Yad Vashem logo

Testimony of Menachem Martzly Mallarek Malron, born in Poland, 1930 regarding his experiences in Inowroclaw, Kleczew, Zagorow, Sompolno, the Czestochowa Ghetto, the Krakow Ghetto, Prokocim, the Plaszow camp, Krakow, Skarzysko-Kamienna, Shlieben and Theresienstadt

Testimony
null
null
null
null
null
null
null
במוגילו.
היום ח' בחודש אייר שנת תשע"ד. ה-8 במאי 2014.
אני סיגל הולצמן.
מראיינת את מלרון מנחם לבית מלרק.
מר מלרון נולד במוגילנו שבפולין בשנת 1930.
הריאיון מטעם יד ושם ונערך בבית העד.
בוקר טוב. מנחם.
בוקר טוב.
מנחם. ספר לי בבקשה על הילדות ועל בית הוריך במוגילנו.
בבקשה. איך קראו לאבא. לאימא. לאחים?
לאבא קראו מקס. אימא.
רותקה תמיד קראתי לה.
ואח שלי. קראתי לו תמיד הניו. הניק.
אה. ו. ה.
הילדות שלי הייתה בסביבת פולין.
בסביבה. חצר. יחד עם ילדים פולנים.
אז בתור ילד.
אפשר להגיד שלא הרגשתי שאני יהודי.
אני רוצה רגע. לפני שנדבר על.
על הנושא הזה של יהודים בין גויים.
שנדבר על המשפחה שלך.
אח שלך היה יותר גדול ממך או יותר קטן?
אח שלי יותר גדול בקצ.
3 שנים. אפשר להגיד.
ומה אבא שלך עשה?
ממה אבא התפרנס?
אבא שלי התקרנס. הת.
השתכר מס. היה לו חנות.
מין כולבו אפשר להגיד.
היה אפשר לקנות בדים.
חליפות. אה. חוטים.
כפתורים. ו. חנות.
ואיך היה המצב הכלכלי בבית?
ה. המצב כלכלי שלנו היה טוב מאוד.
והייתה אחד החנויות הגד.
אחד החנויות הגדולים ביותר במוגילנו.
היו לך גם סבא וסבתא?
דודים ודודות באזור?
היו. אבל בעיירה זאתי היו רק 3 משפחות יהודיות. ו.
במוגילנו?
במוגילנו.
ו. במוגילנו היה.
לפי דעתי. 20. 30 אלף אזרחים.
ככה שאנחנו היינו יוצא מ. יוצא מהכלל.
בתור יהודים?
בתור. כן. לא היו בכלל יהודים. אחד.
ואיפה גרו הסבא וסבתא?
סבא וסבתא גרו בפו.
[משובש] (פולנית) קונין. סב.
אה. אה. קלצ'ב וווילצ'ין. 2 מקומות.
אה. של. אה. לא מרוחקים.
לסבא היה משק אדמות.
ועל יד זה. בקלצ'ב.
המרחק מקלצ'ב ל. אהה.
רופקי. רופקי. הכפר היה קורא לו ק. רופקי.
אני חושב שאני לא טועה.
ולו הייתה שם אדמה ופרות. ו.
איך קראו לסבא הזה?
לסבא קראו מלריק.
הוא היה אבא של אבא?
אבא של אבא. אבא של אבא. שם פרטי.
לא נורא.
שכחתי.
ומה אתה יודע על ההורים של אימא?
הורים של אימא היו.
של אימא היו גרים.
המרחק מקלצ'ב לווילצ'ין היה.
עד כמה שאני יודע. 12 קילומטר.
ולסבא היה שמה מין כולבו גדול מאוד.
אה. וילצ'ין היה מקום. אה.
יותר קטן מקלצ'ב והוא ה.
היה לו ה.
התעסק עם מסקר. מסחר. כולבו.
היה גם. אה. פחם מכר. גם סיד. אה.
בגדים. ממש כולבו הכי גדול שמה.
עוד לא ח. עד כמה שאני יודע.
לא היה עוד חנות כזאתי.
אני חוזרת למשפחה שלך במוגילנו.
אתה אומר שיש בסך הכול 3 משפחות יהודיות.
איך נוהל הבית שלכם מבחינה יהודית?
איזה סוג של יהודים אתם הייתם?
אה. איזה סוג של יהודים?
מ. פשוט מאוד אנחנו ידענו שאנחנו יהודים.
ובעיירה היה. אה.
מפעם לפעם היה בא רב ונתן הרצאות קצת.
ו. ידענו שאנחנו
יהודים כי את היהדות למעשה הכי הרבה רכשנו כשנסענו לסבא ש.
מצד של אימא ומצד של אבא.
וככה עברו החיים.
אתם. בבית שלכם במוגילנו שמרו שבת?
ציינו חגים? או שלא כל כך?
אה. ש. ש.
מפעם לפעם אימא הדליקה נרות.
וזה למעשה. בילדות למדתי קצת מודה אני.
מי לימד אותך?
כנראה שאבא.
אני מבינה שלא היה מניין במוגילנו?
לא היה בית כנסת?
היה בית כנסת.
היה? אבל היה מספיק אנשים?
היה בית כנסת. ו. אה.
בית כנסת למעשה היה.
אפשר להגיד. כל הזמן סגור.
ולמוגילנו הגיע לפעמים רב.
כנראה מ. מאינוורצלאב או ממקום אחר.
ומתי הגיעו הרבה יהודים למוגילנו?
כשהיה שוק. שוק. יארדמארק קראו לזה.
אז הי. הגיעו עגלות של סוחרים שעמדו בשוק.
ככה. היהודים שהיינו למעשה בין 2 המשפחות.
אה. המשפחה. אני כבר כמעט שכחתי את שם המשפחה השנייה.
המשפחה הש. השלישית בכלל לא הכרתי.
אה. שלמוביץ'. המשפחה השנייה קראו לו. אם.
אה. בלי טעות.
שלמוביץ'. בלי. בלי נדר.
אוקיי. תאמר לי.
ולמשל את החגים הגדולים.
ראש השנה. פסח. יום כיפור.
אז תמיד.
אז.
נסענו ל.
נסעתם לסבא?
לסבא. ל. אה. יותר לווילצ'ין.
שמה הי. התרכזו כל הילדים. כל הדודות.
הייתה לו. היה לו בית גדול ו. על פי רוב שמה.
אבל גם כן נסענו לסבא השני והיינו אצל סבא שני.
שמה גם כן היו הרבה יהודים. ושמה הרגשתי את ההיהדות.
אה. בוויל. וילצ'ין וקלצ'ב היו הרבה יהודים. לפעמים.
אנחנו מדברים על עיירות טיפוסיות. יהודיות קלאסיות?
כן. ממש.
כן.
הרבה פעמים שאני בבני ברק כאילו אני בקלצ'ב.
אממ. באיזה בית ספר אתה למדת?
בית ספר. 3 כיתות במוגילנו.
בית ספר פולני עממי.
יחד עם יהו. ילדים פולנים.
ואיך אתה הרגשת שם בתור יהודי?
ידעו כולם שאתה יהודי?
כן. לפעמים צעקו לי ש.
לי שמה: "יהודי".
בבית ספר. אבל.
אהה. ככה עבר הזמן.
אפשר היה לראות עליך שאתה ילד יהודי. לפי מראה חיצוני?
אה. יכול להיות שהייתי טיפה יותר.
לא ב. שחור יותר.
יותר כהה?
יותר כהה. אבל חוץ מזה אני חושב שלא היה הבדל.
רק כנראה שכל היהודים ידעו שאני יהודי.
גם בבית ספר כשהתחיל.
התחילו. אה. את ה.
המורה נכנסה לבית ספר
אז כל הילדים קמו והתפללו
[משובש] (פולנית) כל התפילה שלהם.
אני קיבלתי הוראה לעמוד דום ולא התפללתי יחד איתם.
אתה. בתור ילד. הרגשת במוגילנו אנטישמיות?
חוץ מהקריאות בבית הספר.
אתה זוכר עוד אירועים?
כן. ה. הרגשתי.
כי הילדים קראו מזמן לזמן: "ז'יד.
ז'יד". ולפעמים זר.
פעם זרקו עליי אבן.
קיבלתי ז. אבן ב.
בראש ו. כנראה בגלל שאני יהודי.
אהה. מה אני אגיד לך?
בחצר. איפה ששיחקתי עם.
איפה שגרתי. הייתי שווה ערך.
אפשר להגיד. ו. מה רציתי להגיד?
הא. במוגילנו היו. הייתה אנטישמיות.
היות ולאבי הייתה חנות ק. גדולה.
והאיכרים תמיד חשבו שאצל יהודי ימצאו
סחורה יותר זול. בקיצור.
היו שמה. הייתה קבוצה אנטישמית.
והעמידו מפעם לפעם פיקטים לפני החנות.
את יודעת מה זה פיקטים?
עמדו 3. 4 פולנים לפני החנות וכשרצה להיכנס ה.
לחנות פולני אז הם אמרו: "אל תקנה אצל יהודי.
אצל יהו. [משובש] (פולנית) בקיצור.
ואיך אבא התמודד עם זה?
אבא התמודד ולא הייתה לו ברירה.
היה צריך להמשיך ככה את המסחר.
קשר. אה. ידידות אולי עם המשטרה והם.
יכול להיות שהם השתדלו להגן עלינו.
כי מבחינה חוקית ליהודי.
כמו לכל נוצרי מותר לפתוח חנות.
איזה שפה דיברו בבית שלך? מה שפת אימך?
בבית דיברו פולנית בעיקר.
ההורים ביניהם מפעם לפעם דיב. דיבר.
דיברו יידיש. שאנחנו לא.
כילדים. שאנחנו לא. לא נבין.
וככה למדת יידיש?
יידיש למדתי קצת שמה. כאן ושם.
תאמר לי. להורים שלך היו גם חברים פולנים?
היו להם מכרים פולנים שהיו נכנסים לשתות תה או משהו כזה?
היו. אה. פולנים ידידים מפעם לפעם.
והם בעיקר אהבו מצות.
תמיד שקיבלנו מצות. אני זוכר.
חילקנו את. את. לאלה.
מכירים. קצת מצות.
הם מאוד אהבו את זה.
האם. אה. הייתה למשפחה שלך.
להורים שלך. איזושהי מידה של פטריוטיות פולנית?
הם הרגישו קשורים למדינה הפולנית? אתה יודע?
אה. היינו קשורים למדינה.
ה. היה לי דוד. היה קצין בצבא פולנית.
יש לי אפילו תמונה שלו כאן.
ודוד. דודים היו בצבא פולנית.
וזה הקשר עם הפטריוטטיות הפולנית.
כמובן. כששרו את ההמנון פולני.
אנחנו תמיד הצטרפנו בבית ספר. ואלה החיים היו.
מה אתה ידעת על ארץ ישראל בתור ילד?
על ארץ ישראל ידעתי תמיד מסיפורים. הרבה דברים.
אהה. בתקופה מסוימת. זה תקופה.
אבי רצה למכור את הכול ושנעלה ארצה.
אולם הכול הסתבך היות וסבא רצה שהבן שלו.
הדוד שלי. יתחתן קודם בפולין וכל.
מכל העניין. מכל העלייה ארצה לא נשאר כלום.
הוא אפילו שלח ארצה כסף. אחרי כן.
היות ומהעלייה לא יצא כלום.
אז הוא כנראה החזיר את הכסף וקנה בפולין.
בקאליש. בית של 3 קומות.
היה. היה לו כנראה די הרבה כסף.
למה דווקא בקאליש?
כנראה ששמה הייתה משפחה קרובה.
האם אתה זוכר איזה פעילות של תנועה ציונית?
אבא היה קשור לאיזושהי תנועה?
לאיזושהי מפלגה? יש לך מושג?
אנחנו?
כן.
כילדים?
ל. אתם או אבא שלך?
אח שלך הגדול?
מישהו מהדודים?
מישהו היה קשור לאיזושהי תנועה ציונית?
הוא היה פעיל או שהיו כוונות כלליות לעלות לארץ ישראל?
אני לא זוכר כל כך.
אני מבינה ש. אה.
בשלב מסוים אתם עוברים דירה לאינוורצלאב?
כן. אחרי.
באיזה שנה אתם עוברים לשם?
היות וב-1930 נולדתי.
ב-1938 כנראה.
למה אתם עוברים לשם?
למעשה. למעשה.
המטרה של אבי היה שאחי ילמד בגימנסיה עברית.
שזה היה שמה? באינוורצלאב?
לא.
לא.
אז עברנו מאינוורצלאב ל.
פפפ. בורח.
עוד מעט תיזכר. לא נורא.
אבל אני מבינה שאתם חיים במוגילנו. עד 38' באמת?
עד 38'.
ועברנו לוולוצלאבק. עברנו לוולוצלאבק. הוא רצה.
הוא רצה שמה לפתוח חנות. ואחרי חודש ימים.
היות ולא יצא. לא הסתדר עם השותפים.
עברנו לאינוורצלאב. אז היה.
אז הזיכרונות שלך הם בעיקר אינוורצלאב. כי במקום.
כן.
הקודם הייתם רק חודש.
ב. ב.
38' זאת שנה הרת גורל.
אם חושבים. אהה.
על מה שקרה אחר כך.
אתה ידעת. היית מודע למה שקורה באירופה מבחינה פוליטית?
להתחזקות של הנאצים. ל. לפלישה לאוסטריה?
הי.
זה אמר לך משהו הדברים האלה?
י. ידענו.
אפילו בבית ספר סיפרו שהגרמנים תפסו את. אהה.
את ה. אה. אה. אתה מדבר על פירוק צ'כוסלובקיה?
לא. לא. אני זוכר שהגרמנים.
כן?
דבר הראשון תפסו את.
אה. לא את צ'כיה. רק.
את אוסטריה.
את אוסטריה. אחרי כן הם התלבשו על.
קצת יותר מאוחר. התלבשו על צ'כיה.
ואתה. אתה בתור ילד הבנת שקורה משהו כזה?
כן. הבנתי שהנאצים משתלטים.
האם אתה זוכר באותה שנה.
38'. פליטים שמגיעים מגרמניה הנאצית?
פליטים יהודים שהיו נתיני פולין?
אה. אני זוכר משהו מסיפורים ש.
יהודים מגרמניה ברחו או גירשו אותם.
אני זוכר מסיפורים משהו.
באינוורצלאב הייתה קהילה יהודית יותר גדולה מאשר במוגילנו?
באינוורצלאב היו. אם אינני טועה. 20. 20 משפחות.
אולי יו. קצת יותר. משפחות יהודיות.
גם כן כמעט ולא היו יהודים.
אינוורצלאב עיר יותר גדולה.
היה שמה אפילו חשמלית.
שאת זה. בפולין לא היו בעיירים.
בעיירות. אה. חוץ ממחוזות. חשמליות.
והכרנו משפחות יהודיות שמה. באינוורצלאב.
אבל. אה. גם כן.
כמעט ו. על איזה 60.
70 אלף פולנים היו 20.
אולי קצת יותר. משפחות יהודיות.
כמעט ולא היו יהודים.
תאמר לי. לפני שנתחיל. אה.
וניכנס למלחמה עצמה ולדברים הכל כך קשים שקרו לכם כמשפחה.
איזה ילד אתה היית?
מה אהבת לעשות?
מה לא אהבת לעשות?
איזה טיפוס היית בתור ילד?
הייתי כנראה ילד טוב.
אה. מה אהבתי?
שיחקתי כדורגל. אה. דמקה.
ובעי. החברים שלך. אני מבינה.
היו. בטח שבמוגילנו. בעיקר גויים?
רק פולנים.
וגם באינוורצלאב?
מצאת שם חברים חדשים?
באינוורצלאב. אני זוכר.
היה לי במיוחד חבר אחד בשם ביילוגוסקי.
איתו הייתי חבר. הוא היה ב.
הוא היה פולני? ילד פולני?
י. י. ילד יהודי.
יהודי. כן?
איתו הייתי חבר. יותר לא הייתי כל כך חבר עם.
רק קצת ילדים פולנים שבחצר.
אבל עם החבר היהודי הייתי ממש חבר.
ואתה מסתדר בבית ספר חדש?
במקום חדש?
אתה עובר דירה.
אין ברירה. כיכנסת. נכנסתי.
למעשה במוגילנו גמרתי 2
כיתות. באינוורצלאב כיתה אחד.
אחיך באמת. אה.
הלך לבית ספר יהודי? לא היה באינוורצלאב.
לא היה בית ספר.
בדיוק. כי אמרת שזאת הייתה המטרה של אבא.
שאח. אח שלך יוכל ללמוד.
מה? המטרה של אבי היה.
כי בס. שוב שכחתי את השם.
ב. תקראי.
במוגילנו?
לא. במוגילנו.
אז. כן?
לא. שעב. שעברנו ממוגילנו עברנו לס.
לוורוצלב.
לא.
לא?
יא אללה. ת. הייתי צריך לרשום לי את השמות.
לא. לא. לא נורא. ברשותך.
אמרתי לך את השם קודם.
לפני אינוורצלאב היינו חודש ימים ב.
אתה אמרת לי בוו. ב.
ב. גם בוורוצלב.
לא ורוצלב.
אז. אז לא הבנתי.
ורוצלב אף פעם לא אמרתי.
אז סליחה. אז אני לא זוכרת איפה היית לפני.
אה.
אתה אמרת וזה גם לי ברח.
מושיה?
כן?
היי מושיה [כך במקור] בבקשה.
עברית.
מה היה שם?
אתה מצלם?
ואבי. זיכרונו לברכה.
רצה שאחי ילמד בוולוצלאווק.
אוקיי.
בגימנסיה עברית.
שמה הייתה גימנסיה עברית. גימנסיה יהודית.
יש לי עד היום בארץ קרובה.
משפחה שלמדה שמה בגימנסיה יהודית.
אז מה קרה? למה בעצם. אה.
בוולוצלאווק הוא רצה לפתוח חנות.
אה. מה שסיפרת.
עם עוד.
לפני זה.
2 סו. סו. 2 שותפים.
וכשהגיע לשים כסף על השולחן אז השלישי אמר: "מה.
אני בעל מקצוע. אני לא רוצה לשים כסף".
אז הוא ראה שהעסק לא הולך. סגרנו את כל ה.
אה. עניינים ונסענו לאינוורצלאב.
וא. ואיפה אח שלך למד באינוורצלאב?
בסוף. אה. באינוורצלאב?
הוא למד. אה. אה. באינוורצלאב. אה.
למד כמוני. בבית ספר עממי פולני.
אממ. כמה מילים באמת על אח שלך.
איזה ילד היה אח שלך?
אה. מה? מה?
איזה ילד היה אח שלך?
אתה יכול לתאר את אחיך?
אח שלי היה ילד שובב.
אני מאוד אהבתי אותו.
מפעם לפעם הלכנו מכות.
אבל כמובן אחד אהב את השני.
בסופו של הדבר הוא היה כמו אבא שלי.
ו. אה. אפשר להגיד שאת כל המחנות.
חוץ ממחנה בס. בסקרז'יסקו קמיינה.
הוא היה בוורק צה ואני הייתי בוורק אה.
אבל הוא נסע. הוא עבד על קטר והקטר שלו.
ברשותך. כשנגיע בהמשך. אה. למחנה.
כן. תמשי.
תספר מה קרה. מה שאתה אומר זה
שאותו אח בעצם משמש לך ממש כאבא ב.
בימים הקשים של המחנות?
נכון.
אנחנו תכף נשמע.
אממ. כמה מילים. בבקשה. על ההורים שלך.
תספר קצת על אימא.
מה אתה יכול לספר לנו על אימא שלך?
איזה טיפוס הייתה אימא?
אימא הייתה כמובן אימא טובה.
זהב. וכמובן תמיד שמרה עלינו.
ו. אף כי. נוסף לזה שעבדה קצת בבית. עבדה גם בחנות.
ו. הייתה לנו עוזרת. עוזרת.
ככה שהיא הייתה יכולה להתפנות לעבודות בבית.
אימא תמיד התגעגעה להורים שלה ובחגים הייתה
לה אפשרות להיפגש עם המשפחה.
עם האחיות ולהיות שמחה יותר.
אז בוא תתאר לנו איזה
חג שאתם נוסעים לסבא וסבתא. למשפחה של אימא.
זכור לך איזה חג?
בוא תתאר לנו איך חוגגים שם.
אני אגיד לך. בראש השנה.
בסוכות. בפסח. אה.
בחגים הגדולים שלנו נסענו לסבא.
וכמובן בהזדמנות זאת גם כן ביקרנו קודם כול אצל סבא.
אבא של אימא.
ואחרי כן נסענו לסבא של. אבא של אבא.
שמה היה משק. היה.
היה חיים אחרים שוב.
פסח. בוא תתאר לי חג פסח במשפחה שלך.
כשבאנו ל. כמובן לפסח קיבלנו. הי. אכלנו מצות.
אבל את ה. רוב ימי החג היינו אצל סבא מצד של אימא.
שמה נפגשה כל המשפחה.
למשל לסדר. היה נפתח שולחן ארוך ארוך
וכל הילדים היו מסביב לשולחן וקראו את ההגדת פסח.
אחד הנכדים הגדולים קרא את ההגדה.
העיקר. אלה החיים.
אתה אהבת את הכינוסים המשפחתיים האלה?
אני מאוד אהבתי את הפגישות עם ה.
קרובי משפחה. עם הבן דוד.
ובת. בנות דודות.
והבן דוד הכי גדול.
הוא מאוד אהב אותי.
הוא עב. הוא.
בזמן המלחמה הסת. הסתדר. הסת.
הסתתר?
הסתדר כנוצרי. רצה שאני אצטרף אליו.
אבל משפחתי התנגדה. אבא ואימא התנגדו.
איך קראו לבן דוד?
אדק מרקובסקי.
הוא טבע באונייה סטרומה.
אוי ואבוי.
ואתמול קרא בעיתון שרק בן אדם אחד.
מעל 200 או שלוש מ.
מעל 300 יהודים.
ניצל ו. לא.
סליחה. רק מתוך 300.
פלוס מינוס. יהודים.
רק יהודי אחד ניצל כי ט. טבעו את האונייה.
ואתמול היה בעיתון שהוא נפטר.
ה. האחד היחידי שניצל.
בהמשך. שנגיע לזמן ש.
שהבן דוד יוצא להסתתר.
תספר שוב את הסיפור וניכנס לזה קצת יותר לעומק. בסדר?
למה ההורים לא הסכימו וכולי.
אתה דיברת על אח שלך.
דיברת על אימא.
דיברת קצת על עצמך.
כמה מילים על אבא. איזה טיפוס היה אבא שלך?
אבא היה איש מאוד. אה. חזק.
הוא תמיד רצה שאנחנו נהיה.
כילדים. שנלמד. והוא תכנן לשלוח אותנו ל.
לבתי ספר. הוא תכנן.
אה. את אחי אחרי כן לשלוח למנצ'סטר. ללונדון.
עד כמה שאני. לאנגליה.
שילמד. שילמד שמה טקסטיל.
והוא כמובן היה מאוד.
אהה. ה. חזק. הוא.
הייתה לו תמיד שאיפה איך ל.
להגיע ל. מה שאפשר יותר.
להרוויח כסף. ותמיד תכנן את המטרות.
ואהב את כל המשפחה.
היה מאוד. אהה. חזק בנפשו.
כשאתה נזכר בילדות שלך.
בילדות לפני המלחמה. מה הדבר הראשון שעולה לך?
מה הדבר הכי חזק ש.
שעולה לך כשאתה חושב על הילדות שלך לפני המלחמה?
אני אגיד לך את האמת.
תמיד עוברות לי במחשבה תמונות במוגילנו במיוחד.
את הילדות. את החצר.
איפה ששיחקנו עם הילדים. שכנים.
והייתי תמיד רוצה להיות שווה עם.
עם כולם. וללמוד.
ולהיות שמח בין כל הילדים.
ותמיד עברו לי במחשבות שאנחנו. יהודים.
קצת בצד. לא מ.
לא מרוכזים עם כל ה. יהודים.
אבל תמיד התגברתי על זה והי.
היה. הילדות הייתה בעיניי סבירה.
זאת אומרת שכבר בתור ילד היה לך רצון מאוד חזק להשתייך.
להיות חלק ממשהו שלא היית עד הסוף חלק ממנו. אם הבנתי נכון?
כן. כמובן. היות ומפעם לפעם שמעתי: "ז'יד" אז הבנתי שאני.
אה. שייך לקבוצה אחרת.
האם ההורים שלך סיפרו לך.
אממ. על אנטישמיות שהם סבלו ממנה אפילו בתור ילדים?
הנושא הזה היה מדובר במשפחה?
לא כל כך זוכר.
וכשלך היו אומרים: "ז'יד" בבית הספר.
אתה היית מספר את זה בבית?
כן.
ומה אמרו לך ההורים? איך הם הגיבו לזה?
אה. אני לא נזכר כבר.
כנראה שאמרו: "יהיה בסדר".
זאת אומרת. זה היה חלק מהחיים.
זה לא היה איזה משהו יוצא דופן?
זה היה חלק מהחיים.
איך אתה מסביר היום.
בתור בן אדם בוגר.
היום את האנטישמיות הפולנית הזאתי?
מה אתה חושב?
מדוע היא הייתה כל כך דומיננטית גם לפני המלחמה?
כנראה שהדת. הדת השפיעה על ה.
על העם. והקנאה זה אחד הדברים המסוכנים ביותר.
כשפולני ראה שליהודי יש משהו יותר טוב
מאשר לו התעוררה מין קנאה ו.
יכול להיות שאת זה אחד הסיבות.
כי לא היה להם במה לקנ.
לקנאות יותר אז דווקא יהודי היה הקורבן.
דיברנו קודם על שנת 38'.
זאת השנה גם שאתם עוזבים את מוגילנו.
אממ. דיברנו על כך שמגיעים פליטים מגרמניה הנאצית.
טוב. אני.
שהגרמנים בכלל משתל.
מתחילים להשתלט על אוסטריה. על צ'כוסלובקיה.
אף. אני אף פעם לא ראיתי מישהו מהפליטים.
כנראה שלאזור שלנו לא הגיעו.
אבל שמענו רק מסיפורים.
בסוף אותה שנה. ליל הבדולח.
אתה זוכר את ליל הבדולח? שמעתם.
לא.
שקרה משהו כזה?
שמעתי אבל. שמעתי את זה כנראה יותר מאוחר.
לא כל כך זוכר מזמן.
דרך אגב. אבא היה קורא עיתון באופן קבוע?
אתה זוכר עיתונים בבית?
אני חושב שקר. אני לא זוכר כל כך.
אתה זוכר את עצמך כילד שומע את המבוגרים מדברים
על ענייני פוליטיקה וכולי?
כן.
מה. מה הם מדברים באותו זמן? אתה זוכר קצת?
כן. שמעתי שגרמנים מתפשטים ו. זה סיפורים.
אחרי כן כבר שמעתי שהגרמנים חוד.
חדרו לפולין.
זה. שמעתי תמיד את הפוליטיקה בבית.
אתה חושב שהמבוגרים היו מודאגים באותו שלב? או שלא מאוד?
היו מאוד מוד. מודאגים.
היו מודאגים? לפני 39'?
כן.
אני קצת סוטה מהנושא ותכף נחזור.
אתם הייתם נוהגים בקיץ.
אה. לצאת לחופשות?
בקיץ בדרך כלל היינו יוצאים ליער.
כי במוגילנו לא היה ים.
ותמיד בדרך כלל ליער.
ליער לחופ. חופשה.
אהה. ככה. ליום אחד.
וחוץ מזה. בחופשים.
בחגים נסענו ל.
לסבא וסבתא.
כן.
יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לנו על
המשפחה שלך לפני שנדבר על פרוץ מלחמת העולם בספטמבר 39'?
המשפחה. ל. אני רוצה להוסיף.
בקלצ'ב היו לי דודות.
לדודה בקלצ'ב הייתה חנות.
לא. חנות קטנה.
כן?
החנות הייתה מושכרת אצל משפחה
פולנית והיו לה דברים יותר לוקסוס.
חולצות יפות. אה. במיוחד.
דברים לנשים. עד כמה שאני זוכר.
היו לי שמה 4 דודות.
איך קראו להם? אתה זוכר את השמות של הדודות?
פלה. הלינה. רישקה ו.
אחרונה אני כמעט לא בטוח. נדמה לי שגניה.
מישהו שרד מהדודות האלה?
או שהם כולם נרצחו?
אף אחד לא ש.
אף אחד לא שרד. מה אתה יכול לספר לי על הדודות?
כמה מילים על הדודות.
הדודות. בזמן החופש היינו לפעמים.
במקום אצל סבא. היינו אצל דודה.
והן מאוד אהבו. אהבו אתנו.
הדודה רישקה הייתה יודעת יפה לנגן על פסנתר. ממש נהדר.
היה לה פסנתר בבית?
כן. ה-3. גניה הייתה לא תמיד איתם.
הייתה. הן שלושתן היו גרות יחד ו.
בדירה מושכרת אצל משפחה פולנית.
והיא ניגנה מאוד יפה.
הייתה כאן. מפולין.
באה איזה אישה פולניה ש. אהה.
חק. חקרה קצת והראה.
הראנו לה. נתנו לה תמונות מסוימות.
ונתנו לה את התמונה של דודה פלה.
פלה. אמרתי פלה?
הלינה. פלה אמרתי?
כן. אז היא לקחה את התמונה למשפחה פולנית שח.
החנות הייתה מושכרת אצלה.
אז הפולניה קפצה בשמחה: "פלה".
היא הכירה. היא הייתה.
פלה הייתה ה. אהה.
החנות היה על שם פלה.
הפולניה הכירה אותה.
זיהתה אותה?
כן. אהבה אותה כנראה.
אני מבינה שגם אתה אהבת את הדודות. היית קשור.
כן.
אליהם?
היה תמיד. אהבו אותנו כמובן.
אתה מתאר לנו משפחה.
אהה. מלוכדת ודי גדולה.
דודות ובני דודים וסבים ו.
נשמע ש. שהמשפחה הייתה מרכז החיים. זה נכון?
נכון. אחד הנכדות שלי.
כן?
הייתה ב. ב. בטרבלינקה.
שמה הפולנים ריכזו את השמות של יהודים שנהרגו.
ושמה קראתי את השמות של פלה. רישקה.
אני מבינה שלדודות לא היו ילדים.
לדודות האלה. נכון?
לא היו ילדים.
הם עוד לא הספיקו להתחתן?
מצד של אבא.
כן?
לא היו ילדים.
מצד של אימא היו.
שמה היו הבני דודים?
כן.
מנחם. אתה זוכר את הקיץ האחרון לפני שפרצה מלחמת העולם?
את יולי-אוגוסט 39'?
מה אתה זוכר מהקיץ הזה?
לפני שפרצה מלחמת המ.
כן. הקיץ שממש לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה.
אני חושב שהיינו ב. באינוורצלאב.
הסתובבנו. אח שלי לקח אותי לקול.
באינוורצלאב היינו גרים שנה פלוס מינוס.
אח שלי. אני זוכר.
לקח אותי לקולנוע. טיילנו שמה. באינוורצלאב.
היה בית כנסת מאוד מאוד יפה.
והיה שמה רב. אני חושב לא באופן קבוע.
ותמיד רצתי להרצאה שהוא נתן כי ה.
גרנו קצת מרוחק מ.
מהבית כנסת. זה מה שאני זוכר.
אנחנו יודעים שב. ב-25 באוגוסט. אה.
עוד לפני פרוץ המלחמה.
25 באוגוסט 39'. נחתם. אה.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בין
גרמניה הנאצית לברית המועצות לשעבר.
ולפי ההסכם הזה פולין חולקה בין הגרמנים לבין ה.
רוסים.
סובייטים. לבין הרוסים.
שמזרח פולין עובר לסובייטים.
השאר נכבש על ידי הגרמנים.
אממ. בוא תספר לי את הזיכרונות שלך מפרוץ המלחמה.
ונראה אם זה מתקשר לנו גם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בבקשה.
פרוץ מלחמה. עד כמה שאני זוכר. היינו באינוורצלאב.
ואווירונים. ביום שלישי למלחמה.
אווירונים גרמנים הפציצו את אינוורצלאב.
הפציצו ה. מתוך סיפור אני יודע.
מחנה צבא. שמה בפולין היה.
באינוורצלאב היה מין מרכז של מחנ.
אהה. היו חיילים. היה.
היה שם בסיס צבאי?
ב. בסיס של צבא.
פולני?
קבוע. אז. עד כמה שאני זוכר מסיפורים.
הפציצו את הבסיס והפציצו רכבת. תחנת רכבת.
זה מסיפורים אני יודע.
אתה גם זוכר בעצמך את ההפצצות?
אני זוכר שבאו אווירונים.
נכנסנו למקלט. למטה.
אתה היית מבוהל?
פעם ראשונה שאתה מתמודד עם כזה דבר?
כנראה שכל אחד היה קצת מבוהל.
אני מבינה שהאירועים אחרי זה היו הרבה יותר דרמטיים ו.
וקשים. אבל בכל זאת זה נשמע לי מפחיד מאוד.
פתאום הפצצה על העיר. על הבית?
לא. על. על 2 מקומות אלה.
2 מקומות.
באו נדמה לי 3 אווירונים גרמניים.
אבל המפחיד ביותר היה ש.
פתאום התחילו לזרום אלפי פולנים בכיוון לוורשה.
וכמובן גם אנחנו יצאנו מהבית. לקחנו קצת בגדים.
סגר אבא את החנות.
והתחלנו לזרום יחד עם הפולנים.
כולם נסעו בכיוון לוורשה.
מדוע?
המחשבה של הפולנים.
המחשבה הייתה שהצבא הפולנית תגרש את הגרמנים.
לצערנו זה לא קרה.
אני יודעת. למשל. שלמ.
בלודז' למשל הייתה ממש קריאה ל.
לכל הגברים. פולנים ויהודים.
לצאת באמת לכיוון ורשה כדי לעזור גם להגן על ורשה הנצורה.
זה. בפולין הייתה מין זרימה.
לכיוון ורשה?
לכיוון ורשה. שלמעשה הזרימה הזאתי סתמה את הכבישים.
ואפילו צבא לא הייתה יכולה לזוז.
אתה סיפרת לנו שהיה באינוורצלאב.
אה. בסיס צבאי פולני.
כמה מילים על הצבא הפולני עם פרוץ המלחמה.
איזה רושם עשו עליך הח. החיילים הפולנים?
ראיתי מפעם לפעם ה. ה. צבא.
כשעוד היה שלום. הצבא צעדה.
ראיתי גם כן את המצעד ב. יש בפולנ.
בפולין. אה. ימי חג. 3 למאי.
ו-11 [משובש] (פולנית) מתבלבלים פה.
זה בסדר. זה בסדר.
יש 2 חגים שהצבא עשתה.
חגים לאומיים פולניים?
כן. אז הצבא עשתה מצעד.
ראיתי את החיילים צועדים ב. הופעה יפה.
טוב. כמובן טנקים לא ראיתי שמה.
סוסים ראיתי. זה היה במציאות.
אז בוא נחזור למשפחה שלך.
אתה אומר שאתם עוזבים את הבית לכיוון ורשה.
מה אתם לוקחים מהבית?
בגדים.
בעיקר בגדים?
כן. ובורחים ל.
עיר לא רחוקה מאינוורצלאב.
קרושוויצה. נדמה לי.
זאת אומרת. הכיוון הוא ורשה אבל אתם נשארים שם?
אנחנו עוד לא ב. יכול להיות שזה היה.
אבל הכיוון היה יותר בכיוון לסבא.
כי שמה יותר יהודים היו.
זאת אומרת. אתם רוצים להגיע לקלצ'ב? זאת המטרה?
כן. אבל עצרנו בקרושוויצה.
שמה היינו יום או יומיים.
אפשר לקום לרגע?
כן. בבקשה.
Testimony of Menachem Martzly Mallarek Malron, born in Poland, 1930 regarding his experiences in Inowroclaw, Kleczew, Zagorow, Sompolno, the Czestochowa Ghetto, the Krakow Ghetto, Prokocim, the Plaszow camp, Krakow, Skarzysko-Kamienna, Shlieben and Theresienstadt Testimony regarding his childhood before the war; displays of antisemitism; move to Inowroclaw, 1938; German occupation, September 1939; escape to Kleczew; deportation of all the Jews in the Kleczew vicinity to Zagorow; life in the Zagorow Ghetto; concentration of the Zagorow Jews in the central square and their deportation; escape of the witness and his family to Sompolno with assistance from a Polish friend; confiscation of property; yellow badge; escape after approximately six months, and sneaking into the Czestochowa Ghetto; continued wanderings and escape to the Krakow Ghetto; deportation to Prokocim; work building the railroad; hunger; beatings; transfer to the Plaszow camp after one month; typhus; murder of his mother, summer 1943; abuse; escapes from the work site to purchase cigarettes and smuggling them into the camp; sneaking into Krakow and selling soap; transfer to Skarzysko-Kamienna; various forced labor assignments; hunger; hospital; transfer to digging trenches in the vicinity after a few months; transfer to the Schlieben camp via Buchenwald a month later; various forced labor assignments; death of his father; smuggling food; transfer to Theresienstadt; liberation by the Soviets, May 1945; Life after the war; unsuccessful attempt to make illegal aliya to Eretz Israel, 1947; deportation to Cyprus, aliya to Eretz Israel three months later; absorption.
LOADING MORE ITEMS....
details.fullDetails.itemId
10971700
details.fullDetails.firstName
Martzeli
Menachem
details.fullDetails.lastName
Malarek
Malron
details.fullDetails.dob
1930
details.fullDetails.pob
Mogilno, Poland
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.fileNumber
13938
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
08/05/2014
details.fullDetails.latestDate
08/05/2014
details.fullDetails.submitter
מלרון מנחם
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.numOfPages
81
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer