>
>
breadcrumbs.documents >
Testimony of Rina Rosa Meier Wanderer, born in 1918 in Kraków, Poland, about her experiences in the Kraków ghetto, Auschwitz, and other camps

Testimony of Rina Rosa Meier Wanderer, born in 1918 in Kraków, Poland, about her experiences in the Kraków ghetto, Auschwitz, and other camps

Testimony

00:00:37.360 00:00:44.845

יום שלישי. 8 באפריל 2014. ח' בניסן. תשע"ד.

00:00:44.845 00:00:47.990

אני דליה מעוז. מראיינת את גברת רינה מאיר.

00:00:47.990 00:00:53.090

שנולדה בשנת 1918 בעיר קרקוב שבפולין.

00:00:53.090 00:00:56.790

הראיון מטעם יד ושם ומתקיים בביתה של הגברת מאיר.

00:00:56.790 00:00:58.680

בוקר טוב לך.

00:00:58.680 00:00:58.800

בוקר טוב.

00:00:58.800 00:01:01.290

ותודה רבה שהסכמת להיפגש איתנו הבוקר.

00:01:01.290 00:01:02.580

מכל הלב.

00:01:02.580 00:01:04.860

אנחנו נפתח את הפגישה בינינו.

00:01:04.860 00:01:07.170

בבקשה ממך לספר על בית אבא.

00:01:07.170 00:01:09.570

כל מה שתזכרי לספר על הבית.

00:01:09.570 00:01:11.525

שמות בני המשפחה. אבא.

00:01:11.525 00:01:13.370

אמא. סבא וסבתא.

00:01:13.370 00:01:15.995

כן. אז אבא היה י. יעקב. אה.

00:01:15.995 00:01:22.175

ונדרר ואמא הייתה מריה ונדרר. מבית בירנר.

00:01:22.175 00:01:27.830

ואנחנו היינו חיים בקרקוב. אה.

00:01:27.830 00:01:30.790

עד גיל שהייתי בת 5.

00:01:30.790 00:01:33.015

אמא שלי חלתה.

00:01:33.015 00:01:38.190

אה. שחפת והיה טוב שהיא תחיה בזאקופנה.

00:01:38.190 00:01:43.635

שמה היה קור כזה מיוחד לאנשים שחולים.

00:01:43.635 00:01:47.865

שחולי שחפת וזה עזר לה מאוד.

00:01:47.865 00:01:51.075

היא שכבה ואוויר ודאגנו.

00:01:51.075 00:01:55.080

אחר כך. התברר שטוב היה לעבור. אה.

00:01:55.080 00:01:58.155

בשביל אמא לזאקופנה.

00:01:58.155 00:02:00.720

אבל בשביל אבא זה היה רע.

00:02:00.720 00:02:03.750

הוא חלה. אה. מחלה בירגר.

00:02:03.750 00:02:05.930

את יודעת מה זה מחלת בירגר?

00:02:05.930 00:02:11.040

עכשיו כבר אפשר. זה כתבו לו על הרגל.

00:02:11.040 00:02:13.080

זה בא עם רגל שחורה.

00:02:13.080 00:02:14.835

עכשיו יש תרופות לזה.

00:02:14.835 00:02:16.545

אבל אז לא היו.

00:02:16.545 00:02:22.095

אז הייתי בת 9 שזה קרה לו ולא אמרו לי את האמת.

00:02:22.095 00:02:31.250

אמרו לי רק שחתיכת רגל ולקחו אותי לבקר את אבא בבית חולים.

00:02:31.250 00:02:33.375

אז הוא היה צריך קרקוב היו ש.

00:02:33.375 00:02:35.100

כל הטיפולים היו בקרקוב.

00:02:35.100 00:02:36.960

אנחנו היינו חיים בזאקופנה.

00:02:36.960 00:02:39.690

אז אני באה לשמה. בוכה.

00:02:39.690 00:02:42.030

רואה את אבא שוכב על המיטה.

00:02:42.030 00:02:47.595

פתאום באו לקחת אותו מהמיטה להחלפת. אה.

00:02:47.595 00:02:48.690

תחבושת.

00:02:48.690 00:02:50.910

תחבושים ואני רואה שאין לו רגל.

00:02:50.910 00:02:54.795

תתארי איך זה רושם זה עושה על הבחורה בת 9.

00:02:54.795 00:02:56.760

אבא שאני כל כך אהבתי.

00:02:56.760 00:03:02.115

יש לי אבא עם רגל אחת מ. בלי ברך גבוה.

00:03:02.115 00:03:04.320

אבל הוא היה חברמן.

00:03:04.320 00:03:08.490

עם כל המצב שלו שהיה לי. אה.

00:03:08.490 00:03:10.095

אה. הזמינו מ.

00:03:10.095 00:03:11.565

אז מפולין אי אפשר.

00:03:11.565 00:03:13.680

פרוטזה אי אפשר היה לעשות.

00:03:13.680 00:03:17.325

אז הזמינו מברלין פרוטזה

00:03:17.325 00:03:23.810

והוא הלך וזה לפעמים זה היו פצעים אז הוא לא היה יכול ללכת.

00:03:23.810 00:03:26.030

הלך ככה. אבל.

00:03:26.030 00:03:29.385

היה בן 42 שזה קרה לו.

00:03:29.385 00:03:31.755

אבל היה לו מרץ.

00:03:31.755 00:03:33.750

היה אק. אקטיבי נ.

00:03:33.750 00:03:36.045

הוא היה לנו. אה. חנות.

00:03:36.045 00:03:39.300

אה. קוסמטיקאי וספורט כש.

00:03:39.300 00:03:46.130

היינו גרים בקומה ראשון ולמטה היה חנות והוא היה יורד

00:03:46.130 00:03:49.345

ככה לאט לאט עם הפרוטזה במדרגות.

00:03:49.345 00:03:51.105

אבל זה לא הכל.

00:03:51.105 00:03:54.660

היו סחורות. היו שמה בכל הקיר.

00:03:54.660 00:03:57.360

אם היה צריך להוריד משהו אז הוא טיפ.

00:03:57.360 00:04:01.575

הוא טיפס בסולם שהיה צריך.

00:04:01.575 00:04:05.820

צורך ל. לכוון בבית את השעון שהוא יצלצל.

00:04:05.820 00:04:07.630

את מכירה את השעונים?

00:04:07.630 00:04:09.390

אז אף אחד לא ידע.

00:04:09.390 00:04:10.920

רק הוא היה מטפס.

00:04:10.920 00:04:14.565

הלב שלנו דפק. אבל. הוא. הוא. אני. מה.

00:04:14.565 00:04:18.120

גם בקרקוב הייתה לו חנות כזאת של קוסמטיקה וספורט?

00:04:18.120 00:04:21.035

אה. בזה. ב. לא. שמה היו אה.

00:04:21.035 00:04:23.600

צבעים ככה לאלו שהם.

00:04:23.600 00:04:27.680

חומרי. שהם דמ. בניין [משובש] ו. את מבינה?

00:04:27.680 00:04:32.240

אבל בזאקופנה יותר אקטואלי היה ספורט וקוסמטיקה.

00:04:32.240 00:04:35.080

אנשים באים שמה ל. לחופש.

00:04:35.080 00:04:37.395

אמא עבדה? אמא עבדה איתו?

00:04:37.395 00:04:39.420

אמא עבדה איתו בחנות.

00:04:39.420 00:04:46.800

ואמא יצאה בבריאות כבר טובה. לא ככה. ו.

00:04:46.800 00:04:48.420

את היית בת יחידה?

00:04:48.420 00:04:49.590

בבקשה? לא. לא.

00:04:49.590 00:04:49.920

היית בת יחידה?

00:04:49.920 00:04:52.520

יש. היה לי אחות ואח. באמצע זה.

00:04:52.520 00:04:54.155

מה השמות שלהם. בבקשה?

00:04:54.155 00:04:57.245

אח שלי. אהה.

00:04:57.245 00:05:01.800

רגע. רגע. אבל זה היו שמות עברית. אה.

00:05:03.440 00:05:08.640

מוזס. זה היה גם שם היי. היינו ב.

00:05:08.640 00:05:12.090

‮אוסטרים אז כל השמות. מוזס. ב-‭Z‬. אה.‬

00:05:12.090 00:05:16.570

‮‭S‬. אחר כך הוא שינה את זה למוישש.‬

00:05:16.570 00:05:18.260

הוא היה מוישש ונדרר.

00:05:18.260 00:05:19.295

ואחותך?

00:05:19.295 00:05:21.275

אחותי פאולינה.

00:05:21.275 00:05:23.190

פאולינה היא הייתה י.

00:05:23.190 00:05:25.980

יותר גדולה ממני ב-10 שנים.

00:05:25.980 00:05:30.970

אח היה יותר גדול ב-8 ואני נולדתי אחרי מלחמה.

00:05:30.970 00:05:34.510

אבא חזר ממלחמה ואז עוד ילד.

00:05:34.510 00:05:35.920

אז אני ה. האחרונה.

00:05:35.920 00:05:38.170

אחרי מלחמת העולם הראשונה.

00:05:38.170 00:05:39.360

בבקש. 10 שנים.

00:05:39.360 00:05:41.730

אחרי מלחמת העולם הראשונה את נולדת?

00:05:41.730 00:05:42.540

לא. לא ש.

00:05:42.540 00:05:44.115

אחרי מלחמת העולם הראשונה?

00:05:44.115 00:05:46.980

כן. בדיוק שנגמרה באוקטובר.

00:05:46.980 00:05:48.885

בנובמבר כבר היה זה.

00:05:48.885 00:05:52.230

אפילו. אבל רשמו אותי בגרמנית או בקרקוב.

00:05:52.230 00:05:53.700

רוסה. רו.

00:05:53.700 00:05:56.220

אבל למה את אמרת שהייתם אוסטרים?

00:05:56.220 00:05:58.290

לא. היינו אוסטרים.

00:05:58.290 00:06:00.855

הייתה גוברניה פולנית היה של.

00:06:00.855 00:06:03.180

שייכת. ה. פולין הייתה מחולקת.

00:06:03.180 00:06:03.735

כן.

00:06:03.735 00:06:07.290

בין. אה. גרמנים ואוסטרים ו.

00:06:07.290 00:06:11.760

אממ. אה. אה. נו. רוסים. אנחנו היינו בחלק.

00:06:11.760 00:06:13.260

הייתם בחלק אוסטרי.

00:06:13.260 00:06:15.615

של אוסטריה. אז כל בי. ביכ.

00:06:15.615 00:06:19.170

כל הדברים. דוקומנטים. היו בשפה גרמנית.

00:06:19.170 00:06:19.635

כן.

00:06:19.635 00:06:22.875

אז אני במקום רוז'ה. רוז'ה.

00:06:22.875 00:06:23.325

כן.

00:06:23.325 00:06:24.840

אז הייתי רוסה.

00:06:24.840 00:06:28.260

זה בבית ספר או. מאוד היה מפריע לי.

00:06:28.260 00:06:30.240

רוסה. קראו אותי רוסה.

00:06:30.240 00:06:33.540

זה. זה מצחיק ב. בפולנית זה מצלצל מצחיק.

00:06:33.540 00:06:35.925

באיזה שפה אתם דיברתם בבית?

00:06:35.925 00:06:40.210

פולנית. הורים זה. זה מה שחסר לי.

00:06:40.210 00:06:42.710

הורים רצו שאני לא אבין.

00:06:42.710 00:06:46.000

אני הייתי הק. הקטנה בבית ששמרו עליי.

00:06:46.000 00:06:46.470

כן.

00:06:46.470 00:06:48.400

שאני לא אשמע מילים ככה.

00:06:48.400 00:06:51.860

אהה. אז. אז דיברו יידיש.

00:06:51.860 00:06:55.830

וכמה מילים ככה אני למדתי דש. משמיעה.

00:06:55.830 00:06:57.960

אתם הייתם משפחה אורתודוקסית?

00:06:57.960 00:06:58.305

מ-המ?

00:06:58.305 00:06:59.595

הייתם דתיים?

00:06:59.595 00:07:01.440

הייתם משפחה אורתודוקסית?

00:07:01.440 00:07:03.090

לא. לא. לא. בכלל לא.

00:07:03.090 00:07:03.810

כלל לא?

00:07:03.810 00:07:04.395

לא.

00:07:04.395 00:07:04.980

הייתם.

00:07:04.980 00:07:06.090

רחוק מזה.

00:07:06.090 00:07:07.185

רחוק מזה.

00:07:07.185 00:07:07.710

כן.

00:07:07.710 00:07:10.110

וב. אפילו בחגים היהודיים?

00:07:10.110 00:07:14.400

אבל. אה. שמרנו על ראש השנה ועל פסח.

00:07:14.400 00:07:17.610

היינו מחליפים את הכל ב.

00:07:17.610 00:07:18.270

ב. במטבח.

00:07:18.270 00:07:21.075

במטבח. כל הזה. זה כ. אבל שבת לא.

00:07:21.075 00:07:23.590

שבת לא. לא.

00:07:23.720 00:07:26.610

את סבא וסבתא את הכרת?

00:07:26.610 00:07:27.405

לא.

00:07:27.405 00:07:29.115

משני הצדדים לא?

00:07:29.115 00:07:34.035

הכ. אפילו הי. ב. האחות ואחותי שהיו יותר מבוגרים גם לא הכ.

00:07:34.035 00:07:34.845

גם הם לא.

00:07:34.845 00:07:40.290

אנשים אז היו מוקדם. האבא שלי היה הכי קטן מכל ה.

00:07:40.290 00:07:40.845

אחים.

00:07:40.845 00:07:43.470

מכל האחים והאחיות. אז.

00:07:43.470 00:07:48.750

אז כבר. אה. היו 6 ילדים. אז הוא היה שישי. אז. אהה.

00:07:48.750 00:07:49.755

הם היו מבוגרים.

00:07:49.755 00:07:51.630

אז כבר לא. לא. לא הצלחנו.

00:07:51.630 00:07:54.030

אנחנו. זה גם חסר לנו.

00:07:54.030 00:07:57.525

לא יודעים איך להתייחס ל. לסבתות.

00:07:57.525 00:08:02.325

כשאתם גרתם בזאקופניה אתם גרתם בסביבה יהודית?

00:08:02.325 00:08:03.165

לא.

00:08:03.165 00:08:03.810

לא?

00:08:03.810 00:08:05.550

בעצם במרכז. הייתה צ.

00:08:05.550 00:08:06.480

במרכז העיר?

00:08:06.480 00:08:07.590

מר. מרכז.

00:08:07.590 00:08:09.360

מה זה היו בתים. אה. גדולים?

00:08:09.360 00:08:11.580

בתים רבי קומות? או שאתם גר.

00:08:11.580 00:08:13.485

אנחנו היינו בבית. אה. מעץ.

00:08:13.485 00:08:18.990

זה ה. קוראים גורלים אלו שגרים גורל. גורל.

00:08:18.990 00:08:25.065

אז. אה. אבא שילם 5 שנים מראש את השכר די. דירה.

00:08:25.065 00:08:27.015

אז הוא בנה בית.

00:08:27.015 00:08:31.770

למטה חנות ולמעלה דירה 3 חדרים קטנים.

00:08:31.770 00:08:37.145

עכשיו השנה. אה. איך אומרים?

00:08:37.145 00:08:40.020

אין כבר בית. אז. אה.

00:08:40.090 00:08:41.870

מי הרס?

00:08:41.870 00:08:44.640

הרסו אותה. ויבנו משהו גבוה.

00:08:44.640 00:08:48.510

זה כמו שעכשיו אצלנו גם הולך כזה מודה. אז ה.

00:08:48.510 00:08:50.775

אז מי. מי היו החברים של המשפחה?

00:08:50.775 00:08:54.360

היו לכם. אה. חברים יהודים או חברים נוצרים?

00:08:54.360 00:08:59.070

חברים י. אה. אני הייתי בבית ספר יהודייה אחת.

00:08:59.070 00:09:04.935

זה היה גימנסיון פרטי והיינו בכל הגימנ.

00:09:04.935 00:09:08.130

8 כיתות. 3 יהודיות.

00:09:08.130 00:09:11.580

מתוך 3. אחת עוד חיה בפרו.

00:09:11.580 00:09:22.830

יותר מבוגרת ממני.

00:09:22.830 00:09:23.190

(לא רלוונטי) [משובש]

00:09:23.190 00:09:34.110

[כך במקור] אז התייחסו אלייך באופן מיוחד

00:09:34.110 00:09:35.880

ב. לאור היהדות שלך?

00:09:35.880 00:09:37.140

לא. שום דבר. לא הרגשתי.

00:09:37.140 00:09:37.740

לא הרגשת?

00:09:37.740 00:09:39.510

לא. אהבו אותי כולם.

00:09:39.510 00:09:44.010

ו. אה. כשפרצה מלחמה אחד מחברות עזרה לנו.

00:09:44.010 00:09:46.410

בעלה לקח סחורה מה.

00:09:46.410 00:09:47.820

זה תכף תספרי לנו.

00:09:47.820 00:09:48.345

כן. בסדר.

00:09:48.345 00:09:49.530

בינתיים אנחנו.

00:09:49.530 00:09:50.130

כן. כן. בקיצור.

00:09:50.130 00:09:52.710

אז איך היו חיי החברה שלכם?

00:09:52.710 00:09:56.430

אה. בבית ספר היינו כולנו חברות זה לא. היה.

00:09:56.430 00:09:59.355

רק דבר שהיה. אה.

00:09:59.355 00:10:03.700

שיעור של דת. אז אני הייתי יוצאת מהכיתה.

00:10:03.700 00:10:06.530

אפילו הכומר אמר לי: ״למה שלא ת.

00:10:06.530 00:10:11.050

לא תשמעי משהו?״ ״אתה יודע אני מ. מעדיפה לשחק בכדור״.

00:10:11.050 00:10:12.975

זה אני קרה פעם אחד.

00:10:12.975 00:10:16.020

זה ההורים מנ. ה. הסבירו את העניין הזה שאת לא צריכה

00:10:16.020 00:10:18.245

להיכנס לכיתה בזמן שיעורי דת?

00:10:18.245 00:10:19.820

או בית הספר?

00:10:19.820 00:10:20.210

אני הבנתי את זה לבד.

00:10:20.210 00:10:22.370

אני. לא. אף אחד לא אמר לי. אבל זה לא.

00:10:22.370 00:10:26.805

לי הייתה [משובש] (שפה זרה) בשבתות שהבא.

00:10:26.805 00:10:28.665

בא מישהו מנובי טארג.

00:10:28.665 00:10:31.650

מקרבת מקום ולימד אותנו.

00:10:31.650 00:10:34.710

אבל זה. אני לא הייתי חייבת אם אני יכולה.

00:10:34.710 00:10:38.235

לא. לא לשבת בכיתה זה דבר נהדר.

00:10:38.235 00:10:40.770

אז בשבתות את כתבת בבית הספר?

00:10:40.770 00:10:43.800

אני' לא. הוא היה.

00:10:43.800 00:10:45.915

הייתה. לא. לא היה בית ספר.

00:10:45.915 00:10:48.585

כנראה. הוא היה בא אחרי צוהריים.

00:10:48.585 00:10:50.810

הרבה ממנו לא למדתי.

00:10:50.810 00:10:53.620

היה לו ספר של בלבן והוא.

00:10:53.620 00:10:55.990

אה. נתן לו לקרוא מפה לפה.

00:10:55.990 00:10:58.950

הוא. אה. הוא שמר על עצמו לא לדבר.

00:10:58.950 00:11:02.040

טוב. זה ככה. אבל לא.

00:11:02.040 00:11:02.250

איתו ס.

00:11:02.250 00:11:06.690

לא סבלתי. רק בשנת 36'. ש.

00:11:06.690 00:11:08.130

מה קרה ב-36'?

00:11:08.130 00:11:11.265

אהה. ש. נו. נפטר פילסודסקי.

00:11:11.265 00:11:14.970

אז התחילה כל ה. התחילו.

00:11:14.970 00:11:15.720

אנטישמיות?

00:11:15.720 00:11:18.120

אנטיש. התחילה אנטישמיות.

00:11:18.120 00:11:19.875

והיו [משובש] (שפה זרה).

00:11:19.875 00:11:23.535

היו שולחים בחורים. שילמו להם כסף שיעמדו.

00:11:23.535 00:11:26.145

יעמדו על יד ה. אה.

00:11:26.145 00:11:29.070

חנויות יהודים ושיגידו לא.

00:11:29.070 00:11:31.890

לא להיכנס ולא לקנות. אבל.

00:11:31.890 00:11:33.720

זה כבר ב-36' היה דבר כזה?

00:11:33.720 00:11:35.865

ב-36'. שש זה התחיל.

00:11:35.865 00:11:38.280

אבל זה היה כל פעם יותר. באוניברסיטה.

00:11:38.280 00:11:41.220

כי ב-39' זה כבר היה מטעם הגרמנים.

00:11:41.220 00:11:43.950

אז את אומרת שכבר לפני כן היו כאלה מין דברים.

00:11:43.950 00:11:45.860

לפני. לפני. כן. כן. היה גם

00:11:45.860 00:11:51.500

כן באוניברסיטאות אמרו שהם לא רוצים לשבת עם יהודים.

00:11:51.500 00:11:54.665

ספסלים בשביל יהודים. ספסלים בשביל גויים.

00:11:54.665 00:11:57.500

כל זה עוד ב-36'? עוד לפני ש.

00:11:57.500 00:11:58.190

אה. לא זה כבר היה יותר מאוחר.

00:11:58.190 00:12:00.970

לא. אבל עוד לפני שפרצה מלחמת ש. העולם?

00:12:00.970 00:12:01.950

כן. כן. זה כל ה. אני מדברת.

00:12:01.950 00:12:03.840

לפני הגרמנים על פולניה.

00:12:03.840 00:12:05.700

על. על פולניה לפני.

00:12:05.700 00:12:07.650

זה. זה שייך לסיפור.

00:12:07.650 00:12:10.245

אז. אה. היו גם כן.

00:12:10.245 00:12:11.445

היו. אה.

00:12:11.445 00:12:14.400

מרביצים ב. ב. היו באים עם מקל.

00:12:14.400 00:12:14.880

ברחובות?

00:12:14.880 00:12:17.970

כן. יהודים מאוד סבלו.

00:12:17.970 00:12:20.760

בנוסף לזה לא נתנו.

00:12:20.760 00:12:23.295

אני נגיד רציתי ללמוד רפואה.

00:12:23.295 00:12:27.675

היה נומרוס נולוס קלאוזוס.

00:12:27.675 00:12:28.200

כן.

00:12:28.200 00:12:32.595

את מבינה? אחר כך שאני כבר הגעתי היה נומרוס נולוס.

00:12:32.595 00:12:33.660

שלא קיבלו אף אחד.

00:12:33.660 00:12:36.345

אף אחד. אז ה. ל.

00:12:36.345 00:12:42.405

משהו ל. אהה. למשפטים לא רציתי.

00:12:42.405 00:12:46.280

האח שלי גמר משפטים ומסכן 5

00:12:46.280 00:12:50.040

שנים היה צריך לעבוד אצל עורך דין בגרושים.

00:12:50.040 00:12:52.540

פרקטיקה. עד שמגישים.

00:12:52.540 00:12:56.160

עד שנגשים לבחינה. ואחו.

00:12:56.160 00:12:56.670

אז בשלושי.

00:12:56.670 00:13:00.000

אחותי הייתה [משובש] (שפה זרה) קלאסי. אז גם לפי.

00:13:00.000 00:13:01.050

זה משך אותי.

00:13:01.050 00:13:05.760

אבל גם היה לה קשה בתור יהודייה לקבל עבודה.

00:13:05.760 00:13:09.570

קיבלה ב. לא הייתה יכולה להישאר בזאקופנה.

00:13:09.570 00:13:11.400

נסעה. אה.

00:13:11.400 00:13:13.410

לראדומסק למ. למקום אחר ו.

00:13:13.410 00:13:14.790

כדי שהיא תק. תמצא עבודה.

00:13:14.790 00:13:17.470

אצל קתולים. וה.

00:13:18.410 00:13:22.350

התלמידים שלה לא פעם אחת אמרו ל.

00:13:22.350 00:13:25.590

לדירקטור שהיא. שהיא תזרוק את היהודים.

00:13:25.590 00:13:30.675

אבל היה המזל שהיא ידעה להחזיק אותם ול. תראי.

00:13:30.675 00:13:34.575

היא כל כך חכמה וידעה להרצות את זה יפה.

00:13:34.575 00:13:37.815

שבגלל זה שהייתה טובה ה.

00:13:37.815 00:13:41.430

החזיקו אותה 4 שנים עם משכורת טובה.

00:13:41.430 00:13:46.380

אז כמה שנים את סיימת לימודים שם? בזאקופנה?

00:13:46.380 00:13:47.580

עד. עד בגרות.

00:13:47.580 00:13:49.050

תיכון? סיימת בגרות?

00:13:49.050 00:13:50.565

8. אה. ש.

00:13:50.565 00:13:52.800

4 שנים ו-8 גימנסיה.

00:13:52.800 00:13:57.885

4 כית. בית ספר עממי ו-8 שנים גימנסיה.

00:13:57.885 00:13:59.250

12 שנים.

00:13:59.250 00:14:01.620

ה. באיזה שנה סיימת ללמוד. נגיד?

00:14:01.620 00:14:03.090

ב-35'. 36׳.

00:14:03.090 00:14:04.485

ב-35'. 36׳?

00:14:04.485 00:14:04.875

כן.

00:14:04.875 00:14:08.265

ואז כבר את. את אומרת שכבר הרגישו את האנטישמיות?

00:14:08.265 00:14:09.810

מת. התחילו להרגיש.

00:14:09.810 00:14:10.095

כן.

00:14:10.095 00:14:12.795

התחילו. וזה היה קשור עם מת.

00:14:12.795 00:14:13.950

מ. עם מוות.

00:14:13.950 00:14:14.350

עם מה שקרה. כן.

00:14:14.350 00:14:15.930

של מרשל פילסודסקי.

00:14:15.930 00:14:18.570

אז מה את עשית שסיימת את בית הספר?

00:14:18.570 00:14:21.980

אז בגלל זה. אה. עבדתי במשרד טריקוטאז׳.

00:14:21.980 00:14:24.435

הייתה. לאחותי הייתה אחו. אה.

00:14:24.435 00:14:29.640

חברה טובה. היא קיבלה אותי בתור. אהה. מזכירה.

00:14:29.640 00:14:37.005

זה היה. עשו במכונה כזו טריקוטאז׳ והיו שולחים לכל הפולין.

00:14:37.005 00:14:39.960

היו שולחים ל. ל.

00:14:39.960 00:14:43.785

דברים ככה ואני שמרתי על זה שזה בס.

00:14:43.785 00:14:46.875

3 שנים עבדתי עד שפרצה מלחמה.

00:14:46.875 00:14:50.145

ואז ה. היחסים החברתיים. אה.

00:14:50.145 00:14:54.060

נפגעו כתוצאה מהאנטישמיות או שאתם עם מערכת היחסים כזאת?

00:14:54.060 00:14:57.120

אני אגיד לך. מי. מי שהיה חבר שלי. לא ברח.

00:14:57.120 00:15:00.375

מחברים ש. חברות שלי מבית ספר.

00:15:00.375 00:15:05.265

נשאר. אה. רוב נסע הביתה.

00:15:05.265 00:15:09.960

היו. רוב חברות שלי היו חולות. אה. שחפת.

00:15:09.960 00:15:10.950

שחפת?

00:15:10.950 00:15:12.570

בגלל זה ההורים.

00:15:12.570 00:15:13.500

באו לזאקופנה.

00:15:13.500 00:15:14.580

שלחו אותם לזאקופנה.

00:15:14.580 00:15:16.530

לקחו את המורים.

00:15:16.530 00:15:18.315

אנו. אנשים.

00:15:18.315 00:15:19.140

תלמידים.

00:15:19.140 00:15:20.670

היה פרינץ אחד. ו.

00:15:20.670 00:15:23.530

ועו. עוד. זה. הכל הכל.

00:15:23.530 00:15:27.190

אבל שגמרו את הלימודים. נסעו הביתה.

00:15:27.190 00:15:28.590

לא היה להם צורך.

00:15:28.590 00:15:30.490

היה להם בתים יותר טובים.

00:15:30.490 00:15:32.190

אבל ההורים שלך. למשל?

00:15:32.190 00:15:34.785

שגם להם היו חברים נוצרים. בטח.

00:15:34.785 00:15:35.925

לא. ההורים. אה.

00:15:35.925 00:15:37.860

היו. לא היו גרים בזאקופנה.

00:15:37.860 00:15:39.420

ההורים שלך גרו.

00:15:39.420 00:15:39.610

שמ.

00:15:39.610 00:15:39.800

שלך.

00:15:39.800 00:15:40.170

כן. כן.

00:15:40.170 00:15:41.190

גרו בזקופנה.

00:15:41.190 00:15:41.715

נכון.

00:15:41.715 00:15:43.365

אז מה קרה. הם. את.

00:15:43.365 00:15:45.480

את אומרת שאתם לא הייתם ממש.

00:15:45.480 00:15:47.250

אה. יהודים במפורש.

00:15:47.250 00:15:48.900

זאת אומרת. הלכתם בחגים.

00:15:48.900 00:15:49.590

נכון. אבל. אבל ידענו.

00:15:49.590 00:15:51.030

אז היו בטח חברים גם.

00:15:51.030 00:15:52.185

הלכנו לבית. אה.

00:15:52.185 00:15:54.255

לבית הכנסת בחגים אב.

00:15:54.255 00:15:56.535

אבא ואמא נסעה ב.

00:15:56.535 00:15:57.840

כן. אבל ביום יום.

00:15:57.840 00:15:58.690

בח. בחיי יום יום.

00:15:58.690 00:15:59.340

יום יום. לא.

00:15:59.340 00:16:00.675

אז היו חברים בטח.

00:16:00.675 00:16:02.310

אה. לא יהודים גם. נכון?

00:16:02.310 00:16:02.670

כן. היו גם.

00:16:02.670 00:16:04.200

הם המשיכו להיות חברים?

00:16:04.200 00:16:05.180

כן. כן המשיכו. המשיך.

00:16:05.180 00:16:07.320

ה. העסק המשיך לעבוד אצל אבא.

00:16:07.320 00:16:09.600

למרות שהיו הבחורים האלה?

00:16:09.600 00:16:11.850

כן. כן. העסק עבד.

00:16:11.850 00:16:16.320

היה לנו שכן שהיו [משובש] (שפה זרה) עמד ג.

00:16:16.320 00:16:17.685

זה [משובש] (שפה זרה) זה.

00:16:17.685 00:16:19.980

זה בחורים שאמרו לא לקנות את זה.

00:16:19.980 00:16:20.817

כן.

00:16:20.817 00:16:22.665

אז בחדר על. על. אה. ז.

00:16:22.665 00:16:24.450

חנות על ידינו.

00:16:24.450 00:16:26.250

היה גם כן. אה.

00:16:26.250 00:16:27.195

יהודי?

00:16:27.195 00:16:29.880

כן. אז היהודי יצא שהוא אמר:

00:16:29.880 00:16:33.705

״כמה משלמים לך עבור זה?״ הוא אומר ככה.

00:16:33.705 00:16:36.240

ככה. ״קח כפול ולך מפה״.

00:16:36.240 00:16:37.830

והלך. הוא הלך.

00:16:37.830 00:16:41.055

לנו לא. אה. אבא שלי לא חשב על זה שאפשר.

00:16:41.055 00:16:45.075

אני אחרי מלחמה שמעתי מהבן שלו.

00:16:45.075 00:16:46.380

שזה מה שהיה?

00:16:46.380 00:16:47.780

שזה. אבא. זה היה שכנים.

00:16:47.780 00:16:50.170

הייתה לכם עוזרת בבית?

00:16:50.170 00:16:52.080

הייתה לנו עוזרת ו. קבועה.

00:16:52.080 00:16:53.190

נוצריה?

00:16:53.190 00:16:56.745

קבועה. בש. בגלל זה שאמא עבדה כל הזמן.

00:16:56.745 00:16:57.060

כן.

00:16:57.060 00:16:59.055

עם אבא. והוא לא היה הרי.

00:16:59.055 00:17:00.450

צריכים. אה. היא הייתה קבועה.

00:17:00.450 00:17:01.875

אז היא גרה אצלכם?

00:17:01.875 00:17:02.280

מה?

00:17:02.280 00:17:04.635

היא גרה אצלכם בבית?

00:17:04.635 00:17:06.450

אני כבר לא זוכרת.

00:17:06.450 00:17:08.250

אני חושבת שכן.

00:17:08.250 00:17:10.050

אני חושבת שכן. שהייתה.

00:17:10.050 00:17:11.820

ועד מתי היא עבדה?

00:17:11.820 00:17:12.660

מה?

00:17:12.660 00:17:13.560

עד מתי ה.

00:17:13.560 00:17:17.510

שפרצה מלחמה. אנחנו שחררנו אותה כבר.

00:17:17.510 00:17:19.280

לא היה חנות. לא היה כלום.

00:17:19.280 00:17:23.670

אה. כן.

00:17:23.670 00:17:24.720

עיתון היה בבית?

00:17:24.720 00:17:25.980

קראתם עיתון?

00:17:25.980 00:17:27.680

קראנו עיתון. היה.

00:17:27.680 00:17:28.670

עיתון פולני?

00:17:28.670 00:17:33.245

נובי דז'ינניק. כן. זה היה בא וקיבלנו. אה.

00:17:33.245 00:17:36.750

קראנו הרבה ליטרטורה פולנית.

00:17:37.290 00:17:41.140

וקנינו ספרים. וזה הכל הלך.

00:17:41.140 00:17:43.530

אבל לא. לא. לא.

00:17:43.530 00:17:46.235

לקחו שהייתי בת 12.

00:17:46.235 00:17:51.370

אבא הזמין לי מלמד שילמד אותי לקרוא.

00:17:51.370 00:17:54.545

אז מה קרה? הוא עשה ככה באף.

00:17:54.545 00:17:56.430

אז אני אמרתי: ״אבא.

00:17:56.430 00:17:58.140

אני לא רוצה אף מלמד.

00:17:58.140 00:18:01.100

הם כולם ככה יושבים מולי ועושים״.

00:18:01.100 00:18:03.395

וככה נגמרו לימודים שלי.

00:18:03.395 00:18:06.315

חבל מאוד. אבא רצה להשקיע.

00:18:06.315 00:18:10.470

אבל אני. אני אמרתי: ״לא. אני לא רוצה״.

00:18:10.470 00:18:13.095

המשפחה הייתה משפחה ציונית?

00:18:13.095 00:18:13.595

כן.

00:18:13.595 00:18:14.670

דיברתם על ארץ ישראל?

00:18:14.670 00:18:17.790

בטח היה הרבה. כבר היה. אחי.

00:18:17.790 00:18:21.240

היה סקרטר של. היה.

00:18:21.240 00:18:21.870

מזכיר.

00:18:21.870 00:18:23.970

מזכיר. עם ה. עם ה.

00:18:23.970 00:18:26.940

אה. קופסה הכחולה. גם אני הלכתי.

00:18:26.940 00:18:27.795

קרן קיימת?

00:18:27.795 00:18:28.830

קרן קיימת.

00:18:28.830 00:18:29.850

הרבה יותר טוב.

00:18:29.850 00:18:31.635

הוא לימד אותי לעזור.

00:18:31.635 00:18:35.760

ואחר כך נכנסתי לויצו. ויצו צעירה.

00:18:35.760 00:18:37.200

עוד בזאקופנה?

00:18:37.200 00:18:40.665

כן. בשנת. אה. 38'.

00:18:40.665 00:18:47.740

הגרמנים זרקו את הגרמנים שבאו מפולין.

00:18:47.740 00:18:53.195

אז הם הביאו אותם לגבול בין פולין וגרמניה. לכו.

00:18:53.195 00:18:56.250

אז אנחנו בזאקופנה.

00:18:56.250 00:19:00.675

ויצו צעירה וויצו רגילה. אה.

00:19:00.675 00:19:11.010

לקחתי. השכרנו וילה גדולה והזמנו ילדים מקרקוב שיבואו.

00:19:11.010 00:19:13.515

היה אולי 150 ילדים.

00:19:13.515 00:19:16.380

ואני כל יום הלכתי שמה.

00:19:16.380 00:19:18.250

זה לא היה רחוק.

00:19:18.250 00:19:20.900

אה. לעזור משהו. או במטבח.

00:19:20.900 00:19:22.265

או עם ילדים.

00:19:22.265 00:19:24.105

לא עבדתי כבר.

00:19:24.105 00:19:25.690

למה לא עבדת?

00:19:25.690 00:19:28.580

שלושי. לא. אה. סליחה. עבדתי עד צוהריים.

00:19:28.580 00:19:30.800

אמרתי לבוסית שזה.

00:19:30.800 00:19:34.550

היא גם כן הייתה ציונית. חייבים לעזור שם.

00:19:34.550 00:19:37.865

אז אמרה: ״תלכי. תעשי. תגמרי עבודה ותלכי״.

00:19:37.865 00:19:41.750

היא התח. מאוד התקשרתי עם בחורה אחת.

00:19:41.750 00:19:51.295

רות פיינר. ושהיו צריכים לעזוב אחרי חודש. היא שברה יד.

00:19:51.295 00:19:56.250

ואמרתי איך. איך היא תסע עכשיו להורים עם יד שבורה?

00:19:56.250 00:19:57.945

אני מאוד אוהבת אותה.

00:19:57.945 00:20:02.175

אני אקח אותה הביתה ש. שהיא תהיה בריאה.

00:20:02.175 00:20:04.615

אבל היה לה גם אח.

00:20:04.615 00:20:08.315

אז ג. לקחנו גם את אח לדירה קטנה שלנו.

00:20:08.315 00:20:11.045

והיו כל כך. היה חמ.

00:20:11.045 00:20:17.470

נחמד בבית ש. אחותי כבר לא הייתה בבית. שיש ילדים.

00:20:17.470 00:20:23.625

אחר כך שזרקו אותנו לקרקוב אז אני חיפשתי אותם.

00:20:23.625 00:20:26.325

אני חושבת שהם הצליחו לב.

00:20:26.325 00:20:27.360

לברוח.

00:20:27.360 00:20:29.685

אה. לברוח איפשהו. כזו חמודה.

00:20:29.685 00:20:31.140

אז זה היה קשרים.

00:20:31.140 00:20:33.825

זה הייתה עבודה ציונית שלי.

00:20:33.825 00:20:35.895

כן. ב. במאי 40'.

00:20:35.895 00:20:37.545

אז. אה. נתנו לג.

00:20:37.545 00:20:41.480

ליהודים אפשרות לעזוב את קרקוב עם כל הרכוש שלהם.

00:20:41.480 00:20:43.790

נתנו אופציה לצאת.

00:20:43.790 00:20:44.960

במאי 40'?

00:20:44.960 00:20:48.155

כן. כן. אחר כך כבר הם אמרו שמי שלא לקח

00:20:48.155 00:20:49.670

במאי 40' את הדברים.

00:20:49.670 00:20:50.940

אני. אנחנו לא היינו יכולים.

00:20:50.940 00:20:51.560

כבר הם גירשו.

00:20:51.560 00:20:52.655

לחשוב על זה.

00:20:52.655 00:20:53.330

אז מה קרה?

00:20:53.330 00:20:54.035

בגלל אבא.

00:20:54.035 00:20:55.580

כן. מה קרה אצל. את.

00:20:55.580 00:20:59.000

אתם בזאקופנה. ובספטמבר 39'.

00:20:59.000 00:20:59.480

תשע.

00:20:59.480 00:21:00.680

המלחמה פורצת.

00:21:00.680 00:21:04.220

פורצת. וצריכים להוציא עוד.

00:21:04.220 00:21:06.560

אה. מהזאקופנה דברים.

00:21:06.560 00:21:10.025

אז אני. אה. הגיבורה הגדולה.

00:21:10.025 00:21:13.340

במרכז קרקוב באו. אה.

00:21:13.340 00:21:18.795

מכוניות גרמניות ולקחו אנשים במקום.

00:21:18.795 00:21:20.970

שלא הייתה תחבורה בכלל.

00:21:20.970 00:21:27.510

אז יצא גרמני ואומר: ״יהודים אנחנו לא לוקחים.

00:21:27.510 00:21:29.535

בבקשה גברת״.

00:21:29.535 00:21:32.490

אני עמדתי ש. בשורה 10 שמה עם.

00:21:32.490 00:21:36.975

עם כ. אה. כובע מצמר כחול. אה.

00:21:36.975 00:21:40.635

היה. היה יפה. הייתי גם יפה אז.

00:21:40.635 00:21:44.085

אז הוא אומר. נותן לי יד: ״בבקשה גברת״.

00:21:44.085 00:21:45.375

אני. אותי כולרה.

00:21:45.375 00:21:50.310

אז אם לא היית יודע שאני יהודייה. לא היית מזמין.

00:21:50.310 00:21:52.920

אחר כך באו הביאו אותנו.

00:21:52.920 00:21:54.915

ירדנו. היה שקט.

00:21:54.915 00:21:58.725

בדרך מישהו התחיל איזה מ.

00:21:58.725 00:22:02.010

אה. מש. משלזיה. הוא.

00:22:02.010 00:22:04.755

עברנו על יד קבר. בית הקברות.

00:22:04.755 00:22:06.510

אז הוא אומר לי בפולנית.

00:22:06.510 00:22:09.480

את המילה הפולנית [משובש] (פולנית) שזה פה.

00:22:09.480 00:22:11.595

|״תודה. אני גם יודעת שזה פה.

00:22:11.595 00:22:13.530

בית הקברות״. זה היה הכל.

00:22:13.530 00:22:16.605

אבל איך הודיעו לכם שאתם צריכים לעזוב את זאקופנה?

00:22:16.605 00:22:17.460

מי הודיע לכם?

00:22:17.460 00:22:20.355

היה. אה. ואט יוד. אה. יודנראט.

00:22:20.355 00:22:21.315

יודנראט.

00:22:21.315 00:22:23.205

ויודנראט. אה.

00:22:23.205 00:22:26.415

הודיע לנו שצריכים אלו ואלו ואלו.

00:22:26.415 00:22:30.360

נשארו רק אלו שהיו ביודנראט. כמה אנשים.

00:22:30.360 00:22:31.905

אבל מה קרה לפני זה?

00:22:31.905 00:22:33.495

אבל תשמעי מה היה.

00:22:33.495 00:22:38.890

אחרי שנה הביאו אותם למקום והרגו אותם.

00:22:38.890 00:22:40.545

אבל מה קרה? גם.

00:22:40.545 00:22:43.785

אני רואה פה אוגוסט 39'.

00:22:43.785 00:22:44.370

כן.

00:22:44.370 00:22:46.200

החנות עדיין עובדת. כן?

00:22:46.200 00:22:46.530

חנות עובדת.

00:22:46.530 00:22:47.970

אבא עוד עובד.

00:22:47.970 00:22:49.965

את בעבודה שלך.

00:22:49.965 00:22:51.140

אני בעבודה שלי.

00:22:51.140 00:22:53.850

אבל ב-26 לאוגוסט.

00:22:53.850 00:22:56.895

ההורים החליטו שאני נוסעת לקרקוב.

00:22:56.895 00:22:58.320

ב-26 לאוגוסט?

00:22:58.320 00:22:58.440

אוגוסט. שלושים.

00:22:58.440 00:23:00.360

למה הם בחרו את התאריך הזה?

00:23:00.360 00:23:02.355

לא זה. ה-1.

00:23:02.355 00:23:04.770

פחדו מ. דיברו שב-1.

00:23:04.770 00:23:06.600

ס. זה ספטמבר ת.

00:23:06.600 00:23:09.780

יהיה מלחמה. שמתקרבת מלחמה.

00:23:09.780 00:23:12.480

אז הם. איך. אני זוכרת את התאריך.

00:23:12.480 00:23:16.860

אז שלחו אותי לקרקוב לדודה ונסעתי.

00:23:16.860 00:23:18.660

אז את ב. ב-26 לאוגוסט.

00:23:18.660 00:23:19.392

אנ. רק אני.

00:23:19.392 00:23:20.910

את. לבד. נוסעת לך לקרקוב.

00:23:20.910 00:23:23.280

טוב. לבד בת 21. מה זה?

00:23:23.280 00:23:25.920

לא. בסדר. אבל המשפחה נשארה שם.

00:23:25.920 00:23:28.995

נכנסת לרכבת. היה עוד רכבת. נסעתי לשמה.

00:23:28.995 00:23:31.530

רצו לשמור עליי. שאני לא.

00:23:31.530 00:23:34.260

אני לא אהיה ב. בגבול.

00:23:34.260 00:23:37.305

הזאקופנה היה בגבול עם אוסטריה.

00:23:37.305 00:23:41.430

אז רצו שאני נ. אני נסעתי לדודה.

00:23:41.430 00:23:45.675

ב-39'. נפלה. נפלה.

00:23:45.675 00:23:48.150

בומבה אחד רק על הקרקוב.

00:23:48.150 00:23:51.330

קרוב 300 מטר מהבית שלנו.

00:23:51.330 00:23:54.330

אבל לא עשה כלום. נשארה בתוך האדמה.

00:23:54.330 00:23:55.110

אדמה.

00:23:55.110 00:23:56.910

וזה שאמרו כל הזמן.

00:23:56.910 00:23:57.750

שזה לא יתפוצץ.

00:23:57.750 00:23:59.910

יותר לא נפל על הקרקוב.

00:23:59.910 00:24:04.800

ואנ. אנשים התחילו לברוח מקרקוב.

00:24:04.800 00:24:10.125

אבל אני ידעתי שעם אבא אי אפשר רחוק לב.

00:24:10.125 00:24:14.880

לברוח. אז חזרתי לזאקופנה. אבל זה. כן.

00:24:14.880 00:24:17.190

אבל את חזרת. כשאת חזרת לזאקופנה.

00:24:17.190 00:24:17.698

כן.

00:24:17.698 00:24:18.870

כבר הגרמנים היו בקרקוב?

00:24:18.870 00:24:19.814

היו.

00:24:19.814 00:24:20.850

הגרמנים נכנסו לקרקוב.

00:24:20.850 00:24:21.720

ב-1 ל.

00:24:21.720 00:24:23.040

ב-6 לספטמבר.

00:24:23.040 00:24:24.379

בש.

00:24:24.379 00:24:25.860

לא ב-1. ב-6 לספטמבר הם נכנסו ל.

00:24:25.860 00:24:26.925

אה. פרצה מלחמה?

00:24:26.925 00:24:28.650

המלחמה פרצה ב-1.

00:24:28.650 00:24:31.230

אבל ב-6 הם כבשו את ה.

00:24:31.230 00:24:33.860

ב-6 כבשו? אני חשבתי שב-3.

00:24:33.860 00:24:34.290

ב-6.

00:24:34.290 00:24:34.890

לא. לא חשוב.

00:24:34.890 00:24:35.430

לא חשוב.

00:24:35.430 00:24:35.949

כן.

00:24:35.949 00:24:36.810

יכול להיות שאת צודקת.

00:24:36.810 00:24:37.200

לא. אני.

00:24:37.200 00:24:39.540

והם קבעו את קרקוב לעיר הבירה?

00:24:39.540 00:24:40.920

כן. כן. כן. זה היה.

00:24:40.920 00:24:43.640

אז את. איפה את היית בתאריך הזה?

00:24:43.640 00:24:48.090

זאת אומרת. את היית עוד בקרקוב כשהגרמנים נכנסו?

00:24:48.090 00:24:49.860

אני כבר הייתי בקרקוב. אני הייתי בקרקוב.

00:24:49.860 00:24:52.095

וההורים שלי היו בזאקופנה.

00:24:52.095 00:24:54.540

מה ראית כשהם נכנסו הגרמנים?

00:24:54.540 00:24:56.400

אה. ראיתי אותם נוסעים.

00:24:56.400 00:25:00.210

נוסעים. נוסעים ו. אהה. היה שקט.

00:25:00.210 00:25:03.090

בהתחלה לא. לא ידענו מה מחכה לנו.

00:25:03.090 00:25:04.710

ראינו רק את המות.

00:25:04.710 00:25:07.620

מכוניות שלהם. את ה [משובש] (שפה זרה) את ה.

00:25:07.620 00:25:09.075

כל ה. כל ה.

00:25:09.075 00:25:12.900

זה כיבוש. אבל אני.

00:25:12.900 00:25:17.199

(לא רלוונטי) [משובש]

00:25:17.199 00:25:19.401

את פחדת?

00:25:19.401 00:25:19.860

לנו היה תכנית.

00:25:19.860 00:25:20.970

אתם פחדתם?

00:25:20.970 00:25:21.495

מה?

00:25:21.495 00:25:23.790

פחדתם שראיתם אותם נכנסים?

00:25:23.790 00:25:26.280

אני אגיד לך שלא. הם היו. עש. עשו.

00:25:26.280 00:25:29.080

נכנסו בשקט. בכלל בשקט.

00:25:29.080 00:25:34.920

הפחד התחיל אחר כך שנתנו לנו ללכת עם ה.

00:25:34.920 00:25:37.110

עם ה [משובש] (שפה זרה). עם הזה לבן.

00:25:37.110 00:25:39.555

עם הפס לבן. עם המגן דוד כחול.

00:25:39.555 00:25:41.085

כן. פס. כן. כן. כחול.

00:25:41.085 00:25:42.570

המגן דוד היה כחול.

00:25:42.570 00:25:44.520

הכחול. כן. אז זה כבר.

00:25:44.520 00:25:44.840

אבל את.

00:25:44.840 00:25:45.320

לקחו אותנו לעבוד.

00:25:45.320 00:25:47.745

את אומרת שאת נסעת לזאקופנה קודם?

00:25:47.745 00:25:50.520

אני הייתי בין זאקופנה ואחר.

00:25:50.520 00:25:55.455

אבל הייתי קצת בקרקוב והלכתי לנקות את הרחובות.

00:25:55.455 00:25:57.630

נתנו לנו כל מיני עבודות כאלו.

00:25:57.630 00:25:59.205

היה שלג. היה.

00:25:59.205 00:26:04.710

היה מוקדם שלג. אז נתנו לנו עבודות. אז היינו.

00:26:04.710 00:26:05.115

אבל.

00:26:05.115 00:26:10.680

אבל אח שלי היה ב.

00:26:10.680 00:26:15.405

אח. ד. לקחו אותו לעבודה לסחוב את הדברים קשים.

00:26:15.405 00:26:17.955

וכל הגורלים. היו גורלים.

00:26:17.955 00:26:20.775

אלו ש. חלק היה אנטישמי.

00:26:20.775 00:26:26.820

אז חלק זה אנטישמי צחקו ממנו וקראו אדון

00:26:26.820 00:26:29.355

[משובש] (שפה זרה) עורך דין.

00:26:29.355 00:26:32.205

אה. סוחב. צחקו ממנו.

00:26:32.205 00:26:36.600

אז החלטנו שהוא יברח לרוסיה ואנחנו

00:26:36.600 00:26:40.290

עם אחותי נשאר לשמור על הורים.

00:26:40.290 00:26:41.715

אבל איפה את עכשיו?

00:26:41.715 00:26:43.890

ב. בקרקוב או בזקופאנה?

00:26:43.890 00:26:44.880

זה היה ב.

00:26:44.880 00:26:47.790

את אמרת שאת נסעת לקרקוב לדודה באוגוסט.

00:26:47.790 00:26:48.120

אני. כן.

00:26:48.120 00:26:51.840

ואז הגרמנים נכנסו אבל ההורים נשארו עדיין בזאקופנה?

00:26:51.840 00:26:52.125

כן.

00:26:52.125 00:26:54.405

ואת החלטת לנסוע לשם. אל הורים.

00:26:54.405 00:26:55.950

נסעתי. שסיפרתי. ש.

00:26:55.950 00:26:56.190

כן.

00:26:56.190 00:26:58.800

בבקשה. אחר כך הייתי שמה.

00:26:58.800 00:27:00.540

אבל היה צורך עוד ל.

00:27:00.540 00:27:02.835

לסדר משהו בקרקוב.

00:27:02.835 00:27:03.990

אני כבר לא זוכרת.

00:27:03.990 00:27:05.025

לא חשוב.

00:27:05.025 00:27:07.710

אז מה ח. מה היה?

00:27:07.710 00:27:09.850

עובר אוטו. לא היה כ.

00:27:09.850 00:27:11.470

תחבורה. עובר איזה אוטו.

00:27:11.470 00:27:17.520

אני עומדת עם אבא על יד החנות ועובר אוטו ואני עושה ככה.

00:27:17.520 00:27:21.540

והוא עוצר ואני נכנסת.

00:27:21.540 00:27:25.370

ואני עד היום לא יכולה להבין איך

00:27:25.370 00:27:29.750

אבא נתן לי רשות לנסוע עם גרמנים.

00:27:29.750 00:27:32.550

הם לקחו אותי. שנכנסתי.

00:27:32.550 00:27:34.890

בקדימה ישב קפיטן.

00:27:34.890 00:27:36.555

איזה דרגה גבוהה.

00:27:36.555 00:27:38.700

ושמה היו ככה פשוטים.

00:27:38.700 00:27:43.320

שאני נכנסת הם אומרים לי: ״אה. את מ.

00:27:43.320 00:27:53.070

מבינה קצת גרמנית?״ [משובש] (גרמנית) שאני לא אפחד.

00:27:53.070 00:27:53.880

שלא תדאגי.

00:27:53.880 00:27:55.800

לא אפחד. ישבתי.

00:27:55.800 00:27:57.735

הביאו אותי עד הבית.

00:27:57.735 00:27:58.665

עד איזה בית?

00:27:58.665 00:27:59.985

עד הבית של דודה.

00:27:59.985 00:28:00.750

בקרקוב?

00:28:00.750 00:28:02.760

בקרקוב. ת. זה. זה ככה היה.

00:28:02.760 00:28:03.375

כן.

00:28:03.375 00:28:07.050

ושירדתי אחד נתן לי יד.

00:28:07.050 00:28:11.670

נישק לי יד ואומר לי: ״אני יכול לבוא

00:28:11.670 00:28:16.050

לבקר אצלך?״ לא הייתה לי ברירה.

00:28:16.050 00:28:17.850

אני אומרת: ״כן״.

00:28:17.850 00:28:19.860

״מחר בשעה 17:00?״ ״כן״.

00:28:19.860 00:28:22.425

אני באה לביתה לדודה.

00:28:22.425 00:28:24.465

אני מספרת לה: ״מה נעשה?

00:28:24.465 00:28:28.560

אני הזמנתי גרמני. לא הייתה לי ברירה״.

00:28:28.560 00:28:30.510

אז היא אומרת: ״בסדר.

00:28:30.510 00:28:32.735

הוא ו. הוא יבוא והוא יברח״.

00:28:32.735 00:28:35.870

אצל דודה היו תמונות יהודיות ככה

00:28:35.870 00:28:39.585

מסביב של הציירים טובים. כל מיני.

00:28:39.585 00:28:39.990

כן.

00:28:39.990 00:28:43.920

״הוא כבר יבין. אם הוא יבוא לחדר לאכו. ש.

00:28:43.920 00:28:48.360

לשתות קפה. הוא כבר פעם שניה לא יבוא״. וככה היה.

00:28:48.360 00:28:49.118

הוא בא?

00:28:49.118 00:28:51.825

הוא שתה. הוא בא. הוא שתה קפה.

00:28:51.825 00:28:53.805

הוא הסתכל והוא הלך.

00:28:53.805 00:28:54.915

ולא אמר כלום?

00:28:54.915 00:28:58.630

לא אמר כלום. זה סיפור יפה. נכון?

00:28:59.060 00:29:02.130

טוב. אבל זה. גם זה קורה בחיים.

00:29:02.130 00:29:05.470

הי. אבל אני מו. אומרת לך איזה מצב

00:29:05.470 00:29:09.590

היה קשה שאבא נתן לי רשות לעשות את זה.

00:29:09.590 00:29:11.900

עד היום אני אין לי את מי לשאול

00:29:11.900 00:29:15.180

״למה?״ טוב. זה. זה מה שהיה.

00:29:15.180 00:29:17.910

אז מתי ההורים הגיעו מז. מזאקופניה?

00:29:17.910 00:29:19.717

כי את. את סיפרת לי שגרשו אותם.

00:29:19.717 00:29:20.280

ב-31.

00:29:20.280 00:29:20.880

בנובמבר.

00:29:20.880 00:29:23.595

גרשו אותנו ב-31 לספטמבר.

00:29:23.595 00:29:25.290

ב-31 בספטמבר?

00:29:25.290 00:29:25.515

כן.

00:29:25.515 00:29:28.500

כלומר ב-31 לספטמבר כל המשפחה בקרקוב?

00:29:28.500 00:29:30.120

כל המשפחה בקרקוב.

00:29:30.120 00:29:31.395

איפה גרתם?

00:29:31.395 00:29:33.570

אה. ברחוב רז'וולוסקה.

00:29:33.570 00:29:34.860

הייתה לכם שם דירה?

00:29:34.860 00:29:35.940

זה היה הבית שלכם קודם?

00:29:35.940 00:29:40.155

זה היה. אה. אנחנו מול הדודה. דודה מצ.

00:29:40.155 00:29:45.600

מצאה לנו דירה 2 חדרים וחזרנו.

00:29:45.600 00:29:50.490

אבל מה. כל הזמן הייתה בעיה מה לעשות עם ה.

00:29:50.490 00:29:54.550

עם יל. עם ב. אח שלי.

00:29:55.160 00:29:57.600

רגע. אבל זה היה קודם.

00:29:57.600 00:29:59.370

זה היה עוד בזאקופנה.

00:29:59.370 00:30:04.170

אנחנו כבר היינו בלי אח שבאנו ל. לקרקוב.

00:30:04.170 00:30:06.420

אז איך אתם שלחתם אותו לרוסיה?

00:30:06.420 00:30:09.345

אה. אני הייתי צריכה לנסוע איתו.

00:30:09.345 00:30:13.110

ואני קיבלתי צהבת קשה.

00:30:13.110 00:30:16.450

שכבתי במיטה 6 שבועות.

00:30:16.450 00:30:19.700

אז אחותי רק עשה איתו.

00:30:19.700 00:30:22.280

שכבה כל הלילה על סאן.

00:30:22.280 00:30:27.085

היה מעבר שמה בין רוסיה והוא עבר דרך מים.

00:30:27.085 00:30:30.330

מישהו ש. שילמו למישהו שיעביר

00:30:30.330 00:30:35.360

אותו והיא שכבה עד שראתה אותו בצד שני.

00:30:35.360 00:30:37.950

אז שלחתם אותו בעצם לרוסיה כי

00:30:37.950 00:30:40.455

כבר התחילו לחטוף יהודים לעבודה.

00:30:40.455 00:30:42.720

לעבודה. והוא בתור גבר היה.

00:30:42.720 00:30:44.385

היה צריך ללכת לעבודה.

00:30:44.385 00:30:44.970

ללכ. כן. כן.

00:30:44.970 00:30:46.515

אז הברחתם אותו לרוסיה?

00:30:46.515 00:30:51.405

לרוסיה. ואנחנו שנינו נשארנו לטפל בהורים.

00:30:51.405 00:30:57.390

וזה היה באמת מזל שלא הייתה אחות לבד ב.

00:30:57.390 00:30:59.700

במחנה. לא הייתה בחיים.

00:30:59.700 00:31:00.330

שורדת.

00:31:00.330 00:31:02.160

ככה אחת הייתה.

00:31:02.160 00:31:05.130

והיה לכם קשר איתו אחרי שהוא הגיע לרוסיה?

00:31:05.130 00:31:06.310

ידעתם מה קורה לו?

00:31:06.310 00:31:09.740

לא ידענו כלום. הגיע פתק קטן פעם

00:31:09.740 00:31:16.740

אחת [משובש] איפה שרחוק ברוסיה. ויותר שום ידיעה.

00:31:16.740 00:31:19.245

שום ידיעה. אממ.

00:31:19.245 00:31:22.080

עבד שמה בעץ ו. מש. משהו.

00:31:22.080 00:31:24.570

אחר כך בתור מנהל חשבונות.

00:31:24.570 00:31:25.980

בסוף היה לו יותר טוב.

00:31:25.980 00:31:27.810

אז עכשיו אתם בקרקוב.

00:31:27.810 00:31:28.724

שם.

00:31:28.724 00:31:30.210

עוד לפני שיש גטו. נכון?

00:31:30.210 00:31:30.875

נכון. אה. כן.

00:31:30.875 00:31:31.410

אתם גרים שם.

00:31:31.410 00:31:35.235

וג. גרים בקרקוב ועוברים לגור.

00:31:35.235 00:31:36.570

אח. אמרו ל.

00:31:36.570 00:31:40.290

יום אחד אמרו שבקרקוב לא.

00:31:40.290 00:31:43.815

לא. אסור ליהודים לגור. שיצאו מהקרקוב.

00:31:43.815 00:31:48.540

אז יצאנו לפרודניק. קרוב לקרקוב.

00:31:48.540 00:31:53.705

ושמה היינו כמה שבועות.

00:31:53.705 00:31:58.850

אה. הייתה לנו גינה קטנה. שכרנו דירה.

00:31:58.850 00:32:01.900

קראו את זה [משובש] (שפה זרה) פרודניק.

00:32:01.900 00:32:04.605

כל היהודים יצאו מקרקוב?

00:32:04.605 00:32:06.315

כל היהודים לא. לא.

00:32:06.315 00:32:11.250

היו עוד כאלו שעבדו בשביל גרמנים. היי. ה.

00:32:11.250 00:32:13.530

שהיודנראט כבר סידר להם עבודה.

00:32:13.530 00:32:13.870

כן. כן. כן.

00:32:13.870 00:32:15.510

מתי את עבדת ברחובות?

00:32:15.510 00:32:17.190

היודנראט שלח אותך לעבוד?

00:32:17.190 00:32:20.310

את יודעת. לפני ש. לפני ש.

00:32:20.310 00:32:21.390

ההורים הגיעו?

00:32:21.390 00:32:27.660

ה. לא. ההורים הגי. הגיעו. אה.31 לזה.

00:32:27.660 00:32:28.350

ספטמבר.

00:32:28.350 00:32:32.550

ואז כבר הייתה לנו דירה והייתי רשומה בקרקוב.

00:32:32.550 00:32:34.960

אז היו קוראים לי לעבודה ל. ל.

00:32:34.960 00:32:38.290

לט. עם מטאטא. עם. אה. כל מיני כאלו.

00:32:38.290 00:32:42.280

זה לא עבודות. אבל זה פשוט מאוד. אה.

00:32:42.280 00:32:45.405

לא נעים לראות. לראות.

00:32:45.405 00:32:50.050

גויים שהולכים ככה ואת הולכת באמצע הרחוב.

00:32:50.210 00:32:52.680

מה. היו כבר גזירות?

00:32:52.680 00:32:57.525

היו כבר. אה. הוראות איך להתנהג ומה לעשות. בספטמבר?

00:32:57.525 00:33:01.530

אה. היו כבר. בטח.

00:33:01.530 00:33:04.455

היו כל מיני [משובש] (שפה זרה) אה.

00:33:04.455 00:33:08.160

כל מיני הודעות היו. לפה. לשמה.

00:33:08.160 00:33:08.640

ב.

00:33:08.640 00:33:13.290

הזיזו אותנו. אחר כך הזיזו אותנו לפודגוז'ה. ל.

00:33:13.290 00:33:13.980

לגטו.

00:33:13.980 00:33:16.065

אחרי. אח. לא. לגטו.

00:33:16.065 00:33:16.320

הגטו.

00:33:16.320 00:33:17.970

אחרי. אחרי ויסטולה.

00:33:17.970 00:33:20.010

בצד אחרי ויסטולה.

00:33:20.010 00:33:22.695

זה היה במ. אבל זה כבר היה ב-41'.

00:33:22.695 00:33:24.090

ב-41' עד. אה. זה.

00:33:24.090 00:33:25.740

אז איפה הייתם ב.

00:33:25.740 00:33:26.537

הייתי.

00:33:26.537 00:33:29.430

אתם בספטמבר. אני רוצה פשוט לס. להיות מסודרת.

00:33:29.430 00:33:29.775

כן.

00:33:29.775 00:33:32.180

סוף ספטמבר אתם חוזרים לקרקוב.

00:33:32.180 00:33:33.960

יש לכם דירה שם. אתם גרים.

00:33:33.960 00:33:34.575

כן. וגרים.

00:33:34.575 00:33:37.080

ואת קצת עובדת. אח שלך כבר לא איתכם.

00:33:37.080 00:33:37.566

לא.

00:33:37.566 00:33:38.250

כי הוא כבר ברוסיה.

00:33:38.250 00:33:38.940

הוא כבר ברוסיה.

00:33:38.940 00:33:43.050

באוקטובר כבר התחילו לצוד יהודים ברחובות ללכת לעבודה.

00:33:43.050 00:33:43.482

כן.

00:33:43.482 00:33:44.460

אבל אח שלך לא.

00:33:44.460 00:33:44.951

עבד.

00:33:44.951 00:33:46.350

ואח של. אבא. אבא שלך.

00:33:46.350 00:33:46.830

אחותי גם.

00:33:46.830 00:33:47.550

לא.

00:33:47.550 00:33:48.375

אבא שלי לא.

00:33:48.375 00:33:49.050

לא יוצא.

00:33:49.050 00:33:49.545

כן.

00:33:49.545 00:33:52.755

וכבר בספטמבר היו תהליכים כלכליים

00:33:52.755 00:33:56.880

שהתכנית הייתה באמת לשדוד את היהודים מכל הרכוש שלהם.

00:33:56.880 00:33:58.590

כן. כל דבר. מה שהיה טוב.

00:33:58.590 00:34:01.020

פרוות אפילו סקי. הכל. הכל.

00:34:01.020 00:34:02.115

דרשו?

00:34:02.115 00:34:04.260

דרשו ל. למסור.

00:34:04.260 00:34:05.970

אתם מסרתם דברים?

00:34:05.970 00:34:07.500

כן. לא הייתה ברירה.

00:34:07.500 00:34:08.580

עשו חיפושים בבתים?

00:34:08.580 00:34:15.525

היה לי כזה. אה. תחת ה. פרווה תחת ה.

00:34:15.525 00:34:16.425

מעיל?

00:34:16.425 00:34:20.610

מעיל. והייתי צריכה להוציא את הפרווה ולתת להם.

00:34:20.610 00:34:22.950

וכל. וכל מיני דברים כאלה.

00:34:22.950 00:34:24.900

הם באו לבתים לדרוש את הדברים?

00:34:24.900 00:34:26.485

או שאתם הלכתם למסור את זה באיזה שהוא.

00:34:26.485 00:34:29.070

אממ. היו. היה מקומות שהיו צריכים למסור.

00:34:29.070 00:34:31.485

לא באו ה. לבתים. לא.

00:34:31.485 00:34:34.740

אז במאי 40'. א. אתם עברתם מזאקופנה.

00:34:34.740 00:34:36.810

הבאתם איתכם את כל הרכוש שלכם?

00:34:36.810 00:34:37.050

לא.

00:34:37.050 00:34:38.520

החנות נסגרה כבר שם.

00:34:38.520 00:34:40.410

לא הצלחנו לקחת. נשאר הרבה.

00:34:40.410 00:34:41.955

לא הצלחתם לקחת?

00:34:41.955 00:34:45.210

לא. לא. קצת פרפומריה וסקי.

00:34:45.210 00:34:49.420

סקי. היה חנות בקרקוב שקיבל

00:34:49.420 00:34:54.350

את זה ולאט לאט היה מוכר ונתן לנו כסף.

00:34:54.350 00:34:56.300

מזה היינו חיים.

00:34:56.300 00:34:58.205

אחר כך עברנו כבר.

00:34:58.205 00:35:02.490

לנוימרק. אני התחלתי לעבוד במכונה.

00:35:02.490 00:35:04.695

הצלחתי להוציא את מ.

00:35:04.695 00:35:08.340

2 מכונות כאלו ומכונה עגולה.

00:35:08.340 00:35:10.815

ועבדתי בבית.

00:35:10.815 00:35:16.400

עשיתי לתינוקות דברים והייתי מוכרת את זה לחנות.

00:35:16.400 00:35:18.245

עוד היה חנות של יהודים.

00:35:18.245 00:35:19.445

כן.

00:35:19.445 00:35:24.140

ומזה א. אבא היה י. עוזר את הצמר לעשות.

00:35:24.140 00:35:27.545

אמא הייתה תופרת ואני הייתי עושה.

00:35:27.545 00:35:30.120

גם אחותי עזרה לי. זהו.

00:35:30.120 00:35:31.710

היה אפשר עוד לקנות אוכל?

00:35:31.710 00:35:33.390

היה. הלכתם עוד לקנות מזון?

00:35:33.390 00:35:35.900

אם היה כסף. אז אפשר היה עוד לקנות.

00:35:35.900 00:35:39.610

אפשר. זה לא היה עוד. אה. קשה.

00:35:39.610 00:35:43.905

כל הזמן שהיינו עם הורים אפשר היה לעבוד. אה. אה.

00:35:43.905 00:35:45.990

אפילו חצ. דירה מאוד קטנה.

00:35:45.990 00:35:48.315

חצי חדר פה. חצי שמה.

00:35:48.315 00:35:50.820

זה היה מאוד מסובך.

00:35:50.820 00:35:54.510

היה. ב.

00:35:54.510 00:35:56.895

שרפו בתי כנסת.

00:35:56.895 00:36:00.120

ביוני כבר שרפו שם בתי. בדצמבר.

00:36:00.120 00:36:04.005

סליחה. 39' שרפו בתי כנסת בקרקוב.

00:36:04.005 00:36:04.790

כן.

00:36:04.790 00:36:07.175

אתם ראיתם? ידעתם? שמעתם?

00:36:07.175 00:36:08.450

שמענו. כן.

00:36:08.450 00:36:09.725

אבל מה אפשר לעשות?

00:36:09.725 00:36:11.660

גם בזאקופנה עשו את זה.

00:36:11.660 00:36:13.100

גם בזאקופנה עשו את זה?

00:36:13.100 00:36:14.675

נו. איפה שהיה.

00:36:14.675 00:36:17.685

מצאו. אני חושבת ש.

00:36:17.685 00:36:22.650

שלא נשאר הרבה בתי כנסת.

00:36:22.650 00:36:24.615

ב. במאי ב-40'. אה.

00:36:24.615 00:36:28.185

הגרמנים אפשרו ליהודים שרוצים לעזוב את קרקוב.

00:36:28.185 00:36:31.380

התכנית הייתה שקרקוב תהיה יודנריין.

00:36:31.380 00:36:34.050

אז הם הסכימו שיהודים יעזבו את

00:36:34.050 00:36:36.350

קרקוב ויקחו איתם את הרכוש שלהם.

00:36:36.350 00:36:39.680

במאי 40' נתנו רשות ליהודים לעזוב את העיר.

00:36:39.680 00:36:42.640

אז אתם חשבתם לצאת משם? לעזוב?

00:36:42.640 00:36:44.485

אנחנו לא היינו יכולים לע.

00:36:44.485 00:36:46.615

עם אבא אי אפשר היה. אה.

00:36:46.615 00:36:50.430

לעבור את הגבול. זה צריכים מהר.

00:36:50.430 00:36:51.900

לא. לברוח אי אפשר היה.

00:36:51.900 00:36:53.355

אבל אם נתנו רשות.

00:36:53.355 00:36:54.240

לא. אבל לא. לא. לא הייתה לנו אפשרות.

00:36:54.240 00:36:55.650

לא הייתם במצב שמאפשר.

00:36:55.650 00:36:57.960

לא. לא היינו במצב פיננסי כזה בשביל.

00:36:57.960 00:37:01.230

צריכים לשלם הרבה כסף זה. שבורחים.

00:37:01.230 00:37:03.600

ככה במקום. אם את יש. אם את יכ.

00:37:03.600 00:37:07.275

יכולה להרוויח כמה גרושים. את יכולה לחיות.

00:37:07.275 00:37:07.710

כן.

00:37:07.710 00:37:09.150

אבל כסף לא היה לנו.

00:37:09.150 00:37:12.670

זה מה שנשאר מחנות. זה היה לאוכל.

00:37:12.670 00:37:15.905

כן. אז אתם. את.

00:37:15.905 00:37:19.190

את אומרת שגירשו אותכם מקרקוב ואתם הייתם בכפר.

00:37:19.190 00:37:20.055

כן. ב.

00:37:20.055 00:37:24.500

באיזה מקום. ואחר כך במרץ 41' היה הגטו.

00:37:24.500 00:37:26.725

מה עשיתם בכפר כל הזמן?

00:37:26.725 00:37:28.785

מרץ. מרץ 13.

00:37:28.785 00:37:30.945

לא. איזה תאריך את אומרת?

00:37:30.945 00:37:35.910

במרץ. 3 במרץ 41'. הודיעו שמקימים את הגטו.

00:37:35.910 00:37:40.215

באזור שהיהודים גרו שם במילא ב. עשו גטו.

00:37:40.215 00:37:41.365

כן. עשו גטו.

00:37:41.365 00:37:44.045

אני לא יודעת איך להגיד את המילה הזאת בפולנית.

00:37:44.045 00:37:45.230

פודגוז'ו? פודגוז'?

00:37:45.230 00:37:46.700

פודגוז'ה. פודגוז'ה.

00:37:46.700 00:37:47.795

פודגוז'ה.

00:37:47.795 00:37:48.790

פודגוז'ה.

00:37:48.790 00:37:49.770

פודגוז'ה.

00:37:49.770 00:37:51.435

פודגו. קרקוב פודגוז'ה.

00:37:51.435 00:37:53.025

כן. כן. אז שם עשו גטו.

00:37:53.025 00:37:54.990

אבל זה רק במרץ 41'.

00:37:54.990 00:37:58.275

בינתיים אתם הייתם צריכים כבר ללכת עם סרט לבן. נכון?

00:37:58.275 00:37:58.785

כן.

00:37:58.785 00:38:02.775

וכבר היה אסור לצאת מהבית בכל מיני שעות מסוימות.

00:38:02.775 00:38:06.210

נכון. היה. היה [משובש] (שפה זרה)

00:38:06.210 00:38:11.220

אתם עדיין ב. הייתם עדיין ב. בכפר הזה כשכל הגזירות היו?

00:38:11.220 00:38:12.810

או שעוד הייתם בקרקוב?

00:38:12.810 00:38:14.810

כל ש. אחר כך רק בקרקוב.

00:38:14.810 00:38:16.960

זה. זאקופנה כבר נגמר.

00:38:16.960 00:38:18.720

לא. אבל אמרת שגירשו את היהודים.

00:38:18.720 00:38:22.860

שאסור ליהודים להיות בקרקוב ושלחו אותכם. אז שלחו לפודגוז'ה.

00:38:22.860 00:38:24.885

אנחנו יצאנו קרוב. לא מ. לא.

00:38:24.885 00:38:27.845

אנחנו יצאנו לפ. לפרודניק.

00:38:27.845 00:38:29.340

אז זהו. מה זה המקום הזה?

00:38:29.340 00:38:36.085

זה מקום קטן על יד קרקוב. ושמה לקחנו בית.

00:38:36.085 00:38:39.675

אפילו גן היה לנו שמה. גן קטן.

00:38:39.675 00:38:42.900

עגבניות. אבא הלך ככה עם מים.

00:38:42.900 00:38:44.280

יום אחד גנבו הכל.

00:38:44.280 00:38:48.045

מה שגדל שיהיה לנו מה לאכול. וגנבו.

00:38:48.045 00:38:51.135

הוא. הוא עמד בגינה ובכה.

00:38:51.135 00:38:54.060

אהה. אתה. את יודעת. לראות גבר ש.

00:38:54.060 00:38:57.075

שבוכה שגנבו לו עגבניות.

00:38:57.075 00:38:59.700

אבל צריכים להבין מה זה. מה.

00:38:59.700 00:39:00.466

טראומתי.

00:39:00.466 00:39:02.350

איזה משמעות הייתה של זה.

00:39:02.350 00:39:05.700

נו. וככה זה היה ואחר כך לקחו.

00:39:05.700 00:39:08.205

כמה זמן הייתם בפרודניק? שנה?

00:39:08.205 00:39:10.740

אולי שנה. אני כבר לא זוכרת בדיוק.

00:39:10.740 00:39:11.700

זה כפר? זה היה כפר.

00:39:11.700 00:39:12.300

אבל היה.

00:39:12.300 00:39:12.855

הדבר הזה?

00:39:12.855 00:39:18.215

מפרודניק אני. אני הייתי מורידה את הזה.

00:39:18.215 00:39:18.680

טלאי.

00:39:18.680 00:39:21.620

והייתי נכנסת. כן. ל. אהה.

00:39:21.620 00:39:24.660

[משובש] (שפה זרה) ל. איך אומרים את זה?

00:39:24.660 00:39:25.185

חשמלית.

00:39:25.185 00:39:26.880

רכבת חשמלית.

00:39:26.880 00:39:31.410

אנשים היו מוסרים לי דברי זהב שאני אמכור.

00:39:31.410 00:39:33.465

אני הייתי נראית כמו ארית.

00:39:33.465 00:39:37.260

לא. לא פחדתי. הורדתי. נכנסתי. אבל מה?

00:39:37.260 00:39:43.620

שראיתי מישהו שמסתכל. שמישהו הסתכל עליי ב. זה.

00:39:43.620 00:39:47.520

חשמלית. אז בתחנה הבאה אני הייתי יורדת.

00:39:47.520 00:39:50.270

זה היה שטות. אבל ה. כבר ל.

00:39:50.270 00:39:54.620

אני לא חשבתי שהוא רואה בי בחורה יפה.

00:39:54.620 00:39:57.090

רק שהוא רואה בי י. יהודייה.

00:39:57.090 00:39:57.590

יהודייה.

00:39:57.590 00:40:00.625

זה היה ממש בראש איפשהו.

00:40:00.625 00:40:03.310

וזה היה. או. זה. זה. דודה הייתה.

00:40:03.310 00:40:05.385

הכפר הזה היה כפר של.

00:40:05.385 00:40:08.250

אה. נוצרים? המקום הזה.

00:40:08.250 00:40:08.660

כפר של. כן. כ. כולם.

00:40:08.660 00:40:10.890

איך הם התייחסו אליכם שם?

00:40:10.890 00:40:12.900

אה. היה לנו איזה

00:40:12.900 00:40:18.260

בת דודה של אמא שמצאה את זה והם עברו ואנחנו עברנו.

00:40:18.260 00:40:21.840

אהה. היה מקום נחמד.

00:40:21.840 00:40:23.715

לקיץ זה היה מקום נחמד.

00:40:23.715 00:40:25.020

את עבדת?

00:40:25.020 00:40:26.250

בבית עבדתי.

00:40:26.250 00:40:27.780

שם עשיתם את העבודות של המכונה?

00:40:27.780 00:40:29.100

כן. את העבודות שלנו.

00:40:29.100 00:40:31.815

אבל עם מכירה כבר. כבר היה קשה.

00:40:31.815 00:40:33.540

לא היה לי קשר לקרקוב.

00:40:33.540 00:40:34.500

כן.

00:40:34.500 00:40:37.650

אחר כך. כשנכנסנו לפו. אהה.

00:40:37.650 00:40:38.400

פודגוז'ה.

00:40:38.400 00:40:40.390

לפודגוז'ה.

00:40:42.860 00:40:45.660

איך הודיעו לכם שאתם צריכים לעבור?

00:40:45.660 00:40:47.400

זה ב. ב. ב [משובש] (שפה זרה).

00:40:47.400 00:40:50.775

ש. ש. הדביקו פלקטים.

00:40:50.775 00:40:51.615

בפלקטים?

00:40:51.615 00:40:55.620

וככה. וכל ההוראות היו בפלקטים ב [משובש] (שפה זרה).

00:40:55.620 00:40:58.275

אז שראינו כבר. אוהו. עוד משהו.

00:40:58.275 00:40:59.910

עוד משהו יותר גרוע.

00:40:59.910 00:41:03.225

כבר ידענו מה זה משמעות של זה.

00:41:03.225 00:41:06.075

אבל מה רציתי לספר לך?

00:41:06.075 00:41:10.230

היה לי משהו על ה. נו. בסדר. אז שמה.

00:41:10.230 00:41:11.340

אז אני אשאל אותך על אדון.

00:41:11.340 00:41:12.285

אה. שמה עבדנו.

00:41:12.285 00:41:15.420

ביברשטיין. את יודעת לספר לי עליו?

00:41:15.420 00:41:16.575

ביברשטיין?

00:41:16.575 00:41:17.775

כן.

00:41:17.775 00:41:19.755

ד"ר ביברשטיין?

00:41:19.755 00:41:21.190

כן.

00:41:21.230 00:41:23.430

אה. עליו לא.

00:41:23.430 00:41:26.620

אני באושוויץ הייתי עם אשתו.

00:41:26.900 00:41:30.555

לא עליו. ביברשטיין ועם בת שלו.

00:41:30.555 00:41:33.195

את זה תספרי לנו כשנגיע לאושוויץ.

00:41:33.195 00:41:35.640

בינתיים אנחנו בפודגוז'ה.

00:41:35.640 00:41:36.660

אבל הוא. הוא.

00:41:36.660 00:41:39.000

הוא מגיע ל. עם גברים.

00:41:39.000 00:41:40.515

אני לא יכולה עליו.

00:41:40.515 00:41:42.585

ואני הייתי עם נשים.

00:41:42.585 00:41:47.100

לא. הוא היה ה. מארק ביברשטיין הוא זה שהקים את היודנראט.

00:41:47.100 00:41:47.623

יודנ.

00:41:47.623 00:41:48.330

הוא היה בראש היודנראט.

00:41:48.330 00:41:49.080

כן. ראש הארגון.

00:41:49.080 00:41:51.630

אז אתם עכשיו בגטו. נכנסתם לגטו.

00:41:51.630 00:41:51.945

כן.

00:41:51.945 00:41:53.355

לאן הלכתם לגור?

00:41:53.355 00:41:54.960

מי הכניס אותכם?

00:41:54.960 00:41:59.570

אה. אנחנו היינו גרים ברחוב קרקוסה בקרקוב.

00:41:59.570 00:42:01.085

על יד ה. אה.

00:42:01.085 00:42:03.270

מול. על יד הזה.

00:42:03.270 00:42:04.665

כן.

00:42:04.665 00:42:06.860

ומישהו אמר לנו: ״יש שמה דירה.

00:42:06.860 00:42:08.450

קרקוסה 20. תלכו. תקנו חדר״.

00:42:08.450 00:42:10.460

זאת אומרת. מישהו סידר את המגורים?

00:42:10.460 00:42:11.245

כן.

00:42:11.245 00:42:13.800

מישהו מהיודנראט סידר את המגורים. כן?

00:42:13.800 00:42:19.290

כן. כן. ל. ל. לנו. לארבעתנו. אחר כך. אה. בא.

00:42:19.290 00:42:20.565

מי זה ארבעתכם?

00:42:20.565 00:42:22.515

את ואבא.

00:42:22.515 00:42:23.670

ואחותי.

00:42:23.670 00:42:26.020

ו. אה. ארבעתכם. נכון.

00:42:26.020 00:42:29.000

מתי את חיפשת את החברה הזאת שאמרת

00:42:29.000 00:42:32.360

שחיפשת אותה בקרקוב ולא מצאת אותה?

00:42:32.360 00:42:34.740

הילדה הזאת שאת אימצת בל. בויצו.

00:42:34.740 00:42:36.930

אה. ר. זה היה קינר.

00:42:36.930 00:42:39.870

אבל זה היה קודם. אני חיפשתי אותה שהייתי בקרקוב.

00:42:39.870 00:42:40.365

כן.

00:42:40.365 00:42:42.465

אז לא ידוע. זה רות פיינר. כן.

00:42:42.465 00:42:44.115

זו הייתה ילדה קטנה.

00:42:44.115 00:42:49.320

היום היא בטח כבר בת 70 בחיים. כמה?

00:42:49.320 00:42:52.230

אז אתם הל. ארזתם את החפצים שלכם.

00:42:52.230 00:42:54.420

מה אתם יכולתם לקחת איתכם?

00:42:54.420 00:42:55.920

מה שהיה לנו.

00:42:55.920 00:42:57.735

לא היה לנו כבר הרבה.

00:42:57.735 00:43:00.045

אחרי שהיינו גם בקרקוב.

00:43:00.045 00:43:02.865

מכרנו מה שהיה לנו. אז. אהה. כבר.

00:43:02.865 00:43:05.700

היה מותר לקחת 50 קילו. משהו.

00:43:05.700 00:43:09.195

כן. לא. לא זה. זה לא. זה לא זה.

00:43:09.195 00:43:15.940

זה אלו שהוציאו למוות א. אמרו 25 קילו.

00:43:16.200 00:43:22.255

איך הגעתם. בר. איך הגעתם מהכפר ל. לגטו?

00:43:22.255 00:43:27.380

אהה. אני חושבת שמשהו עם סוס. איזה.

00:43:27.380 00:43:28.220

עגלה עם סוס?

00:43:28.220 00:43:30.120

עגלה עם סוס.

00:43:32.000 00:43:35.160

את יכולה לספר קצת על החיים בגטו?

00:43:35.160 00:43:42.390

בגטו היה. ב-42'.

00:43:42.390 00:43:44.520

אני. אני אקפוץ ל-42'.

00:43:44.520 00:43:51.940

הייתה. היה טרנספורט ראשון הלך.

00:43:51.940 00:44:00.820

ואבא שלי חשב שאם הוא אין לו רגל והוא לא יכול ללכת אז הוא.

00:44:00.820 00:44:06.820

אז השאירו אותו. הוא לא יצא לרחוב כמו שאמרו לצאת לרחוב.

00:44:06.820 00:44:08.570

רק שכב במיטה.

00:44:08.570 00:44:13.755

פתאום נכנסים 2 גרמנים [משובש] (גרמנית)

00:44:13.755 00:44:15.645

הוא אומר:

00:44:15.645 00:44:18.510

״ [משובש] "(גרמנית) אפילו לא נתנו

00:44:18.510 00:44:21.360

לו לשים פרוטזה רק על הכלי.

00:44:21.360 00:44:24.365

כי הוא הלך עם אמא עם פרוטזה שלו ביד.

00:44:24.365 00:44:28.560

אני בטוחה שהם אחרי פינה הם ירו בו.

00:44:28.560 00:44:30.300

הוא לא היה יכול ללכת.

00:44:30.300 00:44:36.000

אז אחר כך שמעתי שאלו שהיו חלשים הם הרגו כבר.

00:44:36.000 00:44:38.000

לא לקחו לגז רק.

00:44:38.000 00:44:46.275

אבל אני. אה. רוצה להאמין שזה קרה בבלזץ.

00:44:46.275 00:44:51.075

ונסעתי שמה לבלזץ. שהיה טרנספורט לבלזץ.

00:44:51.075 00:44:54.720

אז נסעתי לבקר שמה. התפללתי.

00:44:54.720 00:44:58.425

א. א. אין לי מקום אחר.

00:44:58.425 00:45:01.110

בקרקוב. הלכתי בקרקוב גם.

00:45:01.110 00:45:06.525

נסעתי לפולין שמה עשו מוזיאון ב [משובש] שמעת בטח.

00:45:06.525 00:45:09.600

היה פולני אחד שהיה עוזר ל.

00:45:09.600 00:45:12.450

ליהודים. אז עשו שמה מוזיאון.

00:45:12.450 00:45:15.510

הלכתי בדיוק בתאריך שלקחו אותם.

00:45:15.510 00:45:17.820

אה. ככה. כמו שאפשר.

00:45:17.820 00:45:21.435

אני מדליקה אורות ב. ביום שזה קורה.

00:45:21.435 00:45:23.925

אבל זה 42' כבר. נכון?

00:45:23.925 00:45:24.555

מה?

00:45:24.555 00:45:26.160

זה כבר 42'.

00:45:26.160 00:45:27.060

42'. כן.

00:45:27.060 00:45:30.660

אבל אתם נכנסתם לגטו ב-41'. במרץ.

00:45:30.660 00:45:31.260

נו בסדר. ה. היינו חיים.

00:45:31.260 00:45:34.270

אז אני שואלת. לא. אני שואלת אם את יכולה.

00:45:34.270 00:45:37.190

אם את זוכרת ואם את יכולה לשתף אותנו במה ש.

00:45:37.190 00:45:39.090

איך החיים התנהלו בגטו?

00:45:39.090 00:45:40.280

אנשים עבדו שם?

00:45:40.280 00:45:40.910

אב. מי ש.

00:45:40.910 00:45:41.580

הגטו היה סגור.

00:45:41.580 00:45:42.190

כן. כן.

00:45:42.190 00:45:44.040

היה. הייתה חומה מסביב הגטו.

00:45:44.040 00:45:44.495

כן.

00:45:44.495 00:45:45.990

ואי אפשר היה לצאת ולבוא.

00:45:45.990 00:45:47.520

היו 4 שערים.

00:45:47.520 00:45:48.270

היו. היה פסי.

00:45:48.270 00:45:49.260

שהיה אפשר להיכנס.

00:45:49.260 00:45:51.450

היה [משובש] (שפה זרה)

00:45:51.450 00:45:53.550

אני קיבלתי כזה [משובש] (שפה

00:45:53.550 00:45:57.930

זרה) בגלל זה שמצאתי מקום זה הייתה

00:45:57.930 00:45:59.745

[משובש] (שפה זרה) אה.

00:45:59.745 00:46:01.020

זה יהודי ה. עם.

00:46:01.020 00:46:03.360

איזה אוקראיני לקח את ה.

00:46:03.360 00:46:09.190

את החדר שלה. חדר עבודה שהיא עשתה את הדברים.

00:46:09.190 00:46:12.130

בגלל זה שאני הייתי מומחית לזה.

00:46:12.130 00:46:14.390

אז הוא קיבל אותי לעבודה.

00:46:14.390 00:46:16.980

על סמך זה קיבלתי [משובש] (שפה זרה)

00:46:16.980 00:46:18.570

שהייתי יכולה לצאת.

00:46:18.570 00:46:19.890

פס מעבר כזה.

00:46:19.890 00:46:20.970

כן. כן [משובש] (שפה זרה)

00:46:20.970 00:46:22.530

שיכולת כל יום לצאת מהגטו.

00:46:22.530 00:46:23.070

לצאת מהגטו.

00:46:23.070 00:46:23.520

וללכת לעבוד.

00:46:23.520 00:46:27.315

ולחזור. ולחזור לפני שעה מסוימת.

00:46:27.315 00:46:30.680

אז זה היה מאוד עוזר. אבל זה קצר.

00:46:30.680 00:46:33.910

הוא לא היה. הוא לא ידע לנהל את זה.

00:46:33.910 00:46:37.500

אז סגר אולי 6 חודשים.

00:46:37.500 00:46:43.515

זה גם טוב שאפשר היה לצאת קצת לנשום להביא קצת.

00:46:43.515 00:46:45.885

הר. הרבה אי אפשר להביא היה.

00:46:45.885 00:46:49.050

‮הם. היה עוברים ‭control‬ שנכנסים. שיוצאים.‬

00:46:49.050 00:46:51.345

היו חיפושים? לא הרשו להכניס?

00:46:51.345 00:46:53.715

לא. רק דבר קטן שלי.

00:46:53.715 00:46:55.380

לחם. אבל גם זה.

00:46:55.380 00:46:57.450

זה היה טוב ב. בגטו.

00:46:57.450 00:46:59.250

אז ממה התפרנסתם?

00:46:59.250 00:46:59.707

ואחר כך כבר לא הייתה.

00:46:59.707 00:47:02.370

ממה אכלתם? מה אכ. ממה התפרנסתם?

00:47:02.370 00:47:05.085

אהה. מרק עם. אמא בישלה איזה מרק.

00:47:05.085 00:47:08.115

אה. אה. בשר. היינו קונים.

00:47:08.115 00:47:11.325

אפילו פעם אחד אני זוכרת עשו.

00:47:11.325 00:47:13.290

אה. בשבת הזה מה שעושים.

00:47:13.290 00:47:14.550

אה. איך עושים?

00:47:14.550 00:47:15.270

חמין.

00:47:15.270 00:47:15.540

חמ.

00:47:15.540 00:47:15.990

צ'ולנט.

00:47:15.990 00:47:18.420

כן. צ'ולנט. בבית אני לא הכרתי אותו.

00:47:18.420 00:47:23.435

אבל שמה ממול הבית שלנו כל היהודים היו מביאים.

00:47:23.435 00:47:25.950

אז אמרתי: ״אמא תעשי גם את זה.

00:47:25.950 00:47:27.570

את יודעת מהבית?״ ״כן״.

00:47:27.570 00:47:29.045

היא עשתה. הלכתי.

00:47:29.045 00:47:31.320

כל כך שמחתי שהביאו את זה.

00:47:31.320 00:47:32.935

כל כך היה לי טעים.

00:47:32.935 00:47:35.310

אבל אחר כך כבר נגמר.

00:47:35.310 00:47:36.480

הפסיקו את זה. כן?

00:47:36.480 00:47:41.560

זה היה לא הרבה זמן לפני שהרגו אותם.

00:47:41.840 00:47:45.460

תשתי קצת מים. בבקשה.

00:47:51.620 00:47:55.860

טוב. כבר בסדר. חוזרים למציאות.

00:47:55.860 00:48:00.165

איך. איפה אתם הייתם כשהגרמנים נכנסו לקחת את ההורים?

00:48:00.165 00:48:01.770

אני הייתי איתם.

00:48:01.770 00:48:02.880

את היית בבית?

00:48:02.880 00:48:03.615

היינו בבית.

00:48:03.615 00:48:05.520

למה לא הוציאו אותכם גם כן?

00:48:05.520 00:48:07.770

א. אנחנו עבדנו. היה לנו חת.

00:48:07.770 00:48:08.655

גם אחותך עבדה?

00:48:08.655 00:48:11.400

כן. היה. הייתה לנו חותמת.

00:48:11.400 00:48:14.625

מי שלא היה לו חותמת אז. אז לקחו אותו.

00:48:14.625 00:48:18.990

אנחנו יצאנו. אבל ה [משובש] (שפה זרה) את יודעת.

00:48:18.990 00:48:24.495

של הגרמנים. אה. אומרת: ״אל תבכו.

00:48:24.495 00:48:31.335

אנחנו לוקחים אותם למקום טוב ואתם תוכלו לבוא אחרי כן.

00:48:31.335 00:48:36.600

הם יכתבו לכם מכתב ותוכלו לבוא אחרי כן״.

00:48:36.600 00:48:38.490

אחרי יום אחד כבר ידענו.

00:48:38.490 00:48:42.450

מישהו ברח מהטרנספורט וסיפר לנו מה.

00:48:42.450 00:48:49.260

מה קרה. זה מה שהיה.

00:48:49.260 00:48:53.135

אז את עבדת בטקסטיל אצל האוקראיני הזה עדיין?

00:48:53.135 00:48:53.795

שמה?

00:48:53.795 00:48:57.050

את עבדת אצל האוקראיני הזה בטקסטיל?

00:48:57.050 00:48:58.550

את אמרת שקיבלת פס.

00:48:58.550 00:49:00.200

לא זה היה רק כמה חודשים.

00:49:00.200 00:49:02.095

אז במה את עבדת אחר כך?

00:49:02.095 00:49:04.785

אחר כך כבר לא עבדתי.

00:49:04.785 00:49:08.010

עבדתי על זה איך לברוח מגטו.

00:49:08.010 00:49:11.220

רגע. אבל אמרת שהיה לך אישור שאת עובדת. בגלל זה לא הז.

00:49:11.220 00:49:12.420

טוב. אבל זה נגמר.

00:49:12.420 00:49:15.240

אז האישור הזה היה על העבודה אצל האוקראיני?

00:49:15.240 00:49:16.170

על העבודה של. כן.

00:49:16.170 00:49:17.910

ואחותך במה היא עבדה?

00:49:17.910 00:49:19.095

אחותי לא עבדה.

00:49:19.095 00:49:20.655

אז למה היה לה אישור?

00:49:20.655 00:49:22.860

אז. אה. היא עבדה גם ב.

00:49:22.860 00:49:25.320

ג. גם עבדה באיזה.

00:49:25.320 00:49:27.690

באיזשהו מקום. כבר לא זוכרת.

00:49:27.690 00:49:30.000

אולי בספר יש את זה.

00:49:30.000 00:49:39.100

אה. אני. אחר כך היה טרנספורט ל.

00:49:43.040 00:49:51.090

הם הוציאו אותם ב-2 ליוני 42'.

00:49:51.090 00:49:53.835

אבל. כן. נשאר עוד זמן עד.

00:49:53.835 00:49:56.300

עד של. הל. הלכנו לפלאשוב.

00:49:56.300 00:49:59.400

לא. אבל אמרת שאת עבדת על תכנית לברוח מהגטו.

00:49:59.400 00:50:01.720

אה. כן. זה. זה עניין.

00:50:01.720 00:50:08.055

אז היה לנו חבר שהיה ב [משובש] אבל בחור מאוד נחמד.

00:50:08.055 00:50:10.335

היו כאלו נחמדים והיו לא.

00:50:10.335 00:50:14.910

והיה חבר שלנו. אה. אחותו הייתה חברה שלי.

00:50:14.910 00:50:17.490

ואחותו איפה ש. נעלמה.

00:50:17.490 00:50:20.250

והוא נשאר והוא היה ככה איתנו.

00:50:20.250 00:50:23.025

עם 2 אחיות. הוא שמר עלינו.

00:50:23.025 00:50:25.920

אז. אה. יום אחד הוא אומר: ״את.

00:50:25.920 00:50:29.610

אני יוצא ואני רוצה לעשות לכם.

00:50:29.610 00:50:33.570

אה. ניירות אריות. שתוכלו לצאת ולברוח.

00:50:33.570 00:50:35.700

אתם עם הפנים שלכם״.

00:50:35.700 00:50:37.335

תסתכלי על אחותי.

00:50:37.335 00:50:40.755

איזה אף. איזה. איזה מראה ארי.

00:50:40.755 00:50:44.745

אז. אהה. ״אנ. אני אסדר לכם״.

00:50:44.745 00:50:46.365

אבל מה התברר?

00:50:46.365 00:50:50.955

תפסו אותו ב. בצד שני ול.

00:50:50.955 00:50:54.165

לקחו אותו לטרנספורט לאושוויץ.

00:50:54.165 00:51:01.170

הוא עם החבר אחד שברו שמה למטה ב. ברכבת וברחו.

00:51:01.170 00:51:06.315

אחד שבר יד. הוא שבר רגל.

00:51:06.315 00:51:07.755

אז כבר לא היה י. אז.

00:51:07.755 00:51:13.960

אז לקחו אותו לבית חולים ואחר כך הרגו אותו על מיטה שהייתה.

00:51:13.960 00:51:16.890

והשני בא אלינו.

00:51:16.890 00:51:19.125

זה היה שכן שלנו.

00:51:19.125 00:51:20.730

והוא בא אלינו.

00:51:20.730 00:51:23.940

אומר: ״אני אין לי לאיפה ל. להורים. אני לא יכול.

00:51:23.940 00:51:26.370

יחפשו אותי. תקבלו אותי״.

00:51:26.370 00:51:28.725

אנחנו היינו בחצי חדר גרות.

00:51:28.725 00:51:32.830

חצי חדר שני זה היו זוג עם הילד.

00:51:32.830 00:51:34.440

ככה זה היו תנאים.

00:51:34.440 00:51:36.620

אז נתנו לו מיטה שלה.

00:51:36.620 00:51:39.760

לנו אנחנו לא ישנו כל הלילה.

00:51:39.760 00:51:44.145

הוא אמר שיבואו מ. אהה.

00:51:44.145 00:51:49.920

איך קראו את ה. אלו שהיו מתחת נו.

00:51:49.920 00:51:55.620

תחת האדמה שם. ש. נגד. אה.

00:51:55.620 00:51:56.835

אב. פרטיזנים.

00:51:56.835 00:51:59.550

פרטיזנים. שהוא יבוא ל.

00:51:59.550 00:52:02.760

יבואו לשמה בבוקר מוקדם.

00:52:02.760 00:52:04.980

הוא יקפוץ מהזה ויקחו אותו.

00:52:04.980 00:52:07.560

וככה קרה. הוא קפץ. והוא הצליח.

00:52:07.560 00:52:11.960

ויד ככה. קשרנו ליד. הוא כל הלילה בכה.

00:52:11.960 00:52:15.040

כאב לו נורא. נתנו לו כדורים.

00:52:15.040 00:52:18.830

הכל שמרנו עליו ואחר כך לא שמענו כלום.

00:52:18.830 00:52:21.735

אבל לא שמענו יריות.

00:52:21.735 00:52:23.760

לא שמענו כלום. אז כנראה.

00:52:23.760 00:52:24.375

הצליח.

00:52:24.375 00:52:26.325

זה הצליח. זה היה ת.

00:52:26.325 00:52:28.635

זה היה לילה קשה.

00:52:28.635 00:52:31.845

את יודעת מה. אם נכנס גרמני.

00:52:31.845 00:52:34.500

אז אנחנו אבודות. זה.

00:52:34.500 00:52:36.525

הם עשו חיפושים בגטו?

00:52:36.525 00:52:37.200

שמה?

00:52:37.200 00:52:39.060

עשו חיפושים. הגרמנים?

00:52:39.060 00:52:41.220

בטח. הם נכנס. היו נכנסים.

00:52:41.220 00:52:42.900

היו נכנסים לבתים?

00:52:42.900 00:52:44.940

כן. כן.

00:52:44.940 00:52:46.890

אם הבחור קפץ מעל הגדר.

00:52:46.890 00:52:49.050

זה ה. מעל החומה שסו. מסביב.

00:52:49.050 00:52:49.710

זה. כן.

00:52:49.710 00:52:50.925

הגטו. זה.

00:52:50.925 00:52:53.370

אז זה היה ישר מהבית.

00:52:53.370 00:52:57.070

לצאת מהבית וכבר. אנחנו היינו גרים על יד זה.

00:52:57.070 00:53:01.295

זה היה לא כל כך גבוה ובלי ב. לא היה שמה.

00:53:01.295 00:53:02.030

גדר תיל.

00:53:02.030 00:53:04.915

כן. אז הוא הצליח לקפוץ.

00:53:04.915 00:53:06.630

הוא בדק את זה. אם ב. ב.

00:53:06.630 00:53:09.120

מה. החברים שמה מה.

00:53:09.120 00:53:11.430

הוא הצליח כי מישהו חיכה לו בצד השני.

00:53:11.430 00:53:13.650

חיכו. זה היה מ. מתוכנן.

00:53:13.650 00:53:15.840

זה היה מתוכנן.

00:53:15.840 00:53:20.040

אז אתם לא היו לכם תכניות לבריחה? תכניות אחרות?

00:53:20.040 00:53:22.040

לא. זה. נ. נפטרו כבר תכ.

00:53:22.040 00:53:26.985

טוב שלא מצאו אצלו. לא. לא חיפשו אצלו.

00:53:26.985 00:53:30.120

אה. אז הוא נפל מזה. אז לקחו אותו.

00:53:30.120 00:53:32.835

הוא נראה. כנראה הוא זרק את הדברים.

00:53:32.835 00:53:36.420

הצליח לזרוק כל התמונות שלנו.

00:53:36.420 00:53:38.070

אבל. אה. היינו חיי.

00:53:38.070 00:53:42.540

חיות בפחד שלקחנו אותו ללילה.

00:53:42.540 00:53:45.735

שהוא ה. היו לו ניירות אולי שלנו.

00:53:45.735 00:53:47.775

תמיד היה משהו ש.

00:53:47.775 00:53:52.920

שלא יהיה שקט נפשי. טוב אז.

00:53:52.920 00:53:55.470

היו לך התנגשויות עם הגרמנים בגטו?

00:53:55.470 00:53:59.340

היה איזה מגע בינך ובינם?

00:53:59.340 00:54:02.520

אהה. מגע. לי לא היה.

00:54:02.520 00:54:05.490

היה לי דבר קשה שאני אספר לך עכשיו.

00:54:05.490 00:54:09.520

אז לפני שיצאנו. אה.

00:54:12.590 00:54:17.595

בזמן. אה. שהייתה אקציה שלקחו הורים שלי.

00:54:17.595 00:54:21.225

באותו זמן עשו. אהה.

00:54:21.225 00:54:27.465

העמידו אותנו בחמישיות על יד ה [משובש] (שפה זרה)

00:54:27.465 00:54:33.075

ועמד שמה אחד עם [משובש] (שפה זרה) ועשה סלקציה.

00:54:33.075 00:54:35.970

מי. מי לחיים מי ללא.

00:54:35.970 00:54:39.780

ואני פתאום. כבר מתקרבות לשמה.

00:54:39.780 00:54:43.910

אני רואה בן אדם שאני עבדתי בשבילו.

00:54:43.910 00:54:46.890

היה מנהל שאני עבדתי בשבילו.

00:54:46.890 00:54:49.500

אה. ב. בזה. הוא ידע שאני.

00:54:49.500 00:54:50.100

בטקסטיל?

00:54:50.100 00:54:51.645

שאני מומחית.

00:54:51.645 00:54:54.825

ואני אומרת לאחותי: ״אני ניגשת אליו.

00:54:54.825 00:54:56.520

עוד מעט כבר יקחו אותנו״.

00:54:56.520 00:54:58.290

״לא״. היא מחזיקה אותי ביד.

00:54:58.290 00:55:01.215

אמרה: ״לא. לא. אל תלכי ירביצו לך״.

00:55:01.215 00:55:04.800

אני לא רציתי להגיד לה שאני רואה שאחת כבר

00:55:04.800 00:55:08.520

לקחה את הסם את ה [משובש] ונפלה.

00:55:08.520 00:55:08.955

כן?

00:55:08.955 00:55:11.670

שראתה שמה. מה יש.

00:55:11.670 00:55:14.010

אז היא אומרת: ״לא״. אני שחררתי.

00:55:14.010 00:55:15.900

הייתי יותר חזקה ממנה.

00:55:15.900 00:55:18.930

ספורטאית פ. יו. פחות או יותר ממנה.

00:55:18.930 00:55:23.985

וניגשתי לאליו ואני אומרת: ״אני יודעת שאתה צריך אותי.

00:55:23.985 00:55:25.290

אתה זוכר אותי?״ ״כן.

00:55:25.290 00:55:27.975

בטח אני זוכר אותך. את לא הולכת״.

00:55:27.975 00:55:30.330

הוא מחזיק אותי ו.

00:55:30.330 00:55:33.585

״אבל אני עם אחותי. בלי אחותי אני לא אלך״.

00:55:33.585 00:55:37.335

אז. אה. זה. זה אומר אני עומדת.

00:55:37.335 00:55:40.575

הגרמני: ״אז תלכו לבד שמה״. מושך אותנו.

00:55:40.575 00:55:44.580

הוא יוצא לקראתי ומוציא אותי בחזרה.

00:55:44.580 00:55:50.145

זה היה רק רגע של החלטה. ברגע אחרון.

00:55:50.145 00:55:54.660

הבן של אחותי אומר תמיד: ״אני חי

00:55:54.660 00:55:59.715

בגלל זה שאת היית חכמה וברגע האחרון עשית את הצעד״.

00:55:59.715 00:56:04.960

זה היה ממש צעד הכי חכם בחיים שלי שעשיתי.

00:56:04.960 00:56:07.020

אז הוא לקח אותך לעבודה?

00:56:07.020 00:56:09.060

אני חזרתי לעבודה. כן.

00:56:09.060 00:56:12.950

היו כאלו שעשו פ. שיהיה פחות. כל מה ד. כל צה.

00:56:12.950 00:56:13.625

כל הזמן צ.

00:56:13.625 00:56:13.790

כן.

00:56:13.790 00:56:15.380

כן. דיללו את היהודים.

00:56:15.380 00:56:18.175

כן. דיללו. וחזרתי ל. וחזרנו לעבודה.

00:56:18.175 00:56:19.470

ובסלקציה.

00:56:19.470 00:56:24.355

והח. השכנה שלי. שהייתה בחצי חדר. הלכה.

00:56:24.355 00:56:27.420

ובא. בא. באו האבא ב.

00:56:27.420 00:56:29.700

בעלה ובא בן. אמא איננה.

00:56:29.700 00:56:31.860

היא הייתה אחרינו עמדה.

00:56:31.860 00:56:36.975

עניין של מזל. 5. הם ככה. לקחו 2.

00:56:36.975 00:56:39.600

ואחו. אבל אחותך נשארה איתך?

00:56:39.600 00:56:40.327

כן.

00:56:40.327 00:56:42.015

היא נשארה. היא הש. אותה השאירו?

00:56:42.015 00:56:46.300

היא נשארה איתי. אני. אני אגיד לך.

00:56:46.300 00:56:50.895

אני הייתי ספורטאית והייתי יותר טיפשה ממנה.

00:56:50.895 00:56:53.820

אה. 10 שנים יותר צעירה.

00:56:53.820 00:56:56.160

אז אני לא. לא כל כך. אה.

00:56:56.160 00:56:59.160

פעלתי לפי השכל. לפי האינסטינקט.

00:56:59.160 00:56:59.700

אינסט. פולסים.

00:56:59.700 00:57:05.685

כן. והיא מחזיקה אותי: ״אסור. תקבלי מכה״.

00:57:05.685 00:57:07.860

אז לאן את יצאת לעבוד?

00:57:07.860 00:57:10.140

מחוץ לגטו אתם עבדתם אצל האיש הזה?

00:57:10.140 00:57:13.875

אנחנו. לא. עבדנו. היינו מוציאות אותנו ד.

00:57:13.875 00:57:15.210

אר. הייתה אופטימה.

00:57:15.210 00:57:18.390

קראו את זה. זה היה לא רחוק מגטו.

00:57:18.390 00:57:21.750

היינו מו. מוציאות בשורות לשמה.

00:57:21.750 00:57:22.830

ושם עבדתם.

00:57:22.830 00:57:23.910

שם עב.

00:57:23.910 00:57:26.670

כמה שעות עבדתם כל יום?

00:57:26.670 00:57:28.350

היי. היו בלילה.

00:57:28.350 00:57:31.050

‮‭shift‬ עוד לילה. 8 שעות.‬

00:57:31.050 00:57:32.130

כל יום?

00:57:32.130 00:57:34.020

גם ביום ראשון?

00:57:34.020 00:57:37.005

אה. גם ביום ראשון. גם בשבת.

00:57:37.005 00:57:40.450

קיבלתם משכור. קיבלתם איזה תשלום או תלושים למזון.

00:57:40.450 00:57:41.430

לא.

00:57:41.430 00:57:41.850

או משהו?

00:57:41.850 00:57:43.305

לא. שום דבר. שום דבר.

00:57:43.305 00:57:45.075

שום פיצוי על העבודה?

00:57:45.075 00:57:49.440

לא. זה היה עבודת פר. זה עבודה. עבודה בשבילם.

00:57:49.440 00:57:54.145

אנחנו עשינו חומר ככה ב [משובש] (שפה זרה)

00:57:54.145 00:58:00.600

וישבו 50 אולי נשים ותיקנו את הסוודרים של חיילים.

00:58:00.600 00:58:04.380

תיקנו את הגרביים. עשו איפה שהיה חור.

00:58:04.380 00:58:07.880

היו מכניסים משהו ככה. אני לימדתי.

00:58:07.880 00:58:10.010

מצאתי שיטה איך לעשות את זה.

00:58:10.010 00:58:13.190

לימדתי אותם והם עשו את זה.

00:58:13.190 00:58:16.105

ואוכל קיבלתם שם?

00:58:16.105 00:58:18.990

אוכל אם. אם אפשר לקרוא את זה אוכל.

00:58:18.990 00:58:26.340

מרק שלא ראו שמה כלום חוץ מהמים ולחם.

00:58:26.340 00:58:29.100

אני חושבת שיותר מה שבאושוויץ.

00:58:29.100 00:58:32.505

אבל. אבל לא בהרבה.

00:58:32.505 00:58:38.400

הם היו תמיד. רצו עבודה אבל לא. לא.

00:58:38.400 00:58:42.110

טוב כי התוכנית הייתה באמת להשמיד באמצעות העבודה.

00:58:42.110 00:58:46.020

גם כן. זה לא. לא התכוונו ל. לשמור עליכם.

00:58:46.020 00:58:48.780

אני עוד חוזרת לאיש שהציל אותי מ.

00:58:48.780 00:58:50.670

מה. למה הוא זכר אותי?

00:58:50.670 00:58:53.925

פעם אחת הם באו לצלם.

00:58:53.925 00:58:57.000

בא צלם עם יופיטר.

00:58:57.000 00:58:59.025

אז היה יופיטר. אתה יודע?

00:58:59.025 00:59:05.295

שמכ. ש. ש. שעושה אור על הזה שמדבר. עשו על זה.

00:59:05.295 00:59:12.870

עליי. בשעה וחצי עמדתי. עשו סרט פרופגנדה. כנראה שלחו אותו.

00:59:12.870 00:59:13.500

שאיך היהודים עובדים.

00:59:13.500 00:59:15.885

כמה שטוב לנו שאנחנו עובדים.

00:59:15.885 00:59:19.450

אבל אמרתי טוב שאני לא שחקנית קולנוע.

00:59:19.450 00:59:22.130

לא הייתי יכולה לסבול את החום.

00:59:22.130 00:59:24.570

זה היה כל כך קרוב.

00:59:25.460 00:59:31.140

זה היה כל כך קרוב שבאתי כולי מים אחרי זה.

00:59:31.140 00:59:33.180

אבל זה היה. אז.

00:59:33.180 00:59:35.100

הוא ז. בגלל זה הוא זכר אותי.

00:59:35.100 00:59:36.645

שהוא עמד עם הג.

00:59:36.645 00:59:42.525

בא גרמני מ. מ. זה והוא זכר אותי.

00:59:42.525 00:59:45.820

זהו. הפסקה?

Testimony of Rina Rosa Meier Wanderer, born in 1918 in Kraków, Poland, about her experiences in the Kraków ghetto, Auschwitz, and other camps Parents' home; family moves to Zakopane in 1923; antisemitic manifestations after Piłsudski's death; studies terminated in 1936 due to numerus clausus restrctions; joins Young WIZO; refugees from Germany arrive in 1938; moves to Kraków in August 1939; brother exfiltrated to the Soviet Union; Jews evicted from Promdinink; the yellow star edict; deportation to the Podgorze ghetto in Kraków in March 1941; parents deported in the first transport in 1942; witness receives transit pass for labor outside the ghetto; deported to the Płaszów camp; red marking on back; shift labor, Amon Göth, the camp commander; hunger; hospitalization due to hunger; executions; the woman SS officer Orlowski; Red Army forces approach in October 1944; witness transported by rail to Auschwitz; selection; housed in the Red Block; number A 26795 tattooed into forearm; labor at hauling stones from place to place like human horses; pulmonary infection; hospitalization; punishment: working in Plavek's labor detail; back to hauling stones from place to place; death march to Ravensbrück in January 1945; housed in tents in January 1945; typhus; taken by passenger train to Malchow; escaping from the Germans; Red Army forces arrive; witness weighs 37 kilograms when liberated; back to Poland; marries; immigrates to Israel in 1957; rehabilitates and adjusts to life in Israel.