Yad Vashem logo

Testimony of Yitzkhak Telem Potash, born in Warsaw, Poland in 1924, regarding his experiences in Danzig and traveling to England as part of the Kindertransport

Testimony
null
null
התאריך היום 13 בינואר 2014.
ראיון עם מר יצחק פוטאש תלם. יליד ורשה. 1924.
ותושב כפר הנשיא היום.
הראיון נערך על ידי נאווה גיבורי מטעם יד ושם. יצחק.
כן.
באיזה שם נולדת?
יצחק.
ושם משפחה?
פוטאש.
באיזה תאריך נולדת?
ב-1924.
19 לאיזה חודש?
אה. באיזה חודש?
באוקטובר 7.
7 באוקטובר 1924.
איפה נולדת?
בוורשה.
איך קראו לאבא?
בבקשה?
השם של אבא?
השם? שם יחיאל.
במה אבא עסק?
בבקשה?
מה היה הפרנסה של אבא?
האא. הוא לא היה מפרנס הרבה.
הוא היה מו. מוכר בדים.
וחייתם בסדר או שהיה קשה?
אה. דווקא בוורשה זה לא היה כל כך קשה.
אבל לא היה משהו. משהו מיוחד.
אבא נולד בוורשה?
לא. הוא. אבא נולד בראדזימין.
אוקיי.
נדמה לי.
שזה במחוז לובלין? או ש.
מה?
זה באזור לובלין או שזה. זה ליד ורשה?
לא. לא. זה באזור ורשה.
ורשה. ואיך קראו לאימא שלך?
תמר. תמה. אומנם קראו לה אחר כך תמר.
מ-המ. אתה יודע מה היה שם המשפחה
שלה לפני שהיא התחתנה עם אבא?
ידעתי.
כשת. אם תיזכר. אז תגיד.
טוב.
חיית בוורשה משנת 24' עד פרוץ מלחמת העולם?
לא. לא. בוורשה הייתי מזמן שנולדתי עד.
עד 39'. אה.
עד. אה.
אממ. 24'. אה. 29'.
כלומר רק בילדות המוקדמת?
כן. כן.
ולאן עברתם?
עברנו לדנציג.
למה עברתם לדנציג?
לדנציג היה מערבה מ.
אה. מ. מפולניה.
זאת לא. זאת אומרת. זה לא היה בדיוק מערבה.
אבל זה היה האפשרות היחידה.
לא היה לנו כסף. כן? לא היה לנו.
כשאתה אומר דנציג.
אתה מתכוון למה שהיום אומרים גדנסק.
גדנסק. כן.
כלומר על חוף הים.
כן. כן.
זה עיר נמל. והייתה לכם משפחה שם?
לא. הצ. הצטרף אלינו
האח של אבא ומשפחה שלו. כן?
והם גרו עד.
בדנציג עד. אה. מתי התחילה המלחמה?
39'.
39'. עד 38'.
38' הם חזרו לפולניה.
ומאז.
כשאתה אומר דנציג.
כן.
אתה מתכוון ש.
שדנציג הייתה תחת שלטון פולני או גרמני. בשנים ההם?
‮זה ה. זה היה ‭Free State‬.‬
אוקיי.
‮את יודעת מה זה ‭Free State‬?‬
כן. זאת הייתה טריטוריה עצמאית?
כן. כן. כמו ליכטנשטיין. אה. באירופה.
כמו שטרסבורג. היו אז כמה מקומות.
כן. כן.
באירופה.
זה היה העיר ומ. מסביב היה.
כלומר זה לא היה שייך לא לפולין ולא
לגרמניה וכולם רצו את זה.
כן.
ואבא יכול היה לעבור בלי בעיות לגור בדנציג?
כן. היה לנו מ.
משהו פול. פולני.
הפולנים בעצם היו מעוניינים.
שפולנים יגיעו.
ש. ש. כמה שיותר פולנים עם פספורטים פולנים יבואו לדנציג.
במה אבא עבד בדנציג? אותו דבר?
הוא לא. הוא לא עבד ב.
הוא נשאר בפולניה. הוא חזר.
לוורשה?
חזר ל. מוור. ורשה אני לא יודע. אה.
לא גרת עם אבא?
אבא לא גר יחד איתכם?
לא. הוא רוב הזמן היה בחוץ.
בנסיעות?
אין לי הרבה זיכרונות.
כאילו ההורים שלך בעצם נפרדו? לא חיו ביחד?
הם לא נפרדו. אבל אבא שלי בדנציג לא יכול. להגיע.
אז ממה. אז אני אשאל ככה.
אז ממה התקיימתם. ממה אתם.
אבא הביא לנו כסף.
כסף. כמה ילדים הייתם?
היינו 4.
מ-המ.
4 פלוס. אה.
במשפחה של אימא.
גם כן גרו בדנציג ב. ב. ב.
ב-1900 משהו. הייתה. אה.
מחלה בפולניה. אנשים מתו כמו זבובים.
וההורים של המשפחה אחת נפטרו. ונשארו 4 ילדים.
אז. אה. בין היהודים בפולניה.
בדנציג הם לא שלחו ילדים ל.
למקום מיוחד. כל אחד לקח יל.
ילד או ילדה למשפחה שלו.
אז הייתם 4 ילדים.
פלוס.
ועוד. פלוס. אתה יכול להגיד
את השמות של האחים שלך. לפי הסדר?
אין לי אחים.
אחיות?
אחיות. נתחיל עם הקטנה.
שאינני יודע איפה היא.
פר. אה. שם שלה היה פאניה.
מ-המ.
האחות. ואז.
אה. יותר גדולים.
אממ. רחל.
שהגיעה ארצה לפני מלחמה. וסאלה.
וזהו. 3. 3 ואני הרביעי.
אתה היית הגדול.
היית באמצע? היית ה.
לא. אני הש. אה. בעצם השני.
השני. אז סאלה.
אתה. אה. פאניה הקטנה ורחל.
מ-המ.
איזה חינוך קיבלתם בדנציג?
לאיזה. שלחו אתכם לבית ספר?
כן. הפולנים עמדו על זה שאנחנו נלך לבית ספר פולני.
כי זה היה כל ה.
כל. כל מה שהם רצו.
הם הקימו שם בית ספר.
והם הכריחו אותנו ללכת לבית ספר פולני.
כי אנחנו היינו.
אה. אזרחים פולנים.
הם אמרו: "אם אתם רוצים ללכת לבית ספר. אה.
דנציגאי או גרמני".
היו בתי ספר גרמנים. כן?
"אה. אתם מפסידים את האזרחות פולנית".
ואנחנו לא יכולנו. לא יכולנו לא להיות איזשהו אזרח.
אז אני. אני.
כל. כל האחיות הגדולות שלי הלכנו לבית הספר.
זאת אומרת למדתם בבית ספר של ה. פולני.
להיות יהודי בדנציג.
בטח היו שם הרבה יהודים בדנציג.
לא כל כך הרבה.
לא הרבה?
אנטישמיות הייתה בהתחלה.
בהתחלה ב.
כשהגענו לדנציג את ה-3.
3 שנים הראשונות לא היה אנטישמיות.
ואז הגרמנים התחילו. הגרמנים התחילו להיכנס.
‮עם ‭Waffen-SS‬. וכל מיני דברים. אז זה התחיל.‬
היה למשפחה שלך קשר ליהדות?
הייתם יהודים שומרי מסורת?
לא. אנחנו היינו אולי יהודים שומרי מסורת.
היה כשר בבית. הלכנו לבית כנסת.
אה. אבל לא היינו יהודים.
דתיים.
דתיים.
אבל כן הייתה ציונות בבית.
כי אמ. הייתה ציונות בבית?
כי אמרת שאחות אחת.
לא. הציונות היה.
2 הבנות. 2 הגדולות ואני.
אנחנו היינו באמת ציונים.
אנחנו היינו שייכים.
אחרי זמן מה. לבית"ר.
ה. בית"ר זה תנועה.
נו. את יודעת. בית"ר יש גם בית"ר עכשיו.
אחות שעלתה לארץ.
עלתה במסגרת של תנועה ציונית?
כן. האחות הזאת הבינונית.
היא הגיעה עם סרטיפיקט ב-38'. והשנייה נשארה איתנו.
אנחנו הצטרכנו כולנו לנסוע בעלייה ב'.
זה אז התחיל עניין של עלייה ב'.
אה. מה השם הגרמני שאנחנו תפסנו אותו ב. אה. אייכמן.
אייכמן?
יודעת מי זה אייכמן?
כן.
כן. אייכמן היה אחראי ב.
בשביל אזור פלשתינה.
והוא ניסה כמה שיותר להסית את הערבים נגד האנגלים.
האנגלים ישבו כאן. כן?
עם צבא. כל ו.
אוקיי. היו.
והוא.
כן.
הוא עם היישוב היהודי בפלשתינה עזר להם לארגן עלייה ב'.
אני מבקשת.
בוא נעזוב לרגע את מה שאנחנו יודעים היום על ההיסטוריה ונ.
נספר את הסיפור מנקודת המבט של הזיכרונות שלך.
לא של מה שאתה יודע.
אז אתה חי בדנציג בבית עם 3 אחיות.
אימא. אימא ילידת ורשה או ילידת.
לא. לא. אימא לא ילידת ורשה. היא.
אמרת שאבא מראדזימין ו.
כן. אבל אימא אני.
אני ידעתי אבל שכחתי.
המוח שלי לא כ.
שנת 33'. אתם גרים בדנציג.
כן.
ובגרמניה עולה המשטר הנאצי לשלטון ומתחיל להשפיע
על החיים של היהודים בגרמניה.
בהחלט.
משהו מכל הדבר הזה מגיע לדנציג?
כן.
איך?
אהה. בסופו הדבר היהודים שהיה להם כסף.
פתאום נתפס להם שהם לא.
הכסף הוא יעזור להם הרבה. כן?
והם חיפשו כל מיני דרכים איך לצאת מגרמניה. ו.
ומה קורה אצלך בבית?
במשפחה שלך?
אמרת שדוד אחד חזר לפולין?
כן.
ומה.
ודוד אחד הגיע לארגנטינה.
הוא גר איתנו בדנציג.
כן.
איזה כמה שנים.
במשפחה שלו. והוא.
דוד מצד אימא או מצד אבא?
מצד אבא.
והוא הגיע לארגנטינה לבד.
אחרי שנה הוא הצליח להרוויח מספיק
כסף כדי להביא את כל המשפחה שלו לארגנטינה.
אנחנו ביקשנו. אנחנו ראינו מה הולך.
ביקשנו ממנו שיעזור לנו.
הוא היה צריך לחתום רק שהוא אחראי בשבילנו.
לא רצה. אז אנחנו נשארנו בדנציג.
יש באופן
מעשי איזשהם דברים שקורים בגרמניה וגם קורים בדנציג?
למשל. אה.
שלילת הזכויות של יהודים לעשות ככה וככה.
פגיעה בעסקים. בריונות.
יש את הדברים האלה? או ש.
בדנציג?
כן. או שהם שומרים על.
בדיוק.
ריבונות נפרדת?
בדיוק כמו בגרמניה.
הקריסטל נאכט. למשל.
כן.
שהיה בגרמניה.
כן.
היא הייתה בדנציג.
פתאום ה. הבית כנסת הגדול.
היה בית כנסת מאוד מפואר.
מימים ההם. כי דנציג היה עיר גותית. כן?
שרפו. ו. וכל ה.
אה. ביזנסים היהודים עשו אותו הדבר.
"לא להיכנס. לא לקנות מיהודים".
כל זה היה כמו בגרמניה.
אני למשל. בשבילי ללכת לבית ס.
אני רוצה להבין. כי אני לא מכירה את ההיסטוריה של דנציג.
אז אני רוצה להבין. עד 39'.
עד פרוץ מלחמת העולם עדיין
דנציג שמרה על ריבונות נפרדת או שזה כבר היה גרמניה?
לפי דעתי. 3 שנים האחרונות לפני המלחמה הגרמנים כבר.
הם כבר היו בפנים.
היו בפנים. כן.
הבנתי.
היה להם כל המוסדות שלהם. הג.
אתה בשנת 39' היית 14.
15. משהו כזה.
14.
14. הרגשת שיש איזושהי.
איזושהי הפליה.
איזה טבעת שהולכת ונסגרת עליכם. בתור יהודים?
הרגשתם שקורה. הרגשת אתה שקורה משהו.
משהו לא בטוח. משהו לא טוב?
אני הרגשתי את זה הרבה יותר מוקדם.
הפולנים הם אנ.
היו האנטישמים לא פחות מהגרמנים.
אז איך זה בא לידי ביטוי?
מה אתה זוכר בנושא של אנטישמיות?
כן. כי. תסתכלי.
בהתחלה היו לי.
בהתחלה כשהתחלתי ללכת לבית ספר היו לי כמה חברים לא יהודים.
אבל זה היה איזה שנה. שנתיים.
ואז התחיל ה. ה. ה. הגילאי שלי.
התחיל ללבוש. אה.
סווסטיקות וכל מיני דברים. ו.
אתה מדבר בעצם על מה שאנחנו קוראים היטלר יוגנד.
‮‭that's right‬.‬
ואני אגיד לך סיפור עליי.
אני הייתי נראה כמו לא יהודי.
וזה היה מזל שלי.
קיבלתי פחות מכות מ.
אה. מ. הייתי. אה.
כחול עיניים. בלונדיני. הלכתי תמיד עם מכנסיים קצרים.
לא לב. לבלוט.
אבל היו שמה איזה 10 אלפים יהודים.
היו גם כן יהודים עם פייעלך. כן?
אה. אז אני לא סבלתי.
אומנם. הם ניסו.
הם ניסו להביא כמה שיותר ילדים דנציגאים להיטלר יוגנד.
וסחבו אותי מרחוב גם כן.
זה היה הפחד שלי הכי גדול.
שמישהו. ולקחו אותנו לקולנוע והראו לנו סרטים אנטישמיים.
כלומר לוקחים אותך להשתתף בפעילויות שלהם.
ולא יודעים שאתה בעצם יהודי.
נכון.
אתם. המשפחה חיה בדנציג והשכנים לא יודעים שאתם יהודים?
לא. השכנים ידעו שאנחנו יהודים.
מ-המ.
אבל השכנים בהתחלה היו מאוד חברותיים אלינו.
אז הם לא עשו לנו ה. ממש השכנים.
שכנים. אנחנו לא גרנו בבית מפואר.
גרנו בבית ככה עם גויים ככה שלא היה יותר מדי כסף.
לנו לא היה כסף.
ו. בבית של.
מהבית. בסביבה.
לא סבלנו כל כך.
רגע שיצאנו. ידעו שאנחנו יהודים ו. היה קשה.
אימא. שבעצם מגדלת
4 ילדים בתוך אווירה שהולכת ונהיית לא פשוטה.
חושבת מה. מה לעשות בשביל להסתלק מהחיים האלה?
אימא שלי ואבא שלי.
דרך אגב. שניהם אנשים מאוד פשוטים. כן?
אני חושב ששניהם היו אנאלפביתים.
כי היהודים ב.
בפולניה לא הלכו לבית ספר.
בתי ספר עלו כסף. לא היה.
אז אימא שלי הייתה בבית כל הזמן.
בישלה וכל זה.
היא הייתה. טוב שהיא ידעה איך לבשל.
כי אחרת היינו רעבים כל הזמן.
אני חושב. אבא שלי לא היה הרבה יותר טוב.
אה. מבחינת משפחה לא סבלנו.
אבל לא. לא השגנו שום דבר.
העניין של ציונות לא על. לא הגיע אלינו.
ה. האחות שהגיעה לישראל
ב-38' הגיעה בעצם במסגרת עליית הנוער.
נכון.
כלומר אני שואלת אם היא הגיעה גם במסגרת הידיעה.
שצריך לקחת את הילדים ולשלוח אותם מאירופה?
או שזה יצא במקרה?
לא. רחל. אני חושב.
היא נשלחה למנרה. כן?
ושמה היא הייתה זמן מסוים. היא לא הייתה.
היא בערך סך הכל 3 שנים יותר מבוגרת ממני.
שנתיים בעצם. מבוגרת ממני.
ואני לא חושב שהיא התעסקה במחשבות איך לעזור ליהודים ש.
כי היא ידעה שסובלים. להביא אותם ארצה.
היא הייתה שייכת לתנועת נוער. אה. חלוצי?
כן. אז בתנועה.
בתנועה היו כל מיני אנשים בבית"ר.
כן? היו הרבה.
הזכר. אוקיי.
היו הרבה שיצאו חזרה לאירופה.
והביאו ו. עזרו להביא יהודים ארצה.
מ-המ. הזכרת את ליל הבדולח. קריסטל נאכט.
כן.
הזכרת את זה. שפ.
פגעו בבית הכנסת.
הרסו. שברו. ניפצו.
מה קורה ליהודים למחרת?
אתם קמים למחרת.
ומסתבר לכם שעשו מה שעשו בבית הכנסת. מה אתם מרגישים?
הרגשנו. הרגשנו ש.
יש לנו זמן מסוים לחיות.
וכל אחד עשה כ. מה.
מה שהוא יכול לעשות כדי לצאת מדנציג. כן?
אבל רובם. לרובם לא היה אפשרות לצאת.
כי האלה שהיה באמת הרבה כסף.
את יודעת. אני בשביל להרוויח קצת לחם.
אני בגיל 15.
16 העברתי יהודים גרמנים לפולניה.
הם חשבו. בפולניה הם יהיו בסדר.
משמה הם אולי ימצאו הלאה. אבל.
אה. הם יצאו. אני העברתי אותם.
אתה אומר. הרווחת קצת כסף. מה בדיוק עשית?
איך העברת אותם את ה.
אני ידעתי.
איך לע.
את הגבולות. כן. למדתי את הגבולות.
וזה היה מסוכן?
העברתי. לא תפסו אותי. זה המזל שלי.
ואם היו תופסים אותך?
אני לא יודע.
מ-המ. זה תמיד היו יהודים או גם פולנים?
לא. לא. לא. זה היו רק יהודים.
רק יהודים.
רק יהודים. יהודים גרמנים. אהה.
באוקטובר. או ספטמבר.
נדמה לי אוקטובר 38'.
חודש לפני ליל הבדולח.
יש את מה ש.
את הגירוש של יהודים מגרמניה לזבונשין.
ל?
העיר.
זבונשין?
זבונשין. כן.
אה. זה.
אתה זוכר משהו מהסיפור הזה?
לא. אני. אומנם הייתי טוב מאוד בבית ספר.
והייתי טוב ב. אה.
בעצם. מה ששאלתי.
אני יודע. זבונשין לא אמר לי שום דבר.
אם הגיעו אליכם פליטים. אם. אם שמעתם שמגרשים יהודים
מגרמניה? לא.
האא. זה לא תפס אותי.
ואז פורצת מלחמת העולם השנייה. בספטמבר 39'.
אה. אבל אתה כבר לא שם.
אני לא שמה.
רגע. נחזור. נחזור לאחרי ליל הבדולח. סליחה. טעות.
אחרי ליל הבדולח מה בעצם
מתרחש שמוביל לזה שאתה עוזב את פולין?
מה קורה בעצם?
אני אגיד לך. אני בכלל לא ידעתי מה קורה איתי.
כן.
אה. ה.
הזה ה. נו.
היהודים. היה להם. אה. מה שמו?
ועד.
מהוועדות.
כן.
והוועדות פעלו בהשגת.
אה. אוכל והשגת דברים. כן?
מ. מחו"ל. כן?
אנחנו קוראים לזה ארגוני סיוע.
כן.
היו ארגונים שרצו לסייע. הג'וינט וכדומה.
הם היהודים. יהודים מדנציג.
כן.
אממ. אה. פתאום שמענו משהו. לא אנחנו.
אבל שמענו משהו שאנגליה מוכנה
לקחת מספר כזה וכזה ילדים עד גיל 16.
ו. אני אגיד לך.
אני לא. לא הלכתי ולא נרשמתי.
אנחנו. משפחה שלי היה במצב לא טוב.
והם היו צריכים לדאוג לנו.
אז ראשית כל הם.
הם קיבלו אישור על 200 ילדים להעביר אותם לאנגליה.
והם ידעו שאנחנו במצב כזה.
אז האחות הצעירה ממני ואני. אה.
רשמו אותנו. ויום אחד באו: "חבר'ה.
מחר תהיו על יד. אה. אה. רכבת". כן?
"אתם נוסעים". וזהו.
אני אלך איתך רגע לעכשיו.
להיום. ל. ל. לשנים האחרונות.
לא מצאת את עצמך שואל במשך השנים מה בעצם קרה שם?
שבוקר אחד העלו אותי ל.
הביאו אותי לתחנת רכבת ומשם לאונייה ומשם לג. לאנגליה?
תסתכלי. בזמן הזה.
בזמן שזה קרה אנחנו חשבנו אחרת.
מה חשבתם?
אנחנו לא ידענו לאן מוביל. לאן מובילים אותנו.
אימא באה ואמרה לך: "מחר. יצחק.
אתה לוקח תרמיל קטן ונוסע לאנגליה"?
נכון.
רק אתה או מישהי מהאחיות גם?
כן. הקטנה.
פאניה.
פאניה.
פאניה.
אז אתה ופאניה עוזבים את אימא
ונוסעים לארץ שאתם לא יודעים עליה שום דבר.
להולנד אנחנו. אה.
העבירו אותנו להולנד. ברכבות סגורות.
אוקיי.
כן? זה היה התחלה בעצם של הובלת יהודים.
ברכבות סגורות. הכל סגור.
לא הבנת שזה קשור ל.
למצב של היהודים או כן הבנת שזה.
כן. ידעתי ש.
אני בתור יהודי.
אני בן אדם. אה.
נחות?
נחות. אני ידעתי. אני לא רציתי להיות יהודי.
מ-המ.
אני. חבל.
אני ראיתי את הבח.
את הילדים בגילי.
עם ה [משובש] (פולנית) שלהם. כן?
ו. ו. ו. תוף. מתופפים ו.
מנגנים. הייתי מאוד.
‮אה. ‭jealous‬. נו.‬
מקנא.
אני הייתי מקנא בהם. אני.
אני לא אומר שכולם היו ככה.
אני מאוד הייתי מקנא להם.
למה אני בתור יהודי צריך לסבול מכות וכל מיני דברים? כן?
היו על זה דיבורים בבית?
היית אומר לאימא: "למה זה מגיע לנו?
למה. למה אני לא כמו כולם?"
לא הייתה מבינה.
היא ידעה שאנ.
שאנחנו בתור יהודים.
בוא אני אשאל ככה.
היית בין 200 ילדים שיצאו מדנציג ברכבת ל.
לא ל. כן. כן.
מדנציג להולנד.
רכבת להולנד.
ומהולנד הלאה.
יש לך מושג למה אתה היית בין ה-200?
בטח היו הרבה שרצו לנסוע.
איך נבחרת? מי קבע?
לפי מה? מה היו הקריטריונים?
לא. לא יודע.
אני חושב.
כן.
שאנחנו. אחותי ואני הי.
אנחנו היינו במצב.
המשפחה שלנו היה במצב כזה שלא היה לנו מה לאכול.
הבנתי.
שלא היה לנו.
קשיים כלכליים.
אנחנו הגענו למצב של.
אז. אה. כמה שיותר.
אהה. אממ. רצינו לעזוב את זה. כן?
עכשיו. אנחנו גם כן נרשמנו לעלייה ב'.
ואני אמרתי לך. אייכמן עזר לנו ושלח.
אחר כך כשהגיעו ארצה הם שלחו את היהודים ל.
האי. על יד דרום אפריקה.
מאוריציוס.
מאוריציוס. זהו. אני לא חשבתי.
אני לא. אני בגיל 14 היה. אומנם הייתי.
היית בן 14.
אבל לא חשבתי על הדברים האלה.
מי בעצם נשאר מאחור?
אימא והאחות הגדולה?
סלה? סאלה?
אימא שלי וסאלה נשארה.
אבל הם היו צריכים לנסוע. כן?
לעלייה ב' דרך רומניה.
אבל אבא שלי החליט ברגע האחרון שזה מסוכן מדי.
אז סאלה כן נסעה והם שניהם. אימא ואבא נשארו.
סאלה הצליחה להגיע לארץ?
כן. היא. היא הצליחה.
נהריה. אה. זה היה ספינה קטנה.
מ-המ.
בלילה ירדו בתוך המים.
נשארו במים ובבוקר הרבה.
הרבה יהודים באו. נכנסו למים.
התערבבו. ועד שהאנגלים באו הם לא ידעו מי.
מי קים [משובש] ומי לא. ועזבו אותם.
אז בעצם 4 הילדים של משפחת פוטאש הצליחו לצאת מאירופה
לפני המלחמה.
כן.
כן. עכשיו בוא נדבר על הנסיעה שלך.
אתם נוסעים ברכבת סגורה מדנציג עד הולנד.
עד הולנד. אה.
לא יודע באיזה עיר.
עד הולנד. אה. אני חושב שעד. עד הגבול.
אני חושב שהגרמנים לא רצו שנ.
ה. אה. ש.
רכבות גרמניות יכנסו להולנד.
ע. עד הולנד.
ושמה העבירו אותנו על אוטובוסים.
והגענו. אני אפילו לא יודע באיזה עיר.
זה היה עיר מ. נמל. כן?
אז. אז הלילה הראשון הכניסו אותנו לאיזה שהוא מלון.
שם לפחות אכלנו. שתינו.
ולמחרת באונייה. אוניית.
‮אה. ‭channel‬. אה.‬
מעבורת.
‮‭channel boat‬. כן.‬
כן.
אנחנו נסענו לאנגליה.
שטנו לאנגליה.
כשהגעתם לאנגליה. לאן.
מי. מי קיבל אותכם.
מה עשו איתכם. לאן לקחו אותכם.
איך זה נראה בשבועות הראשונים?
אה. זה סיפור.
שהגענו לאנגליה. ראשית כל.
היו צריכים לפזר אותנו. כן?
אנחנו לא הגענו 200 ילדים.
הגיעו הרבה יותר מ. ממקומות אחרים.
אתה זוכר איזה חודש הגעתם לאנגליה? יולי?
מאי.
מאי.
מאי.
אז אתה אומר שהגעתם הרבה ילדים.
כן. כן. אנחנו. באנגליה.
באנגליה. לכל אחד מאיתנו היה צריך להיות.
אה. משפחה או בן אדם ש.
מתחייב?
מתחייב. כן.
כי מיד אחרי מלחמה אנחנו היינו צריכים לחזור ל.
אה. למקום. אה.
איפה ש. מאין שהגענו.
אממ. נו. אז כל אחד קיבל מספר.
אני צריך יותר?
טוב. כל אחד קיבל מספר.
אנחנו יושבים בתחנת רכבת גדולה.
ובאים אנ. אנשים.
קבוצות אנשים ולוקחים את הילדים לפי מספר שהם קיבלו.
ה. האחות שלי קטנה. היא.
היא הייתה בת 10.
היא. ראו. ראיתי אנשים שלקחו אותה. היו לא יהודים.
אה. אה. לקחו אותה ו. והלכו.
לא שלום. לא שום דבר.
אות. אותי אחרי זמן מה באו. אה.
ב. באו. אה. 2 יהודים דתיים. כן?
אני חושב הם היו חרדים.
ולקחו אותי. לקחו אותי איתם.
הם אמרו: "אתה בא איתנו. אתה תגור איתנו".
‮ולקחו אותי ב-‭White‬.‬
‮הם גרו ב-‭White Shepherd‬. אני לא יודע אם את יודעת.‬
זה. זאת הייתה רחוב יהודי ממש. כן?
דתי. וזהו.
אבל הם בעצם לא רצו אותי.
הם רצו את ה.
‮ה. ‭good deed before‬ אלוהים.‬
אהה. מה שהם ניסו לעשות.
הם הכני. הם ניסו להכניס אותי.
סליחה. ניסו להכניס אותי ל.
אה. נו.
איפה הדתיים לומדים.
ישיבה.
ישיבה. רצו. אני הלכתי ישיבה ראשונים. כמעט שהתעלפתי.
זה היהודים עם הפייעלך. בגילי. כן?
אמרתי: "לא. אני לא רוצה את זה".
איזה שפות דיברת?
פולנית וגרמנית?
פולנית. קצת גרמנית.
אבל השפת אם שלי הייתה פולנית.
כי אני בבית לא רציתי לדבר יידיש.
אימא שלי דיברה איתי ביידיש.
אבל אני עניתי בפולנית.
וזהו. אז אחרי שבועיים אני ראיתי שהם לא רוצים אותי. אה.
שהיה להם איזה שמחה.
אז הם שלחו אותי לחדר.
חדר שלי וסגרו את הדלת.
שאני לא. שאני לא אפריע להם.
טוב. יום אחד אני החלטתי. זה לא בשבילי.
‮לקחתי את ה-‭package‬ שלי. הלכ.‬
ויצאתי והל. עזבתי.
ולא ידעתי לאן ללכת.
לא ידעתי אנגלית. לא ידעתי.
לא היה לי כסף. שום דבר.
אז. אה. הלכתי לטייל.
‮וה-‭White Shepherd‬ זה קילומטר וחצי.‬
טיילתי קדימה ואחורה. טי.
עד ששוטר אחד.
‮מעל ‭six foot‬.‬
ראה אותי והוא חשב שזה קצת מוזר.
הוא הלך אחריי.
אז הוא. אה. הם יוצאים. אמר: "מי אתה?"
ולא ר. לא יכולתי לענות לו.
כי לא ידעתי מה ל.
אז. אה. פתאום אני שכחתי שהיה לי איזה פתק בכיס שנתנו לי ו.
ועל הפתק היו כל מיני כתובות.
אני חושב. אה.
‮‭Jewish Agency‬ ו. כתובות יהודים.‬
נתתי לו את זה. זה היה באנגלית.
אז הוא ידע. הוא אמר: "בוא.
אני אקח אותך למקום.
שיחליטו מה לעשות איתך".
ולקח אותי. נדמה לי.
אהה. אני לא בטוח מה זה היה.
‮‭Jewish Agency‬ או משהו אחר.‬
אה. הם באו.
והוא הסביר להם מה.
למה הוא הביא אותי לשמה.
אז הם הבינו מיד מה שקרה.
אני הסברתי להם. כן?
אומנם לא נתתי להם את הכתובת.
שלמזלי [משובש] שולחים אותי חזרה למשפחה הזאת.
וזהו. הם לקחו אותי למחרת.
עם קבוצה קטנה של אנשים.
‮לסקוטלנד. ל-‭Whittingehame Farm School‬.‬
‮שמעת על ‭Whittingehame‬. אני מתאר לי.‬
בוא תספר.
בבקשה?
בוא תספר לנו על המקום.
‮‭Whittingehame‬ זה היה מקומות.‬
מקום מאוד יפה. אה.
פנימייה?
בבקשה?
הייתה שם פנימייה?
זאת לא הייתה פנימייה. זה היה בית.
בית גדול. זה בעצם לא בית.
מה קוראים לבתים מפוארים?
טירה.
מה?
טירה. אחוזה.
כן. כן. אה.
מה השם הזה.
זה לא היה יהודי.
אבל הוא עזר לנו.
הוא עזר ליהודים הרבה.
נו. בלפור. לורד בלפור.
היא הייתה הנכדה של לורד בלפור.
כשהוא נפטר הוא נתן לה את ה. את.
‮אה. ‭Whittingehame‬.‬
בתור. אה.
ירושה.
ירושה. והיא הייתה ציונית גם כן.
לא יהודייה' אבל ציונית.
והיא מסרה את זה ל. לאיזשהו מה שמו?
י. יהודי' כן?
מה. בלונדון היו כל מיני זה ו. זהו.
לשמה באתי. שמה היו איזה 250 ילדים.
ל. קצת למדנו. קצת עבדנו.
אה. שם. הצטרפתי להבונים.
הבונים באנגליה. אה. באנגליה.
וזה. וזה היה ככה שלושת רבעי שנה.
אז הבריטים רצו את הב.
את הזה חזרה.
כי מה היו צריכים בשביל הקצינים
שלהם מקום. ואנחנו הצטרכנו ללכת.
אז. אה. א.
אז אני כבר הייתי בהחלוץ באנגליה.
אה. הם העבירו אותנו.
אה. למקום בדרום אנגליה. ששמו צ'יבס.
צ'יבס זה. אה. זה. זה.
זה חווה גדולה עם. עם.
אה. בית חרושת לריבות וכל מיני זה.
החווה הייתה חוות פרי.
שם עשו ריבות. אה.
מלפפונים חמוצים. והיה שם.
אנחנו גרנו בתוך. אה.
כנראה זה היה במלחמת העולם השנייה.
זה גם היה בשביל. אה.
זה הגרמנים. שבויים גרמנים.
מהשבויים האלה עבדו גם כן אצלם.
טוב. שם עבדנו.
אנחנו היינו קבוצה של איזה 20 איש שם.
היינו ציונים וש.
לא היינו בבית"ר. אבל מה היינו ב.
הבונים. הבונים אז ואחר כך.
אתה מדבר בערך על מתי?
על שנת 40'.
על 41'?
על איזו תקופה?
אה. זה. זה היה 40'.
ממש.
כן 40'. כן. כן.
זה היה כבר במלחמה.
כן.
ו.
אבל עוד לא היית אפילו שנה באנגליה.
מה?
רק היית כשנה באנגליה ואולי פחות.
כן. כן הייתי איזה שלושת רבעי שנה ב.
ב. אה. בצ'יב.
‮בסקוטלנד. ב-‭Whittingehame‬?‬
ב. ב. ב. אה. בזה ב. בסקוטלנד.
מ-המ.
וזהו. עבדנו שמה איזה חצי שנה.
אה. אני איכשהו.
אומנם לא הייתי חקלאי.
אני לא נגעתי בפרה.
לא נגעתי ב. פחדתי מכל חיה.
אה. אבל היה שמה. אה. אה. זה.
גנן אחד. בגיל 65 והוא לקח אותי.
לא. לא הוציא אותי משמה.
אבל הוא התחיל ללמד אותי חקלאות.
היה גינות יפות.
והוא לימד אותי חקלאות.
ואני מאוד נהניתי.
ואני מאוד. מאוד למדתי.
אה. הוא שלח אותי גם כן ל.
לכמה חוות קטנות שהיה להם פרות.
אבל אנגליה היה ארץ לא חקלאית. הייתה ארץ. אה.
תעשייתית.
מה? הייתה ארץ.
אה. מכונות וכל.
תעשייתית. תעשייה.
תעשייתית. אממ. חקלאות לא היה.
לא היה חשוב להם.
זה רק התחיל להיות חשוב כשלא היה מה לאכול.
מ-המ. המלחמה. הקולות של המלחמה. הפצצות.
הבליץ על לונדון. כל הדברים האלה
מגיעים לאזור שלכם או זה רחוק בלונדון שם?
כי אמרת שאתם בדרום אנגליה.
כן. הגענו.
ושמה ההכשרה הייתה. התחילה.
כן. ה. אה. הממשלה האנגלית.
כי דרום אנגליה באופן יחסי קרובה ל. לחזית.
כן. אבל אנחנו לא היינו.
אנחנו היינו. לא היינו בדרום. דרום אנגליה.
אה-הא.
אנחנו היינו קצת יותר צפונה.
אבל שמה היו.
אה. אה. שדות תעופה אנגלים.
והיה להם מאוד קשה.
כשאתה שומע ב.
ב-39' אתה עדיין בקושי בן 15 כשפרצה המלחמה.
ובהמשך. אתה יכול להיות בקשר עם המשפחה שלך. עם ההורים?
לא יכול. הדבר היחיד שפעם בכמה חודשים.
אה. דרך צלב.
יכול לשלוח גלויה דרך צלב האדום.
אבל זה לא.
לא. אה. לעיתים קרובות.
וידעתם אם הגלויה הגיעה או לא הגיעה?
לא. אני לא ידעתי מתי אבא שלי.
אבא שלי נפטר ב-40' בירושלים.
בירושלים?
כן. אבא שלי היה מאוד חולה.
בגלל זה הוא לא. היא.
לא שלחו אותו לאי הזה. כן?
הרופא בדק את האנשים לפני שהוא ש.
הוא העביר אותם ל.
לאט. לאט. בעצם אתה מספר שאבא שלך עלה באונייה פטריה?
לא. היא. אבא שלי.
הם היו 3 אוניות.
אממ. ב. אה. אבא שלי ואימא שלי.
אה. ר. רשמו את עצמם לעלייה ב'.
הם הגיעו לרומניה.
כן.
מרומניה דרך. את יודעת. ים התיכון.
באונייה איומה. הם הגיעו לחופי ישראל.
שם. לפני שהם הגיעו לחופי ישראל.
האנגלים כבר תפסו אותם והביאו אותם. משכו אותם לאנגליה.
ולמחרת היה שם קרבות וכל מיני דברים.
אוקיי. אז אבא כנראה הגיע באונייה.
באחת מ-3 האוניות.
מאוד חולה.
מאוד חולה ונשאר בארץ ונפטר בירושלים.
בירושלים.
ואימא?
אימא לקחו במקרה ל.
מחנה. מחנה ב.
נו. מה קוראים לזה?
אה. של הבריטים.
עתלית?
עתלית. ושם היא.
החזיקו אותה 3 חודשים.
ואחרי 3 חודשים נתנו לה ללכת.
כלומר בעצם אתה הגעת לאנגליה וההורים הגיעו לפלשתינה.
מ-המ.
בשנ. ראשית. בשנת 1940.
וכל הזמן שהיית באנגליה שלחת להם גלויות לפולין?
לא. לא לפולין.
ידעת שהם בפלשתינה?
אני ידעתי שהם. אם.
אז בדנציג. כן?
שלחתי גלויות לדנציג.
אוקיי.
אבל. אה. לא תש. קיבלתי תשובות.
אה. אז התחלתי לקבל מרומניה גלויה. ו.
אז אימא שמרה איתך על קשר?
אה. ככה. בערך.
הרבה הם לא יכלו ל. אה. לכתוב.
א. בוא תגיד ב. ב. ב. אז.
אז אתה שמה משתלם או לומד עבודה קצת חקלאית.
קצת של גננות.
קצת. כל מה שקשור לזה.
ושם אתה נמצא במסגרת תנועת החלוץ כל שנות המלחמה?
כן.
וטוב לך?
כן. היה טוב מאוד.
בהכשרה הזאת היה.
היינו איזה 40.
45 בנים ובנות.
ו. עבדנו קשה מאוד.
כי נתנו לנו. הממשלה נתנו לנו שטח גדול.
הרבה יותר גדול מה שכבר נשיג.
הם אמרו: "תכינו את השטח הזה לעיבודים. אנחנו רוצים.
רוצים ש. ש. ש.
אתם תגדלו חיטה.
שעורה. אה. ירקות וכל זה.
וזה אנחנו עשינו. אבל זה לקח שנה וחצי להכשיר. כן?
נתנו לנו סוסים.
למה מה סוסים היו יכולים להוציא עצים כאלה?
כי האזור הזה היה של איזה לורד ש.
שהוא עשה שמה צייד. צייד זה.
‮‭fox hunting‬. ואנחנו לחמנו נגד זה.‬
כי אנחנו היינו ציונים.
אבל גם כן. אה.
לחמנו בש. ש. נגד הגרמנים.
אה.
הצלחנו ו. סוף המלחמה.
כן. ה.
הבחורים שהיו ב.
אממ. איתנו.
שהם היו בהחלוץ באנגליה.
שנולדו באנגליה. שהם הגיעו ל-18 הצבא לקחה אותם.
אנחנו נשארנו רק אנ. אנשים כמוני.
כמוני. אה. או אנשים שבכלל לא היה להם.
אה. שום דבר להראות שהם לא גרמנים. כן?
וזהו. כשהפולנים. הצבא הפולנית עברה לאנגליה.
היה להם צבא קטן.
הם היו בסקוטלנד.
אני גם [כך במקור] תגיד להם שיתקשרו [כך במקור] וה.
בין הפולנים היו די הרבה יהודים.
הם סבלו נורא מהאנטישמיות בצבא הפולנית.
כן.
וכשהיו באנגליה זמן מה הם ברחו מסקוטלנד ללונדון.
הלכו ב. ברגל.
היו צעקות וזה הגיע עד לפרלמנט.
ואז החליטו בפרלמנט שאנשים שלא רוצים להיכנס לצבא שלהם.
צריכים.
ה. הם רוצים אותך.
אה. ו. קיבלתי הזמנה.
וזאמה קיבל איתי יחד הזמנה.
כי הם לא מוכנים היו לקבל את זאמה בתור גרמני.
אז הם עשו פולני ממנו.
וזהו. וקיבלנו מהפולנים הזמנה להיכנס לצבא.
אז אני כתבתי ככה.
מכתב עסיסי מאוד.
אה. ל. לפולנים.
אמרתי לה: "הייתי מ.
חושב לרגע להיכנס א.
איתכם. וללחום אי.
איתכם. אתם אנטישמים מדרגה ראשונה".
זהו. עזבו אותי.
אבל הבריטים לא עזבו אותי.
הם. אה. הם.
אה. דרשו שאני אכנס לצבא הבריטית.
אה. אני לא התנגדתי. אני היי.
אני רציתי להיכנס לצבא.
אני רציתי להיכנס לאיזשהו דבר מיוחד. כן?
שאני יודע שהיו. אבל ה.
האלה שניהלו את ה. ה.
ה. את החווה שלנו.
מבחוץ. לא רצו לתת לי להיכנס לצבא. ואני לא השתחררתי.
אז המשכתי עד סוף ה.
מלחמה.
עד סוף המלחמה.
כשמסתיימת המלחמה בטח חלק מהחברים שלך שהגיעו איתך מדנציג.
או שהגיעו מגרמניה.
פתאום שומעים על כל מה שקרה באירופה.
על המוות והשמדה ו. ו. ו.
הם ידעו כבר לפני זה.
הם ידעו לפני זה?
אני חושב שכל זה אנחנו ידענו כבר שנתיים לפני זה.
הרוב אומרים שלא ידעו.
איך אתה ידעת?
האא. היו לנו חברים. אה.
אה. בריגדה. והם ידעו.
אומנם לא נתנו להם להיכנס לגרמניה.
הצבא הבריטי לא נתנה להם.
אבל הם איכשהו הצליחו להיכנס והם ידעו מה קורה.
מה התוכניות שלך אחרי המלחמה?
אחרי שמסתיימת המלחמה?
אני נשארתי עם הקבוצה.
אנחנו. העבירו אותנו לכפר בלום.
כפר בלום אנחנו היינו איזה 30 איש. תנאים מאוד.
כפר בלום פה?
כפר בלום פה.
לא. לא. לא. אנחנו עדיין באנגליה.
שנת 45'. מסתיימת מלחמת העולם השנייה.
45'. 47' אנחנו כבר היינו בארץ.
אז בוא תתאר לי את ה.
מסתיימת המלחמה ואתם רוצים לעלות ארצה.
כן.
איך זה מתבצע?
זה רק מתבצע כשהארגונים בלונדון.
או איפשהו אחר.
החליטו על עלייה ב'.
כי האנגלים לא נתנו ל. ליהודים להיכנס.
אז הם אומרים שהם ייקחו את כל העולם. כן?
לעודד אותנו.
וזה מה שקרה.
צרפת היה נגד האנגלים.
איטליה היה נגד האנגלים. ושמה ה.
ה. י. אה. נו. היהודים שהיו בצבא האנגלית.
אבל לא בצבא אנגלית. בבריגדה. כן?
הם אספו קבוצות יהודים.
והם העבירו אותם לדרום צרפת. בדרום.
איטליה.
איטליה. ושמה היו די הרבה. אה.
מקומות איפה שבדרך כלל העשירים ה.
הצרפתים באו בקיץ.
וכנראה עם כסף היה. היה אפשר לסדר.
והם שחררו כמה מהמחנות האלה.
והיהודים האלה. לאט.
לאט התרכזו במחנות האלה.
במחנה שלי ושמו לה סיוטה.
לה סיוטה היא עיר קטנה.
אבל. אה. ו. אבל אנחנו היינו קוראים לה סיו.
למחנה שלנו קראו לה סיוטה.
בצרפת?
בצרפת. בדרום צרפת. על יד הים.
אתם עוזבים את אנגליה לצרפת ב.
ב. זה. זה פשוט. זה מסובך? זה.
לא היה פשוט. אנחנו רק עזבנו בקבוצות קטנטנות.
2. 3 איש הכי הרבה.
ואנחנו נסענו כאילו שאנחנו נוסעים לבלגיה.
ללמוד חקלאות. כן?
מ-המ. כלומר גם באנגליה אחרי המלחמה.
אם היית אומר שאתה רוצה לעלות לפלשתינה.
לא. שום פנים ואופן.
האנגלים לא רצו יהודים כאן.
אז הגעתם לדרום צרפת.
איפה שהיו ריכוזים של
יהודים ניצולי שואה שרצו להגיע לפלשתינה.
כן.
במסגרת עלייה ב'.
מ-המ.
ומה התפקיד שלך בכל הסיפור הזה?
אה. אין.
אין לי תפקיד מיוחד.
זה היו קבוצות. קבוצות.
מ-המ.
אנחנו ניסינו ל. לקשור. אנחנו היינו בערך 10 איש.
כי אנחנו לא כולנו יחד נסענו לאותו. לאותו מקום.
אנחנו התפזרנו בכל מיני מחנות וגם כן.
אה. חלק. אה. עבד. אה. בקשר. כן?
בכל מיני ערים. אני. אני לא. אני.
הגעת לארץ. באיזה אונייה עלית?
ביגור.
היה לך סרטיפיקט או שהיה לך.
לא היה סרטיפיקט.
זאת הייתה אונייה שכולם עלו באופן בלתי לגאלי.
נכון. וזה לא הייתה אונייה. זאת הייתה ספינה.
מ-המ.
ספינה שהיא עבדה ככה בים האגאי.
ספינה מעץ. ספינה מחורבנת.
שלא היה אפילו מנוע.
היו רק. אה. מפרשים.
מ-המ.
ואנחנו. אנחנו עלינו על אונייה מפוארת.
כי אנחנו חשבנו שזה האונייה שאנחנו נוסעים לפלשתינה. אבל.
שנייה.
Testimony of Yitzkhak Telem Potash, born in Warsaw, Poland in 1924, regarding his experiences in Danzig and traveling to England as part of the Kindertransport Son of a Zionist family in Warsaw; move to Danzig in 1929; rise in antisemitism influenced by the German government; bullying by members of the Hitler Youth; destruction of the synagogue on Kristallnacht; move with his younger sister to England on the Kindertransport in May 1939; aliya of parents and younger sister to Eretz Israel via Constante in 1940; joining the Habonim youth movement; illegal immigration to Eretz Israel from France via Aliya Bet on the “Yagur” in 1946; expulsion to Cyprus; loss of contact with his younger sister in England; aliya to Israel; participated in the founding of Kibbutz Kfar HaNasi.
details.fullDetails.itemId
10777945
details.fullDetails.firstName
Yitzkhak
details.fullDetails.lastName
Potash
Telem
details.fullDetails.dob
1924
details.fullDetails.pob
Warszawa, Poland
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
13/01/2014
details.fullDetails.latestDate
13/01/2014
details.fullDetails.submitter
תלם פוטאש יצחק
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer