודע איך קראו ל.
לדודים של אבא שגם נרצחו?
כן. בוודאי. לדודים. לא. אני לא זוכר. אני לא זוכר.
אהה. אז זאת המשפחה של אבא. הם חיו בפריז.
נכון.
המשפחה של אמא מדורי דורות חיו בספרד?
נכון.
אנחנו מדברים עוד מתקופת אהה.
אני.
מימי הביניים או שאתה לא יודע?
אני לא יודע. לא יודע. עכשיו אה. איך ק.
איך קראו להם? להורים של אה. אמא?
אה. פרנסיסקו וינסנט.
ול. לאמא קר.
קראו גם. גם כן כרמל.
ובאיזה משפחה הם חיו?
אה. סליחה. באיזה מקום הם חיו בספרד?
הם חיו ב.
המ. אה. טרגונה.
טרגונה אה. זה היה המקום שהם גרו.
ו. המ. מה עשה סבא שלך?
הסבא עסק.
הסבא הספרדי?
הסבא מספרד עסק בענייני גינון.
איך היה המצב הכלכלי שלהם?
היה טוב מאוד. היה להם אה. בית אה.
מסודר וגם בית קיץ על יד הים. הם היו בסדר גמור.
הייתה שם משפחה גדולה או שרק אה?
היו לה. לאמא היו אה.
עוד אה. 3 אחים.
היא הייתה ה. הנ. קטנה מה. מ. מהמשפחה בת הזקונים.
הם היו מה שנקרא יהודים אה.
ספרדים. או שהם היו יהודים אשכנזים?
אני לא בטוח שהם היו יהודים.
למה אתה לא בטוח שהם היו יהודים?
כי למרות שקראו פה ושם לזה.
לסבא שמעון משהו כזה. לא.
לא ברור אולי הם היו אפילו אנוסים. אני לא יודע.
גם אנוסים הם יהודים.
נכון. אני לא יודע.
זאת אומרת. יכול להיות שאנחנו מדברים על משפחה של אנוסים.
כן.
ש. ש. שבמהלך תקופה מסוימת.
לא חיה משפחה שלא חיה כמשפחה יהודית.
נכון. נכון. עכשיו.
אה. הם נפגשו. אמי. אמי הייתה אחות.
ואז אבי הרי נפצע. הגיע לבית חולים ושם הם נפגשו.
אז בוא נחזור רגע לאבא.
אבא חי בפריז. למד שם. מן הסתם?
כן. למד שמה ו. היה בצבא ואחר כך אה.
התנדב ל. אה. בריגדות הבין-לאומיות.
בוא נסביר למי שלא מבין.
אנחנו מדברים על מלחמת האזרחים בספרד.
בין 1936 ל-1939.
שפרצה ב־36'.
נכון.
אז אבא מתנדב. שוב. לאן?
לבריגדות הבינ. לבריגדות הבין-לאומיות שלחמו ב.
פרנקו. ב. פשיסטים.
ו. באחד הקרבות אה. הוא נפצע קשה.
כבר דיווחו להורים שלו שהוא. אה. מת.
ואז אספו אותו ב.
מקומיים. אספו אותו.
הביאו אותו לבית חולים.
רצו לו שמה לקטוע לו את הרגל.
ואז הוא התקשר ל.
מטה של הבריגדות הבין-לאומיות.
הביאו אותו לבית חולים שלהם ושמה הצילו.
הצילו את ה.
רגל שלו אחרי שבעה ניתוחים.
פשש.
ושם פגש את אמי.
שם את. פגש את אמא כי אמא הייתה אחות.
נכון.
ומה?
אה. אחרי שנה הם התחתנו.
זאת אומרת. מה? ב־37'.
כן. וב־38'. שנה אחר כך. אני נולדתי.
וכשהם התחתנו אז אבא.
אבא מתחיל לחיות בספרד ולעבוד שם. ו.
מה שקרה ש. היות והוא כבר ה.
היה. היה פצוע ו. ו. אז נתנו לו ל. אה.
משרה בזה במשטרה המקומית ליד אה. ברצלונה.
אה. מאחר והוא לא יכול היה להילחם.
אבל נתנו לו אה. מקורות מחיה.
ו. אימא מספרת לי שאני נולדתי תוך כדי הפצצות.
שהגרמנים הפציצו את אה. את המקום שהיינו בו.
וכשהיינו. הייתי בגיל 6 שבועות אמרו לאבא. אה.
כדאי שתברח מצרפת.
אה. ל. לצרפת.
מאחר ו. אתה תהיה מבוקש פה על ידי פרנקו. וסופך יהיה מר.
ואז אהה. לקחו אותי 6.
בן 6 שבועות.
הלכנו ונסענו בטרמפים בכבישים עד אה. גבול צרפת.
כאשר מדי פעם מופצצים על ידי אה. מטוסים.
עד שהגענו ל. ל. כמובן לצרפת ומשמה לפריז להורים שלו.
פשש. זאת אומרת אה.
אבא בעצם בורח מספרד ובלי להבין נכנס לגובה אריות אהה.
אחר לחלוטין.
נכון. אז ח. אנחנו חיים בצרפת. בפריז.
רגע. רגע. בוא נעצור פה רגע.
מה אתה יודע על ה. על אבא ואמא.
אה. בכלל על המשפחות שלהם?
איך הם ניהלו את החיים שלהם מבחינה יהודית.
איזה יהודים הם היו?
מבחינת חגים. כשרות? אתה יודע משהו?
אני יודע ש. לפחות ה.
אמרתי לגבי אימא. לא.
אה. ל. לא הייתה שם שום כשרות.
ולגבי ההורים הם חגגו את החגים היהודיים.
זאת אומרת. הם חיו כ. הם.
כ. הם כן חיו כיהודים.
הם חיו בוודאי כיהודים.
הם לא. הם לא הסתירו את זה.
והסבא וסבתא. אה. מצד אבא?
הם היו עדיין יהודים מסורתיים או ש.
רגע. סליחה. את מדברת על ה. סבא וסבתא.
על. על ההורים.
מצד אבא?
כן.
אז. על. עליהם דיברתי.
עליהם דיברת עכשיו?
כן. כן.
ואבא. אבא ואמא שלך.
אתה יודע משהו מבחינת איך ה.
אה. לא. הם לא.
לא שמעו על הזה.
על ה. על כשרות ולא זה. לא.
מבחינת מראה. אפשר היה לראות שאתם יהודים?
אתה בהיר. אני רואה גם העיניים שלך מאוד בהירות כאלה.
אני מניחה שהיית גם ילדון בהיר.
וה. אבל ההורים?
ההורים? אמא לא. גם אבא לא.
יש לו עיניים כחולות. אה.
זאת אומרת. לא היה להם מראה יהודי קלאסי מה שנקרא.
לא. לא. לא.
מה זה מראה קלאסי?
אה. מה. מה זה מראה קלאסי?
היה. אפשר היה באירופה לזהות יהודים.
תראי. בוא. בוא נגיד ככה. אה.
כשאנחנו שואלים את השאלה הזאתי.
היא שאלה מאוד. אקוטית.
איך שאנחנו נסתכל.
בכל מדינה שיש. היהודים נראים כמו אותם תושבים.
בצבע. במראה. תראי את התימנים.
קחי את האתיופים.
קחי את ההודים. קחי את כל. מאירופה.
כולם נראים כמו שהם חיים שמה.
זאת אומרת. היה כנראה התבוללות כזאת.
לא התבוללות אלא הצטרפות לזה ל. למשפחה.
אז קשה לבוא להגיד. יהודי או לא יהודי.
לפי מה? לפי האף. לפי.
הרבה יהודים זוהו ב. בפולין ובגרמניה על ידי זה
שהם היו קצת יותר כהים מהנורמה הכללית.
אבל בסדר. בוא נניח לזה.
אנחנו מכירים הרבה שהם מאוד בהירים.
והיו גם הרבה שהיו מאוד בהירים. אתה צודק.
בדיוק. עם עיניים כחולות.
ולהם. ולהם היה הרבה יותר קל להינצל במלחמה.
יכול להיות.
המ. אתם מגיעים ל.
חוזרים לצרפת בעצם.
ההורים חוזרים לצרפת עם תינוק.
איפה בפריז אתם גרים? אתה יודע?
אנחנו גר. השכרנו ד.
דירה אה. בפריז. לא זוכר את הזה.
את המקום. אני יודע איפה שה.
אה. סבא וסבתא ג. גרו.
זה היה רובע היהודי מה שנקרא. שבפריז?
אהה. לא. זה לא היה רובע יהודי. לא. בהחלט לא.
אנחנו יודעים שבפריז אה. המו. המו.
המון יהודים אפילו רובם היו בעצם מהגרים אה. ממזרח אירופה.
נכון.
כמו שאתה מספר על ה.
נכון. נכון.
על משפחת אביך. המ.
הם נחשבו פליטים. הם לא נחשבו צרפתים.
הם לא. לא הייתה להם נתינות צרפתית?
לא. גם לאבא שלי לא.
למרות שהוא לחם שם.
הוא לא נחשב לזה לצרפתי.
רק אלה שנולדו. האחים שלו שנולדו שם נחשבו לצרפתים.
הם כן קיבלו נתינות.
חיובי.
זאת אומרת הסבא וסבתא שלך.
ואבא שלך. חסרי נתינות צרפתית.
נכון. וגם האח שלו השני.
שהגיע בגיל שנתיים. לא היו נתינים צרפתים.
שזה חשוב להמשך הסיפור.
ומ. ומבחינה. אולי ההורים סיפרו לך.
כשהם חיו שם בפריז הם חיו בקרב יהודים בעיקר או שמ.
לא. בקרב המשפחה. לא ביהודים.
קרב המשפחה.
משפחה. שהיא יהודייה.
כל המשפחה שם הייתה יהוד. משפחה די גדולה.
מה אבא. במ. במה אבא עובד?
כשאתם אה. חוזרים לצרפת?
או אני כנראה ש. עזר לאבא שלו ב. ב. ביזנס.
בעסק של ס. של הסבא.
כן. אבל הוא עשה את זה. זה הית. הייתה תקופה קצרה.
למה תקופה קצרה?
כי מיד התחילה המלחמה והוא גויס לצבא הצרפתי.
אוקיי.
והוא נלחם בצבא הצר. עד ש. הצבא הצרפתי מוגר.
ההורים אולי סיפרו לך.
אתה יודע אם הם סבלו מאנטישמיות לפני פרוץ המלחמה?
או גם בספרד וגם בצרפת? זה היה משהו שהיה מוכר להם?
בספרד לא. בספרד לא. כי אני.
הם היו שם סך הכל תקופה קצרה והם היו אה. מתנדבים.
אימא. אימא ש. שחיה בספרד דיברה על זה?
לא.
על הילדות שלה בתור ילדה יהודייה שם?
לא.
לא. ואבא?
אבא? כן. אבא סיפר ש. בילדותו.
כן?
אה. היו אה.
בעיות אנטישמיות והוא בהחלט אה התמודד עם הדברים האלה.
גם מבחינת זה ש.
חבורה שלו. ש.
שהוא ארגן וזה.
היו מתגוננים נגד אה.
כל מיני חוליגנים. בהחלט.
כן? זה מה ש.
כן כן.
זה מה שאבא סיפר?
כן כן.
אתה מודע לזה שזה יחסית אה. יחסית חריג?
כי בדרך כלל התגובות אה.
לאלימות אנטישמית יהודים היו.
אבא שלי היה חריג מאוד.
מה זה?
תמש. תמש. ת. תמשיכי. אנחנו נמשיך את הסיפור ותראי.
אנחנו מדברים על פייטר.
פייטר אמיתי.
אחד כזה שנותנים לו סטירה.
הוא לא מוריד את הראש.
בהחלט לא. לא מרים ידיים.
המ. לגבי אה. אה. החיים שלהם לפני.
האם בכל זאת היו ל. היו לאבא.
למשפחה של אבא. ידידים צרפתים גויים. חברים?
הם הגיעו ל. למערכת יחסים?
כן. כן. בהחלט. הם הת. הם.
הם התערו ב. בזה. ב. בחברה. לא.
איזה שפה הם דיברו בבית?
אהה. יידיש ואני לא יודע אף מילה יידיש.
אה. אתה לא יודע?
אני לא יודע אף מילה.
אה. את. ההורים? זה על ההורים?
אה. לא. ההורים בבית? דברו צרפתית.
דברו צרפתית.
כן.
שפת אימה של אה. אמך זה בטח ספרדית?
ספרדית. אבל היא הייתה בתור ילדה. היא גם ה. אה.
ההורים שלה עבדו בחלק מהזמן בצרפת.
כך שהיא גם למדה צרפתית.
זאת אומרת.
וכמובן בהמשך היא גרה גם בצרפת.
אז שפת אמך היא צרפתית.
למרות שההורים שלך ידעו יידיש. אבא שלך לפחות?
כן.
אממ. במשפחה של אימא דיברו גם לדינו? אתה יודע?
לא.
לא דיברו לדינו.
לא יודע. לא יודע. ספרדית זה גם קרוב ללדינו. לא. לא.
זה נורא דומה באמת.
לא דבו. לא דברו. כמה שאני יודע.
זאת אומרת. ספרדית זאת השפה.
נכון.
האם אהה. ההורים סיפרו לך.
אבא אולי. שאני מבינה שהוא היה מאוד אה.
בן אדם גם פוליטי מאוד.
כן.
זאת אומרת. מלחמת האזרחים בספרד עניינה
אותו מאוד. האם אבא סיפ.
היה הרפתקן.
היה הרפתקן?
כן.
אתה חושב שזה מה שמשך אותו להגיע שם להצטרף ל.
המ. גם. גם ה. הדעות הפוליטיות שלו.
ה. הוא נחשב לקומוניסט בצרפת.
בדיוק. הוא. הוא היה פעיל במפלגה הקומוניסטית?
כן. אני לא יודע אם פעיל ב.
בצורה זה. אבל הוא היה בהחלט מ.
אוהד של המפלגה הקומוניסטית.
הוא נחשב לקומוניסט. כן.
אתה יודע. אנחנו שומעים הרבה הרבה יהודים. אהה.
אה. בעיקר מהצד השמאלי ביותר. השמאלי של המפה.
שהיו פעילים בתנועות קומוניסטיות שונות או סוציאליסטיות.
ש. באותם שנים. בין 36' ל-39' באמת.
המלחמת האזרחים בספרד מאוד מאוד עניינה אותם.
הרבה פחות למשל מעליית היטלר לשלטון בגרמניה.
המ. אבא דיבר על הנושא הזה?
עד כמה באמת אה.
הוא הבין מה קורה בגרמניה הנאצית?
כמה זה היה חלק מהשיח?
אה. אנ. אני חושב שהוא הבין את זה.
למה שהוא הרגיש את זה על בשרו.
הרי הוא היה במלחמת ששת ה. במלחמת ספרד.
במלחמת ספרד. הגרמנים תמכו בזה בפרנקו.
נכון.
הפציצו את הזה. את הכוחות הרפובליקנים.
כך שהוא היה מודע ל. איום הזה.
בהחלט. גם בגלל זה הוא
גם כשחזרנו לצרפת הוא הרי התנדב אה. בחזרה לצבא הצרפתי.
ונלחם נגד הגרמנים. זאת אומרת.
הוא כן היה מודע. בהחלט.
אוקיי. בספטמבר 39' פרצה מלחמת העולם השנייה.
ובמאי 40' אהה.
צרפת נכבשת יחד עם בלגיה בהולנד.
נכון.
האם אה. להורים היו עדיין קרוב. לאבא.
למשפחה של אבא. האם הם היו להם עדיין קרובים אה.
במזרח אירופה?
כן בהחלט.
איפה? אתה יודע?
ב.
באזור קישינב באמת? או.
ב. בקישינב ב. אה. זה נקרא שמה אודסה. ש.
כנראה שיש לנו עדיין משפחה
שמה שאנחנו לא בדיוק מכירים כי חלק.
חלקם הקטן הגיע לארץ אבל הייתה לו שם משפחה די גדולה.
ואני מניחה ש. בכש.
אחרי שפרצה מלחמת העולם ובטח אחרי אה.
יוני 41' כש.
כשהגרמנים תקפו את ברית המועצות לשעבר נותק הקשר?
או שהם ידעו.
אני לא יודע. אני לא יוד. אני לא יודע אם היה קשר. אה.
יכול להיות שכבר לא היה קשר מלכתחילה.
נכון. יכול להיות שלפני כן.
אוקיי.
מאי 40' כיבוש גרמני.
מה ההורים סיפרו לך מה קורה איתם מאותו רגע?
או–הו.
ושוב אנחנו מדברים על משפחה עם מודעות פוליטית.
אבא היה מודע טוב מאוד ל.
ל. ל. מה זה אומר גרמנים.
כן. כמה שהם סיפרו לי ש. המצב היה קשה מאוד.
קשה מבחינה זו שהם לא יכלו להיות במקום אחד תקופה ארוכה.
מדוע?
בגלל ש. חיפשו את היהודים.
בשלב מסוים התחילו לחפש את היהודים.
קצת יותר מאוחר אבל. התחילו לחפש את היהודים.
כן. לא משנה. ב-42'. ל. אה.
אוקיי.
באוגוסט 42' לקחו גם את סבא וסבתא שלי ואת ה. דודים.
אני מבינה אבל שעוד לפני זה אבא מתגייס.
עוד הרבה לפני 42'. נכון?
מתגייס? אה. הוא התגייס ב.
מתי אבא מתגייס לצבא הצרפתי בכלל?
ב. ב. בהתחלת המלחמה.
כבר ב. כבר ב־40'?
בוודאי. בוודאי.
לאן בדיוק הוא מתגייס?
לצבא הצרפתי.
זאת אומרת. לצבא הצרפתי שעדיין נלחם.
מנסה להילחם בגרמנים. על איזה צבא אתה מדבר?
על הצבא הזה.
עוד לפני הכניעה?
בוודאי.
אוקיי.
ואז ה. הצבא הזה מתפרק.
אבא סיפר משהו על התקופה הקצרה הזאת?
הוא לא דיבר הרבה.
יותר דיבר על התקופה אחר כך.
אוקיי. אז אבא חוזר הביתה. זאת אומרת.
חוזר הביתה בוודאי.
אחרי הכניעה.
כן.
בוא נזכיר רק שה. כניעה של צרפת הייתה כניעה.
לא רק צבאית גם פוליטית.
ה. דרום הופך ל.
כביכול לאזור חופשי.
שמשתף פעולה עם הגרמנים.
אזור וישי.
אזור וישי. הצפון כבוש לגמרי.
כן.
אבא חוזר הביתה בטח מיואש.
מה זה מיואש. מ. מאוד מאוד מיואש ומ. מנסים לשרוד.
כאן זה מלחמת הישרדות. אין ספק.
בוא נזכיר עוד משהו מאוד חשוב.
יש בצרפת הבדל מאוד מאוד גדול.
לפחות בשלבים הראשונים. אה.
בין היחס של ה.
של הכובשים ליהודים שהיו נתיני
צרפת לבין יהודים שהיו חסרי נתינות.
מ-המ.
וקודם כל נרדפים חסרי הנתינות. שזה ה.
שזה בעצם רוב היהודים שבטח
שגרים באזור פריז כי הם כולם מהגרים ממזרח אירופה.
והמשפחה שלך על הכוונת בתור חסרי נתינות.
נכון.
עד מתי הם נשארים בפריז. ההורים?
עד מתי? עד אמצע 43'.
עד אמ. אמצע 43' הם בתוך פריז?
נכון.
מה אתה יודע מה עובר עליהם שם בפריז?
זה מה שאמרתי קודם.
בבקשה.
מה שאמרתי קודם כל. קודם כל זה. אה.
לא להשאר במקום אחד תקופה ארוכה. לשנות מקומות.
אהה. אם לצאת לרחוב.
כל זה רק אה. בערבים שאין עוצר.
אם יש עוצר עוד בטח שלא יוצאים.
ה. דבר הבא זה שיש בעיות כלכלה לפחות כמו שאימא סיפרה לי.
כי אבי כבר אה. ב-87' נפטר.
אהה. היו בעיות כלכלה ורעב גם כתוצאה
מזה שאתה לא יכול להיות חופשי ול. לחפש מה שצריך.
ו. בשלב מסוים גם הולכים עם זה.
עם אהה. טלאי.
כל הדברים האלה הת. גרמו לזה שהם נמצאים במצב אה.
מאוד לא יציב. מאוד מפוחדים.
ונוסיף ל. ונוסיף לזה את ה.
תפיסה של זה של ההורים שלו.
של הסבא וסבתא. הדודים.
הדודים כתוצאה מההלשנה הצרפתית.
הצרפתים הלשינו וברגע האחרון הדוד הצעיר.
זאת אומרת. האח הצעיר שלו.
של אבא. הצליחו להבריח אותו.
הוא היה בן 10. וארגונים יהודיים הבריחו אותו לנורמנדי
ושמה הוא היה באיזה חווה צרפתית.
שהעבידו אותו בפרך עד השחרור.
איך קראו לדוד?
איך קראו לק. ל. זה? לדוד?
כן. אח של אבא?
קלוד. עכשיו ב-43'.
רגע. רגע אתה רץ יותר מדי מהר. אני חוזרת אחורה.
תכף נדבר גם קצת על קלוד. זה גם חשוב.
יפה.
אנחנו יודעים שכבר ב-41' אני ציינתי את זה.
שמתחילים לרדוף את חסרי הנתינות והרבה מהם פשוט
מגורשים למחנות הסגר.
דראנסי. זה ה. זה הדוגמה הבולטת ביותר.
אבל היו עוד. עוד. עוד הרבה הרבה. כל מיני מחנות.
ריבזד. כל מיני מחנות יותר קטנים.
איך זה שהמשפחה מצליחה להמלט מהגירושים האלה?
אולי אבא סיפר לך?
אז אמרתי.
אה. על ידי זה שאתם בעצם אה. עוברים ממקום למקום.
בוודאי.
אני עוד לא מדברת על הגירוש לאושוויץ. אני מדברת.
לא. לא. אני מדבר עכשיו על זה ש.
אנחנו מ. ממש משנים מקומות.
מי עוזר להורים?
אני לא יודע. לא יודע.
זה פשוט אהה.
עניין של אינטואיציה וכל זה ש.
ש. להריח מה קורה ול.
להחליט החלטות אולי בזמן. מסתבר שבזמן.
כולל גם סבא וסבתא. גם הם עוברים. מחליפים מקומות?
אהה. לא. הם היו יותר אה.
כי היה ל. היה להם ילד בן 10.
ו. ו. וגם ה. וגם האחרים לא היו. לא היו בוגרים עדיין.
עוד 2–3. אבל הם היו ילדים.
ילידי צ. צרפת.
אבל היות והם היו תלויים בהורים אז אהה.
היה צריך להפריד את הילד הקטן ולשלוח אותו לזה. נורמנדי.
ש. ש.
כאשר לפני שנתפס.
אה. ש. ברגע שהם נתפסו.
ה. ה. משבר הגדול היה כאשר נתפסו ההורים.
ה. סבא וסבתא ונשלחו לאושוויץ.
קיץ 42'.
גירושים נרחבים מאוד של יהודים.
אוגוסט. כן. אגב יש ב.
פינת הנצחה בזה ליד בית שמש.
יש שם קיר הנצחה של בל. יהודי צרפת.
והם שמה הם רשומים.
עכשיו הבת דודה שלי.
בת דודה שהייתה נתינה צרפתית אבל צעירה בת ארב.
ח. 16. 17.
למרות שהייתה נתינה הלשינו עליה. היא נשלחה לאושוויץ.
ואחרי שעברה נישואים והכל.
אה. בשחרור היא הצליחה לשרוד והיא חזרה לצרפת.
עכשיו. אה. כתוצאה מ.
נקרא לזה המעגל הלך ונסגר.
המעגל על ההורים שלי הלך ונסגר.
האם ההורים שלך היו מודעים לזה שמדובר אה.
שהגירושים האלה משמעם השמדה?
חד משמעית.
איך ידעו? לא תמיד ידעו.
מה זה לא ידעו. מה זה לא ידעו?
זה. זה. זה עניין של לסגור את ה.
לשים את ה. יד על הזה.
ו. ולהגיד שום דבר לא קרה. אין דבר כזה.
זה מה שאתה חושב?
אני משוכנע. אני נורא מ. נורא מגובש ב.
הייתי בזה ב. ב. במסע לפולין מטעם אה. חֶבֶר.
ונורא קומם אותי כל הזמן שהיהודים הלכו.
למרות שהם ידעו שנכנסים למשרפות.
ולא התקוממו על 2–3 שומרים ששמרו עליהם עם רובה.
זה. זה. זה הרג אותי.
או שהלכו ו. בתוך היערות.
לוקחים אותם משאיות.
2 אנשים עם רובים וזה וזה. זה הכל בסדר.
אפשר לההרג ככה. זה קומם אותי. זה מקומם אותי.
איך אתה מסביר את זה?
זה ייאוש. זה. זה.
זה לא יודע. זה.
זה מין אופי של צאן כזה.
זה לא. זה לא מתאים לי. לא לא מתאים לי.
וזה גם לא התאים לאבא שלי.
אתה חושב שזו תכונה יהודית שהייתה?
אני חושב שכן.
תכונה של עם אה. קטן ונרדף?
היו מתי מספר ש.
מ. מעטים ש. ש.
התנגדו. מעטים ש.
התלו את עצמם וכדומה.
אבל אהה. אני לא יודע.
זה. זה. זה לא יקרה יותר.
אין לי ספק שזה לא יקרה יותר. בטח במדינת ישראל.
כי למדו את ה. אני מקווה שלמדו את הלקח.
אבל אותי זה מקומם בצורה בלתי רגילה.
והיו לי המון ויכוחים אנשים.
מה אתה יודע. מה היית עושה?
מה זה. מה הייתי עושה? מה אבא שלי עשה?
הרי ברגע שהחלטנו.
אה. אבא החליט שאי אפשר להמשיך. כי.
הוא גם קומוניסט. גם יהודי.
גם היה בצבא. הרי תופסים אותו.
גמרנו. אין מה. אין.
גם חסר נתינות.
כן. גם חסר נתינות.
ו. ו. וההורים שלו כבר נלקחו.
אתה. דרך אגב. אתה.
אותך מלו. עשו לך ברית מילה?
בוודאי. כשבאתי לצרפת.
זאת אומרת. זאת אומרת יש להם תינוק קטן.
בוודאי.
שיכול להסגיר אותם בשניה.
אני הית. כשהגעתי לצרפת דבר ראשון שהס.
דבר ראשון שהסבא וסבתא אמרו: "ח. ת. תחתוך". עכשיו.
טוב. בוא. בוא. בוא נציין.
הם עשו את זה הרבה לפני שפרצה המלחמה.
כן. כן. כן.
זאת אומרת. זה לא. לא חשבו שתהיה עם זה בעיה.
נכון? לא. באמת לא. שלא.
עכשיו אהה. ואז אנחנו בוכים.
עוד שאלה קטנה. למה ההורים לא.
אבא אולי סיפר אחר כך.
אין איזה מחשבה לברוח לדרום צרפת שבהתחלה
הוא כביכול לא כבוש.
בשלבים הראשונים. לברוח מפריז?
לא. לא.
כי הם אמרו אנחנו משפחה אנחנו צריכים כאן לנסוע אחד בשני.
ו. לא ידעו עד כמה ה.
בהתחלה ה. הרוע של הגרמנים הוא כזה. לא ידעו.
לא. לא. הייתה מלחמת העולם הראשונה הייתה שונה.
וכאן פתאום אה. הדברים אה. הולכים ומשתנים.
האם המשפחה עוד לפני הגירושים סבלה מהחרמות רכוש?
אתה יודע? אה. אבא סיפר. אמא סיפרה?
תראי. לדעתי. לדעתי כן.
ברגע שגרשו את ההורים ואז אהה.
לקחו אותם מהבית. את ה. סבא וסבתא.
ו. וכנראה שרוקנו את הבית אני.
ה. אני לא מספיק מודע לדבר הזה.
הבית היה בשכר־דירה.
מן הסתם. הדירה בפריז. או שאני טועה?
אה. לא. לדעתי היה כבר שלהם.
היה שלהם.
היה. אה. לא הבית. הדירה.
הדירה. כן.
הדירה הייתה כ. כבר שלהם.
כאשר ה. ב. בהמשך. האח. הדודה.
האחות של אבא. היא זאת ש.
אחרי המלחמה קיבלה אותו.
חזרה לשם.
היא חזרה לשם.
זאת אומרת זה היה הבית שלהם.
כן. נכון מאוד.
זאת אומרת שכשמגרשים אותם הם אפילו לא.
בטח לא נועלים את הבית.
הם עוזבים את הכל ככה.
נכון.
אבל אתה אומר שהייתה שם הלשנה ב-42'.
בוודאי. חד משמעית.
איך יודעים את זה? מה. בוא תספר את הסיפ.
זה מה שאבא סיפר לי.
שפשוט מה? מ. מי הלשין?
צרפתים. שכנים.
כן. הייתה החלטה של ה.
גרמנים שצריך עכשיו לתפוס יהודים.
יש שם משתפי פעולה. זה מה שקרה.
איך את זה אתה מסביר? את ההתגייסות של אהה.
האזרחית כביכול לרדיפת היהודים?
תראי. תראי זאת הסיבה שאבא
החליט לא להמשיך להיות בצרפת אחר כך.
על אותה הלשנה?
אבא החליט ב-49'.
"אני לא מוכן לחיות.
למרות שלחמתי בשביל צרפת.
לא מוכן לחיות במדינה שבה יסגירו את הוריי משתפי הפעולה".
אתה יודע אולי אבא סיפר. אם באותו זמן.
אני מדברת על אזור 42'.
האם הם היו מודעים לכך ש.
יהודי אירופה כולם נרדפים?
שיהודי פולין נרדפים באכזריות?
שיהודי מזרח אירופה נרדפים באכזריות.
אותו הסיפור בהולנד. בבלגיה.
הם הבינו את גודל העניין?
לא. לדעתי הם לא כל כך הבינו.
אני אומר עכשיו לדעתי מהפרספקטיבה. מאוד רחוקה.
ברור.
הם לא הבינו. אבל הם הבינו את המצב שלהם.
כלומר. ה. משבר החזק ביותר היה עצם ה.
אה. לקיחה של ההורים.
אני מניחה שבטח באותו זמן הם א.
אמרו לעצמם: "איזה טיפשים אנחנו שחזרנו לצרפת.
שלא נשארנו בספרד".
לא יודע.
הרי כל תנועת היהודים הייתה. הייתה הפוכה.
אני לא יודע. אבל שם הוא היה מבוקש.
הוא היה מבוקש גם שם.
הוא היה מבוקש. עכשיו אה.
אני אמשיך את הסיפור כש.
עוד שאלה קטנה לגבי הטלאי הצהוב.
אנחנו יודעים שבאמת מתחילת 42' יש
צו של ענידת טלאי צהוב. ההורים שמו את הטלאי?
בוודאי.
ענדו אותו?
בוודאי. ו. כאשר הם רצו לצאת וזה.
הם היו מורידים אותו בשביל לא להתפס.
הם הקפידו על ההוראה הזאת? זאת אומרת.
הם הקפידו ולא הקפידו.
הם הקפידו אה. במצבים שבו הם.
הם חשבו שאפשר ללכת עם טלאי צהוב וזה לא מפריע.
ו. כאשר הם היו
צריכים להתגנב וכל זה. הם היו מורידים את זה.
זאת אומרת הם עשו כאן אה.
הבה נתחכמה. ובצדק.
אוקיי. אז אתה אומר שעד 42'.
לפחות עד 43' הם מחליפים אה. החלפת מקומות מסתור.
כל הזמן.
כל הזמן.
כן.
כשבאמצע נלקחת. נלקחים ה.
הורים של אבא. ה. הדודים וכולי.
כן.
ילד אחד יוצא למסתור.
כן.
שוב זה קלוד. זה הבן דוד שלך?
הדוד.
הדוד שלך. נכון. שהיה צ.
הדוד. הדוד הצעיר.
הדוד הצעיר.
דודן אחיי.
שהיה אז בן 10.
נכון.
למה רק אותו? למה לא מנסים אה.
ל. להסתיר עוד ילדים?
הילדים האחרים הסתיר. הסתתרו בעצמם.
הם היו כבר יותר מבוגרים.
הם כבר לא היו בחזקת מיד בבית.
זאת אומרת היו כבר הרב. יותר מבוגרים מהם.
והם. והם הסתדרו בעצמם?
הם הסתדרו בעצמם. כן.
ואיך ששס. ולמה סבא וסבתא בעצמם לא מנסים אה.
לרדת למחתרת ולהסתתר.
לא יודע.
דואגים רק לילד?
בגלל שהם דואגים לילד.
לא יודע. אני לא. אני לא יכול להגיד לך.
חשבו שיש בטחון. ולא.
זה לא יקרה להם כמו שקרה להרבה אחרים.
והילד. שוב. היכן הוא מוסתר. אצל מי?
אצל משפחה בנורמנדי.
ב. אה. לא יודע את השם שלהם.
כן.
הוא בטח יודע. אה. בחווה.
ו. העבידו אותו ממש בפרך במשך. מ-42' ל-45'.
הוא. הוא מוסתר אהה.
תמורת תשלום. אתה יודע?
אין ספק זה הארגונים היהודים אהה. זה ש.
זאת אומרת מישהו נתן לאותו חוואי כסף.
נכון. נכון. והוא גם עבד למחייתו כביכול.
וחוץ מזה הוא גם שם עובד מאוד קשה.
מאוד קשה.
נזכיר. ילד בן 10. ילד.
נכון.
אתה חושב שממש ניצלו אותו שם?
אין ספק. זה מה שהוא מספר.
זה מה שהוא מספר.
כן. כן. עכשיו אנחנו.
בוא נחזור אליכם.
אה. אה. אוקיי. 43'.
קיץ 43' אבא אומר: "הכל נסגר עליי.
אין לנו מה לעשות. אנחנו חייבים לחזור אה. ל.
לעזוב את צרפת". כאשר המטרה
הייתה להגיע בסופו של דבר לצפון אפריקה.
כשאתה בטוח שעד אתה רגע אתם בפריז ולא במקום אחר?
כן. ואנחנו מתחילים לנדוד בטרמפים מהצפון.
מפריז. לכיוון אהה. דרום.
באזור וישי. באחד המחסומים.
שכבר לא היה אזור וישי ב-43'.
נכון.
כי הרי בנובמבר 42' גם אזור וישי נכבש.
נכון. נכון. וב. אחד המחסומים אהה. אבא הר.
הרגיש שכאן העסק אה. זאת אומרת.
כל ה. שיש להם נדידה וטרמפים.
כל זה תמורת תשלום והכל.
אהה. ואז באחד המחסומים אהה.
הוא ראה שיש כאן מעשה מסובך.
אמר לאימא: "קחי את אה.
את יעקב ותנסו אה.
לעבור ו. לכו לספרד.
אני אגיע לשם". הוא נתפס.
למה. הוא לא רצה. הוא.
הוא פחד שהוא יסגיר אתכם בעצם? מה. מה.
הוא רצה שלא נהיה ביחד.
ושל. אם הוא. אם תופסים אותו. תופסים גם אותנו.
"תהיו אתם. כביכול לא שייכים אליי.
תנסו לעקוף את הדבר הזה.
תגיעי בסופו של דבר לספרד. למשפחה שלך".
למה אבא ח.
למה אבא שלך חשב שהוא יותר בסיכון מאמא שלך או ממך?
כי ברגע ש. ב. ב.
כי ברגע שתופסים אותו אז ישר יודעים מיהו.
קשה מאוד אה. קל מאוד ל.
לוודא אם הוא יהודי או לא יהודי.
כי יש לו גם תעודות. יש לו הכל. קש. קל.
אהה. אם אנחנו ביחד איתו אז אנחנו שייכים אליו.
ואם אנחנו בנפרד אז אפשר אהה.
לעבור על זה יותר בקלות.
ואז הוא נתפס. הוא נתפס ונ.
אה. נכלא בזה.
במבצר שהיה מיועד ל.
אותם אה. זאת אומרת.
נתפס על ידי הגרמנים. היה מיועד.
אה. בשביל לפני ששולחים אותם למחנות ריכוז.
ועכשיו. מה עושים? הבטיח לאימא שהוא צריך ל.
שהוא יגיע ועכשיו אהה. שבוי.
אז בוא תספר בינתיים איך אתם.
איך אימא מצליחה איתך לעבור?
אני לא זוכר. אני לא יודע.
אתה לא יודע את הסיפור?
אני לא יודע. אני לא יודע. אבל היא הצליחה
לעבור ו. והיא עברה את.
זה לא פשוט גם כן היה.
כי היה לה תעו. היה ה תע. היה לה תעודת זהות ספרדית.
לה הייתה תעודת זהות ספרדית.
אוקיי. אז זאת
אומרת שאמא אולי היא לא צריכה אפילו להבריח את הגבול.
יכול להיות שאמא ב. מ.
אני לא יודע.
נכנסת באופן לגאלי לספרד?
אני לא יודע אם היא נכנסת באופן לגאלי או באופן לא לגאלי.
אה. אגב שתדעי ש.
בזמן המלחמה למרות ש. פרנ.
המשטר ב. ספרד הפשיסטי.
פרנקו נתן ליהודים להיכנס.
נכון.
אה. ו. וזה חלק מהסיפור שלנו. זה חלק מהסיפור.
נחזור לאבא. הוא נתפס ו.
ו. עכשיו מה עושים?
הוא צריך אהה. להגיע לספרד.
אז הציעו לו לאכול סיגריה על
מנת שהוא יקבל את החום ויאשפזו אותו במרפאה של ה.
מבצר. קיבל חום גבוה. אשפזו אותו שם.
מזה שמה? שהוא אכל אהה. סיגריה?
סליחה?
מזה שהוא אכל סיגריה.
חיובי. מקבלים חום.
הוא קיבל חום גבוה.
אש. אשפזו אותו במ. בזה.
ב. מרפאה הזאתי.
ואז הוא פגש שמה יהודי
אחר שתכנן בריחה והכין איזה חבל
שאפשר היה להשתלשל בדרך המבצר למטה.
אבל המסכן היה פצוע וכרתו לו רגל.
אמר לאבא קח את החבל.
תשתלשל. ותברח תנסה לברוח.
זה מה שהוא עשה ביום סגרירי. בערב סגרירי.
לילה סגרירי. השתלשל.
עם שלשולים נוראים וכאבי ראש והכל. הצליח לרדת למטה.
הגיע לעיר לאון.
דפק בדלת של הרבי.
אמר אני זה וזה.
איך אני מגיע לספרד?
הרבי חיבר אותו לפרטיזנים.
הפרטיזנים הבריחו אותו לספרד.
פשש.
עכשיו. אה.
למה הרבי בעצמו לא ברח?
אני לא יודע. לא יודע.
ואז אהה. הגיע לספרד.
אבל גם שמה הוא מבוקש. אבל לא היו לו כנראה
תעודות ועד שמזהים והכל אה.
הגיע אלינו. זה היה אחרי חודשיים ש.
איפה אתם הייתם?
אצל המשפחה. אצל ההורים של.
אצל ההורים של אמא?
כן. כן.
אה. איפה? באיזה עיר?
בטרגונה.
בטרגונה?
כן. ו.
אז הוא אומר לעצמו אני לא מוכן להשאר פה. אסור לי להשאר פה.
היו שמה כמה יהודים שהגיעו ל.
ל. כמו שסיפרתי קודם.
שהגיעו מכל מיני מקומות באירופה.
ארגן קבוצה של יהודים. המשיכו לפורטוגל.
ומפורטוגל הפלגנו לצפון אפריקה. למרוקו.
הסי. רגע רגע. הסיבה שאבא מחליט ל. אה.
עזוב את ספרד זה שהוא מבוקש בספרד בתור אה.
בשני. בשני. בשתי סיבות.
כן.
אחד. שהוא מבוקש. והשניה.
שהוא רצה להצטרף ל.
לצבא צרפת החופשית. אמרנו שהוא הפת. הרפתקן. הינה.
יכול להיות שלאבא באותה תקופה היה איזשהו חשש ש.
ש. שהגרמנים יכבשו גם את ספרד ושזה מקום לא בטוח?
לא. לא.
זה לא מ. מהמקום.
לא. לא. לא. כי פרנקו
היה בן ברית כביכול של הזה של אה. ש. היטלר.
לא הייתה לה. לא. לא. לא.
אני חושבת על הנקודה הזאת.
אתם הגעתם כבר למקום מבטחים.
לא.
ואבא. ממשיך.
אבא. אבא ממשיך. אבא ממשיך. אמרתי משתי הסיבות.
אחד. שהוא היה מבוקש כי בסופו
של דבר היו מזהים מי הוא. ולמה הוא.
ודבר שני שהוא החליט אה. להגיע ל.
למקום שבו ממשיכים לחמ. ל.
להלחם בגלל כעס רב עם ה. הורים שלו והכדומה.
אז ב-43' אני זוכר נכון. בספטמבר 43'.
אנחנו מגיעים לצפון אפריקה ומתיישבים בק. בקזבלנקה.
מקבלים שמה. אהה.
שוכרים בית על שפת הים.
והוא מתנדב ל.
הקומנדו הצרפתי של גנרל דה קלר.
אנחנו חיים שמה. אימא ואני.
אני הולך לבית ספר צרפתי שמדבר צרפתית.
כמו שהיא מספרת למדתי שמה קצת ערבית.
אבל כמובן לא זוכר שום דבר.
אהה.
אתה כבר באותו. באותו שלב הבנת קצת.
מה. מה הסיפור של המשפחה?
כן. אהה. כן. אני כבר.
אנחנו מדברים על 43'.
אני כבר בן ארבע.
חמ. בן 4–5.
אה. אתה בעצם מ.
מרגע שנולדת אתה נודד ממקום
למקום ואחר כך בורח ממקום למקום עם ההורים.
אני בן יחיד. שמרו עלי בצמר גפן כל הזמן.
למרות כל ה.
כן. בהחלט.
אבל שגרת חייך עד אז. זה שאין שגרה.
אין שגרה.
אין בית קבוע.
נכון.
אין. אין. אין כלום קבוע.
נכון. נכון. נכון.
אבל יש. הדל. קבוע היה ב. בק. בקזבלנקה.
קבוע היה בקזבלנקה בזה ש.
מבחינתך שם מתחיל הקבוע?
כאן זה קבוע. אבל ב. ב.
בשלב מאוד מוקדם בלי אבא.
כי אבא הצטרף לקומנדו ועשה את המלחמה בצפון אפריקה.
באיטליה. צנח בדרום צרפת ועשה את כל המערכה עד כיבוש.
לא. לא יאומן אבא שלך.
איך אמא מתפרנסת לבד בקזבלנקה איתך?
הוא קיבל. היא קבלה את המשכורת שלו.
זאת אומרת.
כן.
דואגים לה?
כן.
הצבא. אה.
כן. ופה ושם היא הייתה אחות אז היא עסקה בזה קצת.
האם אתם אהה. נקשרים איכשהו לקהילה היהודית בקזבלנקה?
לא שאני יודע. היו. היינו שמה גם עם אח שלו.
גם אח שלו התנדב ל.
אח שלו השני שגם כן היה.
היה בן שנתיים שהגיע לצרפת.
הוא גם כן היה בזה. ב. קומנדו הצרפתי.
יפה.
זהו. עכשיו. אה.
השתחררה צרפת. ובמרץ 43' אנחנו חוזרים לצרפת.
מרץ.
43' אימא ואני מפליגים בחז.
לא. לא.
מרץ. 45'. סליחה.
מרץ 45'. אנחנו חוזרים לצרפת אחרי ששוחררה צ. צרפת.
אוגוסט 44' ש.
אה. אה. פריז משתחררת.
אבל עד סוף המלחמה.
וב. בסד. אנחנו חוזרים במרץ 45'.
בתחילה. אנחנו מקבלים איזה דירה מה.
משלטונות. כי אבא הגיע. כן. איש צבא.
ו. קיבלנו מהשלטונות איזה דירה אחר כך עברנו.
קיבלנו בית בסר. טרוביל.
שזאת עיירה שנמצאת 18 קילומטר צפון מערבית לפריז.
ושמה חיינו. עכשיו. כשחוזרים מצרפת ואבא משתחרר.
הוא מתחיל לאסוף את המשפחה.
הוא הבחו. הוא הבכור.
אז הגיע הנושא הזה של ה. אח הצעיר.
אני מניחה שבאותו זמן אהה.
גם מתברר גודל האסון.
בוודאי. בוודאי.
מן הסתם הם גם חיכו לאנשים שלא חזרו. ושומעים מסביב.
בוודאי. בוודאי. נכון.
תקופה קשה.
אבל ממשפחה מצרפת.
אהה. למעשה. זה 4 או 5. לא חזרו.
אני מדבר מהמשפחה הקרובה.
אהה. ואז יש עוד בעיה שזה של זה של ה. האח הצעיר.
כי כמו שהוא מגיע מסתבר שהאחים האחרים.
אף אחד מהם לא רצו לקבל אותו.
שהם כבר היו בוגרים. אבל הוא כי.
כי. כבר רצו לתת אותו לבית יתומים.
אבא אומר: "בשום פנים ואופן.
אני לוקח אותו אליי". הוא אסף אותו.
אחרי כמה זמן הגיעה גם הבת דודה מאושוויץ שהייתה.
אותה אחת.
אמרתי 16–17. היא הגיעה 30 קילו אולי.
ממש אה. של עצמות.
אתה זוכר אותה? שהיא הגיעה?
אני זוכר. בוא נגיד יש לי הבזקים כל פעם.
שאני. שאומרים לי משהו אני.
איזה מין תמונה ש. ש. שבאה כהבזק.
אה. ואז אהה. עד.
עד שהאחים שלה התארגנו. גם ההורים.
גם ההורים שלה הם הרי נספו ו.
ו. והיא קיבלה את ה.
בחזרה את הקילוגרמים.
ואז היא. הם פרשו לחלקה שלהם.
לבית שהיה להם וכל זה.
ו. עכשיו ה. אבא אמר: "אני בשום פנים ואופן לא מוכן ש.
קלוד". האח שלו הצעיר. "יהיה בבית יתומים".
ואמרנו. אנחנו אימצנו אותו והלכנו ביחד לבית ספר.
מה אתה זוכר ממנו. מקלוד.
הוא היה האח שלי. הוא היה אח שלי.
האח הגדול כאילו.
אח הגדול. תמיד הגן עליי.
אתה הבנת שהוא עבר דברים לא פשוטים?
כן בוודאי. בוודאי.
הוא גם נקרע מהוריו שנרצחו.
ואחר כך מה שקרה שם.
בוודאי. בוודאי.
זה היה נושא מדובר בבית?
אה. לא. נסו להדחיק את זה. כן. בהחלט.
זאת אומרת. הייתה מין מחשבה שבואו נתחיל
דף חדש? מה שהיה היה.
נכון. נכון. אהה. זהו.
אז גרנו בסרטוביל.
הלכתי לבית ספר. הייתי ילד טוב ירושלים.
ממש אה. ילד טוב ירושלים.
אה. די הצטיינתי שם בלימודים.
אבל היו מצבים של אנטישמיות. אין ספק.
דבר על זה קצת. זה אתה כבר זוכר?
כן. כן. כן. היו [משובש] והאח הגדול
היה בא מ. ומציל אותי.
היה בחור חזק. בחור. ב.
בגי. אני אומר הוא ה.
הדוד היה בחור חזק ש.
תמיד הייתי קורא לו: "קלוד.
‮‭viens ici‬. תבוא הנה. תבוא תעזור לי".‬
עד כדי כך?
כן. היו המ. היו מצבים של זה.
של אנטישמיות. אין ספק.
איך אתה מסביר את האנטישמיות. זאת אומרת.
אחרי המלחמה באירופה. מה. מה. מה קרה שם?
זה טבוע בדם. אחרי המלחמה ו.
וזה. ומה קורה היום?
מה קורה היום? העסק הזה.
זה בדם של האנשים.
אתה הבנת בתור ילד את. את הסיטואציה?
הבנת שאתה יהודים ואתה נרדף.
או שזה לא היה לך כל כך ברור?
לא הייתה לי ברירה. אה. זה. זה.
זה פגע בי אין ספק.
אני מניחה שזה משהו שהיה
להורים מאוד קשה להתמודד איתו אחרי המלחמה.
נכון. נכון מאוד. זה אחד הסיבות.
אחת הסיבות ל. לעלייה שלכם?
חד משמעי. חד משמעי.
אתה מתאר.
אבא לא היה. יהודי מסורתי.
אבא לא היה יהודי. אנחנו היינו חילונים.
אז מה פתאום פתאום הוא קם ומ. מ.
מארץ שזה. ש. שיש לה.
שהיא מת. קמה לתחיה בחזרה והכל.
בצב. יודע צרפתית.
יודע הכל. מה פתאום הוא קם והולך.
הוא גם. אתה ממש מתאר אותו ככמעט פטריוט צרפתי.
את אבא. מבחינת ה. התרומה שלו.
כן. אבל הפטריוט.
כי הוא האמין שהמדינה הזאת היא נותנת לו את הבית.
אבל ברגע שזה. שהוא עושה חושבים ואומר: "רגע.
רגע אחד. תראו מה שקרה. ל. ל. ל. איך.
איך הלשינו ואיזה מין אנטישמיות זאת?" אז הוא קם והלך.
אני מבינה שאבא היה לו מאוד קשה
עם ההלשנה הזאתי על ה. על הוריו.
קשה מאוד. קשה מאוד.
אפילו יותר מה. מהמכות שאתה סופג אחרי המלחמה?
כן. חד משמעי.
אתם ניסיתם לברר מי. מי היו המלשינים?
לא יודע. לא יודע.
לא יודע להגיד לך את זה. ולא יודע אם עסקו בזה בכלל.
שהם יודעים או לא יודעים. לא יודע להגיד.
היו. נשארו תמונות של הסבא וסבתא?
זאת אומרת נשאר מהם משהו?
יש. יש שם כמה תמונות.
יש אחר כך נצלם.
כן. כן.
אוקיי. אבא. אני מבינה שלא.
בשום אופן לא היה פעיל באיזושהי תנועה ציונית קודם?
לא. בהחלט לא.
מישהו מהמשפחה היה?
לא. לא. אנחנו ה.
יחידים שעלינו מארץ. אוקיי.
זאת אומרת אנחנו מדברים על משפחה ממש לא ציונית מה שנקרא.
נכון. עכשיו ברגע שהחלטנו לעלות לארץ.
ה. דוד הצעיר הזה קלוד.
אה. החליט לא לעלות איתנו.
ולמה? כי שני האחים האחרים שכנעו אותו לא לעלות.
ואבא לא יכול היה לקחת אותו.
כי האימוץ שלו היו צריך להיות אה.
מוסכם גם על האחים הבוגרים.
כתוצאה מזה הם שכנעו אותו וכמובן שעד היום הוא מצטער על כך.
מאחר ו. הוא היה בן 16 כשעלינו ארצה. הם ניצלו אותו.
העבידו אותו. ולקחו את הכסף ממנו. הם ניצלו אותו.
בוודאי היה מצטער ו. ובוכה על זה.
הוא נשאר לחיות שם?
הוא נשאר לחיות שם.
הוא לא עלה לכאן אחר כך.
מה?
הוא לא הי. הוא לא הצטרף אליכם יותר מאוחר?
לא. הוא נשאר לחיות שמה. התחתן.
אין לו ילדים והוא עוד היום חי ו.
טרגדיות קטנות בתוך הטרגדיה הגדולה.
כן.
ואתם. באיזו שנה בעצם אתם עוזבים את צרפת?
אנחנו עוזבים את צרפת ב-49'.
הכינו אותך לעליה?
מה ידעת על ארץ ישראל לפני שעלית?
סליחה?
ידעת משהו על הארץ?
שום. שום דבר.
שום דבר?
שום דבר. ממש שום דבר.
רצית לעלות?
לא יודע. ההורים אומרים אני הולך. מה אני.
אתה הולך אחריהם.
כן. זה בכלל לא היה נושא ש.
אני רוצה שאני כן רוצה או לא רוצה. אבא החליט. הולכים.
ואז אנחנו באונייה. מת.
מגיעים למרסיי. במרסיי אהה.
עושים את כל ההכנות. עולים לאונייה בשם
גלילה ו. שטים לארץ ישראל.
מגיעים ביולי. 11 נדמה לי. 11 ביולי.
אה. 49'. מגיעים לשער העלייה לחיפה.
מחטאים אותנו בתוך ה. שער העלייה. גרים באוהלים.
באונייה אנחנו אגב מכירים משפחה שגם כן עלתה ארצה מצרפת.
שהם ידעו שהם הולכים לקיבוץ גבת.
היה להם שם קרובים בקיבוץ גבת והם סיפרו על הקיבוץ.
פעם ראשונה ששמעתי על הקיבוץ. מה זה קיבוץ.
ו. שמענו. אנחנו. הם הלכו ישר ל. לקיבוץ.
אנחנו ישנו ב. במעברה.
העבירו אותנו למעברת בנימינה.
עבדנו שם בכרמים. גם אני בגיל 10. 10 וחצי.
ואחרי חודש אבא החליט יחד עם אמא כמובן.
"בואו נראה מה זה גבת.
נראה מה זה הקיבוץ". והגיעו לקיבוץ.
הגענו לקיבוץ אחרי חודש וחצי שאנחנו בארץ.
אני בן 10 וחצי. אמרתי.
ילד טוב ירושלים.
מכניסים אותי לחברת ילדים.
שינה. לימודים כל הזמן. לא יודע מה זה.
חדש זה גם בשבילי. שוק אמיתי.
זורקים אותך לג'ונגל מה שנקרא.
שוק אמיתי.
מפרידים אותי עם ההורים שאני כל הזמן עם ההורים.
שוק אמיתי. אני לא יודע אף מילה בעברית.
אני צריך ללמוד עברית.
והילדים הם מנסים. הילדים הם.
רעים. הם מה ש. אכזריים.
הם צוחקים עליי. אני לא.
מתבייש לדבר עם ההורים עברית.
ויש לי מבטא. זה טראומטי מאוד.
אני חושב שהדבר הזה גרם לי בדיעבד.
לא. זה לא שזה היה. הייתי מודע לזה.
בדיעבד הוא עשה. זה היה טראומטי.
ואני רוצה להיות צבר. אני רוצה כמו כולם. אבל יש לי מבטא.
לא היו שם עוד עולים חדשים בגבת. באותו זמן?
היה עוד אחד.
רק עוד אחד?
עוד אחד. עוד אחד ש. גם צרפתי.
אותו אחד. אותו אחד שדברנו עליו
שזה שפגשנו באונייה של ה. בן של.
וניצולי שואה לא הגיעו לשם יותר מאוחר?
הגיעו יותר מאוחר? לא לא.
אני חושב ש. אחד מעיראק.
אחד מזה. לא. לא. לא.
מישהו שם בקיבוץ התעניין בסיפור שלכם?
לא.
מה עברתם בצרפת?
לא. לא. בשלב זה. לא.
הרי יש לכם סיפור אהה.
הרפתקאות מסמר שיער ממש. לא סופר.
לא. לא. לא. ממש לא.
אתה רק צריך להתמודד עם זה שאתה שאתה לא יודע עברית.
שאתה ילד גלותי מ.
מחוץ לארץ. שלא מבין מה קורה.
לא מבין מה קורה.
ו. ו. ומנתקים אותי מההורים.
מה פתאום זה חברת ילדים.
ו. עד שיום אחד. איזה סיפור.
אחד הילדים שתמיד. תמיד הציק לי. אה.
דחף אותי. אני הייתי ציפלון בילדותי. אבל זריז.
אהה. אתלט. תפסתי אותו.
השכבתי אותו על הרצפה. כמה אגרופים.
כל הכיתה מסביב מוחאים כפיים.
התקבלתי. התקבלתי לחבורה.
ו. זה היה בשבילי מין שינוי. ממש דרסטי.
תקופה די מהירה. אני חושב שהסתגלתי והפכתי ללא מבטא. סיפור.
אין לך שמץ של מבטא צרפתי היום.
50 שנה אחרי. תקשיבי טוב.
אנחנו עושים כנס של הכיתה.
ס. מסיב. סיום. סיום בית ספר.
ו. הזמנו גם את אלה שהיו בגבת.
בתקופה ה. ראשונה ועברו ליפעת.
יפעת זה קיבוץ קרוב שבפילוג המפא"יניקים עברו לשמה.
ואותו אחד שהרבצתי לו עבר ליפעת.
ואני. אז אנחנו נפגשים.
נגשים ואני רואה אחד אהה.
קרח וזה בקושי הכרתי אותו ואנחנו ככה עושים שלום. שלום.
מתחילים לדבר ואז הנקניק הזה אומר לי: "אין לך מבטא".
באותו רגע רציתי להפליק לו. זה היה פשוט.
הוא התנצל. הוא. הוא. הוא הבין? שום דבר?
לא. לא. לא ירדתי לזה.
לא הגעתי לרמה הזאת. אבל זה. זה.
זה פשוט זה. זה. להזכיר נשכחות. כן.
אנחנו עכשיו מדברים בנימה מאוד מחויכת
על אחד הנושאים היותר כאובים שקשורים ל.
לשנים הראשונות כאן במדינה וזה היחס ל. ל.
לניצולי השואה ובכלל לעולים החדשים.
אני במסגרת אהה.
הרצאות שאני עושה לכיתות של הנכדים.
בניתי בעצמי מצגת ו.
הצגה שעיקרו של הדבר.
מעבר לסיפור הקצר של העלייה והכל.
זה הנושא הזה של ה.
אה. קבלה של זה. של אנשים זרים.
איך כן לקבל. איך כן לעזור.
איך. איך כן לשתף.
איך כן להזמין ואיך להפוך אותם לחברים שווי ערך.
זה שהיום אתה יושב מולי ואתה נראה מה שנקרא יותר צבר מצבר.
זה קשור. זה קשור לאותה קבלת פנים לה זכית בקיבוץ אתה חושב?
כן. אין לי ספק בכלל.
זאת אומרת זה. זה.
זה הוביל אותי ל. לזה שאני חייב להיפטר מה.
מה. זה. מהמבטא.
אני מ. אה.
למרות שב. שאני מדבר אנגלית.
יש בו את השמץ של המבטא הצרפתי.
באנגלית אתה יכול להרשות לעצמך.
זה לא בגלל ש. בגלל שזה.
זה שפה זרה. זה. זה. זה קרוב.
ואז אני חוזר לי המבטא צרפתי.
שאני מדבר צרפתית. אז אני מדבר צרפתית.
אין לי מבטא עברי בצרפתית. זאת אומרת. אני מדבר צרפתית.
אתה מדבר צרפתית כהלכה. כמו שצריך?
כן כן. זה. זה מע. נורא מעניין.
ההורים ג. ההורים התאקלמו בקיבוץ?
תראי. ההור. אבא. אהה. בחור מאוד חרוץ היה.
גם אמא. אבל הוא בחור חרוץ.
עבד בכל מיני עבודות.
אם זה בהתחלה בבניין ולאחר מכן היה אופה של גבת.
של כמה קיבוצים שהוא אפה לכמה קיבוצים.
עבד ב. כמציל. עבד בפלסט [משובש].
הוא היה אדם מאוד מאוד חרוץ ו.
ו. פועל רציני מאוד.
אז הוא מאוד התקבל.
למרות שהוא התקשה ב.
אה. בשפה העברית.
אה. דיבר עם רובם ביידיש.
ועברית מצוין. אבל שהוא לא רצה. הוא לא הבין.
מ-המ.
אימא הייתה אחות בגבת. כל השנים.
היא עדיין חיה. היא בת אה. 96.
אה. והיא צ. איתה רצ. רצו רק שהיא תטפל בהם.
היא. היא משהו.
המ. מר גל. האם אה.
אני מבינה שאתה מתבגר בקיבוץ ו. וכולי.
היה איזשהו שלב שהתחלת להבין
מה בעצם קרה באירופה ושאתה חלק מזה. שאתה קשור לזה?
אני חושב שהייתה הדחקה.
אה. לא דיברו על זה בבית ספר.
לא היה ש. מה שהיה וזהו.
זה מה שפחות. אה. ככה הייתה הרגשה. לא דברו על זה.
אתה הבנת? התחלת להבין כשבגרת קצת מה היה? בתור נער.
בשלב יותר מאוחר. בגיל יותר מאוחר.
גם. גם. גם. בכלל.
לא רק בקיבוץ. לא היה שיח בנושא.
כן. כן. כן. נכון. נכון. על אחת כמה וכמה בקיבוץ.
מה אתה חושב על זה היום?
על השתיקה הגדולה הזאתי?
לא יודע. זה מין אה.
הדחקה ש. זה יהיה.
שזה. זה לא אני. זה אני. אני בחוץ.
אני. זה היה ב. בכל הסיפור הישראלי ב.
בתקופה ההיא זה לא דבר פרטי בקיבוץ ש.
בקיבוץ זה היה יותר בולט מאחר ו.
לא הרבה הגיעו לשמה מניצולי השואה.
אתה אמרת לנו קודם.
בתחילת השיחה. אתה אמרת.
"זה מקומם אותי עד היום לחשוב איך הם הלכו ככה".
נכון. נכון.
"נניח. ביער עם 3 שומרים ולא התנגדו".
אז הדברים האלה באו יותר מאוחר.
הנושא.
כשאני התחלתי להבין מה שקרה מבחינת השואה.
אני אומר עוד פעם. זה היה בגיל יותר מאוחר.
אני לא בטוח שזה היה לפני אפילו הצבא.
היה כנראה. הרי כל האישיות שלי והכל הוא די עוצבה בצבא.
אה. ש. ש. שנחשפתי לדברים האלה והתחלתי לחשוב ו.
ולנתח את זה בעצמי.
זה מה שקומם אותי. זה. זה אז זה התחיל.
זה לא. זה לא היה בילדותי.
דווקא אתה תפסת את נקודת המבט כביכול של הצברים פה ש.
שאמרו: "איך הלכתם כצאן לטבח".
מה שסתם את הפה להרבה ניצולי שואה.
הם כל כך נפגעו ונעלבו.
המ. ולא רצו לדבר על זה יותר.
אתה אומר: "הנה אני. אני.
אני מבין את זה".
את ההתקוממות הזאתי כביכול.
כן. אנ. אני. אני אומר זה.
ש. כשאני הלכתי בזה ושהלכתי ל. למשרפות באושוויץ ו.
ותארו לי את ה.
את המאות אלפים שהגיעו לשמה ועמדו בתור להכנס למשרפות.
או שהיינו ב. ב. באיזה. בה.
בחורשה ביערות אה.
שהוצאו שם ל. להורג.
אמרתי לעצמי לעזאזל. מה.
מה זה? איך זה יכול להיות?
מאות אנשים נמצאים בתור.
יודעים שהם הולכים להישרף.
שמריחים את הריחות ואי אפשר להתנפל.
אי אפשר. תמות לפחות על.
על סיבה טובה תמות.
לא סתם. זה קומם אותי.
והיו גם ויכוחים נוראיים.
עם מי?
עם אנשים שהיו איתי בזה.
ב. במסע הזה.
אה. אתה כבר מדבר על ה. על המסע שנים אחרי?
כן. כן. כן. אני לא מדבר על השנים אחרי.
כי אה. ה. ההתגבשות שלה ל.
ל. ל. למרי שלי נקרא לזה.
היה הרבה לפני כן. אבל זה הגיע לשיא שהייתי במסע הזה.
יש נקודה קטנה. אתה גם ציינת את זה לגבי המשפחה שלך.
אנשים שהיו מטופלים במשפחות גדולות או בילדים
קטנים או בהורים מבוגרים.
היה להם מאוד. מאוד. מאוד קשה למשל לנסות לברוח.
או לזוז ממקום למקום.
אה. אה. למשפחה היהודית היה תמיד ערך מאוד.
מאוד. מאוד. המ. גדול.
נכון.
זאת אומרת. יש. יש. יש הרבה.
הרבה צדדים. זה לא שחור ולבן.
והמשפחה שלך היא דוגמה מעולה לזה.
שמה?
אהה. שאתה אומר בעצמך.
ההורים נשארו בפריז עד 43' כי הייתה שם משפחה.
אבא לא יכול. אבא הרגיש שהוא לא יכול לעזוב את כולם.
אבל ברגע שהוא החליט. צ.
הוא ראה שהדבר הזה בלתי אפשרי להישאר שם.
אז הוא קם ועשה את המעשה.
ועשה מעשה.
בוודאי. לא סתם עשה את המעשה.
אלא גם הצליח אחר כך לברוח מ.
מהשבי שהוא היה בו ואחר כך נלחם ב.
ש. בחזרה נגד גרמנים.
אבא שלך זה ממש משהו באמת יוצא דופן במיוחד.
צ.
ול. לך זה נראה ברור מאליו מה שאבא עשה?
כן. בהחלט. בהחלט.
אוקיי.
וזה הוא גם עצב. אולי גם את האופי שלי.
אני מבינה ש. ש. הכעס שלך על זה. איך הם.
איך. איך לא התקוממו.
זה לא מה שמוביל אותך לשרת בחיל האוויר. או שאני טועה?
לא. לא. לא. 2 דקות הפסקה?
אהה. כן. תמשיך. אה. לא. מה מוביל אותך בעצם?
רגע. רגע.
להתגייס לחיל האוויר. בבקשה.
קיבוץ גבת. קיבוץ גבת נמצא 3 קילומטר.
3 קילומטר מרמת דוד.
כל הזמן טסים מעליך מטוסים.
זאת אומרת אתה גדלת עם המטוסים שם.
אז זה נותן את התאבון.
עכשיו. אה. היה גדנ"ע אוויר.
בגדנ"ע אוויר היו ב. לפניי בכיתות יותר גבוהות.
אנשים שהלכו לגדנ"ע אוויר. גדנ"ע אוויר.
כולל אה. קורסי אה. דאונים וכל זה.
טסו על פייפר הלכו לחייל האוויר.
לא הצליחו ל. לגמור קורס טייס.
אני התחלתי עם אה. זה.
עם אה. דאונית פחד. זרקתי את דאונית בתחרות וככ.
לקחתי מקום ראשון מתוך מ. דאונ. דאונית אחת.
מה זה דאונית?
דאונית זה מן אה. נו.
אה. טיסן. הפסקתי עם זה.
[כך במקור] אבל מה אמרת?
Testimony of Yaakov Beiguilman Gal, born in Reus, Spain in 1938, regarding his experiences as a child in Reus, in hiding places in Paris, and in Portugal, Casablanca and other places Life before the war; his father participates in the Spanish Civil War; his family escapes to France, approximately six weeks after the witness' birth; life in Paris with his family; German occupation, May 1940; exchange of hiding places in Paris in 1942; capture of his grandparents after they were informed on, and their deportation to Auschwitz camp; escape to the south of France in summer 1943; they illegally cross the border into Spain; life in Tarragona; manhunts for his father, who is listed as "Wanted" by the Fascist authorities; escape to Portugal; escape to Morocco; life in Casablanca from September 1943; return to France in March 1945; antisemitism after the war; aliya to Israel in 1949; absorption; service in the Israeli Air Force, IAF.
item Id
11026469
First Name
Yaakov
Last Name
Beiguilman
Gal
Date of Birth
1938
Place of Birth
Reus, Spain
Type of material
Testimony
File Number
13784
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
12/06/2014
Date of Creation - latest
12/06/2014
Name of Submitter
גל יעקב Yaakov Beiguilman Gal
Original
YES
No. of pages/frames
49
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance