Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Jakob Zaide, born in 1928 in Zduńska Wola, Poland, regarding his experiences in Zduńska Wola, deportation to the Lodz ghetto, Auschwitz-Birkenau, and Kaufering

Testimony
null
null
null
null
null
null
null
היום יום שלישי. כ"א באלולתשע"ג. 27 באוגוסט 2013.
שמי משה שיקלר. אני עורך ראיון מטעם יד ושם
עם מר זיידה יעקב. יליד זדונסקה וולה. פולין. 1928.
הריאיון נערך בביתו. ברחוב רש"י 5. רמת גן.
בראיונו יספר מר זיידה על ילדותו בבית הוריו.
על החיים לפני המלחמה.
על הכיבוש הגרמני ב-1939.
על הגירוש לגטו זדונסקה וולה ב.
אה. 1940. על. אה. העבודות הכפייה. אה.
בגטו עד לחיסולו ב. אה. אוגוסט 42'. עת הועבר לגטו לודז'.
בגטו לודז' היה רק עד. אה. אוקטובר.
גם שמה. אה. עבד בעבודות כפייה. אה.
בתנאים קשים של רעב וקור. לאחר מכן. אה. באוקטובר.
באחד האקציות שולח לבירקנאו. אושוויץ.
שם עבד. אה. בבנייה בהקמת. אה. המחנה. גם ש. ב.
באושוויץ. אה. ושם עבד עד. אהה. סוף. אה. ספטמבר 1944.
עת הוא עבר שוב פעם למחנה אחר. בדכאו.
שם עבד בעבודות כפייה של. אה.
ניקוי הריסות. אה. של. אה. ההפצצות.
לקראת סיום ה. המלחמה הועמסו היהודים מהמחנה ברכבת.
ממנה ברח ליער.
לאחר מכן שוחרר ב-25 לאפריל. אלפיי. אה. 1945.
על ידי הצבא האמריקאי.
עלה לארץ ישראל ב-1945.
שלום אדון זיידה.
שלום וברכה.
מר זיידה. אנחנו נתחיל את השיחה שלנו.
ראשית. על מקום הולדתך. על המשפחה.
מי הייתה המשפחה.
על. אה. הלימודים.
אבל ראשית. אנא תאמר את שמות הוריך.
אחים. אחיות. סבא וסבתא במידה ומה.
זכור לך. בבקשה אדון זיידה.
טוב. אני נולדתי בזדונסקה וולה ב-13 לנובמבר 1945. אה.
28'.
28'.
ב. במשפחה שבהתחלה. שבאנו לזדונסקה וולה.
אז גרנו. אהה. ברחוב של הכנסייה.
זה היה רחוב קושצ'לנה 21.
שאני זוכר את זה כמו שהיום.
והייתי חבר טוב של ה.
של הכומר. מה שהיינו שכנים ממש קרובים.
ועד שהיה כסף למשפחה.
ובנו בית בודד ברחוב אוגרודובה ב. אה.
זדונסקה וולה כמובן.
בית בודד גדול.
עם. אה. הרבה חדרים ומשרתים.
ואני. אה. בהתחלה למדתי.
כן. ברשותך. אדון זיידה.
בוא תשלים. תאמר את שמות הוריך.
אחים. אחיות. סבא וסבתא.
כן. אז. אה. ההורים. אה.
אבא יחיאל. אימא רבקה.
לבית?
לבית זיידה. האימא.
זה היה לבית קוטק.
כן.
ממי ש. מהבית.
כן.
אהה. ה.
אחים ואחיות?
אחים. הא הגדול.
קראו לו ישראל.
והאחות אסתר. ואחר כך. ואני הייתי השלישי.
ואחרי תקופה די ארוכה נולדו עוד 2 אחים.
אחד. אה.
חיים ואחד. אה. אליהו.
כלומר הייתם 5 ילדים בבית?
5 ילדים. כן. כן.
כן. אתה זוכר גם שמות של סבא וסבתא?
ש. כן. אה. בגלל זה ש. אה.
האבא של. של אבא שלי. קראו לו ישראל.
כן.
ה. שם האח שלי הגדול.
זה היה על שמו.
והשם של. אה. אב.
הסבא מטעם אימא.
קראו לו אליהו. וזהו.
והסבתא?
והסבתא הייתה פרידה.
והסבתא השנייה. אני חושב שזה היה אסתר.
כן. האם המשפחה גרה כבר דורות בעיר שלכם?
לא. הם באו כאן אחרי שהיה להם כבר.
אה. 2 ילדים. הגדולים.
זאת אומרת את ישראל ו.
ואסתר כבר היו ילדים.
מתי שהם הגיעו.
אה. לזדונסקה וולה.
כן. כלומר ל.
לפני הנישואין גרתם במקום אחר?
לפני הנישואים של ההורים. כן.
הם היו ב. אה. בהתחלה באלכסנדרוב.
מה שעל יד לודז' גם כן.
והאימא הייתה מלוטומירסק.
כן.
זה. זה מה שאני זוכר.
בגלל זה שהייתי בא לנופשות. אה.
היות לוטומירסק הייתה עיירת נופש עם הרבה נהרות ואגמים ו.
ויערות. וזה היה כיף ככה. להשתולל קצת בזה.
כן.
וזה מה שהיה בהתחלה.
אבא. אבא שלי ב.
בהתחלה הוא היה סוחר עם. אה.
דברים. אני לא בדיוק זוכר מה בדיוק היה.
בשלב מסוים.
היות ובזדונסקה וולה היו מפעלי טקסטיל
גדולים מאוד של רוזל ושליצקי.
זה אני זוכר את השמות במקרה.
והיו צריכים להוביל את זה ללודז'.
להשלמה כנראה של ה.
ה. הטקסטיל הזה וזהו.
ואז. אהה.
קנה משאית כזו כמו שהיה פעם.
והיו מובילים את ה.
את הסחורות ממפעל הזה למפעל של.
אה. לודז'.
ו.
זה היה. הוא היה עצמאי או.
עצמאי. עצמאי.
הוא עבד את. באחד של בתי החרושת?
אז זהו. אמ. עצמאי.
כן.
זה לא היה לזה.
זה פשוט. אה.
זה הייתה מעין טרנספורט כזה שמה של. אה. זה.
כן.
והיה לנו חיים טובים.
כן.
בגלל זה שגרנו ב. ב.
אחר כך שבנה את הבית הגדול.
אהה. היו לנו משרתים ומשרתות. וזה היה.
כלומר מצבכם הכלכלי היה טוב?
היה טוב מאוד אפילו.
כן?
בגלל זה שדא.
הוא דאג. האבא דאג גם ש.
לתת. אה.
את התרומות כל פעם ל.
לעניים מה שלזה היו נזקקים.
נזקקים. כן.
כן. נזקקים. לזה.
זה היה איזה אגודה של תמיכה ל.
לאנשים. אה. זה.
והוא תרם די הרבה בשביל זה.
כן.
ואני למדתי.
כן. אנחנו נגיע בקשר לזה.
רציתי לשאול אותך הבית שלכם.
איך היית מגדיר את הבית. בית דתי?
אהה.
מסורתי?
מסורתי. מסורתי.
כלומר בשבת. ובחגים.
לא דתי. בשבת. זהו.
בשבת. אז זה גם היה כמובן הדלקת נרות.
שאימא הדליקה נרות וזה.
יום שישי?
ו. ו. ב.
בחגים. אז.
אה. היו חגים.
אה. כמו ש. כמו שצריך להיות.
כן.
ו.
רציתי. איזה זיכרונות אתה נושא איתך מהבית. מחגים?
לדוגמה. אתה זוכר מפסח?
פסח.
הכנות לפסח. הסדר פסח?
זהו. היה לנו ממש מקום מאוד מאוד גדול.
ושולחן שנפתח ככה גם כן בגדול.
וערכנו סדר פסח כהלכתו. ממש זה היה.
זה היה הכול לפי הכללים. לפי.
אה. סדר.
אה. הכול היה טוב ויפה.
תאמר לי. מי ערך את הסדר?
זה היה ביחד עם הסבא.
עם הסבתא? עם.
לא. בדרך כלל האבא ערך את הסדר.
בגלל זה שהוא היה ראש המשפחה.
אז הוא ערך את הסדר.
הסבים. מתי ש. מה שאני זוכר.
כן.
אז. אה.
כבר לא היו. נפטרו.
כן. אז. אה.
את הקושיות שאלו האחים הקטנים?
כן. לא. עוד לא היו.
אה. זה בשלב יותר מאוחר?
מאוחר. כן.
נולדו. אז אתה היית מזמר?
כן. אני הייתי הצעיר. אני ש.
שאלתי את הקושיות וחיפשתי את האפיקומן.
ו. אהה.
הצלחת?
בדרך כלל כן.
תאמר לי. מאיפה לקחתם מצות?
מצות. אהה. זה היו.
אה. זה. חבילות מצות. אה.
כן?
כן.
ואיפה היה מקום של אפיית מצות ב?
מצות כן. בזדונסקה וולה.
כן. כמה מאפיות אני חושב.
כן?
כן. כן.
המצות היו.
ברור. זה משהו.
ואבא היה הולך לבית כנסת?
בשבתות.
ובחגים?
ובחגים.
כן. תאמר לי אז.
אה. בזדונסקה וולה.
האם היו ב. אה.
יותר מבית כנסת אחד. היו שטיבלך בוודאי?
היו. כן.
אבל. אה.
אנחנו בדרך כלל הלכנו לבית הכנסת הגדול.
כן.
הוא גם לא היה רחוק כל כך מהבית.
ו. היה זמן שבבית ספר שהייתי.
כן.
אז הייתי ב.
בזה של הבית ספר.
נו ה. ששרים נו.
המקהלה של הבית ספר.
ובאו שמה מהבית כנסת. החזן.
וביקש שמה לבחון כמה ילדים שיוכלו לשיר אותו בבית כנסת.
ואני הייתי אחד מהם.
כן?
אז. אה.
אז. אגב. אתה למדת בבית ספר יהודי?
יהודי.
כן?
כן.
ששפת ה. שפת ההוראה. מה הייתה?
פולנית.
פולנית?
בטח.
הכול היה פולנית.
הש. היו 2 בתי ספר יהודים.
ככה שלזה. אחר כך.
כן. אנחנו נחזור עוד קצת. ברשותך. לחגים.
מה אתה זוכר מראש השנה. מיום כיפור?
אני זוכר. אה. בדיוק מה.
ראש השנה ויום כיפור היינו בבתי כנסת.
ויום כיפור צמנו כמובן. גם עכשיו.
וזה לא. לא היה.
זה היה חג. היה חג.
הרגשנו את החג. התכוננו לחג והכול היה לזה.
כ. וכמובן שבראש השנה היו הרבה. אה.
ברכות. מה שקיבלנו ב.
כרטיסי ברכה וגם שלחנו הרבה. ו.
כן.
מה באשר.
אחרי זה סוכות. שמחת תורה?
כן.
הייתם עושים?
סוכות הקמנו סוכה.
כן? הקמתם סוכה?
כן. כן. בחצר. על יד הבית הקמנו סוכה.
אה. יפה. מקושטת יפה.
עם הרבה תאורה ו.
והיה בסדר. רגיל וזהו.
ומה שאלת. מה?
חנוכה. פורים?
כן. הכול הזה. הדלקנו נרות חנוכה ו.
ופורים. אה. לא כל כך לזה.
רק לבית ספר לפעמים אז ככה באנו קצת מחופשים וזהו.
תאמר לי. אתה אמרת שבבית החדש ש.
אה. הוריך בנו.
כן.
היו כמה וכמה חדרים.
כן.
תגיד לי. אם היינו שנינו נכנסים לבית.
ממה היינ. היינו מתרשמים?
ממה היינו. אה. רואים וצופי.
ומרגישים בכניסה ל. לביתכם?
קודם כל בכניסה עצמה היה ככה דשא.
היה ירוק. היה שביל גישה לבית. אה.
נכנסנו למין. אה. הול כזה.
וממנו יצאו החדרים.
המטבח מצד ימין. אני זוכר אותו כמו עכשיו.
האם. מה היינו רואים ב. בבית?
הי. הייתה שמה ספריה?
הייתה ספריה והיו שמה.
מה שהכי ככה היה לנו נחמד שבחורף.
שהיה קר מאוד.
כן.
אז היו תנורים כאלו גבוהים.
כן.
מ. מחרסינה עד ל.
לתקרה כמעט. וזה הפיץ. אה.
חום נהדר. ויכולנו אפילו לשבת על יד זה.
עם הגב על יד הזה ולהתחמם.
ה. הבתים.
החדרים היו מסודרים יפה.
וכל העסק. כל מיני תמונות יפות וזה.
אתה אמרת הייתה ספריה של מה?
איזה ספרים? ביידיש. ב. ב?
זהו. היה. היו ספרים ביידיש בעיקר.
של איזה. אתה זוכר?
של מנדל'ה מוכר ספרים. של. אה.
שולם עליכם.
שולם עליכם.
של פרץ.
כל ה. כן. כל החבר'ה הטובים אז שהיו.
מה שכולם הכירו.
מי היה הקורא? אבא ואימא?
כן. בעיקר. אה.
אבא היה. שהיה בא כבר.
והיה לו קצת זמן וכל העסק.
היה נשכב. אה.
על ספה ועם ספר וזה.
מה הייתה שפת האם?
הרוב פולנ. הרוב פולנית.
שהיינו בבית ספר לא רצו לזה.
גם המשרתת הייתה פולנייה וככה שזה וזה.
אז. לא ל. לא בבית.
אבל בחגים או על יד שולחן היו מדברים יידיש.
כן. אבל ה.
התקשורת בין ההורים והילדים.
אה. דיברו ב. אה. בפולנית?
כן. הרוב. אה.
רק לפעמים ככה שאימא התרגזה אז היא הייתה וזהו.
אה. שהייתה מתרגזת זה היה ביידיש?
אה. כן.
בוא נדבר אם ככה.
לפני זה על הבית ספר שלך.
אתה למדת בית ספר עממי. אהה. יהודי?
יהודי. כן.
בוא. מי היו המורים?
המורים היו. אהה.
פולניות. והיו.
לא יהודים?
מעט מאוד. עד כמה שאני זוכר.
בית ספר יהודי.
כן.
והמורים היו.
מורים. כן.
היו נוצרים?
כן.
כן?
כן.
ולא היו ילדים פולנים בבית הספר?
עד כמה שזכור לי לא.
ה. בבית ה.
הספר. בשבת לימדו?
לא.
כלומ. וביום ראשון?
יום ראשון כן.
כלומר. ביתר בתי ספר.
להפך.
אז.
שבת יום ראשון לא.
כן. אז ב.
השלטונות כיבדו את זה?
כן. כן.
שבשבת. אה. לא.
בגלל זה שהיהודים הקימו את הבתי ספר האלו בעצם.
זה היו 2 בתי ספר.
כן?
אחד מה שהאח.
אח ואחות שהיו יותר גדולים.
ושגרנו עוד לפני שאנחנו עברנו לזה.
אז היו בבית ספר אחר.
ומתי שכבר. אה.
אני נכנסתי לבית ספר.
מתי שגרנו כבר בבית החדש.
והייתי שמה בבית ספר וזה.
כן.
ממש על יד הבית.
איך התנהגו המורים הפולנים?
בסדר.
האם מדי פעם קרה שהרגשת אנטישמיות מצידם?
לא.
לא?
לא. אף פעם.
הם ידעו שזה הפרנסה שלהם.
מה. הם לא היו יכולים שמה להתבטא. ו.
להערכתך. בעיר שלכם.
בערך. כמה יהודים היו?
היו. איזה.
בין 8.000 ל-10 אלפים.
אה. ככה זה בתנודות. אה.
כן.
כל מיני בשנים הכל היה.
כלומר. קהילה די גדולה של יהודים.
כן. קהילה גדולה.
ובעיקר שהם. הם נתנו את הטון.
הם בעצם היו המעבידים.
בגלל זה הגה.
לא כל כך א. אהבו אותנו.
בגלל זה שכל הדברים הגדולים. הב.
המפעלים הגדולים. ה.
הכול היה בידי יהודים.
בערך. סך הכול האוכלוסייה של העיר הייתה כמה?
כמה. זה היו גם כן איזשהם זמנים.
30 אלף?
משהו כזה אני חושב.
כן.
לא זוכר בדיוק.
פחות או יותר שליש היו יהודים?
כן. כן.
תראה.
ומה שהיה שמה לא כל כך טוב אחר כך.
שהיה חלק גדול של איזה 20% גרמנים גם.
כן. בכל האזור גם גרו. אה. גרמנים?
כן. בגלל זה סיפחו אותו לגרמניה.
תכף את החלק הזה של פולין.
יחד עם לודז'?
כן.
גם כן סיפחו בזמן. אה.
הגרמנים. סיפחו את זה באופן. אה.
ליצמנשטאט.
בדיוק. אהה. זהו.
אה. ליצמנשטאט זה כבר השם הגרמני לאחר שהם סיפחו?
כן. נכון. נכון.
סיפחו. סיפחו. אה. את זה.
בשבת הרגישו ב. ב. בעיר?
הרגישו. הרגישו מאוד. הרגישו מאוד.
כל החנויות סגורות?
אהה. רוב החנויות.
כן. בוא נגיד.
של היהודים?
של היהודים. היו זה. כן.
וגם התנועה בכלל ברחובות הייתה פחות.
אה. מורגשת מה שבר. רגיל.
כן. בוא נדבר קצת על. אה.
על הקהילה היהודית. איזה מוסדות יהודיים היו בעיר?
בעצם יש. אה.
חוברת. מה שיצא של זדונסקה וולה.
כן.
ששמה אני מבין שזה גם כן.
אה. ביד ושם אז ה. אז שמה זה.
אה. היו מוסדות תמיכה של יהודים. היו.
עזרה הדדית. כן.
בתי כנסת. בתי.
אה. כל מיני. אה. ככה.
כן.
שטיבלך.
חוץ מהבית הכנסת הגדול?
כן. היו כל מיני כאלו של.
של בעלי מקצוע ובזה. היו.
שטיבלך.
שטיבלך כזה. כן. בדיוק.
כן. בבית הכנסת.
אה. היה חזן?
בטח. ועוד איזה חזן.
ואתה. ואתה היית שבקהילה של בית הכנסת?
כן.
מה אתה זוכר?
איזה שיר לדוגמה אתה זוכר?
שהיית שר בבית הכנסת?
היינו שרים. אה. הרבה שירים.
הרי כל הזה. אבל לזכור.
תן לטעום.
צריך רק לזכור את ה.
מה שבסידור. ב.
במחזור או משהו כזה.
כדי לזכור את השירים.
היו שמה הרבה שירים.
זה כולם שרנו אותם בזה.
כן. אבל אחד. אתה זוכר?
הללויה [משובש].
כן. בבקשה.
ממ?
בבקשה.
טוב. הללויה כבר אחר כך.
זה גם הרי היה בתנועת נוער.
שהייתי בתנועת הנוער הציוני.
כן אנחנו נד. נספר על זה.
אז זהו. אז. אה.
זה התערבב השירה שמה.
מ. הייתה זה היה הללויה. הללויה בצילצולי תרועה.
הללויה. הללויה בצילצולי חויה.
כל הנשמה תהללויה. הללויה.
הללויה.
כל הנשמה תאכלנויה. הללויה. הללויה.
בעיקר בחגים היו הרי הרבה שירים מה שלזה.
מה ששרנו אותם.
רק זה פותח את המחזור או משהו.
אה. ביום כיפור שאני הולך לבית כנסת וכל הזה.
אז. אה. נזכר ב. מכל דבר.
כן.
בכל זאת עברו זמנים.
אנחנו מדברים הנה.
על חוויות הילדות שלך.
כן.
בבית הכנסת. תראה.
לכל אחד יש חוויות מהמשפחה.
מהבית ספר. מהסביבה שגרת.
איזה עוד חוויה.
חוויות ילדות אתה עד היום נזכר בהם?
שהיינו. אה. ככה בכל.
אה. חופשה או משהו. היינו נוסעים.
או לנופש. לזה.
היינו נוסעים די הרבה.
אה. כל הטיולים.
מה שעשינו דרך הבית ספר.
או שלמשל בלודז'.
אני הכרתי כמעט את לודז' כמו זדונסקה וולה.
בגלל זה שנסעתי הרבה. אה.
פעמים עם האבא וכל העסק ו.
כן.
גם אחרי המלחמה שביקרתי שמה. אז.
אה. הכרתי יותר טוב מאשר הנהג שמה מזה.
אם כך. נחזור עוד ל. לקהילה.
כמובן יש. אה.
אני משער שהיה רב בעיר. נכון?
כן. כן. בטח.
ו. ש. שוחט?
כן. היו שמה.
כל המוסדות היהודים היו.
כן. והיה גם. בטח הייתה מקווה?
כן.
ישיבה הייתה בעיר?
לא יודע.
כן.
לא יודע.
זכור לך. בבית היו מקבלים.
אה. איזה עיתון ב. ביידיש?
כן. ב. בדרך כלל ביום שישי.
כן.
שהיה בא ככה עיתון.
אה. ככה מכובד.
אני לא זוכר איך. אפילו איך קראו לו.
בגלל זה שאנחנו הילדים לא קראנו.
כן.
ולא התייחסנו כל כך אליו.
וזהו. מה ש.
גם אתה זוכר שהיה מגיע גם לפעמים.
אה. תיאטרון ביידיש בלודז'. מוורשה?
היה משהו אבל לא זוכר.
אתה. את זה אתה לא זוכר?
לא.
התחלת לספר של.
אה. אגב ששרתם הללויה גם בתנועת הנוער.
כן.
אז בעיר. ב.
בעיר שלכם היו מגוון של תנועות נוער ציוניות.
תנועות נוער. נכון.
החל מ.
בית"ר.
בני עקיבא. בית"ר ו.
והנוער הציוני. כן.
דור הבונים. הנוער הציוני.
הנוער הציוני.
ואתה?
נוער הציוני.
אתה היית בהנוער הציוני. כן?
ואח שלי הגדול היה בבית"ר.
כן? הייתה לפעמים התחרות?
לא. לא. לא דיברנו על הזה. אנחנו לא.
אז בוא ספר קצת על. אה.
הפעילות בתנועת הנוער הציוני.
על החוויות שלך. שלקחת אז.
וזה ליווה אותי. מה שלקחתי משמה.
זה ליווה אותי במשך המלחמה.
בעיקר אחרי השחרור. שאני בטח אספר לך אחר כך.
כן.
שלמדתי שמה את השירים הציונים וכל העסק.
אפילו ביידיש. וניצלתי אותם כ.
להופעה בפני. אה.
קהל גדול מאשר זה של כל.
כל הפולנים. היה רוסים.
אה. זה. זה היה מחנה בלנדסברג. מה שאמרתי לך.
כן. אתה. כלומר.
היית שר יפה.
כן. כן.
שגם עכשיו.
האם זכור לך מ.
מהתנועה איזה. לדוגמה איזה שיר ביידיש?
זה מה שאני רציתי אחר כך להסביר לך.
בגלל זה שהיה לנו שיר על ציונים.
ולא זוכר מה היה שמה אז בדיוק.
שהרגו כאן איזה בית"רי בראש.
ראש פינה או מה. אה. זה.
לא זוכר בדיוק את השמות כבר. זה בכל זאת.
זה קצת עבר זמן.
אבל אני זוכר את השיר שאיתו הופעתי אז ב.
בפני הקהל שמה שכל.
כל. אה. חלק יהודים. אה.
לחוד וזה ו. גר. אה. זה.
פולנים וכל אחד הופיע בפני הזה.
ואני הופעתי ביידיש.
את השיר הזה מה שהיה ביידיש.
איזה? בבקשה.
[משובש] (יידיש).
יפה מאוד. תוכן השיר.
השיר הוא שהלקח שבעתיד
לא יקרה מה שהיה בעבר. ו.
כן. וזה עוד לא היה.
וזה עוד לא היה. ה.
ללכת. אה.
ל. בגיא הריגה.
כן.
באופן כללי ה.
ה. זהו המסר.
כן.
שלמדנו. אה.
כבר מ. ה. מהעבר.
נכון.
תראה. מה עוד ה.
איזה פעילות הייתה בתנועה?
בטח הי. גם היו.
אה. מדברים. מספרים.
מספרים על ארץ ישראל. בית"ר.
על ארץ ישראל.
כן. הכול על ארץ ישראל. כל מה שזה.
היו מופיעים גם.
אה. כל מיני מרצים ו.
ו. ונותנים לנו את ההרצאה על הארץ.
ובעיקר שזה על פולין.
לא היינו צריכים. אה.
שמה בתנועת נוער ציוני. זה.
אנחנו אכלנו את זה יום יום. אבל.
אהה. ידענו הרבה עם מה שנעשה כאן בארץ וכל הדברים.
ורקדנו. כ. זה.
למדנו ריקודים ורקדנו. אה.
בטיולים עשינו בזה. בתנועות נוער.
מחנות. אה.
קיץ. וזה היה בכלל.
אנחנו מדברים על שנים 35'.
6. 7. נכון?
7. 8. עד 9.
כן.
חצי 9.
האם כל הפעילות הזאת.
החברתית. החברה היהודית. אה.
בנים. בנות רקדו.
שרו. היללו את.
את ה. את ארץ ישראל.
נכון.
האם לא הייתה אצלך איזושהי זיקה.
איזשהו דבר לעלות לארץ ישראל באותם השנים?
אז זהו. אנחנו רצינו לעלות.
כשאתה אומר אנחנו.
אנחנו. זאת אומרת במשפחה.
המשפחה. היית אומר ש. ה.
הלכת לתנועה. זה בתמיכת ההורים שלך?
בידיעתם?
בטח. כן. כן. גם האח הגדול וכל הזה.
ובבית דיברו על ארץ ישראל?
כן. אבא מאוד רצה.
כן.
וכל העסק. הבעיה הייתה שאימא.
היות ואנחנו היינו התומכים העיקריים של המשפחה שלה.
כן. מבחינה כלכלית?
אז היא לא רצתה להפקיר אותם.
כן.
גם האבא שלה עוד היה חי.
ו. אהה. היא אמרה: "לא. אנחנו לא נפקיר.
יש לי את המשפחה שלי כאן.
אני לא אפקיר אותם ואני יודע מה יקרה. אנחנו לא נהיה".
כן.
אז זהו. זו הייתה הסיבה.
זה ירד אז מהפרק. כן.
בוא תאמר לי האם הרגשת גם אנטישמיות בעיר שלכם?
בייחוד שאצלכם.
כן.
אהה. היו. אפשר לומר אלפי גרמנים?
כן.
בייחוד ה. בוודאי זה צמח והתגבר לאח.
לאחר שהיטלר עלה לשלטון ב-33'?
עלה לשלטון אז. כן.
אז. אה. הרגשנו.
הרגשנו די טוב. הרגשנו גם אצל הפולנים וגם הזה.
הרי הם היו. הגרמנים. ה.
כלומר?
הפולקסדויטשה.
כן.
היו אמנם. אהה. פולנים טובים.
אבל. אה. לשנוא את היהודים הם.
אה. יחד עם הפולנים. הלכו ביחד.
זה היה השנאה.
זה היה איזה עלילת דם. איזה שוב פעם.
אבל היהודים היו מספיק חזקים.
שהסבירו להם שכאן יישפך דם מצד שני גם.
כן. ו. אה.
החרימו חנויות?
החרימו את היהודים?
מתי. לפני המלחמה? לא.
בשנות ה.
30?
30. אה.
אפילו המאוחרות של ה-30. לפני הכיבוש?
לא. לא. לא.
לא?
לא. רק. אה. בזמן.
אה. המלחמה שהיה גיוס והכול הזה.
אז כמובן הצבא לקח מה שהוא צריך.
כבר אתה ציינת ש. היי. אנטישמיות הייתה?
הייתה. הייתה.
כן. האם היית יכול עוד להוסיף. לספר.
לומר איזשהם זיכרונות מלפני.
אה. פרוץ המלחמה?
לא משהו מיוחד במינו.
חוץ מה שאנחנו חיינו חיים טובים.
וניצלנו גם את הזמן.
מה שיכולנו. כדי ליהנות מ.
באותם השנים. במפגשים משפחתיים.
יותר באירועים כמו בר מצווה.
כמו. אה. חתונה. כשהייתם מתכנסים.
איזו אווירה ש. שררה?
אווירה הייתה. ברגע שהיה חג אז הייתה חגיגה. אתה מבין?
אווירה הייתה נהדרת.
וכל העסק הזה ו.
עד כמה שאפשר.
ולא כל המשפחה הייתה יכולה לבוא גם.
אה. רק חלקים.
אבל. אה. חגיגה הייתה חגיגה. וחגיגה יפה וטובה.
תגיד. אתה עוד. אה.
לפני המלחמה עוד לא היה לך.
אה. בר מצווה.
אבל לאחים שלך נו. המבוגרים ממך?
כן. לאח. לאח.
כן. אז אתה זוכר?
כן. הייתה בר מצווה. כן.
ערכו לו בר מצווה?
כן. כן.
מה אתה זוכר מאותו אירוע?
אותו אירוע. אני זוכר פשוט.
אה. עלייה לתורה.
מה שהוא עלה לתורה והניח תפילין.
ואני זוכר שעוד את התפילין הקטנים.
מה שקנו לו וזה. בשקית כזו יפה ו.
וטלית כמובן. כן. זה.
זהו. וזה הייתה חגיגה בבית כנסת.
ואחר כך. אה. כמובן שהייתה שתייה. אחרי הזה.
כן.
אז היה בבית כנסת שתייה וכל הזה.
ואחר כך. אה. חגיגה בבית.
אם כבר הז. אה.
הזכרת את השתייה ואוכל.
אז אומרים שכל אחד זוכר את ה.
מהבית של האימא את התבשיל.
את האוכל. של הטעם שהאדם נושא איתו.
כל השנים זוכר את זה.
ולפעמים גם משווה את זה מהבית.
לא זוכר. ה.
האוכל היה אוכל. אה. טוב.
היו הד. הדג ממולא ו.
ו. וזה. זה היה חלק בלתי נפרד מ.
הגפילטע פיש?
כן. המרק. אה. קניידלעך או לקשנה וזה.
אהה. וצ'ולנטס כמובן בש. אה. בשבת.
כן.
זה החמין הזה. זה היה.
בדרך כלל היו שמים אצל אופה מיום שישי.
ויום שבת בצהריים רצנו לקחת את ה. את הסיר הזה.
כן.
זה. זוכר. זה היה חום.
חום ככה וזה. ו.
ועוד את הקישקע למעלה ככה מ.
כן.
היה אוכל טוב.
זהו.
אנחנו מתקרבים.
אם אין לך עוד משהו להוסיף.
אנחנו מתקרבים ל-39'. לספטמבר.
אתה זוכר את זה?
כן. אני זוכר. ואז נפתחה הרעה.
תכף בהתחלה.
אהה.
היהודים עם הזקנים הם היו הסובלים ה. הראשיים.
בגלל זה שהיו.
אה. עם סכינים חותכים להם את הז.
את הזקנים. שורפים להם. התעללו די טוב.
זה. אני אומר.
זה ה.
אחרי הכיבוש?
אחרי הכיבוש.
כן.
אהה. הרי הכיבוש.
מה זה. זה היה שבוע.
שבועיים. אפילו פחות.
לא. משהו כזה.
מראשון לספטמבר וזה.
אז אה. כן. אחרי אולי ימים ספורים.
כן.
אולי. נכנסו גם אצלכם.
הטנקים רצו כמו מטורפים.
כן.
ואצלנו היה שמה חיל פרשים.
זה היה שיוכלו לנוע ב. בצורה. זה.
אתה זוכר את. גם את אותו יום שהגרמנים נכנסו
. מה היה בבית?
הייתה פאניקה?
מה. מה התרחש?
זה. ידענו שמשהו.
קודם כל ידענו כבר מה שקרה.
הרי הגיעו פליטים אלינו מגרמניה. שגורשו.
כן.
בגלל זה שאיזה סבא או סבתא הייתה מפולין.
שהגיעו לגרמניה וגירשו אותם בחזרה ל.
כן.
לפולין. אז ככה כבר ידענו מה מחכה לנו.
הגיעו די רבים לאותו אזור?
נכון.
ואצלכם?
אז היה לנו גם כן.
אצלנו גם כן היו יהודים כאלו וזה.
ואני זוכר שבהתחלה אנחנו מאוד תמכנו בהם וזה.
בגלל זה שהם באו בלי כלום. בלי שום דבר.
אז. אה. ביגוד ו.
וכל מה שאפשר היה לתת להם.
אז. ואז התחילה הרעה.
אממ. כמובן שכל התנועות האלו.
כל העבודה של האבא. זה נגמר.
זה עוד נגמר לפני זה.
בגלל זה שלמשל ה.
הפולנים בגיוס שלהם.
אז הם. אה.
לקחו גם את המשאית וגם את הזה.
הכול מה שהיה שמה. סוסים וזהו.
ואז מה התחיל?
נכנסו הגרמנים.
היו פולנים. היו גרמנים מקומיים?
גרמנים. כן בגרמניה גם.
מה קרה?
ממ?
מה קרה?
מה קרה? קודם כל.
אה. הגרמנים. הפולקסדויטשה.
כן.
הם הרימו את האף ככה גדול.
שהם כאן הבעל הבתים.
הם. אה. די התעללו ב. ביהודים.
בעיקר שהיה להם איזשהו חשבון עם מישהו.
אז ידעו לפרוע אותו בצורה.
במלואו?
במלואו ובצורה אכזרית.
היה גם החרמת רכוש?
גם החרמת רכוש.
בגלל זה שלמשל.
אה. החרימו לנו את הבית.
או. שגירשו אתכם מהבית?
החרימו לנו את הבית.
גירשו אותנו מהבית והעבירו אותנו ל.
אהה. מאוגרודובה לשטקובסקה. שזה היה בגטו.
זה עוד לפני. אתה מדבר.
עוד לפני הקמת הגטו?
לפני הקמת הגטו. כן.
לפני הקמת הגטו. אבל. אה.
העבירו אותנו כבר ל.
למקום. מה שלא היה.
אחרי זה זה היה. שאחרי זה. זה היה בתחום הגטו.
זה היה מין.אה. צריף כזה ישן.
אתה יודע. מין. אה.
כן. שזה היה.
זה היה.
אחרי זה בתחום הגטו?
אחר כך היה בתחום הגטו. כן.
כן. וחוץ מזה.
ו. ושמה.
החרימו. אה.
היו צריכים למסור תכשיטים.
הכול. הכול. לא רק לזה.
הרי אנחנו יצאנו מהבית בלי לקחת.
לא נתנו לנו לקחת. אה. כלום.
ושמה. מהתחלה התיישבו שמה הגסטפו.
מה שהאחראים שם היו ה.
המנהלים של ה.
של היהודים שמה וזה.
אנחנו מדברים עוד לפני כניסת ה. לגטו.
כן.
האם. הייתם אה. צריכים ללכת כבר.
זה ב-30. 39' וחצי. 40'.
כן. הייתם צריכים ללכת עם טלאי צהוב. צהוב?
היינו צריכים ללכת עם טלאי צהוב.
זה ברור. אבל. אה.
לא זוכר מתי זה היה כאן. את הצו הזה.
כן.
נאמר את האמת. אני לא כל כך דאגתי לשים את הטלאי.
בגלל זה שהסתובבתי יותר בחוץ.
מה שאחר כך. מה שהיה בגטו.
כן.
דאגתי למשפחה וזה.
נהפכתי פתאום מהתלמיד שמה ל. למחזיק.
לדואג לפרנסה?
בזמנו.
היה לך מין. אה.
מראה של פולני שיכולת להסתובב?
אה. פולנית. אה. לא היה מיוחד במראה פולני.
אבל. אה. הסתובבתי. לא.
התחשבת?
והכרתי. הכרתי די הרבה אנשים.
כן.
מה שיכלו לעזור.
אה. בעיקר מסביב כ.
ככה. בפאתי זדונסקה וולה.
אז היו שמה חקלאים וכל הדברים האלו. ו.
היו גם גילויים של. של.
אה. עזרה ממש. מצד פולנים?
היו. בעיקר מהגרמנים.
מ. ה. בעיקר מהפולקסדויטשה. מ. הזה.
שהם. אה.
היה. היו גילויים שהם עזרו?
גם עזרו. כן.
היו כאלו שבכל זאת נשארו.
שזכרו לטובה את מה ש.
ה. עשו היהודים בשבילהם.
כן.
אז. אה. לפעמים. אה. התגלו ככה.
אבל לאחר הכיבוש לדוגמה. בוטלו.
אהה. הי. בוטלה היכולת לנסוע ממקום למקום.
האם יכולתם לנסוע?
לא יכולנו לנסוע אבל נסענו.
מבחינת. שההוראות שאי אפשר היה לנסוע.
ילדים. כן.
בתור ילדים. אבל.
אה. המבוגרים.
אה. היו במצב אחר לגמרי.
כן.
אז. אהה.
כלומר. אתם המשפחה מיד לאחר הכיבוש.
זה היה אחרי חצי שנה וכל העסק הזה.
כבר.
כבר התחילו.
יצאתם מהבית?
כן. כן. כן.
עוד לפני ש. אה. כולם יצאו מהבתים לגטו?
כן. בגלל זה שהם רצו בית.
אה. בודד. אתה מבין?
כן.
עם חורשה מסביב.
זה מצא חן בעיניהם.
ו. ה. הגרמנים האלו. של הפולנים.
הם הכירו די טוב את הבית ואת ה. כל הסביבה.
אז דאגו ש.
שאנחנו לא נמשיך ליהנות מהבית הזה.
כן. תראה. ב-1940 הוקם הגטו.
הגטו.
מה אתה זוכר? מה אתה זוכר? ואם אתה יכול.
בהתחלה הגטו לא היה סגור בתיל ו. וזה.
ו. אה. ויכולנו לצאת ככה די חופשי.
להתפלח וכל הזה.
כלומר כל היהודים מהעיר.
היו.
הוכנסו.
לכמה רחובות.
רחובות.
שמה וזה. מה שהיו.
וגם יהודים מהכפרים בסביבה?
היהודים מהכפרים בסביבה.
אני חושב. כן. כן.
הם. אה. גירשו אותם אפילו הראשונים ב.
הכניסו אותם קודם כל לערים.
ואחר כך סגרו אותם יחד בגטו וזה.
כן. הגטו עוד. אה. בהתחלה היה פתוח?
בהתחלה היה פתוח. לא סגור.
זה. זה היה מין. אה.
סמל כזה. איזה עמוד עם.
אה. עם. אה. נדמה לי מגן דוד צהוב.
כן.
או משהו כזה. אה.
אם כך. אנחנו כרגע נעשה הפסקה.
Testimony of Jakob Zaide, born in 1928 in Zduńska Wola, Poland, regarding his experiences in Zduńska Wola, the Lodz ghetto, Auschwitz-Birkenau, and Kaufering Childhood in Zduńska Wola; studies in a primary school for Jewish students; manifestations of antisemitism before the war; the German occupation in September 1939; decrees against Jews; deportation to a local ghetto in August 1940; work as a servant for a German officer; stealing food for the family; Aktionen in the ghetto; his mother and two younger brothers deported to the Chełmno camp and their deaths at the camp; deported with father to the Łódź ghetto in August 1942; forced labor in carpentry; Judenrat headed by Haim Rumkowski; the Jewish police in the ghetto; deported with his father approximately two months later to Auschwitz Birkenau, in October 1942; personal number tattooed on his arm - 95198; work at the construction school in Auschwitz; working with other Jews in removing bodies from the gas chambers and transferring them to the cremation pit; selection in the presence of Dr. Mengele; being sent to the gas chambers; waiting naked in the block before entering the gas chambers; successfully escaping and returning to the construction workplace; identified in a further selection by Dr. Mengele; additional stories of survival; deportation to the Kaufering camp in October 1944; labor in an aircraft factory; the camp’s liquidation; the prisoners removed to a train; escape to the forest; liberation by the US Army; Landsberg DP camp in May 1945; wandering as far as Italy; legal aliya to Eretz Israel in 1945; absorption through Youth Aliyah.
item Id
10583946
First Name
Jakob
Last Name
Zaide
Date of Birth
13/11/1928
Place of Birth
Zdunska Wola, Poland
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
27/08/2013
Date of Creation - latest
06/10/2013
Name of Submitter
זיידה יעקב
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance