Yad Vashem logo

Testimony of Paulette (Rigel) Dalah, born in Paris, France, 1939, regarding her experiences in Gennes and Tence

Testimony
null
null
היום כ"ט בחשוון תשע"ד. 3 באוקטובר 2013.
סליחה. ואני טובה אלוני מראיינת את הגברת דלח ריגל פולט.
בביתה שביהוד.
פולט נולדה בפריז בשנת 1939 ובתקופת המלח.
המלחמה הייתה עם משפחתה. בתחילה גם עם האב.
בכפרים באזור עמק הלואר ובטנס בא. באזור החופשי.
עלתה ארצה בשנת 1959.
נכון.
זאת את.
זה אני.
כן. אז פולט בוקר טוב.
בוקר טוב.
אה. פולט ספרי לי בבקשה.
אממ. את נולדת ב-39'.
נכון.
היית קטנה לגמרי.
ממתי את פולט ריגל זוכרת את עצמך?
ממתי יש לך זיכרון שלך?
הזיכרון הראשון שלי.
כן.
זה ברגע שעצרו את אבא שלי.
אני זוכרת עד היום כשבאו הגרמנים.
זה ה. ה. אהה. זיכרון הראשון אפשר להגיד.
אה. הייתי כ. כמעט בת 3.
3.
זה הזיכרון הראשון.
לא זוכרת מה קרה קודם.
הייתי קטנה. זה. אממ.
ברור.
ב. קש. אבל אפילו מסיפורים.
אבל הזיכרון הראשון שהגרמנים באו לעצור.
בעיניים שלך?
כן ב. כן בעיניים שלי.
זה התמונה שנשארה לי ממש ככה.
זה הדבר. זה שמלווה אותי.
תמונה שמלווה אותי כל החיים.
כן.
שאני רואה שעצ. אה.
עוצרים את אבא. שאני נמצאת על.
אהה. ד. אהה. דלת. אה. בכניסה ו-2 גרמנים לוקחים את אבא.
ואיך קוראים את זה? אהה. זהו אני.
את זוכרת איזה אלימות כשלקחו אותו?
לא. אני לא זו. לא זוכרת.
לא. ו.
רק זוכרת שהם היו עם. אהה. עם המעיל. אהה.
עם מעיל פרווה חו. לא מעיל פרווה.
היה מעיל. אהה. מ. מ.
שרך?
עור. מ. אה. מ. מ.
עור?
אה. מעיל. אה. כ. אה. מעור.
מעור חום ומגפיים שחורות וכובע על הראש.
אני חושבת מצחייה או משהו. ככה על. אה.
ואבא היה באמצע הם היו ב.
מ-2 הצדדים.
ב-2 הצדדים. ואני עומדת על שער הבית עם
אימא והיא עושה לו שלום. זה תמו.
והאבא אומר משהו?
הוא עושה שלום ומ.
עושה שלום.
מחייך או משהו ככה מסתוב. מסובב את הראש וזהו.
זה מה ש. זה תמונה שמלווה אותי כל החיים.
כן.
זהו. אהה. זהו. אחר כך הכניסו לי.
שאמרו לי שלפני זה אבא קנה לי.
אה. אופניים. לא זוכרת.
לא זוכרת.
את התקופה הזו. זה נ. נמחק א.
אבל הייתי. אה. יכול להיות. אה.
לא יודעת. הייתי רק בת.
אה. עוד לא 3. אהה.
כן.
זה היה כשבוע ימים לפני. הוא נעצר. אהה.
בעצם הוא נעצר שבוע ימים לפני היום הולדת שלי. אז. אהה.
כן.
כן. הוא נעצר ב-16 וב-21 זה היום הולדת.
או. כ. או 5 ימים הייתה.
כן.
אז זהו. זה התמונה ממש. אהה.
ככה וזה מלווה ככה כל הזמן. זה התמונה.
כן.
זה תמונה חזקה מאוד ככה. כן.
קשה מאוד.
כן.
כן.
אם הייתי יודעת לצייר הייתי ככה.
זה תמונה שהייתי מציירת. כן.
אפשר לצייר בלי לדעת.
אהה. כן יכול להיות. באמת. אהה. כן. נכון. זה.
כן.
כן.
טוב פולט. סליחה.
כן.
תוכלי. תוכלי עכשיו לספר לי על.
אהה. לומר לי את השמות של ההורים שלך?
אהה. שמות של אחים אם יש לך?
כן.
בבקשה.
אהה. אני. אממ. אני. אני בת של. אה.
אימא זיכרונה לברכה. אה. שקראו לה פאני פייגה. אהה.
שנולדה ב-1909 בצרפת. ילידת צרפת.
ובת של. אה. אריה. אהה ש. בן שלמה כהן.
לייב קראו לו לייב. ב. אה. או לייבסקי. הוא בא מל. מליטא.
אהה.
ואימא נולדה בפריז. אבא נולד ב. אה. קובנה. קאונס בליטא.
אהה. האימא. אהה. עבדה כל החיים שלה.
עבדה ב. אה. קודם כול בארגון. אה. יק"א.
אה. ארגון ב. אה. פ. אממ. אממ. אה. כ.
יק"א או. פ. או. או. פ. יק"א.
‮או פיק"א סליחה. ‭pale‬. אה. ‭palestine‬. אהה.‬
‮ז. אה. ‭organization‬ משהו כזה.‬
כן.
כן. לא זוכרת בדיוק.
אממ. עד המלחמה. במלחמה הארגון. אה.
פסק לעבוד ואחרי המלחמה עד. אה.
1973. אהה. היא עבדה בכל ישראל חברים הרי. א. אליאנס.
אליאנס.
[משובש] (צרפתית).
והיא עלתה. אהה. לפני 20 שנה לארץ. אה.
חייתה 5 שנים. לא. יותר. סליחה.
לס. אה. 25 שנה עלה לארץ.
חייתה 5 שנים ונפטרה מסרטן.
מ-המ.
לפני כמעט 20 שנה זה. היא נפטרה. וא.
מ-המ. ואבא?
אבא. אהה. נולד בקאונס.
הוא ב-1904. אהה. בא ל. לצרפת כדי ללמוד.
אהה. אהה. הנדסת. אממ. אממ. חשמל.
הוא למד בעיר קאין שזה בנורמנדי והוא גמר ת.
אהה. את התעודה שלו.
ואחר כך. אהה.
באיזה שנה הוא למד?
אהה.
34'?
בשלו. לא. לא. לפני.
הוא היה בן 19. 29.
מ-המ.
אה. 1904 ושלו. ועש. ו-19. ספ. 23'.
23'. כן.
23'. כן.
וכשהוא גמר את התעודה הוא הלך להתמחות באלג'יר.
באלג'יר. הוא שם עבד באלג'יר כמה זמן. וחזר לצרפת.
אבל. אה. הוא היה נתין זר אז. אהה. לא היה יכול לעבוד. ו.
וזה שהוא התחתן עם אימא שהייתה צרפתייה נ.
כן.
בעלת נתינות צרפתית לא הלבין אותו בצרפת?
אהה. אם זה היה בימינו זה היה עושה את זה אבל בתקופה.
אה. כשהוא התחתן ב-1938.
הם התחתנו וב-1939 התחילה מלחמת העולם השנייה.
וכנראה שכבר. אה. לא. הוא לא קיבל תעודת זהות.
הוא היה נתין זר וזה אחד הבעיות.
ויכול להיות שאם הוא היה נתין.
אה. צרפתי. היה מקבל. אז לא היו עוצרים.
כי מתי שנעצר זה היה תקופה שעוצרים קודם כול נתינים זרים.
מ-המ.
ו. אבל כמה חודשים אחר כך עצרו את כולם. זה כבר.
הרי קיבלו גם אהה.
כן. כן.
אה. צרפתים יהודים.
זה היה רק.
בתים יהודים.
כן נכון. נכון. נכון.
אז. אהה. זה מה שהיה. כן. זה.
כן. אז. אממ. אז בעצם מתי. אהה. מה. אה. אז.
אבא לא יכול למצוא עבודה בפריז.
נכון.
ומתחתן עם פריזאית.
נכון.
נכון?
כן.
ויוצא לחפש פרנסה למשפחה מחוץ לפריז?
נכון. אהה.
ולא כמהנדס?
לא. כמהנדס לא. הבעיה שהיי.
הייתה שהוא בעצם כשהתחתן רצה לחזור לאלג'יר.
כי הייתה לו עבודה טובה.
ואימא שלי התנגדה. וטוב. אממ.
בזה היא חרצה את גורלו.
אהה. נכון.
כן.
פעמיים היא חרצה את גורלה. כן.
היה. עוד פעם. לדאבוננו.
טוב. זה דברים שלא יודעים היא.
נכון.
כי היא הייתה מאוד קשורה למשפחה. אהה.
לאימא שלה ולאבא שלה. ככה זה רצה.
אה. להיות על יד המשפחה.
אז היא לא רצתה ל. ל. אז הוא הסכים והוא.
הוא. אה. והוא חיפש עבודה ולא מצא עבודה אז.
אהה. אז היה ו. אה. נסע לעי. למרכז צרפת לעיירה שקוראים.
אהה. שמייה. והפך להיות. אה. כי הוא הכיר כשהוא היה.
באוניברסיטה וכשהוא היה בבית ספר למהנדסים.
הוא הכיר כל מיני. אה. חברים.
היה לו חברים שהציעו לו שלבוא לעבוד באזור ש.
איפה שהוא למד. ואז הוא הגיע ל.
היה שקוראים שמייה לא רחוק מז'ן ולא רחוק מ.
וזה באזור עמק הלואר.
ה. עמק. אה. לואר. ושמה הוא עבד בתור.
אהה. יערן או. אהה. איך קוראים?
אה. זה. ה. אהה. ש.
חוטב עצים לפחם?
חוטב עצים ו. אה. לעשיית פחם.
נכון. זה היה המקצוע שלו. וזהו. זה הייתה עבו. כ.
כדי לתת פרנסה למשפחה כי אני נולדתי ב-39'.
אז הייתה לו כבר בת. ו.
ובאיזה תאר. אה. מתי הוא ירד לשמייה?
מתי הוא נסע לשם?
זה אני לא זוכרת.
אבל. אהה.
לא.
זה היה כבר ב. בהיותך?
אה. זה כן.
כן.
הייתי כבר. כן נ.
היית כבר.
כן. נכון. נכון. נכון.
ואימא לא מצטרפת אליו איתך?
כי אימא. אני הבנתי שהייתה בהיריון ועמדה ללדת.
נכון. נכון. היא לא הצטרפה מיד.
כי הוא חיפש כנראה מקום איפה לגור והכול. והיא הצטרפה ב-42'.
כן. היא הצטרפה אחרי. היא הצטרפה אחרי שאחי נולד.
אחי נולד ב-14 לפברואר 42'.
וחודש אחר כך היא הצטרפה למקום איפה.
אהה. גרנו ב.
אבל היא. היא. א.
א. איפה לאיזה מקום?
אהה.
העבודה הייתה בשמייה.
בשמייה וגרנו בעיירה שקוראים ז'ן.
ז'ן.
ז'ן. שזה לא רחוק מעיר המחוז ש. אנז'ה.
כן.
וצריך לציין שבעיר המחוז באנז'ה היה הקומנדטור של הגרמנים.
המפקדה?
המפקדה. הראשית אפילו.
באנז'ה?
באנז'ה. למה? כי ב. אה. א.
40' התחילו להפציץ את פריז.
אז הם עברו לאנז'ה.
ה. ה קומנדטור. כן.
המפקדה.
כן. כן. המפקדה. כן.
כן. אז שם ישב הגסטפו.
כן. כ. שם ישב הגסטפו. נכון.
כן. אהה. ואת כל זה כמובן את לא זוכרת.
זה ס. מסיפורים של אימא?
זה הכול מסיפורים.
ההתנהלות.
של אימא שבעצם כשהיינו צעירים
אימא לא סיפרה שום דבר. לא. ל. אה.
חייתי את העב. ה. אהה. מה שהרג.
העניין של השואה. כי חייתי ב.
תקופ. באווירה מאוד קודרת.
אימא הייתה די פסימית ולא הייתה שמחה בבית.
זה לא היה בית. אהה. ככה ששרים ורוקדים והכול. תמיד. אה.
אימא. אימא. אה. נשארה לבד?
אימא נשארה לבד כל החיים.
לא היה לה שום קשר?
לא התחתנה והכול.
כן.
אני זוכרת שמפעם לפעם היו באים לפעמים.
אה. אה. מין שידוכים ג. אהה. גבר או משהו היה לו.
אה. לבן דוד שרד. אה. שחיזר אחריה. זה אני זוכרת.
אבל לא. לא התחתנה מחדש וחבל.
אימא מאוד אהבה את אבא? הי. זה היה קשר חזק?
אהה. לא יודעת.
היא לא סיפרה על זה אף פעם?
אה. היא לא סיפרה על האבא.
אני. לא נראה לי שהיא התחתנה מבוגרת.
מ. בס. אהה. מ. ל. לא בגיל שלוש.
ב-29. בגיל 29.
אז זה כבר זקנה.
זה. זה נקרא בשבילי. כן נכון.
ו. לא הית. זה היה שידוך אז.
כן. האא.
זה. זה היה שידוך כ. ככה היו עושים. אה. זה היה שידוך.
ולא יודעת. לא הרגשתי שאימא הייתה מאוהבת עד השמיים מאבא.
יכול להיות. הוא היה גבר מאוד נאה.
אבל הוא היה כהן. וכהן יש להם. אהה.
מ-המ.
איך קוראים את זה? עצבים. ככה אומרים. ככה אומרים.
כן?
כן. כן. כן. זה נכון. להכליל.
זאת אומרת שהם אנשים לא שקטים? הם אנשים.
הם לא. הם. אה. מלאי.
מלאי מרץ אני אקרא לזה. לא עצבים.
זה נש. זה נשמע יותר טוב.
מלאי. מלאי מרץ. כן. כן. אז יכול
להיות שהיה קצת מתח בבית. אני היי.
כי הם היו שונים?
אהה. אה. אה.
אימא הייתה שקטה.
אה. לא.
פסימית יותר?
היא הייתה. היא הפכה להיות עצבנית. לא יכולה לדעת.
ברור.
איך היא הייתה כשהייתה קטנה. אני לא זוכרת.
אהה. הם לא חיו מספיק זמן כדי לה. ל.
[משובש]
כדי. כדי.
כן.
היא. היא התחתנה.
אני מתארת לעצמי שהוא מצא חן בעיניה והכול.
אבל אני רטרואקטיבית נ. נדמה לי שאימא ה. אה.
הוא לא הי. הוא היה נתין זר. ולה. היא הייתה מאוד צרפתייה.
ורטרואקטיבית אני חושבת היא הייתה רוצה אחד צרפתי עם.
אהה. ככה בסדר. כי זה היה חש.
היא הייתה ג. אה. צרפתייה גאה?
כן. כן. כן. היא הייתה. כן. אה. גרנו באווירה של. אהה.
ככה צרפתים גאים ככה. כן. כן. אב. זה היה.
כן.
זה היה. זה היה איתה ו.
פטריוטים?
כן. כן. פטריוטים. כן. כן.
למרות שהצרפתים בעצם. אהה. עם הג.
‮‭S.S‬ שבאו לעצור את אבא. היה.‬
הם שיתפו פעולה.
ה. לא. היה גם צרפת. היו גם. אה.
משטרה צרפתית. זאת אומרת זה היה בשיתוף פעולה. כן. זה.
כן.
כי. כי. [כך במקור]
אז. אהה. פולט. אה. עוד. עוד לפני שאתם מגיעים לז'ן.
כמה מילים כלליות על איזה משפחה הייתה המשפחה שלכם.
מבחינה של חיים יהודיים?
אנחנו היינו משפחה דתית. מסורתית דתית.
אורתודוקסית?
אורתודוקסית. כן.
כן.
כן. כן. אהה. הו. אהה. שם היה שמירת שבת. אהה.
אהה. כשרות. אהה. כן. משפחה ד. אהה.
אימא הייתה שייכת למזרחי. זה היה. אהה. איך קוראים?
אהה. אבא. לא. אבא לא היה דתי.
אבא לא?
לא. אה. אבל הוא הפך להיות.
אה. הוא לא. הוא בא ממשפחה לא דתית.
חילונית?
היה חילונית. כן. והוא חזר. אה.
הוא ח. הוא ה. הוא ה.
חזר בתשובה?
הוא ב. אני לא יודעת אם הוא חזר בתשובה.
מ-המ.
לא יודעת. אה. אני. היא לא אמרה אף פעם.
אני לא יודעת אם הוא היה מתפלל וכל הדב. זה לא.
אבל הוא שמר על. אהה. הכשרות. וכן.
וגם לא לנסוע בשבת. אבל. אהה. הת.
בבית היה אווירה דתית ככה. כן.
זה גם מתוך הוא כיבד את אימא?
אהה. אה. כן. הוא כיבד את אימא.
ה. הוא. והיא קיבלה אותו.
זה מאוד מוזר כי אני גם התחתנתי עם
אחד שלא היה דתי. והוא.
באשמתך?
חזר בתשובה אבל. כן. בא. באשמתי.
אבל הוא חזר בתשובה ככה מתפלל והפך
להיות אפילו עוד יותר דתי ממני אודות לחב"ד.
אז זה מעניין כאילו ה.
כן.
כן. כן.
שזה חוזר על עצמו ה.
זה חוזר על עצמו. כן. כן.
התבנית הזאת.
התבנית. כן אבל זה לא.
כן.
זה לא קשור. זה לא קשור.
אהה. היה. כן. הסבא.
האימא באה ממשפחה דתית בזה ש.
אהה. אבא שלה היה גם כן דתי. אבל.
כן.
הסבא שלה מצד אימא שלה הוא היה.
אהה. שוחט. רב שכתב ספרים על השחיטה.
ו. אה. זה. כן.
זה. באמת הייתה אווירה דתית. אה. בית כנסת.
מ-המ.
אה.
כן.
קהילה והכול. כן. זה. היא חייתה באווירה דתית. כן.
ומה. מה הייתה דעתם על ארץ ישראל? לארגון ציוני?
היא הלכה. היא הייתה ב.
היא הלכה לתנועת מזרחי.
מ-המ.
זה. זאת אומרת. זה.
אהה. פרו ישראל.
כן.
אבל לא הייתה עוד ארץ ישראל אז זה לא.
כן. עוד לא. כן.
את האמת היא ל. אחר כך כשאני הייתי בבני
עקיבא והייתי בגרעין בני עקיבא.
אז היא לא כל כך. אהה. אהה.
אהבה את זה?
אהבה שאני עוזבת אותה ואני עולה לארץ.
זה. זה מה שקרה כשב-59' עליתי לארץ.
כן. אבל זה כבר היה בגלל שהיא רצתה שתהיה לידה יותר.
אה. כן. כן.
אין לה.
כי היא הייתה לבד ורצתה. אה. את האמת. אה.
עכשיו שאני אימא והכול.
אני יכולה להבין את זה שתמיד רוצים את הילדים ולא רוצים.
קרוב.
שיעזבו את הקן. אה. את האמת. במיוחד כשהייתה לבד והכול.
וגם אחי אחר כך עזב אותה. אהה. זהו זה.
כן.
היינו. אה. קשורים לתנועה.
כן.
בגיל מסוים שוכחים את המשפחה קצת וקשורים יותר לחברים.
סדר העולם.
העולם משתנה. כן. נכון. נכון.
ואבא.
כן.
מבחינה של. מבחינה ציונית?
זה אני לא יודעת. זה אימא
לא סיפרה הרבה על אבא. אני לא יודעת.
והייתה לו אחות. אני לא יודעת אם אמרתי.
שעלתה לארץ ב-39' ש. אה. 33'.
33'. כן.
שהכרתי אותה רק כשבאתי לארץ בפעם ביקור ראשון ב-54'
עם בני עקיבא. עם טיול של בני עקיבא. והכרתי אותה.
היא לא הייתה כל כ. ר.
היא לא חיפשה אותנו אף פעם וזה היה לנו מוזר כי.
אחות. קרובה ש.
כן. כן. כן. זה היה לנו מוזר.
הייתה עוד אחת שבאמת שהכרנו גם כן.
בת דודה של אבא. שהיא ק. שהיא.
שהיא בת של מי?
שהיא. אה. ב. בת דודה של אבא.
היא בת של. אהה.
אחות של אימא של אבא.
לא. או של אבא.
זה כב. אני כ. לא כל כך יו.
לא משנה. כן.
לא זוכרת כל כך.
קרובה מצד אבא.
אה. קרו. כן. כן. היא יש לה. אהה.
קשר טוב. אה. זאת אומרת. אה. זיכרון טוב אצלי בלב.
כי היא בעצם הודות לה היא הייתה שדכנית שלי עם בעלי.
זאת אומרת. אהה. הי. איתה הייתי בקשר טוב והיא הי.
היא גי. חי. היא גם עלתה לארץ באלף שלוש.
אה. אה. 300. אה. 1934.
900.
או 5 משהו כזה.
כן.
לפני. אהה. כן. מ. לפני. אה. לפני ה. השואה באמת.
כן.
והייתי בקשר רב איתה. כי ג. אה.
כשבאתי לארץ ב-54' ביקרתי אותה והיא חי.
חיבקה אותי ומה. היינו בקשר.
ואחר כך כש. אממ. עליתי ארצה ב-59'.
אז שהייתי לבד בארץ. למרות שהייתי ב. חייתי בקיבוץ.
בקיבוץ דתי בשדה אליהו בעמק בית שאן.
אני הייתי. זה היה הבית שלי. הייתי כל פעם מכל.
בכל חופשה נוסעת. אהה. לבקר אותה והכול. אה.
היא ממש. אה. היינו. עם הדודה פחות.
והדודה הזאת ב-33' עלתה איך?
היא עלתה. היא התחתנה צעירה נדמה לי בגיל 17 או משהו עם.
כן.
אה. עם. אה. ב. ב. ש. בעלה היה בן 19.
הם באו לארץ. הם חיו ברמת השרון בהתח.
עם תנועה הם הגיעו?
לא. לא.
לא?
לא.
לא.
אה. לא. לא. יכול להיות שכבר הרגישו. לא.
הם היו כנראה. אהה.
ציונים ב. כן.
מ-המ.
כן.
כן.
הם היו. אה. אולי. אה. כן. נדמה לי שעם תנועה. עם תנועה.
עם אחד התנועה מהציונים. אני לא זוכרת בדיוק.
כן. כן.
ו. אה. זהו. חיו ברמת השרון.
זה מעניין.
כן.
היא. היא הזכירה לך את אבא?
את לא. את לא זוכרת את אבא?
אני זוכרת. אבא. אמרתי לך. זה הסיפור.
איך שהוא הלך?
כן. כן.
ו. ויש לך את הפנים של אבא?
אני. יש לי הפנים.
כי אני ראיתי אחר כך.
בתמונות.
תמונות.
כן.
זהו זה הכול. לא.
כן.
אין לי ה. אין לי הפנים. התמונות זה.
ואותה דודה שהיא אחות של אבא.
כן.
מזכירה אותו במראה?
אהה. לא. בכלל לא.
האא.
בכלל לא.
האא.
עכשיו רגע. מאוד ייתכן כי היא הייתה מאימא אחרת.
האא.
כי ה. ה.
האימא נפטרה בגיל 24. צעירה. אה.
וזה ה. יש לי התמונה שלה.
אה-הא.
ראית. אהה.
כן.
היא נראת. אהה. ממש.
אהה. אני דומה לה. כן. בפנ.
אז. אז את אומרת.
כן. כן.
שהיא אימא של אבא?
היא אימא של אבא.
של אבא היא הביאה לעולם.
כן. כן. כן. אני דומה לה מאוד.
כן. מ-המ.
והיא הייתה מאימא אחרת.
הוא התחתן שנית ועם אימא אחרת.
אז אולי לכן היא גם הרגישה זרות. היא לא הרגישה.
יכול להיות. יכול להיות.
שזה חלק מ.
אה. זה נכון.
טוב.
אה. כן.
נ. נ. [משובש]
זה. זה אי אפשר ל. זה דברים ש. כן.
זה שלום.
כן.
אז. אהה. פולט אנחנו נחזור לז'ן.
כן.
שאתם יורדים עם אימא.
כן.
אחרי שאחיך נולד בפברואר 42'.
כן.
אתם מצטרפים לאבא?
כן.
את. אהה. את בתחילת שנתך השלישית. נכון?
נכון.
בין שנתיים ל-3.
אהה. ל. לא. הש. כן. אהה. ש. בין.
ת. הייתי בת שנתיים וחצי.
כן.
משהו כזה. שנה. כן. משהו כזה.
כן.
אה. ו.
ואז. ו. וא. ואת סיפרת שה.
שבעצם מז'ן מתחיל הזיכרון הראשון שלך.
נכון. נכון.
שאת רואה איך לוקחים את אבא מהבית.
נכון. נכון.
ו. ובכל זאת על המעצר את יודעת משהו.
אהה. כן.
נוסף שאת רוצה לספר?
אני יודעת. כן. אה.
כן.
את האמת. אהה. אהה.
היה חוק שצריך להירשם ב. בפרפ. אה.
פרפקטור ב. במשטרה. כל בן אדם צריך להירשם ב.
יהודי?
ו. ויהודי. אה. כן. אה. להירשם.
אהה. אימא שלי לא רצתה כי.
לא. אימא שלי. אה.
נרש.
אבא שלי. סליחה.
נרשם.
אבא של. אה. אבא שלי לא רצה להירשם.
הוא אמר כי הוא נתין זר בשביל מה ללכת להירשם ול.
לרשום יהודי הוא לא רצה.
אבל אימא שלי פחדה מאוד. והיא אמרה: "לא. יבי.
אם לא יבואו לעצור אותך והכול. אתה חייב ללכת".
אז. אה. הוא הלך להירשם.
כדי שיוסיפו על התעודה שלו בפרפקטור מילה יהודי. וזה בעצ.
וזאת הייתה הטעות השנייה שהיא עשתה.
זה הטעות השנייה. וזה. אממ.
בעצם מה שגרם שעל. אהה. אה. נעצר.
כי למה? בעיירה ז'ן היינו רק ש. היו רק 2 יהודים.
רק 2 יהודים שגרו באותה עיירה. ו.
שהיו מהעיירה?
שהיו ל. ש. מ.
היה באותה עיירה גרו 2 משפחות יהודיות. זה הכול.
ע. אהה. עם אבא שלי. עם המשפחה שלו.
וילדים שלו.
ועוד אישה. ועוד אישה אחת.
הא.
זהו.
זה היה יחד איתכם? הייתם עו. אה. יש. כן.
לא ביחד איתנו. בבכפר. אני יודעת?
ברור.
אני. כן. כן.
אבל בסך הכול.
בסך הכול.
2 שאחד מהם זה אתם.
כן. נכון. נכון.
כן.
והגרמנים הגיעו ב-15. כ. אהה.
ליולי. ובאו לאימא. ו. בעצם זה לא הגרמנים.
זה המשטרה. המשטרה הצרפתית.
הצרפתית.
כן. ששיתפו פעולה.
הז'נדרמריה.
הז'נ. ש. ה. הש. ה. כן. המשטרה הצרפתית ששיתפה פעולה
‮עם ה-‭S.S‬ באו ל. לעצור את אבא.‬
ואז. אהה. האימא שלי אומרת.
זה. להם: "לא. אבא ה. ה. בעלי לא פה. הוא בעבודה".
הוא היה בשמייה.
הוא היה בשמייה. "הוא בעבודה". "הא. אם זה ככה ב.
תגידו לו שאנחנו רוצים לראות אותו. מחר בבוקר חוזרים".
הם לא כאילו ל. איפשרו לו לברוח?
אהה. רגע. ת. אה. כן. אז זה כן.
זה הבעיה. נתנו כאילו אפשרות בכל זאת לברוח.
אבל. אז מה עשה אבא?
באותו ערב הוא הלך לכומר.
הוא הלך לראש העיר. ל. אה. הש.
לראש העירייה. עיירה. אה. ל.
והלך לכל מיני אנשים שהוא הכיר בעיירה הזו.
אף אחד לא רצה להסתיר אותו.
אף אחד לא רצה לק. אהה. ככה.
זאת אומרת. אהה. הרגיש בודד ולא ידע מה לעשות. נתין זר.
וגם היו כבר חוקים לא היה יכול להסתובב ככה בכ.
כל מיני מקומות. אה. ב. ב. אהה. לברוח ברכבת או משהו.
לא ידע מה לעשות.
זאת אומרת. הוא רצה לברוח?
כן.
עכשיו. צריך לציין שבעצם אמרו שבאים
לעצור כדי לקחת אותם לעובדים זרים.
נתין. אה. זר למחנה עבודה.
זה היה העניין.
זה לא חשבו על מחנות ריכוז או משריפות או דברים כאלה.
מחנה עבודה.
ועוד לא דעו כלום?
לא. לא ידענו. לא ידעו כלום.
טוב. זה היה 42'.
נכון.
זה עוד לא התחיל.
נכון.
כן.
אז. אהה. אז. טוב. אז הוא. עברו הלילה ולמחרת.
אהה. חזרו ועצרו את אבא.
זאת אומרת. אם היה מישהו בעיירה שהיה רוצה להציל.
אהה. ה. אה. זהו. זה. כי. עכשיו אנחנו מ.
הם פחדו אולי מהגרמנים. או היו אנטישמים.
פשוט היו להיפטר מ-2 המשפחות ובאמת לא עצרו את זה.
וגם היה את המשפחה השנייה.
ע. עצרו.
גם לקחו?
כן. כן. כן.
הם גם היו נתינים זרים?
אהה. זה אני לא יודעת.
זה אני לא יודעת. זה אני לא.
כן.
אבל נ. נעצרו ובאמת. אהה. זהו.
אחר כך עשו אנדרטה לזכר 2 המשפחות.
לזכר האבא והאיש מהמשפחה השנייה.
הוא גם נלקח באותו הטרנספורט?
באותו טרנספורט.
8.
כן. כן. זה טרנספורט שבעצם אבא
נעצר ב-16 ליולי עם מה שנקרא ה.
אממ. אה. רף ל. עד ה.
ה. העצירה הגדולה בכל צרפת.
זה היה תאריך מאוד מפורסם שעצרו.
16 ביולי 42'.
יולי 42'. כן. זה התחלת העצירות הגדולות מאוד בצרפת.
התחלת המעצרים הגדולים. כן.
כ. המעצרים הגדולים. כן.
ו. אממ. אממ. אהה.
הוא נעצר ב-16 ליולי.
אה. נלקח לאנז'ה. אהה.
ב. עד ה-20 לי. אה. ארבעים ו. אה. ל. אה.
ה-20 42'. אהה.
וחי בבית ספר לכמורה שחלק מהחדרים.
באנז'ה?
באנז'ה. חלק מהחדרים הפך לבית מעצר ליהודים ומעבר ל.
אממ. למחנה ריכוז.
אהה. וזה עד עכשיו לא מבינים איך
כל הכמרים שהיו שם בצד אחד.
לא עשו כלום.
לא עשו כלום.
לא עזרו.
זה. זה.
טוב. הוא גם ניגש לכומר בכפר.
נכון.
וביקש עזרה.
נכון. נכון. נכון.
אה. זה. טוב ידענו.
זה יודעים במשך הזמן שהקתולים היו. אהה. הפרו. אהה.
אנטישמים.
מאוד אנ. מאוד אנטישמים. כן. נכון.
כן.
נכון. ואז הוא ה. אז. אהה. זה.
אז. אז. אולי הוא. הוא מגורש מאנז'ה?
אז. אהה. אה. הוא לא מגורש.
זה. זה היה מעב. אה. זה היה בעצם. אהה.
אז. הוא נעצר. בית מאסר.
הם. הם חיו שמה עד ה-20 וב-20 הם. אהה. היו.
עלו לרכבות שזה
היה בעצם המשלוח הראשון שנסע ישר מאנז'ה לאושוויץ.
ואיך זה נקרא?
הוא. הוא נעצר. זה מאוד מעניין.
הוא עבר דרך דראנסי איפה שזה היה המעצרים.
אבל רק המ. הרכבת עברה דרך.
לא אספה שם אנשים?
אספה א. ש. 23 אנשים ו.
אהה. נסעה ישר.
ועד אושוויץ.
והם הגיעו לאושוויץ.
זאת אומרת. אהה. ב. הם הגיעו ב-24 ל.
אהה. 24 ליולי 42' לאושוויץ.
ואבא יחסית היה איש צעיר?
אבא היה בן 34. כשנ.
34. שאלה.
כשנרצח.
איך. איך הוא לא.
הוא היה בריא.
שובץ לעבודה בעצם?
אהה. זה אני לא יודעת. הוא היה.
את לא יודעת מתי הוא נרצח?
אני יודעת כי עשינו חקר ולא מזמן. לפני שנתיים גילו.
אה. אחרי כל כך הרבה שנים אודות ליד ושם ואודות
גם למוזיאון של אושוויץ.
אהה. גילינו שאבא בעצם הגיע. אה.
ב-24 לאושוויץ וחי עד. אה. שליש. עד. אה. שלו. אה.
3 לספטמבר 42'. שזה כ"א אלול.
ובשבילי בעצם. אהה. יש לו כאילו תעודת פטירה. אני לא יודעת.
אני לא קוראת. אה. פטירה. אני קוראת את זה רצח.
ברור.
אה. הם טוענים שהוא נפטר מדלקת ריאות.
זה מה שהיה כתוב. אבל אני לא מאמינה.
כן? זה בטח. אהה. ממכות או אני לא יודעת.
אהה. נרצח באושוויץ ונשרף שם. אהה. אין לנו קבר אז. אהה.
כן.
באמת רצח. זה דבר. וזהו זה מה ש.
מה שיש לנו מ. מאותו מקום.
כן.
ו. וזהו. ואחר כך. אהה. ל. לא.
היינו לבד. אימא הייתה לבד אז. אה.
אז. אז מה. מה קורה איתכם בז'ן?
אז בז'ן. אהה. ה. הגיעה.
הייתה לאימא אחות שקוראים לו.
שקראו לה ז'ינט. שעבדה באיז'יף.
איז'יף זה. אהה. הו. אה. ג.
זה המחלקה למען.
אממ. למ.
ליהודים.
נכון. נכון. ש. אהה. הם. אהה. עזרו כאילו ליהודים. אהה.
והיו לפעמים בקשר עם הגרמנים גם כן. אבל זה לא יודעים.
אבל הם. אה. עבדו. אה. הם. אה. כן.
למען היהודים. אה. הצלת יהודים או דברים כאלה.
כן. ב. בפריז?
בפ. בפריז. כן.
אז. אהה. היא באה לבקר את. אה.
את אימא כדי לראות מה לעשות.
אה. ברכבת. אני עוד. אה. עכשיו ו. אהה.
אימא החליטה לחזור לפריז.
אהה. כי היא לא רצתה להיות לבד.
אז. אהה. חזרנו לפריז לתקופה קצרה.
כי מה קורה?
על יד. אנחנו גרי. גרנו ברובע.
אהה. ברובע 17. זה רובע מאוד בורגני. מאוד יפה.
על ידנו הייתה. היה בית ספר. אהה.
בית ספר למולנו. לא. בית ספר תי. אממ. בית ספר גבוה.
והקומנ. אה. חלק מהקומנדטור עבר לאנז'ה.
ה. כמו שאמרתי קודם. אבל חלק גם נשאר ב. אהה.
בית ספ. אה. קבע ש. אהה. הת.
אה. התאכסן בבית ספר הזה.
וכל בוקר היינו. אה. איך קוראים את זה?
שומעים את הגרמנים שעוברים עם השירים.
זה אני זוכרת. זה דברים. לא יודעת למה זה נשאר לי.
מ-המ.
המנגינות הגרמניות ה.
מנגינות לכת?
לכת. משהו כזה.
זה אני זוכרת שעברו ברחוב והכול. זה ככה.
זה גם כן כשאני שומעת ברדיו אני מהר.
את סוגרת ישר.
כן. כן. אני לא רק. אה.
סוגרת אני מזדעזעת. זה דברים כאלה.
נשארנו קצת ו. ה. אה. אני.
יכול להיות שנשארנו עד 43'. כי.
אז מתי אתם מגיעים לפריז?
באיזה חודש?
ב. לא זוכרת. זה.
את. את אמרת שאבא נלקח.
אה. אנ. האימא ש. ש. עד ה.
שידוע ל.
אני מאמינה באוגוסט. אה.
באוגוסט. אהה. זה. י. אבא נעצר ב.
אבא נלקח שבוע לפני יום ההולדת שלך.
נכון.
ולא נשארתם עוד הרבה בז'ן?
לא. לא נשארנו הרבה בז'ן.
אז זה בערך היה מתאריך.
א. אני מתארת לעצמי שבאוגוסט.
ספטמבר אנ. אה. עזבנו את. אהה. ז'ן.
כי היה עניין של סידורים איך לחזור והכול.
זה בכל זאת. אהה. איש. אהה. אהה. אישה עם 2.
עם 2 תינוקות.
ילדים ועם תינוק. איתי. עם תינוק.
אימא הייתה באותה תקופה רק מניקה.
לא מאכילה שום דבר. אז זה היה מסובך.
אז. אהה. חזרנו. חזרנו לצרפת ו. אהה.
החליטו עם אחות של אימא עוד פעם לנסות לחזור וללכת לק.
למקום שזה נקרא [משובש] (צרפתית).
מה שהגרמנים לא הגיעו.
האזור החופשי. כן.
האזור החופשי. כן. אהה.
אז כמה חודשים הייתם בפריז ואז אימא עשתה את הניסיון?
אהה. כן. אימא עש. אה. עשה ניסיון.
זה היה אני חושבת היינו בפריז אולי.
אהה. 3. 4 חודשים משהו כזה.
כן.
אהה. רק ל. צריך לציין שהשוערת.
כי בצרפת בדרך כלל בכל בית יש.
אהה. בכל בניין יש שוערת.
מ-המ.
היא לא הייתה כל כך פרו יהודי אז.
אה. קצת פחדנו.
הא. יש עוד משהו.
אנחנו גרנו בבית. הייתה איתנו. אה.
עוד משפחה יהודית שגרה איתנו ו.
ולא היה. לא חז. חזרתם לבית שלכם?
כן. לבית שלנו כן.
הא.
לבית שלנו. כן. כן. כן.
כן.
הבית. אה. לא נלקח.
הבית היה עוד קיים. למה?
כי באותו בית גרה משפחה.
בעצם משפחה. אבא ובת שגרו במשפחה.
אממ. הם. אהה. היו. אהה. הנ. היא.
הוא האבא היה נתין זר שבא מ. אהה.
רוסיה ואשתו היל. אישה. אני יודעת?
אה. גם כן. אהה. שהם. אה.
לא היה להם ל. איפה לגור.
לאימא הייתה. אה. היה לנו דירה גדולה מאוד. אז. אהה.
היא שכרה בית. אה. כמה חדרים וזהו.
וזה. זה. זה הי. והם גרו בבית ולא עזבו את פריז.
זה מאוד. זה מאוד מעניין. והגרמ.
שלא נגעו בה?
כן. והגרמנים לא עלו אליה. זה מ. מזל. מ. אליהם.
[משובש] זה מזל. אה. הרבה החיים.
הרבה פעמים תלוי במזל או יד אלוהים.
אני יודעת? זה גם מה שהיה.
וזהו היינו כמה חודשים. ואז החלט. אה.
החליטו המשפחה שאנחנו לא
יכולים להמשיך ככה כי זה מסוכן בגלל ה.
כן.
ה. צריך לנסות לעבור ל [משובש] (צרפתית).
זאת אומרת לאזור החופשי.
האזור החופשי.
כן. וזה גם סיפור בפני עמ.
עצמו הסיפור הזה כנראה.
איך שניסיתם לעבור?
איך שניסינו לעבור זה מאוד מעניין.
אהה. נסענו ברכבת עד שבמקום מס. והגענו ל.
אממ. אה. ר. מס.
מקום מסוים. וראינו שגרמנים עולים ברכבת.
ירדנו מהרכבת.
פחדתם?
פחדנו והתחלנו ללכת.
אימא הייתה עם הב.
אה. עגלה. הייתה איתה גם האחות הצעירה שלה שהייתה איתה.
אז 2 אחיות היו איתכם?
2 אחיות נסעו. כדי ללוות. היא. אה. כדי ללוות אותה.
בכל זאת תינוק. אה. הוא היה נ. אה. כמ.
כמה חודשים ו. אז. אהה. איך קוראים את זה?
הם. אה. ירדו. אז התינוק בעגלה.
עגלת שכיבה כזו ואני [משובש] והתחלנו ללכת.
ועד שהגענו לכיכר. אהה. מסוים.
אהה. ו. אה. אה. כנראה שהיה זמן ל.
איך קוראים ל. להאכיל את התינוק. הוא. בכל זאת.
להניק. כן.
היא הייתה רק מניקה.
נכנסו לבית קפה.
נכנסו לבית קפה. התיישבו. והכול. אהה.
רוצים. אה. אימא התח.
אה. אהה. איך קוראים את זה?
רצה לשתות. אני יודעת מה? אהה. ל. לאכול.
ופתאום נכנסו גרמנים בבית קפה.
וואה. זה היה פחד. מה עושים?
אתם הייתם מסומנים?
כנראה שלא. כנראה שלא. כנראה שלא.
ו. אממ. לא יודעים מה לעשות.
אז פתאום הדודה. אה.
היא אומרת לאימא: "תניקי.
תתחילי להניק את ה. אהה. להניק את ה".
את אחי. זאת אומרת. היא הניקה את אחי.
והדודה לוקחת אותי לשירותים
וכאילו אני צריכה מיד לשירותים.
והיא או. היא אומרת לי: "אל תפ.
אל תדברי. אל ת. תגיד שום דבר". ככה קצת. אהה.
כנראה שהבנתי שיש משהו לא בסדר. וזהו.
עד שהם. אהה. איך קו. אה. י. שתו בירה. אני יודעת מה?
ועד שהם יצאו כל החבורת הגרמנים האלה.
ואנחנו יצא. אה. עם. אני יצאתי עם הדודה מהשירותים.
ופתאום אישה אחת שהייתה.
אה. שו. אומרת להם: "מה קרה לכם?
למה ככה אתם התנהגתם לא בסדר?
מה? זה גרמנים הם פה לא נורא. הם באו.
הם עוצרים יהודים אתם יודעים. אל תפחדו" וזהו.
ומה קרה?
באותו. אותו. אה. זה. זה היה.
כנראה שזה היה כבר לילה.
ואותו בית. בין. אהה. בעל קפה.
בת מסעדה. אני זוכרת.
הוא. אימא שלי ביקשה.
כנראה שהיה גם חדר.
הוא היה נותן חדרים.
כי עברנו את הלילה וישנו שם.
והוא נתן כנראה שהוא היה גם מ.
אהה. אולי שייך לפרטיזנים.
למחתרת או משהו.
או מחתרת. אנחנו לא יודעים.
הוא עזר לנו. הוא נתן.
הוא לא ידע שאנחנו יהודים. לא אמרנו.
אמרנו. אהה. כנראה הרגיש משהו והוא נתן.
אה. ככה. אימא מספרת.
נתן לנו מרק. אהה. שאני ארגע והכול.
עברנו את הלילה. ולמחרת המשכנו ללכת לכיוון.
אהה. רכבת. תחנה אח.
אחרת עלינו לרכבת. ו.
אז עדיין רציתם להמשיך.
כן. כן.
להגיע לאזור.
כן.
החופשי?
כן. כן.
כן.
כן. כן. ובסוף הגענו לאזור התבסי וכן.
כי לקחנו ר. והג. הגענו לעיירה שקוראים טנס.
האא. אז אתם מגיעים. כן?
כן. כן. ושמה היינו שנתיים.
היינו מגיל. אה. מ-43' עד 45'.
אני אגיד לך באזור טנס.
את זוכרת את התאריך של. אהה. מ-43'?
לא. לא. לא. אני לא זוכרת.
את אומרת בהתחלה של 43'?
אה. כן. אני מתארת לעצמי. כן.
אה. זה אני. זה היה בעצם כל האזור טנס.
זה היה לא רחוק מ [משובש]
רוב האזור הזה האוכלוסייה הייתה פרוטסטנטית.
וזה אוכלוסייה ששמרה. אפשר להגיד. על היהודים.
הם. אהה. באמת חלק קיבלו. אהה. ח.
חסידי עולם. אה. ביד ושם. הם. הם עזרו לנו.
אני. זו. הלכתי לבית ספר.
הייתי הולכת לבית ספר. אחי הלך לגן.
זאת אומרת. הייתה כאילו מין אווירה. כאילו.
אהה. לא יודעת ממה חיינו מבחינה כספית כי.
אהה. אה. אה. ל. אימא לא עבדה.
אבל אני מתארת לעצמי ש.
אה. היו לה חסכונות מש. אה.
שנים קודמות שהיא עבדה ומאבא והכול.
או שאולי המש. אה.
חלק מהמשפחה עזרה. אני לא יודעת.
ואתם נשארות עם האחיות של אימא שם?
לא אימא ש. האחות של אימא חזרה ל.
כי היה לה הורים. אז היא חזרה לפריז.
כן.
בכל זאת נ.
והם שרדו?
שרדו. כן.
מ-המ.
הסבא וסבתא שרדו.
הסבא שלי. אהה. אבא של אימא.
הוא נעצר ב-41' בארב. או ב. ב-41' נעצר. אהה.
והיה במחנה מעצר כי. אהה. בקומפיין.
הוא היה כמה חודשים ושוחרר.
אהה. זה הכול עניין של מזל. זה לפי כל מיני.
אי אפשר לדעת למה מי מו מה. כי עוד לא.
רק מ-42' ממש התחילו ה. המשלוחים.
גירושים. כן.
והמעצרים הגדולים. אה. לא.
ב-41' יותר מאוחר נ.
היה המשלוח הראשון. זה. זה נכון.
ושמה נעצר ה. אה. דוד של אימא.
אהה. האח ש. הקטן של סבתא שלי.
הוא נעצר וזה. באמת כשהוא הלך להגיד קדיש על
אימא שלו שנפטרה כ. אהה. כמ. אהה.
שבוע לפני זה. והוא נעצר ו.
ולא חזר גם כן.
כן זה.
כן.
מה. קוריוז. וזהו. ואז זה היינו מ-43' עד 45'.
ו. א. א. א. אז כבר תקופה שזכורה לך?
זה כ. כן. כן.
אז. אהה.
זכורה. אהה. לא. איך. כן. אהה.
בצור. לא בצורה כרונולוגית.
לא.
בתמונות.
זה לא ב. אה. אה. סיפ. אני לא זוכרת בדיוק.
יכול. אם הייתי חוזרת למקום.
עוד לא הייתי שם. אני מאוד רוצה לחזור לשם.
היה באמת כשעשו את ה. אהה.
לפני שנה עשו. אהה. טקס ב-4 אלף תש. אממ.
ב. ב-12'. ב-2012.
היה טקס בטנס שלמען אלה ששרדו.
ודווקא לא עשו אנדרטה למען. זה מאוד מעניין.
לא עשו אנדרטה למען אלה שנפטרו.
שנרצחו. למען אלה ששרדו. ו.
אבל את סיפרת סיפור מעניין.
כן.
שהיה יהודי מתבולל.
כן.
נכון ש.
כן.
אממ. מרשה.
האא. נכון. נכון.
פראנק מרשה.
נכון. נכון.
אז תספרי בבקשה את הסיפור הזה.
אותו. אה. קו. אהה.
כן.
מס. אה. איש. אהה. מתבל.
מתבולל שנשוי ל. אהה.
דווקא הוא נדמה לי שבעצם אפשר
להגיד לפי הדת אולי הוא לא אפילו יהודי.
כי אבא שלו היהודי. אימא שלו לא.
וקוראים לו מר פראנק מרשה.
אהה. הוא נשוי גם ללא יהודה. אה. י. יהודייה.
הוא גר ל. גב. בעיירה ליד אנז'ה.
אהה. והוא בעצם. אהה.
בגלל שאבא שלו נרצח גם במשלו.
באותו המשלוח מסוים של המשלוח ה-8 של ה-16.
הטרנספורט 8.
הטרנספורט ה-8.
האא. על זה הייתה המוטיבציה בעצם.
אז זה המוטיבציה שלו.
של אבא.
נכון.
כן.
אז לזיכרו הוא. אהה.
בעצם גרם שבכל [משובש] איפה שנעצרו יהודים
יש אנדרטות לזכר האנשים ש. אה. אה. נ. נעצרו ו.
נ. אהה. נ. נרצחו.
בטרנספורט 8.
בטרנספורט 8. נכון. נכון.
ובדיוק. אה. לפני 12 שנה היה ב-60 שנה ל.
אהה. זכר למשלוח. הייתי ב. אהה.
טקס שעשו. ובאמת. אה.
יש אנדרטה עם השם של אבא
וגם השם של האישה השנייה שנרצחה. אהה. באותו משלוח.
כן. אבל מה. ה. ה.
מה שלא סיפרת שהאנדרטה עצמה היא לא פיזית שם.
האא. זה. כן. כן. נכון.
כן.
זה. כן. נכון. זה מה שמעניין.
הוא לקח ברוב המקומות אנדרטות של
נעשו לזכר החיילים שנפלו במלחמת העולם הראשונה.
בכל עיירה ועיירה זה מאוד נפוץ. בכל יש. אהה.
אנדרטה לזכר החיים שנרצ.
שנ. אה. נפלו במלחמת העולם הראשונה.
אז הוא הוסיף על כל אנדרטה שלט עם השם של ה.
אה. אלה שנעצרו ונשלחו למחנות ריכוז ולא חזרו.
כן. זה.
כן. ו. ושם מופיע שם של אבא.
ושם אבא שלי. כן. נכון. נכון. ה. כן. ראיתי. עשינו ש.
טיול שורשים עם אחי לפני 12 שנה ו. מ. כן. ה.
ואת השלטים הוא הוסיף ברשותה של העירייה. או ש.
בש. ברשות של כל עירייה. נכון.
של כל עירייה.
אני רוצה לציין שמי שדחף אותו ועזר לו גם לדברים זה שרד.
שארש ק. קלצפלד.
אה. הוא גם עזר לו ו. אה. לדברים האלה. וג. אה. כן.
כן. אז. אממ. אהה. פולט. אני א. א. את סיפרת שתנ.
תנסי קצת לתאר את החיים בטנס. בטנס.
אהה. בטנס. אהה. זה היה עיירה.
אני זוכרת ש. אה. ילדי השכנים היו משחקים איתי.
איפה גרתם? איך נראה המקום הבית שגרתם?
ב. בבית. בבית. אהה. אה. זה בית. בית של. אהה.
של איכר?
של איכרים. של כפר.
של כר. עם. אהה. זה כפר.
זה אני לא זוכרת את ה.
איך זה נראה הבית.
בכלל לא. זה נורא מעניין.
שום פינה מהבית לא מדברת אלייך?
לא. לא זוכרת. לא.
כן.
לא. אין לי.
אין לי תמונה של הבית.
וזה חבל כי. אהה.
כנראה שהתקופה של המלחמה.
לא דיברו בבית.
אימא לא דיברה. זה. ממש לא דיברה.
היא רק כשאחר כך כשבאתי
לארץ והתחלנו שורשים וכול הדברים האלה וגם
אני לא כל כך דיברתי.
אנחנו לא כל כך שאלנו. זה מעניין.
מ-המ.
לא. אה. דחינו את זה.
זה תקופה לא טובה ודחינו.
אהה. אה. זהו ככה.
עכשיו. זה אני זוכרת ששיחקתי עם.
אה. ילדים מהשכנים.
דווקא. אפילו ילדים לא כל כך.
אה. גדולים שיש. אה.
דברים שלא. קצת אפורים ש.
אה. דחיתי אותם ככה. ילד.
ואת יכולה לשחזר?
אהה. זה מה אני ז.
אני זוכרת ילדים גדולים שהם ניסו להתנהג לא יפה.
לא רוצה. כן. זה אני זוכרת.
כמו לבת?
כן. כמו לבת. כן. כן. כן.
ו. והצלחת להגן על עצמך?
כן. כן. כן. אני קראתי לאימא והכול.
זה אני זוכרת. כן. כן. כן.
כן.
זה. אה. אה.
אבל אם לא הייתי בבית ספר ולמדתי לקרוא והייתי. כן.
ו. ואיך הייתה האווירה בכיתה?
בס.
את זוכרת מורים?
אהה. כ. כן.
לא. לא זוכרת. אהה.
לא זוכרת את המורה או משהו במיוחד.
אבל. אה. אני זו. למה. היא. כן היו.
באמת אני חיפשתי את המחברות גם כן של. אה.
אותה תקופה לא יודעת. לא מוצאת את זה.
כנראה עברנו כבר כמה פעמים דירות.
לא יודעת איפה זה.
אבל היו לי ש. שנים שמרתי על המחברות של. אהה.
של אותו גן שהייתי כי למ. התחלנו ללמוד לקרוא מגיל 5. כן.
אז זה היה במסגרת של גן.
כן.
או שכבר היה בית ספר?
לא. ג. אה. זה מה שנקרא [משובש] (צרפתית).
זה כאילו חטיבה צעירה.
האא.
זה ככה קוראים לזה חטיבה צעירה.
כן.
וכן. זה הייתי בבית ספר ה. אה. ז. אה.
בטנס היה מקום מיוחד במינו מבחינת האוכלוסייה. נכון?
כן.
זה היה מקום של פרוטסטנטים?
נכון. אבל היו גם ה.
כפר.
אהה. הרבה יהודים ש. אהה. כן.
שהתחבאו שם?
כן. כן. שם. היה אחד שתקופה מסוימת.
אה. חיזר אחרי הדודה שלי. כי הדודה.
האחות המבוגרת של אימא באה לגור גם תקופה מסוימת איתנו ו.
אהה. כי היא עבדה במחתרת.
היא הייתה דו. אה.
דואגת להעביר. אהה. תעוד. אה.
ברזיסטנס?
ל'רזיסטנס. תעודות מזויפות לאנשים.
אז. אהה. תקופה מסוימת עברה. אה.
היא גרה אצלנו ושמה הכירה אחד שהפך להיות.
אהה. פילוסוף בצרפת.
קוראים לו לאונפול יעקב.
הוא ל. הוא. אה. הוא הי. אהה.
כתב ספרים על אושוויץ והכול.
כי המשפחה שלו גם כן נרצחה באושוויץ. ו.
אז הוא היה יהודי?
הוא היה יהודי.
כן.
בטח הוא. ה. כ. אמרתי ל. ב.
שבעיירה הזו היו הרבה יהוד. היו עוד משפחות.
כן.
היה עוד משפחה. משפחה יהודייה מצרפת.
סומר. משפחת סומר.
הם. אה. הם היו גם כן. אה.
אני אפגוש אותם.
נכון.
מ-המ.
הם היו גם כן.
אה. באותה עיירה.
ועוד כל מיני משפחות.
אז היה מין קשר.
הם. הם היו גם בטנס. כן?
אבל. אה. כן. כן.
א. אבל את האמת למשל.
אהה. לא היה קשר. לא היו נפגשים.
כי ידעתם שזה מסוכן. כן. זה.
אה. כי זה מסוכן. כי למרות שה. אה.
פרוטסטנטים שמרו כאילו על העיירה והכול.
זה היה לא רחוק מעיר ליון.
ובליון היו ה. לא רחוק מווישי. ובווישי היו פטן ו.
מ-המ.
ג. ג. גרמנים והל. בליון היו הגרמנים.
זאת אומרת. הלכנו לבית ספר אבל לא.
כנראה לא התחברנו עם כ.
עם. אהה. אנשים באותה עיירה.
כן.
זה. זה מה שהיה.
אבל לא הייתם במסתור?
לא. לא. לא היה מסתור.
זה לא היה מסתור.
לא היה מסתור. לא. לא היה מסתור.
כן.
כן.
ו. אממ. את. את זוכרת אנשים פרוטסטנטים שם?
לא. לא. לא.
אנשים שהם לא יהודים?
לא. לא.
לא.
לא. לא. לא.
אז. אז כל הסיפור הזה על פרוטסטנטים.
כן.
וזה. את יודעת כבר כ. כמבוגרת?
נכון. נכון.
זה דברים שנודע לי כמבוגרת.
אימא לא סיפרה. לא סיפרה.
אז מאיפה. אז מאיפה כן גילית את זה?
אממ. מ. מעיתונים. אהה. אני יודעת?
מחברים. אהה. אני יודעת. אהה.
משפחת סומר אנחנו חברים. כי עם.
אה. ח. אה. ילדים מהמשפחת סומר.
למשל. היינו בבני עקיבא ביחד.
היינו ב. גרים ביחד. זה חברים טובים.
ולאונפול יעקב למשל.
אהה. הוא. כ. אהה.
אז רגע. מה. מה סיפרת על לאונפול יעקב.
שהוא חיזר אחרי אחותך?
הוא חיזר אחרי הדודה שלי.
רצה להתחתן.
הוא רצה להתחתן איתה.
אבל לבסוף היא לא רצתה כי הוא לא היה דתי. וטוב. חבל.
חבל שבסוף כי היא התח. שנים. אה.
אחר כך היא התחתנה מבוגרת מאוד ועם. טוב. לא חשוב.
אבל. אהה. כן.
כי הוא היה אישיות והכול. כן.
הוא. אה. זה.
הוא בא אחר כך ב-44'.
45'. ב. לא. ב-45' בא לסבא. לסבתא.
הם כמעט התארסו אבל זה. זה נפסק.
קורה.
כן. טוב. מה לעשות?
יש לבן אדם רצונות שלו.
נכון. נכון.
כן. כן.
בטח. בטח.
ו. אבל תספרי לי קצת על העבודה הזאת ברזיסטנס.
היא. היא הייתה עסוקה בהוצאת תעודות מזויפות או מה?
לא. היא לא הוציאה.
היא הייתה מעבירה. היא הי. היא.
היא. היא הייתה מעבירה אותם. מעבירה אותם.
את התעודות המזויפות לאנשים?
כן. כן. כן. לאנשים. כן.
ולכן היא הגיעה לטנס?
היה לה. הייתה לה שם עבודה?
לא. היא באה לבקר.
היא באה לבקר.
היא באה לבקר. כן. כן. כי.
הא.
כי העבודה שלה זה היה יותר בין גרונובל למרסיי.
כן.
היא באה לבקר.
אז. אז.
כי אימא.
היא לא שהתה אצלכם?
מה?
היא לא נשארה אצלכם?
היא הייתה אולי כמה ימים או משהו.
הא.
כן.
כן.
כי אימא הייתה לבד עם תינוק ו-2 ילדים קטנים והכול. אז זה.
יכול להיות. זה גם היה אפש.
אה. הזדמנות להביא. אה.
כסף לאימא שלי. כי אני. אה.
כל הזמן אני חושבת מ. היא לא עבדה.
ממה. צריך לשלם ל.
מ-המ. להתפרנס.
לאיכרים. צריך לשלם לבעל הבית שלה או.
אה. הכול זה עניין של כסף.
כן.
כי מה שמעניין ה. הסבא וסבתא נשארו בדירה שלהם.
ה. אהה. חברים של אימא נשארו בדירה שלנו.
בפריז?
ה. אה. בפריז. הד. אה. הדודה הצעירה נשארה בבית ש.
בדירה של ההורים. זאת אומרת. לא עזבו את פריז.
ולא קרה להם כלום?
ולא קרה להם שום דבר.
זה מ.
זה. זהו.
מעניין.
כי. אה. טוב. זה.
כמו שאת אומרת עניין של מזל.
נכון. נכון. נכון.
אממ. תאמרי לי. את זוכרת. אהה.
את אימא מקיימת מצוות בטנס?
כן. כן. כן. אה. כן. זה כן.
אימא המשיכה לקיים מצוות והכול.
ואח. מה זה לקיים מצוות?
אהה. אוכל כשר.
ש. לשמור על שבת ודברים.
איך. איך היא הצליחה בתנאים האלה?
אהה.
היא קיבלה אוכל מהאיכרים. לא.
כנראה שכן. לא אכלנו הרבה בשר.
אכלנו יותר דגים אני מתארת לעצמי.
כן.
או ביצים או דברים כאלה.
כן. הייתה קונה מהאיכרים. אה. לבשל.
אני לא יודעת אם הכשרות הייתה 100 אחוז.
אני לא יכולה להגיד. אה. דברים כאלה.
מה שאני זוכרת.
מספרים שהרבה פעמים היו אומרים שהילד צריך לאכול בשר.
היו אומרים: "לא. תנו ל. תנו להם. אה. בשר של סוס".
כי היו מוכרים בשר של סוס.
כן. כן. זה היה. היו אטליזים של בשר של סוס בצרפת.
עד שזה נעצר. זה נאסר. אבל זה היה קיים הרבה שנים.
ובטח אימא לא קנתה כי זה לא כשר אין. אין מה לדבר.
אבל זה אני זוכרת שהיו אומרים לנו.
מ-המ.
כן. ו.
כן. וחגים את זוכרת ש.
ב. ב. זה אני לא זוכרת.
הייתם שם שנתיים.
לא זוכרת. לא זוכרת.
מה קורה בפסח?
לא. לא. זה לא זוכרת.
אין שום סדר פסח?
לא. לא. זה. כן. אני מתארת לעצמי.
כן. אני לא זוכרת. כן.
כן.
יכול להיות שהיו בכל זאת עם כמה יהודים או משהו.
לא זוכרת. זה לא.
אבל את לא זוכרת שהיו שם איזה.
לא.
חיבורים בין יהודים.
לא. לא.
שהיו כל כך המונים בכפר?
לא.
מ-המ.
מה. הא. מה שכן היו באים למשל.
אה. ב. קיבלנו ביקורים של. אהה.
היה לנו ה. אממ. רב שהפך אחר כ. אה.
דוד שהפך אחר כך הרב הראשי של צרפת.
הרב יעקב קפלן. היה.
הוא היה דוד שלך?
הוא היה הדוד של אימא.
מ-המ.
זאת אומרת. אשתו הייתה דודה של אימא.
אשתו. אשתו הייתה אחות של הסבתא.
וזה. זאת אומר.
הרב. כן.
הם היו הדודים של אי.
מ-המ.
של אימא. והם גרו בליון. הם גרו בליון.
והילדים שלהם. אה. אני יודעת שב. אה.
הרבה פעמים היו עוברים דרך הבית
שלנו בדרך לליון כדי ל. כ.
כנראה שגם זה היה עניין שלא להגיע
ישר לליון בגלל הגרמנים והכול.
אז. אהה. הם ב. באו לבקר.
מ-המ.
כמה פעמים באו מליון לבקר אותנו.
מ-המ.
כן.
כן. את יכולה לזכור עוד איזה אירוע. משהו שקרה בטנס?
לא. לא.
אין לך. אממ.
אין לי זיכרון בכלל מהחיים שלנו בטנס. שום דבר.
את אחיך את זוכרת?
אה. איך. איך הקשר שלך לאחיך?
את הרגשת. אה. אליו אחות גדולה?
אהה. כנראה שכן.
כי כל השנים זה היה אח הקטן וחיבבו אותו מאוד.
זאת אומרת. היה מין.
כנראה אפילו מין קנאה אני חושבת. לא.
בינך לבינו.
כן.
שהוא יקח את מקומך?
כן ש. בגלל שהוא חי בלי אבא.
הוא לא הכיר האבא שלו. אה.
כי הוא היה. אה. 3 חודשים ש.
או 3 או 4 חודשים כשאבא נעצר.
אז. אהה. הייתה מין ל. לפנק אותו יותר והכול.
כן זה היה מין. אה. ככה. אהה.
ככה מ. לשים אותו ב. אהה. צמר גפן והכול.
צמר גפן.
ואני האחות הגדולה. זה. אני צריכה ככה.
תמיד. אה. ככה ל. להתנהג כמו אחות גדולה.
אבל זה כל השנים. כן.
ולא אהבת את זה?
לא. לא. לא אהבת. אחר כך יותר מאוחר.
שנים קודם. אחר כך הייתי.
היו משווים אותי עם בת דודה שככה ש.
מוניק דישטר. שהיא הייתה חכמה.
יפה. כאילו יפה ממני והכול.
וגם כן שאבא שלה זה היה האח של הסבתא שנ.
שגם נעצר ב-41'. אז גם כן פינקו אותה מאוד.
מאוד. ככה ב. זה היה עניין.
סיטואציה דומ.
הייתי מין סנדוויץ'. שהייתי מין סנדוויץ'.
המי.
עד שפרחתי בעצמי ו.
לא סנדוויץ'. היית המילוי כזה.
כן. עד שעפתי בעצמי והפכתי למי שאני.
כן. מצוין.
כן. כן. כן. אני יודעת.
כן.
מה.
ומתי אתם. אה. עוזבים את טנס? את טנס.
ב-45'. ב-45'.
את זה את זוכרת?
זה. אה. אני לא זוכרת מתי שעזבנו. אבל. אה. בר.
את העזיבה את זוכרת?
ה. לא. לא. לא. זה נורא. לא. לא. זה נורא מ.
זה מין חושך כזה בראש של באותה תקופה.
זה. לא יודעת למה.
אה. כי בכל זאת אני חושבת בגיל. אה.
הייתי ב-45' הייתי בת 6.
הייתי צריכה לזכור. כן.
כבר גיל 6. כן.
אני כבר גדולה. לא. לא. לא.
אני זוכרת שבארבעים. ח.
שחזרנו לצרפת. חזרנו ל. לצרפת. לפריז.
סליחה. אהה. אה. פולט את ז.
אה. יש לך איזשהם.
איזשהן תמונות של אימא מהתקופה בראש?
עצובה. אישה עצובה. זה כל החיים שלי.
אה. אימא הייתה עצובה.
כשהייתה מחייכת זה היה אושר.
הייתי מאוד מאושרת. אימא.
אימא.
גדלתי באווירה של אימא עצובה.
לא. אה. כשהיה חיוך זה היה נדיר מאוד.
וגם קומפלימנטים ודברים כאלה זה היה נדיר מאוד.
אהה. היא סבלה.
היא סבלה להיות לבד עם 2 ילדים קטנים.
אה. אני. אין לי טענות נגדה.
אני מבינה את זה טוב מאוד. זה היה קשה.
כאישה. כ. כ. כאי.
כאישה כן. כאישה.
כאימא את מבינה אותה.
כן כאימא וגם כאישה.
לא. לא היה לה סיפוק בחיים. ו.
היא הייתה ממורמרת.
כן. כן.
או עצובה?
עצובה וממורמרת.
וממורמרת.
כן.
כן.
כן. כן. כן. כי היא. אה. סבלה.
לא. גם כן. אה. לא. אה. היה חסר. חסר.
מה. כמה היא הייתה נשואה?
אהה. מ-39' עד ה-3 שנים.
אה. אבל 3 שנים הוא לא היה כל הזמן איתה גם כן.
אז. אהה. גם חיי זוגיות.
לא חייתה חיי זוגיות.
אז היא לא הייתה מסופקת וזה גרם לה מר.
ל. להיות ממורמרת ל. אה. קשה.
ולפרנס 2 ילדים לכ.
ל. לעבוד והכול. אה. זה. אהה. היא.
היא עשתה הכול בשבילנו וזה.
ואחר כך כשאני חושבת שבגיל.
אהה. אני בת 20.
אני אומרת: "אימא אני רוצה לעלות לארץ ישראל".
זה. זה היה משבר. זה היה משבר.
היא הייתה קשורה אלייך?
היית ק. בכל זאת ב.
קשורה גם אליה.
אהה.
או שרק הרגשת?
הייתי קשורה ולא קשורה. כי. לא כל כך.
אהה. היא עבדה רו. רוב היום. אהה. הייתה חוזרת.
היא הייתה יוצאת מהבית. אה.
הולכת ברגל לעבודה כדי לשמור פיגורה.
זה היה חשוב לה הפיגורה. כל ה. אצלנו.
והיא הייתה הולכת ברגל לעבודה וחוזרת ב.
אהה. ש. 12:00 כדי ל.
בלילה?
לא. לא.
הא. בצוהריים.
בבוקר. לא. לא.
לתת לכם אוכל.
כי אנחנו. כי הבית ספר זה היה מ-08:30 עד 11:30.
אז היא הייתה חוזרת כדי לתת לנו ארוחת צוהריים.
וחוזרת אחר כך לעבודה כדי. אהה. ל. אה.
כדי להמשיך. כדי ש.
ווא. סליחה. סליחה. שכחתי.
תכבה.
Testimony of Paulette (Rigel) Dalah, born in Paris, France, 1939, regarding her experiences in Gennes and Tence Orthodox family; her father has Lithuanian citizenship; her father studies electrical engineering in Normandy; his Lithuanian citizenship prevents him from getting work as an engineer in France;; departure of her father to Chemille for labor chopping trees for coal in January 1942; joining her mother and brother to live near her father in Gennes in February 1942; entry of the French gendarmerie into the house to arrest her father as a foreign national, but her father was not at home; unsuccessful attempt by her father to find a hiding place with the local priest or with other people in Genne; arrest of her father in Transport 8; deportation through the city of Angers to Auschwitz Birkenau to his death on 24 July 1942; return of the witness with her mother and brother for a short period to Paris and then to Tence; help of the Protestant residents of the village to the Jews, and sheltering them in the village; studies of the witness; end of the war and their return to Paris in 1945; aliya of the witness to Israel with Bnei Akiva in 1959; absorption. (The witness serves as the chairman of the Amona movement for religious Zionist women in Yehud)
details.fullDetails.itemId
10623299
details.fullDetails.firstName
Polet
details.fullDetails.lastName
Dalah
details.fullDetails.maidenName
Rigal
details.fullDetails.dob
1939
details.fullDetails.pob
Paris, France
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
03/10/2013
details.fullDetails.latestDate
03/10/2013
details.fullDetails.submitter
דלח קולט
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer