Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Avraham Meier, born in Ruse, Bulgaria, 1926, regarding the deportation to Targovishte

Testimony
null
null
[כך במקור]
היום. י"ט בשבט תשע"ג. 30 בינואר 2013.
אנו מראיינים מטעם יד ושם את מר מאיר אברהם
בביתו בפתח תקווה.
מר אברהם הוא יליד רוסה. בולגריה. 1926. בוקר טוב.
בוקר אור.
ספר לי. בבקשה. על המשפחה שלך בבולגריה.
על אבא. אימא. אחים ואחיות והשמות שלהם. בבקשה.
כן. נולדתי בעיר רוסה. ליד שפת הדנובה.
אה. הייתה לי אחות יותר גדולה ממני ב-3 שנים.
מה השם שלה?
זימ. זיזי.
והשם העברי שלה?
השם של ההורים?
השם העברי שלה?
אהה. נורית.
מ-המ.
ב. בארץ קראו לה נורית.
לאימא קראו ויזה. ולאבא קראו יעקב.
לאימא ויזה. היה לה עוד שם?
לא. לא הייתה לה שום שם אחרת.
ולאבא. יעקב. קראו יעקב או קראו לו.
לא. קראו לו בוקו.
כי בוקו זה. כביכול. בכור.
א-הא.
הוא היה. אבא היה האח הגדול של המשפחה.
תספר לי על המשפחה של אבא.
בבקשה? על המשפחה של אבא.
המשפחה של אבא. משפחה מרובת ילדים.
אני עשיתי חשבון. היה להם 7 אחים ואחיות.
לא מוכר. לא מכיר את ה.
לא את הסבא ולא את הסבתא.
כי הם נפטרו לפני שאני נולדתי.
אבא הלך להתגייס. אה. ל.
למלחמה ב-1915. זה אותו מלחמות.
אה.
לפני מלחמת עולם הראשונה. בין הטורקים והזה.
לא זכור לי בדיוק מה. ואז. באיזשהו שלב. הכיר את אימא.
שהיא הייתה בת 15 או בת 16.
אבא יליד 85' ואימא ילידת 98'. והוא מאוד.
מאוד פחד שמישהו יחטוף לו אותה לפני שהוא יחזור מהצבא.
כי זה לוקח שנתיים או 3 שנים.
ואז הוא החליט להביא אותה אצל האימא שלו.
לקח אותה מהסבתא שלי.
והביא אותה כדי שהאימא תשמור על הנכס.
והיא חיה שמה. אצל הסבא והסבתא.
עד שאבא חזר מהמלחמה.
התארסו. ואז עוד פעם אחת התגייס.
ואז. אהה. עד. ב-1919 היה במלחמה.
ואז נולדה אחותי ב.
התחתנו ונולדה אחותי ב-1923.
המאפיין ב. בשמירה הזאת.
שהסבתא כאילו קיבלה על עצמה את האחריות לשמור על ה.
על ה. על הנכס הזה.
על ה. על האימא. ואז ה. הקטנים.
כל האחים הקטנים שלו כל הזמן התנכלו בה כאילו ש.
אה.
היא. היא יותר מידי מת.
שומרת עליה ולא שומרת עליהם. אז. אה.
כל הזמן. כל מיני מעשי קונדס וכולי וכולי.
זהו. אחותי נולדה ב-1923. ואני נולדתי ב-1926.
תספר על המשפחה של אימא. בבקשה.
לאימא היו 3 אחיות.
סבתא הייתה אלמנה. אלמנת מלחמה.
מ-המ.
והיא הייתה. זכור לי שאפילו הייתה מקבלת.
אה. איזושהי רנטה מהבולגרים.
בחיים האזרחיים היא הייתה עובדת בחברת רחצה. בחברה קדישא.
יא.
הייתה רוחצת את ה. אהה.
מתים. וגידלה 3 בנות.
האימא הייתה. אימא שלי הייתה הגדולה.
ועוד 2. אה. בנות.
ומה ש. מה היה שם המשפחה שלהם?
אבטליון.
מ-המ. כן.
רבקה. לסבתא קראו רבקה אבטליון.
ולאבא קראו מרקו אבטליון.
כן.
זהו. גרו ב. גרנו ביחד ברוסה.
עד 1931. אני גמרתי את הגן ברוסה בן 5 או 6.
עקב. אה. כנראה. מציאת עבודה יותר מעניינת או שיותר מכניסה.
החלטנו לעבור. אה. כלומר.
החליטו. בטח לא אני. לעבור לווארנה.
והגן ילדים ברוסה. זה היה גן ילדים יהודי?
גן ילדים יהודי.
מה.
רק יהודי.
מה אתה זוכר משם?
אהה. לא משהו מיוחד. אה. משחקים ו. ו.
אין לי. אין לי זיכרון.
אין לי איזשהו זיכרון מיוחד מהגן עצמו כי הייתי בן 5 וזה.
כן. אבל כשאתה אומר שזה היה גן ילדים יהודי.
אז היו לזה מאפיינים יהודיים? אהה. חגגו.
חגגנו את החגים. חגגנו את החיים.
התחלנו. כעת פורים. אני זוכר מאד.
מאד של הדלקת נרות וכולי וכולי. זה ברור.
זה זכור לי מאוד. מאוד. וזהו.
ואיך היה.
ו.
ואיך היו החגים בבית?
אתם גרתם ליד ההורים של אבא. אני מבינה?
אנחנו.
גרתם ליד ההורים של אבא? הסבא וסבתא מצד.
לא. הסבתא. אה. סבא כבר לא היו בחיים.
אה-הא.
אז. אה. רוב החיים התנהלו דווקא מצד של. אה. אצל סבתא.
אצל הסבתא של ה.
מצד אימא.
אבטליון?
כן.
ואתה.
הדודות היו רווקות אז פינקו אותנו יותר.
אימא הייתה היחידה עדיין. אה. נשואה.
ואיך אתם חגגתם שבת וחגים שם. ברוסה? אתה זוכר?
ברוסה פחות זכור לי.
אבל בווארנה זכור לי יציאות לבית הכנסת ביום שישי.
ואת הבית הכנסת ברוסה אתה זוכר? היית. אומנם. מאוד קטן.
לא. ברוסה אני לא זוכר בתי כנסת.
אוקיי. נעבור לוו.
לא זכור לי.
כן. לווארנה. כן.
כן. אז הגענו לווארנה ואבא התחיל להיות.
אה. סוכן של בית חרושת לטקסטיל.
לבדים. שהתפקיד שלו היה לקחת דוגמיות של.
אה. של הבדים והיה יוצא לכפרים ולהרים.
היה יוצא פעם ב.
ביום ראשון והיה חוזר ביום שבת הביתה.
כך שהיינו כמעט נתונים לחינוכה של אימא בלבד.
כן.
וזהו. ואז הייתי בגן יל.
בעוד באיזשהו גן חובה ב.
מווארנה אני זוכר יותר את ה. את הגן.
שכבר. אה. הייתה שם איזושהי תחרות של. אה.
מי יותר קשור לגננת.
מי פחות קשור לגננת.
וחברים וכולי וכולי וכולי. ושם.
וזה גם היה. זה היה גם גן יהו. יהודי?
גם גן יהודי. גם גן יהו.
החלק הלא יהודי התחיל רק מ.
אה. זה תקופת הב. נו. חטיבת הביניים.
עד כיתה ד' היינו יהודים.
היינו גומרים את בית הספר. אה. חו.
ביום שישי חוזרים הביתה.
מתרחצים וכולי וכולי. והולכים לבית הכנסת.
מקבלים את השבת. חוזרים הביתה.
והבית לא היה מסורתי לגמרי.
לא זכור לי שאנחנו הדלקנו נרות.
אה. בשבת או משהו כזה. אבל את ה.
למוחרת אנחנו הלכנו עוד פעם אחת עם אבא לבית הכנסת.
וחזרנו הביתה.
היו מאכלים מיוחדים לשבת. שהיו רק בשבת?
אהה. אימא הייתה בשלנית מעולה.
אז ככה שלא יודע אם היה משהו מיוחד.
יכול להיות שמשהו עם חמין או צ'ולנט.
זכור לי משהו עם ביצים קשות ובורקס. זה היה ברור.
אבל זה היה רק.
ביום שבת.
אבל זה היה רק בשבת. הבורקס והביצים?
לא. רק בשבת. רק בשבת.
מ-המ. מה עשיתם בשבת. אתם הילדים?
שבת היינו מתאספים חברים.
וקצת רוקדים. קצת מרכלים.
קצת. אהה. משו. משוחחים. משהו כזה.
זאת הייתה חבורה מאוד.
מאוד. אה. מגובשת. לא. וגם. אה.
הומוגנית כזאת. לא תמיד הק.
חידשנו ילדים אחרים או משהו כזה.
כשאתה אומר הו.
מכל השכבות.
א-הא.
ומכל השכונות. דווקא זה הייתה שכונה קצת יותר. אה.
מפותחת. יותר של. אה. קצת יותר ה.
ה. החלק העליון כאילו.
ודווקא מבחינה זאת לא הרגשנו שום אפליה של עשירים וכולי.
הייתה קהילה מאוד. מאוד. מאוד מגובשת כבר.
מאורגנת. עם ראש קהילה. עם בית עם.
אממ.
שב. בח. בחגים היינו מתאספים והנוער היה מופיע שם עם.
אה. כל מיני. אה. הופעות של זה.
כש.
ועם. אה. שירת התקווה.
ו. וקישוט וכולי וכולי.
כשאתה אומר שהקהילה הייתה מאורגנת.
אתה מתכוון לקהילה היהודית בווארנה?
הקהילה היהודית אני מתכוון. כן.
זאת אומרת. בית העם ו.
הייתה בית העם.
זה היה רק של היהודים?
והיה ראש הקהילה עם הנהלה ומסודר ו. אממ.
תשלום מיסים ל. ל.
לקהילה ו. כן. מאוד מסודר.
עכשיו.
מאוד מסודר.
וכשאתה אומר חבורה. שהיו לכם.
הייתה לך חבורה. זה הייתה חבורה רק של יהודים.
או גם היו בולגרים שם?
לא. לא. רק של יהודים.
פה לא. כמעט ולא התפשטנו לכיוון הזה.
זה גם. גם לא.
כמעט וכל הזמן לא היה איזשהו קשר עם. אה. בולגרים.
חוץ מבבית הספר. כבר כשהיינו.
כשהייתם בני 10. 11?
וגם בבית הספר השתדלנו. פחות או יותר.
בהפסקות להיות עם החברים ה.
היהודים. בכל כיתה היו כמה. כמה חברים.
זה אתה אומר על הכיתה החמישית?
אני מדבר על כיתה חמישית. שישית ושביעית.
כשכבר הייתם אז בבית ספר מעורב?
אמרת שהבית ספר היסודי.
עד כיתה. עד כיתה ד'.
ד'.
היה יהודי?
רק יהודי.
תספר לי על הבית ספר. בבקשה.
ב. היה לו שם? מה השם שלו?
לא. אין לי מושג איך ש.
מה היה שם בית הספר.
ו.
אני זוכר את המיקום של הבית הספר.
באיזה רחוב?
הוו. זה פשוט בית ספר שעמד סמוך מאוד לנמל ורנה.
סמוך מאוד לנמל ורנה.
חצר גדולה. בית. אה. מבודד כזה. עם.
אה. 2 קומות עם כיתות. ו. אהה. זהו.
מה למדתם?
רוב המורים. בולגרים.
אממ.
רוב המורים בולגרים.
אה-הא.
אפילו המנהל הבולגרי. ועוד כמה מורות.
אה. יהודיות לכל מיני נושאים אחרים.
למדנו גם היסטוריה יהודית.
בעיקר. אה. גם. אה. כמובן.
היסטוריה ב. היסטוריה בולגרית. ב. שיעורים בעברית.
אממ.
ידענו.
אממ.
בהחלט. אה. שמרנו על ה. על השפה העברית.
וזהו. מבחינה זאת. אה. ה.
היה בית ספר וגם. לדעתי. גם ברמה.
ועם תעודות ועם כ. הכול כרגיל.
מאיזה גיל התח. מאיזה שנה בבית ספר התחלתם ללמוד עברית?
עברית. באיזה שנה התחלתם ללמוד?
ב. לא בכיתה א'. אבל. אה.
החל מכיתה ב' כבר למדנו עברית. הייתה מורה לעברית.
ומה עשית אחרי צוהריים? אחרי הלימ.
אחרי צוהריים או שעשינו את השיעורים ו.
טוב. הייתי ילד מאד. מאד. אהה. אה.
מבחינה זאת פחדן מבחינת הלימודים ולא רציתי לאכזב.
לעומת זאת. עמדה ממולי אחות מאוד.
מאוד שובבה. מאוד. מאוד מבריזה בבית ספר.
מאוד. מאוד. אה. מתוחכמת. ואז הייתי צריך לשמש לה.
כשאבא היה חוזר מ. מהמסע שלו.
אז אימא הייתה מכינה חבילה גדולה של תלונות.
כמובן עליי שום דבר ועליה את הכול.
ואני הייתי צריך קצת לחפות עליה.
כן.
ולא מעט. אה. הח.
חתמתי בשם אבא על תעודות. על.
אה. חיסורים וכולי וכולי.
כי לא רציתי שהי. כי כשאבא חוזר.
היה כואב לי שהוא מ.
מגיע אחרי שבוע ימים.
ואז הוא צריך ל.
לשמוע טענות והיה קצת מפליק לה.
ואני הגנתי אליה. איך שלא יהיה.
כן. ניסית בדרך.
הייתי תלמיד טוב.
וניסית בדרך אחרת לדבר איתה: "אל תעשי את זה.
למה את עושה את זה לאבא?"
לא. זה לא. זה לא היה עוזר. להפך.
היא הייתה כל הזמן עוקצנית כזאת וזהו.
זה האופי שלה. מאוד שובבה.
היה לכם. אה. לנוער היהודי.
היו תנועות נוער? ארגוני נוער ציוניים?
הייתה. הייתה מכבי. מכבי ורנה.
אני עוד לא הייתי בגיל כזה שכבר הייתי צריך ללכת. אה.
אבל אחותי הייתה הולכת ל. ל.
לתנועה. ועם החבורה שלה.
אה. ראית שמה שהיא הייתה בקבוצה.
כן.
של. אה. עם מדריכים.
אנחנו היינו מתאספים בביתם.
משחקים כל מיני משחקים שמה.
ובכל אופן. תמיד שמרנו על הצביון היהודי.
כן. אתה הראית לי ספר על בולגריה.
על מכבי בולגריה. וראיתי שם תמונה שכתוב שם: "יום השקל.
צעדה ברחובות עם דגלים ותלבושת".
כן יצ.
מה זה יום השקל?
יום השקל זה של קרן קיימת. שהיינו צריכים כאילו.
היה איזה משהו כזה של. יצאנו מ.
מאורגנים בחוץ עם דגל בולגרי ודגל.
אהה. עוד פעם. שוב.
לא אני אבל אלו היותר מבוגרים. והפגינו ב.
ברחובות. ולא הייתה שום התנגדות או משהו כזה.
זה עדיין עוד היה במשטר של. אה. ה.
ומה.
הנורמלי. איך שאומרים.
ואתם אספתם כספים לקרן הקיימת. קופות אדמה?
כן. קופות היה בכל בית.
קופות היה בכל בית של קרן קיימת. זה.
תספר לי על הקופות האלה.
מי שלא יודע מה זה הקופסה של הקרן הקיימת?
היה. היו קופסאות עם. אה.
עם סימן של המדינה.
עם מגן דוד. ו.
ובכל הזדמנות. או בבר מצווה או במשהו כזה.
כל אחד היה ממלא.
היו קופות יותר גדולות בבית הכנסת. בכניסה לבית הכנסת.
והכול זה היה הולך למרכז.
ומשמה לארץ ישראל לנטיעת עצים ולזה.
א. אצלכם בבית גם הייתה קופסה כזאת של הקרן?
תמיד. בכל בית. בכל בית.
זה לא היה חסר לנו.
כן.
תמיד תרמנו.
גם אתה תרמת?
כן. כן. אני הייתי מקבל את המנה.
לא. לא. היינו משפחה לא כל כך.
אה. מבוססת. איך אומרים.
אממ.
חיינו ב. אבל לא חסר לנו שום דבר.
אז ככה שכל פעם לקחנו גם משהו משמה. ותרמנו וכולי וכולי.
מ-המ. כן. ואתה. איזה. אממ. ידיעות היה לך על ארץ ישראל.
על פלשתינה. על ציונות?
אמרת שעוד לא היית בגיל שמתאים ל.
ללכת לתנועת נוער. אבל.
כן. אבל הייתי שומע מאחותי שמתאספים
שמה ושמתארגנים ומדברים על ארץ ישראל ויוצאים ל.
ו. ו. וחגים גם כן היה.
היו שמה מתאספים ועושים כל מיני תוכניות של הופעות וכולי.
וההורים היו מוזמנים. זהו.
היה לך תוכניות שבעתיד אתה תבוא ותעלה לארץ ישראל?
זה לא. זה לא.
היה לך איזה מחשבות כאלה?
אז עוד לא התחיל הסיפור הזה.
כן.
הסיפור הזה התחיל רק אחרי המלחמה.
אצלך. המחשבות על לעלות לארץ ישראל היו רק אחרי המלחמה?
כן. רק. אה. כן.
לעלות לארץ ישראל. אבל. אה.
לשמוע על ארץ ישראל.
לדעת על ארץ ישראל.
אה. זה היה ברור גם מקודם.
מישהו מהמשפחה שלך הגיע לארץ ישראל? לפלשתינה?
המשפחה שלי?
מישהו מהמשפחה הגיע לשם?
ה.
מישהו מהמשפחה המורחבת? הדודות? הדודים?
אם הגיעו לארץ פה?
אם הגיעו לפני המלחמה?
לא. לפני מלחמה אף אחד לא הגיע.
לא.
אנחנו היינו. אני ואחותי
היינו הראשונים שהגענו. אחותי וגיסי.
כן.
אבל זה כבר. אה. קצת יותר מאוחר.
עכשיו. ורנה ממוקמת. שוכנת ליד הים. ליד הים השחור.
כן.
אתם ביליתם שם. ליד הים?
קודם כל. בקיץ. אה. היינו יורדים ל. לים.
היינו סופרים כמה אמבטיות עשינו במשך הקיץ בחופשה.
גם כן עם חברים.
ו. אה. שפת ים יוצא מן הכלל. עם גן ציבורי. עם 3.
אה. 3 שכבות של גן ציבורי.
אהה.
ג. גן א'. גן ב' וגן ג'.
ששם היו מתאספים ה. כל האל.
מהכפרים היו באים לעבוד עבודות בית אצל.
בעיקר את בתים של יהודים.
אז פעם ביום ראשון.
אה-הא.
הייתה חלק של הגינה ששמה היו באים ה.
הגברים והבחורות שעובדות. ואז רוקדות. אה.
ריקודים בולגריים וכולי וכולי.
זה היה חלק אחרון.
ועם. עם. עם. אה. בערבים תזמורת.
אממ.
תיירים מגרמניה.
אממ.
המון. המון. המון. עיר מאוד מפותחת. מאוד מפותחת ויפה.
ומה עשיתם בחורף?
בחורף. אה. חזרנו מבית הספר. עשינו לימוד. אה. זה.
וחזרנו לשח. ל. להיפגש עם חברים. מחומם. אה.
בפנים?
או משחקים.
בתוך הבית. אתה אומר?
כן. בתוך בתים. כן.
היו ב.
או ב. בקולנוע. תיאטרון.
והיה גם ספורט של השלג. הסקי. וה.
עד. אה. סקי לא. לא זכור לי שסקי.
אבל יצאנו קצת ל. ל. ל. לזרוק כדורי זה.
זה הרי כמעט כל חורף זה היה עם שלג.
זה לא דבר. אה. ש.
פה זה קוריוז ושמה זה היה דבר רגיל לגמרי.
כן. א. אז אתה. אתה אומר. למדת 4 שנים בית ספר יסודי?
כן.
אחר כך התחלת. אתה אומר. אה. 3 שנים.
כאילו חטיבת ביניים.
כן. שזה היה הכיתה ה'.
כיתה חמישית. מה שנקרא?
כן. חמישית. שישית ושביעית.
ואז אתה אומר שהגעת לבית ספר שהוא היה בית ספר בולגרי.
לא רק יהודי. היו גם יהודים אבל לא רק.
טוב. לא. לא. להפך. אה. רק ב.
בולגרים ועם מיעוט של יהודים בכל כיתה.
היה הבדל בין התלמידים היהודיים והבולגריים? היה הבדל ב.
מבחינת רמת הלימודים.
כן. כן.
או משהו כזה?
כן. כן.
טוב. זה לא נעים להגיד. אבל רוב ה.
רוב ה. התלמידים היו גם באים מהכפרים. אז. אה.
היה קצת הבדלי ר.
הבדלי רמה. אבל. אה.
היו גם בין הבולגרים די מפותחים ודי טובים וכולי וכולי.
לזה לא התעמקנו עד כדי כך ש.
כאילו שאנחנו קצת מעל. אה. בפירוש לא.
היה לך גם. היו לך גם חברים בולגריים?
כן. אבל אף פעם לא זכור לי.
שאני הבאתי פעם בולגרי אחד ב. ב. בבית. גם בתוך הזה.
גם הם קצת הסתייגו מזה.
זה. זה מעניין ש. היה לי ח.
באותה הכיתה היה לי חבר שאיתו לא נפרדנו.
וככה אנחנו הגענו עד לכיתה. עד לתיכון.
מ-המ.
עם אותו החבר. ו.
וככה אנחנו המשכנו הלאה.
אבל. אה. להגיד לך שהת. הת.
התיידדנו עם איזה בולגרים.
תוך כדי הלימודים. עזבנו את בית הספר.
כבר לא הכרנו אחד את השני.
מ-המ.
כבר. כבר. כבר באותה תקופה כבר התחיל קצת את ה.
את ההרגשה של אנטישמיות עם קצת. אה. שמות גנאי.
אממ.
כן. תש.
ב. בבית ספר? בבית ספר?
אם נניח קצת. אה.
רבנו במשהו. אז. אה.
לא. לא חסכו ואמרו: "יהודון" או "יהודי" או.
היה שמה איזשהו ביטוי יותר מכוער. אבל. אה.
מה. מה הביטוי?
[משובש] (שפה זרה) זה כאילו יהודי. משהו כזה.
אה. [משובש] (שפה זרה) זה יהודי?
[משובש] (שפה זרה). צ'יפוט.
מ-המ.
היה אומר לך: "שתוק. יא [משובש] (שפה זרה)".
אהה.
כאילו. אל תדבר.
מ-המ.
או משהו מסוג זה. וזה כבר היה מורגש.
כבר הורגש. וזה התפתח כבר ב.
בתיכון כבר התפתח עם תנועות נוער. אה. פשיסטיות.
אה. בולגריות. שדאגו שקרבה גדולה
בין יהודים ולבולגרים לא תהיה.
ו. ו. ומי שקצת יותר רצה להתיידד אז הוא חטף.
אממ.
מהם. הם היו די מאורגנים.
איך קראו להם. לתנועת הנוער הפאשיסטית הבולגרית?
בראניק.
מ-המ.
בראניק זה מגינים. כאילו.
מ-המ.
זה התרגום העברי.
מ-המ. ומהכיתה שלך היו כאלה שהצטרפו לבראניקים?
בוודאי. ב. בתיכון כבר כן.
היו באים גם אפילו. מותר היה להם לבוא עם ה. עם התלבו.
כן. כן. כן.
הפרעתי?
עם התלבושת?
כן. עם התלבושת. עם.
אה. חגורות כאלו. פה ל.
באלכסון?
לכל אורך. צבע ירוק כזה זכור לי. זהו.
ואתם. החבורה היהודית. מה עשיתם?
אנחנו ניסינו כמה שאפשר יותר להתעלם מהם. עד כמה שאפשר.
כשאמרו לך: "שתוק [משובש] (שפה זרה).
אז מה אתה. איך הגבת?
אה. תראי. היה מישהו יותר כאילו גברי כזה.
היה אומר: "אל תת". כאילו שהיה אומר לו: "אל תתעסק איתי".
אז הוא קצת. האמת. אה. מישהו אחר היה.
שמעתי. בלעתי. או משהו כזה.
לא. זה לא קרה כאילו מין התארגנות כזאת. אבל קצת.
תוך כדי חילופי דברים: "תשתוק.
יא [משובש] (שפה זרה) או משהו כזה. סגנון כזה.
המורים. איך הם הגיבו על זה?
המורים הי. הם דיברו על זה?
לא. גם לא. גם לא העזנו להתלונן אפילו.
אממ.
כי לא ידענו את ה.
את הדעות הפוליטיות של ההורים עצ. של המורים עצמם.
ידיעות.
אבל גם הם. אה. שמרו על. אה. איך אומרים.
על דיסטנס ממה חבורות האלו.
הם היו די אלימות לפעמים.
כן. אה-הא. וליהודים אתם
הרגשתם יחס אחר מהמורים. או אותו.
לא.
לא?
שום דבר. היו לי ציונים.
כלומר. אם ל. אם. אה.
למדתי ועניתי אז. אה.
לא. לא הייתה אפליה מבחינה זאת בשום פנים ואופן.
יש לי את הקוריוז הכי מעניין. שזה. בבולגריה.
היית צריך לצבור את הציונים הטובים שלך ב.
בתיכון. למשל. היית צריך לצבור 5 ציונ.
של כל שנה את הציון הגבוה.
אם צברתי את כל ה-5 ציונים גבוהים.
אתה היית משוחרר מבחינות בגרות.
אממ.
ואז אתה השתחררת לגמרי מהמחשבה.
קיבלת את התעודת בגרות ולמוחרת הם אפילו.
לכל אלה שעברו את השלב הזה עם הציונים טובים.
בעיתון מופ. הופיעו התמונות.
אה-הא.
של כל התלמידים שהשתחררו מ.
[משובש] (שפה זרה) קראו לזה.
מ-המ.
השתחררו מהמבחנים ה. המר.
כן.
ואני כבר הייתי במצב של. אה.
רגל אחת בארץ ורגל אחת בבולגריה.
זה כבר היה שנה האחרונה של התיכון.
מ-המ.
ו.
אתה מדבר על החיים אחרי המלחמה?
אני כבר. כן. אז.
אה. קפצת?
אולי זה לא כל כך. אה. כרגע אקטואלי. אבל. אה.
אבל בסדר. בסדר. אתה יכול לספר.
זה. זה הקוריוז.
כן.
ואז. אה. את ה-4 שנים היו לי ציונים נהדרים.
שנה אחת הרי בטרגובישטה.
הכירו אותה כשנה אבודה אבל הקפיצו אותנו.
מ-המ.
ונתנו לנו את הציון הממוצע של 4 השנים.
ואז הגעתי לשנה האחרונה.
ונכ. ואני כבר עם ראש.
בכלל כמעט ולא הייתי לומד.
כי אמרתי: "אנחנו הולכים. אני נוסע לארץ.
לא יעזור שום דבר".
ואז היה לי ציון גרוע מאוד בלטינית.
מ-המ.
ואז אמרתי בשביל לטינית אני צריך עוד ללכת לעשות מה.
את המבחנים. מבחני בגרות? וכולי וכולי.
אה. הלכתי למורה ואמרתי לה: "יש לי כרגע ציון גרוע מאוד.
אני רוצה שתתני לי את הצ'אנס לעשות את זה עוד פעם אחת". ב.
בלטינית. באותה השנה כבר לא היה לי מושג מה זה לטינית.
אה-הא.
כי בכלל. כל הזמן בתנועה. עם.
עם. אה. ילדים. עם חינוך ועם הכול.
ואז. אני לא יודע. עשיתי.
היה שמה תרגומים מ. מבול. מלטינית לבולגרית. הסתכנתי.
ועשיתי את המבחן ועברתי את המבחן.
מ-המ.
ואז אני גם כן השתחררתי מהסיפור הזה.
אמרתי לה: "אין לי כוונה להישאר בארץ.
אין לי כוונה ללכת לאוניברסיטה.
אני רוצה לעלות לארץ ישראל.
תאפשרי לי לעשות את הת". והיא נתנה לי את זה.
מ-המ.
וזה אני יכול להודות לה. כן.
הודות לה קיבלתי את הבגרות ותמונה בעיתון.
מ-המ.
ומה שלא תרצי.
אז ה. הסיפור. הקוריוז הזה. זה כבר היה סיפור שאחרי המלחמה.
כן. זה כבר ה.
אז אנחנו נחזור בחזרה לווארנה.
בבקשה.
אתה עוד בבית ספר ש.
בבית ספר. אהה. מעבר.
טרום. כן.
כן. בין ה. בין היסודי והתיכון.
ואתה אומר שלמדת 3 שנים.
3 שנים. מה. זה היה עד גיל 13?
כן. זה עד 39'. אני חושב. כן.
עד 39'? אז גיל 13 זה הגיל של הבר מצווה שלך?
אחרי זה כיתה רביעית. חמישית ושישית עוד למדתי ב.
בתיכון. הכיתה השביעית כבר.
רגע. רגע. אנחנו. אני רק רציתי לשאול על הבר מצווה.
הא.
כן. איך הייתה הבר מצווה? איך חגגתם?
בר מצווה. קודם כל למדתי דרשה אצל ה. הרב המקומי.
מ-המ.
למדתי את זה בעל פה.
אני. חלק מהדרשה זכורה לי אפילו עד עכשיו. את הפתיחה.
הגיעו לעיר מכל ה.
מ. מרוסיה. כל האחים והאחיות.
הייתה ח. הבית היה מפוצץ מאנשים וכולם ישנו ב. בזה. אני.
זכור לי שהסבתא שלי הייתה כזאת קטנטונת. אז לקחו לה.
שמו אותה בתוך אמבטיה של תינוק כדי שהיא תי. תישן שמה.
ואני הייתי כל. עש. 10. 15. 16 פעם.
כל פעם כשבאו 4. 5 אורחים מווארנה.
או מאיזשהו מקום. שמו אותי בז. בזווית הבית.
בזווית הדלת. ואני מתחיל ח. אה: "הורים נכבדים".
אה. את הדרשה?
"חברים. הורים. אהה. אני מאוד שמח שבאתם" וכולי וכולי וכולי.
הלכו אלו. באה חבורה חדשה.
"תבוא". עוד פעם אחת את הדרשה הזאת. וככה. זאת.
זאת הייתה הבר מצווה. ובבית הכנסת עם. אה.
פתיחת ספר תורה וכולי וכולי.
זה ממש מסורת. מסורת.
וא. אחרי הדרשה. אחרי הבית הכנסת.
היה. אהה. מ. מסיבה. אוכל. כמו שפה. בארץ?
כל. פה. בארץ. לא. לא. לא באולמות אלא.
כן.
בתוך הבית. כל פעם הגישו.
הגישו והגישו ומתנות. אני זוכרת שקיבלתי.
אז. אה. מתנות זה היה או.
או עט. או עט או איזשהו שעון.
קיבלתי עטים בשביל חודשים.
אבל הספקתי לגמור איתם.
כל פעם היה הולך לי משהו לאיבוד אז.
ומה הייתה המתנה המרגשת ביותר שקיבלת?
אהה. לא זכור לי. לא.
לא זכור לי משהו מיוחד. אולי שעון.
שעון זה היה דבר. אהה.
מ-המ.
אולי מההורים קיבלתי שעון. או משהו כזה.
עכשיו. בשנת 39'. זה כבר היה. בערך.
6 שנים אחרי שהיטלר עלה לשלטון.
ב-33'. ובשנים האלה כל הידיעות מגרמניה הגיעו אליכם?
כן. אבל לא על. אה.
לא ידענו כלום על. אה. רדיפות יהודים. על.
אה. חוקים נגד היהודים בגרמניה אפילו מה ש.
לא שמעתם?
לא. זה. זה הגיע רק כשגם ג.
גם בולגריה התאספ. הצטרפה ל.
לציר הזה. אז כבר ידענו שיש אנטישמיות רק.
אה. לא שם אלא גם ב.
שמישהו מכתיב לנו את ה.
ובספטמבר 39'. שגרמניה נכנסה לפולניה ופרצה המלחמה.
מ. מהעיתונות.
מהעיתונות?
מעיתונות.
הגיעו אליכם פליטים? הגיעו אליכם פליטים מ.
מפולניה או מתוך. אה. בולגריה?
לא. לא. לא זכור לי.
אני גם לא. כמו שסיפרת לי.
אני גם לא זוכר איך הגיעו גם הבול. היהודים האלו.
תספר על זה. בבקשה.
פליטים האלו.
תס.
אני לא יודע. אני מכיר אותם. ראינו אותם. אירחנו אותם.
אבל לא ידעו איך הם הגיעו אלינו. כאילו. ב. בווארנה.
מ.
מתוך כוונה לעלות לארץ.
אבל למה הם היו פליטים? אני לא יודע.
מ-המ.
אני חושב שהם היו מאזור סרביה. נדמה לי.
מ-המ. כן. אתה ראית.
ואיך. איך הקהילה ב. היהודית בווארנה התארגנה?
היא דאגה להם או שהם פשוט חלפו ו.
מה פתאום? קודם כל. ש. אה.
שיכנו אותם ב. בבית העם.
הבאנו שמה מזרונים ושמיכות. כל אחד תרם משהו.
והם הת. היו שם מספר חודשים ב.
בווארנה. ו. אה. והתנאים היו מאוד קשים.
הייתה לי תמונה שמה.
כולם בשלג ובקור וכולי.
אבל עד שעלו. עד שעלו לאונייה.
זאת הייתה אונייה לא לגאלית.
איזה אונייה? מה השם שלה?
אני חושב שקראו. לא חושב. סלבאדור.
מ-המ. כן.
כן.
אתה גם ביקרת אותם בבית העם?
בוודאי. אנחנו היינו כבר מבוגרים יותר. התארגנו.
היו גם חברים בינינו כי היינו באותו הגיל. כמעט.
כן.
צעירים.
כן. מה אתה זוכר משם. מתוך המקום?
אהה. בס. בסך הכל. אה.
ניסינו לעזור להם עד כמה שאפשר.
הם התארחו גם בבתים שלנו לארוחות. למשהו כזה.
מ-המ.
כן. הקהילה הייתה מאוד. מאוד.
מאוד ערה ב. בנושא הזה.
אה. מה שאפשר היה לתרום
כדי שהם יעברו את הזה בפחות מכאובים.
עשינו את זה. עשינו.
אתה זוכר. אה.
ומה. זכור לי שלק. עלו על האונייה.
ונפרדנו ועשינו להם מסיבה ב. מסיבה בלילה.
אממ.
ונדמה לי שאחד מה. העיר שלנו.
הצליח ל. להתברג יחד איתם.
אבל נדמה לי שאחרי זה נ.
נתפס. או משהו כזה.
לא זכור לי בדיוק.
אז זאת הייתה החבורה שבאה מחוץ ל. לעיר.
אבל זה היה בולגרים?
מה?
זה היו בולגרים?
לא בולגרים.
אלה שהיו. באו אליכם פליטים.
הם היו בולגרים. לא?
לא. יהודי. יהודים ש.
יהודי בולגריה?
יהודי.
כן. כן.
יהודים.
מבוגלריה?
שהתקבלו לעלות לארץ.
כן. כן. יהודים. ברור.
כן. אז 39'. אתם שומעים שהמלחמה.
שפרצה מלחמה בין גרמניה ו.
כן. כן.
ופולניה?
ואז הראינו. כבר הראינו את ה.
את הגרמנים כבר אחרי
פולין וכבר היו גם ב. הגיעו גם לבולגריה.
מ-המ.
ואז התחילו ה. השלטים הלא סימפטיים של
חנויות שהם היו מיוחדות בלבד ל. לגרמנים.
היה כתוב [משובש] (גרמנית).
כאילו. אסור ליהודים להיכנס.
או [משובש] (גרמנית) מותר להיכנס
רק לכוחות ה. הגרמנים.
זה היה כתוב בגרמנית?
בש. בשלטים. כן. הנה. אני זוכר.
ואיך.
את המשפט.
אבל איך. איך אתה הבנת? אתה הבנת גרמנית?
ב. בבית ספר למדתי גרמנית.
אה-הא.
את השפה. אנגלית לא למדנו בבית ספר.
מ-המ.
למדנו גרמנית.
מ-המ.
אני זוכר. [משובש] (גרמנית).
וזהו. ואז נמנענו מלהיכנס בחנויות האלו.
וכבר היה. אה. החוק של ה.
איך אמרתי את הראש הממשלה? פילוב?
כן.
עם החוקים של. אה. עוצר לילה.
איסור להיכנס למקומות ה. אה. ציבוריים מסוימים.
אהה. ענידת ה. הצלב הצהוב הקטנצ'יק הזה.
המגן דוד הצהוב. שהיה אסור ל.
אתה י.
ואם רצינו קצת. אה.
לברוח. ל. ל. מאוחר יותר.
היינו יוצאים ברחוב ככה עד שמגיעים.
היינו יושבים חברים. אז מבית לבית זה לא היה מרחק.
אבל אם היית נתפס. אהה. היית. זה.
מי. מי הסתובב ברחוב כדי לתפוס אותכם?
מה. היו שוט. זה היה שוטרים?
היו משמרות. בעי.
או שזה הנוער ה.
בעי. לא. בעיקר הברנאיסטים.
אממ.
בעיקר הם. בעיקר הם.
מ-המ.
אהה.
אתה יכול לתאר לי את הטלאי הצהוב אצלכם בבולגריה?
כי הוא היה שונה מהמדינות האחרות.
כן.
הטלאי? כי. אתה יכול לספר?
כי יש לי הרגשה שגם פה הם רצו להצניע לכת. לדעתי.
תתאר אותו. את הטלאי.
כי ב. ב. בפולין זה היה גדול וכולם.
פה היה קטן. כאילו. הגרמנים אומרים צ.
הגרמנים אמרו לבולגרים: "תשימו להם צ.
אה. מגן דוד"? "נעשה להם כפתור".
כפתור? זהו.
כפתור.
החומר. הוא לא היה מבד? זה היה.
לא.
מפסלטיק?
מבקליט כזה.
בקליט.
מחומר קשיח כזה.
כמו. כמו כפתור?
עם ש. בדיוק. עם 2 חורים.
כמו שאתה תופר כפתור בבגד. היי.
יכולתי לקבל כמה שאתה רוצה בחולצה. בזה.
כדי לא לפ. לא לפרום. או משהו כזה.
ומ.
וזה ענדנו.
מאיפה קיבלתם את הכפתורים האלה?
אני חושב שהיה איזשהו. ב. כאילו ה.
הביאו את זה לבית העם.
וכל אחד בא לבית העם ורכש את זה. זה היה בכסף.
אתה יודע איפה יצרו את זה?
כי הרי זה לא בד לגזור ו. ולתפור?
זה היה בקליט ש.
לא. זה היה ממש כפתור.
כן. אבל אתה יודע איפה יצרו את הכפתורים האלה?
אני לא בטוח. היה איזשהו בית.
היה בווארנה בית ח.
לא יודע אם זה היה בווארנה.
אבל היה בית חרושת לכפתורים. ממש בית חרושת.
אה-הא.
לכפתורים. אבל לא. ודווקא של יהודי.
כן?
ודווקא של האבא של הגיס שלי.
כן. הגיס שלי היה המנהל. כאילו.
של ב. בית חרושת הזה.
שברגע שיצאו החוקים. החרימו אותו.
כבר לא היה להם את הבית חרושת.
אממ.
אבל לא שמה יצרו את זה.
אה-הא.
בוודאי לא ב. אולי. אני לא יודע. אין לי מושג.
אבל את הכפתורים יצרו בבולגריה. זה ברור.
הייתם צריכים לשלם על הכפתורים.
כן. בהחלט.
או קיבלתם את זה בחינם?
בהחלט. אז. אה.
גם לשלם?
יכולת להזמין לך 2 כפתורים.
יכולת להזמין לך אי. כמה שאתה רוצה. העיקר. שתהיה איתם.
כן.
בבית הספר. ב. זה.
הכפתור היה רק קדימה אם גם היה מאחורה?
לא. לא. לא. שום דבר.
סתם. על דש בגד. פה.
כן.
על החולצה. או על המעיל. מאוד צנוע.
מאוד צנוע. אפשר היה ל.
אם ככה אם אתה הולך אתה כבר לא.
לא רואים את זה ואז. אה.
המשכתם ללמוד בבית ספר התיכון ה.
עם. עם הכפתורים האלה?
כן. בהחלט. בהחלט.
ואז מה?
אה. בזה היו מז.
גם מזהים אותנו. אה.
ואז מה? אהה. היה יותר אנטישמיות בעקבות הכפתור.
או הביעו זעזוע או הת.
לא. שום דבר. מי ש. כי ראו את זה הרבה אנשים ברחוב.
היהודים לא חסרו. היו שמה
קרוב ל־20–25 אלף יהודים היינו ב. ב. בווארנה.
כן. אבל. אבל זה משהו חדש.
אתם פתאום. אתם. היהודים. הייתם צריכים להיות מסומנים.
אז זה היה נושא שיחה ביניכם. היהודים.
החבורה היהודית. ובין הילדים הבולגרים?
לא. כי לפ. כי לפני זה יצא החוק. והחוק.
אה.
אמר שמעכשיו והלאה היהודים חייבים לענוד זה.
הם חייבים להיות ב. בעוצר וכולי.
אה. אנשים קראו עיתונים.
אז פתאום ראו כבר שזה בא לידי.
אה. ביטוי. ל. לביצוע.
מ-המ. מ-המ. הלימודים נמשכו רגיל?
הלימודים נמשכו 4 שנים.
הבית ס. אה. זה הבית ספר המ. המעבר?
התיכון.
התיכון? אוקיי.
התיכון. ואז הגיע 43'.
כן.
והחל.
כל השנים האלה. בין 40' ו-43'.
איך זה עבר עליכם?
נו. פעם אחת. אה.
עם. פחות או יותר. עם. אה.
רדיפה פה ורדיפה שמה וקללות פה וקללות שמה ו.
ועברנו את ה-4 שנים. זה עדיין.
זה לא היה אותה. ממש המלחמה.
מ-המ.
הבראניק כבר היה קיים גם לפני ה.
לפני שהתחילה המלחמה. הרבה לפני זה.
כי כנראה ששמעו את ה. על.
על הנאצים וכולי וכולי.
אז זה ב. זה מין שלוחה כזאת של ה.
כן.
נאצים ו.
היה עוד חוק שנועד לגברים היהודים.
הגברים מבני 20 עד 40.
שגייסו אותם לפלוגות עבודה?
אבל זה כבר היה ב. בזמן המלחמה עצמה.
מאיזה שנה?
מה?
מאיזה שנה? כשאתה אומר המלחמה עצמה?
אני חושב שבאחרי 42'. 43'.
כן.
כן.
זה גם.
42'.
לקחו גם מישהו מהמשפחה שלכם ל.
כן. הגיס שלי היה ב.
הוא כבר אז.
מחנות עבודה.
הוא. אז הוא היה כבר גיס שלך?
כבר הייתם. ה. האחות.
היה. אממ. לא. לא. היו חברים עדיין.
הא.
היו חברים. הם היו חברים. הם. אותם העבירו.
הם עברו לעיר אחרת. ההורים שלו.
כן.
ואנחנו עברנו. הם היו. בסך הכול. חברים מהתנועה. לא מ.
כן.
מתנועת מכבי. עדיין. עדיין לא ה.
הרוסים והכול התחיל רק אחרי שחזרנו מטרגובישטה.
ומה הוא סיפר? מה הוא סיפר?
הוא היה מתכתב עם אח. עם אחותי.
ואני זוכרת שהיה אומרת שסובלים הרבה מאוד. מחסור באוכל.
ועובדים קשה מאוד. מעירים אותם ב.
בבוקר מוקדם כדי שיספיקו את המכ.
היו עובדים על מכסות.
היו גומרים וחייבים לגמור מכסה מסוים.
מ-המ.
או. אה. קילומטרים מסוימים של פסי רכבת.
מ-המ.
או שלסלול. אה. כמה מטרים של. אה. של כבישים.
זה לא סלילה של. אה. אספלט.
זה הכול אבן על אבן על אבן על אבן.
זה. אלה הם היו הכבישים בווארנה. בבולגריה.
זהו. וח. והתכתבו. ו. והיה להם אחרי זה.
מי שהיה לו כסף.
היה הולך לכפרים. היה לוקח.
מ-המ.
קצת אוכל. אה. זהו.
ומה היה המצב הכלכלי?
אבא המשיך לעבוד באותו הדבר? באותו קצב?
ב. בט. בטרגובישטה. בטח לא.
לא. לא. לא.
אבל. אה. בעבודה. עד שגרשו אותנו. עד שגרשו אותנו.
אני שואלת על הש.
כי הבית חרושת.
על השנים האלה.
על הבית חרושת היה שות. דווקא מעניין.
עם הבית חרושת היה שותפות של בולגרי ויהודי.
אה-הא.
הם קוראים להם? פילוסוף בולגרי. אה.
יהודי וקרקונף. אהה. בולגרי.
אבל. זה היה עוד לפני המלחמה.
השותפות הזאת. או ש.
לא.
בגלל המלחמה?
כשבאנו מוו. כשבאנו מרוסיה לווארנה.
אבא כבר. אה. עבד בבית החרושת הזה.
הוא לא בבית חרושת.
הוא היה הסוכן של בית החרושת.
כן.
הזה.
והוא המשיך את העבודה רגיל? למרות שפרצה המלחמה?
כרגיל עד שהתחילו כבר את ה. עוד פעם אחת.
הודות לכל החוקים וכולי וכולי. הוא לאט.
לאט התחילו קצת ל. ה.
היהודי היה חייב למסור את החלק שלו לבולגרי.
אממ.
אהה.
כן.
כבר לא היה הבעל ה.
בעל ה. בתי חרושת כבר לא היו בידי יהודים.
מ-המ. מ-המ. כן. אתה אומר שגם הגי. ההורים של הגיס שלך?
כן. כן.
כן.
אני יודע שה. ה. האבא של גיסי.
מסר את זה לאחד מהמנהלי עבודה.
מ-המ.
טורקי או לא טורקי.
בלי לדעת אם הוא בחזרה.
כשיעבור זעם. הוא יקבל את זה בחזרה.
עד כמה שידוע לי. הכול הל.
הכול הלך ל. שום דבר לא קיבל בחזרה.
כן. ואבא. שאתה אומר שהוא היה סוכן נוסע.
הוא היה צריך לנסוע עם הטלאי. עם הכפתור הצהוב?
לא. אבא. כשכבר שמנו את הטלאי.
טלאי. כבר אבא כבר לא יכול היה ל.
אהה.
לא יצא כבר לעבודה.
כבר אי אפשר היה לנסוע ברכבות מסוימים.
מ-המ.
בכפרים. בטח שלא.
אז.
כבר לא.
אז ממה.
אז הוא חי קצת מ.
ממה התפרנסתם?
טוב. חסכנו. חסכונות. אני יודע מה?
אתה עזרת קצת בעבודה?
היית נער בן. אה.
אני.
16?
מעניין. בקיץ. בקיץ כל הזמן עבדתי ב.
באיזה חנות למכור. אה. דברים. כזה.
כאילו למחייתי הפרטית.
אה-הא. אה-הא.
אבל תמיד עבדתי. תמיד. תמיד.
אה-הא.
תמיד רציתי לעבוד משהו.
כן. ועכשיו. אה. הגיעו אליכם.
כי אני יודעת שאת העיר הבירה.
סופיה. הפציצו. גם זה הגיע אליכם? הייתם.
כשפיצ. הפציצו? טוב. זה כבר היה
ממש בשלהי מלחמת. בשלהי המלחמה.
לא. איך. איך שבולגריה הצטרפה למדינות הציר.
כבר התחילו בעלות הברית.
לא. בבולגריה לא נורתה ירייה. לא נורתה.
אה-הא.
מה ש. הפצצות בבולגריה התחילו על ידי האמריקאים וזה.
מ-המ.
רק ב. עם. שיחררו את בולגריה בספטמבר.
על ההפצצות שמענו אולי ביולי.
אה-הא.
אוגוסט.
אה-הא.
זה חודש. חודשיים.
אה-הא.
לפני ה.
אה. טוב. אז אז אתם כבר לא הייתם בווארנה.
הייתם כבר במקום אחר?
לא. אנחנו ב. אחרי ספטמבר חזרנו בחזרה לווארנה.
כן.
אחרי 9 לספטמבר.
איך הודיעו לכם שאתם צריכים לעזוב את המקום?
הרי רק. החלק היהודי.
האוכלוסייה היהודית הייתה צריכה לעזוב. זה לא שכל ה.
נכון. נכון.
אז איך הודיעו לכם?
קיבלנו. אה. הודעה שלפי החוקים החדשים.
אתם חייבים לפ. לפנות.
לפנות את ה. את הדירה.
ולנסות למצוא לכם מקום באחד מהאזורים המרכזיים של ה.
מ-המ.
של בבולגריה. הכפריים. הנידחים וכולי וכולי.
פה עזר לנו קצת שאבא היה.
היה לו את הניסיון ו.
והסתובב במקומות. אז. לא יודע. באיזשהו קשר נוצרים.
אבל ב. בטרגובישטה הייתה קהילה.
הגיעו הרב. המון. אהה. אה. יהודים מווארנה.
מ-המ.
ראיתי את התמונות. זה כל החבר'ה אלו.
כן.
הם מהעיר של. שלנו. לרוב.
מ-המ.
אז ככה ש. איך בדיוק.
ונתנו לנו התרעה של 3. 4 ימים.
מ-המ.
יכולנו להעמיס. אני זוכר שבאנו קצת עם.
גם עם רהיטים ל. ל. לטרגובישטה.
זכור לי שמיטה ודברים כאלו אלמנטריים יכולנו לקחת איתנו.
על מה העמסתם? על מה העמסתם?
על. אה. קרונות של הרכבת.
אהה.
כן. יכולנו לקחת. עגלות של. אה.
אין שמה עוד מכוניות או משאיות.
זה עגלה עם סוס.
העבירו את זה לזה. והגיע ל.
ומה עשיתם עם שאר הדברים?
שאר הדברים בבית שנשארו?
לא זכור. השארנו. השארנו חלק ל.
לבעל הדי. לבעל הדירה שישמור עליהם. כביכול. זהו.
ו.
בית שלם.
כן. ודברי ערך. אה.
פמוטים מכסף או תכשיטים? אתה זוכר.
מה שיכולנו.
אתה זוכר התעסקות מסביב. לדברים.
לא יודע. אני.
כי אתם צריכים לעזוב בית?
אני זוכר שמה שניסו ל.
הכול הפכו את זה למטבעות. אה.
מ-המ.
מטבעות זהב.
מ-המ.
נפוליאון.
מ-המ.
של נפוליאון בונפרטה.
מ-המ.
ואני זוכר שאבא כל פעם היה עושה את זה בגרב.
מ-המ.
היה מסדר אותם אחד. אחד.
הוא אמר: "זה דבר שאפשר יהיה לפרוע באיזשהו מקום.
מ-המ.
"ולזה". הכול זה הפך לדבר כזה.
אני זוכר שאפילו פה. ל. ל. לבת שלי ול.
לבן. הספקנו עוד לתת להם.
אהה.
2 כאלה. אחד ואחד. זה הם נתנו להם. ההורים שלי.
מ-המ.
הרי ההורים גם באו לארץ. אז. אה.
מתי זה היה? באיזה תאריך אתם הייתם צריכים לעזוב את ורנה?
אנחנו עזבנו ביולי.
יולי של איזה שנה?
של 43'.
אתה זוכר את הרגע שעזבתם?
את הרגע שעזבתם את הב.
בית? נעלתם את הדלת?
אני לא. אני זוכר את הרגע שהגענו ל. לטרגובישטה.
פתאום. עיירה נידחת. שוממה.
ואז התחלנו לח. תוך כדי זה גם. אה.
לחפש. אה. להשכיר דירה.
השכרנו שמה איזשהי דירה ו.
של מי זה היה? מי היה בעל הבית? בולגרי?
היה בעל הבית בולגרי.
ששוב זה. זה מעניין.
הב. ה. הבן. המבט הראשון שראינו אותו.
מצאנו אותו כבר מ. לבוש בתור בראניק.
אז אמרנו: "פה יהיה לנו שמח".
והאבא היה מחכה שהבן שלו יברח.
יצא מהבית. היה לו במרתף.
מקלט. היה חוזר בחזרה והיה מספר לנו כל מה שקורה במלחמה.
האבא היה בדיוק מנוגד ל.
מ-המ.
לרעיונות של הבן. אבל בכוונה הוא נתן לו להיות כזה.
כדי שלא יתלבשו. כביכול. עליו.
אה-הא.
זה. אני זוכרת שכל פעם אבא היה בא ואומר לי: "שמעת?
זה. פה התקדמו. פה לא התקדמו. פה זה".
מ-המ.
אבל על. על רדיפות. על שואה. על. כלום.
על מוות?
כלום. כלום. כל הזמן מה שמעניין אותנו.
איך הגרמנים. אה. חוטפים ביוון.
מ-המ.
היה יו. שומע את השידורים מיוון.
מ-המ.
כשהייתה מלחמה ביוון.
מ-המ.
הם נלחמו.
מ-המ.
נגד האיטלקים כאריות.
כן.
זהו. אנחנו קופצים קצת. אב. אה.
כן. אה. אתם ראיתם. באמת. רכבות שהגיעו מ.
מהאזורים של יוון עם יהודים בתוכם?
אנחנו גם. גם לא שמענו. על פלובדיב לא שמענו.
כן.
רק אחרי המלחמה ידענו שה.
הפטריארך. אה. היה זה שמנע את השחרור הרכבת.
אם הזכרת את פלובדיב ומה זה.
תספר את הסיפור של פלובדיב.
מה ששמעתם אחר כך.
אני יודע שפלו. אה.
אנשי פלובדיב היו ראשונים שקיבלו להתארגן לקראת יציאה ל.
לאושוויץ. או ל. למחנות ההשמדה.
וכבר היו כולם ברכבת.
ואז ה. הפטריארך. הראש הכנסייה.
פנה לשלטונות בולגריה ואמר להם: "אם יצ.
יצא יהודי אחד. אם".
מקדוניה הייתה גם כן איזה נספח של בולגריה. "שם".
הוא אומר. "אני לא יכול להתערב".
ומק. במקדוניה. באמת. יהודי מקדוניה.
כן.
הובאו ל. להשמדה.
כן.
פה הוא אומר. "זה אנחנו. זה ורנ. זה בולגריה.
אני. אם אתם ת.
לא תצליחו למנוע את היציאה הזאת.
אני הולך יחד איתם למחנות השמדה".
טוב. בולגריה. נ. נו. נוצרים אדוקים ו.
וזה גרם לאיזשהו זעזוע. וכנראה שהצליחו. הצליח.
כן. ואתם שמעתם את זה אז?
א. לא. רק אחרי המלחמה שמענו את ה.
רק אחרי. כן. אתה אמרת.
מה שקרה ליהודי פלובדיב.
כן. תספר. באמת. אה. מה קרה לכם.
המשפחה שלכם. במקום החדש שגורשתם אליו. טרגובישטה?
כן. אז. ככה. ההורים. האבא לא עבד שום דבר.
אמרתי לך. מה שהתפרנס זה דב.
אנחנו חיפשנו. אני זוכר ש.
אה. כדי לנסות קצת להזין.
כביכול. את התקציב בבית. לא רציתי להיות גם [משובש]
מ-המ.
עשינו. קנינו. אני ועוד חבר.
קנינו מסור. והלכנו מבית לבית לנסר. אה. עצים.
אנחנו תלמידי תיכון. בחיים שלי לא ידענו מה זה.
אבל לאט. לאט התרגלנו.
והיה קור. וחתכנו עצים ו. ושילמו לנו.
וכשלא הייתה העבודה הזאת.
אז אנחנו קצת. אה.
העירייה הייתה צריכה לעשות תעלות. אה.
ביוב ודברים כאלו. אז יצאנו עם מכושים וחפרנו.
מ-המ.
ועבדנו. אהה. ההורים היו באים לראות איך הבן שלהם אז.
אה. חופר שמה וכולי וכולי.
כי עדיין היינו מפונקים. זהו. עבדנו.
אחרי הצוהריים היינו מתאספים. הח. החבורה.
הייתה בחורה אחת שהייתה גם מנגנת קצת. אה. אקורדיון.
אממ.
אז שרים. רוקדים. מרכלים. קוראים ספרים.
מ-המ.
המון. המון. המון.
מ-המ.
אני זוכר שלכל אחת הייתה את התחרות.
הייתה לו מחברת. אחת.
לחברים. כדי לרשום את המספר הת.
על על ספר. קראתי ננה של אמיל זולא.
350 דפים. ואז הייתה תחרות:
"אני כבר קראתי 1.500 ואת קראת 1.200". וכולי וכולי.
מאיפה הייתם משיגים את הספרים?
הייתה ספרייה.
אה-הא.
ויכולנו. במשך היום יכולנו ללכת.
מ-המ.
איך א. איך א. אבל את ה. ה. מבחינה הזאת.
אנחנו הרווחנו. כי האנשים היו כל כך פשוטים.
כל כך. אה. לא רחמניים אבל לא הפריעו.
לא. מאוד. מאוד. מאוד. אה. כיבדו אותנו ו.
זה מאוד. מאוד מאפיין. מאוד מאפיין.
אהה. כשהיו מדברים מילה.
מה. היה אומרים: "אדון יעקב".
אממ.
"אדון בוקו". בוקו.
מ-המ.
זה היה. אממ. "אדון בוקו. מה שלומך?
גב. אהה. אד. מדאם ויזה. מה שלומך?" זה.
אממ.
ואימא הייתה מלמדת אותם קצת לבישול.
אה.
קצת לתפירה. קצת דברים כאלו.
עד כדי כך. שאת הקילוף של ה. של התירס.
היו עושים אותו בלילה.
היו עושים ערימות של תירס.
ובאים עם זה. עם מוזיקה ולקלף וכולי.
ומה ליהודים מזה? אז השכנים היו באים.
לוקחים אותנו בלילה. בחושך.
כאילו. ואנחנו היינו משתתפים ב.
בעבודה או בשמחה?
לא. ב. בקילוף.
אה-הא.
והחזירו אותנו הביתה.
אה-הא.
כלומר. לא אכפת להם שידעו שזה עוצר.
ואם יבוא מאיזושהי ביקורת. או רק זה.
העיקר ש. שאנחנו גם נהיה יחד איתם.
מ-המ.
או משהו כזה.
אנחנו נעצור פה. ברשותך. ונמשיך אחר כך.
מצוין. מצוין.
Testimony of Avraham Meier, born in Ruse, Bulgaria, 1926, regarding the deportation to Targovishte Move to Varna and childhood before the war; Arrival of deportees and refugees from Bulgaria and other countries, 1939; anti-Jewish legislation, 1941; deportation to Targovishte, June 1943; travel restrictions; Branik, the fascist youth movement; hanging of underground members; liberation by the Red Army, 09 September 1944; Return to Varna; aliya to Eretz Israel, 1946; absorption.
item Id
10303750
First Name
Avraham
Last Name
Meier
Date of Birth
1926
Place of Birth
Ruse, Bulgaria
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
30/01/2013
Date of Creation - latest
30/01/2013
Name of Submitter
מאיר אברהם
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance