# Follow us
Languages
English
עברית
ABOUT THE HOLOCAUST
RESEARCH & COLLECTIONS
COMMEMORATION
EDUCATION & E-LEARNING
MUSEUMS & EXHIBITIONS
RIGHTEOUS
Testimony of Shmuel Iegev Yosef, born in Jerusalem, Eretz Israel in 1930, regarding his experiences in Tighina during the war
Testimony
00:00:00.000 00:00:01.830
היום העשירי לחודש פברואר.
00:00:01.830 00:00:06.000
שנת אלפיים ושת. אה. ו-13.
00:00:06.000 00:00:11.155
אני דינה שפט מטעם יד ושם. מראיינת את יגב שמואל.
00:00:11.155 00:00:16.035
יליד. אה. ירושלים. אז פלשתינה. 1930.
00:00:16.035 00:00:21.850
לשמואל [כך במקור] מיוחד. הוא הגיע עם משפחתו [כך במקור]
00:00:22.970 00:00:24.285
כן.
00:00:24.285 00:00:26.415
לרומ. אה. לרומניה.
00:00:26.415 00:00:27.480
לבסרביה.
00:00:27.480 00:00:28.725
לבסרביה.
00:00:28.725 00:00:34.725
הוא יספר לנו את. אה. קורותיו. ו. אה. לאחר מכן.
00:00:34.725 00:00:40.620
את קורותיו במלחמה. ב. אהה. זמן המלחמה. ולאחר מכן. אה.
00:00:40.620 00:00:45.560
הוא יספר על עלייתו ארצה והתאקלמותו פה בארץ.
00:00:45.560 00:00:49.065
אבל דבר ראשון ספר לי. אה.
00:00:49.065 00:00:55.110
שמוליק. שמואל. רקע משפחתי שלך. שנדע מי אתה.
00:00:55.110 00:00:57.390
שלי היום?
00:00:57.390 00:00:59.670
לא. של ההורים.
00:00:59.670 00:01:00.430
אז תג. תגדירי את השאלה.
00:01:00.430 00:01:03.405
אבא. סבא. סבתא.
00:01:03.405 00:01:07.890
אז ככה. אני אלך עוד יותר רחוק.
00:01:07.890 00:01:12.120
ותגיד שמות. תזכיר בהתחלה שמות שנדע מי אלה היו.
00:01:12.120 00:01:15.250
וזה יהיה עבורם מצבת זיכרון.
00:01:15.950 00:01:23.605
הסבים של אימא וההורים של אימא.
00:01:23.605 00:01:27.910
קבורים כאן בהר הצופים. בהר הזיתים.
00:01:30.260 00:01:33.780
אז ההורים של אימא.
00:01:33.780 00:01:35.400
שמם. שמם?
00:01:35.400 00:01:40.630
אני התחלתי להגיד. ההורים של אימא.
00:01:42.260 00:01:48.225
יהושוע ראובנוב ואשתו בתיה.
00:01:48.225 00:01:51.765
הם ההורים של אימא. זאת אומרת. הסבים שלי.
00:01:51.765 00:02:01.320
וההורים של. אה. של סבא. היה ראובן ראובנוב.
00:02:01.320 00:02:06.075
שהוא גם כן קבור שמה. הייתי. בהר הזיתים.
00:02:06.075 00:02:09.790
זאת אומרת. אני כבר דור חמישי. שישי.
00:02:09.790 00:02:13.505
אתה יודע את מוצאם. מוצא המשפחה?
00:02:13.505 00:02:14.540
בוכרים. הם כולם.
00:02:14.540 00:02:16.760
בוכרים. לפי השם אני רואה שהם בוכרים.
00:02:16.760 00:02:23.780
כן. הם. הם גרו וחיו תקופה מסוימת בטשקנט.
00:02:23.780 00:02:33.120
ומשם עלו לפני שנות ה-30'. כאשר אנחנו על. כשהוריי עלו.
00:02:34.930 00:02:38.730
הסבים שלי כבר היו כאן.
00:02:38.750 00:02:44.240
ככה שלסבא שלי יש בית.
00:02:44.240 00:02:47.405
שעכשיו מכרו אותו כנראה בשכונת הבוכרים.
00:02:47.405 00:02:51.560
כן. ולשמה הגענו.
00:02:51.560 00:02:55.940
במה הם עסקו פה בירושלים?
00:02:55.940 00:02:58.340
אני מניח שעסקו במסחר.
00:02:58.340 00:03:01.690
אבל לא שאלתי ואני לא חושב שהיה להם מקצוע מיוחד.
00:03:01.690 00:03:03.745
אבל למסחר של מה?
00:03:03.745 00:03:08.380
לא יודע. לא יודע. אממ.
00:03:10.610 00:03:19.420
זה. זה אם את רוצה לדעת רקע. השאלה הבאה?
00:03:20.210 00:03:24.405
תמשיך לספר על. אהה. על ה. על ה. על.
00:03:24.405 00:03:31.200
אז זהו. אז אם ככה. אממ. בשנות ה-30.
00:03:31.200 00:03:36.250
כשאימי הייתה בהריון איתי.
00:03:37.490 00:03:48.100
אבי שלח אותה עם 4 ילדיה. כשהיא בהריון איתי.
00:03:48.500 00:03:56.130
בדרך לא דרך. עם סוס. עגלה. שומרים. והוא לא הצטרף אליה.
00:03:56.130 00:03:58.530
סיפרתי לכם כבר. אה.
00:03:58.530 00:04:01.740
הוא לא הצטרף אליה מסיבה אחת. שאימא.
00:04:01.740 00:04:07.020
כי הבולשביקים הרגו שם ב. בימין ולשמאל שמה. שנות ה-30.
00:04:07.020 00:04:10.770
אז הוא טען ש: "אני לא אצטרף אליכם.
00:04:10.770 00:04:12.870
שאם יתפסו אותי. שלא יחסלו גם אתכם.
00:04:12.870 00:04:17.205
אז שיחסלו אותי אז. אהה. אחד. זה לא כולם. לא כל המשפחה".
00:04:17.205 00:04:22.715
לכן הוא שלח את אימא. ואחר כך הוא הצטרף אליה.
00:04:22.715 00:04:25.585
עם הידע הזה שאתה מספר לי. ה.
00:04:25.585 00:04:30.265
האם הם. האם הוא עזב ב. בגלל סיבה כלכלית?
00:04:30.265 00:04:33.030
מאיפה עזב? תגדירי את השאלה שלך.
00:04:33.030 00:04:34.125
מפה.
00:04:34.125 00:04:35.260
כן.
00:04:35.260 00:04:38.165
זה השאלה. מפה. אנחנו מדברים עוד על כ.
00:04:38.165 00:04:41.435
תראי. קשה לי להיכנס למוחו של אבי.
00:04:41.435 00:04:49.965
אני יודע שלאימי היו שם ב. בבסרביה היו אחים ואחות אחת.
00:04:49.965 00:04:53.170
3 אחים שלה היו כבר שמה.
00:04:54.340 00:05:00.140
השאלה היא. אה. אפילו. אממ. מניפולטיבית.
00:05:00.140 00:05:03.075
מה היה קורה אם לא הייתה לאימא משפחה שם?
00:05:03.075 00:05:05.730
לא. לא השאלה. השאלה כדי להבין.
00:05:05.730 00:05:10.225
האם זה בגלל המשפחה עזבה או בגלל שבאותם שנים באמת.
00:05:10.225 00:05:13.400
המצב הכלכלי פה היה גרוע ביותר?
00:05:13.400 00:05:14.540
אז זהו מה שאני אומר.
00:05:14.540 00:05:15.080
כן.
00:05:15.080 00:05:18.440
קשה לי לדעת. כי אני לא הייתי שם ב. בנעליים של אבא.
00:05:18.440 00:05:19.550
חשבתי שאולי דיברתם.
00:05:19.550 00:05:24.645
לכן אני מעלה את השאלה. אם לא היה לאימא שלי משפחה שם.
00:05:24.645 00:05:25.200
אם.
00:05:25.200 00:05:29.040
אם היה נשאר כאן וסובל עם כולם ב. מהכלכלה
00:05:29.040 00:05:34.590
שהייתה באמת. אה. בשנות ה-30. כלכלה גרועה מאוד.
00:05:34.590 00:05:38.280
ומאחר ואחרים כבר היו שמה. זה היה מין קריסה.
00:05:38.280 00:05:41.415
תבוא גם אתה. לא יודע מה. אם קשה לך פה.
00:05:41.415 00:05:45.690
מה היו השיקולים שהח. שהביאו אותו להחלטה?
00:05:45.690 00:05:54.300
אני לא יודע. מה. מה השאלה הבאה שלך?
00:05:54.300 00:05:57.680
כן. אתה. אה. רק אני כמו שאמרתי לך. שמואל.
00:05:57.680 00:06:01.460
אתה תספר ואני אנחה אותך שאני אצטרך.
00:06:01.460 00:06:03.800
בינתיים אתה עושה את זה בסדר גמור.
00:06:03.800 00:06:07.175
ננסה לשמור על רצף כרונולוגי. כמו שאמרתי.
00:06:07.175 00:06:11.135
אז. אהה. פשוט אתם עוב. עברתם.
00:06:11.135 00:06:18.035
הבנתי. הגענו לעיירה בשם רומנובקה.
00:06:18.035 00:06:29.090
ושם אבא הקים חנות בדים. ו. זאת הייתה עיירה.
00:06:34.170 00:06:40.320
שכמעט כולה הייתה מאוכלסת על ידי יהודים.
00:06:40.450 00:06:45.660
בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים.
00:06:47.240 00:06:51.690
בית ספר היה בשם תרבות.
00:06:51.690 00:06:58.770
שכל המקצועות שם נלמדו בשפה העברית.
00:06:58.770 00:07:07.260
השפה הרומנית נלמדה שמה כשפה. אהה. רסמית.
00:07:07.260 00:07:11.640
אבל המקצועות היו בעברית.
00:07:11.640 00:07:16.030
מה אתה יכול לספר לי על. אה. בית ספר תרבות?
00:07:16.030 00:07:17.685
שזה באמת בית ספר.
00:07:17.685 00:07:19.425
אז אני רוצה לומר לך ככה.
00:07:19.425 00:07:24.080
קודם כל. אם. אה. הגענו שם ב-33'.
00:07:24.080 00:07:28.560
אז אני הייתי בן 3. אבל אני הייתי אז הקטן.
00:07:28.560 00:07:31.095
והקטן יותר היה אחי שלא בא עכשיו.
00:07:31.095 00:07:35.400
אחי נולד. אה. גם כן פה. עוד לפני שיצאנו.
00:07:35.400 00:07:38.025
הוא קטן ממני בשנתיים וחצי.
00:07:38.025 00:07:41.370
אז אנחנו לא. עוד לא היינו בית ספר.
00:07:41.370 00:07:46.365
שאני כבר הגעתי לגיל 7. הגעתי לבית ספר.
00:07:46.365 00:07:52.805
ואחים שלי כבר היו שמה בתוך העניינים.
00:07:52.805 00:08:00.280
אממ. למדתי יידיש. אני יודע את זה עד היום. שם.
00:08:00.280 00:08:04.760
האווירה הייתה נפלאה. המורים היו טובים מאוד.
00:08:04.760 00:08:07.825
אחד המורים. אני זוכר את שמו. לרנר.
00:08:07.825 00:08:14.910
אממ. היינו לומדים טבע. חשבון. והכל בעברית. תורה. קריאה.
00:08:14.910 00:08:17.745
מה עם. אה. מה עם. אה. לימודי דת?
00:08:17.745 00:08:23.740
שמו דגש או. אז שמו דגש על ציונות?
00:08:24.620 00:08:31.990
זה רחוק בשבילי. ואני לא חושב שבגיל 7 או בגיל 8.
00:08:31.990 00:08:36.150
אני יכול לזכור את ההתייחסות לדת ולציונות.
00:08:36.150 00:08:39.525
לא. השאלה שלי היא אם היו למשל. אהה.
00:08:39.525 00:08:45.270
לימדו אתכם שירים בעברית. על. או דיברו על ארץ ישראל.
00:08:45.270 00:08:48.660
או מצד שני לימדו הרבה תנ"ך? זה השאלה.
00:08:48.660 00:08:50.130
זה. זה אני לא זוכר.
00:08:50.130 00:08:50.490
כן.
00:08:50.490 00:08:55.390
משום שלא הספקתי גם. אם הייתי. למדתי כיתה אחת או שתיים.
00:08:55.390 00:08:58.295
שנים הראשונות שאני לא חושב שהגענו.
00:08:58.295 00:09:01.220
יכול להיות שאם הייתי שואל את האחים הגדולים שלי.
00:09:01.220 00:09:03.940
אז אולי היו יודעים ל. לענות על השאלה.
00:09:03.940 00:09:06.795
אני לא יודע לענות על השאלה הזאת.
00:09:06.795 00:09:09.300
היו מורים. אה. מישראל. אתה יודע?
00:09:09.300 00:09:12.795
אבל ה. קחי בחשבון שההפסקות שלי. שלך.
00:09:12.795 00:09:16.210
יכולות לגרום לי שאני אשכח את חוט ההמשכיות.
00:09:16.210 00:09:17.520
כן. אוקיי. אוקיי.
00:09:17.520 00:09:22.140
אז תתייחסי. אם ישנה שאלה שהיא חשובה.
00:09:22.140 00:09:23.925
אז אולי אני ארשום אותה. לא יודע.
00:09:23.925 00:09:24.945
בסדר.
00:09:24.945 00:09:28.005
אז דיברנו על ה. על הלימודים.
00:09:28.005 00:09:34.210
ועל המורים. ועל המקצועות והשפה שנלמדה שמה.
00:09:39.590 00:09:48.600
כן. בשנת 39' נסעה בחורה אחת.
00:09:48.600 00:09:54.815
זה ממש ערב. ערב. ערב המלחמה. מרומנובקה לארץ.
00:09:54.815 00:10:00.480
קראו לה מאניה ברץ. שלא מזמן נפטרה נדמה לי. בגיל מופלג.
00:10:00.480 00:10:01.530
האא. כן. כן.
00:10:01.530 00:10:07.410
ו. והגיעה לקיבוץ. וזה. זה אני זוכר. שעלתה לארץ.
00:10:07.410 00:10:08.860
זה. זה אולי הקשר למה שאת שואלת.
00:10:08.860 00:10:09.885
כן. בדיוק.
00:10:09.885 00:10:14.580
הציונות וזה. אז מאניה. אני. זה אני זוכר.
00:10:15.160 00:10:22.650
לא יודע אם הייתה תנועה גורפת. אבל היה משהו באופק.
00:10:22.650 00:10:27.295
הנה. מאניה ברץ נסעה לארץ בתור ציונית.
00:10:27.295 00:10:30.940
אה. ואני אפילו את השם שלה זוכר.
00:10:32.020 00:10:39.095
אתה זוכר. אהה. משהו מהחיי היום-יום שלכם. בית כנסת.
00:10:39.095 00:10:39.680
כן.
00:10:39.680 00:10:43.710
חיי חגים. משהו מזה?
00:10:43.710 00:10:51.330
תראי. אמרתי לך. העיירה הזאת הייתה מיושבת.
00:10:51.330 00:10:55.650
הרבה עם יהודים. אולי הרוב אפילו.
00:10:55.650 00:10:59.985
אני זוכר. היה לנו שוחט אחד. וזה סיפור.
00:10:59.985 00:11:08.340
קראו לו גורביץ'. גורוביץ'. שאותו.
00:11:08.340 00:11:12.360
היו לו 3 ילדים נדמה לי. 2 בנות ובן.
00:11:12.360 00:11:24.060
הבן שלו שרד בשנת. כאשר הרוסים נסוגו ב-41' בחזרה.
00:11:24.060 00:11:29.010
משום שמה קרה? את צריכה לדעת את זה. כי את לא חיית שמה.
00:11:29.010 00:11:38.070
בשנת 39'-40' הטריטוריה הזאת הייתה שייכת לרומניה.
00:11:38.070 00:11:38.970
כן.
00:11:38.970 00:11:44.200
המולדביה כולל בסרביה וצ'רנוביץ היו שייכים.
00:11:44.990 00:11:53.680
באו הרוסים וכבשו את בסרביה ואת צ'רנוביץ.
00:11:54.200 00:11:58.870
ונדמה לי שהיה הסכם ריבנטרופ או משהו.
00:11:59.090 00:12:04.335
והם חיו שם שנה.
00:12:04.335 00:12:09.480
אבל כשבאו הרוסים. סגרו את החנויות ליהודים.
00:12:09.480 00:12:16.035
לקחו את הסחורות שלהם. ואבא הפך עובד. אהה.
00:12:16.035 00:12:22.090
עבודה. עבודה ו. ו. וכבר לא היה סוחר.
00:12:23.840 00:12:33.675
כעבור שנה. כאשר הרומנים חזרו וכבשו את ה.
00:12:33.675 00:12:39.120
כשהתחילה למעשה המלחמה. הם כבשו בחזרה את החלק הזה.
00:12:39.120 00:12:39.990
מהרוסים.
00:12:39.990 00:12:40.770
מהרוסים.
00:12:40.770 00:12:41.505
כן.
00:12:41.505 00:12:43.830
והרוסים נסוגו.
00:12:43.830 00:12:53.110
הבן של הרב. דב הורוביץ. התגייס ונסוג עם הצבא הרוסי.
00:12:53.120 00:12:56.025
והוא היה הניצול היחידי.
00:12:56.025 00:13:01.995
היום. הוא נפטר לפני ש. אה. שנתיים. ושמרנו איתו קשר.
00:13:01.995 00:13:06.960
כי הוא רצה לדעת מתי א. אביו נספה ומתי זה.
00:13:06.960 00:13:11.670
אממ. הוא חזר אחר כך לארץ.
00:13:11.670 00:13:16.095
דב. היה היחיד שנשאר בחיים מכל המשפחה.
00:13:16.095 00:13:19.815
את אביו. הרב השוח. השוחט.
00:13:19.815 00:13:27.015
ואשתו ואחות או 2 אחיות שלו. הם נספו שמה.
00:13:27.015 00:13:33.225
הפרוצדורה הזאת. אני. אני עכשיו מתחיל לספר על הכיבוש.
00:13:33.225 00:13:37.760
למרות שלפני זה עדיין. אני מצטערת שאני מפסיקה אותך.
00:13:37.760 00:13:41.330
חשוב לנו עדיין שתספר קצת. אה.
00:13:41.330 00:13:46.030
שאלתי אותך על. אה. על חגים. על חיי הדת. איך קיימתם?
00:13:46.030 00:13:47.610
היית קטן מאוד. אבל אם יש לך כמה זיכרונות.
00:13:47.610 00:13:49.610
אני עניתי לך. אני עניתי לך.
00:13:49.610 00:13:56.140
העיירה הייתה עם צ. צביון יהודי.
00:13:56.140 00:13:58.305
ולכן נכנסתי לסיפור של הרב.
00:13:58.305 00:14:00.225
כן אבל אתה זוכר. אה.
00:14:00.225 00:14:03.135
ו. ומאחר והיו שם יהודים.
00:14:03.135 00:14:10.800
הרוב. ואני חושב שהם שמרו על. על. על חגים. על. על. אה.
00:14:10.800 00:14:13.170
לך אישית יש זיכרונות מפסח.
00:14:13.170 00:14:14.460
לא.
00:14:14.460 00:14:15.630
ממשהו מזה?
00:14:15.630 00:14:19.770
אני חושב. אנ. אנ. אם אני. אני אגרד הרבה.
00:14:19.770 00:14:26.490
אז היו מצות. היה פסח. אממ. העיירה הייתה יהודית. לא סתם.
00:14:26.490 00:14:29.330
הם ידעו לשמור שמה על. אה.
00:14:29.330 00:14:32.720
אני לא יודע אם הם היו אדוקים. כמו היום.
00:14:32.720 00:14:33.162
קיצוניים. ואני לא יודע.
00:14:33.162 00:14:35.120
טוב. זה משהו אחר לגמרי. בוודאי.
00:14:35.120 00:14:38.405
אבל הם ידעו לשמור כמו שהם יודעים.
00:14:38.405 00:14:42.260
אתה זוכר חג פורים בבית הספר למשל? או אם ככה.
00:14:42.260 00:14:42.920
לא זוכר.
00:14:42.920 00:14:43.490
לא זוכר. אוקיי. אנחנו נמשיך.
00:14:43.490 00:14:46.370
לא זוכר. לא זוכר. יש הרבה דברים שנמחקו לי.
00:14:46.370 00:14:47.725
בהחלט.
00:14:47.725 00:14:49.425
איפה היינו?
00:14:49.425 00:14:54.610
אתה היית רוצה לספר על הכיבוש. שהתחילה המלחמה.
00:14:57.860 00:15:01.975
אני בן 83 ואת עושה לי צרות. אני לא זוכר טוב.
00:15:01.975 00:15:03.680
אתה זוכר טוב מאוד.
00:15:03.680 00:15:07.535
אתה סיפרת לנו קודם על הכיבוש הרוסי ומה ש.
00:15:07.535 00:15:11.245
אה. על אבא. ועכשיו אנחנו עוברים.
00:15:11.245 00:15:14.700
הכיבוש של מלחמת עולם השנייה.
00:15:14.700 00:15:15.225
כן.
00:15:15.225 00:15:17.370
זה הבליצקריג מה שקראו.
00:15:17.370 00:15:18.250
בדיוק.
00:15:18.250 00:15:25.960
ו. הסיפור היה שאבא לא סבל את הרוסים.
00:15:28.610 00:15:33.435
ומאחר אצל הרו. הרומנים לא היה לנו רע.
00:15:33.435 00:15:43.245
אז אנחנו כאילו נסוגונו. כאילו עם הנסוגים.
00:15:43.245 00:15:47.175
אבל עשינו את זה לאט. והרוסים נסוגו יותר מהר.
00:15:47.175 00:15:52.120
ואנחנו נשאר. נתקענו באחת העיירות שמה. בנסיגה.
00:15:55.190 00:16:02.640
התחילו לעבור שמועות שהגרמנים.
00:16:02.640 00:16:08.565
הרומנים. לא כל כך התייחסו יפה ליהודים.
00:16:08.565 00:16:13.030
יותר גרוע מזה. אחי הגדול היה יודע לספר יותר.
00:16:14.150 00:16:21.190
הם. שוב אני עכשיו נמצא שוב שו. שוכח.
00:16:21.860 00:16:35.650
זה יחזור אליך אחר כך. אל תדאג. אנחנו פשוט נמשיך.
00:16:35.660 00:16:49.620
יש לי נתק. ה. נכנסנו לגור באיזה עיירה שהיא לא רומנובקה.
00:16:49.620 00:16:50.935
כן.
00:16:50.935 00:16:57.610
ו. שמה התגוררנו.
00:16:57.830 00:17:02.590
נדמה לי שלעיירה הזאת קוראים לו בולטובקה.
00:17:04.730 00:17:21.585
והיינו שם. הסיפור היה שהיו מכריחים. זו הייתה המדיניות.
00:17:21.585 00:17:24.780
להכריח כל יהודי שמסתובב באיזשהו מקום.
00:17:24.780 00:17:34.180
להחזיר אותו לעיירה שלו. ומשם לאסוף אותם לנקודות איסוף.
00:17:34.730 00:17:42.135
אז אחי ו. אחי ואבי נסעו לרומנובקה.
00:17:42.135 00:17:51.990
ואחר כך אמרו לנו להופיע באיזה מקום. באיזה ז'נדרמריה.
00:17:52.270 00:18:02.775
ואני זוכר שאבא אומר: "פגשתי קצין רומני". הוא אומר לי.
00:18:02.775 00:18:10.155
לנו. והוא זיהה אותנו מהכיבוש.
00:18:10.155 00:18:17.410
לפני הכיבוש הרוסי. ואומר: "תשמעו. אתם לא נראים אשכנזים.
00:18:17.410 00:18:23.285
אתם לא מדברים יידיש. תכחישו שאתם יהודים.
00:18:23.285 00:18:26.525
כי לנו יש הוראות לא להשאיר יהודי חי".
00:18:26.525 00:18:32.435
האם ידוע לך שהיה לו איזה קשר עם החייל הרומני הזה קודם?
00:18:32.435 00:18:33.215
לא.
00:18:33.215 00:18:36.485
פשוט. אי. איש טוב שעזר.
00:18:36.485 00:18:37.790
שהכיר את אבא לפני המלחמה.
00:18:37.790 00:18:41.565
שהכ. זה השאלה. אם היו איזה קשר עם אבא?
00:18:41.565 00:18:44.660
היה. כנראה שהיה לו קשר טוב. שהוא דאג לו עד כדי כך.
00:18:44.660 00:18:46.855
בהחלט. כי זה נדיר.
00:18:46.855 00:18:52.040
אז יושב אבא. יושב ומסביר לנו: "תשמעו. זה המצב".
00:18:52.060 00:18:56.250
מה זה נאיביות של יהודי. עוד לא סיפרתי לך.
00:18:56.250 00:19:02.095
אבא הולך לרב הורוביץ ושואל אותו: "תגיד לי.
00:19:02.095 00:19:05.600
אני יכול להגיד שאני לא יהודי?"
00:19:06.380 00:19:11.100
איזה נאיביות. אז הרב אומר לו: "זה פיקוח נפש.
00:19:11.100 00:19:19.695
אתה יכול. אתה מוכרח". אבא קיבל. אנשים כל כך תמימי דרך.
00:19:19.695 00:19:22.995
אז הוא אמר: "תשמעו". אבא.
00:19:22.995 00:19:33.525
ש: "אצל המוסלמים הם גם נימולים. והם מתפללים כך וכך.
00:19:33.525 00:19:39.550
והם גם לא אוכלים חזיר". ועם זה המשכנו.
00:19:40.100 00:19:44.155
האם שינו לכ. לכם את השמות?
00:19:44.155 00:19:45.290
לא.
00:19:45.290 00:19:45.755
לא.
00:19:45.755 00:19:48.665
לא. השם לא היה יגב. היה יוסף.
00:19:48.665 00:19:51.320
כן. אוקיי. אז זה אפשרי גם.
00:19:51.320 00:19:59.600
ו. ושלחו אותנו מז'נדרמריה לז'נדרמריה.
00:19:59.600 00:20:02.605
עד לכפר בשם אמנטל.
00:20:02.605 00:20:10.125
אמנטל היה כפר עזוב של. אה. של גרמנים.
00:20:10.125 00:20:13.320
של חקלאים גרמנים. שהם.
00:20:13.320 00:20:19.480
כשבאו הרוסים. נטשו את הכפר היפה הזה וחזרו לגרמניה.
00:20:22.060 00:20:37.050
ושם קיבצו את ה. את היהודים. שם התקבצו היהודים.
00:20:47.440 00:20:55.595
אני מחכה שאת [משובש] חילקו אותנו.
00:20:55.595 00:21:00.595
את כל היהודים שבאו מה. מכל מיני עיירות.
00:21:00.595 00:21:09.510
באמנטל. וחילקו אותנו ל-3 שיירות ועשו רשימות.
00:21:09.510 00:21:12.105
אנחנו היינו ברשימה השנייה.
00:21:12.105 00:21:16.390
היו כאלה שהיו ברשימה הראשונה והשלישית.
00:21:18.650 00:21:27.870
השיירה הראשונה נסעה בלילה לעיר בנדר.
00:21:27.870 00:21:31.705
טיגינה מה שקראו. זה אותו שם. זה אותו מקום.
00:21:31.705 00:21:36.700
רק הרומנים קראו לזה טיגינה והרוסים קראו לזה בנדר.
00:21:39.100 00:21:42.910
בשיירה השנייה באה אלינו
00:21:42.910 00:21:47.470
אשתו של רופא שיניים. גברת בקליניק.
00:21:47.780 00:21:57.340
וביקשה מאיתנו שהיא תהיה בשיירה השנייה.
00:21:57.340 00:22:01.110
ושאנחנו נעבור לשיירה השלישית.
00:22:01.110 00:22:03.600
והיא ביקשה מאימא מטפחת ראש.
00:22:03.600 00:22:08.890
אז אימא נתנה לה מטפחת ראש. והם נסעו בשיירה השנייה.
00:22:12.770 00:22:22.500
חיכו כמה ימים. ואז קיבצו אותנו. שיירה שלישית. לטיגינה.
00:22:22.500 00:22:29.240
מגיעים. אחי אמר שהי. זה היה איזה בית ספר גדול.
00:22:29.240 00:22:34.470
עם אולם ספורט ענקי. ואני מסתובב שם בחצר.
00:22:34.470 00:22:39.910
אני רואה באולם עצום. ערימה של בגדים.
00:22:41.000 00:22:45.070
ומזהים גם את המטפחת של אימא שמה.
00:22:47.990 00:22:51.440
אז הבנו מה היה עם קונבוי הראשון.
00:22:51.440 00:22:52.020
מה שקרה.
00:22:52.020 00:22:54.190
עם השיירה הראשונה. עם ה.
00:22:55.700 00:23:00.580
אז אותנו לא חיסלו באותו יום. השאירו אותנו.
00:23:00.800 00:23:09.285
ואז לקחו אותם לעבודה. את אבא. את אחי. את 2 אחיותיי.
00:23:09.285 00:23:15.160
יהושוע הקטן ואני נשארנו עם אימא.
00:23:15.160 00:23:16.790
כי עוד לא לקחו אותנו לעבוד.
00:23:16.790 00:23:19.450
כי אנחנו לא היינו כשירים לעבוד. היינו קטנים.
00:23:19.450 00:23:24.060
תזכיר לנו את שם אימא ואבא. עוד. תזכיר לנו את שמותיהם.
00:23:24.060 00:23:28.600
אבא קראו לו אשר. ואימא ציפורה.
00:23:30.230 00:23:36.810
בספירה שסיפרתי לך. שאימא באה עם 4 ילדים ואיתי בהריון.
00:23:36.810 00:23:40.365
יהושוע היה אמור להיות הילד השישי.
00:23:40.365 00:23:43.080
אבל אחות אחת נפטרה פה בארץ.
00:23:43.080 00:23:47.775
אז נשארנו 4. ויהושוע זה החמישי. אנחנו 5 ילדים.
00:23:47.775 00:23:52.560
אתה מוכן להזכיר את שמותיהם בבקשה? של ה.
00:23:52.560 00:23:58.110
רפאל. צביה. חנה. שמואל. יהושוע.
00:23:58.110 00:24:04.560
יהושוע קיבל את שמו על שם סבי המנוח. אבא של אימא שלי.
00:24:04.560 00:24:08.235
יהושוע ראובנוב. פה יש הרבה ראובנובים בירושלים.
00:24:08.235 00:24:11.910
עורך דין. אהה. רובינוב.
00:24:11.910 00:24:18.330
אביו של עורך דין רובינוב היה בן דוד של אימא שלי.
00:24:18.330 00:24:25.410
כי הסבא של רובינוב והסבא שלי היו אחים. הנה.
00:24:25.410 00:24:33.150
הנה הקשר. אממ.
00:24:33.150 00:24:35.940
הקונבוי השלישי הגיע לטיגינה.
00:24:35.940 00:24:43.090
אנחנו ראינו את זה. והבנו בדיוק ש. ש. שזה מצב לא טוב.
00:24:43.780 00:24:46.850
גם הסתובבנו שמה. יהודי אחד
00:24:46.850 00:24:49.280
תלה את עצמו על עץ. אממ. אגוז.
00:24:49.280 00:24:50.450
בטיגינה. בטיגינה?
00:24:50.450 00:24:53.620
בתוך טיגינה. כבר. אהה. הגענו לטיגינה.
00:24:53.620 00:24:57.240
ולקחו אותם לעבודה. איפה לקחו אותם לעבודה?
00:24:57.240 00:24:59.415
עכשיו תלמידי ממני היסטוריה.
00:24:59.415 00:25:10.375
בטיגינה היה מבצר מתקופת טראיאנוס. האימפרור הרומי.
00:25:10.375 00:25:14.945
במבצר הזה הרומנים הקימו בית חולים.
00:25:14.945 00:25:18.440
היו באים להם שמה פצועים מהחזית.
00:25:18.440 00:25:22.590
ושמה לקחו אותנו לעבוד. בבית החולים הזה.
00:25:22.590 00:25:26.195
אז מי שעבד שם. היה לו מה לאכול.
00:25:26.195 00:25:33.195
איזה מים. זה. זה. אהה. מרק ופרוסת לחם וזהו.
00:25:33.195 00:25:36.180
אבל מי שלא היה שמה. לא היה אוכל. לא היה מקבל אוכל. אז.
00:25:36.180 00:25:39.315
כשאתה אומר עבדתם שם. מה עשיתם. במה?
00:25:39.315 00:25:40.980
אני לא עבדתי שם.
00:25:40.980 00:25:46.665
אלה. ניקיון. מה. בית חולים. ניקיון. חצר. לא יודע מה.
00:25:46.665 00:25:56.130
אני זוכר שפעם הלכתי ו. אה. נברתי בפחי הזבל הגדולים שמה.
00:25:56.130 00:26:00.540
והיה שמה לחם. לחם שחור עם עובש ירוק על זה.
00:26:00.540 00:26:02.580
לקחתי אותו. היה איזה כיף.
00:26:02.580 00:26:03.330
בשמחה.
00:26:03.330 00:26:13.030
כן. אני עבדתי אצל גרמני אחד. כן. הוא בא למחנה.
00:26:13.030 00:26:17.495
הייתי עושה לו כביסות והייתי מביא לו מים והייתי עושה.
00:26:17.495 00:26:19.835
מצחצח את הנעליים שלו.
00:26:19.835 00:26:25.840
והקשר הזה שלי עם הגרמני הזה הציל את אימא.
00:26:25.840 00:26:26.940
ועוד מעט אני אספר לך.
00:26:26.940 00:26:29.175
איך היה היחס שלו אליך?
00:26:29.175 00:26:33.615
טוב. הוא קרא לי טראקו [משובש] (רוסית).
00:26:33.615 00:26:37.020
אה. לללא יודע. איזה שפות את יודעת?
00:26:37.020 00:26:38.460
לא רומנית.
00:26:38.460 00:26:42.630
זה שד. שד. אה. רוסית [משובש] (רוסית).
00:26:42.630 00:26:48.360
אז. אממ. הוא היה בסדר. היה נותן לי שוקולד לפעמים.
00:26:48.360 00:26:53.925
אימא חלתה מאוד בדיזנטריה. והזכרתי את זה שלשום.
00:26:53.925 00:27:00.850
דיברתי עם אחי הבכור. הגדול. שכשהיה לאימא חום גבוה.
00:27:00.850 00:27:05.730
ולא היו לנו תרופות. מים לא היה.
00:27:05.900 00:27:11.985
אז להזכיר לך. כאשר יש בוץ ואתה הולך.
00:27:11.985 00:27:18.990
והעקב שלך עושה חור בתוך הבוץ. ושם מצטברים המים.
00:27:18.990 00:27:24.017
אז היינו לוקחים מטפחת. היינו טובלים בתוך השלולית הזו.
00:27:24.017 00:27:27.580
ושמים על השפתיים של אימא. כי לא היה מים.
00:27:27.650 00:27:30.330
הייתה קודחת מחום.
00:27:30.330 00:27:36.475
אז הטראקו הזה. הגרמני הזה נתן לי אורז. שאני אביא לאימא.
00:27:36.475 00:27:39.360
ואני חושב שזה גם עזר לרפא אותה.
00:27:39.360 00:27:40.980
כי הייתה לה דיזנטריה קשה.
00:27:40.980 00:27:45.375
איך היו התנאים ש. באיזה תנאים ישנתם? מה היה לכם?
00:27:45.375 00:27:50.100
מחצלת. כולם על הרצפה. וואו. זה.
00:27:50.100 00:27:53.400
ובמה. במה כיסיתם את עצמכם?
00:27:53.400 00:27:57.610
אני חושב שכל מיני שמיכות דקות ולא יודע מה.
00:27:57.610 00:28:01.430
זה לא. הם לא נתנו לנו לקחת שום דבר מהדברים שלנו. הם לא.
00:28:01.430 00:28:05.060
ברור. ברור.
00:28:05.060 00:28:06.740
הפואנטה היא לא פה.
00:28:06.740 00:28:15.215
יום אחד. ופה מתחילה הפואנטה. באים לחצר המחנה.
00:28:15.215 00:28:16.220
בטיגינה?
00:28:16.220 00:28:28.320
כן. אוטובוס יפה ומשאית מכוסה בברזנט. פקודה לעלות.
00:28:28.320 00:28:34.805
אז אחותי השנייה. הצעירה יותר. רוצה לעלות לאוטובוס.
00:28:34.805 00:28:39.030
כי טענה היא. אוטובוס יותר מפואר. אולי זה ייקח אותנו.
00:28:39.030 00:28:43.050
לא. לא. לא יודע מה. אחותי הבכורה לוקחת אותה בכוח:
00:28:43.050 00:28:45.300
"את תלכי איפה שכולם הולכים.
00:28:45.300 00:28:50.340
אנחנו עלינו. ההורים עלו. במשאית את תהיי איתנו".
00:28:50.340 00:28:58.210
היא גרה פה. בפלמ"ח. היא עברה ימים קשים. תכף נגיע לזה.
00:29:00.650 00:29:07.210
האוטובוס. אני לא יודע לאן נסע. המשאית איתנו.
00:29:07.350 00:29:15.630
בסוגריים. היה איתנו יהודי ש. עם אשתו.
00:29:15.630 00:29:19.200
והיה לו ילד בן 8 ימים ולא נימול.
00:29:19.200 00:29:25.050
והם רצו עד אודסה. והחזיר אותם לעיירה שלו.
00:29:25.050 00:29:32.010
ואחר כך לאט לאט. דרך אמנטל ל. לבנדר הגיע אלינו.
00:29:32.010 00:29:38.250
הוא היה סוחר בקר. והוא ידע שם את כל הדרכים.
00:29:38.250 00:29:41.655
לנו סיפרו ששולחים אותנו לקישינב.
00:29:41.655 00:29:44.730
לאן חשבתם שלוקחים אתכם?
00:29:44.730 00:29:46.035
קישינב אמרו לנו.
00:29:46.035 00:29:46.740
והאמנתם?
00:29:46.740 00:29:49.590
אנחנו לא האמנו. משום שכ. אחרי שראינו את הבגדים שם.
00:29:49.590 00:29:54.660
כבר לא האמנו כל כך. חשדנו. אומרים. אומרים.
00:29:54.660 00:29:59.550
נוסעת המשאית. מאחורי המשאית נוסעת.
00:29:59.550 00:30:04.665
נוסע תלת אופנוע עם 2 קצינים רומנים.
00:30:04.665 00:30:09.765
אני חושב. אני רועד עכשיו. ונוסעים.
00:30:09.765 00:30:16.310
בהצטלבות המשאית עוצרת ושואלים. את הקצינים כנראה. לאן?
00:30:16.310 00:30:18.795
אז הוא אומר כיוון ונוסעים.
00:30:18.795 00:30:26.170
כעבור כמה דקות קרחת יער. מורידים את כולם.
00:30:27.620 00:30:35.745
וכשמורידים את כולם. התמונה הזאת. היא לא נמחקת ממני.
00:30:35.745 00:30:43.215
מכונת ירייה. חיילים. ומסביב חיילים עם רובים.
00:30:43.215 00:30:46.125
באיזה אזור זהף אני צריכה לדעת קודם.
00:30:46.125 00:30:48.345
אני. אה. הלוואי והייתי יודע.
00:30:48.345 00:30:51.690
זה יער שהוא לא רחוק מהעיר בינדר.
00:30:51.690 00:30:53.350
אה. אוקיי.
00:30:53.810 00:30:58.695
כי רצינו. אני הייתי נוסע היום לשם.
00:30:58.695 00:31:00.180
אילו הייתי יודע איפה זה.
00:31:00.180 00:31:01.035
איפה זה. כן.
00:31:01.035 00:31:06.550
אני לא יודע איפה זה. אתה לא תישן בלילה. חכה.
00:31:08.200 00:31:14.070
יורדים. וה. התמונה הזאת היא כל כך ברורה.
00:31:14.070 00:31:16.425
שאין לך שום ניחושים לעשות.
00:31:16.425 00:31:22.350
אלא פשוט להתחבק עם ההורים.
00:31:22.350 00:31:26.325
ההורים בכו: "שמע ישראל. שמע ישראל. שמע ישראל".
00:31:26.325 00:31:34.870
כולנו התחבקנו. ואמרנו שעוד מעט ניפגש למעלה.
00:31:39.470 00:31:43.485
בזה הרגע. במומנט הזה.
00:31:43.485 00:31:49.570
אחותי הולכת לקצין. אומרת: "למה הבאתם אותנו כאן?
00:31:53.030 00:31:56.790
אנחנו לא. לא אשכנזים.
00:31:56.790 00:32:00.345
לנו יש פספורט ננסן. פספורט בינלאומי.
00:32:00.345 00:32:03.525
מה לנו ולסיפור הזה?"
00:32:03.525 00:32:10.950
ההוא גמגם. התבלבל הקצין. ואומר: "איפה אח שלך?"
00:32:10.950 00:32:15.280
קוראים לאחי. "תוריד את המכנסיים".
00:32:17.380 00:32:23.980
אוקיי. גם אצל מוסלמים נימולים. לא ב-8 ימים. נימולים.
00:32:25.220 00:32:28.485
הוא דיבר שם עם אחותי. אני לא יודע מה.
00:32:28.485 00:32:32.740
הוא אומר: "כמה אתם?" "7". "תעלו למשאית".
00:32:33.260 00:32:39.015
ונותן פקודה לחייל אחד שהתלווה אלינו.
00:32:39.015 00:32:44.650
המ. המשאית. התרחקה כמה מאות מטרים מהמקום הזה.
00:32:45.290 00:32:50.145
ואנחנו שמענו יריות של מכונות ירייה.
00:32:50.145 00:32:53.130
וזה אני זוכר. ואחר כך יריות בודדות.
00:32:53.130 00:32:58.845
הרגו את שלא. שלא מתו מיד. ביניהם הילד הזה בן 8 ימים.
00:32:58.845 00:33:01.990
אני אומר לך. כואב לי לספר לך את זה.
00:33:20.990 00:33:30.825
יצאנו משם לפרפקטורה ב. בבנדר.
00:33:30.825 00:33:44.355
ושמה השם יהודי היה מחוק. וכתוב מוסלמי. מי עשה את זה?
00:33:44.355 00:33:48.120
אז השאלה. זה ניירות כאילו מזויפים היו לכם?
00:33:48.120 00:33:51.450
אני לא יו. לא יודע. אחי. דווקא דיברתי איתו שלשום.
00:33:51.450 00:33:55.350
מי. מי אתה חושב. ש. מי יכול היה?
00:33:55.350 00:33:58.965
ה. ה. אחי אומר שיכול להיות שהקצין דאג לזה.
00:33:58.965 00:34:02.970
או שהוא עשה את זה או ש. אני לא יודע. לא יודע.
00:34:02.970 00:34:05.985
אבל הוא אמר לי. זה דבר שאני לא ידעתי אותו.
00:34:05.985 00:34:10.630
שהיה כתוב בפרפקטורה. לא יהודי. מחוק. מוסלמי.
00:34:13.250 00:34:20.400
משמה חזרנו לעיירה. לא לעיר שחזרנו. שגרנו בה.
00:34:20.400 00:34:26.190
לא לרומנישט. אלא לבולטובקה. ו. אממ.
00:34:26.190 00:34:32.273
ליד בולטובקה היה. הייתה שם עוד עיירה אחת בשם מינטשונה.
00:34:32.273 00:34:40.245
ושמה התמקמנו. אבל מה? כשהקצין דיבר עם אחותי.
00:34:40.245 00:34:44.130
הוא אמר לה: "תשמעי. אם נמצא ששיקרתם לנו.
00:34:44.130 00:34:47.055
אוי ואבוי לכם". מה יכול להיות יותר גרוע מזה?
00:34:47.055 00:34:51.105
היינו כל הזמן בפחד שמחר יגלו את האמת.
00:34:51.105 00:34:55.530
ואני אומר לך. אלה לא חיים טובים. אלה גרועים ממוות.
00:34:55.530 00:35:00.615
שאתה חי. שמחר יבואו יגידו. גילינו שאתם שיקרתם לנו.
00:35:00.615 00:35:06.030
זה היה הפחד. לחיות בתוך המצב הזה.
00:35:06.030 00:35:11.220
אני זוכר שיום אחד את אימא. הדליקה נרות. סגרה את הארון.
00:35:11.220 00:35:14.955
הנרות היו נרות שבת. ו.
00:35:14.955 00:35:19.470
ושלא יראו שאנחנו. שמישהו לא יראה. שלא ילשינו עלינו.
00:35:19.470 00:35:22.875
למה הייתה צריכה להדליק? אז היא הדליקה. ככה.
00:35:22.875 00:35:26.890
אבל הדליקה נרות. שם בארון. סגרה אותם.
00:35:29.060 00:35:31.935
אלה חיים גרועים ממוות.
00:35:31.935 00:35:36.015
שהנה. מחר יגלו. הנה. מחר ידעו את האמת.
00:35:36.015 00:35:38.490
קשה לחיות עם זה.
00:35:38.490 00:35:39.900
חיים. אני מצטערת.
00:35:39.900 00:35:40.520
שמואל.
00:35:40.520 00:35:43.855
שמואל. אני מצטערת שאני רגע מפריעה לך.
00:35:43.855 00:35:49.370
אני רוצה. זה רגע מאוד קשה. מה אתה זוכר מהאווירה במקום.
00:35:49.370 00:35:53.190
במתחם הנוראי בו נרצחו יהודים במכונות?
00:35:53.190 00:35:56.340
כי אתה בן המעטים שיש לנו שיכול לספר.
00:35:56.340 00:35:57.570
חכי. עוד לא סיפרתי לך.
00:35:57.570 00:35:58.243
לא. אני מדברת על אותו מקום.
00:35:58.243 00:36:00.150
לא. אל תמ. אל תמהרי. יהיה. אנחנו נחזור לזה.
00:36:00.150 00:36:02.130
לא. לא. אני מדברת על אותו מקום.
00:36:02.130 00:36:03.420
אנחנו נחזור לזה.
00:36:03.420 00:36:05.170
כי אני מבינה שזה קשה.
00:36:05.170 00:36:08.265
אנחנו נחזור לזה. ואני אגיד לך למה. אחר כך.
00:36:08.265 00:36:08.850
בסדר.
00:36:08.850 00:36:16.020
תחכי. חוזרים לעיירה. קשה לי.
00:36:16.020 00:36:23.250
זה קשה. נעשה אולי הפסקה קטנה? בוא נעשה הפסקה.
00:36:23.250 00:36:26.440
שמואל. בוא נעשה הפסקה.
00:36:34.130 00:36:43.990
הקושי בסבל שלנו הוא לא רק בזה שאנחנו מספרים.
00:36:44.170 00:36:54.210
אלא לדעתי. השפה ענייה מהיכולת להביע את הכאב.
00:36:54.210 00:37:02.675
וזה לא מבינים. חזרנו לבולטובקה. למינטשונה.
00:37:02.675 00:37:07.740
ושמה התמקמנו. עם פחד העצום.
00:37:07.740 00:37:10.980
עם הפחד העצום שעוד מעט יגלו.
00:37:10.980 00:37:13.440
ועוד מעט יקחו אותנו ויחסלו אותנו.
00:37:13.440 00:37:20.865
ואין גרוע מזה. אני אספר לך.
00:37:20.865 00:37:25.930
לא היו נותנים לי. אני הייתי ילד יפה כשהייתי קטן.
00:37:26.240 00:37:29.590
אז לא היו נותנים לי להתלבש יפה.
00:37:30.050 00:37:34.510
כי אם אתה תיראה יפה מדי. תיראה יהודי.
00:37:35.720 00:37:39.180
זאת. זאת. זאת הייתה המחשבה.
00:37:39.180 00:37:43.605
לא להיראות. לא. לא. לא להופיע באופן לא יודע מה.
00:37:43.605 00:37:49.890
ל. שלא יראו שלא יחשדו ושלא זה. וזה היה פחד כל הזמן.
00:37:49.890 00:37:54.675
באיזה תנאים גם התגוררתם עכשיו. באיזה תנאים?
00:37:54.675 00:38:00.060
באיזה עיירה. אבא עסק באיזה עבודה.
00:38:00.060 00:38:05.210
הוא. היה לו. היה לו איזה סוס והוא עסק.
00:38:05.210 00:38:10.790
עסקנו בחקלאות ו. ו. וכל מיני. העיקר להתקיים.
00:38:10.790 00:38:12.410
איפה ישנתם?
00:38:12.410 00:38:16.475
היה לנו. הייתה לנו די. דירה שגרנו שמה בשכירות.
00:38:16.475 00:38:21.035
והיו. ה. היו. היה לכם חם בחורף?
00:38:21.035 00:38:22.920
היה לכם. איך. איך הסתדרתם?
00:38:22.920 00:38:24.705
תראי. בעיירה הזאת.
00:38:24.705 00:38:26.640
כן. שמה. תזכיר עוד פעם את שמה.
00:38:26.640 00:38:27.380
מינטשונה. מינטשונה.
00:38:27.380 00:38:30.450
מינטשונה?
00:38:30.450 00:38:33.630
חיינו באיזה עיירה. בעיירה הזאת.
00:38:33.630 00:38:37.780
ו. אם תשאלי אותי מאיפה אבא השיג כסף להתקיים.
00:38:39.140 00:38:48.150
אני לא יודע. היו לנו שם עופות. פרה. סוס. כבש.
00:38:48.150 00:38:54.750
פעם אני זוכר. אבא בא עם תחתונים. בלי מכנסיים.
00:38:54.750 00:39:02.200
וסוחב שק קמח. הוא השאיר את המכנסיים ונתנו לו שק קמח.
00:39:02.200 00:39:04.735
הוא הביא לנו שק קמח הביתה.
00:39:04.735 00:39:07.190
ואתה כילד. אתם כילדים.
00:39:07.190 00:39:09.980
אימא עם הרבה ילדים. מה. מה אתם עושים. בכל אופן.
00:39:09.980 00:39:13.880
מה הילדים עושים בזמן הזה? במינטשונה. אני עדיין.
00:39:13.880 00:39:16.530
אז ככה. במינטשונה כבר היה דבר כזה.
00:39:16.530 00:39:22.710
שאני הייתי בן 11.11 וחצי. יהושוע היה בן 8.
00:39:22.780 00:39:31.720
חנה. צביה ורפי כבר היו בוגרים. בני 18-17.
00:39:31.720 00:39:37.445
תאמיני לי שאני לא יודע. איך הם העבירו את התקופה הזאת.
00:39:37.445 00:39:39.350
איך אתה העברת?
00:39:39.350 00:39:43.250
אני לא זוכר. אני חיכיתי לזמן. הא.
00:39:43.250 00:39:51.375
היה קטע. יום אחד אני רוכב על הסוס. היה לנו סוס.
00:39:51.375 00:39:57.525
סוס טוב. נחמד כזה. לא גבוה מדי. ורכבתי.
00:39:57.525 00:40:02.805
ואני נוסע בשדות שם. ילד בן 11.
00:40:02.805 00:40:05.895
ואני אומר. איזה עולם אכזר. אני.
00:40:05.895 00:40:08.720
למה שלא יתנו גם לי רובה אחד?
00:40:08.720 00:40:11.660
למה להם מותר לירות בנו כמו בזבובים?
00:40:11.660 00:40:13.925
היו נותנים לנו להתגונן גם.
00:40:13.925 00:40:18.815
מחשבה של. נאיבי. של ילד. למה ככה?
00:40:18.815 00:40:24.230
איזה צדק לחסל אותנו ככה? שיתנו גם לנו רובים.
00:40:24.230 00:40:31.705
שנוכל להתגונן. זאת הייתה המחשבה.
00:40:31.705 00:40:37.720
הרג. מוות. מחר יקחו אותך. יגלו מחר ששיקרת.
00:40:37.720 00:40:53.100
טוב. חוזרים למינטשונה. חנה חולה. לא מדברת. לא מגיבה.
00:40:53.250 00:40:56.860
אבא בוכה: "היא תמות. אין לנו תכריכים.
00:40:56.860 00:40:58.805
איזה לוויה תהיה?"
00:40:58.805 00:41:01.800
זה היה טיפוס? מה זה היה?
00:41:01.800 00:41:03.570
אם לא תהיה לך סבלנות. את לא תשמעי.
00:41:03.570 00:41:05.010
לא. יש לי הרבה סבלנות.
00:41:05.010 00:41:12.255
אז תתני לי לדבר. לא מדברת. לא מגיבה.
00:41:12.255 00:41:15.070
לא יודעים. אין רופאים.
00:41:15.530 00:41:24.430
אימא שמעה על איזה מישהי זקנה שיכולה לעשות כשפים. בסדר.
00:41:26.420 00:41:28.920
הביאו את הזקנה הזאת.
00:41:28.920 00:41:30.810
והזקנה אומרת: "תשימו לי פרימוס.
00:41:30.810 00:41:41.425
עם כלי ומים שירתח. ירתחו שמה מים".
00:41:41.425 00:41:47.560
היא לוקחת. ממיסה עופרת. הזקנה הזאת.
00:41:48.290 00:41:52.750
וזורקת את העופרת בתוך המים החמים.
00:41:54.170 00:42:01.410
ורואה שמה. תכף אני אספר לך. משהו.
00:42:01.410 00:42:04.560
והיא אומרת לאימא. אני זוכר.
00:42:04.560 00:42:11.950
אני ראיתי את זה. "תראי. היא נבהלה הבת שלך. פחד עצום".
00:42:13.160 00:42:19.440
אני רואה משהו דמוי מכונת ירייה. רובים שם משהו.
00:42:19.440 00:42:21.420
היא לא ידעה מאיפה באנו.
00:42:21.420 00:42:24.075
היא אומרת: "זה פחד עצום. תשמעי".
00:42:24.075 00:42:28.155
וכאילו שהוציאה ממנה את הפחד. אני לא יודע מה.
00:42:28.155 00:42:33.215
אני לא יודע אם מיד אחרי זה. חמ. חנה. ה. הבריאה והחלימה.
00:42:33.215 00:42:39.075
אבל היא בסופו של דבר. היא סבלה נורא.
00:42:39.075 00:42:45.000
היא קלטה את הפחד הזה בצורה הכי קשה.
00:42:45.000 00:42:48.915
שפגע בה עד כדי כך שהיא לא הייתה מסוגל. מסוגלת לדבר.
00:42:48.915 00:42:58.960
מסכנה חנה. אה. הדמות הזאת שיצאה. של העופרת.
00:42:58.960 00:43:00.030
מהעופרת.
00:43:00.030 00:43:05.040
של העופרת. הזכירה לי בדיוק את התמונה.
00:43:05.040 00:43:09.280
שאנחנו ירדנו מהמכונית שם. מהמשאית.
00:43:09.440 00:43:14.190
זה היה מדהים. א. אם הייתי מספר.
00:43:14.190 00:43:17.290
אם היו מספרים לי. לא הייתי. לא הייתי מאמין.
00:43:21.290 00:43:26.130
אז עם הזמן חנה החלימה.
00:43:26.130 00:43:31.600
אנחנו עסקנו ב. בעבודות חקלאות. לא יודע מה.
00:43:31.820 00:43:38.650
וככה דבר עם הפחד המשיך עד שנת 44'.
00:43:39.380 00:43:46.275
בשנת 44' התחילו הרומנים והגרמנים נסוגים.
00:43:46.275 00:43:48.820
התחילה הנסיגה שלהם.
00:43:50.330 00:43:59.910
ואז בא אלינו ראש העירייה של מינטשונה.
00:43:59.910 00:44:10.900
גנב גדול. ואומר לנו: "תשמעו. אתם נמצאים ברשימת החשודים.
00:44:11.990 00:44:18.400
שאם הרוסים יבואו ויכבשו בחזרה את השטח.
00:44:18.400 00:44:20.750
הרומנים לא ישאירו אתכם חיים.
00:44:20.750 00:44:22.850
יחסלו אתכם ואת הקומוניסטים.
00:44:22.850 00:44:26.795
ואת הצוענים ואת אלה שח. ח. חושדים בהם.
00:44:26.795 00:44:31.475
אני מציע לכם שתיסוגו לרגאט".
00:44:31.475 00:44:38.325
רגאט זה החלק של רומניה. שהיא לא בפריפריות. בוקרשט.
00:44:38.325 00:44:48.975
למה? הוא גנב ושדד קרון מלא של רהיטים. כנראה של יהודים.
00:44:48.975 00:44:51.120
הוא אומר: "אני רוצה שאתם תש.
00:44:51.120 00:44:54.585
אני אשלח את זה לכיוון בוקרשט. שאתם תשמרו על זה.
00:44:54.585 00:44:57.105
וכדאי לכם לנסוע לשם.
00:44:57.105 00:45:00.255
כי פה אתם נמצאים ברשימה החשודים".
00:45:00.255 00:45:07.740
בסדר. זאת הייתה כבר התחלת הסוף של המלחמה.
00:45:07.740 00:45:13.605
שנת 44'. ה. הרכבת נוסעת לתחנה גיישט.
00:45:13.605 00:45:17.460
שהיא כ-40 קילומטר דרומית מבוקרשט.
00:45:17.460 00:45:22.695
לאימא כבר היו שמה דודים שהגיעו. שברחו מצ'דרלונגה.
00:45:22.695 00:45:27.180
איך ידעתם? איך ידעתם שה. ה. ידעתם שהיו לה דודים שם?
00:45:27.180 00:45:28.260
איזה קשר היה?
00:45:28.260 00:45:29.910
את תתני לי כל הזמן ככה.
00:45:29.910 00:45:36.610
את לא תשמעי את הסיפור. הגענו לגיישט.
00:45:36.890 00:45:43.810
מאיפה אימא ידעה שאחיה נמצא שמה. אני לא יודע.
00:45:44.360 00:45:52.020
אבל הדוד שלי חשב שאימא מתה. נהרגה באופן רגיל.
00:45:52.020 00:45:57.690
היהודים שמה. הרוגים. הוא שמע עלינו.
00:45:57.690 00:46:02.700
אני ניסיתי לנסוע יום אחד עם אימא לבוקרשט ולא הצלחתי.
00:46:03.310 00:46:10.620
ויום אחד אחי רואה כרכרה יפה שמגיעה לעיירה.
00:46:11.230 00:46:15.905
עם הדוד שלי והבן שלו. דניאל.
00:46:15.905 00:46:20.280
הם. אהה. דניאל נמצא היום בבואנוס איירס.
00:46:24.160 00:46:30.690
וקודם כל. הפגישה הייתה נוראית. הוא מצא את אחותו.
00:46:30.690 00:46:34.680
הייתה פגישה. נוראית זה לא מילה.
00:46:34.680 00:46:42.970
בכי ו. ו. והשמעת קולות של כאב זה לא מילה.
00:46:46.970 00:46:52.890
אחר כך. כאשר. הם היו די מסודרים שם בבוקרשט.
00:46:52.890 00:46:57.716
הם הסתדרו ולא היה חסר להם גם כסף. הסתדרו ו. אממ.
00:46:57.716 00:47:02.670
אחר כך אנחנו בחלק שלנו נסענו. אה. לבוקרשט.
00:47:02.670 00:47:06.480
ואחר כך כל המשפחה הועברה לבוקרשט.
00:47:06.480 00:47:13.395
לקחנו שם דירה והמשכנו לגור שם עד 49'.
00:47:13.395 00:47:18.690
פה יש לי. אה. בכל אופן לשאול אותך כמה שאלות. ברשותך.
00:47:18.690 00:47:24.030
האם אתה יד. ידוע לך איך הדוד הזה שנפגשתם איתו ניצל?
00:47:24.030 00:47:25.770
איך. מה היה הסיפור שלו?
00:47:25.770 00:47:26.580
הוא ברח.
00:47:26.580 00:47:27.435
לאן?
00:47:27.435 00:47:31.560
הוא ברח מ. מ. תראי. את צריכה. אני לא יודע אם את יודעת.
00:47:31.560 00:47:34.545
אני יודעת את המיקום הגיאוגרפי.
00:47:34.545 00:47:37.780
לא. לא זה מה שאני רוצה להגיד.
00:47:38.960 00:47:44.370
ברומניה עצמה לא הרגו יהודים.
00:47:44.370 00:47:49.425
משום שהיה הסכם עם אנטונסקו והמלך.
00:47:49.425 00:47:56.130
עבודה. כן. להרוג. לא. להרוג. הרגו בבסרביה.
00:47:56.130 00:47:58.970
במולדביה. ביאשי היה פוגרום שמה. שחטו אותם כמה שרצו.
00:47:58.970 00:48:02.220
כן. ברור. אבל מתו הרבה אנשים בטרנסניסטריה.
00:48:02.220 00:48:03.000
וכל המקומות האלה.
00:48:03.000 00:48:04.530
לא. זה כבר אזור ש. מחוץ לרגאט.
00:48:04.530 00:48:05.190
אזור אחר.
00:48:05.190 00:48:09.890
זהו. כי טרנסניסטריה זה מזרחה עוד יותר מ. ממולדביה.
00:48:09.890 00:48:12.670
ברור. ברור.
00:48:17.660 00:48:26.730
לדוד הזה שלי. הייתה לו בת בירושלים. הסיה איסכרוב.
00:48:26.730 00:48:33.480
אולי הכרת אותה. בעלה היה שלמה איסכרוב.
00:48:33.480 00:48:37.320
ואבא של בעלה נקרא. קראו לו משה איסכרוב.
00:48:37.320 00:48:45.225
הוא היה איש ידוע בקהילה. למה הגעתי אליהם? כן. הדוד.
00:48:45.225 00:48:46.890
כי אנחנו מדברים על הדוד.
00:48:46.890 00:48:50.250
עכשיו. הדוד הזה. והיה לו בן בשם בכור.
00:48:50.250 00:48:54.830
אב. הוא היה בנו הבכור. היו לו 8 ילדים לדוד הזה.
00:48:55.940 00:49:04.690
הוא נקלע לקישינב בתחילת המלחמה.
00:49:05.780 00:49:10.947
ואיכשהו. לא יודע מתי. זה אני לא יודע.
00:49:10.947 00:49:12.705
צריך לשאול את אחי.
00:49:12.705 00:49:20.290
אממ. הוא ברח. עזב את קישינב. עם אשתו.
00:49:20.350 00:49:25.620
ופאניה. בת הדוד שלי. הייתה. הגיע לאודסה ולא יודע מה.
00:49:25.620 00:49:33.450
אבל דוד בכור הצטרף אל אביו. לא הרגו אותו.
00:49:34.060 00:49:38.810
כנראה שהוא. הייתה לו אינפורמציה כלשהי.
00:49:38.810 00:49:41.430
וחשד שאנחנו לא קיימים. כי היו.
00:49:41.430 00:49:44.250
ידעו שבסרביה לא השאירו שם יהודים.
00:49:44.250 00:49:48.570
כשראה את אימא. הוא בכלל. זה היה דבר בשבילו. אהה. זה.
00:49:48.570 00:49:50.630
מאיפה אימא ידעה שיש אח.
00:49:50.630 00:49:54.530
אני לא יודע. לא יודע. לא יודע לענות לך.
00:49:54.530 00:50:00.155
כנראה שידעה. כי התכתבות לא הייתה לו. לא.
00:50:00.155 00:50:02.150
עכשיו. עכשיו עוד שאלה.
00:50:02.150 00:50:05.340
האם ב. בזמן הזה שהייתם.
00:50:05.340 00:50:09.150
ועברתם מעיירה לעיירה. מכפר לכפר.
00:50:09.150 00:50:16.080
האם ידעתם. שמעתם על אושוויץ. על טרבלינקה. על משהו?
00:50:16.080 00:50:17.310
לא היה לנו מושג.
00:50:17.310 00:50:18.390
לא היה מושג.
00:50:18.390 00:50:24.910
לא היה מושג. לא היה לנו מושג.
00:50:29.840 00:50:34.750
מי ידע אז גיאוגרפיה. גרמניה?
00:50:34.940 00:50:40.290
תראי. הגרמנים ידעו להסתיר את זה.
00:50:40.290 00:50:42.960
ובוודאי שלא היה מגיע לרומניה.
00:50:42.960 00:50:46.095
ובוודאי לא לאנשים שלא רצו שזה יגיע.
00:50:46.095 00:50:49.785
על טרנסניסטריה. על טרנסניסטריה?
00:50:49.785 00:50:51.150
ידעו.
00:50:51.150 00:50:51.915
ידעתם?
00:50:51.915 00:50:53.295
ידענו. לא הרבה.
00:50:53.295 00:50:53.820
כן.
00:50:53.820 00:50:57.300
מה. תראי. זה לא מה שהיום. שיש טלפון ויש זה.
00:50:57.300 00:51:01.080
ברור. זה ברור. אני רוצה לדעת אם היו שמועות.
00:51:01.080 00:51:03.920
והיו שמועות. הרי. שוב.
00:51:03.920 00:51:06.710
בגיל הזה שלי אני לא יכול לדבר כאדם מבוגר.
00:51:06.710 00:51:08.885
ואני גם לא רוצה להתיימר ש.
00:51:08.885 00:51:13.380
בהחלט. אנחנו רוצים מה שאתה יודע. זה מספיק לנו.
00:51:14.120 00:51:19.570
מה שילד בגיל 12-11 יכול לזכור. זהו.
00:51:19.700 00:51:30.780
חזרנו ב-44' לבוקרשט. ואז חגגנו את הבר מצווה שלי.
00:51:30.780 00:51:38.740
זה היה קטע. כי חגגתי את הבר מצווה בגיל 14 ולא ב-13.
00:51:40.130 00:51:47.520
בבוקרשט הייתה שם. היה שמה בית כנסת ספרדי ושם אבא התפלל.
00:51:48.820 00:52:02.120
ו. אני הכנתי. אה. נאום. ובנאום הייתי צריך לציין.
00:52:02.120 00:52:04.160
מדוע לא חגגתי את זה בזמן.
00:52:04.160 00:52:06.020
מה אמרת?
00:52:06.020 00:52:07.400
אנשים בכו.
00:52:07.400 00:52:09.500
אתה מוכן ל. לספר לנו?
00:52:09.500 00:52:10.580
לא יכול.
00:52:10.580 00:52:12.930
קצת. אני מבינה שזה מרגש.
00:52:12.930 00:52:14.410
קשה לי. אני. אני רק נזכר בתמונה.
00:52:14.410 00:52:22.020
שישב הדוד הזה שלי מולי שמה. והוא התחיל לבכות שם.
00:52:22.020 00:52:38.580
כולם. זהו. כל הזמן.
00:52:38.580 00:52:41.205
בוא נעשה רגע הפסקה.
00:52:41.205 00:52:44.950
כל האנשים בבית הכנסת בכו.
Testimony of Shmuel Iegev Yosef, born in Jerusalem, Eretz Israel in 1930, regarding his experiences in Tighina during the war
Family’s life in Jerusalem; family fifth generation, of Bucharian origin; move to town of Romanovka as an infant; attending Tarbut school; Russian occupation; withdrawal to town with Russians; receiving information from Romanian officer about annihilation of the Jews; family disguises as Muslim family; move to the German village of Ementhal and from there to Tighina; labor in local hospital; move on trucks to the forests near Tighina; saying kaddish near shooting pits; parents’ embrace and saying “Shema Yisrael”; rescue from murder after telling German officer that family was Muslim; transfer to town; life in town; return to Bucharest; aliya to Israel in 1949; acclimation.
Details
Map
Hierarchical Tree
item Id
10371806
First Name
Shmuel
Last Name
Iegev
Iosef
Date of Birth
13/07/1930
Place of Birth
Jerusalem, British Mandate for Palestine
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
10/02/2013
Date of Creation - latest
10/02/2013
Name of Submitter
יגב שמוואל
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Subjects
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance