Yad Vashem logo

To be translated

Testimony
null
null
null
היום כ"ט בתמוז תשע"ג. 7 ליולי 2013.
נעה שועלי מראיינת את לונינסקי חיים.
יליד סלונים. פולין. 1937.
חיים. ספר לי על בית הוריך.
איפה נולדו סבא וסבתא מצד אבא?
אהה. נולדו. בס. עד כמה שידוע לי. הם נולדו בסלונים.
השמות שלהם?
אה. כמו שאני זוכר. זה. את.
אחד הדודות קראו לה שפרה.
אה. והאבא שלי. אה. יוסף.
זה מאותו הצד של ה.
סבא וסבתא מצד ה.
מצד אבא?
אבא. כן.
זאת אומרת שהסבא נקרא יוסף. גם?
האבא נקרא יוסף. כן.
והסבא. אני. אה. לא זוכר את השם.
אני אגיד לך משהו.
לא היה לי כל כך קשר.
ולא הייתה לי הזדמנות.
אה. לשאול את כל הפרטים האלה. את מבינה?
וזה. יש רק אחד שאני יכול לברר את זה. והוא נמצא.
אם הוא עוד חי. אני לא.
גם לא היה לי איתו.
זה בן דוד שלי. אבל.
אה. לא היה לי איתו שום קשר.
חיים. אתה יודע ממה הם התפרנסו. סבא וסבתא?
למען האמת. לא. לא יודע.
אתה. אתה הכרת אותם בתור ילד קטן?
לא. לא.
אממ. איפה נולדו סבא וסבתא מצד אימא?
אהה. את כ.
הם נולדו בסלונים. כן.
מה היו השמות שלהם?
הסבתא שלי ק. קראו לה נחמה. בנט.
בנט?
בנט. והסבא. יחזקאל.
יחזקאל לבית בנט. גם?
כן. בנט. כן.
איך קראו לאימא שלך?
מטלה.
מטלה. אממ. סבא וסבתא.
[כך במקור]
סבא וסבתא מצד אימא. בנט.
כן.
ממה הם התפרנסו?
לסבא הייתה טחנת קמח בסקולדיש. ומזה הוא התפרנס.
עכשיו. הבנים. אה. הדוד שלי.
ארשיק עבד קצת. אה. אצל שען. וגם מכונאי עבד.
מפני שלא היה. קשה מאוד היה להשיג עבודה.
את מבינה. לא היה הרבה עבודות.
וה. הדוד שלי זה אברהם.
הוא למד ב.
בית ספר. וזאת אומרת בסמינרים.
אימא שלי גמרה. אה.
בית ספר תיכון. כן.
זה אז היה דבר גדול.
מפני שזה לא היה כמו היום.
בית ספר תיכון. כן?
והסבתא גרה בסקולדיש.
שהיה להם בית גדול. הבית היה גדול.
אהה. הרבה דברים לא היו.
רהיטים לא היו. כלום לא היו.
אני זוכר רק שהיה לה חתול.
אה. חתול ג'ינג'י.
אני ואחות שלי.
קשרנו לו לזנב. קשרנו לו קוצ'רה.
את יודעת מה זה קוצ'רה?
זה שמוציאים את הגחלים ש. מהתנור.
ואז הסבתא מאוד.
אה. צעקה עלינו.
והייתה לנו דיירת משנה.
הייתה לה דיירת משנית.
שהיא. אה. קראו לה הנולה.
והיא גרה. אה.
הייתה יושנת כל הזמן על ה. תנור.
התנור היה חם.
ושמה הייתה הולכת ל.
פתאום נעלמת לכמה חודשים. ומופיעה.
אף אחד לא הפריע לה.
היא באה. היה תנור אחד באמצע.
ובחורף מ. מדליקים אותו. שיחמם את הבית.
הבית. אה. הרבה דברים לא היה.
גם ריהוט לא היה הרבה.
היה שולחן אחד. אני זוכר.
שביום שישי. אה.
היה משהו. אכלו איזה תרנגולת.
אה. שזה בכפר אפשר יהיה להשיג.
אבל בעיר זה היה קצת יותר קשה.
והיינו יושבים על יד השולחן. ואוכלים.
אה. אני זוכר. אה.
היה יום אחד בחורף.
וכולם יצאו החוצה.
אה. ולא רצו לקחת אותי.
אה. אני מאוד התרגזתי ונתתי מכה.
היו שמה. החלונות היו שמשות כפולות.
ושברתי. אה. שמשה אחד. והיר. יד נחתכה לי. יש לי.
עוד נדמה לי. עד עכשיו עוד סימן נשאר לי.
והם סיפרו שבגיל צעיר. אה.
לקחו אותי על מגלשה. את יודעת.
זה לא היה על גלגלים. ונסעו לעיר.
ובאמצע הדרך אני נפלתי.
פתאום ראו שאני איננו. על העגלה.
וכן. וחזרו בחזרה לחפש אותי.
ובגיל שנתיים. אני כבר השכיבו אותי.
שאני ארכב על סוס.
או-אה.
כן. אני זוכר את כל הדברים האלה.
ו. כן. אה.
מה עוד אתה רוצה?
כמה ילדים הייתם בבית?
מה?
ילדים.
בבית היינו 2 ילדים.
אני ואחות שלי.
אחרי המלחמה. אימא שלי הת.
התחתנה עם הדוד שלי.
של. אה. ונולדו עוד 2 ילדים.
איך קראו לאחותך? אממ.
צילה.
צילה.
כן.
אה. שצילה קטנה ממך?
כן. בשנה.
בשנה. אה. הזכרת מקודם שהיו. היה דוד בסלונים?
כן.
מה שמו היה?
את הדוד שזה. רגע.
תני לי. ז'רמה.
שהוא אח של אימא?
לא. הוא. אה. הוא לא אח ש.
הוא אח של. של הדודה שלי. דודה שפרה.
שזה מצד?
הסבא שלי. מהצד ה.
לא מהצד האימא. הסבא.
הצד. אה. מהצד של אבא.
דרך אגב. אבא שלי נפטר.
אה. צעיר מאוד. בשנת ח. 40'.
מ. איקס. משפעת.
ממש בתחילת המלחמה?
עוד. אה. כן.
אממ. ממה ההורים שלך התפרנסו?
ממה? האבא שלי עבד במפעל של. אה.
של. אה. לבנים. אה. מחימר.
שם עשו לבנים מחימר. כן.
אממ. חיים. מה היה המצב הכלכלי בבית?
אה. תראי. המצב היה. היה לא רע.
באותה תקופה היה לנו חלקת אדמה.
אה. על יד הבית בערך עד. אה. הנהר.
עד השצ'ארה שהוא הגיע.
איזה 250 מטר אני מעריך. אה.
אורך. על 80-90 רוחב. זה חלקה מכובדת.
והיה לנו שמה גידה. גידלו את הירקות.
והחלק. וחלק היה.
היינו מקבלים מהסבא. מהכפר.
ככה שלא היה חסר. אה.
אה. אוכל לא היה חסר לנו.
אתה זוכר אולי אם לאימא הייתה עזרה בבית?
אה. לא. אני לא חושב.
לא היה עזרה. לא קיבלה שום עזרה.
אה. באלו שפות דיברו בבית?
בבית עד כמה שידוע לי. דיברו.
אה. רוסית. בלרוסית. ו. ופולנית.
אה. יידיש דיברו?
יידיש. כן.
אה. ציינת. שאימא שלך סיימה תיכון.
איך?
אימא שלך סיימה תיכון.
כן.
אהה. בבית קראו ספרים?
עיתונים?
אתה זוכר אולי?
אהה. אני לא חושב.
ספרים אולי כן. עיתונים לא.
לא זוכר שקראו עיתונים. זה אני לא זוכר.
אממ. הייתם בית דתי?
אה. לא דתי בדיוק. אבל מסורתי.
אה. ש. שמרו על כשרות והזה.
מפני שהסבא שלי היה ד.
דתי. ושמרו על הזה.
אצל הסבתא זה היה.
אה. הכל. אה. כשר.
ההורים שלך.
כן.
אמנם היית קטן אבל.
אה. הם נראו יהודים?
הם היו כהים יותר?
אה. תראי. הם נראו יהודים. כן.
אממ. הם עבדו בשבת. ההורים?
אה. זה אני לא יכול להגיד לך. את מבינה?
אני לא חושב שבשבת עבדו. מפני ששמה. תראי.
רוב היהודים הרי היו כמ. דתיים.
אני זוכר שאת החמין היו ביום שישי
מכניסים לתנור של האפייה. כ.
המאפייה. ואחר כך בשבת היו באים ומוד.
כל אחד היה מוציא את ה.
את ה. סיר שלו.
מה שאני יכול לספר לך.
שאני זוכר שהסבא שלי בא.
זכרונו לברכה. והוא עשה.
כ. הפ. הפשי.
הכשיר את התנור שאפשר יהיה לאפות מצות. ו. אה.
שאפו את המצות.
אני עם כזה גלגלת עשיתי חריצים שזה לא יתנפח. כן?
ואני זכור לי גם כן.
שהכינו כרוב ל. לחורף. אז.
אה. רחצו לי את הרגליים. אני.
והכניסו לתוך החבית.
ואני הייתי דוחס את הכרוב. כן?
למרות שהדוד שלי אמר שזה לא יכול להיות.
אבל אצלו היו הרבה דברים שלא יכול להיות. את מבינה?
זה מה שאני זוכר.
הרי אני הייתי בתוך החבית.
אז אני זוכר שהייתי.
אה. חיים. אתה זוכר בית כנסת. שהלכתם לבית כנסת?
כן. אני זוכר היה בית כנסת.
בית כנסת גדול מ-1642.
זה אני יודע. אחרי הזה. צילמתי את הזה.
אה. שמה הייתי.
אני חושב שהייתי כמה פעמים.
הלכתי עם אבא שלי.
אה. אני רואה אותו מעורפל.
אה. הלכתי לבית כנסת. כן.
אתה ציינת מקודם שגרתם בבית שהייתה לו חלקת אדמה גדולה.
נכון.
אתה זוכר איך הבית נראה?
אה.
בפנים?
כן אני זוכר. פחות או יותר. תשמעי.
הבית נראה ככה. נכנסים. וימינה. זה המטבח.
שמה יש חדר. אה. זאת אומרת ה. החדר. הסלון. ו. אה.
נכנסים פנימה ימינה. זה חדר ש. אה. שינה.
והיה לנו עוד חלקה אחד.
שנכנסים הולכים שמאלה.
ושזה נתנו את זה.
הגיעו. קראו לזה בז'נצס. אה.
מהגרים. והם. אנחנו נתנו להם. אה.
לגור בבית שלנו. כן. זה היה. ו.
אהה. ההורים לא.
שלהם. לא י. לא הלכו.
הבנות ברחו. אז נשארו בחיים. ואחד ב.
הצעירה תפסו אותה בדרך.
והרגו אותה. וגם ה.
לא. לא. סליחה.
אני חושב שה.
צעירה וה. והאח. נשארו במקום.
את מ. הם לא ברחו.
אבל 3 הבנות. אה. זה ה. הדודה הש.
הלכה עם הדוד שלי לכ. שיצאנו מהעיר ברחנו.
וגם ה. האחיות שלה שניהם ברחו.
אתה למעשה מדבר על תקופה שאכלסתם
מהגרים כבר בתקופת. בתקופת המלחמה בבית?
זה כבר היה בתקופת המלחמה.
כבר אנחנו היינו בגטו. וכבר.
אז אנחנו. אנחנו נגיע לתקופה הזאת יותר מאוחר.
אני רוצה עוד להתרכז בתקופה שלפני המלחמה.
אממ. ואם תוכל לתאר את סלונים. איך סלונים נראתה?
איך היא נראתה?
אני יכול לתאר לך. אה. תשמעי.
היו. היה גשר וגשר.
והיה עוד גשר אחד.
ששמה הייתה עוברת הרכבת. כן?
אה. בחזית. ברחוב הראשי.
אה. אני לא זוכר איך קראו לו. כן?
נש. זה. היה שמה קיוסק.
והיה להם מיכלים גדולים של סודה.
של 60 ליטר.
והיה לזה סירופ.
היה להם משהו משהו טעים מאוד.
הכל היה טעים. אולי בגלל שז.
אני הייתי ילד. ומ.
היה. מלא היה.
אחרי זה. אה.
יותר מאוחר. זה היה שנכנסו הרוסים.
הרוסים נכנסו. אז בחנויות היה מלא סוכריות.
מלא סוכריות היה. כמה שאת רוצה.
ואני למ. הייתי בגן.
אה. בגן. גן ילדים. כן?
הייתי בגן ילדים.
ובזמן ההפסקה שכולם הלכו לישון.
ישנו. אני הייתי יורד מהמיטה.
ולכל הבנות שהיה להם צמות הייתי קושר אותם למיטה.
והמנהלת [משובש] שהייתה. הייתה יהודייה.
כן. אה. כן.
ואני עוד אספר לך עוד משהו. אה. חליתי.
אה. במחלה סקרלטין.
כן? ושכבתי בבית חולים.
מתי?
אה. זה היה? אני חושב שזה היה בש. 40'.
כן. שזה. והיה קרב.
התנהל קרב בין הגרמנים והרוסים.
בהתחלה הרוסים ה. הדפו אותם.
אבל אחר כך לא הצליחו. וה.
הבית חולים בער.
ואימא שלי באה והוציאה אותי מהבית חולים.
מה. זה. הוציאה אותי.
וחזרנו הביתה. והיה לנו 2 מחבואים.
בבית. היה לנו 2 מחבואים.
אחד היה בתוך הרצפה.
שהוציאו קורות. כן?
והיה מעבר עוד קיר.
והיינו. היינו מתחבאים.
והיה לנו עוד אחד בחוץ בחצר. שחפ.
חפרו אותו. אה.
בתוך האדמה והיסוו אותו גם כן.
ושם אנחנו היינו. התחבאנו. כן?
אני. אני אגיע עוד לתקופה הזאת.
אני רוצה עוד לשאול אותך.
כן.
אממ. על היהודים בסלונים.
כן.
איזה סוג של יהודים היו בסלונים.
במה הם עבדו? מה.
אה. תשמעי. את. כמה שכל מיני. היו כל מיני בעלי מקצוע.
כן. עבדו פחחים. נגרים. אה. חייטים. וכל מיני זה.
קצת עבדו. קצת היה מסחר.
היה מסחר. לרוב היה מסחר. היה ביום ראשון.
היה. נדמה לי שגם יום שבת היה מסחר.
אבל יום ראשון בשביל הזה היה.
והיו מתאספים הרבה. אה. קונים.
מוכרים. כל מיני אנשים הגיעו לשמה.
היה. בסלונים היה.
בערך. כ-35 אלף יהודים.
אממ. חיים.
כן?
תוכל לתאר אם אתה זוכר.
את היחסים בין האוכלוסייה המקומית לבין היהודים?
תראי. אני חושב שהם חיו בשלום.
מפני שרק בעיר היו כ-5.000 גויים.
לא היה. הרוב היה שלושת. היו יהודים.
אה. תשמעי. ה. הגוי.
הבלארוסים יחסית ליתר העמים הם היו הכי פחות אנטישמים.
ה. האזור שאתה גרת בו. היה ברובו יהודי?
כן. 35 אלף.
ואתה גרת באזור היהודי?
אני גרתי. גרנו על יד הסמינריום. אה.
בגלל זה היה לנו גם מזל שלא נכללנו בתוך הגטו.
אנחנו היינו בפ. זה. אבל לא נכללנו. למה.
שמה היה. אה. סגור. היה מגודר.
ואני זוכר שהלכנו. אני יצאתי עם ש.
השכן. קראו לו זונק נדמה לי. ו.
ועברנו דרך הגש. דרך השער מלמטה.
כשהיינו ילדים. והלכנו לאיזשהו דודה שלו.
והיא הכינה לנו על התנור.
אה. שמה היו תנורים יציקה.
והיו. אז שמה תפוח.
תפוח אדמה. חתכה. ונתנה לנו לאכול.
טוב. אנחנו לא היינו רעבים.
אוכל עוד היה לנו.
מפני שיכולנו להביא מהכפר. מהסבא.
אנחנו עוד מעט נגיע לתקופת הגטו.
ואני בכל זאת רוצה לשאול אותך.
אם ההורים שלך דיברו על ציונות?
דיברו על ארץ ישראל? אם אתה זוכר.
זה אני לא יכול להגיד לך.
אני לא חושב. אהה.
תשמעי. זה אני לא יכול להגיד לך.
את יודעת. יש משהו.
אני יכול להג. לדבר?
זה לא משנה את זה?
כן. כן. כן.
כן. תשמעי. יש. אה.
במאה ה-16. היה שבתאי בן צבי נביא השקר. כן?
והוא אמר שתקום מלכות ישראל. וכולם. יסעו.
אז הוא. אה. התחילו להכין. אה.
מזוודות. זה מ.
מחביות. מפני שלא היו עוד מזוודות.
ו. ו. אה. כומר אחד חשוב.
מאנגלי. שאל. פנה לשפינוזה.
והוא שאל אותו: "מה דעתך על זה?"
אז הוא אמר: "תשמע.
הרבה הרבה. אה. רוצים בזה. אבל מעט מאמינים". הבנת?
כן. ובכל זאת אני אשאל אותך. אם אתה זוכר.
אולי אם בבית הייתה קופסה של קק"ל. של קרן קיימת?
אה. אני לא. לא. לא יכול להגיד.
תשמעי. בכל זאת. אלה. אה. תמכו. אה. ב. ב.
כדי להגיע לארץ ישראל.
את כל ה. אני חושב שהיו ציונים.
מפני ששמה היו הרבה אגודות ציוניות. את מבינה?
ש. אה. אפילו. זה.
אה. אה. ז. למד בסלונים. איך קראו לו?
תכף אני אזכר.
אה. ז. היו. היו אגודות ציוניות. בסלונים.
היו. והיהודים למדו גם כן עברית.
היו בתי ספר. ולמדו עברית.
אה. חיים. אתה הזכרת שהיית בגן ילדים.
כן?
באיזה גן ילדים היית?
זה היה גן ילדים רוסי. של הרוסים.
כשהרוסים כבר הכ. נכנסו?
כן.
אממ. אתה הזכרת שמערכת
היחסים בין האוכלוסייה המקומית לבין היהודים.
הייתה טובה. יחס. ל.
יחסית הייתה טובה מפני ש.
היה. הרוב היה יהודי. את מבינה?
כן.
הרי הגויים ידעו ש.
היהודים מרמים אותם. במ. זה.
זה היה. זה אופייני.
זה ככה זה. במסתו. אה. במסחר כשאין סנטימנטים.
כן.
אה. רימו. רימו.
אממ. אני רוצה עוד לפני המלחמה.
כן?
עוד לפני שהרוסים נכנסים. אם. אה.
יש לך איזשהו זיכרון ילדות נוסף. שאתה זוכר.
משהו מ.
מהתקופה הזאת? סיפרת על השכן שלך.
כן. אה. אני אגיד לך משהו.
אני. אה. אני בגיל שאני חושב 3. אז אני ארגנתי. אה. ילדים.
אני בעצם הייתי מנהיג של כנופייה כזאתי. את מבינה?
ואני רדפתי מאוד אחרי הילדים לנקות להם את האף.
אלה שהיו. לא היו עם אף.
זה. אני זוכר שהלכתי ל.
היו לי 2 דודים שגרו בחזית של הרחוב. את מבינה?
הייתי מבקר אצלהם.
אה. אצלהם. אה. בא ל.
להם לבקר. אני זוכר אפילו ש לקחתי. אה.
שבבים כאלה גדולים של זכוכית.
והיינו מתיכים את זה בתוך התנור.
זה היה נמס.
ו. את האמת. לא היה להם כל כך.
אה. זה היה קשה.
שאחד היה חייט והשני אני לא זוכר.
והיה לי עוד דוד אחד שאנחנו
נסענו אליו והוא גר בברנוביץ'. גר.
אז זה מה שאני זוכר שהיינו אצלו. כן?
ו. זה ברנוביץ' לא רחוקה.
בערך 80 קילומטר מסלונים.
היינו אצלו. רגע.
תני לי להיזכר. מה אני עוד.
כן. נניח בתור ילד.
אני יכול להגיד לך שהסבא שלי בא אלינו עם.
אה. עם עגלה. כן?
ואני טיפסתי על ה.
על ה. על הגלגל. כן?
ו. את ש. חתכתי פה את הראש. עשו לי.
יש עוד סימן עד עכשיו. כן?
ומה עוד אני עשיתי?
יש עוד כמה דברים שאני עשיתי בעצם.
תראי. בתור ילד אני עשיתי הרבה.
הרבה. כל מיני תעלולים.
אה. לא זוכר בדיוק אבל עשיתי מספיק.
אממ. ב-39'.
כן?
נכבשת סלונים על ידי הצבא האדום.
כן.
על ידי הסובייטים.
אתה זוכר משהו מהכיבוש. מהתקופה הזאת?
תשמעי.
אז ציינת את הסוכריות קודם.
אני אגיד לך משהו.
בדרך שהיינו הולכים מסלונים.
עם אימא שלי הלכנו מסלונים לסקולדיש.
בדרך הייתה. אה. סטרלביש.
זה. אה. איפה שיורים. מטווח היה.
כן.
כן אני זוכר שנתנו לי.
אני יריתי במקלע. נתנו לי לירות במקלע. כן?
ואנחנו הלכנו. הלכנו ברגל.
לא. לא נסענו עם משהו.
ושמה ה. הזה. הת.
התאמנו. הרוסים. הצבא הרוסי התאמן.
בדרך. וזה היה שמה מטווח גדול מאוד.
עם כל מיני עמדות.
והיו כל הזמן יורים.
נ. אז נתנו לי בדרך שאני הלכתי.
נתנו לי לירות. אני יריתי. אני זוכר.
בתור ילד קטנטן?
כן.
אממ. איך אתם מקבלים את הרוסים?
איך היהודים מקבלים את הרוסים?
אה. תראי. בואי אני אגיד לך משהו.
בכפר ש. היה גר סבא שלי.
כולם היו ידידותיים.
היה חוץ מאחד שהיה קשמיאל.
שהוא היה אנטישמי. כן?
ו. אחרי המלחמה.
שנגמרה המלחמה. הוא.
אה. הגיע משטרת שדה. כן?
של הרוסים. והמפקד של ה. זה.
השופט הראשי. היה אלוף משנה יהודי.
אז הוא שאל אותנו. אם יש לנו.
את אימא שלי. אם יש לנו אויבים. אם יש. זה.
אז היא. תראי.
אם הייתה אומרת ש. זה.
על קשמיאל. איזה רבע שעה מ.
היו מ. מוציאים אותו להורג.
אבל היא אמרה: ה.
"כולם בסדר". את מבינה?
והבית של הסבא שלי היה. עוד.
מישהו גר שמה.
עד שהם פינו אותו.
אנחנו נחזור ל.
כן.
נגיע לתקופה שאחרי המלחמה. אה.
אבל אני רוצה לשאול אותך האם בתקופה
הזאתי של השלטון הרוסי.
כן.
אתה הזכרת מקודם.
שבבית שלך גרו מהגרים.
כן.
מאיפה הם הגיעו. המהגרים האלה?
הם הגיעו. הם הגיעו מפולין.
הם ברחו מפולין.
והם הגיעו מ. זה.
איך? איך הרחו. ה. ג.
עיירה שקראו לה זה. אני שכחתי.
הם הגיעו. הם היו. כמה הם היו?
1. 2. 3. 4. 5. ו-2 הורים.
שב. 7 איש הם היו.
והם גרו אצלכם בבית?
הם גרו אצלנו בבית. בצד. בצד.
היה לנו שמה תוספת של דירה בצד. ושמה הם גרו.
אתה זוכר את שם המשפחה שלהם?
אה. שם. אה. המשפחה.
תני לי רגע. להיזכר. שם המשפחה.
שם המשפחה. אני זוכר.
אבל זה ברח לי מהראש.
אז אולי יותר מאוחר תיזכר.
כן.
אממ. אני רוצה לשאול אותך.
אם אתה יודע על יהודים שמגורשים מאזור סלונים לסיביר.
על ידי המשטר הסובייטי. אם יש כאלה?
לא. זה לא היה.
לא היה. לא גירשו. זה לא גירשו.
מפני שכל אלה שהיו היו סלונימיים.
וזה לא היו מהגרים.
משהו. הגיעו. לא הרבה. את מבינה?
כל אלה מה ש.
אה. גירשו אותם לסיביר.
זה דרך אגב הצילו אותם מפני ששאלו אותם עם ה.
שנרגע העניין עם הגרמנים.
ואלה התחלקו עם פולין.
אז שאלו אם הם רוצים לחזור.
אז אמרו: "כן". אז שלחו אותם לסיביר.
זהו. אז הם הצילו אותם מהח. זה.
אממ. יש. אה.
יש בתקופה של השלטון הסובייטי. אה.
מגיעות שמועות על מה שקורה ב.
בפולין הכבושה על ידי הגרמנים?
תשמעי את זה. בטח שהגיעו.
הגיעו שמועות. את מבינה?
אה. הגיעו שמועות. בוודאי שהגיעו שמועות.
אנשים ידעו. אה. מה קורה.
אבל הגרמנים עוד לא התחילו לטפל ב. בחיסול היהודים.
כן.
זה הם התחילו רק יותר מאוחר.
את מבינה? זה לא בהתחלה.
בהתחלה זה היה זה. רק ב.
יותר מאוחר הם התחילו לטפל ביהודים.
חיים. יש לך איזשהו זיכרון מהתקופה שהסובייטים.
אה. יושבים. כובשים את. אה. סלונים?
יש לך איזשהו זיכרון מהתקופה הזאת?
לפני שהגרמנים עוד נכנסים?
תשמעי. הכיבוש היה מאוד שקט.
פתאום הופיעו הרוסים. עם קר.
אה. לא היה קרב. את מבינה?
הם התכוננו. התבססו והתכוננו לקרב עם הגרמנים.
אחר כך היה. נערך קרב עם הגרמנים. והם הפסידו.
הנ. פשוט מאוד. הגרמנים ניצחו.
אתה מדבר כבר עכשיו על 41'. כשהגרמנים.
כן. כן.
מה אתה זוכר מהקרב הזה בין הגרמנים לבין הרו.
אתה זוכר משהו מהפלישה של הגרמנים?
אה. תשמעי. היה ש. ש.
היה קצת יריות. קצת היה ז.
זה. אני זוכר מטוסים טסו. המטוסים. ה.
הרעש של המטוסים זה היה הוהוהו.
זה היה מטוסים היו עמוסים עם פצצות.
והם טסו להפציץ. הם לא הפציצו את סלונים.
אבל הם עברו דרך סלונים.
מה אתה זוכר מהתקופה שהגרמנים.
מהימים הראשונים. שהגרמנים כבשו את סלונים?
תש. בהתחלה זה לא היה נראה.
זה היה. אהה. היה בסדר.
זה. הם לא טיפלו בה. לא. אה.
נטפלו ליהודים זה היה זה.
ואחרי זה פתאום.
אה. גידרו את ה. את ה. את הרחובות.
אני זוכר. שמה שאני כן זוכר. שהובילו הרבה בעגלות.
הובילו הרבה חיילים רוסים ש.
אה. נהרגו. או שהיו.
אה. זאת אומרת פצועים.
אני זוכר את ה. את הזה בעגלות.
אני זוכר שהלכנו לסקולדיש וחזרנו בדרך אני ראיתי אותם.
והם היו באים.
אה. מתחת לחלון של הסבא שלי.
ושואלים אותו מה לעשות.
אם ללכת לשבי.
או שלילך. אז הוא היה נותן להם כיכר לחם.
והוא אומר: "תלך ליער".
לחיילים הסובייטים?
כן. מפני שהם היו הורגים אותם.
הגרמנים. אה. חיסלו אותם.
אתה זוכר עוד. אה.
לפני הגטו אתה זוכר גילויי אנטישמיות?
אה. זה אני לא יכול להגיד לך.
מפני שאני בעצמי לא נתקלתי בזה.
מה שנתקלתי זה אחרי המלחמה.
אה. זה היה קצת אנטישמיות. אבל.
אה. אה. גם הם נזהרו מפני שה.
החוקים היו מאוד קשוחים. את מבינה?
ו. הם פחדו.
מה שיכול להגיד לך. אני אחרי המלחמה.
הסתובבתי כל כמה ימים היו תופסים אותי ב-ק.ג.ב.
לא נ.ק.ו. נ.ק.ו.ד. לא ק.ג.ב. כן?
זה המשטרה המקומית. והיו לוקחים לי.
הייתי ת. אה. מסתובב עם רובה צלפים. אה. צ'כי.
וזה. היו תופסים אותי. כן?
לוקחים את הרובה מ.
אומרים לי: "שב פה שעה שעתיים". ומשחררים אותי.
מה יכלו לעשות. אה. איתי?
כלום. והיה לי מה.
מרתף מלא עם אקדחים.
ו. ו. מה שאת לא רוצה היה.
הילדים ידעו לטפל אפילו בפצצות ומוקשים נגד טנקים.
ידענו איך לטפל.
היינו אוספים הרבה מאוד חומר נפץ וגם כן גונבים מה.
מהאלה שהיו מפוצצים את הקרח שלא יעיף את הגשר.
אחר כך היינו לוקחים. בקיץ.
לוקחים צנצנת גדולה כזאתי של 50 ליטר.
מכניסים בפנים את כל החומר נפץ.
מפרקים גם הפגזים של ה. אה.
ש. 75. 75 של הטנקים.
ושופכים את האבק שריפה.
והיה להם פגזים. שזה היו כאלה מקרונים. ד. נפאלם.
זה לא. אי אפשר היה לעשות מזה שום דבר.
והיינו שמים את זה ביער.
מחברים פתיל. ומפוצצים.
המים היו מתרוממים לגובה של אולי 200 מטר. את מבינה?
ואז נהיה לנו שם בור גדול שיכולנו להתרחץ.
זה היה הנהר הקטן. קראו לו פיתוך.
אה. חיים. אני רוצה לחזור ברשותך אחורה.
לשאול אותך. אם כשהגרמנים נכנסים.
כן?
מחייבים את ההורים שלך ללכת עם טלאי צהוב? אתה זוכר?
אהה. כן.
זה כבר התחילו. הי. כן.
אנחנו בעצם. אה.
אני לא זוכר שהם הלכו עם טלאי צהוב. אבל.
אה. זה כבר התחילו היהודים כן.
אה. חייבו אותם ללכת עם טלאי צהוב.
אנחנו. אה. שומעים שבדצמבר 41' הוקם הגטו.
כן.
ובעצם. אה. מרכזים את היהודים.
גם מסלונים וגם מעיירות סמוכות לסלונים. בתוך הגטו.
מה אתה זוכר מ.
אתם עוברים מהבית שלכם אל הגטו או שאתם.
אנחנו נשארנו בבית.
אוקיי.
הזה משהו כ.
כמו שהוא היה. ככה נשארנו.
והם הכינו כמה מחבואים. שיוכלו לת.
מי זה הכינו?
ה. הד. הדודים.
האבא שלך ב-41' כבר.
לא היה. הוא ב-40'.
אז בוא. מתי אבא שלך נפטר?
בשנת 40'.
אתה זוכר איך הוא נפטר. אבא?
אה. הוא. תשמעי.
אני. מה שאני יודע.
זה שהיה לו שפעת. והוא נפטר.
זה לא היה עוד הפניצילין.
ולא היה זה. זה.
זהו. זה מחלה. הבן אדם הולך.
ואימא שלך נשארת לבד בבית עם 2 ילדים?
נכון. והדוד שלי הי. גר. אה. זה בא אלינו. וגם השני.
הדוד מצד. הדוד מצד?
מצד אימא.
שתחזור על שמו? השם של.
אברהם.
אוקיי.
וארצ'יק גם כן.
ושמה הוא הכיר מהשכנות האלה.
מה שהיה השכנים. הוא הכיר.
אה. את הבחורה. לובה קראו לה.
את מבינה? איתה דרך אגב.
הוא הוציא אותה מה.
מה. מסלונים. והוא התחתן איתה.
איזה בחורה הוא הכיר.
הדוד. לא הבנתי?
זה מהאלה הש.
הדיירים שנתנו להם.
הא. אוקיי.
לגור.
אז נוצר קשר בין הדוד שלך.
כן.
לבין הדיירת שהגיעה מפולין ו. אה. גרה.
נכון.
אממ. אז אנחנו נחזור עוד פעם ל-1941 להקמת הגטו.
כן.
אתם בעצם לא נכנסים לתוך הגטו. אתם חיים מחוץ לגטו.
אנחנו נמצאים בצד מפני שג.
היינו. אה. שכנים של הסמינריום.
וזה היה של הנוצרים. כן?
ולא נגעו בנו.
הם לא. פשוט היינו מנוטרלים.
אז בעצם אתם לא נכנסים לתוך הגטו?
אנחנו. אה. איך להגיד לך?
אנחנו בעצם מנות. הגטו היה.
אה. היה. כל זה היה מגודר. היה גטו.
אבל אנחנו הי. תשמעי.
אנחנו היינו בתוך הגטו. את מבינה?
למה שאם. אה. לא יכולת.
אם יצאת לרחוב ורציתי לעבור לצד השני.
אי אפשר היה. מפני שזה הכל היה מגודר. את מבינה?
אבל פה היה משהו שלא נגעו ב. ב.
בבית הזה. מפני שהוא היה קרוב ל. לסמינריום.
אה. אתה זוכר איך הגטו נראה?
אה. שמעי. הגטו היה מאוד. אה.
פשוט. היה הכל מגודר. את מבינה?
אה. היה חוט תיל.
אה. זה מזה. וזהו זה.
לא נתנו לעבור כל הגטו.
לא נתנו לעבור מצד אחד לצד השני.
זה כל הגטו.
אממ. בתקופה הזאת שאתם ככה נמצאים בפאתי הגטו.
כן?
אממ. מה אתם אוכלים?
אה. כן. אה. תשמעי.
עוד אפשר היה ל.
לעבור. את מבינה?
להתגנב. והיינו מקבלים אוכל.
היה לנו קודם כל קצת.
אה. ירקות. אה.
היה לנו משלנו.
ומהסבא. מהכפר מקבלים. את מבינה?
מ-המ.
דרך אגב אני רוצה להגיד לך עוד משהו.
שאני ראיתי את הגאון מסלונים. אה. משה.
הוא בחורף. אני הלכתי עם אימא שלי.
והוא התרחץ בתוך הנהר. את מבינה?
טבל את עצמו.
היה בחורף אולי 25 מעלות.
והוא טבל את עצמו. את מבינה?
עשה מקווה?
כן. הוא טבל את עצמו. ו. ברוסית קוראים לזה.
לא. אה. משה קוראים לו [משובש] (רוסית)
אממ. אנחנו חוזרים לגטו.
אה. בגטו עצמו. מי מפקח?
אה. תשמעי. היו הרבה ש.
חילקו להם תפקידים של קאפו.
אני יודע איך קוראים לזה.
והם בעצם. אה.
פיקחו על ה. על הגטו.
הם. הם ש. אה.
תיווכו בין הגרמנים.
ובין המשפחות ש. היהודים.
אתה זוכר חיילים גרמנים?
הא?
אתה זוכר חיילים גרמנים בגטו?
כן. אני זוכר חיילים גרמנים. אני זוכר ש.
ב. לכפר נכנס חייל גרמני. כן?
עם רובה וכל הזה. והוא.
הוא שאל את הסבא שלי.
בגרמנית: [משובש] (גרמנית)
אז הוא אמר: "כן". שיש לו.
את מבינה? איזה. שאל אם יש לו גבינה. אז הוא אמר: "כן".
והוא נתן לו את הגבינה.
אז זה בא והריח את הגבינה והוא אמר בגרמנית:
[משובש] (גרמנית) זאת אומרת פפלוכטה זה.
מ. כמו מקולקל. כמו.
כן.
אז זה. ככה. קילל את זה.
זה מה שאני. נשאר לי בזיכרון.
אתה זוכר איך החייל הגרמני הזה נראה?
אם הוא היה ורמאכט? תס. אתה.
אני חושב שזה היה ורמאכט.
מפני שהג. זה נכנס.
היה חייל פשוט.
והיה עם רובה.
‮ולא היה משהו ‭S.S‬ או זה לא היה. היה חייל וורמכט.‬
בתקופה הזאתי אתם עדיין שומרים על חגים? על שבת?
אה. כן. אה. היו שומרים.
אה. כמה שיכלו. את מבינה?
ושמרו על ה. זה.
זה מה שאני זוכר.
היו לך חברים בגטו?
אה. בגטו לא היה לי.
רק היה לי החבר.
זה של אלה שנתנו להם לגור אצלנו.
והוא היה בגילי.
והוא היה חבר שלי.
היה. כן. כן. רגע. רגע. סליחה.
שהייתי יוצאים מה. מהרחוב הח.
החוצה. שמה היה לי מלא חברים. את מבינה?
מלא. והייתי רודף אחריהם. ה.
היה שמה מלא ילדים ב. בגילי.
ומה שהכ. הכי חשוב.
שאני הלכתי. דאגתי שיהיה להם אף נקי. כן?
אה. אתה זוכר כבר בתקופה שאתם. אממ.
שהגרמנים נמצאים. מותר לצאת מתי שרוצים מהבית?
או שיש. אה. חוקים חדשים?
תראי. הם יצאו מהבית.
אבל לא יכולת לעבור לצד השני. זה היו מוגבלים.
אממ. יחסית. הגרמנים לא הסתובבו בין האוכלוסייה.
אבל ב. ברחוב הראשי.
שהיה מגודר מ-2 הצדדים.
ראית פעילות. את מבינה?
שהיו תופסים. אה.
עוד איזשהו חיילים רוסים שהתחבאו.
או שהיו מתים. את מבינה?
והיו מובילים אותם לבית קברות.
אממ. חיים אתה זוכר. אה.
אולי. אה. יהודים בגטו. עבדו?
יהודים בגטו?
כן. עבדו.
אני זוכר שהייתה צריכה.
הדוד שלי עבד בגראז'.
בגראז' אצל הגרמנים. אני זוכר.
אני זוכר שהייתה צריכה להיות אקציה.
והוא הזהיר אותנו.
אותם. אנחנו. אה.
הלכנו לג. אותו גראז' שהוא עבד. כן?
והוא. הם החביאו אותנו עליית הגג.
עד שהכל עבד.
היינו בעליית הגג.
וכוש. כל האקציה הזאתי עברה.
זאת אומרת ש. ב.
מודיעים לכם על אקציה.
ואתם מתחבאים אצל איזשהו גוי?
כ. תראי. זה איפה שהדוד שלי עבד בגראז' והוא
נתן לנו מחסה.
מ-המ. אממ. אתה שומע אולי על מחלות בגטו?
תמותה בגטו?
אה. כנראה שכן היו מחלות. את מבינה?
אני לא כל כך הייתי.
הבנתי בזה. את מבינה? לא.
כן.
לא סיפרו לילדים. על ה.
זה. אני הייתי חולה.
היה לי סקיר. סקרלטין. ו. זהו.
הוציאו אותי מה. מהבית חולים.
תראי. גם לא היה מה תרופות.
לא היה. לא היה עם מה לרפאות.
מי שהיה חזק. החזיק מעמד. אז נשאר בחיים.
אז אני מבינה שאתם נשארים בבית שלכם עם 2 דודים.
ועוד המשפחה שאתם מ. מאכלסים. אה.
כן.
מה עם אחותך באותה תקופה?
האחות שלי. את.
היא ככה הסתובבה. היא הייתה קטנה.
היא לא כל כך הייתה ב.
ב. כמוני. את מבינה? כזה שובב.
אממ. אנחנו שומעים גם על אקציות באותה תקופה.
ואנחנו שומעים גם על.
אה. התארגנות של. אה. פרטיזנים.
כן.
אתה.
היה. תשמעי. היהודים.
שלמשל בבית אצלנו. כן?
הם היו. אה. הכינו. היה נשק. את מבינה?
והיה מעביר לפרטיזנים. היה מעביר נשק.
מי היה מעביר?
הדוד שלי.
הדוד שלך.
כן. הוא העביר להם.
ש. עוד פעם תגיד. הדוד אברהם?
ארשיק.
ארשיק.
העביר להם נשק. את מבינה?
העביר להם ל. לזה.
כל מיני זה.
והיו לו מ.
מ. אמצעי תחבורה. והוא העביר לפרטיזנים. העביר להם נשק. הי.
אממ. באיזה שהוא שלב אתם מחליטים לברוח?
לצאת מה. מאזור סלונים?
כן.
מתי אתם מחליטים?
אנחנו כבר לא היה.
אה. כמעט יהודים. את מבי.
בעיר. והחלטנו שאנחנו.
אה. בורחים. אז בלילה.
מי זה החלטנו? אימא ו-2 הדודים?
כן. וגם זאתי. אה. לובה.
וגם לובה עם המשפחה שלה. ש.
לא. המשפחה שלה לא הלכה.
נדמה לי שהלכה. לקחה את. אה.
את זאתי. את 2 האחיות שלה.
לא. לא. הם ה. ברחו עם מישהו אחר. סליחה.
אוקיי.
אנחנו הגענו ל.
לכפר של הסבא שלי. שמה.
אה. ברחנו. הם. הם אבטחו את ה.
את הבריחה שלנו.
אה. יצא מצד אחד.
הם. אה. אחד ש.
מקלע. אה. מקלע. אה. שמר על ה.
זה. והיה. אני זוכר שהיה פנס אור.
היה אור. ואנחנו עברנו משמה.
ונכ. והגענו ל.
לכפר. של הסבא שלי. סקולדיש.
משמה. משמה אנחנו המשכנו ללכת הלאה.
שהלכנו לכיוון ה. וולצ'ה נורי.
ושמה היו כל המשפחות ה [משובש] נו.
זה. משפחות לא קרביות. את מבינה?
משפחות עם ילדים. עם כל הזה.
שאנחנו היינו שמה מ. תקופה. ו.
אז רגע. אתם. אתם בעצם יוצאים מסלונים לכיוון הכפר.
סקולדיש.
שהוא 5 קילומטר בערך.
לא. 3 וחצי.
מ. מ. אה. קרוב לסלונים.
כן.
אתם בורחים בעצם?
בורחים.
אתה זוכר את הבריחה לעבר הכפר?
אתה זוכר את ההליכה הזאת?
אני זוכר את הכל. כן.
אנחנו עברנו את הכביש.
מפני שהיה צריך לעבור את הכביש.
והבטיחו. הייתה. הייתה.
שלא הנהג. אה. יבואו גרמנים.
שיוכלו לטפל בהם. ואנחנו המשכנו לסקולדיש.
הגענו לסקולדיש. שמה ארגנו את הסבא והסבתא.
ולקחנו קצת מטלטלין. ואנחנו המשכנו ללכת.
הגענו. מ. הגענו לוולצ'ה נורי.
שזה היה סוג של יערות כאלה. ביצות?
זה יער. אנ. גדול.
אני חושב שהוא קצת יותר גדול ממדינת ישראל.
ומלא ביצות שמה.
כן.
יש. דרך אגב. משמה תקף ז'וקופט את הגרמנים.
אנחנו בכלל שומעים שהאזור גם הזה של היערות.
זה אזור של פעילות פרטיזנית. אהה.
כן. היו שמה. היה. היו שמה הרבה.
לגרמנים היה קצת קשה מאוד לטפל בפרטיזנים.
מפני שזה היה. הכל היה ביצות.
אני זוכר שאנחנו ה.
הכנו תפוחי אדמה.
ופתאום באו. התקפה של הגרמנים.
ואנחנו ברחנו. לא הספקנו לקחת אפילו את כל הבגדים.
היה לנו. אה. קצת בעיה.
ואחרי שחזרנו הם שפכו בעצם נפט
על התפוחי אדמה והדליקו אותם.
ואנחנו אחרי זה שכבנו איזה 3 שבועות בתוך הביצות.
מפני שהגרמנים כל הזמן תקפו.
וחיפשו אותם. את ה.
את האנשים. והמים היה עם חיידקי בילהרציה. את יודעת.
וכל הזה. ולא היה.
אה. מה לאכול.
והיה שמה רב אחד.
שהוא בעצם נתן היתר.
מצאו חבית עם. עם.
אה. שומן חזיר.
אז הוא נתן היתר שמותר.
אה. לאכול. את מבינה?
ואנשים זה היה עוד יותר גרוע מהשומן.
חוץ חזיר. עם החיידקי בילהרציה שלא נדע.
וסבלנו 3 שבועות או חודש.
הגרמנים כל הזמן ירו.
את ראית את הכדורים הנוטפים שהם עפים מעל הראש.
ואחרי זה. הם עזבו.
אחרי חודש או 3 שבועות.
חודש. הם עזבו את המקום.
מפני שהם לא הצליחו.
אה. לעשות יחסית כלום.
היה כ-45 אלף גרמנים שתקפו את הי. את המקום הזה.
אתה נמצא עם סבא. סבתא.
סבא וסבתא.
2 דודים.
אה. לא. 2 הדודים הם הלכו עם הפרטיזנים.
הם. הצטרפו הדודים לפרטיזנים?
נכון. כן.
ו. אה. עם אחותך ועם אימא שלך?
נכון.
איפה אתם ישנים ביער?
אנחנו ישנים מתחת ל. לעצים.
לא היה לנו מקום איפה.
על הזה. ומה שהיה לנו.
אה. אימא שלי. זיכרונה לברכה.
מצאה 2 כאלה.
ברוסית קוראים לזה רדיושקי.
כמו. כמו. אה. שמיכות. את מבינה?
כאלה. והתכסנו. וככה עברנו את הכמה שבועות. אח.
ה. עד שנגמרה ההתקפה.
אחרי זה החלטנו שאנחנו חוזרים.
הסבא שלי החליט. שאנחנו חוזרים לסקולדיש.
קודם כל הוא היה במצב קשה. לא היה.
הסבתא שלי הייתה קצת לא בריאה.
וכל פעם נתנו לה טיפות ולריאן.
זה מה שאז היה בשביל אם מישהו הלב שלו לא כל כך בסדר.
והסבא שלי היה במצב לא טוב.
והוא היה רעב. והוא התנפח מה.
זה. התנפח מרעב. והוא בדרך נפטר.
בדרך שהלכנו לבולה. הוא בדרך נפטר.
אני זוכר שאימא שלי והסבתא הם קברו אותו.
ושמו ענף כזה. שמו. את מבינה?
שאת. אם רצית למצוא את הזה כבר אי אפשר היה. בלתי אפשרי.
זאת אומרת שהסבא נפטר בדרך. מהיער. בסקול.
מהיער. מל. החלטנו לעזוב
את וולצ'ה נורי וללכת לסקולדיש. לחזור.
הוא אמר: "שאני אבוא לשמה.
ואני זה. אז אני אבריא".
אבל הוא לא זכה להגיע.
אה. באיזו שנה הוא נפטר. אתה זוכר?
אני זוכר. אני חושב שזה היה בהתחלת.
אה. אהה. 43'.
אתה יכול להגיד עוד פעם את שם הסבא?
כן. חזקל. חזקל בנט.
אבא של אימא?
כן.
אממ. אז בעצם הוא נפטר בדרך.
ואימא וסבתא מביאים אותו לקבורה?
קברו אותו במקום. במקום. כן.
אנחנו יוצאים מהיער. מתחילים ללכת. כן?
ואני הייתי מכנסיים קצרים.
וזה כבר היה קריר.
את יודעת ברוסיה זה לא כמו פה. ומה.
בדרך מרחוק ראינו הרבה אורות.
המון אורות. אורות.
שהגענו לכפר בולה ונכנסנו ל.
לבית של האישה אחד' והיא עשתה לנו.
לחם לא היה לה.
אז היא עשתה לנו לביבות.
היא שאלה: "איפה אתם לנתם?"
אז אמרה. אימא שלי אמרה. שהנ.
היינו בבית קברות. אז היא אמרה: "מה?
השתגעתם? פה הד. הזה טורפים.
אה. באמצע היום הם טורפים הזאבים".
אבל זה היה עדר גדול של זאבים.
כנראה שהכיוון הרוח היה נגדי.
אתם ישנתם בבית קברות?
בית קברות. כן. נכנסנו אצלה.
נכנסנו אצלה לזה. היא הכינה לנו לביבות.
ואמרה לסבתא שלי: "אל תדברי. אה. כלום.
שלא תדבר רוסית". ו.
זאת אומרת שהגויה הזאת עוזרת לכם.
עוזרת. בדרך. היא עזרה לנו. היא נתנה.
היא לא ידעה מי אנחנו. ואנחנו לא דיברנו.
אנחנו אכלנו. ואחרי זה.
והיא גרה בבולה. בכפר בולה?
כפר בולה. כן.
כן.
אחרי זה אנחנו המשכנו משמה. לכיוון סקולדיש.
דרך אגב. אימא שלי זיכרונה לברכה.
היה לה חוש התמצאות טבעי.
זאת אומרת שלא חשוב איפה שמת אותה.
בלי מצפן. עם מצפן.
היא ידעה לאן להוביל.
היא הובילה ביער את הקצינים הגבוהים
שהם לא ידעו איפה הם נמצאים.
אותנו סחבו על הכתפיים. את מבינה?
אני רוצה לשאול אותך רגע.
קודם כל. אם ביער.
אתם נתקלים באנשים שאתם מכירים. בסלו. מסלונים?
לא. לא. לא. לא נתקלים. לא נתקלים.
אני אגיד לך במה אנחנו נתקלנו. אני אגיד לך.
נתקלנו ב. באמהות
שבשעת חירום חנקו את הילדים שלהם. את מבינה?
מפני שלא הייתה להם ברירה.
רציתי לשאול אותך. אתה ואחותך. אתם ילדים קטנים.
כן.
יש חוקים? מותר לצחוק.
מותר לצעוק. מותר לבכות?
אה. תראה. לא. אה.
מותר הכל. הכל מותר. את מבינה?
אבל לא היה. תראי.
לרוב היינו רעבים. לא היה מה לאכול. את מבינה?
זה היה מצב קשה מאוד.
אכלנו הרבה מהזה. מהיער. את מבינה?
אה. פה. כאן. שמה. לא היה מה לאכול.
אנשים היו רעבים. מתו מרעב.
אני זוכר אחד. ש. הוא כתב מ.
אה. ספר. שפטינסקי.
הוא כתב ספר על הילדות שלו.
הוא דרך אגב יותר מבוגר ממני ב-15 או 17 שנה.
מפני שאני הילד היחידי.
עם האחות שלי שנשארנו בחיים.
מפני של. אין יותר ילדים.
יותר קטנים לא היו.
אז. אה. הוא כתב ספר.
ואני זוכר שהיה להם.
היה להם כסף כנראה.
אז הם קנו בכפר הסמוך. שמה.
על יד הזה קנו. קנו אוכל. לחם.
ואנחנו שיצאנו. אימא שלו. נתנה לנו.
אה. לי ולאחות שלי חתכה פרוסה. את יודעת.
בעובי כזה. ונתנה לנו. לשנינו.
אה. 2 חצאי פרוסות. שאנחנו יצאנו מבולה.
כשהגענו ל. ל. בדרך הגענו לסקולדיש.
המקום הראשון שאנחנו נכנסנו זה היה לפילימוניכה.
זאתי האישה הזאתי. תגידי יהיה לה.
יש לה זכות. היא תוכל לקבל. אה.
מה היה השם של הגויה. של בס.
אה. היה לי פה השם המשפחה שלה.
ועם כל הזה אני לא יודע איפה שמתי את זה. הראש לא עובד.
מה. מה השם שלה?
פילימוניכה.
ואתם מגיעים אליה בעצם?
אנחנו מגיעים אליה.
מפני שזה המקום היחידי. תראי.
אה. ה. האימא שלי והסבתא הכירה הרי כל הכפר.
היה לנו טחנת קמח.
אז נכנסנו אצלה. נכנסנו
אצלה והיא העלתה אותנו ישר על עליית גג.
היה לנו כבר איפה לנוח.
וקיבלנו אוכל. וקיבלנו הכל.
אנחנו ישבנו שמה.
אני לא יודע. כמה חודשים טובים.
ופתאום הגיע אחד. והוא שואל. אה.
ברוסית: [משובש] (רוסית) אם הבעל בי.
אז אמרתי: "כן. [משובש] (רוסית) והוא הלך.
אבל אנחנו לא יכולנו להישאר.
מפני שאם בן אדם יודע שיש הזה.
אז ה. התחבאנו בתוך הבור של התפוחי אדמה.
ושמה היינו תקופה די ארוכה.
אני חושב שהיינו אצלה איזה שנה. אולי יותר משנה.
אני רוצה לשאול אותך. היו לה ילדים?
לא.
היא הייתה. היא גרה בגפה.
היא גרה לבד? היא הייתה.
לבד. לבד. לא היו לה ילדים.
ובעלה. נדמה לי. נפטר מזמן.
כן. אני יכול לשתות קצת מים. כן?
בשמחה.
היא גרה לבד. והיא שירתה אותנו טוב מאוד.
ו. אנחנו היינו בבור.
ואחות שלי היה לה בעיות עם ה.
היה לה פצעים. ו. ו.
והרבה כינים. את מבינה?
ב. זה. ואימא שלי טיפלה ב.
כל הזמן. אה. טיפלה בזה.
ועבר זמן. לא יודע כמה זמן בדיוק.
עד שהגיע. הדוד שלי הגיע.
הגיע עם החבר שלו. דוקטורצ'יק.
הגיע. ואז אנחנו עברנו.
ואנחנו עברנו. היה עוד אחד.
אה. שקראו לו. תני לי להיזכר. קראו לו.
היה יהודי. והיה איתנו גם כן אחד שהוא היה בעצם רופא.
הוא כל פעם הזריק לעצמו חלב. בתוך הזה.
חיים. אנחנו נעשה עכשיו הפסקה.
כן?
ואנחנו. אממ. נמשיך. אה. עוד מעט.
בסדר. אתם רוצים. אהה.
Testimony of Chaim Luninski, born in 1937 in Slonim, Poland, about the Slonim ghetto, escaping into the forests, and hiding in the home of a non-Jewish woman Childhood before the war; Soviet forces occupy Slonim in 1939; Soviet soldiers escape into the forests after German invasion; Slonim ghetto; movement restrictions; uncle helps partisans; Aktion; accommodating refugee families at home; transferring weapons to the partisans; escaping to nearby Skokdycze village; father dies; witness escapes with family to the Volche Norai forests; German offensives; hunger; finding a hideout in the marsh area; uncles join partisans; grandparents in poor physical condition; back to Skokdycze; death and burial of grandfather; witness sleeps in the cemetery; hides in the loft of a non-Jewish woman in Skokdycze; fear of denunciation; moves to a hiding place in a potato pit with the non-Jewish woman; lives in a bunker in the Pruszków forests; finds weapons in the forest; liberated by Soviet forces in 1944; back to Skokdycze at the end of the war; moves to Warsaw in 1947; attends Hebrew-language school in Lodz; immigrates to Israel in 1950; undergoes rehabilitation and acclimates.
details.fullDetails.itemId
10556011
details.fullDetails.firstName
Chaim
details.fullDetails.lastName
Luninski
details.fullDetails.dob
16/12/1937
details.fullDetails.pob
Slonim, Poland
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
07/07/2013
details.fullDetails.latestDate
07/07/2013
details.fullDetails.submitter
לוניאנסקי חיים
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer