Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Hadasa (Brandes) Vardi, born in 1916 in Zemun, Yugoslavia, about hiding in Croatia with the help of false papers

Testimony
null
null
null
null
null
סליחה. אני מבינה שהשאלה.
[כך במקור] התאריך היום ב' בתמוז תשע"ג 10.6.2013.
ראיון עם גברת הדסה ורדי.
ילידת זמלין. אוסטרו-הונגריה 1916.
הראיון נערך על ידי נאווה גיבורי מטעם יד ושם ומתקיים בביתה.
הדסה. באיזה שם נולדת?
באיזה שם?
כן. באיזה שם נולדת?
איך קראו לך כשנולדת?
בבית? קראו לי היידי.
והשם המלא שלך. מה היה?
הדויג פליציטס הדסה.
ושם המשפחה?
ברנדס.
באיזה תאריך נולדת?
ב-18 ביוני.
אלף תשע מאות.
1916.
איפה נולדת?
נולדתי בזמון.
את אומרת: "זמון".
שזה היה תחת שלטון.
אז. כן אני צריכה עכשיו לחשוב.
זה צריך להגיד בזמלין.
זמלין או זמון.
כן.
תחת איזה שלטון זה היה ב-1916?
בשלטון אוסטרו-הונגרי.
ול. אחרי מלחמת העולם הראשונה.
תחת איזה שלטון זה זמון?
יוגוסלביה.
כשאת אומרת יוגוסלביה. באיזה חבל של יוגוסלביה? באיזה אזור?
זה היה בסריים. זה החבל.
גבול מול בלגרד על שפת הדנובה.
ומול בלגרד העיר.
ש. ביוגוסלביה היתה עיר בירה.
שזה נקרא סרביה באותם ימים?
אה.
גם היום?
זאת אומרת החבל. כן.
היה סרביה והיה סלובניה.
בלגרד בירת סרביה.
כן. לא. זה היה יוגוסלביה.
ביוגוסלביה.
אוקיי. באיזה שפה דיברתם בבית?
עם אמא דיברנו גרמנית.
עם אבא נגיד מ-5. 6 דיברתי סרבו-קרואטית.
המשפחה שלך. ממה שאת יודעת. כמה דורות אחורה.
למשל הדור של הסבים.
הם כולם נולדו באותה סביבה?
לא.
מאיפה?
לגמרי לא.
מאיפה הם הגיעו?
הם ה. משפחה של אמא?
הם היו ב. במורביה שייכ.
שהיום צ'כיה.
כן. והמשפחה של.
זה היה של אמא.
והמשפחה של אבא זה לא היה רחוק. גם בצ'כיה.
שגם הייתה שייכת לאוסטרו-הנוגריה.
גם לאוסטרו-הונגריה. עכשיו.
היהודים בדרך כלל.
מה. ממרכז אירופה. מצ'כוסלובקיה וזה.
יש לך מושג למה ההורים עברו משם? ממורביה?
אני יודעת הכל. כן. זה אני יודעת.
למה?
נגיד נתחיל עם המשפחה של אבא.
ש. שזאת משפחת ברנדס.
שזאת משפחת ברנדס.
היהודים בסריים.
בחבל שדיברנו על זה.
הם היו בדרך כלל בכפרים קטנים.
הם לא עבדו בחקלאות בדרך כלל.
המשפחה שלך בואי נדבר על הסיבות.
מה שידוע לך.
מה שסופר בבית.
אז אם אני צריכה לדבר.
אז הם היו מכפרים קטנים ו?
זה בכפרים קטנים.
והיו נגיד במשפחה כפר אחד.
היה משפחה אחד יהודית.
בכפר שני מי שהיה.
היהודים האלה הם רצו שהילדים
שלהם ידעו משהו ויכולים ללכת בית ספר.
לא היה להם.
מה שאת אומרת שהכפרים.
שהאזור במורביה או בצ'כיה.
תוך כדי זה.
של אבא שהיה אזור שלא
חיו בו הרבה יהודים והם רצו לחיות בקהילה גדולה יותר?
בכלל לא הרבה. לא היו הרבה.
אז ההורים עוברים. ל.
למה דווקא ליוגוסלביה או לאזור הזה?
עכשיו. המשפחות האלה שהיו שמה בכפרים. הם הזמינו.
או ביקשו מפראג. מצ'כיה.
שישלחו מישהו כמורה שיהיה מורה בית לילדים.
וכל פעם היה באיזה כפר.
הילדים היו מתאספים שמה והיה.
אז אחד מבני המשפחה שלך היה מלמד כזה? סוג של מורה.
בדיוק. הוא. לא יודעת הגיל שלו
ואני לא יודעת בדיוק מה הוא עשה קודם.
אבל הוא הגיע מפראג והיה מורה של הילדים.
כלומר אני שואלת. הסבא שמה היה השם שלו הפרטי. את יודעת?
לא.
בכל אופן סבא ברנדס הגיע מ.
אני ידעתי אבל בטח שכחתי. כן.
הוא בא כנראה ממשפחה אורתודוקסית.
לא.
כי את אומרת שהוא היה מלמד תורה או גם.
או שאני לא הבנתי.
והוא היה מלמד הכל.
הכל.
אז הוא הגיע בתפקיד של מורה.
הוא לא. זה לא היה ממש [משובש] (שפה זרה).
איך אומרים?
דת. דת. הוא.
אבא שלך כבר נולד במקום הזה?
אבא שלך כבר נולד שם?
כן. הוא נולד שמה.
איך קראו לאבא שלך?
לאבא שלי?
השם הפרטי שלו?
ליאופולד.
ליאופולד. והמשפחה כשאת נולדת
את נולדת באותו מקום שאבא גר גם קודם?
לא. לא. זה היה מקום כפר קטן בשם צ'אלמה.
שם סבא. אבא נולד.
ש. ש. אבא שלי.
אבא בא והוא ה.
לא יודעת אם הוא גר שמה. אבל הוא היה מ.
היה מלמד את הילדים.
משך הזמן הילדים היו גדלים והוא התחתן עם אחד.
עם הבנות ממשפחה של פחות או יותר היו בקשר גם משפחתי. המ.
את מדברת עכשיו על סבא וסבתא שהם גרו בכפר הזה?
אז זהו. אז הסבא הזה שהיה מלמד.
הוא היה. אפשר להגיד לא ממש אינטלקטואלי.
אבל הוא היה בכל זאת.
משכיל.
כן. הוא. אחר כך כשהילדים כבר גדלו והוא לא היה מלמד.
אז הוא היה אה.
עובד. אה. אצל מישהו.
זה היה. אמ. איך אפשר להגיד?
חווה. והוא נשאר שמה. התחתן והביא ילדים.
עכשיו בין הילדים.
האבא שלי היה הקטן הצעיר ביותר והוא.
והאבא שלו לימד אותו בבית.
הוא לימד גם את הילדים שלו וגם את אבא שלי.
בגיל. אבא שלי היה בגיל 9.
כשהס. הס. כשסבא היה אה. נפטר.
היו לו אחים יותר גדולים.
אני שמעתי על 5 ילדים.
אני הכרתי רק 2.
אה. זאת אומרת 2 דודים.
היו עוד שאני לא הכרתי אותם.
אבל ידעתי שהם קיימים.
בכל אופן כל אחד הלך למקום אחר.
כש. האבא שלי.
כשבעצם סבא נפטר אז היו צריכים לשמור.
ל. למצוא מקום איפה שהוא יכול להמשיך ללמוד.
והמשפחה או משפחות בעצם שהיו.
זה היה אממ. המשפחה שלי.
של אה. של אמא שלו ובעצם האח הגדול גידל אותו.
זהו.
אבא שלך כשהוא גדל והתבגר.
מה הייתה הפרנסה שלו?
ממה הוא התקיים?
אה. הוא היה עורך דין.
אבל קודם כל האחים.
כשזה ככה זה היה נוהג.
שלחו אותם להיות אמ.
מתח. מתמחים או איך אפשר להגיד?
לאיזה משפחה. לאיזה חנות.
הם היו. אממ. איך אומרים?
סוחרים. בדרך כלל יהודים היו שמה סוחרים.
בילדות שלך אבא היה עורך דין?
הוא עסק במשפטים?
כן.
איפה הוא למד? איפה הוא רכש את ההשכלה שלו?
אז קודם כל בגיל 9 שלחו אותו.
אנחנו עכשיו.
לעיר. לא. לא רחוק.
נובי סאד. וזה היה בית ספר סרבי.
כשהוא היה בכפר הוא דיבר שווביש. את יודעת. זה.
אני מאוד רוצה לעסוק בשנים.
לא זה חשוב.
אוקיי.
זה. אני רוצה להגיד למה זה חשוב.
בכפר הזה היו גם גרמנים.
הפולקסדויטשה. גם הסרבים.
גם קתולים וגם זה.
ואבא שלי גדל כבר ב.
עם. ביחס.
יחד עם הילדים האלה.
אה. הוא גמר את הבגרות בנובי סאד.
האחים שלו שכבר היו אז בעלי חנו.
היו להם כבר חנויות.
היה להם פרנסה.
הם החליטו שהקטן ביניהם הצעיר צריך ללמוד.
ולא ללכת להיות. אה. סוחר.
ושלחו אותו לזאגרב ושמה הוא למד.
באוני. זה. אחרי הבגרות בנובי סאד. הוא למד בזאגרב.
יש לי את ה.
דיפלומה.
דיפלומה שלו.
אנחנו נעבור עכשיו.
כן.
עוד מעט נחזור לאבא.
כן.
נבוא עכשיו לאמא שלך.
אה-הא.
מה השם של אמא?
אמא היתה הנה בינדר.
שהיא ילידת איפה?
וינה.
והיא באיזה נסיבות או מתי?
באיזה תקופה היא מכירה את אבא שלך?
ככה. היא נולדה בווינה.
אבל אבא שלה. מוזס בינדר.
עבד בשביל חברה צרפתית
שהם בנו מסילה לרכבת לווגונלי שזה היה שמה.
שמווינה בעצם מפריז כבר דרך וינה הגיע לאיסטנבול.
אז החלק הזה והיה
עוד את אוסטרו-הונגריה ואחר כך כבר סרביה עד הגבול.
הם בנו את המסילה.
הוא היה מומחה.
אממ. נגיד לעץ.
הוא למד עוד בצ'כוסלובקיה.
לא. צ'כוסלובקיה עוד לא הייתה.
צ'כיה. כשהוא היה כן.
צעיר הוא למד והיה מומחה והמסילה.
זה מאוד חשוב.
העץ תחת ה.
אממ. איך אפשר להגיד זה?
זה היה צריך להיות מאלון. עץ אלון.
והוא היה. אה.
מה היה התפקיד שלו? הוא היה מהנדס?
התפקיד. הוא היה כאילו מהנ.
מפקח?
הוא לה היה מהנדס. אבל היה מומחה לזה והוא הי.
מוינה עברה לגור אפילו בבלגרד.
זאת אומרת זה כבר היה סרביה.
כלומר הוא עבר עם המשפחה שלו לפי. בהתאם לצרכי העבודה?
הוא רק. רק היה.
הוא התחתן ואמא שלי כבר עוד נולדה
בווינה אחר כך עד גיל 3 הם היו בבלגרד.
ה. אימא שלה.
זאת אומרת הסבתא שלי.
היא ה. זה ה.
איך אומרים. המקצוע שלה.
היה הייתה מורה והיא לימדה אותה עד גיל 5 או משהו כזה.
ואז החליטו שהיא צריכה ללמוד
עכשיו יותר ושלחו אותה לווינה. לסבתא.
אמא שלי גדלה בווינה עד גיל 20 ומשהו.
ובינתיים המשפחה שלה עברה בחזרה.
הגיע גם ה. אממ.
היו מלחמות. היו מלחמות אחרות.
אבל בכל אופן.
[כך במקור]
היא גרה בווינה.
חיה בווינה. הייתה משפחה בווינה.
אני שאלתי באיזה נסיבות אבא ואמא.
עכשיו. היא הייתה כבר בגיל 25 או משהו כזה.
בינתיים המשפחה חזרה לאוסטרו-הונגריה.
והמקום איפה ש.
הוא. איך אפשר להגיד?
התיישב. זה היה זמון. זה הגבול.
זה עיר שהיתה גבול בן אוסטרו-הונגריה וסרביה.
אצלך בבית אחרי שההורים התחתנו.
אבא עסק ב.
במקצוע של עריכת דין?
קודם כל הוא הגיע ל.
מזאגרב איכשהו חזר לסריים ל.
לחלק. איפה היה משפחה שלו גם. את שאלת: "מה?
לא היה רחוק?"
אז הוא שמה פתח את ה.
עסק שלו.
אה.
והוא היה אדם מצליח מבחינת קריירה. פרנסה. מקצוע.
כן.
כמה יל. כמה ילדים הייתם בבית?
אנחנו 3.
בואי תגידי את השמות שלכם לפי הסדר.
כן. היה השני אחים. אני הייתי הקטנה.
איך קראו לאחים שלך?
ה. הגדול.
כיוון שאז דיברנו גרמנית היה גאורג. פאול גאורג.
והשם העברי. תמיד היה גם שם עברי.
יצחק. לפי הסבא.
אז. את שאלת אותי איך קראו לסבא. עכשיו נזכרתי.
יצחק.
יצחק ברנדס היה.
אז גם האח שלי הגדול היה יצחק.
השני היה אילי.
לפי הסבא של ה.
מצד אמא.
של אמא. כן. והוא היה האנס.
יש לך מושג. בואי.
בואי תדברי קצת על זמלין.
או זה. או זמון.
מה. מה זה המקום הזה?
איזה סדר גודל יש לו?
כמה יהודים בערך חיו שם?
אה זהו. לי הייתה חוברת
על יהודים בזמון ואני לא יודעת איפה זה.
אז אני אשאל ככה.
אה. את יכולה. אני יכולה להמשיך?
בזמון היו סך הכל בהתחלה
רק כמה אנשים ה.
יהודים. הם היו. איך אומרים?
סוחרים. אחר כך האוסטרים נתנו.
זה היה עוד טורקיה.
זה עוד לא היה סרביה. הם.
אממ. לא נתנו.
ליהודים לא היה מוכן.
אה. מותר נגיד הבן של משפחה שהתחתן.
הוא לא היה יכול לג. אה.
לבנות בית או לקחת דירה או משהו.
שאת אומרת שזה היה טורקיה.
את מדברת לפני סוף מלחמת העולם? לפני.
לפני. לפני.
לפני שזה היה אוסטרו-הונגריה?
עוד. עוד ב-1800.
אנחנו לא נדבר על זה. אנחנו נדבר על
מה שקורה מהתקופה שאת נולדת.
בראשית שנות ה-20.
כשאני נולדתי.
בבקשה. בשנות ה-20.
כן.
מה המצ. כמה יהודים בערך חיים שמה?
בערך? עשרות? מאות? בודדים?
לא. היו מאות. היו מאות. כשאני נולדתי.
היו מאות. היו בתי כנסת שם?
כן. אבל יש משהו שאני רציתי להגיד לך.
שהאוסטרים לא נתנו ליהודים שלהם. של האוסטרו-הונגרים.
להתחשב סתם. היו צריכים.
שמה בעצם היה השלטון המיידי היה צבאי.
מכיוון שזה היה הגבול לטורקיה.
אבל הם נתנו אישורים.
הם נתנו ליהודים מטורקיה להתחשב בזמון.
עכשיו למה? קודם כל בגלל ה. אה. מסחר.
הקשר המסחרי. ואולי.
אנחנו. ברשותך נדבר על
זמון שאחרי מלחמת העולם הראשונה. אנחנו עוסקים.
עכשיו. רגע.
בבקשה.
אבל קודם הגיעו היהודים מטורקיה שהם לא היו אשכנזים.
הם היו ספרדים. מה שאנחנו היכרנו. היכרנו היו ספרדים.
אני רוצה להתעסק בתולדות המשפחה שלך.
למה אבא מכל הערים ביוגוסלביה. לא.
קודם זה היה אוסטרו-הונגריה.
למה מכל האפשרויות אבא בוחר להקים את העסק שלו דווקא בזמון?
בזמון? מכיוון שזה היה מרכז.
מרכז מסחרי. מרכז בכלל.
אזורי. כן? ה.
את אומרת שמצד אחד זה אזור פריפרי כזה.
שאין הרבה יהודים. ושרק העמים.
לא. לא היו הרבה יהודים.
היה רחוב אחד אפשר להגיד.
כשאת התבגרת. אני עוברת אלייך כי את הנושא של.
אני רוצה מעכשיו את הסיפור דרך העיניים שלך.
כשאת מתבגרת בזמון או כשאת מגיעה לגיל בית ספר.
לאן שולחים אותך?
איפה את לומדת?
זהו. היה בית ספר עממי יהודי של הקהילה.
אבל מה שהיה מעניין.
אני לא יודעת אם היו הרבה מקומות. ה2 קהילות.
היו יותר אשכנזים כמובן. אבל היו.
גם ספרדים.
גם ה. ספרדים.
היה אח. אבא שלי היה ראש קהילה.
יותר מאוחר כשהוא כבר היה יותר אה. מבוסס שם.
הוא. למה הוא בחר?
הוא היה צעיר.
ה. זמון היה. איך אומרים?
המרכז ה. גם של המשפט. של ה.
של השלטון ה.
האוסטרו-הונגרי גם. מכיוון.
אמרתי שנדבר על יוגוסלביה.
שנות ה-20.
אנחנו נמצאים עכשיו.
זה לא.
אבל זה. בזה אנחנו עוסקים.
בסיפור. לא בהיסטוריה של זמון.
אלא בסיפור החיים שלך.
שאת נולדת.
לא יודעת את ה. מספר.
עכשיו אני שואלת על החינוך שאת קיבלת.
איזה חינוך את קיבלת?
עכשיו. אני. אני הייתי בגיל 6.
אח שלי הבינוני ה.
היה בכיתה. אה.
ככה בית ספר היה 2. אה. חדרים.
היה שטח של הקהילה.
היה מבנה של המשרד של הזה. והבית ספר.
בחצר היה ה. הבית כנסת.
היה. איך אפשר להגיד?
היה. הרחוב.
מהרחוב הראשי עד הבית כנסת.
שמה היו. זה היה נקרא אז יודנגאסה.
זה לא היה גטו. הם היו חופשיים. אבל.
סביבה שבה ההתגוררו יהודים.
כן. שמה היו יהו.
בדרך כלל. כשאני.
כשאת אומרת. עכשיו אני אשאל.
כשאת אומרת שלמדת בבית ספר יהודי.
עד גיל. עד כיתה 4.
מה אפיין אותו?
במה? כשאנחנו אומרים יהודי. מה איחד אותו?
מה היה מיוחד בו בהשוואה לבית ספר שהוא לא יהודי?
כן. היה ככה.
היה ה.
טיב אפשר להגיד. של המ.
מורים?
כן. קודם כל.
כל הבית ספר היו אולי 25-6 ילדים.
5 ילדים. אז אממ. אה. ב. חדר אחד היה כיתה.
אה. ראשונה ושנייה נגיד.
א' ו-ב' וחדר שני היה. אה. ג' ו-ד'.
כן? אממ. הבית ספר היה. היו מלמדים ככה.
גם בסרבו-קרואטית. היו מדברים.
וגם גרמנית היה שפה שלמדנו.
ולכתוב. היינו כותבים גם צירילית.
זה סרבית. גם לטינית. קרואטית וגרמנית.
בגרמנית היינו אפילו בזמן שאני
למדתי גותית שהיום כבר בגרמניה לא לומדים.
ואיפה נכנסה ה. התוכנית.
הטיב שהיו מעט ילדים. והמורה.
ה.
למורה היה
הרבה זמן לכל אחד.
היה לימודי דת. לימודי עברית.
לימודי קודש. לימודים.
היה משהו שקשור להוויה היהודית?
היה בכיתה ג' ול-ד'?
היה. אמ. לבנים.
לבנות לא היה.
כלומר זה היה בית ספר שה.
יהודים. שלחו את הילדים לשם.
אבל לא היה לזה קשר ישיר לתרבות היהודית. למסורת היום.
היה. היה.
אבל איך זה היה?
נגיד אנ. אנחנו למדנו את ה.
את ההיסטוריה היהודית מסיפורים.
הבנים למדו גם. היה גם אחר כך רב שנתן שיעורים.
אחרי שסיימת 4 שנות לימוד בבית ספר הזה.
באיזה בית ספר למדת?
הייתי בבית ספר לבנות.
זה היה אה. 4 כיתות.
בנוסף ל-4 כיתות הראשונות?
הראשונות? זה היה כבר תיכון.
אבל זה היו. איך אומרים?
הוסיפו נגיד עבודת יד וכל מיני דברים של לבנות.
אחרי 4. אה.
שנים בבית ספר הזה.
אה. אנחנו עברנו לגימנסיה ושוב 4 כיתות עד בגרות.
והכל. הבית ספר לבנות. הגימנסיה.
הכל בזמון?
הכל בזמון.
הכל בתוך פארק אחד. היו הבתים.
מבחינת האפשרויות שעומדות לפני תלמיד יהודי.
בתקופה שבין 2 מלחמות עולם.
שנות ה-20. שנות ה-30.
יכולתם ללמוד כל מה שרציתם?
כל מה שרצית. לא רק כל מה שרצית.
היו גם המשפחות.
סרביות נגיד זה.
זה היה כאילו פרוטקציה.
אם ילד אחד לא הצליח בבית
ספר אחר לבוא אלינו לבית ספר היהודי.
אבל זה רק כיתות היסוד אמרת?
זה רק היה רק בכיתות היסוד.
הם ידעו שהילדים אחרי הבית ספר העממי נגיד ה.
כשהקהילה הם תלמידים טובים.
את. את הדסה.
כן.
הספקת ללמוד גם בגימנסיה?
גם ב. לא. זה לא היה גימנסיה.
אחר כך זה כבר היה. היה גימנסיה.
אבל היה גם. קראו את זה אקדמיה למסחר.
זה היה באותו בניין.
אבל היה. היו מורים אחרים.
כשאת סיימת ללמוד הייתה לך תעודה של פקידות? מסחר? אה.
אז זהו. אנ.
לא. זה לא היה.
אבל היה אפשרות להתקבל לכל משרד.
נגיד החברה ש. הכי טובה שלי.
היא אחרי בגרות תיכף התחילה לעבוד בבנק.
קיבלו אות. זה היה.
אממ. בית ספר מסחרי.
המנהל של הבית ספר היה גם יהודי.
פרופסור קון. שהיו מאוד.
אה. איך אומרים?
המורים בכלל היהודים.
היה להם. [כך במקור] כן.
אני רציתי להגיד ש.
אני גמרתי את הבגרות וכש.
ה. החברות שלי חיפשו עבודה אז גם אני רציתי לעבוד.
אבא שלי שאל אותי: "אין לך מה לאכול?
את צריכה לקחת עבודה של מישהי.
היא צריכה את העבודה?"
אז מה היו הציפיות של אבא ממך?
כאילו מה היו החלומות שלו לגבייך?
הוא רצה והוא ביקש מאיזה. אה. אממ.
מכירה שהיה להם מסעדה שאני יכולה ללמוד אצלה לבשל.
מכיוון שאצלנו בבית הטבחית לא נתנה להיכנס לבית. למטבח.
ואז אני הלכתי ל.
כי אבא מה? רצה שתדעי לבשל בשביל ה.
לבשל בשביל להיות אחר כך. אה.
שף?
בלבוסטע טובה כמו שאומרים.
אני. אני רוצה לחזור רגע לתפקיד של אבא.
אמרת שהוא היה ראש הקהילה?
כן.
מה זה אמר להיות ראש הקהילה?
מה זה אומר ה. אומרת הכותרת הזו?
אז זהו. מה זה אז אמר?
אבא שלי היה כבר. אה.
נגיד מבחינה פוליטית אצל ה.
הדמוקרטים. אני יודעת מה היה.
ו. היו לו קשרים טו.
היו לו חברים טובים גם עוד מבית הספר. ו.
ה. כש.
לא יודעת באיזה שנה זה.
הוא הגיע לזמון.
אני שואלת אותך הדסה.
מה זה אומר להיות ראש קהילה?
מה זה אומר? היה לו מעמד קודם כל כראש קהילה.
מה זה אומר? איזה אחריות זאת להיות ראש קהילה?
האחריות לא רק על היהודים אלא
גם הקשר עם הגויים. עם הנוצרים.
את יכולה להביא לי דוגמה לנושא שזה באחריות של ראש הקהילה?
את אומרת הקשר עם האוכלוסייה הלא יהודית.
גם.
הקשר אולי עם השלטונות אבל את יכולה להביא לי דוגמה?
עם השלטונות. בעיקר עם השלטונות.
את יכולה להביא. איפה? איפה אבא צריך לפנות לשלטונות למשל?
באיזה מי. מוש. אה. אירועים?
קודם כל. אה. בית המשפט.
הוא היה. אפשר להגיד.
הכירו בו כשאנחנו עזבנו כדי להגיע לכאן. לעלות ארצה.
אבל אנחנו מדברים.
עוד מעט נדבר בסוף. יש עוד הרבה.
כן אני רק רוצה להגיד היה לו שם גם של.
של עורך דין. של אממ. איך אומרים?
משפטן. עורך דין.
משפטן. כן.
ושל בן אדם ישר.
בחגים למשל?
בהתכנסויות בבית הכנסת?
הייתה לזה משמעות?
אה. בבית הכנסת. בטח כן. הי. אני לא יודעת.
היה זמן מה.
שהוא היה רב אבל אחר כך כבר לא.
ואני יודעת שאבא שלי היה גבאי.
מצד אחד יושב איפה שעולים על ה.
במה ומצד שני היה. אה.
מישהו מבוגר מאוד. מ.
מכובד מאוד ואבא שלי ישב על ידו.
ואני בדרך כלל הייתי גם
כשהיו איזה חגים או משהו. הייתי על ידו.
ו. אה.
כן. הייתה.
היו חבר. חברה קדישא.
היו כל מיני ארגונים שהוא היה ה.
מפקח?
אפשר להגיד. כן. נגיד זה מה שאת רואה כאן.
זה תודה של ה. אממ.
היה חברה או ארגון של נשים יהודיות והם כאן.
אה. רצו לתת. אה.
להגיד לו איזה תודה על העזרה שלו.
על ה. עצות. עצות שלו.
אני יודעת מה.
המס. התעודת הוקרה הזאת.
היא שייכת לשנים ההן?
לשנות ה-20? 30?
אני לא יודעת באיזה שנה אבל לפני המלחמה.
מבחינה דתית. מבחינה דתית.
איך את מתארת את הבית שבו גדלת? אבא. אמא.
כן.
כמה שמרו מסורת אצלכם?
אני יכולה להגיד ככה.
המשפחה של אבא?
אני חושבת שהם היו אנשים יותר פשוטים.
לא אינטלקטואלים ואני בטוחה שנגיד
היו אצל סבתא היה כשר והיו גם
הסבא מלמד וזה.
זה היה הם היו יותר דתיים.
המשפחה של אמא שהייתה בווינה ו.
שלחו את הילדים גם ל. ללמוד בחוץ.
הדודות שלי היו תמיד באיזה.
אממ. פנימייה בשוויץ או בווינה.
אבל. אה.
היהדות בתוך זה הייתה קיימת או שהיא הייתה שולית?
נגיד בבית שלנו לא היה כשר.
אצל ה. בינדר לא היו.
כן? היה יותר.
חופשי. מתקדם. מודרני.
קודם כל הסבא של.
האבא של אמא בתוך העבודה הזו הוא התעשר.
הוא הצליח. הוא היה.
היה לו חוש מסחרי.
הוא ואח שלו. הוא אחר כך לקח את אח שלו לשותף.
היו הם קנו. אממ. מיכרות.
הם קנו מפעל. אה.
בתוך יוגוסלביה. הם קיבלו אישור.
אממ. איך אומרים?
ביערות. אממ.
לכרות יערות.
לכרות. היה לו שותף שיחד איתו הם הקימו.
אממ. תעשייה של עץ בכל יוגוסלביה.
אני ס. אני עדיין רוצה ל. ל.
לשמוע ממך על היחס ליהדות.
על הקשר ליהדות. על זיקה ליהדות.
אבא שלי היה דתי אפשר להגיד.
אבל הוא לא היה מחליט.
ל. איך אפשר?
פקיד עלינו.
[משובש].
אנחנו היינו את החגים תמיד המשפחה של אמא גם השתתפה.
אבל הם בבית לא היו.
חוץ מזה הבנות גם התחתנו עם.
אה. נוצרים. אה. היה.
כלומר את אומרת שבמשפחת בינדר
היהדות הייתה לא. אה משמעותית.
לא. אה. לא משמעותית.
אה. בכלל אני חושבת שה.
היה יותר שאלה של המעמד ה.
וכלכלי. היו יהודים.
אתם. המשפחה שלך?
המשפחה שלך? אבא. אמא.
משפחת ברנדס את.
אצלנו?
אצלכם בבית?
אצל אבא? אצלנו.
לא היה נגיד בכריסמס אנחנו קיבלנו מתנות.
העוזרות שהיו בבית הם קיבלו מתנות.
לא היה. ה.
איך קוראים לזה שוח?
עץ אשוח.
עץ אשוח. אבל אנחנו הלכנו
לדודות שהיו נשואות לנוצרים. ושמה כן היה.
הבית שלכם את אומרת: "עוזרות" הייתם בית אמיד? היו.
כן. קודם כל סבא היה מיליונר אפשר להגיד.
חשבו אנשים שגם אבא שלי מיליונר.
הוא לא היה מיליונר. הוא היה אמיד.
היו הלקוחות שלו בבית.
הלקוחות. קודם כל הוא היה ה.
עורך דין של הסבא. של כל המפעלים.
היה תמיד נוסע נגיד.
אה. פעם לאיזה מקום ל.
לסלבוניה. איפה שהיה.
היו ישיבות או לזאגרב או לווינה.
אממ. אני יודעת ש.
אה. הם איך אפשר להגיד.
אהה. מצד אחד הסבא
שהוא לא היה דתי אבל הוא מאוד היה מ. מעריך אותו.
כן? אני יודע דבר אחד.
למה חשבו שאבא שלי גם עשיר או.
אפשר להגיד. לא היינו עניים. ככה להגיד.
אבא שלי תמיד היה ככה.
‮הוא היה. איך אפשר להגיד בעברית‭? Generous‬.‬
נדיב.
נדיב.
אני רוצה לש.
הוא היה עוזר לאנשים בכל מיני מקומות.
בכל כל מינ. מינים.
זאת אומרת לא בכסף או מה.
אני אגיד לך דבר קטן.
את שאלת אותי שבבית ספר בדרך כלל היו ילדים.
גם ילדים. אה.
נוצרים אבל
בעיקר יהודים שגרו בכפר ושלחו אותם לבית ספר תיכון.
ו. היה עניין ש. צוהריים.
איפה הם אוכלים צוהריים?
מכיוון שהם המשיכו ללמוד אחרי הצוהריים.
אז היו תמיד משפחות היהודיות שהיו מזמינים.
תמיד היה מישהו בבית.
עכשיו. אמא שלי הייתה אומרת ככה:
"מסכן הילד שכל פעם אוכל במשפחה אחרת.
וכל פעם הוא מקבל נגיד אותו דבר.
מכיוון ש. אולי פעם יש כאן גולש ושם יש גו.
והם. למה הם לא יכולים לבוא כל יום אלינו?"
אז אלינו בבית מאז שאני זוכרת מגיל. אה.
ל. שהאחים שלי היו כבר בתיכון.
תמיד היה עוד מישהו שאכל אצלנו בצוהריים.
עכשיו. אמא שלי לא רק שהיא הייתה נות.
מזמינה אותם לאכול.
היא גם עזרה להם בשיעורים.
מכיוון שהיא ידעה גם. 4 שפ.
היא ידעה צרפתית. ואנגלית.
וגרמנית ואחר כך גם איטלקית.
אבל זה לא היה צורך.
אבל הגרמנית והצרפתית היה חשוב שגם למדנו בבית ספר.
גם כשאני הייתי כבר בבית ספר ה.
תיכון תמיד היו חברות שבאו לאמא שהיא הייתה עוזרת להם.
מל. מלמדת אותם.
היחס הזה של המשפחה של אבא שלי.
את אומרת נגיד מה היה ה.
אה. המעמד שלו?
הוא באופן רסמי מבית המשפט
קיבל את האפוטרופוס על אה. ילדים.
איך אומרים? [משובש] כן.
האחים שלך שהיו מבוגרים ממך בכמה שנים.
2 האחים שלך.
ב-6 שנים. ב-3 שנים.
איזו השכלה הם קיבלו אחרי גימנסיה?
אחרי גימנסיה הלכו למשפטים.
שניהם למדו משפטים.
שניהם היו.
איפה הם למדו?
שניהם. שניהם היו עורכי דין.
שניהם איך שגמרו היו צריכים לעשות את הסטאז'.
ואת לא הרגשת ש.
ואני.
שאת רוצה ללמוד לימודים גבוהים?
[משובש] לא עשיתי את ה.
גימנסיום אלא את האקדמיה.
[משובש].
ואני לא רציתי לעשות את זה.
היה סיבה.
אבא שלי חלה ולא ידענו מה י. יהיה המצב איתו.
והדוד הזה שגידל אות.
אותו ואנחנו לא קראנו לו דוד. קראנו לו סבא.
שאת הסבא וסבתא של אבא.
מצד אבא לא הכרנו בכלל.
הם כבר נפטרו לפני כן.
אז ככה ש.
אה. מה רציתי להגיד?
התחלת להגיד למה את לא
המשכת ללימודים גבוהים שאבא היה חולה?
אז אני לא אהבתי את זה.
אני הלכתי בגלל זה שהדוד הזה אמר לי: "תראי.
אם את עושה.
עכשיו עושה את הבגרות ב.
בגימנסיה. מה את רוצה ללמוד? משהו?
שיהיה לך פרנסה.
שיהיה חשוב". ומה.
בת כמה היית כשסיימת את הלימודים?
אה. 17 וחצי.
אז מה התוכניות של נערה בגיל 17 וחצי?
אני רציתי אומנות.
אני רציתי לצייר. אני רציתי ובסוף אבא הסכים
גם אחרי שלמדתי לבשל. אני נסעתי לווינה.
מ-המ.
ואני הייתי. עכשיו.
בווינה איפה שאני רציתי להתקבל לבית ספר.
הם לא רצו לקבל אותי מכיוון שאני לא
אזרחית אוסטרו-הונגרית. אה סליחה.
אוסטרית. אלא זה היו סטודיו פרט.
אה. ככה פרטיים.
בסופו של.
למדתי. למדתי ציור ומעט.
אה. איך אומרים? להיות מעצבת.
עיצוב.
כן. אופנה. אה.
למדתי טקסטיל. למדתי אריגה.
למדתי אחר כך דברים קטנים.
הזמן הזה היה כבר היטלר.
אני רוצה כאן. באמת אנחנו כבר מדברות.
[משובש] אני הייתי בזמן ה.
האנשלוס.
האנשלוס. הייתי בווינה.
כלומר.
וחיפשתי משהו שאני יכולה. משהו פרקטי.
אני רוצה לחזור רגע אחורה.
אנחנו מדברים באמת על שנות ה-30. 1933.
נכון.
ציון דרך. אני רוצה לדבר על
היחס ליהודים ביוגוסלביה או על איך שאנחנו. בבקשה?
איך שאנחנו קוראים לזה. אנטישמיות.
יש איזה שהוא שלב בשנ.
אמצע שנות ה-30 שהמושג הזה מתקיים?
לא.
כלומר עד שאת פוגשת אותו בווינה את
לא מכירה במושג אנטישמיות?
אה. לא.
אין שום אירועים.
שום אירועים בתוך העיר או.
זה מה שאני רציתי קודם להגיד לך.
שבלגרד התחיל להתפתח כשהיה כבר יוגוסלביה.
אז הם פשוט לקחו את זמון כחלק. כן?
לא יודעת איך אומרים.
פרבר?
רובע.
רובע. פרבר חלק מהעיר.
כן. כן. ה. ה. ה-17.
למה? כי זמון קרובה מאוד לבלגרד?
מאוד. היה גשר. גשר. זה כמו בודפשט. מ-2 צדדים.
ו. אז נגיד אבא שלי היה. אה.
מאוד אהוב. ו.
אולי זה גם גם חשוב.
אני מ. עכשיו אנחנו מנסות להתמקד בנושא של אנטישמיות.
[משובש].
של פ. של עלייה של תנועות קיצוניות.
של. אה. ההתחלה של אפליה. הדברים האלה מת.
התחלה. התחלה של ה.
אה. נגיד. אה.
פשיזם. תנועות קיצוניות. חוקים אנטי יהודיים.
ה. העיר זמון היה לא רחוק מהעיר.
היה כפר של הפולקסדויטשה.
אחרי זה היה כפר סרבי.
אה. היו הונגרים.
היו כפרים איפה שהיו.
אממ. אבל ה.
התחילו את ה. איך אפשר להגיד?
את ה. ס.
לא פרסומת. אבל ה.
התעמולה.
התעמולה. אני חוש.
ואז משהו שלא דיברנו על זה בכלל.
היחס של האוכלוסייה ה. הגרמנית.
אבא שלי דיבר את הגרמנית של ה. שלהם.
של הכפר של ה.
שלגרמנים זה לא אותו [משובש] (שפה זרה).
שאומרים מכיוון הם באו [משובש].
הם מד. דיברו על זה.
עכשיו.
אצל הבית של סבתא שלי אנחנו היינו גרים בית על יד בית.
ואצלה וגם אצלנו העוזרות היו באים מהכפר הזה.
לא רק מהכפר. מאותה משפחה אפשר להגיד. [משובש].
הכל בסדר.
[כך במקור] ככה שאצלנו העוזרות היו ממשפחה.
קודם האמא הייתה טבחית אצל סבתא.
אחר כך היא באה ל.
אצל אמא כשאמא התחתנה. אחר כך.
אז עובדות אצלכם יגוסלביות ממוצא גרמני
. שוואביות. פולקסדויטשה.
זה רק היה בחלק שהיה פעם אוסטרו-הנוגריה.
יש איזה שהוא שלב עד 38.
עד האנשלוס ש.
עכשיו. מה שאני רוצה להגיד.
ה. אממ.
כשהתחילו. אה.
כשהיה אנשלוס. ו.
אנחנו ידענו כבר שגם צ'כוסלובקיה.
זה על הכ. איך אומרים. כוונת.
מכיוון ש. היתה לי דודה שהייתה נשואה ב.
לצ'כיה. ב. מי. לאוסטרי.
הוא לא היה. אה. צ'כי.
היו לו שמה תעשיית טקסטיל והם היו באים כל שנה.
ופעם הוא הביא גם את ה. אה.
אממ. הם באו.
באו באוטו את המשפחה.
ה. אממ. הדודה.
הדוד שהוא בעצם היה פעם קצין רוסי. ה.
הבן והבת יותר קטנים מאיתנו.
הם באו. אה.
מכיוון שהיא הייתה רוצה להיות עם ה.
אחיות שלה ועם האחים שלה.
אז הוא פעם הביא גם אחות שלו שאחר
כך התברר שהיא ובעלה הם אנטי היטלר. איך אומרים.
המפלגה הנאצית.
נאצים. אז היה שאלה של ה.
חלק הצ'כי. של ה.
שהג. גרמנים רצו.
סטודנטים.
אה. ש. טענו שזה שלהם.
כן. וזה הסיבה של ה. בעצם התחילה המלחמה.
עכשיו ה. אה.
מה שאני שואלת אותך עוד פעם. הדסה.
עכשיו.
רגע. בבקשה.
הם היו. השוואבים אצלנו התחילו רק אחרי התעמולה של היטלר.
אחרי שהנאצים ש.
הם היו גם נותנים להם.
הם אירגנו. היה. איך קראו את זה?
בכל אופן היה להם ארגון.
והצעירים. המבוגרים?
לא. לא עברו לזה. הצעירים.
אני חוזרת אלייך עכשיו. בבקשה.
אל החוויות שלך. אל הזכרונות שלך.
בזיכרונות שלך. יש איזשהו אירוע שבו מישהו פוגע בך.
מעליב אותך. מתנכל לך.
קורא לך בשמות גנאי. בגלל שאת יהודיה?
לא. לא. לא.
וב. ב.
לא היה בכלל אלא הם באו אז. ה. אה.
בואי נדבר על האנשלוס.
את אומרת שהאנשלוס קורה בזמן שאת לומדת באוסטריה?
את נמצאת באוסטריה באותו חודש שהגרמנים נכנסים.
נכון.
ואת היית שם בבית ספר?
אצל הסבתא. אצל הדודה שלי.
בווינה?
כן. אבא הסכים בגלל זה שאני אצל דודה. לא באיזה.
את זוכרת את ה. כניסה של.
כן.
מה את זוכרת מאותו יום?
עכשיו אני זוכרת. זה אני זוכרת טוב מאוד.
אה. אנחנו.
אה. היינו. איך אומרים?
רדיו. טלוויזיה לא הייתה. רדיו.
אז היינו פותחים את הרדיו כל פעם לשמוע.
כששושניג שהיה הקנצלר האוסטרי היה מוזמן
להיטלר ל [משובש] ושמענו את ה.
אחר כך היה הנאום שלו שהוא. איך אפשר להגיד?
הוא גמר עם זה [משובש] (שפה זרה).
זאת אומרת אלוהים. תשמור על אוסטריה.
והיו היה צריך להיות. אממ.
אני לא יודעת. אני שכחתי כרגע איך קוראים את זה.
אה. כאילו.
עוצר?
כאילו. בח.
בחירות אבל לא.
לא בחירות כמו שלנו.
קוראים את זה אחרת. לא חשוב.
היה כבר האוסטרים היו עושים פלקטים גדולים ה.
ב. באוסטריה במיוחד בכפרים היו אנטישמיות.
כשאת נמצאת בווינה לפני האנשלוס.
את שומעת בווינה על מה שקורה בגרמניה ליהודים?
בטח.
כבר בחורה בת 20.
כן. אבל אנחנו גם שמענו כל הזמן את הרדיו. ידענו.
אז כשהאנשלוס קורה. כשהגרמנים נכנסים לווינה.
את. הדודה אתן מרגישות מאוימות?
מה זה. ה. הדוד שלי היה לו איזה מפ.
אה. איך אומרים?
אה. סוכנות של.
אממ. פירמות גרמניות.
הוא היה גם. אה.
כשהוא היה צעיר העבד בגרמניה.
בטח שידענו את ה.
את המה יכול לקרוא.
היה פחד. היה פחד.
אני התעוררתי יום.
אחרי הנאום של שושניג.
אני זוכרת שאני התעוררתי מה. אממ.
רעש של ה.
הליכות של ה. של ה.
של הצבא הגרמני?
נעליים. והם שרו כבר את [משובש] (שפה זרה).
את השיר הזה על ה.
על הדם היהודי כן.
שהם. אנחנו ידענו. אנחנו.
מה זה אומר השיר הזה?
בואי תגידי לי מה את זוכרת מזה?
זה היה כאילו ל. לחברים. כן?
ושאנחנו עכשיו. אה.
נתקדם ואנחנו הולכים ואנחנו. אה.
נעשה קרב עד שהדם היהודי יהיה על ה.
אז את יהודייה והדודים
יהודים ובטח היו לך עוד מכרים יהודים?
בטח היו.
איזה. איזה.
מה עובר עליכם שאתם שומעים את השירה הזו?
את ה. אה.
נורא נורא.
מה חושבים?
עכשיו. מה היה?
כל אחד מהאנצי.
מי שהיה נאצי ולא נאצי.
באותו רגע הם שמו את הפלסטיקה.
את ה [משובש] (שפה זרה) כן?
עכשיו מי שלא היה לו משהו כאן היה ברחוב. היו תופסים אותו.
מכיוון שפעם שמעתי.
הפרופגנדה האוסטרית. הם היו גם מציירים על ה. אה. מדרכה.
אה. זה היה ככה איזה עיגול גדול ועיגול קטן.
מה היה כתוב?
מי שרואה מרחוק כן?
זה הוא.
אה. הוא לא בעד.
הוא נגד. נגד האנשלוס.
נגד זה. ומי שלא רואה הוא צריך להיות.
זה. הוא בעד.
עכשיו. אני הייתי אמרתי בסטודיו למדתי.
הייתי צריכה לנסוע עם ה. אה.
חשמלית ל. לשיעור ויצאתי מהבית.
הגעתי ל. זה.
כבר למרכז. הייתי צריכה לרדת בדיוק איפה
האוניברסיטה ושמה כבר הצעירים. ו.
‮הוא היה. כולם כבר היו במדים ה-‭S.A‬.‬
ומה שהיה קודם כבר מאוסטריה היה בין ה.
לא היו ממש קומוניסטים.
הם קראו את עצמם סוציאליסטים.
אבל היה תמיד בן הנאצים והסוצי כמו שהם קראו.
תמיד היו הפגנות. ו. ו.
התנגשויות?
כן.
חיכוכים. התנגשויות.
כן. ואז כשאני ירדתי משמה אני ראיתי אנשים מבוגרים וגם בח.
צעירים אה. מנקים. היו.
מדרכות.
דליים עם מים והיו מנק.
מנקים את ה.
אה. רצ. את המדרכה.
יהודים?
יהודים.
איך ידעת שהם יהודים?
כשאת רואה אותם מנקים את המדרכות?
בגלל זה שמסביב היו אנשים שהיו.
אה. כאילו עושים צחוק.
חלק מהאנשים האלה שאת רואה.
רואים על ה. לפי הלבוש.
לפי המראה שם יהודים?
גם. גם. מכיוון שבווינה היה החלק איך אומרים?
אזור אחד השני הלאופולדשטאדט.
איפה שהיו יהודים היו שמה גם
אני זוכרת מפולניה עוד לפני האנשלוס ו.
היו עוד חונכים עם ה.
אוסטיודן?
כן. עם הקאפטן. עם המה. עם השטריימל.
אבל היו גם אנשים.
אה. גברת עם.
עם מעיל יפה או משהו. גם הייתה מנקה.
כלומר הם תופסים יהודים?
תפסו את האנשים האלה?
כן. אפילו היו מוציאים אותם מהבית.
או מחנות.
כשאת נערה צעירה. בחורה צעירה.
אפילו לא תושבת וינה.
עומדת מול המראות האלה.
אז. אז אני קיבלתי טלפון מהשגרירות שלנו.
של יוגוסלביה ו.
קראו לי. לתת לי.
רגע. אנחנו סיימנו קלטת.
Testimony of Hadasa (Brandes) Vardi, born in 1916 in Zemun, Yugoslavia, about hiding in Croatia with the help of false papers The Brandes and Binde families; father: attorney and head of Jewish community; witness studies art in Vienna in 1938; the Anschluss; back to Yugoslavia; witness helps to exfiltrate Jewish refugees; German occupation and partitioning of Yugoslavia in 1941; brother inducted and taken prisoner by Germans; anti-Jewish laws; dispossession; Jews in a camp on the Hungarian side of the border starved; community receives order of deportation to the Jasenovac camp; acquaintances help to release family from deportation; family poses as Serbian refugees; parents escape to the Italian zone; brother escapes to the partisans; witness hides with a priest's family; family reunited after liberation; witness immigrates to Israel in 1948; undergoes rehabilitation and adjusts to life in Israel.
item Id
10570093
First Name
Hadasa
Last Name
Vardi
Maiden Name
Brandes
Date of Birth
1916
Place of Birth
Zemun, Yugoslavia
Type of material
Testimony
File Number
13984
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
10/06/2013
Date of Creation - latest
10/06/2013
Name of Submitter
ורדי הדסה
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance