Yad Vashem logo

Testimony of Shmuel Lader, born in 1925 in Berhomet, Romania, about his deportation to Transnistria and his experiences in the Storojinet ghetto and in an orphanage in Mogilev

Testimony
null
null
null
null
היום יום שני. י"ט אייר תשע"ד 19 למאי 2014.
שרה רוזן מראיינת את מר לדר שמואל.
בביתו ברחוב קרן היסוד 27. בחיפה.
מר יל. לדר יליד סטורוז'ינץ בבוקובינה הצפונית
ברומניה מתאריך 11 לינואר 1925.
הראיון הוא מטעם יד ושם. בוקר טוב. שמואל.
בוקר טוב.
בעצם בשיחה המקדימה קצת כשדיברת איתי
אז הבנתי מהדברים שלך שאתה רק נולדת בסטורוז'ינץ.
אבל את הילדות שלך אתה כנראה עברת במקום אחר.
איפה. אחרי סטורוז'ינץ ש.
למה בכלל נולדת בסטורוז'ינץ?
איך זה קרה שנולדת?
זה. ה. ה. זה צריך היה לשאול
את האימא שלי שכבר מזמן לא נשארה בטרנסניסטריה.
אבל למה אני נולדתי בסטורוז'ינץ כי ה.
כל המשפחה של אימא שלי.
כולל האבא והאימא שלה.
זאת אומרת. הסבא שלי.
הם גרו בסטורוז'ניץ בווילה ענקית.
אני לא יודע אם זה עוד קיים ולמה היא עשתה את זה בסטרו.
היא נסעה ללדת.
שהיא. אני אלד ב. בסטורוז'ינץ.
ללדת. כן.
כן. זה אני לא יודע.
מ-המ.
אני רק נאמר לי שאני נולדתי בסטורוז'ינץ וגם התעודת לי.
לידה שלי היא מסטורוז'ינץ.
ואיפה. מאיפה היא באה ללדת בסטורוז'ינץ?
איך?
מאיפה היא באה ללדת בסטורוז'ינץ?
מהבית שלי. מהבית שלנו שלא היה סטורוז'ינץ.
אלא קוראים לזה ברהומט.
אה. אתה מברהומט?
ברהומט פסירט.
אה. מברהומט.
מאיפה את שמעת את השם הזה?
אני במקרה מכירה מישהו מברהומט.
אולי תגידי לי כי אני מכיר הרבה.
כן? את. אה. משפחת איוואניר אתה מכיר מברהומט?
איוואניר?
כן.
בוודאי.
אז אח.
אנחנו גרנו בבית שלהם.
אז אחר כך אנחנו נדבר על איוואניר.
כן.
אבל עכשיו.
יש גם. גם כן משפחת איוואניר ב.
תו. תו. נדמה לי שיש להם קשר עם זה.
אנחנו עוד נדבר על איוואניר.
אבל עכשיו אנחנו מדברים עליך.
עכשיו את. אני אמרתי כבר.
מה שאת שאלת זה ברהומט פיסירט.
פיסירט.
זה נקרא.
כן.
ושמה גר. גרה המשפחה שלי ושמה אנחנו חיינו גם.
אני אפשר לס. להתחיל לספר?
תן לי לשאול ואתה בטח תספר.
תספר לי. קודם כל.
תתאר לי קצת את הבית.
אתה זוכר את הבית בברהומט?
כן.
תספר לי איך הוא נראה.
הבית הזה קודם כל זה לא כמו היום.
אנשים היו. היו רוצים שיהיה להם דירה שלהם.
אז. גם היום באירופה זה עדיין ככה.
אז זה היינו בשכירות אצל משפחת איוואניר.
המשפחה הזאת איוואניר. היא משפחה גדולה.
הם היו גרים בבית איפה שאנחנו אחר כך גרנו זה בשכירות והם.
אם אני לא טועה. הייתי ילד.
אבל נדמה לי שאז שמעתי שהם עזבו לווינה.
המשפחה ההיא. איוואניר ההם.
עזבו לווינה והשכירו לנו את הבית.
לאבא שלי ולאימא שלי.
אבל חלק מהמשפחה נשאר שם כי היה להם עסקים של בשר.
היה להם איטליז מאוד גדול לאיוואניר.
נכון.
לחלק האחר של המשפחה.
נ. נכון.
זה החלק שאני מכירה.
נכון.
כן.
נכון. נכון. והיה לי אפילו את.
חבר שמה ממשפחת האיוואנירים האלה של האיטליז שקראו לו מקס.
אני לא יודע אם הוא חי או לא חי.
בכל אופן. זה נכון מה שאת אומרת.
אני אחר כך אעשה קשר ביניכם. אה.
הוא קיים המקס הזה?
אני לא יודעת. אני מכירה איוואניר אחר ואני.
אני אקשר ביניכם.
כן.
בכל אופן. אה.
אתם גרתם בשכירות.
בשכירות.
אצל משפחת איוואניר.
נכון.
אתה יכול לתאר לי את הבית הזה? איך הוא נראה?
הבית הזה זה היה בית גדול.
בית גדול מאוד עם. עם.
אה. איזה 4. 5 חדרים.
ובברהומט 4. 5 חדרים זה.
זה לא. את לא מוצאת בכל מקום.
והיה. הייתה גם גינה גדולה מאוד ששמה.
אה. ההורים שלי.
אה. עשו. אה. ב. אה. ירקות.
היה לנו שמה מלפפונים בקיץ ו. ו.
אה. הכול כרוב וצנון.
בדרך כלל נהגו אחר כך לכבוש את זה במרתפים.
בתוך חביות לחורף. נכון?
זה לא היו לנו. לא היה לנו מ. מרתף.
וזה נכון מה שאת אומרת.
זה היה לנו חדר מיוחד בשביל.
אה-הא.
דברים כאלה. שז. ז. הוא היה קר.
החדר הזה היה בז.
במצב כזה ושזה היה קר.
כמו באמת בחורף.
שם היה כמו. כמו בחורף ממש וזה נכון.
שם היינו מכניסים תפוחי עץ לחורף הכול.
תפוחי אדמה.
תפוחי אדמה. אגסים. כל הדברים האלה. זה נכון.
כרוב. גזר.
כן. כרוב. גזר.
אה. מי היו השכנים שלכם?
אתם גרתם בברהומט ב. בשכונה של יהודים?
זה היה לא.
זה היה ברהומט. היה.
אני לא יודע אם אמרו לך. מחולק ל-2 חלקים.
היה ה. הברהומט התחתונה.
שזה היה בסביבת הרכבת וברהומט העליונה.
ברהומט העליונה אנחנו גרנו בברהומט העליונה
וזה היה רחוב גדול. השכנים שלנו היו.
אתה זוכר את השם של הרחוב?
לא. זה. לא. לא היו שמות. זה היה כפר.
כן.
זה היה. בוא נגיד לא כפר. אבל זה.
משהו בין כפר לעיירה.
עיירה. עיירה של.
שבסך הכל היו לה איזה אל. 1.200. אה.
זה אנשים שמה. זה לא היה גדול.
כשאתה אומר שאתם גרתם בחלק העליון ברחוב גדול.
זה היה חלק של היהודים או שזה היה מעורב יהודים וגויים?
זה היה מעורב. אני זוכר.
השכנים שלכם.
השכנים שלנו
היו פולנים שקראו להם משפחת צ'אנו. צ'אניאבסקי.
מ-המ. כן.
ועוד משפחות של.
של נוצרים שמה. זה נוצרי.
כן.
אנ. אה. צ'אניאבסקי היו פולנים אבל היו נוצרים שם הרבה.
איך היו היחסים שלכם עם. אה.
מצוין. הטוב.
פה.
חברים. ששיחקנו ביחד וזה ו.
והיחסים בינינו לבין.
אני אגיד לך למה. אבל את לא שואלת אותי ואת חייבת.
אז תגיד. בוא.
לתת לי. אבא שלי היה סוחר עצים.
מ-המ.
שהיה מ. מייצא. אה.
סוחר ככה ב.
ברמה גבוהה היה מייצא.
היה שמה רוזן. את יודעת מה זה רוזן?
בטח.
היה רוזן שהיו לו יערות. שמה יש הקרפטים.
כן.
הרי הקרפטים.
הוא היה. זה היה.
הרוזן הזה גם נח. נקרא בשם בוייר?
לא.
הוא לא היה בוייר?
בוייר. בוייר זה היו קוראים. אה.
אלה הגו. הגויים היו קוראים לזה. זה הבוייר.
אבל הוא היה רוזן.
רוזן זה באותו.
רוזן זה גרף.
מעמד כמו בורז.
בגרמנית זה גרף.
זה היה אותו מעמד?
בוייר ורוזן זה היה אותו דב. זה היה אותו מעמד?
אה. לא. בוייר זה. זה משהו.
משהו אחר?
זה בן אדם ח. שהוא מאוד עשיר.
כן.
אז אומרים זה בוייר.
כן.
אז שם אומרים.
כן. כן.
אבל הוא קראו לו. אה.
הוא. אנ. רוזן זה בעברית.
כן.
אבל קראו לו גרף.
כן.
גרף קסילקו.
זה היה גרף קסילקו והוא היה.
אנ. אה. את. חלק.
שם היו הקרפטים. הוא היה בעל הבית.
אני לא יודע איך זה. מ. מ.
מהמשפחה ירוש. ירושה.
אבא שלי ועוד היו כמה כאלה סוחרים שסחרו עם עצים.
היה קונה אצלו חלקת.
אה. יער. היה.
והיו. אה. באים. אה.
עובדים גויים שהיו מעבדים את ה.
את העצ. את העצים האלה.
והיו מביאים. ואצלנו היה לו גם.
היה לנו גם מנסרה בברהומט התחתונה.
מנסרה גדולה מאוד.
על יד הרכבת שמה הייתה המנסרה?
נכון.
אני זוכרת מהתמונות. כן.
כן. ו. ו.
וזה היה מנסרה שלכם?
זה היה פעם מנסרה של אחד שקראו לו רודיק.
הרודיק הזה עזב. אני לא יודע לאן.
הייתי ילד. לא יודע בדיוק.
אבל אבא קנה את זה אצלו וזה היה כי אבא היה
מייצא את העצים האלה המעובדים כבר במיוחד לגרמניה.
אני זוכר גרמניה ועוד מקומות.
זה היה. אהה. אז זה אבא שלי.
זה היה. מ. מזה.
אבא שלך התפרנס.
התפרנס.
אנחנו עוד נמשיך.
המשפחה התפרנסה מזה.
כן. אנחנו עוד נמשיך לדבר על אבא ועל הפרנסה שלו.
כן. אז תשאלי.
אבל רגע. אני רוצה לחזור לשאלה
הקודמת ששאלתי אותך ואתה סיפרת
לי על היחסים בין הטובים עם הזה.
מצוין.
אבל זה מנקודת עיניים של ילד.
אתה אולי זוכר אם היחסים האלה הטובים היו
לא רק בין הילדים אלא גם בין המבוגרים.
אתם הייתם מבקרים אותם?
הם היו מבקרים אותכם?
לא. זה. זה פחות. פחות.
אז איך היית מגדיר את היחסים בעצם?
טובים. מה. היחסים היו.
גם עם המבוגרים?
כן.
מ-המ.
היו טובים למשל שזה היה ה.
הוויינכט את יודעת מה זה ויינכט?
זה ה. אה. נו איך קוראים לזה בעברית?
בדצמבר יש להם חגים.
כן.
איך?
אז זה הכריסמס שלהם וחג המולד שלהם.
הכריסמס הזה.
כן.
אז היו. היו מ. ממול הייתה עוד משפחה ב.
מ. שהוא היה. אה. בעירייה. שמה ב. אצ.
עבד בעירייה הבעל הבית הזה היו לו.
סטרצ'בסקי קראו לו. כ. כ. נוצרים.
אז היו מזמינים אותי ואת האח שלי ב.
באותו ערב בכריסמס שהם והיה עץ של. של.
כן. כן.
עץ אשוח כזה.
כן.
כמו יח. ישבנו יחד עם
הילדים שלהם. מו. מו. היינו מוזמנים.
קיבלתם גם כן את המתנות שלהם?
הכול. הכול המתנות שלהם ואני זוכר אפילו שמה זה היה.
אה. היא הייתה עושה אוכל מיוחד.
הכול. קיבלנו הכול.
מה זה אומר? מה היא הייתה עושה?
זה כריסמס. הייתה עושה אוכל.
כן. מה קוזונק?
מיוחד. קוזונק. זה.
זה. זה. לחם כזה.
זה עוגת שמרים.
זה כזה. לא.
זה קוזונק זה לא. זה לא עוגה.
זה. זה חלה כזאת עגולה.
מ-המ.
זה היו שמה. היו קוראים לזה ככה קוזונק.
הכול מה שהם אכלו אנחנו קיבלנו באותו ערב.
אה. מוזמנים. זה ה. הכול.
כן.
הכול היה בסדר.
אתה אומר שהיחסים היו ממש טובים.
ממש טובים. ממש.
מתי שזה. מתי שזה השתנה.
זה אנחנו עוד לא הגענו.
אנחנו עוד נגיע לזה.
כן.
עכשיו אנחנו עוד מדברים רק על הסביבה שלך.
כן.
ואנחנו התחלנו לדבר על אבא.
ולא אמרת לי איך קראו לאבא?
אבא שלי קראו משה.
משה.
ולאימא שלי קראו גוסטה.
גוסטה. משה אבל שמה.
מה היה השם שלו שם?
משה קראו לו? משה?
כן. הי. היהודים היו קוראים לו מויישה ליידר.
אוקיי.
כן. מויישה ליידר.
איך קראו לו שם? מויישה ליידר.
אה. כן.
ואמרת לי שאבא היה סוחר בעצים.
נכון.
והייתה לו מנסרה.
נכון.
אבא היה איש דתי?
לא. אבל בשבת היות ואתה גר. אתה גר ב.
בסביבה איפה ש. אה. בס.
ברחוב הזה. אבל גם בסביבה וגם הרב היה גר ברחוב הזה.
אז אתה בשבת אפילו אם לא דתי.
היה לוקח אותנו לבית כנסת.
אנחנו מדברים על הרב שמלקה דרכנר?
שמלקה ד. בוודאי.
אוקיי.
בוודאי.
אתה הכרת את הרב הזה?
את שמלקה דרכנר?
הרב ש. זה. זה שמ.
ינקל ושמלקה. זה היו שניים.
כן.
ינקל ושמלקה.
בוודאי. אבל זה הוא לא היה הרב.
היה רב אח. אה. יותר מבוגר.
כן.
אני שכחתי עכשיו איך קראו לו בכל שמ.
מאיפה בא לך את זה. שמלקה דרכנר?
והיה ינקל דרכנר.
ינקל אמרו לך גם?
כן. בטח.
ינקל דרכנר. והיה רב שייע.
רב שייע לנדאו היו רב שייע.
אז אם אתה אומר שהייתה ממש קהילה יהודית.
כן.
ואתה אומר אתה. אנחנו לא היינו דתיים. אבל.
לא היינו ד.
כן שמרתם על.
אני אומר שלא היינו דתיים.
אבל כן שמרתם על איזשהם ערכי הדת.
בגלל זה שהיינו חייבים לעשות את זה.
זה לא היה יפה. נניח בשבת.
אה-הא.
שמויישה ליידר בשבת לא בא לבית כנסת.
אחרים הולכים ומויישה ליידר לא הולך עם הילדים.
הלכנו ביום כיפור. בשבת. בזה.
יום כיפור צמתם?
יום כיפור אנחנו היינו קטנים. היה.
ההורים צמו?
ההורים כן.
ההורים צמו?
כן. אבל אנחנו לא. היינו קטנים.
אתם שמרתם על כשרות בבית?
לא.
לא שמרתם. אבל על חגים. שבת שמרתם בבית?
לא הדלקתם אש או.
לא.
אבא היה מעשן?
אה. לא.
לא היה מעשן.
לא היה מעשן.
אז אין שאלה. הוא גם לא הלך עם כיסוי ראש. יש להניח.
לא. הוא אהב.
הוא אהב לאכול בשר.
כן. הבנתי.
כן. כן. הרבה בשר.
כן.
וזה אנחנו גם כן היינו חייבים לאכול.
כן.
כי הוא ישב או. אה. הושיב אותנו ו.
הוא עשה את זה ל. אה.
והיה לנו שמה. אני לא יודע אם סיפרו לך.
היה שמה. אה. מין תנור כזה שזה היה עם.
אה. אפשר היה ל. לצלות בשר בפנים.
כן.
אז ביום ראשון שהוא היה יות.
חופשי יותר ביום כי. כי. אה. ב.
מיתר ימי השבוע היה צריך לנסוע ל.
למקום איפה שעובדים שמה.
בשבת הוא עבד? אתה זוכר?
בשבת. בשבת הוא לא עבד. הוא לא עבד.
אבל בערב כבר הגיעו ה.
בשבת בערב הגיעו כבר הפועלים האלה מה.
מ. שעבדו אצ. ביער.
כן.
שם מטעם אבא.
כן.
לקבל. אה. חלק מהכסף. מה שמגיע להם.
אז בערב. במוצאי שבת כבר זה היה אצלנו מלא עם הפועלים האלה.
עכשיו מה את רוצה לדעת עוד?
כשאנחנו מדברים על אבא.
מה היה. איך אתה היית מגדיר את המצב הכלכלי שלכם בבית?
טוב.
כן?
טוב מאוד. אפילו שלח אותי ללמוד ב. בצ'רנוביץ. בגימנסיה.
הספקתי ללמוד בסך הכל שנתיים כי אחר כך זה קרה מה שקרה.
כן.
אבל היינו. הייתי ב.
במשפחה שמה בצ'רנוביץ. לא.
מ-המ.
זאת אומרת. אה. הוא שילם בשביל זה אבא.
והייתי לומד ב. ב.
כן.
בגימ. בגימנסיה.
כן.
זה לא. המצב היה טוב.
היה טוב המצב.
שום דבר לא היה חסר.
כן. עוד לא דיברנו על ה.
בין הטובים שמה. בין. ב. בין.
במצב הטוב זה היה בין הטובים ב. בברהומט.
ואתה מספר על.
שהייתה שלאימא קראו גוסטה.
נכון.
אתה אולי זוכר באיזה שנה נולד אבא?
באיזה שנה נולדה אימא? לא זוכר?
הייתי ילד.
כן.
ולא שאלתי.
כן.
לא שאלתי.
כן. אבל לאבא.
לאימא היו כמה שנים של השכלה?
הם ידעו קרוא וכתוב? איך הם.
כן. בוודאי. גם אבא.
אבא והוא מוצא.
מוצא. מוצאו מגליציה.
כן.
ואימא זה.
מסטורוז'ינץ.
מסטורוז'ינץ.
הבנו.
יש לי כאן את התמונה.
כן. כן.
אני אראה לך גם את הסבא.
כן.
זאת אומרת אבא שלה וזה.
כן. כן. אימא מהבית.
מה היה השם שלה?
פוקס.
אימא לבית פוקס. כלומר גוסטה לבית פוקס.
פוקס. כן. אבא שלה קראו לו ליי.
לייזר פוקס היה ידוע.
אתה הכרת את הסבים והסבתות שלך?
כן. כן.
מה אתה זוכר מהם?
את הסבתא לא. כי לא. לא. לא חיה כבר.
לא הייתה חיה. אבל מה אתה זוכר מהסבא?
הוא היה דתי מאוד.
כו. אה?
הבן אדם. הוא היה בן אדם מאוד דתי והוא היה ידוע.
עם זקן כזה עם כובע.
כן. זה את תראי את זה פה בתמונה.
כן. אבל תתאר לנו.
כן. כן. ו. ו. היה לו. היו איזה ש. 3 או 4.
3 או 4. אממ. אני לא יודע אה. בחורות זאת אומרת.
אה. אה. ב. בנות.
מ-המ.
והיו לו איזה 7 ילדים היו.
אבא איפה הוא בהיררכיה בין הילדים?
אבא?
כן. הוא היה.
ס.
הוא היה הכי גדול? הכי קטן? אבא?
לא. אבא. אבא שלי?
הא. לא. האימא שלך. כן. כמובן.
האימא. אני לא יודע בדיוק באיזה.
היו. אממ. אהה. דו. הייתה דורה שהייתה הכי צעירה
והיתר זה אני לא יודע בדיוק את ההיררכיה שלהם.
אבל. אה. היה אתי והיה גוסטה.
מה שאני אומר והיה.
גוסטה זאת אימא.
כן. והיה.
אימא.
הייתה קלרה.
אימא למדה בבית ספר? ידעה קרוא וכתוב?
כן. בוודאי כן.
זה. זה משפחה גם של אימא מיוחדת. זה לא ככה.
גם המשפחה של. של אבא.
אלה שבאו מגליציה והסבתא שלי גם זה גם כן.
אה. לא פשוטים. אנשים פשוטים.
אנשים קצת יותר ששמו לב להשכלה ו.
כן. עובדה שלח אותי לצ'רנוביץ ללמוד בגימנסיה.
מ-המ. כן. כמה ילדים הייתם בבית אצלכם?
3.
מי נולד ראשון?
אני ראשון. אחר כך. אה. האח דוד.
דוד שהיום גר ברמת גן והאחות הדי שני.
שנשארה ב.
שנשארה בטרנסניסטריה.
בבקשה.
והכול צריך לספר מה קרה.
בוודאי כשנגיע.
איך קרה ומה קרה.
כשנגיע לטרנסניסטריה נספר מה קרה.
אבל זה לוקח זמן הרבה מה שזה.
זה צריכים להתחיל כבר להיכנס לתוך העניין.
כשאתה מספר על המשפחה ועל ה.
על הסביבה שלך.
כן.
אה. אתה מסתכל על המ.
כשאתה משקיף ככה על המשפחה שלך ואתה רואה את הילדים.
את אבא ואימא.
אתה יכול להגדיר אם לכל אחד מאבא או
לאימא היה תפקיד בתוך המסגרת של המשפחה?
אתה יכול להגיד. אבא התפקיד שלו היה
כזה ואימא התפקיד שלה במשפחה היה כזה?
זה תמיד ככה היה אז.
זה אני לא רק במשפחה שלנו. אבא היה לו.
אבל תגיד איך זה היה אצלכם.
אבא. אבא היה לו את ה. אה.
העניינים שלו שהוא היה צריך ל.
לטפל בהם במשך כל השבוע.
הוא היה ב. נוסע כל.
כל יום שני לצ'רנוביץ.
שם היה נפגש אה. אה. עם.
עם סוחרים שהוא היה מוכר להם גם כן מהעצים האלה.
ואימא הייתה בל.
בעלת הבית והייתה קמה ביום שישי
אני זוכר ב. ב-03:00 בבוקר.
היה לנו גם ב. בבית.
אה. עוזרת מה.
שבאה מה. מאיזה עיירה קטנה.
קטנה בתוך. בתוך ה. הקרפטים שמה.
רוטנית במקרה?
רוטנית. כן.
כן?
רוט. רוטנית. נכון.
רוטנית. בחורה בת 18.
ואני זוכר ש. עד כדי כך היה שלנו.
היה שמה בא אוטו כל בוקר היה נוסע לאוטו ל.
מס. מברהומט ל. לסטורוז'ניץ.
והיא כשבאה פעם הראשונה היא באה מההרים האלה מ.
מה. מה. שהיא לא ראתה אף פעם.
היא ראתה אוטו. היא בר. היא ברחה.
היא היא פחדה. היא.
היא הסתתרה. עד כדי כך.
כן.
אז היא עבדה אצלנו.
מה היא עשתה?
משק בית.
משק בית.
עזרה לאימא.
כן. כן.
משק בית. אה. ו. ו. זאת אומרת.
לפעמים הייתה. אנחנו היינו הולכים לשכנים
והייתה באה לקרוא לנו לאכול.
כן.
כן. אני זוכר את כל זה.
אתה זוכר ששאלתי אותך אם לאבא
ולאימא היה תפקידים וסיפרת לי מה אחד.
אה. התפקיד של העוזרת.
זה האימא. זה רק. האימא זה רק בבית.
תגיד. אם אני אגד. אגדיר ואגיד ככה.
לאבא היה תפקיד לפרנס ואימא הייתה.
דאגה למשק הבית.
לחינוך של הילדים זה יהיה נכון אם אני אגיד את זה?
לא. לחינוך של הילדים זה היה שניהם.
שניהם דאגו לחינוך?
שניהם דאגו לזה.
אבל משק בית זה רק אימא.
רק אימ.
כן.
אימא לא עבדה בכלל בחוץ?
לא.
לא עזרה לאבא בכלל?
לא. זה. זה לא. זה לא כמו היום.
אז הנשים. אה. לא עבדו.
הנשים לא. ישבו בבית ו. ו.
במקרה יש לך מושג כמה כיתות יש לאימא?
לא. לא. זה. לא יודע. זה אני לא יודע.
הייתה אישה אינטליגנטית.
אבל כמה כיתות היא למדה? זה לא שאלתי.
היא נהגה לקרוא? היא. היו לה ספרים?
היא קראה עיתון. ספרים?
ודאי. עיתון היה לנו יום. יום מגיע מצ'רנוביץ. היו.
איזה עיתון הגיע?
היו. קראו לזה מורגנבלאט.
כן.
בגרמנית.
אז כאילו.
אנחנו דיברנו בבית גם.
ג. גרמנית. רק גרמנית.
רומנית לא דיברו בבית?
בכלל לא. יי. יידיש גם יידיש לא.
למה ר. למה רק גרמנית? איך אתה מס.
איך?
איך אתה מסביר את זה?
הלוא. גם רומנית דיברו ויידיש דיברו היהודים.
רומנית דיברו רק אלה מ.
מ. מ. מבוקובינה.
זה נקרא בוקובינה ה.
דרומית?
דרומית. הנה את יודעת.
שמה דיברו גרמ. אה. רומנית.
אצלנו לא דיברו רומנית כי אף פעם לא היו.
אה. רומנים כל כך.
אה. זה פשוט מאוד שם היה אוסטריה. אוסטרו-הונגריה.
דויטשה קולטור.
דה דויטשה קולטור ואני נשארתי עם דויטשה קולטור בבית.
אני אשאל אותך משהו.
בבית דיברנו גרמנית.
אני רוצה לשאול אותך משהו.
אבל תגיד לי. משהו מעניין אותי.
יכול להיות גם שלא דיברו רומנית כי זה. אה.
לא כל כך נחשב או זה שפה קצת יותר נמוכה.
תרבות יותר נמוכה ביחסים?
בכלל לא עניין של.
אני שמחה לשמוע.
אם את שואלת על רומנית. לא.
אם את תשאלי אותי על יידיש זה עניין אחר. את זה.
אז אני שואלת גם על יידיש.
לא שאלת אותי על יידיש.
אוקיי.
עכשיו את שואלת?
כן.
אז לא נתנו לי לדבר יידיש.
למה?
כי זה מה שאת אמרת.
כי זה משהו קצת יותר נמוך?
זה דיברו אנשים יהודים.
פשוטים יותר?
שהם פשוטים יותר. שעגלנים יהודים.
אה. כן.
עגלנים. הילדים שלהם גם דיברו יידיש ואני דיברתי יידיש.
שמעתי יידיש איתם. עם ה.
כן. כן.
עם החברים האלה עם. זה ילדים. כולנו.
כן. כן. כן.
כולנו בי. ושהייתי בא בבית והייתי מדבר קצת יידיש.
אני קורא. אני שומע את זה.
אני זוכר את זה היום.
כן.
אימא לא הייתה נותנת לי.
מה היא הייתה עושה?
"עזוב עם היידיש".
"עזוב עם היידיש"?
כי זה היה יותר נמוך.
כן.
ואנחנו לא היינו בקלאס הזאת.
ככה זה היה שמה.
כן. כן.
ואני דיברתי גרמנית.
גרמנית.
ואני היום פרפקט גרמנית וכותב גרמנית ו.
עכשיו אתה מספר.
היה לנו מ. מורה לגרמני. לגרמנית.
אחרי הבית ספר. אחרי הצוהריים היה בא מורה ומלמד גרמנית.
כן.
כן.
אם אתה מספר שהיה נכנס עיתון הביתה.
כן.
היה לכם גם רדיו בבית?
את רחוקה מזה.
לא היה רדיו ב. בסבי. ב. בבית. באז ב.
במצא. את זה. בזמן ההוא לא היה עוד רדיו כל.
לכל אחד. אני זוכר.
לכן אני שואלת אם לכם היה?
לנו לא היה רדיו בבית.
אוקיי.
היה ל. ל. לדוד שלי קראו לו אדל ויינר. שהוא ד. שהוא אח.
האח החורג של אבא שלי.
לו כן היה. אצלו כן היה רדיו.
ואני זוכר אנחנו. אנחנו התעניינו.
אני ואח שלי ועוד ילדים על.
על כדורגל וכל יום ראשון היה כדורגל בבוקרשט. ב. בצ'רנוביץ.
ואנחנו רצינו לדעת את התוצאות של הכדורגל
הזה וזה דיברו ברדיו.
אז. אה. באנו לשמה. באנו לדודה הזאתי. אני.
ידענו שהיא לא כל כך רוצה שאנחנו נבוא לשם.
אני לא יודע למה וזה אחר כך תשמעי עוד משהו על זה.
אבל באתי. רדיו היה על יד ח.
של איזה חדר. על יד חלון של איזה חדר.
עמדנו בחוץ ובדיוק די. סיפרו על ה.
דיברו על התוצאות בחלון שמענו את התוצאות של הכדורגל.
וזה היה ברומנית כמובן.
כן. אז איך הבנתם אם לא דיברתם רומנית?
בבית ספר למדתי רומנית.
אה. בבית ספר למדת בכל זאת רומנית.
בבית ספר למדתי.
אבל אימא לא אמרה אל תדבר רומנית.
כמו שהיא אמרה אל תדבר יידיש?
אני לא צריך לדבר רומנית. זה רק בבית ספר.
כן.
אבל יידיש דיברו בחוץ. זה אלה.
כן.
אמרתי לך. יידיש דיברו בחוץ.
כן.
והיא לא רצתה. מה לעשות?
אז הנה אתם שו. אתם קוראים עיתון.
כן.
ובשנות ה-30. די.
אתה כבר היית ילד בן 10 ואתה שומע ואתה.
אתם קוראים בעיתון מה קורה באירופה על עליית הנאציזם. אבא.
כן.
עובד בחוץ. נפגש עם אנשים.
נכון.
מביא פנימה הביתה ידיעות.
כן.
מה. מה אתם שומעים על זה?
מה אתם מדברים על זה בבית?
אז מדברים על זה שזה הולך הכל לקראת.
אה. לקראת מלחמה.
איזושהי קטסטרופה.
כן.
וגם אנחנו שומעים ב-39' שנכנסו לפולין.
אז אני שואל. אני זה. מי זה נכנס?
הגרמנים נכנסו לפולין ב-39'.
הגרמנים נכנסו לפולין ב-39'.
ב-38' גם היה האנשלוס.
כן. אבל. זה. אבל לא אלינו.
אז מה אתם אומרים לעצמכם?
אחר כך הם נכנסו. זה היה.
אני לא יודע. לא יודע אם את שמעת על מולוטוב-ריבנטרופ הזה.
כן. כן. אנחנו עוד לא שם.
מה אתם שומעים?
מה אתם שומעים על ה. מה אתם מדברים ביניכם?
אני רוצה להכ.
ההורים היו מודאגים?
זה הדאיג אתכם? מה.
כל אחד היה מודאג.
ואני עד היום שואל את עצמי מדוע אבא שלי לא לקח.
לא לקח. אה. את. אותנו ואת המשפחה וב. ברחנו.
זה אין לי.
ואין לך תשובה?
אין לי תשובה ואני שואל את עצמי את זה.
כן.
אני הייתי ילד. אני. אבל.
כן.
אני יודע. אני קראתי גם מה שאת אומרת וגם שמעתי.
ש. אבל הוא נשאר שמה.
לא רק הוא. הרבה. מה זה?
וזה. אבל זה עלה על הפרק?
זה היה בשיחות שלכם?
לא. לא להיש. ללכת?
כ. כן. לא. עלה על הפרק אולי נלך. אולי יקרה משהו?
לא.
אפילו לא עלה על הפרק.
לא. לא.
איך אתה מסביר את זה היום כשאתה.
לא יכול. אני שואל את עצמי ולא. לא. אין לי הסבר.
אין לך הסבר?
לא. למרות שאבא שלי היה פעמיים באמריקה.
ו.
זה הוא סיפר. זה לפני שהתחתן.
לא. לפני שהוא התחתן.
פעם אחת הוא ברח.
שהוא לא רצה ללכת למל.
זה היה אז מלחמת העולם הראשונה.
כן. כן.
הוא לא רצה ללכת לצבא.
לצבא. כן.
אז הוא ברח לאמריקה ואחר כך חזר. ככה סיפרו לי.
אחר כך חזר ואני לא יודע למה הוא נסע עוד פעם
לאמריקה וחזר והגיע לגרמניה.
וככה הוא סיפר ו.
ובפרנקפורט היה לו ח.
הייתה לו חנות. אה. רהיטים גדולה.
מה היה אחר כך עם החנות הזאת? באמת לא יודע.
ואחר כך הוא חזר לבו.
אה. בא לבוקובינה.
שם היה גם האח חורג שלו והסבתא שלי.
אימא שלו. סבתא גם הייתה שמה.
המשפחה הייתה שם?
כן.
הייתה משפחה.
כן.
חוזרים למשפחה.
כן.
כשאת. על. אה.
פלשתינה שמעת. דיברתם? מתי פעם ראשונה.
פלשתינה אני ידעתי דבר אחד.
כן.
היה בא כל חודש בן אדם עם כזה.
כזה איפה שזורקים כסף. עם כזה.
כן. עם הקופה.
ו. ו. והיה מבקש כסף.
קופסה כחולה?
כחולה בשביל זה קרן קיימת ו. ו.
וגם ככה ביקש כסף בשביל פלשתינה ואז בוודאי אבא נתן.
אף פעם. אף פעם הוא לא אמר לא.
אבל על פלשתינה לדבר. ללכת.
גם לא עלה על הפרק אולי נעלה לפל.
מה פתאום.
זאת לא הייתה האג'נדה בכלל?
לא. בכלל לא.
כן.
מה פתאום. זה היה לנו טוב שמה לא היה צריך ל.
ללכת לפלשתינה. היה לנו. חי. חיינו טוב.
מתי זה משתנה?
זה השתנה כש.
אתה יכול להגיד.
כשנכנסו הרוסים.
כשנכנסו הרוסים השתנה?
בשנת 40'. בשנת 40'.
כן.
זה השתנה הכול.
זה היה בהסכם ריבנטרופ מולוטוב.
ריבנטרופ מולוטוב. בדיוק.
נכון.
נכנסו הטנקים הרוסים. זה אני זוכר אפילו.
תתאר לי את הכניסה של הרוסים.
הרוסים נכנסו אלינו ב. בטנקים.
ובצבא. צבא הגדול ו. ו. ועם מכוניות. ו.
ברחוב הראשי הזה ש.
ברחוב הראשי. ואני זוכר שהיו זורקים עית. עית. אה.
עיתונים רוסים. לא יודע.
אני לא ידעתי אז. אה. לקרוא רוסית.
אני למדתי רומנית בבית ספר וגרמנית בבית.
אז אנ. היות ואני אוהב שפות.
ואני יודע שפות גם עכשיו הרבה בלי ללמוד.
אז אני לקחתי את העיתון אחד מתוך שאלה
שהם זרקו והלכתי עם זה לאיזה בנאדם שאני ידעתי.
איזה שכן שהוא כן ידע רוסית.
וביקשתי ממנו: "אני מבקש ממך. אני מאוד אוהב שפות".
כבר אז. "תראה לי את הא'-ב' כאן".
והוא הראה לי את זה וזה היה ב.
ב. ביולי. סוף יולי. סוף יולי הוא הראה
לי את זה ואני ישבתי בבית והתחלתי להסתכל על זה. על העיתון.
כשהגעתי לב. לבית ספר זה כבר היה בספטמבר.
היה כבר הבית ספר הרוסי.
הרוסים היו שם. אני כבר ידעתי לקרוא רוסית.
אז ו. כן.
אז מה באמת השתנה?
מה זה השתנה?
בחיים שלכם? מה משתנה?
לקחו את הכול. אה. הרוסים לקחו.
את הרי זה היה אז הבול.
הבולשביקים. זה היה סטלין עם זה.
עם הקולחוזים וזה אסור היה ל. ב.
לאיזה סוחר. אין סוחר.
זה הכול שייך למ. למדינה.
הלאימו.
לקחו. הלאימו. לקחו את הכול. היה אסור.
מה לקחו לכם? לקחו לכם את המנסרה.
המנסרה וס. לקחו את ה. את העסק.
אה. את העבודה שאבא. אה. אה.
אה. שמה שעבדו בתוך היער.
היערות האלה. את ה.
הורידו את העצים. הכול ל. לקחו.
עשו לו רק טובה שקיבלו אותו כ. כמי.
כ. שהוא הבין ב.
בדבר הזה. כאילו שהוא עובד אצלם.
אבל זה היה כבר גרוע מאוד.
כן.
אנחנו הלכנו איזה שנה ההיא בבית ספר. זה נכון.
התחלנו ללמוד כבר רוסית גם כן.
ס. עד.
אה. עד שזה התחיל.
בשנה הזאת אתה כילד.
אה. הם גם לקחו לסיביר.
מי שהיה לו.
על סיביר שמעת?
בתעודת זהות ששמו לו את החותמת 39'?
שום תעודת זהות.
זה בעירייה. בתוך ה. בעירייה החליטו.
זה היו רוסים שמה כבר.
כן.
שאלו על. על הרוסים והיו גם ה.
חלק מה. מהפקידים שנשארו שם בזמן. שעבדו בזמן רומניה.
התחילו לשאול מי. מי עשה רע ל. לפועלים?
מי. מי לא התייחס אליהם יפה?
מי לא שילם כמו שצריך?
בלילה באו ולקחו ולסיביר ואנחנו פ.
פחדנו ש. שיבואו גם בלילה.
זה בלילה הם עשו את זה. רוסים.
ממש בלילה הוציאו משפחות שלמות יהודים אני מדבר.
ואלינו לא באו. זה היה מ. מזל ו.
ולא מזל. אני אספר לך למה.
אלינו לא באו. כי היו ב.
בעירייה שמה אבא תמיד היה בן אדם.
היה נותן הרבה לס. לעניים.
כן.
אפילו ל. לעובדים האלה שלנו שלו.
כן.
שעבדו כל השבוע ביער. ובסוף ה.
בסוף השבוע. ביום. אה. שבת. ראשון הם חזרו.
כן.
על מנת לקבל קצת.
אבל עד שאבא קיבל אותם הוא נתן הוראה שם הייתה.
אה. אממ. מסעדה.
כן.
לתת לאנשים האלה מה שהם רוצים לאכול.
אני משלם. זה היה כל שבוע.
עכשיו אני רוצה להגיד לך מה היה.
האם הז. שאנחנו נשארנו.
אני אתן לך דוגמה של איזה משפחה שהיה להם.
הייתה להם חנות גדו. אה.
גדולה מאוד של מנופקטורה. את יודעת מה זה?
כן.
כן. וכששמעו ש. כששמעו ש.
מנופקטורה זה בטקסטיל.
טקסטיל.
אוקיי.
היו מוכרים לגויים שמה.
כן.
בשביל ח. בשביל. אה. לעשות.
אה. ז. מכנסיים. טקסטיל.
וזה היה בן אדם דווקא דתי.
אנשים לא היו להם ילדים.
שוורץ אני זוכר עוד היום קראו לו שוורץ.
השכנים שלנו גם.
הם שמעו שלוקחים בלילה.
באים לקחת בלילה.
בא מישהו מהעירייה כנראה שהכירו
אותו את ההוא: "תדע לך הלילה באים לקחת".
אז הוא. הוא. אה.
רגע. אז הוא ברח והסתתר באיזה מקום והיא נשארה.
היא אמרה: "אותי לא ייקחו. מה אני לבד פה".
ו. ו. ולקחו אותה והעבירו אותה
לסיביר והוא נשאר ולא יודע איפה הסתתר.
אני יודע רק שהוא היה בטרנסניסטריה ולא חזר.
היא הייתה בסיביר.
והיא הצליחה לשרוד שם ולחזור.
והיא הצ. ו. וחזרה.
אז אני אומר זה לא היה כל כך רע אז כשלקחו לסיביר ו.
ואחר כך וחלק ר.
הלכו לטרנסניסט. הנה אנחנו הלכנו.
אותנו לא לקחו לסיביר.
לקחנו זה. לא לקחו אותנו לסיביר והלכנו לטרנסניסטריה.
המושג בורז'וי הוא מצלצל לך?
בוודאי.
מה זה.
אה. בורז'וי זה אלה שיש.
זה אלה ש.
להם הרבה כסף.
אתם נחשבתם לבורז'וי?
לא. עדיין לא.
עדיין לא הייתם ברמה של.
בורז'וי זה ברמה כבר גבוהה.
גבוהה. אצלם.
אצל הרוסים. אבל אנחנו לא.
ולכן לא הייתם בסכנה להישלח לטרנסניסטריה?
או שאולי גם אתם הייתם בסכנה?
מה. לטרנסניסטריה?
אה. סליחה. לסיביר?
לסיביר זה לא זה.
שאבא שלי היה בן אדם טוב.
אמרתי לך. נתן ב. באו לבקש.
אה. בשביל. בשביל נוצרים גם באו.
באו אז. לבקש שאבא ייתן משהו.
תמיד נתן מעבר למה שצריך היה לתת והיה בן אדם טוב.
אז הוא היה מוגן בגלל התכונות האלה שלו?
בדיוק.
בסדר.
אמרתי לך את זה.
אז עכשיו אני סתם שואלת שאלה היפותטית.
נגיד וזה לא היה ככה. הוא היה בין א.
הוא היה מועמד בגלל המעמד שלו?
בוודאי. זה בטוח.
הוא ה. זה מה שאני רוצה לדעת.
כן.
זאת אומרת שהוא הצליח להינ.
להינצל מציפורני סיביר.
שבעירייה אמרו עליו דברים טובים.
אוקיי. בגלל זה שהוא לא.
שהוא לא אי. שהוא לא. שהוא לא.
שהוא התייחס לפועלים כמו שצריך.
שילם להם כמו שצריך ולא כמו אחרים.
עשה. עשו חשבונות וזה החשבונות לא היו פיקטיביים.
כן.
כמו שצריך.
כן.
זה סיפרו. זה הכול דיברו באיזה. בעירייה שמה.
הרוסים שאלו וס. ואלה סיפרו.
מה משתנה בחיים שלך כילד בשנה הזאת של הרוסים?
שום דבר.
אתה ממשיך. אתה לא מרגיש שו.
שוב ללכת לבית ספר בחורף. ב.
בשלג עד כאן עם 22.
20-22 מעלות מינוס. מינוס.
כן.
וככה הלכנו לבית ספר.
אתם נהניתם מחוגים. מפעילויות שחינם שהסובייטים ארגנו או.
שום דבר. כלום. רק בית ספר.
איך היה היחס בבית ספר בשנה הזאת של היהודים?
בסדר. כן.
כי נשארו אותם המורים וח.
וחלק קטן הגיעו מרוסיה. רוסים.
כן.
כשלימדו רוסית. אבל היתר גיאוגרפיה וכל זה עדיין דיברו גר.
אה. אה. בשפה הרומנית.
עדיין בשפה. בשפה הרומנית.
רוסית. כן. הרוסים לא יכלו ל.
לשנות את זה כל כך מהר.
אבל אחר כך כבר לא נשאר להם זמן בכלל כי הם גם כן ברחו.
זה. אבל זה אנחנו צריכים לספר.
אתה זוכר אם הם אפשרו לכם. אה.
כי אנחנו יודעים מהסובייטים שהם לא.
לא מאפשרים שום התארגנות קהילתית ושום.
לא היה.
הם ביטלו. לא. לא היה?
לא. לא היה. עכשיו.
והתארגנות דתית. התארגנות.
הלו גברת. אנחנו צריכים להתקדם.
אנחנו נו. עדיין לא.
לדעתי אנחנו עדיין לא עשינו כלום.
אני צריך לספר מה שקרה.
אתה תספר הכול.
מה שקרה וזה ייקח זמן. אם ככה.
ואנחנו מדברים עכשיו על דברים שאני שמה מ.
מספר. שאני שמה. [כך במקור]
בבקשה.
את נותנת לי יד חופשית?
מה שאתה רוצה.
נו. עכשיו זה בסדר.
אז ב. ב. כתוצאה מהסכם מולוטוב-ריבנטרופ.
ואת בטח יודעת מזה.
אז. אה. זה שנכנסו הרוסים זה אנחנו יודעים.
מולטוב-ריבנטרופ נכנסו אלינו הרוסים.
אבל הגרמנים התקדמו שמה.
התקדמו בפולין זה היה בשנת.
אה. שלוש. אה. 41' ואז הרוסים כבר התחילו לברוח.
עזבו את ברהומט.
עזבו את כל הסביבה וברחו כי ראו שזה עוד מעט הם.
הם נכנסים ל. למצב לא טוב ונכנסו במקום ה.
מיד שהרוסים ברחו נכ.
את יודעת שרומניה הייתה בצד הגרמנים בצד ה.
הם עם היטלר הלכו.
אותו דבר גם. אה. בולגריה.
לא חשוב כל אלה. אבל אני מדבר על רומניה.
נכנסו רומ. אה.
רומנים אלינו ב. בבוקובינה ופלוס גרמנים.
היה מעורב באיזה.
באיזה שבת נכנס אלינו.
אנחנו ישבנו על יד השולחן ואכלנו צוהריים.
נכנס אלינו שכן וטוב שהוא עשה את זה והוא אומר לאבא
שלי: "מוישה. תדע לך".
שכן רומני או שכן. אה. יהודי?
יהודי. יהודי. אבל זה טוב שהוא עשה את זה.
כן.
כי היו צריכים לברוח.
הוא אומר: "צריכים לברוח כי" בז. ב. ב.
בברהומט ה. ה. איך אמרתי.
אמרתי שיש 2 חלקים. אחד למעלה ולמטה.
"בברהומט של. של. אה.
שלמטה. שמה מתחילים להרוג כבר יהודים".
פשוט מאוד להרוג יהודים.
מי זה הורג? השכנים? הרוטנים?
הרומנים. הרומנים.
הצבא הרומני?
הצבא הרומני וגם הש.
וגם הגויים ש. ש. ז. חיו בסביבה ההיא שם.
הרוטנים שמה.
הרוטנים שהיו אפילו שכנים שלהם.
כן.
ו. ואמרו. אמרו א. אמר השכן הזה לאבא.
אנחנו ישבנו ליד השולחן.
זה היה בשבת אני זוכר ואכלנו צוהריים.
הוא אומר: "מויישה. צריכים לברוח".
עזבנו את הכול.
כי הוא והלך הביתה.
הוא אומר: "גם אני הולך לקחת את.
את המי. אני לא יודע לאן לברוח". הוא אמר.
אני זוכר כמו היום: "אבל משהו אני צריך לעשות".
אז אבא. עזבנו את השולחן עם האוכל.
לא הספקנו לקחת שום דבר. כלום.
ככה. כמו שאתם?
כפי ש. כפי ש. הכסף בבית לא היה כי אני אגיד לך למה.
בכסף לא החזיקו בבית.
בגלל זה ששמה. אה.
היו נכנסים. אה.
גנבים. זה קוראים לזה גנבים.
ואני אומר היו נוסעים והיו גונבים את הכול בלילה.
היו ס. ס.
היו נכנסים גנבים ולא רק זה שלקחו את ה.
גנבו את הכסף והכול את.
ועוד דברים אלא הרגו את האנשים. הרגו.
זה לא כמו כאן. הוא גונב ובורח.
שמה הורגים גם. היו הורגים.
כן.
אז כסף לא היה בבית.
זה היה בבנק. כסף.
היה לנו הרבה כסף.
אבל אבא החזיק את זה בבנק.
ככה שאנחנו ברחנו מהבית כפי שהיינו מלובשים ב.
בשבת בצוהריים והלכנו אבא ו.
ובאנו למנהל עבודה שלו.
זה גוי שהיה גר בסביבה שלנו שמה ואבא סיפר.
אמר לו: "אתה יודע מה קורה עכשיו?
אתה מוכן להחזיק אותנו.
ל. להסתיר אותנו?"
אז הוא התחיל לחשוב.
לחשוב. הסתכל על אשתו.
אני לא יודע מה. מה.
מה היא אמרה לו. אשתו.
הוא אמר: "בסדר גמור.
אתם הולכים עכשיו לתוך ה.
אה. מחסן".
יש לו. היה לנו.
היה לו לו כזה איפה שהיה מחזיק את.
החזיק את הק.
קש. היה לו קש בשביל הפרות.
מתבן.
מתבן כזה. הכניס אותנו.
הכניס אותנו לשמה ושמה אנחנו היינו 3 ימים.
היה מביא לנו אוכל גם כי זה היה איש ב.
ב. של הבית. היה מנהל עבו.
אתם נתתם לו איזה כסף. משהו בשביל זה?
אתם פיציתם אותו במשהו?
אמרתי לך שברחנו בלי כלום.
כן.
לא היה לנו. לא.
זה חשוב לדעת.
כי בדרך את. אחר כך את תראי שזה.
שאם אין כסף אז יש בעיות.
אנחנו ברחנו ו. ו.
ולא השכל. כלום לא היה.
הכסף היה בבנק. לא
הספקנו לקחת אפילו חולצות או משהו. שום דבר.
ברחנו וזה טוב עשינו.
כי מי שנשאר שמה.
אחר כך שמענו ש. ששחטו אותם. הגויים.
לא ה. הרומנים.
אלה שהיו חברים שלכם.
אלה שהרו. שהיו השכנים של. שלנו שחטו אותם.
והרומנים אמרו: "תעשה. תעשה.
תעשה. אל תשאיר לנו אף יהודי כאן".
טוב. ב. אה.
ביום השלישי הוא בא ואמר ש: "שאני מצטער מאוד.
אני מפחד אם אני אחזיק אותכם כאן כי.
כי עכשיו הולכים ומחפשים בכל מקום.
הם שמעו שיש יהודים שהסתתרו ולכן אני מפחד מאוד".
והוא אומר שיש הודעה שהוא שמע בחוץ.
שיש הודעה שכל היהודים שעדיין נמצאים
שמה עוד שצריכים להת. להת.
להתאסף ב. במרכז ה.
הכפר. העירייה הזאת.
מ. ליד העירייה.
ומה הלאה? אנחנו לא יודעים.
הלכנו. הוא אומר שהוא מפחד להחזיק אותנו.
אז אולי הוא היה צודק.
אז הלכנו לשמה והתאספנו יחד עם עוד כמה שהיו ש.
שהסתתרו. יהודים. אני מדבר משפחות שהסתתרו עד אז.
ואנחנו הלכנו ההורים ו.
ו-3 ילדים אני. אח שלי ואחותי.
אחותי הייתה בת 8.
והתחלנו ואז הגיעו הרומנים.
הצבא הרומני ומה.
רק שניזכר. אתה היית בן 16?
זה היה ב-41'.
ואתה היית בן ש.
אני הייתי. הייתי בן. בן 16. כן.
מ-המ.
האח שלי ב.
הוא צעיר ממני בשנה וחצי ו.
ואחותי הייתה בת 8.
זה אני כן יודע בדיוק.
חבל שאני רציתי להראות לך כאן.
יש לי את התמונה הזאת.
אנחנו בסוף נצלם.
כן. אז הם אומרים: "עכשיו אתם בידיים שלנו ואתם צריכים.
ואנחנו. ואתם צריכים ללכת לאן שאנחנו ר.
מובי. מובילים אתכם".
והתחילו. התחלנו ללכת ברגל.
ל. ל. ליוד. ללא ידוע.
עד שהגענו לסטורוז'נץ הלכנו איזה כמה ש.
איזה 5. 6.
הביאו אתכם. את כל היהודים האלה בשיירה לסטורוז'נץ?
אלה שהתאספו במרכז.
כן.
כנראה שאלה רק נשארו.
כן.
והגענו ו. ברגל הכול.
והגענו לסטורוז'נץ.
איך היה היחס שלכם. שלהם אליכם ברגל?
זה. את. את תשמעי.
אחר כך זה ה.
זה עדיין היה טרי הכול.
כן.
זה רק יום אחד.
כן.
היחס לא היה טוב.
מה אני רוצה להגיד לך על זה?
זה רומנים. צבא רומני. אנטישמים.
הם עוד אמרו. הרומנים גם ברומ. ב. ב.
במרכז רומניה אמרו שאנחנו אלה שהבאנו את הרוסים אלינו.
כן.
הם לא סיפרו שי. היה.
הם לא ידעו. ולא.
לא סיפרו שהיה הסכם כזה.
אנחנו כאילו היינו אשמים בזה שהרוסים נכנסו אלינו.
כן.
ולקחו להם את הבוקובינה.
כן.
אז באנו לסטורוז'נץ והכניסו אותנו לבית כנסת שמה.
הם הז. הרומנים.
ושמה היינו איזה 3. 4 ימים.
היו מביאים לנו בבוקר. אה.
פרוסת לחם כזאת קטנה וזה כבר התחיל.
פרוסת לחם בבוקר.
פרוסת לחם קטנה ועם קצת.
אממ. צ'יר זה נקרא.
מים חמים עם קצת.
ק. מ. וזה. קמח תירס.
זה היה בבוקר. בצוהריים היה במקום פרוסת לחם אחת.
2 פרוסות לחם ואני לא זוכר מה היה שם. איזה יר.
כמה יר. איזה מלפפונים. זה.
זה 3 ימים קיבלנו ככה.
ואז אמרו מתחילים להמשיך הלאה.
ו. והכול ברגל.
ואחותי בקושי הלכה. ילדה בת 8. קטנה.
אבל זה עוד לא היה כלום עד אז.
הגענו דרך. אהה.
הובילו אותנו דרך. אז קראו לזה בסרביה.
את שמעת על בסרביה?
היום קוראים לזה מולדובה.
עד אדינץ הביאו אתכם?
היום זה מולדובה.
עד אדינץ הביאו אתכם?
אה. הנה. את יודעת. עד אדינץ.
מאיפה לקחת את זה?
אחרים סיפרו.
טוב. אבל. אה. מה ש. בדרך בוולדובה.
בבסרביה שמה היו גויים נורא.
היו יוצאים עם. עם. עם. אה. דלי מים ושופכים עלינו.
היו ילדים לקחו א. אבנים וזרקו.
הרומנים לא אמרו מילה אחת.
מה אכלתם בדרך?
מה אכלנו בדרך? מי שהיה לו.
מי שהיה לו עוד. אה.
מכר. אה. חולצה והגוי.
גוי יצא החוצה. בשביל חולצה הוא נתן פ. פרוסת לחם.
אנחנו. אני לא זוכר איך כבר יכול להיות שלאבא היה עוד.
או לאימא. זה הייתי.
עדיין עוד ילד. בכל זאת בגיל 16 עוד.
יכול להיות שהיה להם עוד קצת כסף בכיס. אני לא יודע.
קיבלנו. כב. אני יודע שנתן לנו. אבא נתן ז.
נתן לי פרוסה לכולם.
פרוסת לחם פעם ביום וזה מה שאכלנו.
פרוסת לחם ואיזה תפוח עץ.
כנראה שהיה לו עוד איזה כסף בכיס כי אנחנו יצאנו.
אמרתי ברח. ברחנו. ולכל הכסף נשאר בבנק.
אתה זוכר את התקופה הזאת שאתה מאוד. מאוד רעב?
תכף תשמעי. והגענו. הגע.
כן בדרך עד אדינץ.
אני לא יודע אם סיפרו לכם את זה. מי שסיפר.
זה חשוב מאוד מה שאני הולך לספר עכשיו.
הגענו. אנחנו לא ידענו שאנחנו הולכים לאדינץ. הלכנו.
והיה. זה היה כבר ככה ב.
בסוף אוגוסט התחילו גשמים גם והגענו לו.
הובילו אותנו והגענו איזה קילומטר או ככה כנראה לפני.
היה אחר כך כפר אחד.
מה עשו רומנים? הם לא רצו להכניס אותנו ל. לכפר הזה.
אולי זה היה לפנות ערב כבר בגלל זה
שהם ידעו שאנחנו נלך לחפש איפה לישון.
משהו באיזה. אני לא יודע בחוץ אבל להסתתר מתחת לגג.
אז הובילו אותנו והכניסו אותנו לאיזה שדה ענק.
ואנחנו היינו שם איזה 2.500 או 3.000
איש: "כאן אתם נשארים בלילה הזה.
לא לזוז לאף מקום".
זה הכול ברומנית דיברו.
גם. וב. וזה היה ביום לפנות ערב התחיל גשם.
כל הלילה גשם ובלילה שמה זה לא כמו פה.
בלילה שמה זה כבר היה.
איזה מינוסים. מינוס מעלות. אני לא יודע כמה.
בכל אופן זה היה נורא קר. נורא קר.
ואתם לא הייתם לבושים מספיק גם?
בוודאי שלא. ולא רק אנחנו אחרים גם כן לא.
כן.
וזה היה גם.
גם רטובים מהגשם וגם הקור בלילה זה היה משהו נורא.
ובלילה אני שמעתי. אנ. אני שמעתי יכול.
יכול להיות שאח שלי גם כן או אחרים:
"איי. אני רו". וזה הכל ביידיש: "אני הולך למות.
אני לא יכול. אני לא יכולה. אני לא יכולה לזוז".
זה היה. היה להם כנראה שהם מהכפור כבר לא יכלו לזוז.
בבוקר ש. ואנחנו המשפחה שלנו לא קרה. זאת אומרת.
עוד שרדתם את זה.
כן. זה אני חושב אני אומר.
אני אספר לך גם הלאה מה היה.
אני חושב שזה ה. הגנים ואת תראי שזה.
יש דבר כזה גנים. אנחנו עוד לא הגענו לזה.
אבל בבוקר אני קם. אני רואה מסביב אנשים לא קמים.
כאן 3. כאן 2. שמה 3. 4 לא קמים.
כל אלה זה היה איזה 150 אמרו אז שנשארו שמה בלילה מ.
מהכפור ורטובים שלא הכניסו אותנו לכפר בכ.
על מנת שאנחנו נלך לחפש.
מה עשו עם המתים?
מי שהשאירו אותם שמה.
למאכל חיות בסיביר?
רגע. תכף זה עוד לא הכול.
השאירו שמה ו. ו.
ואמרו לנו: "יאללה. היידה".
היידה זה ברומנית.
"היידה. מתחילים ללכת הלאה".
אלה נשארו שמה. בדרך.
אנחנו הרי גם כן לא יכולנו ללכת מהר.
הם התחילו לדרוש ללכת יותר מהר וזה היה בכול בדרך לאדינץ.
עדיין לא הגענו לאדינץ.
והלך רבי אחד היה.
קוראים לו. היו. זה היה הרבי מסליטין. [משובש]
היה עיר. עיירה גדולה. גדולה.
את שמעת על סליט. סיפרו לך על סליטין?
דער סליטינר רבי.
זה היה רבי כמו שהיום. אהה.
מפה נוסעים לדימונה. שמה היה איזה רב גם כן פרנסה וכל.
היו נוסעים אליו. אה.
יהודי שרצה לחתן את הבת.
ש. ש. שיעזור לו למצוא חתן וזה פרנסה
והרב כאילו עזר לכל דבר.
והרב הזה כבר היה זקן ואני זוכר טוב מאוד. למה אני זוכר?
כי אני הלכתי גם כן מאחורה נשארתי אני ואח שלי ואחותי.
ההורים קצת ני. הלכו קדימה.
ואני ראיתי צד אחד החזיק אותו. את הרבי הזה.
היה לו 2 בנות. בנו. בת אחת כאן.
בת אחת שנייה כאן והרבי הולך לאט.
היה באמת האחרון כמעט.
באו 2 ז'נדרמים. את יודעת מה זה ז'נדרמים?
כן.
כן. באו 2 ז'נדרמים ואומרים: "אתה הולך לאט.
אם אתה לא מתחיל ללכת יותר מהר.
אתה תראה איך.
תראה תכף מה אני עושה. מה עושים".
הוא אומר: "אבל אני זקן.
אני רב. אני עשיתי הרבה. הרבה טובות.
ת. ת. תרחמו עליי".
"תתחיל ללכת".
אני ר. ראיתי את זה ככה: "תתחיל ללכת יותר מהר".
הוא לא יכול היה ללכת.
אז הוא. אחד מהשניים האלה.
הז'נדרמים האלה הוציא אקדח והראה לו: "תראה.
אתה הולך או לא הולך?"
אבל הוא התחיל אז הרב: " [משובש] (יידיש)"
ביידיש: " [משובש] (יידיש)" את זוכר.
את יודעת מה זה? " [משובש] (יידיש)"
עזור לי.
"עזור לי. אני עזרתי להרבה יהודים. רבי שמע ישראל".
ככה הוא אמר עם היד: "שמע ישראל.
תעזוב. הולך להרוג אותי".
אז. אה. ראה את זה לא יש.
זה לא התייחס בכלל לזה.
אני לא יודע אם סיפרו לך את זה.
אני במו עיניי. ראיתי את זה.
הלך. כאן כדור.
כאן כדור. הרב בשניים פה ופה.
תשמעי אני נחרדתי. הרב נפל.
מה עשה. מה עשו ה-2 החיילים האלה?
אני קם לדקה. עם הרגל.
עם הרגליים. התחילו לדחוף אותו לתי. ל.
לצד הכביש. הוא התגלגל ככה והוא. הם ס.
הם דוחפים. דוחפים והוא הגיע לצד הכביש ושמה השאירו אותו.
הבנות התחילו לבכות. זה היה טרגדיה.
אני. זה כבר בתור ילד והתחלתי לראות מה הולך שמה.
והגענו לאדינץ.
הרבי נשאר שמה.
אני רוצה לשאול.
כן.
אותך ב. בלילות האלה שהם השאירו אתכם בשדה.
כן.
אתה זוכר גם מקרים של אונס של נשים בלילות האלה?
לא. אני לא יודע את זה.
על דברים כאלה אתה לא.
אני אגיד לך. אני לא יו.
אתה זוכר שגררו החוצה נשים. חיילים לאנוס אותם?
דיברו על זה אולי?
אני לא יודע מזה שום דבר.
מי שאמר את זה אני לא יודע מזה.
לא שמעתי ולא ראיתי.
אוקיי. אז הגעתם לאדינץ.
הגענו לאדינץ.
ואדינץ בטח סיפרו לך שמה שזה כבר הייתה. היו יהודים שמה.
אבל היהודים ה. זה הבתים היו ריקים כבר.
כי אנשי. כי היהודים מאדינץ כבר הובילו אותם מי יודע לאן.
לא יודעים לאן. אנחנו לא ידענו לאן.
אז הם אמרו. הם קיבלו הוראות מבוקרשט.
מרתה. את מפריעה פה.
נראה שהם לא רוצים שאת תהיי. אני יכול להמשיך?
תמשיך. בבקשה. כן.
באדינץ היה. היו בתים ריקים של יהודים שכבר לא היו שמה.
אז הם אמרו: "עכשיו אנחנו מרשים לכם כל אחד.
כל. כל משפחה. כל. כל אחד יכנסו.
ת. תתפסו לכם איזה מקום. איזה חדר שמה.
ואנחנו עדיין נשארים פה".
באדינץ זה היה עדיין.
אני אמרתי שזה היה אוגוסט.
ביום זה עוד חם ובלילה זה מתחיל להיות קר.
אבל ביום חם ושמה לא היה מים.
היו מביאים פעם ביום. 3 פעמים ביום.
פעם ביום היו מביאים.
אה. זה חביות.
3 חביות מים סך הכול בשביל קרוב ל-2.000 איש.
3 ח. אז מה שהיה שם אני ראיתי.
גם לי. לנו לא היה מים לאכול.
גם. גם זה לא היה.
אבל מים לפחות כי זה חם.
אז אחד עלה על השני לקחת קצת מים מאותם חביות.
הב. אחותי כנראה גם כן רצתה מים.
היא הייתה בת 8 כבר 8.5.
ומצד השני היה. הייתה גדר.
מצד השני עמדו אוקראינית. ה. הגויים.
הנשים האוקראינים שם שגרו בצד שני של ה. של הגדר.
עמ. עמדו עם. עם בקבוקי מים.
זה כן את רואה? על מנת לתת.
אבל אלה לא נתנו ללכת.
הז'נדרמים האלה עמדו שמה ליד הגדר. לא נתנו ללכת.
אחותי כנראה היא ראתה איזה חור.
היא רצתה לשתות. היא הלכה ולקחה.
אחר כך נודע לנו מה קרה.
היא הלכה ועברה דרך. ד. ד. ד.
יצאה החוצה דרך הגדר.
דרך החור הזה. ולקחה את בקבוק מים וחזרה בחזרה.
ראה אותה ז'נדר.
ז'נדרם.
ז'נדרם וירה בה פה.
היא קיבלה כדור פה.
ובאו מהר. אנשים אלינו ואמרו: "הבת.
הילדה שלכם ירו בה. ירו בה. תלכו לראות מהר.
היא הלכה לקחת מים".
אז אנחנו רצנו מהר ומצאנו אותה שמה על הרצפה.
מלאה דם פה ו. והכדור עדיין בפנים.
אז שמה היה אחד שהוא היה.
שהוא איזה פרמדיק. אני יודע מה.
מהאלה ש. מהיהודים האלה.
הוא לק. הוא קרע איזה ח.
אני לא יודע מאיפה הוא לקח חתיכת
סמרטוט ושם לה ש. שם לה פה.
וקודם הוא ז. הוא ניקה את הדם והיא שוכבת ובוכה וככה הז.
ואנחנו לקחנו אותה. אנ.
הזה. אבא ואני לקחנו אותה. אבא.
בידיים.
ב. בידיים והבאנו אותה לשם איפה שהבית הזה. לתוך החדר הזה.
העיקר. ככה זה היה.
ככה היא הלכה איתנו.
כן. תמשיך.
ככה היא הל. זה 2 דקות.
ככה היא התחילה ללכת איתנו.
המשיכו ל. המשכנו ללכת.
קיבלו הוראות תמשיך ללכת הלאה.
איך היא באמת הצליחה ללכת? אתם סחבתם אותה?
היא. ב. ב. הח. החזקנו אותם כמו שהחזיקו
2 הבנות את האבא שלהם. את הזה. את הרבי.
אבל היא התחילה ללכת.
זה היה מזל והכדור היה בפנים.
מ-המ.
כי אף אחד לא טיפל בזה אבל מסכנה.
זה. אז התחלנו ללכת והגענו.
ב. באדינץ אתה כבר זוכר שיש טיפוס?
איפה?
באדינץ אתה זוכר?
לא.
עדיין לא.
טיפוס תשמעי ממני. לא.
שמה עדיין לא נתקלתם?
לא. לא היה טיפוס שמה.
אוקיי.
אולי יש אנשים שכבר היה בתוך הגוף שלהם משהו.
כן.
זה אני לא יודע.
כן.
אבל מסתבר שאולי כן בגלל זה שהיה טיפוס.
כן.
אני תכף אספר לך את זה.
את ש. אני יודע שאת אמ. שמעת על טיפוס.
כן. אז הובילו אותנו לדניסטר.
הגענו לדניסטר. את יודעת את זה?
כן. יודעת.
למה קוראים. קוראים לזה טרנסני. [משובש]
details.fullDetails.itemId
10978439
details.fullDetails.firstName
Shmuel
details.fullDetails.lastName
Lader
details.fullDetails.dob
1925
details.fullDetails.pob
Berhomet, Romania
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
19/05/2014
details.fullDetails.latestDate
19/05/2014
details.fullDetails.submitter
לבר שמואל
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer