Yad Vashem logo

Testimony of Zeev Duvdevani (formerly Leon Wichnevetzki), born in Paris, France in 1933, regarding his experiences as a child in Paris and in Chateauroux

Testimony
null
null
היום כ"ז בניסן תשע"ג. 7 לאפריל 2013.
אנו מראיינים מטעם יד ושם
את דובדבן. דובדבני זאב יליד פריז.
נולד ב-1933. מראיין דב גדי.
מר דובדבני מי היו המשפחה שלך?
מי היו המשפחה שלי?
הורים חמים. מאוד חמים.
אבא שלי הוא נצר משפחה גדולה
מאוד ברוסיה. אוקראינה. צ'רקאסי.
הוא היה הבן הבכור.
ובמלחמת הראשונה הוא גויס לצבא הצאר.
ובמסגרת הצבא הצאר הוא נלחם נגד הגרמנים
עד שפרצה מהפכה נגד הצאר ואז החיילים נשבו לכוחות הגרמנים
והיה מחנה שבויים בגרמניה.
מגרמניה העבירו אותו למפעל בבלגיה. כ. אה. שבוי.
עבד במפעל לייצור שוקולד בבלגיה
והמשפחה בבלגיה עזרה לו לברוח.
כדי לחצות את הקו לכיוון צרפת והוא הגיע לפריז.
הוא הגיע לפריז.
ולמה דווקא לפריז כאשר היה לו עבודה ב. בבלגיה?
אה. בגלל ש. לא. אבל זה לא עניין של עבודה.
הוא היה שבוי בבלגיה.
במסגרת השבי שלו.
אה. הבנתי.
הוא היה. אה.
צריך לעבוד ואני יודע. הסיפור היה שבת המפעל התאהבה בו
ועזרה לו ואמרה לו: "אתה יודע מה.
אם אתה כבר באירופה כדאי להגיע לפריז".
אז הוא הגיע לפריז מ. אה.
מבלגיה ונגמרה המלחמה וגבר צעיר שהשתחרר מהצבא. למעשה.
חיפש כלה ומצא את אימי.
מצא את אימי במסגרת של שידוך. אה. אימי באה מווילנה. ליטא.
הייתה לה איזה דודה בפריז שהגיע לפני שנים והיא. הדודה הזאת.
להיות שהיו שם פוגרומים גם באוקראינה וגם בליטא.
היו פוגרומים נגד היהודים.
החליטה משפחה להגיע לפריז אצל אותה הדודה
ולהיות שיש כבר דריסת רגל בפריז כדאי להתחיל.
הדודה בעלה היה חייט.
אבא שלי למד וחיפש דירה ב. איפה מוצאים דירה?
אמרו לה: "יש פלאצל. יש. היה ריכוז של יהודים
ושם תוכל גם למצוא דירה וגם למצוא מקצוע".
והוא למד להיות כובען והוא למד לתפור.
כובען. התחתן עם אימא שלי וזהו.
הם חיו בצרפת באושר ובעושר ואנחנו נולדנו.
מה. מה היה השם של אביך?
אבי היה וישנייבסקי ז'וזף.
שמו היה וישנייבסקי ז'וזף נולד בצ'רקאסי אוקראינה. אוקראינה.
ואימא שלך?
אימא שלי מרים או מרה.
מרה סידלסקי. מרה סידלסקי.
היא נולדה בליטא. בעיר הבירה. אה.
וילנוס.
כן.
וילנה.
וילנה. היא נדדה. הייתה משכילה. אהה. באמת משכילה.
היא ידעה יידיש. היא ידעה רוסית.
היא למדה גם גרמנית. היא ידעה קצת גרמנית.
היא הייתה מאוד משכילה. אה.
בניגוד למה שרוב הנשים באותו הזמן.
אה. היא לא הייתה. אה.
דתייה אבל בימי שישי היו מברכים על הנרות אצלנו בבית.
כלומר שמרתם על ה. על המסורת היהודית?
שמרנו על המסורת היהודית. בהחלט.
כל החגים היינו הולכים.
אהה. אבא שלי. אהה. בחגים היה הולך לרודיפבה.
היה שם בית כנסת הגדול בשכונה.
רודיפבה וכיפור וראש השנה.
וכשר הייתם אוכלים?
אהה. כשר. אה. לא הייתי אומר.
עוד היה ממזדמן.
להיות שאבא שלי היה בשבי ואכלו שם בשר סוס.
סוסים מתים. אה.
במלחמה הזאת בעיקר נלחמו עם סוסים.
לא היו כל כך הרבה מכוניות.
אז למחנה שבויים היו מגישים להם בשר סוס.
הוא מונה שם ל. ל. אה. ל.
[משובש] (שפה זרה) לטבח ראשי.
להיות שהוא ידע קצת גרמנית עם היידיש שלו.
הוא הסתדר עם הגרמנים והם מינו אותו.
כולם היו שם קוזאקים. היחידה שלו.
אז הוא ידע יידיש.
יידיש. גרמנית פה ושמה הסתדר.
מינו אותו לממונה על המטבח במחנה השבויים.
והוא למד לא לאכול כשר.
ב. בבית. אה. איפה שגרתם?
כן.
זה היה בית גדול?
הדירה הייתה דירה קטנה.
שזה כמה חדרים?
אהה. חדר וחצי. חדר וחצי.
אה. היה עוד גז. תאורה זה היה גז.
עוד לא היה. מים זה היה בחדר המדרגות.
זה היה משרת כמה דירות.
שירותים חדר המדרגות זה היה משרת.
אה. זה היה משרת 3 משפחות למעשה.
3 משפחות וכל אחד.
שכולם היו יהודיות?
לא. לא. לא כולם. לא.
היה מ. שם מפתח אחד וכל אחד היה רואה שזה ריק.
הוא היה יכול להיכנס. נכנס ישירות.
איך היו באותה תקופה. איך היו היחסים ב. ברחוב הפלאצל?
כלומר ה. היה ריכוז גדול של יהודים או זה היה מעורב?
היה ריכוז עצום של יהודים.
ובכל זאת היו לא יהודים?
אהה. למה ריכוז גדול של יהודים?
תראה אני מדבר עד כמה שזכור לי. אני הייתי ילד.
כן.
אבל זה אחרי שהיטלר עלה לשלטון ואז הגיעו יהודים מגרמניה.
הגיעו יהודים מאוסטריה. הגיעו יהודים פליטים. פליטים.
ואז. אה. כל מקום פנוי היה מתמלא ביהודים
ותמיד כל יהודי בעולם ידע שאם רוצה להסתדר.
מגיעים לפלאצל בפריז והיהודים עוזרים ובאמת עזרו.
היו אוספים כסף ומי שהיה מוכן לעבוד 12. 14 שעות.
כמו שהיהודים יודעים לעשות היו קולטים אותו ב.
אה. כחייטים כ. אה. אני יודע.
כל העבודות שיהודים מתעסקים בעולם.
ב. בתוך הרחוב. בתוך השכונה.
בתוך השכונה ובריכוז כזה גדול של יהודים.
מה היה. היו חיים תרבותיים. אם היה אפשר להגיד דבר כזה.
באותה תקופה?
תראה תרבותיים. היו באים לבית הכנסת
ובעיקר בחנויות בשכונה היו תקליטים ביידיש.
ספרים ביידיש. הייתה ספרות אדירה ביידיש.
יהודים מארצות הברית שלחו עיתונים.
עיתונים ביידיש. אהה. ספרים ביידיש.
אני יודע שאבא שלי באופן קבוע היה עולה לרודירוזייה
ומביא משם עיתון אמריקאי יהודי איפה שחדשות העולם.
כ. אה. אה. אתה זוכר את השם ה. העיתון?
אה. השם של עיתון זה היה אונדרווכט נדמה לי משהו כזה.
כן.
אני לא. לא בטוח ב. בזה.
והוא היה קונה עיתונים וקונים.
אה. אהה. תקליטים. תקליטים ביידיש שי.
שירי חסידים. אה.
מאוד אהבו את זה. מאוד אהבו את זה.
אבל בשיחתנו. אה. אמרת לי שאביך נטה קצת ש.
שמאלה. כלומר הוא היה קומוניסט?
איך. איך הוא. איך זה הסתדר?
תראה. להיות שהוא למעשה היה קיים כשפרצה המהפכה ברוסיה.
זאת אומרת בין הצאר ופתאום קם שלטון חדש.
שלטון חדש שמתיימר לאפשר לכל אדם
לחיות בצורה חופשית ואתה יודע.
מרקס ואנגל ו. ו. וזה וזה.
כשהוא בעצמו סבל מ.
הוא היה ביחידה של קוזאקים ששנאו יהודים
ובבוקר הרב סמל היה רוצה לראות את עצמו
במגפיים של אבא מבריקות.
למרות שהיה שם בוץ ואם הוא לא ראה את עצמו בתוך המגפיים.
היה נותן לו. אה. עם השוט של הזה והוא היה חוטף.
חוטף מכות בגלל זה אותו רס"ר הוא אחד מהראשונים שנפל.
אבל הוא לא נפל מהכדורים של גרמנים.
הוא נפל מהכדורים של היחידה שלו.
אה. הוא היה שנוא גם על הקוזאקים האחרים.
אז. אה. באופן אוטומטי עם השלטון שמהעבר לא היה בסדר.
הקומוניסטים מבטיחים שנהיה כולנו זהים.
אז כל השכונה. הרוב.
רוב היהודים בשכונה האמינו שהקומוניזם יביא ל.
לשוויון. הקומוניזם יביא ל. ל. לחופש.
אה. לא יהיו יותר פוגרומים. לא. לא יהיו דברים כאלה.
עצם העובדה ש.
אה. בשיחתנו גם כשדיברנו.
כן.
שהייתה. הייתם גרים ב. בר.
בבית שהיו גם לא יהודים.
לא יהודים.
איך היו היחסים ביניכם בין המשפחות היהודיות
למשפחות ה. היהודיות?
תראה. מעט מאוד. מעט מאוד לא יהודים גרו באותו הבית.
כמה שאני זוכר גרנו בקומה ראשונה [משובש] (שפה זרה)
גרנו שם בקומה ראשונה.
השכנה שלנו הייתה כובסת. כובסת.
גויה וגם מקבלת כביסה ומגהצת
ומספקת לעשירי האזור את הכביסה המגוהצת כך הלאה וכך הלאה.
חוץ מזה. זה היה בית של 5 קומות.
בעל הבית שהשכיר את הדירות הוא היה גוי.
זה הבית היה שלו [משובש] (שפה זרה) וחוץ מזה.
נדמה לי. שהיה אולי עוד זוג לא יהודים בתוך הבית.
אה. חוץ מזה כולם היו יהודים.
כולם היו יהודים אה.
אבל היחסים איך היו?
טובים. קורקטים או.
תראה להיות שהרוב.
הרוב היו יהודים היו לפני המלחמה יחסים קורקטים.
קורקטים.
כן. אפשר היה לשוחח עם השכנים.
למטה הייתה מאפייה ו. והיינו שם מביאים.
אימא הייתה מכינה את התבשיל של יום שישי
והוא היה מאפשר לה להכניס את זה לתנור במאפייה שלו.
ושם הכול היה מתבשל.
היו יחסים קורקטים בסדר. בוא נגיד כך.
איזה שפה דיברתם בבית?
בבית דיברו יידיש. אבל כשלא רצו שהילדים יבינו.
לי יש אח ואז היו מדברים רוסית ביניהם.
אה. אבא שלי דיבר שוטפת רוסית ואימא שלי הייתה משכילה.
היא ידעה גם רוסית כמו שצריך ודיברו רוסית.
ואז אנחנו כמה פה ושם למדנו כמה מילים ברוסית.
אבל בעיקר ביידיש.
עכשיו כש. היה לכם רדיו למשל בבית?
היה לנו רדיו ולא רק זה. אבא למד לעשות. אה. רדיו מגלן.
פוסטה גלן. לא יודע אם שמעת דבר כזה.
כן. עם האבן.
אבן אבן.
עם האבן.
ומסובבים ולהיות שהוא כדי. אה. להוסיף משהו.
להיות שהוא היה שכיר.
אז בימי ראשון היה הולך לשוק הפשפשים ושם דוכן.
שם. אה. לפני המלחמה אפשר היה לשים סתם שטיח
ולהניח על זה כל מיני דברים ישנים.
הוא היה תופר. אה. כובעים. אז. אה.
הכובעים הלא מוצלחים הוא היה מביא לשוק הפשפשים.
הוא היה מוכר ולמד מהשכנים שלו לעשות.
.רדיו גלן ולכל אחד מאיתנו עם אוזניות
ישבנו עם אוזניות ושמענו. אה.
רדיו עם הפוסטה גלן.
עכשיו. שאתם חיים בתור האווירה.
שבאותה תקופה היא לא הייתה.
אה. לא היו זמנים שקטים.
היו מאוד הפגנות בצרפת.
היו.
היו 36' עברתם אומנם היית ילד קטן.
יכולת להבחין את המתיחות בבית?
תראה ככה. אה. אני אייז.
כיתה ראשונה הייתי בבית ספר רוידיזוס פטלייאר.
רוידיזוס פטלייאר. זה היה בית ספר
שכמעט כל הילדים היהודים היו שם יהודים. כמעט כולם.
כלומר זה בית ספר ממלכתי?
ממלכתי.
לא בית ספר עירוני.
לא לא לא. ממלכתי צרפתי. איפה שרוב התלמידים היו יהודים.
רוב התלמידים היות שכל השכונה הייתה יהודית.
רוידיזוס פטלייאר זה היה בית ספר באמת.
ובשנה הראשונה זאת אומרת. כיתה א' הייתי שם.
שמה אימא היו לה חושים טובים. היא אמרה: "תראה.
בית ספר כזה לא רצו שכל היהודים שם מרוכזים".
והיא זכרה את הפוגרומים ב. בווילנה.
היא אמרה: "יש ספר רודמוסי. אה.
יש שם. איפה שאחיך למד. כדאי לעבור לשם".
ושם הספקתי ללמוד שנה אחת.
מ-39'.
עד. אה. כן. עד שפרצה מלחמה.
כלומר. אה. אחרי ה [משובש] (שפה זרה) כלומר ב-40'.
ב-40' כן.
כלומר התחלת ללמוד בכיתה א'. ב-39'.
39' וכיתה ב' אני למדתי אה ברודמוסי.
כן.
זה היה בית ספר איפה שסך הכול
בכיתה שלנו היו 3 יהודים. לא יותר.
אבל יכולת להרגיש מתיחות בתוך הבית?
אילו. אה. סימני שאלות מה נעשה אם?
אהה. איפה. אצל ההורים שלי?
כן.
לא לא. כשהיו בעיות רצו להסתיר את זה מהילדים.
אח שלי הלך לעבוד.
שלחו אותו לעבוד. הוא למד מקצוע.
כי אביך. אה. כי אחיך היה יותר מבוגר?
מבוגר ב-10 שנים ממני כן. כן. היה מבוגר ב-10 שנים.
הוא עבד באיזה בית דפוס. שהיה קרוב למד שם כמתלמד.
למד בבית דפוס עד שהוא התחיל להשתעל.
בגלל שאז היו חומרים חזקים מאוד.
שלחו אותו לאיזה בית הבראה והפסיק.
אה. לעבוד בבית דפוס ואז פרצה המלחמה.
אז כשפורצת המלחמה.
כן.
מה קורה בבית באותו. באותם ימים?
תראה. בשכונה כמעט ולא הרגישו שום דבר.
אצל היהודים דאגו לבעיות של היהודים.
אבל כולכם כל היהודים.
כל השכונה ב. בעיקר ההורים שלך הם היו.
אה. עברו.
עבדו.
או שמעו. עברו את הפוגרומים שהיו.
כששמעו את הנאומי היטלר והנה המלחמה פו.
אה. פרצה מלחמה מה. מה הם חשבו?
הייתי ילד.
אבל לא.
הם דיברו ביניהם ברוסית.
כל מה שהיה לא נוח דיברו ברוסית עד שיום אחד אמרו: "זהו.
הצבא הצרפתי הגדול הולך להתייצב בקו מז'ינו כדי.
מז'ינו כן.
כדי להתמודד עם הכוחות הרשע.
ואז אבא שלי לקח אותנו לרוד ריבולי וראינו את המצעד
של הצבא הצרפתי שצועד בעגלות עם סוסים וזה ו.
ו. בכחול בולט כזה שאפשר יהיה להוריד אותם בקלי קלות.
ככה הם צעדו ברחוב רוד ריבולי.
זה אני זוכר כילד ראיתי את זה.
וזהו וחזרנו. פרצה מלחמה.
וכעבור מספר ימים. מספר ימים הודיעו
לנו בעירייה שצריכים לקבל מסיכות גז.
הלכנו רידו נוטרדם מול הכנסייה. אה.
שם תחנה של מכבי אש וחילקו לנו מסיכות גז ל.
לכל המשפחה בגלל ש. אה.
על פי הפקת לקחים הגרמנים עלולים כדי לכבוש את פריז. אה.
להפציץ את פריז עם גז. עם גז אז יש.
אחרי מספר ימים אמרו מפנים את הילדים.
מפנים את ילדי בתי הספר.
אז. אה. בסדר. אז. אה. נסענו.
לקחו את כל הילדים מהכיתה כמו שהיינו.
ביקשו אישור מההורים והשאירו את ההורים בפריז
ולקחו אותנו לנורמנדי.
לאזור נורמנדי אצל כפריים. כפריים. היו שם כפריים.
ושם ראינו את הנסיגה של כוחות הברית. הבריטים נסוגים.
כל בוקר היינו יוצאים מהבית של האיכר.
רואים שם צבא מובס. צועד עם מקלות. עם הרובים.
אה. מצב רוח ירוד והם צעדו לכיוון הים.
זה היה אזור נורמנדי.
כשהם יודעים שמישהו הבטיח להם לאסוף אותם על חוף הים.
איפה בנורמנ. איפה נורמנדיה ב?
איפה נורמנדי זה היה כפר. אני לא. לא זוכר.
זה היה קרוב ל.
לא לא. לא זוכר את השמות.
ושם ראינו איך שצבא מובס
צועד לכיוון הים כדי שיבואו לאסוף אותו.
ומה אתה מרגיש באותם רגעים?
אני ילד. אני רואה צבא.
אני לא מאבחן שום דבר ואימא בינתיים.
היה משא ומתן עם. אה. עם. אה. עם צרפת וכנראה ש.
כנראה אני לא. לא בקיא עד כדי כך.
כנראה שהגיעו לאיזה הסדר עם הגרמנים ואז. אה.
אימי הופיעה והיא אמרה: "אנחנו חוזרים לפריז.
חוזרים לפריז". המלחמה נגמרה.
כלומר. כשה. היית בנורמנדיה היית עם האימא שלך?
לא. הייתי לבד.
אימא נשארה בפריז. היא באה לאסוף אותי.
ואימא באה ומי ב.
ההורים. ההורים באו לאסוף את הילדים שלהם.
אמרו מלחמה נגמרה. הודיעו המלחמה נגמרה.
חתמו על הסכם עם. אה.
ואז. אה. כדי להגיע חזרה לפריז לא היו רכבות סדירות.
נסענו בקרון משא. אבל לפני זה הספקתי יחד עם אימי
ללכת על שפת הים.
לא היינו רחוקים מהים ואז ראינו את המטוסים הגרמנים
מפציצים סירות דייג של הצבא הבריטי שנסוג.
שהספיק לעלות על הסירות האלה ואימי אמרה:
"הינה יש 2 קצינים גרמנים מבוגרים על ידינו".
והם דיברו גרמנית ואימא תרגמה.
והיא אמרה לי: "הם אומרים שהלכנו רחוק מדי".
היו ל. היו אלה שהשתתפו במלחמת עולם הראשונה.
כנראה אנשים מבוגרים. קצינים מבוגרים והיא תרגמה לי.
זה אני זוכר תמיד הם דיברו והם אמרו: "הלכנו.
היטלר שלח אותנו רחוק מדי.
זה אנחנו. זה לא יצא טוב מכל העסק הזה".
זה מה שאני זוכר.
ואז אחרי זה הגענו לאיזה תחנת רכבת ומשמה. אה.
קרון משא וככה הגענו חזרה לפריז וחזרנו לחיים הרגילים.
עד?
כשבפריז מסתובבים קצינים גרמניים מנומסים בסביבות נוטרדם.
שמה הייתה לי דודה הלכנו לראות.
הם מצדיעים לכל אישה והם מבריקים והם מנומסים
והם יפים וההתנהגות למופת.
ולאט לאט התחלנו להרגיש בשכונה שאנחנו לא רצויים. לא רצויים.
בשכונה במה?
בשכונה.
מה קורה בשכונה?
מה קורה בשכונה?
ילדים [משובש] (שפה זרה) יהודי מלוכלך להיות שהמש.
הממשלה שחתמה על הסכם עם הגרמנים היא הייתה פאשיסטית.
היא הייתה מהימין הקיצוני
והדגל שלהם זה היה להתפטר מהיהודים.
אנחנו היינו. אהה. מי שעוד הספיק ללכת ל.
לראות איזה סרט. כילד ראיתי סרט עם חולדות.
הנה היהודים הם חולדות וכך הלאה וכך הלאה.
ו. והאווירה השתנתה לגמרי.
אם כי אחרי הכיבוש הגרמני דווקא הייתה אופטימיות.
הם. אה. אנשים מתורבתים.
הם קמים במטרו ומאפשרים לנשים לשבת.
מה זה תרבות? איזה יופי.
קונצרטים היו בכל פארק הביאו את התזמורת הגרמנית.
הייתה מנגנת והכל היה יפה. הנוטרדם היה.
בכל פארק יש שמה מקום איפה שיש מקום לתזמורת.
היו מארגנים פעם בשבוע.
פעם בשבועיים ובאמת האווירה היא יוצאת מן הכלל.
ואז זה לקח קצת זמן ואז יצא איזה צו המחייב.
אתה רוצה לשאול משהו?
לא. רציתי לשאול אם אביך המשיך לעבוד כרגיל?
אבא המשיך לעבוד ואימא עזרה והם עבדו המון שעות.
המון שעות. ו. שעות בלי סוף.
עבדו בבית. עבדו בחנות?
עבדו בחוץ. אבא עבד בחוץ
והיה לוקח בנוסף לזה גם עבודה הביתה.
להיות שהוא תפר כובעים וקסקטים הוא לקח עבודה הביתה
ואימי הייתה עוזרת לו. צריכים לתפור. להפוך את זה ול.
לסיים ולחתוך את החוטים.
היא הייתה עובדת עד 00:00 בלילה כדי להתקיים.
ואז התחילו הקיצוצים. מה זה קיצוצים?
אה. יין אפשר לקנות רק. אה.
בקבוק בשבוע. אצל הגויים בשכונה זה הורגש. אה.
סיגריות זה מוגבל ואז התחילה
בשכונה אצל הגויים בעיקר התמרמרות על כך ש.
אה. יש פתאום קיצוב. צרפת העשירה הי. קיצוב.
ואצל היהודים. אה. הייתה הרגשה לא טובה.
הגיעו פליטים עם הרבה שמועות.
אני לא הייתי מספיק גדול כדי להבין מה שקורה.
אבל אתה ממשיך ללמוד?
אם אני?
אתה ממשיך.
ממשיך ללמוד כן. אני ממשיך.
והאווירה בלימודים בבית ספר היא נשארת אותה אווירה או יש.
אה. אותה אווירה. זה היה בית ספר. לא רחוק מהמרכז היהודי.
אבל בית ספר צרפתי והמנהלים היו ברובם.
הייתי אומר. קומוניסטים מאוד חופשיים. הם דאגו שיהיה סדר.
לא הרגשתי משהו מיוחד.
לא הרגשתי משהו מיוחד.
אה. ויצא הצו הזה שליהודים הכניסה אסורה לפארקים.
לקולנוע. לחנויות מסוימות וכך הלאה וכך הלאה
ויש ללכת עם מגן דוד. ז'וויף.
על ה. כלומר היה הצו.
הצו.
כל היהודים צריכים ללכת עם טלאי הצהוב.
עם טלאי צהוב.
באיזה. באיזה שנה?
אה. זה היה בסוף 42' נדמה לי.
נדמה לי. אני לא.
כלומר מ. מפרוץ המלחמה מ. מ-1940.
כלומר מהכיבוש הגרמני ב-1940 עד 1942.
החיים היו.
היה שגרת חיים.
כמעט.
ועכשיו 1942 אתם.
משהו כזה. אני לא מוכן להישבע באיזה חודש.
כן. אבל יש צו. אה. שכל היהודים צריך לנעוד. אה.
חייבים ללכת. אז מה קרה?
מה קרה בשכונה?
ה. החליטו שלהיות.
לא בושה להיות יהודי. להפך. זאת גאווה.
ואז הלכנו עם חולצות שבת לעבודה ולבית ספר.
אני זוכר שהייתה לי חולצה.
עם. עם טלאי הצהוב.
עם הטלאי הצהוב.
שזאת גאווה להיות יהודי.
זאת לא בושה לא להתבייש.
מחייבים אותנו ללכת עם סמל.
אנחנו נשים את זה על החולצה היפה ביותר.
מי החליט?
הוועד היהודי בשכונה.
הוועד היהודי היה שם ארגון. ארגון.
אני אספר לך הייתה איזו אישה שהייתה גרה אצלנו. ז'י.
אה. ז'וויף. אה. איך קראו לארגון הזה?
היא עבדה בקונסיסטואר.
היא הייתה מזכירה בקונסיסטואר ו.
איך עברו את ה.
אה. את הצווים שלהם [משובש] (שפה זרה).
כלומר את ההודעות של הקונסיסטואר. איך עברה לה?
אה. אז זה מפה לאוזן.
מפה לאוזן.
מפה לאוזן.
ש?
שצריך ללכת עם חולצה לבנה. אה. צ.
לא צריך להתבייש מהסמל. מהיהדות.
צריך להמשיך להתקיים.
צריך להישמע להוראות השלטון.
מאיפה קיבלתם אתם את הטלאי הצהוב?
מהעירייה.
הלכתם לעירייה וחילקו לכם?
כן. זה היה חובה. או קומיסרייט פוליס. אני לא זוכר.
ו. וקיבלתם את זה?
וקיבלו כן. מי. או בתחנת המשטרה הקרובה
[משובש] (שפה זרה) יש תחנת משטרה.
אתה זוכר. מי. מי הלך להביא במשפחה?
מה?
מי הלך להביא אותם?
אבא. אבא הלך להביא. אבא. כמה נפשות.
הוא זוכר את היחס.
נפשות היו. נתנו לו מספר. אה.
זה וחובה על פי צו וכתוב והטביעו בתוך התעודה שלו ז'וויף.
תעודת זהות שהוא יהודי ו. אה.
של אימא הטביעו שם את החותמת שהם יהודים.
יהודים והם חייבים ללכת עם ה. אה.
אתה זוכר את ה.
הרגשתך יום הראשון שאתה צריך ללכת לרחוב או לבית הספר?
לבית הספר.
עם החולצה.
הלבנה.
הלבנה עם הטלאי.
החדירו לי שזה. זה לא להתבייש מזה.
להפך להיות גאה בזה שיש לנו ח.
אה. סמל יהודי אנחנו יהודים.
ונפגשת או פגשת או אנשים.
אה. היית נוסע למשל ב. בתחבורה ציבורית?
אסור אסור. איפה. אסור.
כמו במטרו. ללכת לבית הספר יכולתי ללכת רק ברגל?
לא. ברגל ברגל. הכל ברגל.
ופגשת או נפגשת עם לא יהודים שראו שיש לך?
בבית ספר. בבית ספר.
ומה. איך איך ראו את זה?
המורה. המורה. המנהל.
איך התייחסו אליך?
התייחסו בסדר. לא. לא אמרו. לא שום דבר.
מה זה בסדר?
עד שיום אחד. עד שמ אחד.
המנהל בית הספר אסף את 3 היהודים ש.
אמרתי לך זה היה בית ספר שהוא היה מרוחק ממרכז קצת.
ואסף והוא אומר: "כדאי שמחר לא תחזרו יותר לבית הספר.
באו מהמשטרה וביקשו את שמות היהודים שלומדים בבית הספר הזה.
ועדיף שלא תחזרו יותר לבית הספר. תמסרו את זה להורים.
אני לא יכול לתת לכם שום דבר ב.
בכתב. אבל תדעו לכם שזה מסוכן".
סיפרתי את זה ל.
להורים?
להורים ואמרתי: "הנה אנחנו כבר לא יכולים לבוא.
המנהל ביקש שלא נבוא יותר. זה מסוכן".
בינתיים מה קורה בשכונה?
השכונה הייתה. היו שמועות.
אני הרגשתי את זה אצל ההורים. שמועות קשות מאוד.
הם דיברו ברוסית וסיפרו סיפורים.
ואימא הייתה חוזרת מהשוק. מצב רוח קשה.
ולהיות שאבא היה מקורב עם מפלגה קומוניסטית.
אמרו לו שיש קרע בין גרמניה ורוסיה הקומוניסטית.
ויהודים קומוניסטים. כנראה שיהיו בעיות.
בינתיים הגברים בתוך הבתים שלנו
נתבקשו להתייצב בתחנת המשטרה הקרובה ביותר לאחר שהגיעו.
זה כולל את אביך?
זה כולל את אבי. כן.
וזה הלך לפי אני לא יודע איזה סדר או לפי הא'-ב'
‮ואנחנו וישנייבסקי זה ‭W‬ זה בסוף.‬
התחילו בזה. וראו שהלכו ולא חזרו.
אז הייתה שמועה ששולחים אותם למחנה העבודה.
רק גברים. מחנה עבודה בגרמניה וזה.
וזה היה באיזה חודש?
לא יכול להגיד.
זה היה קיץ? ירד גשם?
היה קר? 1942?
נדמה לי שזה היה בתחילת 43' משהו כזה נדמה לי.
לא לא.
לא. 42' זה היה 42' זה היה לפני ה.
האיסוף הגדול.
האיסוף הגדול וונדים זה היה. 42' זה היה.
או יוני אר. קשה לי להגיד. קשה להגיד.
כש. שאביך מקבל צו להתייצב. הוא מתייצב?
לא. להיות שאנשים לא חזרו בתוך הבניין שלנו.
כלומר היו כמה מחזורים?
היו כמה מחזורים. זה היה לפי.
כנראה לפי א'-ב' והוא קיבל.
שנניח. בסוף החודש הוא צריך להתייצב. היו לו 15 יום.
משהו כזה וראה למעט האדם ששמו היה לונקה.
לונקה. שמו לונקה היה. הוא הלך להתייצב והוא לא חזר.
לא חזר ואז סיפרו ששולחים אותם מחנה עבודה.
ו. הוא היה לו ניסיון עם ה. הוא היה חייל.
הוא ידע מתי לברוח. הוא ידע.
הוא הרגיש שזה מסריח כל העסק הזה.
החליט שהוא עובר לאזור החופשי. אזור לימו.
עכשיו איך עוברים לשם?
הייתה כנראה. כנראה. אני לא יודע כמה הוא שילם
והוא לקח את אחי שהיה מבוגר ממני ב-10 שנים ואנחנו.
אימא ואני נשארנו בפריז בגלל שאימא של אימא שלי.
הסבתא הייתה משותקת. היה לה גוט.
היא הייתה לא יכולה ללכת. היו לה בעיות עם הרגליים.
ואז. אה. אימא אמרה: "אני לא יכולה להפקיר את האימא שלי.
אני נשארת". ואני הייתי הילד הקטן נשארתי איתה.
ואבא ואחי עברו את הוויר זון [משובש]
את הלין דה דמרקסיו עברו את הקו המפריד בין האזור הכבוש
וכביכול אזור חופשי זה היה בוויר זון.
והיה שם איזה נהר שהיו צריכים לחצות.
מצאו תמורת תשלום אחד שהביאו אותם בסירה והגיעו
לצד השני של הזון דה דמרקסיו. ושמה הגיעו משמה.
מישהו עזר להם להגיע לשאטורו
ושם היה תא של המפלגה הקומוניסטית וגייסו אותם
‮‭frontier terre partisan‬ את שניהם.‬
‮‭F. T. P‬.‬
‮‭F.T.P‬ ולמזלו של אבא מי שהיה אחראי על ה-‭F.T.P‬.‬
שמה היה איזה קולונל רוסי שברח ממחנה. אה. שבויים.
‮הוא ארגן את ה-‭F.T.P‬‬
[משובש] (צרפתית) והוא שימש כמתורגמן.
גייסו אותו והוא היה צמוד לאותו הסגן אלוף.
ביום הוא היה עובד במפעל.
באחד מהמפעלים ובלילה היו יוצאים.
הוא אף פעם לא סיפר לי מה שהם עושים.
והוא היה המתורגמן שלו.
היה מתרגם מרוסית לצרפתית.
היות שהקולונל הזה לא ידע צרפתית.
והיה קשר בין. ביניכם?
כן. כן. כן.
הוא היה חיים רק ביום חיים רגילים.
הוא היה יוצא לעבודה. חובה.
חובה הייתה לצאת. גם אחי הוא עבד במשתלה.
אבא עבד במשתלה.
ואחי עבד באיזה מפעלי לטקסטיל בשאטורו ביום.
ובלילה וערב ועל פי.
ועל פי דרישה הם היו יוצאים ומתייצבים באיזשהו מקום.
אני לא יודע אני.
לא. אבל הקשר אני מדבר עם ה.
אה. עם פריז?
עם. עם י.
אנחנו נשארנו בפריז בינתיים.
אבל ידעתם מה קורה?
יש מכתבים?
אה. לא היו מכתבים.
או. או אין קשר יותר?
לא. אין קשר. אבל זה לא לקח הרבה זמן.
אבל ידעתם איפה אבא?
ידענו איפה אבא.
איך?
ידענו. אה. מישהו שעזר להם להגיע מהמפלגה או משהו כזה.
אימא ידעה. איך היא שמעה? אני אין לי מושג.
אבל אתם. אתם שאתם בפריז.
אנחנו בפריז.
איך אתם ממשיכים.
אה. את הח. את השגרת חיים?
אה. שגרת חיים להיות שאין גברים.
הגברים כולם.
וי. אין. ויש. ויש עבודה?
נשארו רק נשים וילדים.
ויש עבודה?
עכשיו. אבא השאיר קצת זהב. קצת פה יהודים תמיד אה. מ.
דואגים שיהיה זה. עם זה התקיימנו.
אבל זה לא לקח הרבה זמן. היינו הול.
התקיימנו זה אומר מה אתה עושה?
מה אני עושה? אה. אימי פעם. אה. שעה.
שעתיים ביום יושבת איתי מלמדת אותי חשבון.
מלמדת היסטוריה. סיפורים.
מה קורה ברחוב?
מה קורה ברחוב?
אווירה מפחידה.
זאת אומרת אנשים לא יודעים.
הם. אה. מדברים בין הילדים. מספרים.
י. מדברים בין הילדים. כלומר יש לך חברים?
יש לי חברים. כולם יהודים.
ומה מספרים?
מספרים שה. ההורים. שהאבא. אה.
נלקח חזרה אם הוא נתין פולני.
אם הוא היה נתין פולני לקחו אותו חזרה לפולין.
ועם הזמן נותנים לו להתבסס והוא יביא את משפחתו לשם.
זאת אומרת. כל אחד מהילדים תכנן
שבקרוב הוא יחזור למקום איפה.
מהיכן הורים הגיעו לפריז. ה. צרפת.
יחד עם גרמניה מארגנים נסיעות וזה בחינם. וכך הלאה וכך הלאה.
ודיברו. דיברו ברחוב הילדים היו המון סיפורים.
המון סיפורים על זה שחוזרים ל.
לפולין. לרוסיה. לכל אחד.
"מאיפה אתה?" "מאזור זה וזה".
"איזה יופי שם זה אזור נפלא ועוד מעט יחזירו אותך".
אהה. זה היה זמן איפה שילדים היו משחקים
ברחוב רויד דגדמי. זה היה בדיוק בשכונה וזהו.
אין אבא. אבא הוא כנראה עובד. מכין לנו מקום.
בינתיים אנחנו אחרי צוהריים.
כל יום היינו הולכים ברגל מובר מיצ'ואליט זה לא רחוקמ.
אה. הוטל דה וויל. מאיפה ש. אה. אוביה דיוטופ.
היינו הולכים לראות את סבתא.
היא הייתה כמעט משותקת עד שיום אחד.
אבל כשאתם. שאתם עוברים ב. ברחובות האלה.
רגיל.
עד שאטלה למשל.
ו. יש מחסומים?
לא. אין מחסומים.
אתם עוברים.
אין מחסומים כדי להס.
אתם הולכים ברגל?
הולכים ברגל. איפה תחבורה שום דבר. ברגל זה לא רחוק.
לא רחוק מ. מהוטל דה וויל ואז היו הולכים ברגל חופשי.
אין. אין שום בעיה.
כדי להסתיר את הז'וויף האימא הייתה שמה שאל רחב
ועליי היה איזה מעיל. של.
היו מסתירים את זה והולכים לטייל.
אימא עם הבן שלה וככה כל יום זה נמשך איזה שבועיים. 3.
עד שיום אחד הגענו והשכנות.
השכנים אמרו: "לא כדאי לכם לעלות.
הסבתא כבר איננה.
באו עם אלונקה והוציאו אותה משמה.
הוציאו אותה משמה ולא יודעים לאן לקחו אותה. לא לבית חולים".
אה. הסתבר לנו. אימא קצת שאלה שמישהו.
כנראה היא רצתה את הדירה של סבתא הלך להלשין ואז. אה.
לקחו את הזקנה ויותר.
אז אימא אמרה: "אין לנו יותר סיבה להישאר בפריז.
אנחנו נחזור להתאחד עם ה. עם הגברים".
ואז שלחו אותי
‮עם ‭social assistance‬ עזרה סוציאלית. אני זוכר.‬
אבל. אה. אז העובדת סוציאלית מטעם מי?
לא יודע. לא יודע. לא יודע אם היא הייתה יהודייה.
‮לא יודע ‭U.J.F‬ אני יודע.‬
‮‭Union Juifs de France‬ או משהו כזה.‬
כן.
‮ארגן את העסק הזה. ‭U.J.F‬ זה היה. ו.‬
ארגן איזה. איזה עניין?
אפשר היה ל.
לבוא לקבל טיפול רפואי. אפשר היה לקבל.
וכנראה. אה. ניתן היה להבריח ילדים.
ובעיקר ילדים לזון ליברה.
בגלל שאבות כבר לא היו ולא ו. ו. בזון ליבר. אה.
היו שם כל מיני מוסדות איפה שילדים יהודים
היו מרוכזים שמה והביאה.
אה. נסענו לתחנת הרכבת.
ישבנו בקרון. היא אמרה לי: "אתה תשב".
רגע. כלומר החלטתם אחרי שסבתא נלקחה?
כן. להתאחד עם ה.
לעזוב. לעזוב את פריז.
לעזוב את פריז. כן כן. לעזוב את פריז.
וזה לקח כמה זמן עד ש?
לא. ברגע שלקחו את האימא שלה. אה. זה לקח כמה ימים.
לא יודע למי היא פנתה כדי לקבל את העזרה הזאת. אין לי מושג.
אבל יום אחד היא אמרה. נתנה לי. אה. מזוודה קטנה.
נתנה לי ספר עם ציורים. היה איזה מיקה. משהו ספר.
מה שאמרו לה לעשות.
והיא אמרה: "יש גברת. איזה דודה.
היא תסביר לך בדיוק מה אתה צריך לעשות בזמן הנסיעה".
והיא אמרה לי: "אתה לא מכיר אותי. אני יושבת ממולך.
אתה תשב עם הכפריים". היו שם כפריים כשנכנסנו לקרון.
"שב ביניהם. ותקרא את הספר שלך.
אתה תראה חיילים גרמנים. אתה תמשיך לקרוא.
הם יחשבו שאתה הילד שלהם.
אתה לא מכיר אותי. לא מכיר אותי".
ומה הרגשתך שאימא אומרת את ההצגה הזאת שאתה לא מכיר אותי.
אתה צריך לשחק אותה מין משחק כזה?
שום דבר. קיבלתי את זה.
למה?
למה לא? אמרתי היא אמרה. אני הולך.
הרגשת.
הרגשתי שאני הולך להתאחד עם אבא שלי. מה עם אחי. [משובש]
אבל לצד העובדה שאתה. אתה ער.
הייתה ער ל. למצב המיוחד ש.
לא. לא. לא הרגשתי סכנה.
אתה בגיל הזה לא מרגיש סכנה.
האימא אומרת נוסעים.
והגברת הזאת מלווה אותך. אישה מבוגרת.
אתה יכול לסמוך עליה.
אתה תעשה בדיוק מה שהיא מסבירה לך ולא שואלים שאלות.
ה. המשמעת הזאת.
אתה צריך להיות ילד ממושמע.
גם.
אם. אם בגיל כזה. שאתה יושב בן האיכרים בקרון
ואימא יושבת במקום אחר.
לא אימא. אימא נשארה בפריז עוד.
אה. אימא.
אימא עוד נשארה בפריז היא לא נסעה יחד איתי.
כלומר אתה מי. אתה. אתה מתנתק.
אני נפרד מאימא. אני נוסע רק עם העוזרת הסוציאלית בקרון.
אימא עוד בפריז. היא אמרה: "אל תדאג אני אגיע.
אתה תגיע ראשון. קודם כל תגיע לאבא.
אבא יקבל אותך בתחנת המשטרה. בתחנת הרכבת בשאטורו".
איך מתנהל?
איך מה?
איך. איך התנהל ה. ה. איך התנהלה הנסיעה?
הנסיעה בסדר. עליתי על רכבת. ישבתי בין 2 כפריים כנראה.
לא שמתי לב. הוצאתי את הספר. התחלתי לקרוא היה לי ז'ורנלים.
מישהו. ו. אבל ז. אתה תלשת את ה.
בטח בלי זה. בלי זה כן. כן. כן.
הייתי לבוש כמו ילד צרפתי רגיל ובלי שום בעיות.
אתה לא יהודי. אתה לא מראה שום דבר.
אתה לא מדבר עם אף אחד.
אתה יושב וקורא את העיתון שלך.
אבל עצם העובדה שאתה יושב בין האיכרים
ובין האנשים מישהו שואל ילד למי?
שום דבר.
אף אחד לא שואל?
כל אחד עם העסק שלו.
צרפתי הוא לא. הוא לא כזה פתוח.
הוא יש לו את העניינים שלו. מדברים ביניהם.
אני ישבתי ביניהם. ישבתי איתו.
היא ביקשה אם אפשר להושיב את הילד פה.
בגלל כיוון הנסיעה. משהו כזה.
ו. והושיבו אותי.
והוצאתי את הספר שלי. קראתי בוויר זון.
לין דה דמרקסיו הגרמנים עלו ועברו מקרון לקרון.
הסתכלו. הסתכלו. המשיכו הלאה
והרכבת המשיכה וככה אני הגעתי לשאטורו.
ובשאטורו. אה. אבא ואחי חיכו לי בתחנת הרכבת.
והגברת עושה. עשה לך. עשה לך. עשתה לך. אה.
סימן שפה הגענו הרי ל. הכרת את ה. את הקו?
כן בטח. ברגע שהגענו
לשאטורו היא אמרה: "הנה. זאת התחנה".
נתנה לי נשיקה שלום.
"אתה לא זוכר אותי. לא ראית אותי.
לא שמעת עליי שום דבר".
וזה נגמר ולא יודע מה שקרה איתה אחרי זה.
כנראה היא חזרה לפריז והמשיכה.
אה. זה היה משהו יוצא מן הכלל.
עכשיו מה. מה קרה אימא. אימא נשארה בפריז.
לפי מה שלי ידוע והצליחה באמצעות אותו ארגון.
לקבל מסמכים מזויפים כספרדייה.
ספרדייה או מ.
אימא שלך?
אימא שלי כן. היא צבעה את השיער שלה שיהיה לה שיער שחור חזק
ועשו תמונות והיא עשתה תעודת זהות חדשה.
ככה שמעתי. אני לא.
וככה הגיעה כעבור שבוע. 10 ימים הגיעה לשאטורו.
הלכנו שלושתנו ל. לקבל. אה.
לקבל אותה בתחנת הרכבת.
בינתיים יש סיפור שאני צריך לספר לך.
בבקשה.
בבניין איפה שאנחנו גרנו בפריז.
הייתה אימא אחת הורית מעל הקומה שלנו.
ו. רבקהל'ה שמה היה. והיא עבדה ב.
‮אה. ‭Union Juifs de France‬.‬
‮‭U.J.F‬ היא עבדה ואצלה היו רשימות‬
על יהודים מהקונסיסטואר. חתונות.
בר מצוות. לידות וכל זה וזה.
ובאו מהמשטרה וביקשו שהיא תמסור את ה.
זה היה ספר עבה שהיו רושמים את הרשימה.
את הרשימה.
היא סחבה את הספר והעדיפה. אמרו תיקחו אותי.
אני לא. זאת הייתה הגנה פסיבית.
הכי אם אחד הורית. היה ילד בן 4 משהו כזה. 5.
וגם האימא שלה הייתה גרה איתה.
אישה זקנה. מסכנה והיא העדיפה.
לקחו אותה למחנה ריכוז והעדיפה ללכת למוות
ולמשטרה עצרו אותה. היא לא ידעה שהיא הולכת למוות.
והשאירה את הילד שלה לסבתא. ולא למסור את השמות של היהודים.
זה אני זוכר. ההורים שלי סיפרו.
זה. היה עוד.
אתה זוכר. אתה זוכר ממה.
מסיפורים או מ. ראית את ה. את המקרה?
אני. אה. אותה הכרתי אבל לא ידעתי שהיא התנגדה למסור.
מאיפה ידעת את הסיפור ש.
ההורים סיפרו. ההורים סיפרו. אתה יודע.
לקחו אותה עוד לפני שאנחנו ברחנו.
בגלל שהיא לא רצתה למסור את רשימה.
כשמנהל בית הספר אמר לי שזהו זה באו מ.
מהמשטרה לקבל שמות היהודים באו גם אליה
וביקשו את הספר של ה.
של הי. של היהודים. היא הייתה מזכירה ב. בקונסיסטואר היהודי
ושם היא הייתה רושמת את הלידות ואת הכול
ואת הכתובות של כל היהודים.
ואלה שהגיעו הפליטים וכל זה. הכול היה אצלה.
היא סחבה את זה והיא העדיפה לא למסור את זה. מאשר.
היא העדיפה למות מאשר למסור את זה.
בסופו של דבר לקחו אותה.
היה עוד מקרה בבית שלנו היו 2 זקנים יהודים שגרו למעלה.
זה שוטר סיפר לנו. במדרגות. זה שמעתי.
באו לעצור אותם והשוטר הזה כנראה היה קצת יותר אנושי.
אמר: "בפרוזדור יש בית שימוש.
תצאו מהדירה שלכם. תיכנסו שניכם לבית שימוש.
אני אמסור למפקד התחנה שלא היה אף אחד בבית. לא היה אף אחד".
"מה. אנחנו שנינו נלך לבית שימוש יחד?
לא בא בחשבון". הוא אומר: "אין לי ברירה.
אם אתם לא הולכים אני חייב לקחת אתכם".
זה מה שאני זוכר כילד.
מהזיכרונות שלי מהבית הגדול.
זהו. אני עכשיו קופץ חזרה.
לשאט. לשאטורו.
לשאטורו. בשאטורו נרשמתי לבית ספר שם זה היה אזור חופשי.
בשם בדוי או בשם שלך?
לא לא. שם וישנייבסקי רוסי.
רוסי. רוסיה וגרמניה היו ביחסים טובים.
[משובש] (שפה זרה) אוקראינה ס. אז. אה.
אבא שלי מאוקראינה. אה. קוזאקים עניינים היה.
הייתה חטיבה קוזאקית שפעלה יחד עם הגרמנים ב.
ברוסיה. אז. אה. וישנייבסקי זה שם רוסי לכל דבר.
ואז הלכתי לבית ספר עם הזה עם.
כי הילדים זיהו אותי כיהודי בבית ספר.
איך?
אה. לפי אף שלי. לפי ההתנהגות שלי.
אמרו לי: "אתה ז'וויף". ורציתי להרביץ מכות. מה פתאום.
אני זוכר פעם אחת דווקא חבר טוב הוא אומר: "אתה ז'וויף".
לא [משובש] (שפה זרה) אסור היה להגיד שאנחנו יהודים.
אבל. אה. שם הלכנו בלי. בלי שום דבר.
אותו דבר השמדנו את התעודות הרגילות.
[משובש] (שפה זרה) אבא ו.
אחי ואימא והיו להם תעודות חדשות.
הוציאו באיזו צורה באמצעות הפרטיזנים.
באמצעות אני לא יודע מה.
העיקר שהיה בלי חותמת.
איפה גרתם בשאטורו?
בשאטורו גרנו אצל מדם סובז'ה.
זה היה מקום מצוין. מקום מצוין. בית פרטי.
בית דירות. עם חצר. עם מרתף וממול היה.
אני זוכר. [משובש] (שפה זרה).
כלומר. אה. אולם ה. אולם הס.
הסייף של הרוזן מפריז.
של הרוזן מפריז [משובש] (שפה זרה)
שם היו מתאמנים ועושים את זה.
אני זוכר בגלל שהייתי הולך להסתכל איך הם לומדים.
נרשמתי למועדון. אה.
אממ. [משובש] (שפה זרה).
כלומר ה. השחייה.
השחייה. כן. [משובש] (שפה זרה)
למדנו שייט [משובש] (שפה זרה) על הזה.
על הנהר.
על הנהר הנ. ושחייה ו. ובילויים ועם החברים והכל.
איך מחדשים. איך אתם מחדשים את ה. את השכנות. את הידידות?
אין שכנות. אין שכנות.
גרנו בבית בודד מול אותה [משובש] (שפה זרה).
למשל אתה. כשאתה מגיע לבית הספר.
כן.
אומרים מ. מילות גנאי. מחפשים.
לא. לא אומרים. בהתחלה לא.
אתה יהודי לא כן יהודי? איך אתה.
לא לא. פריז ה. היו המון פליטים מפריז מ. מ.
ממכל מיני מקומות בצרפת שברחו מהמלחמה.
הם לא רצו. אה. זולים. משתפי פעולה.
אבל עד תקופה מסוימת. אה.
אה. היה הכיבוש בשנות ה-42' היה כיבוש.
רגע. אחרי זה הגרמנים.
אה. ושם הייתה רק המליס.
מליס זה כביכול זה השוטרים של מריי של פטן
וכל בוקר אנחנו היינו משפרים אותו.
משפרים הרי שרנו [משובש] (שפה זרה).
בבית ספר?
מה?
בבית ספר.
בבית ספר כל בוקר.
במקום [משובש] (שפה זרה) היו שרים
[משובש] (שפה זרה).
וכל בוקר היינו שרים.
כולנו נשארים וקמים ומקבלים. אה.
כדור ויטמין. אה. כל אחד היה פותח את הפה
והמורה עובר עם כפית ומחלק את הכדור [משובש] (שפה זרה)
[משובש] (שפה זרה). כן.
כן. זה היה בזמן מלחמה והכל התנהל רגיל. הכול התנהל.
אז ת. תאר בבקשה את ה את השגרת חיים בב. ב. בשאטורו.
בבית ספר אתה יש איזה מנהג שנותנים לכם כל מיני דברים.
אבל בכל זאת בבית. בחוץ. בשעות הפנאי שלכם מה עשיתם?
תראה. בבית אימא הייתה בבית מבשלת רגיל כפי ש.
שומעים רדיו?
כל ש. כל אישה. אה. אני לא זוכר אם היה כסף לקנות רדיו.
זה היה עולה הרבה כסף.
ואבא ואחי היו עובדים ויום ובלילה. מידי פעם היו יוצאים.
אני לא יודע למה. לא יודע למה.
אני רק יודע שאחי לפעמים היה מביא מולסקין מהרכבות.
חותך מהרכבות. מוכר את זה לכפרים.
היו עושים מזה כל מיני דברים ותמורת זה הוא היה מקבל.
אני יודע. קילו חמאה או קילו זה.
שוק שחור פרח באותו הזמן. אבל. אה. זה מה שאני זוכר.
עכשיו כילד אני.
חבר. חברים היו לך?
כן. כן. התיידדנו עם חברים ועשינו כמו בכל חברה.
אה. היו עושים כל מיני. אה. אה. בניתי לעצמי. אה. אה.
משטח על 4 גלגלי [משובש] (שפה זרה)
ומשאטורו לייסודה הייתה שי.
שיפוע ענק כזה. היית שוכב על הבטן על ה.
על הלוח הזה וזה היה יורד במהירות.
עד שיום אחד אני עליתי על אבן ופתחתי את ה.
יש לי עוד סימן פה.
פתחתי את הרגל. חזרתי הביתה.
אבא שבר לי את ה.
את הצעצוע הזה. אבל טיפלו בי עם אבקה וזה עבר בסדר.
אז חיפשתי משהו אחר עם החבר'ה. מה עושים?
הייתי מנהיג קטן.
אז אנחנו בערב היינו יוצאים.
מה זה יוצאים?
עושים כל מיני מעשי קונדס.
מה זה קונדס?
אה. כל בית שם היו בתים פרטיים של אנשים
והיו שם פעמונים בחוץ עם חבל.
אתה מצלצל בפעמון. ומה היינו עושים?
היינו עושים. מחליטים ככה. כל היום אתה מתאפק.
אתה לא הולך לבית שימוש. לא מחרבן.
בערב היו לוקחים קרטון. מחרבנים בתוך הקרטון.
עושים מזה חבילה יפה.
ושמים על יד בית מסוים ומצלצלים.
ואנחנו צופים ורואים איך שאותו התושב יוצא החוצה.
ורואה חבילה. "מי הביא פה חבילה?"
ולוקח ופתאום אתה שומע קללות.
זאת אומרת. מעשה קונדס.
והיינו אוספים. אמ. היו הגרמנים. אה. הבריטים. אה.
הפגיזו את תחנת הרכבת בשאטורו זה היה ציר מרכזי ל.
למשא. לרכבות גרמניות לכיוון החזית.
לכיוון אני לא יודע איפה.
ואז היו. אה. טייסים בריטים שצולפים עליהם.
ויותר מפעם אחת הפילו את המטוסים שלהם.
אנחנו היינו הולכים לחפש את השמשות שלהם.
זה היה דבר שהיה בוער. בעירה.
היינו מדליקים את זה כמו נר זה היה. עם. עם גפרור.
כל מיני מעשים. הייתי ילד.
כן אבל. אבל. אה.
ההתנהגות שלי. היא הייתה רגילה.
טוב. אתה בגיל של ילד.
ילד.
אז.
עד שיום אחד הלכנו לקולנוע מד.
אפשר היה ללכת לקולנוע וראינו "לה ז'וויף סוס". [משובש]
שמעת על הסרט הזה? היית אמרת.
כן.
"לה ז'וויף סוס" [משובש] הלכנו.
אתה הלכת עם מי? עם החב.
עם אימא. אימא.
אבל למה הלכתם לראות את הסרט הזה?
לא ידענו. ז'וויף. שמענו ז'וויף אמרנו אולי נראה.
אימא אמרה כמה סרטים כבר היו?
זה עיירה קטנה. זה אז היה.
היום בעיר גדולה שאטורו.
הלכנו עם אימא ל.
לקולנוע. ו. אה. מה ששם יראו.
כלומר זה חיים הת. תרבותיים שלכם בשאטורו ללכת לקולנוע?
כן. כן. כן. כן. אסור לדבר יידיש ברחוב. מדברים צרפתית.
אשתי מדברת עם מבטא. אבל רק צרפתית.
ומעל לקומה שלנו השכירו דירה לאיזה צעירה צ.
אבל אתם הולכים לראות את הסרט הזה.
כן. הולכים לראות את הסרט הזה. ההתרשמות הייתה קשה.
אני בדיוק לא הבנתי.
זה עוד. אה. אימא הסבירה.
איך כשהלכתם לראות את הסרט הזה.
כן.
שהוא מאוד קשה.
כן.
האוכלוסייה שהלכה לראות.
הריעה זה. זה נגד יהודים אז זה טוב. הריעה מה.
כלומר הרגשת שבתוך. בתוך אה.
בתוך הקהל שראה את הסרט מין.
אה. הפגנת אנטישמים. אנטישמיות כלומר?
הפגנה אהדה ליוצר הסרט.
לא אהדה. ליוצר הסרט.
כן. אנטישמיות בטח. הצרפתים שונאים יהודים הם.
אבל איך שאתה רואה מה מתרחש.
אם חשבת על משהו להסת.
להמשיך להסתתר או.
או להמשיך לחיות אה.
להמשיך לחיות להמשיך לחיות. אבא שלי אמר.
זה לא הדאיג אות. זה לא הדאיג אותך.
שום דבר לא הדאיג אותי. הרגשתי בטוח.
תראה אבא עבר מה שהוא עבר בחיים שלו.
הוא היה חייל קשוח ועם הילדים הוא היה רך.
היה קשוח מכה אחת לא קיבלתי ממנו ועשיתי לא מעט שטויות.
מאיפה בא הביטוח. הביטחון.
מהורים.
ש. שאתה רואה מה מתרחש ברחוב ואת ה.
לא אכפתיות בעצם. אה. ממה שקורה.
זה לא מדאיג אותך. זה.
לא מדאיג אותי. יש לי בית ויש לי אבא ואימא
ויש לי והם דואגים ו. ואני הולך לבית הספר.
מישהו ד. מישהו חשד שאתה יהודי.
חוץ מהתלמידים שאמרו שאתה כן יהודי?
לא. אני לא חושב. לא.
לא אמרו לנו. לא. לא.
ולהפך. אה. אחרי זה גרה למעלה הצעירה מעלינו
‮והיה לה חבר ב-‭Waffen S.S‬.‬
‮הוא היה מה-‭Waffen S.S‬ והסתבר שזה הציל אותנו.‬
הוא היה בא לבקר.
הוא היה נשוי והיא הייתה יפה ובגלל ש.
ב. כש. העי. העיירה השתחררה תפסו אותה.
גילחו לה את הראש.
אבל איך הוא הציל אתכם?
מה?
אתה אומר הוא הציל אותנו?
וזה שהוא היה בא מבקר בבית הזה. אז לא נגעו בבית הזה.
הם חיפשו פרטיזנים בתוך העיר.
ולאבא שלי ולאחי היו סטנים. 2 סטנים
והסתירו את זה מתחת ללול.
בחצר היה לול עם 8 תרנגולות של האיכרית הזאת.
של האישה הזאת. הסתירו את זה בתוך הזבל היא הייתה.
זה. כשהיו עושים חיפושים.
אבל אף פעם לא חיפשו בבית שלנו שום דבר.
לא שאלו שום דבר.
‮למה? בגלל שהוא היה קצין ב-‭Waffen S.S‬‬
ובית הזה של מדם סובזה לא.
לא נוגעים שמה אנשים טובים על אחריותי.
ושמה הייתה חברה שלו ומדי יומיים-3 ימים.
כשהוא היה פנוי היה בא לבקר למעלה.
היה בא לבקר למעלה.
‮אז בשכנות טובה גרנו עם ‭Waffen S.S‬ למעלה‬
ואנחנו קומה אחד למטה.
דקה. אנחנו מחליפים את הקלטת.
אין בעיות.
תודה.
Testimony of Zeev Duvdevani (formerly Leon Wichnevetzki), born in Paris, France in 1933, regarding his experiences as a child in Paris and in Chateauroux Son of Polish émigrés living in Paris; outbreak of war; life under the German occupation in 1940; adoption of anti-Jewish legislation by the Vichy government; escape with his family to Chateauroux with the help of the UJIF in 1942; liberation of the area in 1944; return to Paris; aliya under the auspices of Aliyat Hanoar (Youth Aliya) via Marseille in 1949; life on a kibbutz.
details.fullDetails.itemId
10433635
details.fullDetails.firstName
Leon
Zeev
details.fullDetails.lastName
Duvdevani
details.fullDetails.maidenName
Wichnevetzki
details.fullDetails.dob
1933
details.fullDetails.pob
Paris, France
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
07/04/2013
details.fullDetails.latestDate
07/04/2013
details.fullDetails.submitter
דובדבני זאב
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer