Yad Vashem logo

Testimony of Shmuel Kohen, born in 1924 in Mannheim, Germany, about his escape to France and his experiences in various hiding places, in the resistance, and in the ranks of the French Army

Testimony
null
null
היום יום חמישי. כ"ה אדר תשע"ג.
שמי רותי גיל. ואני מראיינת. מטעם יד ושם.
את מר כהן שמואל. יליד מנהיים גרמניה.
1924. על המסתורים בצרפת
מ-1943 ועל פעילותו במחתרת ובצבא הצרפתי.
בוקר טוב לך. שמואל.
בוקר טוב.
אתה נולדת במנהיים. כמה נפשות הייתם במשפחה?
אהה. 2 בנות ובן.
זאת אומרת. 5 איש. 5 איש. אתה היית הצעיר? המבוגר?
אני הכי צעיר.
הכי צעיר. איך קראו לאביך?
יצחק.
יצחק. מה היה העיסוק שלו? המקצוע שלו?
אהה. אה. עובד. עובד. אה. עובד.
לא ה.
הוא. הי. הוא עבד בתוך מפעל שהתעסקו עם. עם שקים.
שקים. אה. כמו ת. שקי תפוח אדמה.
כן?
ל. למיין כל מיני.
אה-הא. ומה היה התפקיד שלו?
למיין את ה. את ה. את הדברים האלה.
מין מחסנאי?
כן.
כן. אהה. אביך גם נולד במנהיים?
אהה. בלו. בלודז'. מנ. לא.
אה.
לא בלודז'. אלא. אהה.
יש לי כת. כתוב לי בדיוק. מה. את רוצה.
הוא. הוא הגיע מפולין?
מפולין. אה. דרך. אה. הוא. דרך. הוא.
הוא הגיע מפולין ד. דרך הגרמנים. במלחמת עולם.
ראשונה?
הראשונה.
אה-הא?
הם לקחו אז כבר. אנ. הצעירים בשביל. אה.
בשביל. אה. לחפור תעלות.
אה. לעבודות כפייה?
כן. והוא.
והוא נשאר בגרמניה?
ונשאר בגרמניה.
ואימא שלך?
אה. האימא שלי עם המשפחה שלה הגיעו די מוקדם ל.
עוד ל. לפני זה ל. לגרמניה.
מ. מאין?
מפולין גם כן.
גם מפולין? זאת אומרת. אה. אה. המשפחה היא בעצם.
פולנים.
המקור שלה פולני.
פולנים.
ואתם כבר נולדתם לתוך. אה. משפחה גרמנית.
דיברתם גרמנית בבית?
‮דיברו מין ‭Plautdietsch‬.‬
יידיש?
חצי גרמנית. חצי יידיש.
אה-הא. זאת הייתה השפה. שפת האם שלך?
כן.
כן.
אבל זה כבר. אני כבר לא זוכר.
כן. ובאיזה גיל התחלת ללמוד. שמואל?
ללמוד?
כן. בכלל. ב. במערכת ה.
אני זוכר.
החינוך.
אז. אה. שבאמת. אה. ללמוד זה היה בשטרסבורג. בצרפת כבר.
אה-הא. זאת אומרת. בגרמניה לא למדת?
לא. לא.
לא בגן?
באתי. ואולי בגיל 3. 4 ל. מ. מ.
עברתם?
עברנו.
עברתם לשטרסבורג. זאת אומרת. אממ. ב-1927.
כן.
8'.
משהו.
כן.
ב. בערך ב. בשנים האלה.
כן. ולמה ל.
אני זוכר. ש. אהה. זה. ההעברה של. אה. של. אה.
ש. של. של האימא שלי.
לא הייתה כל כך כשרה מגרמניה ל. לצרפת.
כן.
אני זוכר תמונה אחת. שאיפה שהיא לוקחת. אה. ש.
שאני בידיים שלה. ואנחנו עו. עוברים באיזשהו תחנת. אה.
רכבת?
רכבת גדולה. אבל לא של נוסעים. אלא של.
משא?
של. אה. של. אה. זה תחנה.
איפה ש. ששם מרכזים את כל הסחורות.
כן.
בתוך איזה תחנת.
רכבת משא. לא רכבת נוסעים?
לא רכבת נוסעים.
כן.
ככה היא עברה את הגבול. זה אני זוכר עד היום.
אה. ב. באופן לא לגאלי?
נכון.
ואתם ישבתם ברכבת. אה. משא?
לא. לא לא. אני לא זוכר שום דבר.
רק את התחנה הזאת. ואממ. הידיים של. של אימא שלי.
כן.
אבא שלי עבר אחרת. על זה אני לא יודע.
אה-הא.
בכל אופן. הגענו ל. באיזשהו שלב ל. לשטרסבורג.
אתה יודע.
איפה שהייתה המ. משפחה של ה. של האימא שלי.
אה-הא.
הם היו ג. הם כבר היו.
הם היו.
שמה.
ו. ולמה ההורים עברו? מטעמי. אה.
אני יודע?
פרנסה?
כנראה שבגלל שהמשפחה של האימא שלי.
אה.
עברה לצרפת. אז.
במנהיים אם לא הייתה לכם משפחה?
לא.
מה ב.
לא. היה. היה פעם. אבל הם עב. עז. עזבו.
אה. הבנתי. אה. מ. מה. מה עשה אבא שלך?
שם הוא עבד ב. ב. במנהיים הוא עבד בבית חרושת לשקים?
ל. לאבא שלי לא היה שום מקצוע מיוחדת.
אה-הא.
אני יודע ש.
הוא דיבר שפות?
הוא דיבר יידיש וגרמנית ו.
פולנית?
אחרי הרבה שנים ב. ב. בצרפת אז. אה.
שברו את הידיים ואת הרגליים בשביל לדבר צרפתית.
מ-המ.
בקושי ידעו לדבר.
כן.
צרפתית.
כן. אז עברתם לשטרסבורג ושם חיכתה לכם משפחה?
ההורים של. של ה.
אשתך. של אימא שלך?
של. של. של האימא שלי.
כן. ועד מתי גרתם בשטרסבורג?
אהה. עד 32' בערך.
מ-המ.
אני זוכר ש. שהייתי בן 8 הגענו לפריז.
אה-הא. אה. לאט לאט. נלך תחנה תחנה.
אה. מה אתה זוכר מ. משטרסבורג?
איפה עבד אבא שלך שם?
שמה הוא עבד. אה. כמו שהסברתי לך קודם.
אותו דבר?
כן.
באותו מקום. ואימא שלך עבדה מחוץ לבית?
לא.
הייתה עקרת בית. כן? ומה אתה זוכר מהחיים?
הם. היו קשיים. היה חוסר?
אני יודע שאנחנו תמיד היינו. היינו עניים.
מ-המ.
זה אני יודע.
מ-המ. במה זה התבטא?
בתור ילד. מה. מה היה חסר לך?
אני חושב שבתור ילד אני בעצמי לא הרגשתי.
לא הרגשתי את זה יותר מדי.
מ-המ. אוכל היה בבית?
הי. היה אוכל.
בגדים?
זה כן היה.
היה. אה. היית בחדר עם האחים שלך?
או. כמה חדרים היו לכם?
אנחנו גרנו אצל ב. אצל הסבא וסבתא.
אה-הא. לא הייתה לכם דירה משלכם?
ו. וה. בנו ה. אחיותיי.
היו מוצמדים יותר לסבא וסבתא מאשר אלי. אלינו.
מ-המ. כן. הם. הם. הם היו איתם בחדר? גרו איתם?
אני. זה. יש פה. אני לא זוכר את. את כל הפרטים האלה.
כן. מ-המ. כן. ומה אתה זוכר שאתה עשית?
היית שם עד גיל 8. בטח התחלת ללמוד בבית ספר?
ולפחות שנתיים. אה. למדתי בשטרסבורג.
ומתי שהגעתי לפריז. אז. אהה.
בגלל שבשטרסבורג בזמנים ההם
דיברו יותר גרמנית מאשר בצרפתית.
נכון. נכון.
ואז לקח לי איזה חודשיים. 3.
ללמוד צרפתית?
אהה. תכף. אה. הלך לי לדבר צרפתית.
מ-המ.
בגלל שלמדנו בכל זאת. אה. צרפתית בבית ספר.
כן.
גרמנית וצרפתית. זה אני לא יודע בדיוק מה.
אבל שהגעתי לפריז. מהר מאוד. אה.
הת.
התרגלתי ל.
לשפה.
ל. לשפה הצרפתית.
כן. ו. ואיך אתה זוכר את ה. את.
את החיים בשטרסבורג? ברחוב. בבית ספר?
זה כמו כל הילדים. כמו כל הילדים.
לא ה. היו לך חברים. אהה. צרפתים?
אה. אני זוכר שהיינו משחקים ברחוב.
כולם?
לא יותר מדי זוכר.
אה-הא. אבל אתה זוכר.
נגיד. איזה אירועים של.
אה. אה. א. אלימות. אה. או ביטויים לא יפים?
לא. לא. לא. זה. זה מעורפל.
כן.
לא. לא. לא זוכר.
הייתם משפחה דתית?
מסורתית. לא דתית. מסורתית.
מסורתית. אז לפי.
אבל. אבל. אהה. את כל החגים וכל זה.
שמרתם?
ש. כל. כל. שמרנו.
הלכתם לבית כנסת?
ב. בעיקר. בח. ב. בחגים.
כן. עכשיו. לפי ההופעה שלך.
איך שנראית. אפשר היה להגיד שאתה יהודי?
אז לא היה הבדל. לא. לא. לא.
נראיתם אותו דבר?
היינו לבושים כמו כל העולם.
כן.
כמו ברחוב.
כן.
לא. לא.
לא היו סימנים מיוחדים?
לא. לא. לא. שום דבר.
פאות או.
שום דבר.
כובע?
שום דבר. שום דבר. שום דבר.
כן.
גם האבא שלי.
לא.
למרות שהוא. כנראה למד בצעירותו.
בישיבה?
ב. בישיבה. אבל לא היה שום. שום סימנים של.
לא היה לו כיסוי ראש?
לא. אה. הוא הלך עם. עם. עם כובע. עם. עם כובע.
כובע. אבל לא עם כיפה?
לא. לא. לא. שום דבר.
ואימא שלך?
אימא כמו.
רגיל?
רגיל. כמו שהולכים ברחוב.
כן. והם התאקלמו עם השכנים. עם השכונה?
זה אני כבר לא זוכר.
נכנסו אנשים.
איפה שהדוד [משובש].
נכנסו אנשים הביתה. אתם נכנסתם ל. לבתים של.
לא. לא.
אחרים?
זה. זה.
רק שיחקתם ברחוב?
זה אני כבר לא זוכר. חוץ מהמשחקים ברחוב.
איזה משחקים אתה זוכר?
מ. מין כדורגל. אה. איזה ח.
חפץ ועו. עושים ממנו כדורגל.
סמרטוטים בטח?
אה?
אז שיחקתם. אהה. משחק כדורגל.
וה. הייתם בקשר עם המשפחה בפולין?
לא. לא. לא. שום דבר.
לא היה קשר?
לאחו. אה. לאבא שלי היה איזה אח בגרמניה. זה אני יודע.
אה-הא.
אבל חוץ מזה שום. שום קשר. שום קשר.
כן. נסעתם פעם מחוץ ל. לשטרסבורג?
לא.
לטייל. אהה.
לא. לא. לא.
לנפוש?
לא. שום דבר לא. לא זוכר שום דבר.
בקיץ? בחופש?
מה?
בקיץ? בחופש?
לא. אולי בקיץ. אהה. אחד הדו. הדודים שלי לקח אותי.
גם כן קצת לבלות באיזה. על יד איזה נהר.
אה-הא.
זה הכל. מה שאני זוכר.
חוץ מכדורגל עסקת גם בספורט?
אה. שחית? רכבת על אופניים?
לא. דבר היחידי שאני יכו. יכול לזכור. עד היום.
הייתה לי תאונה קשה.
באיזה גיל?
בגיל 6.
מה קרה?
עם. עם. אהה. רכבת עירונית.
רכבת עירונית שברה לי את ה. את הכתף.
מ-המ. איך זה קרה?
וזה אני כן זוכר עד היום.
איך זה קרה?
אה?
איך זה קרה?
איך זה קרה? אחו. אחותי הגדולה הייתה לוקחת אותי
בכריסטמס. לראות את החנויות.
כן.
בעיר. והיה די רחוק.
ואחרי שפעם אחת ראיתי את זה. הייתי רץ לבד.
לראות. ואז. אהה. התחלקתי. היו 2 פסים.
והתחלתי לרוץ. ולא ראיתי שמאחורי זה באה רכבת.
רכבת.
השנייה. והתחלקתי ושמעתי צעקות גדולות מסביב.
ואחר כך. אהה. בית חולים.
כן.
ולא ידעו איפה אני.
לא היה פשוט. אממ. זה עשה עליך רושם. כריסמס?
מה?
כריסמס עשה עליך רושם?
החנויות עשו לי רושם.
אבל העץ. והמתנות. והשירים?
לא ב. את ה. את. את. את הזה. את החלון ראווה.
כן. אני יודעת. אבל. אהה. אצל חברים שלך לא ראית עץ. אה?
לא. לא. לא.
לא היו?
לא היינו קשורים עם. עם גויים.
אה-הא.
לא היינו קשורים עם גויים.
ידעת שאתה יהודי?
אני תמיד ידעתי שאני יהודי.
יהודי.
מ. מאז שאני זוכר. תמיד ידעתי לקרוא ולכתוב עברית.
כן? איפה למדת?
בחדר. איזשהו חדר.
אה.
אני לא זוכר כבר מה היה החדר.
כן.
אבל אני זוכר שידעתי תמיד לקרוא ולכתוב. אה. עברית.
עברית? לא פשוט.
בלי. בלי להבין כלום.
בלי להבין כלום. טוב.
כב. אה. גם לקרוא ולכתוב עברית זה לא פשוט.
מה?
לקרוא ולכתוב עברית זה לא פשוט.
כשהגעת ל. לארץ ישראל ידעת לקרוא עברית?
אה. נגיד את השלטים? או עיתון?
אני יודע ש. למה אני בארץ ישראל?
אחד הסיבות היא. שאימא שלי תמיד דיברה על פלשתינה.
"פלשתינה. פלשתינה. פלשתינה".
כן?
וזה.
נכנס לראש?
היה לי תמיד מתחת ל. מתחת למקום מסוים בראש.
כן. כן. ומאיפה זה בא לה?
במשפחה שלה היו ציונים? של אימא שלך?
הם. אה. אהה. דיב. דיברו על ציונות. כל הזמן.
אה-הא.
כל הזמן.
הם. אה.
אבל.
רצו.
אצל האימא שלי. אצל הדודים שלי אני לא יודע.
אה-הא. אה. היא רצתה לעלות לארץ ישראל?
כן. היא רצתה לעלות לארץ ישראל.
היו לה תוכניות לעלות לארץ ישראל?
היו לה תוכניות. אבל. אה. בזמנים ההם.
כן?
מי שלא היה בעל מקצוע. אז לא לקחו.
מ-המ.
ואבא שלי לא היה מקצוע. אז לא לקחו.
כן.
זה אני זוכר מז. מ. כי גרנו בפ. בפריז.
זאת אומרת. אביך רצה לעלות לארץ ישראל. אבל.
בעיקר אימא שלי.
אבל לא אפשרו.
לא אפשרו בגלל שמי שאין לו מקצוע.
או אין לו כסף. אז ל. לא בא בחשבון.
כן. סרטיפיקט היה דבר מאוד יקר.
אני זוכר. היה לנו איזה. איזה. בפריז.
שכן יהודי. באיזשהו שלב הוא אמר לנו: "שלום. אני נוסע".
רציתם להיות במקומו?
אה. זה אני. אה. הייתי ילד. זה. זה אני לא יודע בדיוק.
מ-המ.
אבל בטח אימא שלי הצטערה שהיא. היא לא נסעה.
כן. מה. מה ידעת על ארץ ישראל כשהיית ילד?
דיברו. סיפרו משהו?
דיברו על ארץ ישראל. אבל לא. חוץ מזה לא ידעתי כלום.
ידעתם שיש ערבים? שיש מנדט בריטי?
זה אני כבר לא זוכר כלום. לא זוכר.
זה היה מין מושג כזה. סנטי. סנטימנטלי?
מין מושג. אה. פלשתינה. פלשתינה.
כן.
זה הכל. חוץ מזה אני לא יודע. לא יודע כלום.
כן. טוב. יש עוד משהו שהיית רוצה לספר על שטרסבורג?
בתור ילד. איזה חוויה. איזה זיכרון שהיה לך שם?
לא.
לא. ואז עברתם.
לפריז.
לפריז. ב-32'. נכון?
בערך.
עזבתם את המשפחה?
לא. המשפחה. הס. הס. הסבא וסבתא ועם הדודים.
נדמה לי שבאיזשהו שלב כבר היו שמה בפריז.
אה. הם במשך הזמן עזבו את שטרסבורג?
כן.
אה-הא. כן.
והתיישבו בפריז.
ומה הייתה הסיבה?
אני לא יודע בדיוק.
לא יודע.
אולי בגלל פרנסה. אני לא יודע.
מ-המ.
לא יודע.
כן.
זה גם מ. סיבה מספיק טובה.
זה נכון. השאלה אם. אהה. אם ההורים דיברו איתכם?
אם. בכל זאת אתם עוזבים מקום. תעזבו שפה. חברים.
לא.
לא דיברו איתכם?
לא.
פתאום. יום אחד. אורזים ונוסעים. זהו?
כן. אני. כל הדברים האלה. אני כבר לא זוכר.
מ-המ. היו בכלל משוחחים עם ה.
מה?
משוחחים עם הילדים. מדברים איתם?
אתה זוכר משהו שסיפ. שאבא שלך סיפר לך.
אולי על המשפחה בפולין? על ההיסטוריה שלו?
לא. הדבר היחידי. אני זוכר איזשהו. איזשהו תמונה.
כן.
הי. היה. היה לו. היה לנו איזה תמונה שצילמו.
כן.
צילמו מה. מה. מההור. אה. ד. מה. אחים ואחיות שלו.
משפחה שלו?
בפ. ב. בפולין. זה הכל.
כן.
מה שאני זוכר.
וש.
איזשהו תמונה.
ושאלת. התעניינת מי זה האנשים?
אני יודע שאצל הסבא דיברו על המשפחה של האבא שלי.
שהייתה משפחה מפורסמת.
היו רבנים?
לא. היו. אהה. כנראה החזיקו איזה את הבית.
איזה בית חרושת. אני כבר לא זוכר ממה.
היה. היה. היו עשירים.
ה. האבא שלי. אה. לא ידע להסתדר בחיים.
מ-המ.
אבל. ההו. אה. ההו. אבל המשפחה שלו. כנראה שהיו עשירים.
אה-הא.
שמה.
כן. ובכל זאת הוא עזב אותם.
דיברו. דיברו על. אה.
אה. אני כבר לא זוכר איך אומרים ביידיש.
אבל. אהה. הדגל. דגל של המשפחה.
אה. שמה הם. הם. אהה. הם. הם. אהה. מפורסמים.
מ-המ.
המשפחה.
של אבא שלך?
של אבא שלי היו. אני. היה להם משהו. איזה.
מפעל?
מפעל. אבל אני לא יודע. לא זוכר.
אבל. לא ב.
לא זוכר בדיוק מה.
לא בלודז'? לא ב. כי בלודז' היו מפעלים של.
אהה. טקסטיל הרבה.
אני כבר לא. לא יודע. לא יודע.
מ-המ.
אבל אני יודע מה שהיה דבר כזה.
היה משהו. אבל מה בדיוק אני כבר לא זוכר.
אה-הא. ואחרי המלחמה לא.
לא. לא.
לא מצאתם קרובים?
זה ה. הקשר תמיד היה מנותק.
כל זמן שאני זוכר הקשר היה מנותק.
חוץ מאיזה אח ש. שהיה חי בגרמניה גם. בעיר אחרת.
כן.
אוקיי. אם כן. איך. איך היה המעבר בפר. לפריז?
ברכבת? איך עברתם לפריז?
זה אני כבר לא זוכר. הנסיעה עצמה. אני לא זוכר כלום.
מ-המ.
אני רק פתאום זוכר ש. שהיינו בפריז. במקום. אהה.
באיזה מקום?
במ. איזה מקום ששמה היה בתוך מין האנגר גדול.
שאיפה שהיו הרבה אנשים כמונו. יהודים ש. שהיו.
פליטים?
מגיעים לפריז.
פליטים.
כן.
כן.
היה מין. מין. מין דבר כזה.
כן.
אהה. ו. לא. לא היה שמה פרטיות.
אה. כולם גרו יחד?
אה. כן. כמעט כמעט.
מ-המ.
זה. זה אני זוכר. לפחות. אה. איזה כמה חודשים גרנו שמה.
עד שעברנו למקום אחר.
אה-הא. ובתוך ההאנגר הזה כל אחד היה לו. הייתה לו פינה?
אני כבר זו. י. אני לא. כבר ז. לא זוכר כלום. כלום. כלום.
ואביך יצא לעבוד?
הא?
אביך יצא לעבוד?
זה גם כן אני כבר לא זוכר.
מ-המ. אימא שלך בישלה? היה אוכל מספיק?
א. אני לא יודע איך היה אוכל. איך.
איך ומה ומי ו. לא זוכר כלום מהדברים האלה.
מ-המ.
הייתי בן. אה. אהה. אמנם הייתי בן 8. אבל.
כן.
אה. זה דברים ש. שברחו לי.
כן.
ברחו לי ואני לא יודע.
אז אולי תנסה. אה. לספר לנו מה אתה כן זוכר?
בכל זאת. באתם לעיר גדולה. לעיר יפה מאוד.
אנ. זה היה על יד ה. ה. שמעת פעם על הסקרה קר?
בוודאי.
זה. המקום הזה היה בדיוק 2. 2 צעדים משמה.
כן.
כ. כילדים. היו עוד ילדים. היינו מ. משחקים.
במונמארטר. במונמארטר.
ב. ב.
כן.
בגן הגדול הזה.
כן.
בג. זה אני זוכר.
כן.
זה. אולי. אני זוכר. אבל חוץ מזה אני לא זוכר כלום.
איך. איך. אממ. השתלטת על השפה הצרפתית?
ילדים לומדים מהר.
ברחוב?
ל. ל. לילדים. אין בעיה בשביל ילדים ללמוד שפה
בגיל הזה. זה בא לבד.
וישר נכנסת לבית ספר צרפתי?
אהה. כן. הייתי בבית ספר צרפתי.
עד שעברנו. עברנו למקום אחר.
ושמה בשכונה ההיא היה בית ספר צו.
אה. צרפתי יהודי. אה. לו. לוסיאן הירש.
שמעת פעם על הירש? הברון הירש?
הברון הירש.
זה שהוא התעסק עם היהודים.
בוודאי. בוודאי.
בארגנטינה.
בארגנטינה. בוודאי. כן.
אז. אה. זה ה. אה.
אז ככה קראו?
היא הוציאה אותי מבית ספר. אה. צרפתי רגיל.
אה-הא.
והכניסה אותי לבית ספר יהודי.
ולימדו שמה בעברית?
לא. דיברו בצרפתית.
צרפתית.
לימדו בצרפתית ובקושי. בקושי היה שמה איזה רב או חצי רב.
או איזה פרופסור שהיה בא.
אה. ללמד אותנו לקרוא ולכתוב.
יהדות? יהדות?
יהדות. משהו כזה.
וגם. אהה.
זה אני. אני.
נושאים דתיים? זאת אומרת. הדת היהודית? אה. או.
ד. אהה. זה. זה בקושי. בקושי שעה אחת ב. בשבוע.
לימודי קודש? תורה?
זה. זה. זהו.
וכל היתר היה לפי.
וכולם היו יהודים.
לפי משרד החינוך הצרפתי?
מה?
לפי. מש. אה. זאת אומרת. התוכנית.
לימדו צרפתית.
הרשמית?
צרפתית.
כן.
כ. בית ספר רגיל.
אבל רק יהודים למדו שם?
כן.
בנות ובנים?
אהה. נדמה לי שכן. בנות ובנים.
מ-המ.
בנות ובנים. כן.
כן.
באותו בית ספר.
סיפרו לכם על הברון הירש? מי זה?
אהה. זה לא סיפרו לנו.
יכול להיות שסיפרו לנו.
אבל זה השם אני זוכר. הבית ספר אני זוכר.
כן.
ברון לו. לוסיאן הירש.
מ-המ.
ופעם נסעתי עם ה. עם החבר'ה הצעירים. נכדים שלי.
אה-הא.
רציתי להיכנס לתוך הבית ספר.
הוא עוד. אה. פועל?
הוא עוד פועל. אבל. אבל הדתיים השתלטו עליו.
הדתיים. כמו. כמו הש"סניקים.
חרדים. זה לא דתיים. זה חרדים.
בכל אופן. זה. אני יודע בטוח שזה.
עם. אהה. בגדים שחורים?
כמו. כמו הש"סניקים פה.
כן. כן.
שמה. היה שומר הסף. לא נתן לי להיכנס.
אמרתי: "למדתי פה". "לא".
לא נותנים להיכנס. אז. אה. באנו לת. לת. ל.
ל. לבקר. בלי שראינו כלום.
אה.
רק את החלק החיצוני.
מ-המ. כן. כמה. כמה שנים למדת בבית הספר?
מה?
כמה שנים למדת בבית הספר?
עד גיל 14.
עד גיל 14. וקיבלת תעודה?
יכול להיות שקיבלתי תעודה.
אה-הא.
אני כבר לא זוכר.
אה-הא. כן. אז. אהה. בינתיים. זאת אומרת.
עד. עד גיל. אה. בערך קרוב ל-40'. קרוב לפרוץ.
לא. לא.
הגעתם לפרי.
38'. 39'.
39'?
אז גם. אז הפסקתי ללמוד.
קרוב לפרוץ המלחמה?
אה. כן היה קרוב.
כן.
לפרוץ המלחמה.
כן. הייתה לך איזושהי. אהה. אוריינטציה פוליטית?
התעניינת קצת בפוליטיקה?
אני יודע ש.
מה קורה באירופה?
מתי שצרפת. מתי. מתי שהגרמנים פלשו ל.
לצ'כוסלו. לא. לא לצ'כוסלובקיה.
לאוסטריה?
לפולין. מתי שהגרמנים.
ב-39'? כן?
פלשו לפולין. אז צרפת מ.
ה. הי. הכריזו מלחמה על גרמניה.
נכון. הצרפתים והאנגלים.
כן. ואז מה קרה? אה. פתאום. אהה.
התחילו כל הזרים שהם בגיל. אהה. גיל. אה.
גיוס.
שיכולים לגיוס. צריכים להתייצב.
אהה. ו. ועשו מין לגיון זרים.
כן.
בגלל שאנחנו לא היו צרפתים. היינו פולנים. אז.
כן. אז. זאת אומרת. אתם לא סידרתם אזרחות צרפתית.
לא.
ב. בשנים האלה שהייתם בצרפת?
לא. לא. לא. אי. אי אפשר.
אהה. אז. אהה. כו. הדודים שלי יחד עם האבא שלי.
כולם הלכו להתנדב. אה. היו מוכרחים.
כן.
לק. אה. תפסו אנשים ברחוב.
ברחוב?
ו. ושאלו: "מה. מה. מה איתך?"
אז היו מכריחים את ה. את האנשים ללכת להתנדב.
באופן מנד. אלגנטי כזה.
כן.
ואז יכול להיות ש. זה ש. אבא שלי שי.
שירת אז ב. בצבא של הצרפתים.
יכול להיות שבמשך הזמן.
איזה תקופת מה זה עזר לשרוד נגד הגרמנים.
אה-הא. כשהגרמנים כבר כבשו את. אה. צרפת?
כן. בגלל ש. אה. אבא שלי נשאר תקוע בחלק הדרומי. כחייל.
כן.
נשאר תקוע ב.
מ-המ.
ואנחנו היינו בפריז. היינו מקבל. אה.
היינו מקבלים. אה. אה. ק. קצבה. של צבא.
אהה. כן. של.
וזה.
עזר לכם?
הלך די. אהה. אפילו שהגרמנים היו.
אז. אז עוד המשיכו עם הקצבאות האלה.
אה-הא.
ובאיזה שהוא שלב.
כן.
כנראה שגם אבא שלי הגיע למאקי בשמה.
למחתרת?
כן.
כן.
אבל בינתיים נעזוב את זה.
כן.
יותר מאוחר.
אוקיי.
את ההמשך. אה. אני אדבר יותר מאוחר.
100%. בסדר גמור. אם כן.
בכל אופן. אני ראיתי בעצמי איך שהגרמנים הגיעו לתוך פריז.
זה היה כבר ב-40'?
זה היה ביוני 40'.
נכון.
ויו. יום או יומיים לפני זה ראינו קבוצות
של חיילים צרפתים הולכים ברגל. לכיוון דרומה.
והם באו והשתלטו לפריז.
עשו עיקוף?
אה. עשו איגוף.
הם. עיקוף של קו מאז'ינו.
הם. ה. אה. נכנסו להולנד. לבלגיה.
ופלשו לצרפת.
לא יכו. הם. הם. אהה. היטלר לא. לא. אהה.
אף אחד לא עצר אותם.
לא. רי. ריחם על אף אחד.
אף אחד לא עצר אותו.
ו. והתחילו ל. להפגיז את כל הדרכים.
נכון.
עשו בכוונה להפגיז את הדרכים.
נכון. כדי לפגוע בפליטים.
כדי שאנשים יברחו. שיתפסו ש. שהכל.
נכון.
י. יה. יהיה משותק.
נכון. אז. אז רגע אחד. ה. המצב היה כזה.
כשהגרמנים פלשו וכבשו את פולין.
כן.
אז הקימו בצרפת את לגיון הזרים.
ואז האבא שלך והדודים שלך גויסו?
כן.
זה שלב אחד.
כן.
נכון?
אז וכל [משובש]
אחר כך. אחרי זה. אה. קצת פחות משנה.
גם צרפת נכבשה. פריז נכבשה. וחילקו אותה.
ל-2.
ל-2 אזורים. ומה קרה למשפחה שלכם?
תסתכלי. במשך שנה שלמה לא עשו כלום.
כאילו. זה לא היה כמו ב. ב. בפולין או בליטביה. ו.
ו. אשר. אפשר היה להסית אנשים כדי שיהרגו יהודים.
כן.
במשך שנה שלמה היה שקט לגמרי.
אה-הא.
עד 41'. שנה שלמה.
מ-המ.
לא עשו כלום.
כן.
ופתאום התעוררו לאט לאט.
צריך ללכת להירשם במשטרה. צ. להירשם במשטרה.
כן.
אפילו אם הסבא או הסבתא היו יהודים. צריך להירשם.
כן.
ו.
אתם נרשמתם?
עוד היה קצת שקט.
אתם נרשמתם?
כן.
אתם נרשמתם.
לנו היה. יהו. אני הכרתי צעיר אחד שהמשפחה שלו.
לא היה להם כל כך שם. אהה.
יהודי?
יהודי. והם כנראה החליטו.
לא להירשם?
לא ל. להירשם. זה נודע לי. נודע לי אחר כך.
אבל. אהה. באיזשהו. שהו.
שלב. הם באיזשהו מקום בצפון צרפת.
עשו איזשהו מחנה לדוגמה. ו. ו.
והתחילו לאסוף יהודים צעירים ושלחו אותם.
היה לי חבר שהוא קיבל צו להתייצב.
והוא הלך. אה. ואפשר היה לי. לכתוב.
עשו דו. לדוגמה כאילו הולכים לעבוד.
אה-הא.
ואחר כך. אחרי זה. כבר התחילו לאסוף על אמת.
ריכזו אותם. בפעם הראשונה. ריכזו אותם. ב.
היה איזה אצטדיון גדול בפריז.
נכון. היה עכשיו לא מזמן סרט על האירוע הנורא הזה.
כן.
שאספו את יהודי פריז לאצטדיון.
אספו אותם במקום אחד.
כן.
וישר צפונה.
נכון.
רק אחר כך עשו מקום מסוים בשביל לאסוף יהודים.
זה היה נקרא דרנסי.
דרנסי. נכון.
דרנסי.
כן.
שמה אספו. ולנו כנראה היה מזל
שאנחנו היו עוד קשורים עם ההתנדבות של אבא שלי ל.
אה-הא.
לצבא צרפת.
כן.
אז. אהה. אנשים כאלה עוד בינתיים לא נגעו.
לא פגעו בהם? זאת אומרת. כש. אה. גייסו את י.
יהודי פריז. שהם לא היו אזרחים. כן? פליטים.
כן.
אה. לאצטדיון. אותכם לא לקחו?
מה את אומרת?
אותכם לא לקחו?
נכון.
אתם לא הייתם באצטדיון?
לא. לא. לא.
אתם נשארתם בבית?
לא. אנחנו כי. דווקא לא נשארנו בבית.
אלא?
הלכנו. אהה. ב. במדרגות אחרות עד. עד למעלה.
למעלה. התחבאנו באיזה קומה אחרונה. אבל.
אה. בבית התחבאתם?
לא. לא בבית ממש. באותו הבית.
אבל. אהה. התחבאנו. למרות שלא.
לא ידענו שהעסק של הגיוס של ה.
של אבא שלי אולי יעזור לנו ונ.
אבל באמת בהתחלה זה. זה עזר לנו.
כן. זאת אומרת. מי היה בעל היוזמה?
אימא שלך? אימא שלך אמרה.
לקחה את 3 הילדים והתחבאה?
אני הייתי. מה ששכחתי להגיד לך.
שבבית הייתי רק אני. 2 אחיות.
איפה הם היו?
גדלו אצל.
סבא וסבתא?
אצל הדודים.
אה-הא.
ואחד. אהה. גדלה במין בית יתומים.
אה-הא.
אחד אצל הסבא וסבתא.
והשנייה באיזשהו בד. ב. ב. בית יתומים.
עוד ב. בשטר. שטרסבורג.
אה. ול. למה זה קרה?
ואני הייתי הילד יחידי בבית.
עם האימ. למה זה קרה בצורה כזו?
ככה זה. ככה זה יצא.
ההורים החליטו על זה?
אה. זה גם ב. ב. גם הדודים אולי התחי.
ה. הי. התערבבו. התער.
התערבו?
התערבו.
כן.
אבל מה בדיוק. שהייתי.
אבל.
ילד קטן. לא מבי. לא הבנתי יותר מדי.
אבל בבית יתומים. ה. היו לה. אבא ואימא. לאחותך?
נכון.
כן.
ככה זה יצא. ככה יצא. בכל אופן. אה.
אז כשאספו את כל היהודים
ונתנו להם פקודה להתייצב באצטדיון. אימא שלך.
לא. לא. לא. לא. אה.
אלא?
אס. אספו אותם.
כן. אבל. אב.
אספו אותם ולקחו אותם למקום ההוא.
נכון. נכון. אבל אמרו להם לצאת מהבתים.
אז היו אנשים שניסו להתחבא?
אני לא יודע.
היו עוד אנשים שבטח ניסו להתחבא.
בטח. בטח.
אולי אצל שכנים. אולי אצל מכרים.
בטח. ב. יכול להיות. יכ.
ואתם עליתם למעלה להתחבא?
כל הלילה. וזה אחר כך זה. זה נגמר.
זאת אומרת. אימא שלך.
איזה תקופת מה הייתה רגיעה.
אימא שלך לא האמינה לגרמנים שמשהו טוב הולך לצאת מזה?
אף אחד לא ידע מה קורה.
אבל אנשים י. היו אנשים.
אנשים חשבו שלוקחים אותם לעבודה.
לעבודה?
זה כל מה שידעו.
אבל אימא לא חשבה?
אהה. הגרמנים זרקו חול לעיניים. לאנשים א.
שיקרו כל הזמן. בקיצור.
אה. הרגיעו אותם. את מבינה?
כן. כן. שלא. לא ייכנסו ל. לפאניקות. כן.
זהו.
את. אתם. אהה. שמעתם אחר כך מה קרה באצטדיון?
אנחנו ידענו שמשמה לקחו אותם.
אבל ידעתם מה. מה התרחש שמה?
במשך כמה ימים? ש.
אה. ב. כנראה שיד. ידעו. שמעו.
שלא נתנו להם לאכול? לא לשתות?
זה אני לא יודע. מה. מה קרה שמה.
אנשים התאבדו שם. קפצו.
גם זה יכול להיות.
כן.
גם זה יכול להיות.
לא. לא נתנו להם ל. לצאת לשירותים.
אני לא יודע.
לא היה שם שירותים.
שמה. בשביל כל כך הרבה אנשים.
בטח שלא היו שירותים.
היו ילדים קטנים. זקנים.
נכון. אז בטח שיש גם אנשים שמתו ככה.
בוודאי. אבל גם יש אנשים שהתאבדו.
זה היה.
יכול להיות.
מקרה קשה. וזה לא עשו הגרמנים.
אה?
זה לא עשו הגרמנים.
זה. זה הצרפתים.
הצרפתים עשו את זה.
בגלל שהממשלה הצרפתית. הרשות הצרפתית שיתפו פעולה.
נכון.
עם הגרמנים.
נכון.
ולפעמים היו.
יותר גרועים.
אה. יותר מהר מאשר הגרמנים.
לא. גם יותר גרועים.
אה?
יותר גרועים. כש. כשהגרמנים עוד לא. אה.
גירשו את הילדים ה. הצעירים יותר. הצרפתים אמרו: "מה?
הם יישארו על הגב שלנו? על רשויות הרווחה?"
לקחו גם את הקטנים.
בכל אופן. הגיע הזמן. אהה. מ.
כמה זמן הייתם למעלה בדירה?
א. אחר כך הלכתי לאיזשהו בית ספר מקצועי.
רגע. כמה זמן אתם הסתתרתם? אימא שלך ואתה?
תסתכלי. אהה. אני גם. אהה. הלכתי ללמוד.
אה. בבית ספר מקצועי.
אה-הא.
ויום אחד הל. הייתי עם הרופא. עם. עם חבר ברחוב.
וה. המשטרה הצרפתית חיפשה ניירות. ניירות.
כן.
ואז אני הוצאתי את. את שלי.
כי היה לי כ. אהה. תעודה כזר.
אז הוא. הוא אומר לי: "הזה נגמר. אתה צריך להתייצב".
אה-הא.
וברגע זה איזה ח. חצי שנה לא יצאתי מהבית.
ובסוף אחותי הגדולה הצליחה לעשות לנו ניירות.
איפה? אתה יודע?
אבל אימא שלי. לא היה מספיק. אה.
בשביל האימא שלי. אז אימא שלי.
אה.
נשארה בפריז. ואנחנו נסענו דרומה. עברנו את הגבול.
זאת אומרת. אחותך הגיעה משטרסבורג?
אה?
אחותך הגיעה משטרסבורג לפריז?
לא. אחותי כל הזמן נס. נס. הייתה עם הדודים.
כן.
היא. ב.
בפריז היא הייתה?
אחותי הגדולה נש. אה. הייתה כל הזמן אצל הדודים.
בפריז?
כן.
אה-הא. אז היא סידרה.
היא סידרה תעודות מזויפות לשניכם. לך ולה?
כן. ועברנו.
איפה?
את הגבול.
איפה? איפה היא סדרה את זה? אתה יודע?
הא?
היא סיפרה איפה היא סדרה את זה?
תסתכלי. הי. היא. תמיד הלכה לאיזשהו. אהה.
מקום איפה שאופי. אופים לחם.
מאפייה?
ה. האופה.
כן.
האו. האופה.
מ-המ.
וכנראה התיידדה עם ה. אהה. כקליינטית.
ואז. אה. הוא כנראה ידע שהיא יהודייה.
אז הוא סיפר לה שאם היא רוצה. בשביל כסף. אהה.
הוא יכול לסדר לה תעודות?
אפשר לסדר ניירות. ואז.
והיה לה. היה לה כסף?
לא היה כסף. היה בקושי.
אני זוכר אצלנו בבית הייתה חתיכת בד.
ואימא שלי מכרה את החתיכת בד.
בשביל להוסיף קצת זה.
אה-הא. כסף ל. לאישורים.
ו. ואז נסענו דרומה.
אה-הא.
ועברנו את הגבול.
כן.
בביקורת של הגרמנים. אבל עברנו בשלום.
עב. אה. עברנו. נסענו בימי חג. כשהכל.
תוסס. [משובש]. כן.
עמוס. עמוס. עמוס. ש. ש. שלא ישימו יותר מדי לב לכולם.
ואז עברנו את הגבול. ואז הת. אה. היא נסעה ל. אה. נסענו.
לצרפת החופשית?
לאיזשהו משרד למ. מטה. ל. למטה אני אומר. בדרום.
בדרום. באיזה עיר אתה זוכר. שמואל?
ולקחו אותה לכיוון אחד. ואותי לקחו למ. מ. משהו אחר.
כן.
אהה. עבדתי גם אצל איכרים.
איזה פעמיים עבדתי אצל איכרים.
ופעם האחד עבדתי במנסרה.
כן. זאת אומרת. בחקלאות עבדת?
אהה. בחקלאות. כן. וגם עבדתי באיזשהו שלב במנסרה.
ב. אממ. קיבלת כסף.
הא?
כסף בשביל זה או אוכל? אוכל או כסף?
א. איזשהו משכורת. אה. משכורת. אה.
סמלית?
אני יודע? שאפשר להסתדר איכשהו קצת.
מ-המ.
אבל. אה. באותו תקופה.
באיזשהו שלב. בנות הברית נחתו בצפון אפריקה.
ואז הגרמנים כבשו את כל צרפת.
כבר לא היה ד. דרום. צפון. זה.
כן.
כבשו את כל צרפת.
ואני זוכר שאז עבדתי באיזשהו מנסרה.
ופתאום יום אחד. אהה. איך אומרים?
ה. הגרמנים כבשו את כל האזור. אה. באו.
פלשו. פלשו?
לחפש. אה.
יהודים?
אנשי מחתרת.
אה.
בכל האזור.
כן.
ולקחו אותנו במשאיות עד בורדו.
את יודעת איפה זה בורדו?
שמה הכניסו לפחות איזה 1000 איש בתוך חדרים קטנים כאלה.
מה זה היה. בית סוהר?
זה. זה היה קסרקטין ישן.
אה.
של הצרפתים.
כן. כן.
אה. ובמשך 8 ימים היינו שמה סגורים.
אוכל היו מביאים לנו. אהה.
עד הדלת. וגם את הצרכים שלנו הביאו איזה דלי גדול.
אבל בסוף. מזל שהם נתנו את הביקורת.
אה. על אנשים. נתנו לד. ל. ל. למשטרה הצרפתית.
וזה היה אחרי. אהה. 7. 6. 7 ימים שהיינו שמה.
ובפרוזדור היה שמה הבעל הבית של המנסרה.
‮עמד שמה בפרוזדור על יד ה. על יד ה-‭inspector‬.‬
על י. מפקח.
על המפקח. ומתי שהגעתי קרוב אליהם.
‮פתאום צץ לי משהו. אמרתי ל. ל-‭inspector: "‬הנה.‬
תשאל את. אה. את הבעל הבית שלי.
הוא יגיד לי שאני עובד אצלו".
כן. הוא יגיד לך שאת. שאתה עובד אצלו. כן.
‮כן. ואז ה. ה-‭inspector‬ הזה.‬
המפקח. המפקח.
המפקח. במקום להכניס אותי לאיזה חדר בשביל לבדוק ניירות.
הוא העביר אותי לצד שני של ה. של הזה.
משוחררים?
כאילו שאמר. עברתי כבר את הזה.
כן. את הביקורת.
ועל ידי היה עוד צעיר שעשה בדיוק כמוני. והוא גם כן עבר.
בגלל ש. ולמחרת ול. בכל אופן. אחרי 8 ימים.
שח. שחררו את החבר'ה האלה.
כן.
את כולנו. א. אבל לא את כולנו.
יש ח. צעירים. אני יודע.
שהיו יהודים. אף פעם לא ראיתי אותם בחזרה.
אה. אולי שלחו אותם למחנות. ואחר כך להשמדה?
וב. וביום. ביום שאספו אותנו מה.
מ. בשביל להביא אותנו שמה. היה שמה איזה אב ובן.
כנראה מישהי. מישהו הלשין עליהם.
וזה רק נו. נודענו. לנו שחזרנו.
נודע לנו שהגרמנים גמרו איתם.
כן.
על המקום.
מ-המ. הם. הם היו חברי מחתרת?
אה. לא. לא. לא. זה אנשים שיש. עבדו כמונו.
אה-הא.
אנחנו היינו מוסתרים. ה.
כן.
היו הרבה צעירים יהודים. שהיו שמה.
כן.
והיה שמה אב ובן.
והצרפתי. בעל המנסרה ידע שאתם יהודים?
והוא הציל כנראה הרבה אנשים.
הוא ידע אבל שהם יהודים?
אהה. ידע. לא ידע. בכל אופן הוא כנ. כנראה שידע
שהוא מחזיק יהודים. בכל אופן. אהה. אה.
אחרי 8 ימים חזרנו. ואחרי זמן מה.
הוא קרא לנו. הבעל הבית. אה.
של המנסרה. הוא אומר: "אני כבר לא יכול להחזיק אותכם.
אתם צריכים".
זה היה בוודאי מסוכן.
הא?
מסוכן בשבילו. מסוכן בשבילו.
הוא. הוא אמר לי: "אתם צריכים לעזוב".
כן.
ואז. אהה. ה. ה. היינו 2.
ה. השני ידע איפה לפנות.
באיזה עיר מסוים. שמה היה משר. מש. מ. מי.
היה תמיד באיזשהו מקום היה משרד בשביל.
אהה. איך אומרים? להחביא אנשים.
אה. של המחתרת?
כן. היה. היה מחתרת.
שהיה.
בכל מקום ומקום. כנראה
כן.
שהיו מחתרות והם. אהה. ואז הגעתי לאיזה איכר אחר.
אה-הא.
עבדתי איזה זמן מה. ופתאום. אהה.
הגרמנים שוב עשו פשיטה.
כן.
על כל האזור.
ביקורת.
אבל הפעם. אהה. חלק מהמחתרת הצרפתית התנגדו.
והיו. חילופי די. דה.
אה. ועשו סבוטאז' וירו?
ה. היו חי. חילופי אש.
כן. אש.
וזה היה די קרוב. למקום איפה שגרתי אצל האיכרים. אז למוחו.
האיכר ידע שאתה יהודי?
אז למוחרת האיכר הזה אמר לי: "תסלח לי. אבל אתה צריך ללכת".
זאת אומרת. הוא.
ואז לא ידעתי לאן לפנות בכלל.
הוא אמר לי: "יש פה בסביבה. יש כמה ק. אה.
קבוצות של מחתרות. תיגש לשמה".
אה-הא.
הלכתי כל היום. אלה לא רצו לקבל אותי.
אלה לא ק. רצו לקבל אותי.
למה?
וב.
כי אתה יהודי?
אהה. וב. במקום השלישי. איפה שהגעתי. בס.
בסוף. אה. שמעתי שהם קו. היו קומוניסטים.
מחתרת קומוניסטית. אלה כן לקחו אותי.
אה-הא.
ואז ה. הפכתי להיות. אה. אחד מה. מהמ. מחתרת המאקי.
אה-הא.
ואחרי זמן מה. אז פתאום הייתה פלישה לנורמנדיה.
לנורמנדי?
ואז כל המחתרות ביחד.
אה. הי. התאחדו?
יצאו החוצה.
כן?
אני ביניהם. הת. הת. התחלנו ל. לתקוף. אה. אה.
גרמנים?
את הגרמנים.
מ-המ.
בכל מיני.
מקומות?
ואנחנו תפסנו איזה קבוצת גרמנים עם כל ה. בתוך איזה בית ספר.
אה. התבצרו בתוך בית ספר. ובסופו של דבר.
והיה לכם נשק?
אה. למחתרת היה נשק.
כן.
בגלל שהנשק קיבלו ב. הנשק קיבלו דרך אווירונים.
ד. מאנגליה?
מאנגליה.
כן.
אז היה נשק.
ו. ולימדו אותך איך. אהה.
כן.
להפעיל נשק?
כן. כן.
ידעת להפעיל נשק?
אהה. כל המחתרות קיבלו נשק.
מ-המ.
חוץ מהקומוניסטים.
אז מה הקומוניסטים עשו?
כי זה בא מאנגליה. מדה גול.
הם הלכו לגנוב אצל המחתרות אחרות.
כן. זה בא מ. מאנגליה. מדה גול.
וזה. דה גול לא היה בעד קומוניסטים.
לא. אה. לא. הם היו אנטי קומוניסטים. חזק חזק.
נכון. נכון. נכון. הם פחדו שהקומוניסטים ישתלטו על צרפת.
אבל אבל. אה.
אחרי השחרור.
אבל אחרי. אה. השחרור צרפת.
כן.
ש. לפני. לפני שהכניסו אותה. אבל.
לקחו את כל הקבוצה שלנו.
קודם כל רחוק מהעיניים של אחרים.
הכניסו אותנו לאיזשהו מקום אחר.
ואחר כך. בשביל ל. לנטרל את ה. את הקאדרים.
אמרו להם עכשיו אתם הולכים ללמוד.
ללמוד. אה. בשביל להיות. אה.
בגלל שבעצם ה. במחתרת. אהה. אתה לומד. אה.
איך להפעיל. אה. חומר נפץ.
לפתוח ולסגור. אה. את הנשק. זה הכל. אין. אין אימונים.
אה-הא.
אז. אה. אמרו לקאדרים. אה. אתם קו. ס.
הולכים ללמוד. אבל. אה.
לא החזיקו אותם ב. ב. באותו מקום.
פיזרו אותם במקומות אחרים.
ואת המפקד של הקומוניסטים.
איפה שאנחנו היינו. לקחו למקום אחר.
וככה הכניסו אותנו לתוך הצבא הצרפתית.
אה-הא. השתלבתם בצבא?
כן.
כן.
הש. השתלבו. וגם. אה. הייתי. איזה. איזה מנ. אה.
בחורף. היה חורף קשה. קשה.
44'?
היינו מול ה. מול. אה. הייתי כחייל.
היינו מול הגרמנים. הם בהרים שמה.
ובארדן. את יודעת איפה זה ארדן?
כן?
שמה ה. ה. החזית עמדה קצת.
נכון. שם הייתה לחימה מאוד קשה.
איזה כמה. כמה זמן. ואחר כך. מתי שהשלגים הפשירו.
אז. כולם לגרמניה.
והייתי לפחות כמה חו. חודשים בגרמניה. כחייל.
כן.
אבל בסופו של דבר נמאס לי מהצבא.
ואז. אהה. שאלו:
"אתה רוצה להיות צרפתי או אתה רוצה להשתחרר?"
והיה לי כל כך. אהה. מצב רוח שאני בצבא.
אמרתי: "אני עוזב את הכול. אני חוזר הביתה".
מ-המ.
ואז לא נ. נ. לא נהייתי צרפתי.
אה. לא קיבלת אזרחות?
אה. יכולתי לקבל אזרחות צרפתית.
אזרחות. אם היית נשאר בצבא. היית מקבל אזרחות.
אם הייתי נשאר בצבא הייתי מקבל זה.
אבל אני לא יודע. באיזשהו שלב.
אמרתי: "שום צבא. לא רוצה".
מ-המ.
זה. ל. זה כאילו לא היה בשבילי.
לא הרגשת שייכות?
נכון. משהו כזה.
שזה ח. שזה.
בכל אופן. השתחררתי.
ואיזה ש. אחרי שנה שהסתובבתי בפריז קצת.
אז. אהה. הייתי פעם בשבוע הולך לאיזשהו חוג של.
של ה. הבונים או כ. כ. משהו כזה. איזה חוג.
כן.
הבונים. משהו כזה.
כן.
ביקשו.
דרור הבונים. דרור הבונים אולי.
אה. דרור הבונים. נכון.
נכון? כן.
ביקשו: "מי רוצה לעלות ארצה?"
מ-המ.
לא חשבתי פעמיים. אמרתי: "כן".
ואחותי כבר חודשיים לפני זה.
אני לא יודע איך. אבל היא גם כן.
כבר הייתה פה בארץ. מתי שאני הגעתי ארצה.
היא גם הייתה בפעילות באיזושהי תנועת נוער?
באיזשהו שלב כנראה הייתה גם כן באיזשהו.
אהה. באיזשהו. אהה. ארגון.
תנועת נוער. כן.
אולי לא הבונים. משהו אחר.
כן.
היו כל מיני ארגונים.
היה. הי. היה גורדוניה. בית"ר היה.
יכול להיות. אני כבר לא זוכר.
על. על.
בכל אופן.
עליית הנוער אולי.
אחרי. אהה. כמעט שנה שהייתי בפריז.
אהה. גם המשכתי קצת ללמוד.
בגלל שעזבתי את הבית ספר ב. ל. באמצע.
כן.
אז רציתי. אהה.
אה. יכולת.
להשלים.
יכולת להשלים?
רציתי להשלים.
את המסגרות?
ו. ואחר כך אמרתי. באו וביקשו. א.
לא חשבתי פעמיים אמרתי: "בסדר".
ואחר כך הו. הורי. לקחו אותנו לדרום צרפת. לכל מיני מקומות.
למרס. ממרסיי אתם?
ושמה חיכו. חיכו. כנראה חיכו מחבר'ה שהביאו מפולין.
או מ. מ. מ. חבר'ה צעירים.
כן.
ממש צעירים. אה. בני 20 או 25. ש. ש. שיאספו.
כן.
במרחב ההוא. גם כי. דיברו הונגרית. פולנית. גרמנית.
מכל אירופה.
ו. ואנחנו היינו הכיסוי.
אה. החבר'ה הצרפתים היינו הכיסוי.
קצת. אה. ואחר כך לקחו אותנו או. על האונייה וישראל.
כן. סיפרו לכם על הפרובלמטיקה?
על הפרובלמטיקה בארץ?
שיש מנדט בריטי וספר לבן. ו.
זה כל הדברים האלה למדתי שהגעתי כבר.
לא ידעת את זה? ועל הערבים פה?
אהה. כל זה למדתי מתי ש.
שאתה עולה חדש. אז נותנים.
כן?
לך כל מיני. אה.
אינפורמ.
פעם בשבוע אינפורמציות.
כן.
מה כן. מה לא.
כן.
הס. היסטוריה קצת. זהו.
עכשיו. ספר לנו בבקשה. אה.
שמואל. הייתה לך עוד אחות בבית יתומים בשטרסבורג. נכון?
כן. אז היא ניצלה על ידי כך.
שבאיזשהו שלב הצרפתים הו.
הור. הוציאו הרבה אוכלוסיות לדרום צרפת.
והיא הייתה. אה. והיא. והיא. אהה. ב.
בשלב זה הצטרפה לאיזשהו דודה.
אחרת. של מ. של משפחה.
כן.
ו. וככה היא הגיעה לדרום צרפת.
גם כן. באיזה שהוא שלב. אה.
בזמן שהגרמנים עוד לא היו ב. ב. בצרפת.
את מבינה? הם. הם. הם העבירו.
אה.
אוכלוסיות שלמות כדי שלא יהיו ב. ב. בחזית.
בגלל ששטרסבורג היה בצד שני. של ה. של הריין.
כן?
אהה. היה גרמניה. צד אחד צרפת.
נכון. נכון.
גרמניה.
כן. אז היא עלתה גם לארץ?
Testimony of Shmuel Kohen, born in 1924 in Mannheim, Germany, about his escape to France and his experiences in various hiding places, in the resistance, and in the ranks of the French Army Childhood in Germany; moving to Strasbourg in 1927; moving to Paris in 1932; planning to immigrate to Eretz Israel; attending Baron Hirsch (Hebrew-language) School; war breaks out; father drafted into the Foreign Legion; escaping to the Free Zone in 1942; farm labor; joining the resistance; drafted into the French Army; seeing action in Germany; the war ends; activity in Dror Habonim; immigration to Eretz Israel in 1946; informed that parents have been murdered; rehabilitation and adjustment to life in Eretz Israel.
LOADING MORE ITEMS....
details.fullDetails.itemId
10370849
details.fullDetails.firstName
Shmuel
details.fullDetails.lastName
Kohen
details.fullDetails.dob
1924
details.fullDetails.pob
Mannheim, Germany
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.fileNumber
13761
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
07/03/2013
details.fullDetails.latestDate
07/03/2013
details.fullDetails.submitter
כהן שמואל
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.numOfPages
37
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer