Yad Vashem logo

Testimony of Claude (Levi) Iakovs, born in Brussels, Belgium, 1925, regarding her family's move to France, and in late 1940 to Switzerland

Testimony
null
null
24 ביולי 2012. ה' באב תשע"ב.
זהו ראיון עם גברת קלוד יעקובס לבית לוי.
את ילידת בריסל. בלגיה. 1925.
בריסל. ובכלל בלגיה. מבחינת היהודים. ככל שאני יודעת.
לפחות. משהו כמו 90% מהם לא היו. אה. אזרחים בלגיים.
מה זה או. מה. איך המשפחה שלך?
לא בבריסל. בבריסל 90% היו בלגים בכיתה.
אה. ההורים לא היו בלגיים.
אבא היה שוויצרי.
כל המשפחה באה ממזרח. אהה. צרפת. דורי דורות.
יש לנו מסמכים מאלף שבע מאות וכמה.
של. ש.
של.
מצרפת?
מצרפ. משם.
ו. אה. הסבא שלי עזב את אלזס. התיישב בציריך.
שם קנה את האזרחות ה. השוויצרית.
זאת אומרת שה. הוא נשאר שוויצרי.
אבא היה שוויצרי. וזה עבר ל. לדור הבא גם כן.
את אומרת קנה כי אפשר היה אז לשלם עבור אזרחות?
נכון.
‮לא היה צריך. נניח. ‭X‬ שנים או כל מה שדורשות מדינות אחרות?‬
אין לי מושג. אבל הוא קנה.
ואחר כך הוא התיישב בבריסל.
מכיוון שחלק מהמשפחה עברה לשם.
אינני יודעת האם הוא עבד אצל הבן דוד שלו שהקים כלבו.
אני לא יודעת.
הוא היה סוכן של טקסטיל.
אה. אבא כן עבד בחנות ההוא. אה.
ההיא. כמה זמן. והתיישבנו בבריסל.
אימא הייתה גם כן מ.
לא [משובש] (שפה זרה). לא מאלזס. מלורן.
היא נולדה בלונוויל ב-1901.
וההורים התחתנו ב-23'. אני נולדתי ב-25'. בבריסל.
א. אם הייתי. אממ.
חושבת על זה לפי הדפוסים שאנחנו מכירים.
אז. אז. אממ. המשפחה מ. מאלזס ומלורן ו.
וסבא היה בציריך. זאת אומרת עם. אה.
עם נטייה ל. אממ. לגרמנית.
ואז הייתי מצפה שישבו באנטוורפן כי שם זה יותר קרוב.
ה. הפלמית וכולי יותר קרוב לגרמנית.
אבל אני מבינה שבכל זאת.
לא.
השפה הייתה צרפתית?
הם דיברו. אה. אה. הם בבית דיברו צרפתית. גם ההורים.
אני הכרתי את הסבא רבא.
היא דיברה רק צרפתית בבית.
זאת אומרת. למרות שישבו בציריך.
אהה. דיברו צרפתית?
הוא. טוב. תראי. הוא בא מאלזס.
אז הגרמנית היה קרוב לאלזסית.
הוא לא דיבר אלזסית בבית. הוא דיבר צרפתית.
ומבחינת תרבות.
אה. אז התרבות הייתה.
צרפתית.
צרפתית?
כן. כן.
אז מצד אבא אמרנו אלזס. מצד אימא לורן. שזה.
כן.
פחות או יותר.
אבל זה גם כן. היה מאלזס.
הם. הם. אהה. סוג של קרובי משפחה?
ה. 2 הצפו. אה. הסבתות. כן. ב. רחוקות.
זאת אומרת. אהה. היחס המשפחתיים די רחוק.
אבל הם ס. הם היו קרובות וההורים הכ.
הכירו באיזה בר מצווה או חתונה משותפת.
זאת אומרת שכשאת אומרת שהשורשים של המשפחה במזרח צרפת.
אה. מאות שנים.
כן?
אז זה כולל גם את המשפחה של אימא?
של האימא של אימא.
האבא. אני לא יודעת.
מהאבא. האבא של אימא בא מסביבה.
אה. באזל. ואין לי מושג. אני לא יודעת.
לאבא שלך קראו לוי. נכון?
כן.
וגם אימא הייתה מהבית לוי. אבל.
כולם.
אבל ה.
היו לוי.
אבל הקרבה הייתה דווקא מצד האימא שלך.
מצד הש. האימא.
לא. לא מ. זאת אומרת.
כן.
לא לוי דווקא היו הקרובים?
נכון. אבל הם כולם לוי.
אם. אם לא היו לוי. התחתנו עם לוי.
אהה. אז זה מאוד. מאוד. מאוד מתקשר לחיפוש הגנאלוגי.
אז. למעשה. את הדור הראשון ב. בבלגיה?
לא. אבא נולד בבלגיה.
רגע. אז באלזס ובלורן זה ה.
לא. לא.
הסבים?
לא. ה. הסבא שהיה בציריך התיישב ב.
בבריסל והתחתן בבריסל עם סבתא שהייתה גם כן.
היא מ. מ. אהה. מזרח צרפת.
ונולדו להם 3 ילדים. אבא ביניהם.
הבכור?
לא. השני. ונולד בבריסל.
איך.
ב-1895.
איך קראו לאבא?
רוז'ה לוי.
ולאימא?
אנדרה לוי. לוי.
ולסבא הייתה חנות. אהה. בבריסל?
לא. לא חנות.
הוא היה סוכן של איזה חברה מפריז.
אני לא יודעת בדיוק.
אני לא יודע בדיוק מה התעסוקות.
במה ההורים שלך עסקו?
האא. אבא עבד. קודם כל. בחנות הכלבו הזה כמה שנים.
אחר כך הוא עבד אצל הגיס שלו.
מכר. אממ. נו. איך קוראים לזה?
‮‭Furs‬. אממ.‬
פרוות?
פרוות. ושום דבר לא מצא חן בעיניו.
זה לא עניין אותו. כלום.
הוא היה כותב את השם של הפרווה ואת הכ.
צבע של הפרווה על ה. אה. דוגמה. מכיוון שלא עניין אותו.
מה שעניין אותו זה היה תיאטרון ומ. ושירים.
ה. ה. הוא היה שחקן חובב.
אבל ההורים שלו לא הרשו לו ל. לא לשחק. ל.
להופיע?
להופיע. אז הוא.
כי זה לא. כי זה לא מכובד?
זה לא היה מכובד וזה לא היה.
היה קצת. אה.
בוהמי?
בוהמי. אבל. אה. זה היה עד. אהה.
אלף שבע מאות שלושים.
1935. 6. אז הוא הקים איזה.
יחד עם חברים. איזה. איזה עיתון. איזה מגזין.
בבריסל. והוא היה אחראי על פרסומות ודברים כאלה לעיתון.
אז הגיעה המלחמה והיה צריך לה. להתחיל שוב בז'נבה.
זה עיתון יהודי?
לא. לגמרי לא.
ו.
המשפחה לא הייתה עד כדי כך. אה.
אבל זה היה עיתון שעסק בנושא.
ב.
מסוים?
באמנות. נגיד. יותר.
באמנות. בדברים. אה. כאלה. כן.
ב. בזמן המלחמה.
אה. גמרנו עם בריסל. אני לא יודעת.
לא.
הלכתי לבית ספר. אה.
רגע. אבל.
רגיל.
כשאת אומרת בזמן המלחמה.
אז התכוונת למלחמת העולם?
השנייה.
רגע. אבא נולד ב-1895.
בת. 1895.
כן. אז הוא.
כן. בזמן המלחמה.
ו.
הראשונה.
הוא לא גויס?
המשפחה נשארה בבריסל עד 1917.
ואבא לא התגייס לצבא?
אבא לא היה בלגי.
ה. ה. ב-1917 הם עזבו את בלגיה והתיישבו ב. בלוזאן. בשוויץ.
רגע. אני רק. בגלל שיש כאן ריבוי אזרחויות.
אז אני קצת מתבלבלת. אז אני מנסה לעשות סדר.
אף אחד לא היה בלגי אצלנו.
למרות שאבא נולד בבלגיה. הוא.
הוא לא היה בלגי.
לא היה אזרח בלגי? אבא היה אזרח שוויצרי.
נכון.
אה. אימא?
אימא הייתה צרפתייה לפני הנישואים.
וגם כן שוויצרית. אהה.
אזרחות שוויצרית?
אזרחות.
וגם. גם סבא וסבתא?
סבא וסבתא היו.
אזרחים שוויצריים?
שוויצריים.
אני. אני שואלת על זה.
כי יש לזה אחר כך חשיבות ב. בהמשך הסיפור.
כן.
אז אמרת שאבא ככה היה מ.
מעבודה לעבודה. ואימא הייתה עקרת בית?
כן.
מה זה אומר.
אימא הייתה מפונקת עם 2. אהה. עוזרות בבית ו.
עד 35'. אז המצב לא היה שפיר ו. זהו.
זה אומר ש. אממ. אבא לא כל כך פרנס. אלא יותר סבא?
לא. אבא פרנס את המשפחה.
זאת אומרת. למרות שזה לא מצא חן בעיניו.
הוא. הוא. אהה.
הוא פרנס את המשפחה. כן.
עבד לא רע אם. אם יכולתם.
לא. לא.
להרשות לעצמכם.
טוב מאוד.
אה. 2 עוזרות.
כן. כן. כן.
ו. אממ. אמרת שלא היה כל כך קשר ל. ליהדות?
אתם לא הייתם משפחה דתית?
לא. לגמרי לא. לגמרי לא.
אבא היה קצת רומנטי על היהדות שלו.
וגם כן לא עבד ביום כיפור. אבל לא הסביר לנו מדוע.
זה יום כיפור. יום של יהודים.
בסדר. ידענו בקושי שאנחנו יהודים.
למרות שכש. כשמסתובבים עם השם לוי. אז.
טוב. אז בבית ספר.
אז גם אם את עצמך לא יודעת שאת יהודייה.
אז מסביב. אה.
אני ידעתי.
כולם ידעו?
שאני יהודייה. נתנו ל.
להזכיר את זה בהזדמנויות.
אהה. שונות. בבית ספר. בצופים.
מה זאת אומרת?
אה. אמרו: "את יהודייה".
או: "מה את עושה פה?" משהו כזה.
זאת אומרת ל. בבלגיה. עם השם לוי.
זה כמו ללכת עם. נניח. עם מגן דוד על המצח?
זה. כולם ידעו שזה שם יהודי.
כולם ידעו שזה יהודי.
הסבא וסבתא היו כן. אהה. דתיים.
אני זוכרת שסבתא ביום שישי ערכה שולחן וד. הדליקה נרות.
והלכתי פעם אחת לבית כנסת עם סבא. בסוכות.
סבא נפטר כשהייתי בת שלושי. אהה. בת 6. ב-31'.
כשאת אומרת סבא וסבתא. את מתכוונת מצד אבא?
מצד אבא. אני מדברת על הבית בבריסל. כן.
מצד אימא הם לא היו. אהה. הם לא היו בבריסל?
לא. הם היו בצרפת.
ואת הכרת אותם כילדה?
אה. אני הכרתי היטב את סב. את סבתא.
סבא נפטר כשהייתי בת שנתיים.
אני לא זוכרת אותו.
אני זוכרת שנסענו פעם ב. במכונית איתו.
הייתה לו מכונית ואני זוכרת את זה.
הייתי בת שנתיים. אבל. אהה. אני לא זוכרת אותו.
את הסבתא כן. סבתא. בוודאי.
אתם הייתם נוסעים לשם או.
היינו בחופש.
היא הייתה באה אליכם?
נוסעים לשם. כן. והיא הייתה מבקרת.
אז. בדרך כלל. כשאת אומרת סבא וסבתא זה. זה.
טוב. אני מדברת על בריסל.
זה אלה. כן.
כן. כן. כן.
זה מצד אבא. שגרו בבריסל?
כן. כן.
הם גרו לידכם? מרחק הליכה?
אהה. לא מרחק כ. הליכה. אבל. אה. אממ. סבתא חלתה.
והלכה בקושי. ודירה בתוך הבית איפה שאנחנו גרנו התפנה
והם עברו לגור בתוך. באותו בית. בקומה ה. הראשונה.
ואנחנו בקומה שנייה. כן.
אתם לא הייתם במרכז העיר. נכון? הייתם.
לא. לא.
ב. באחד הפרברים?
היינו קצת. אה. כן. היינו קצת מחוץ לעיר.
שזה היה אזור שהיו בו הרבה יהודים?
היה לנו שכן יהודי.
על אחרים אני לא יודעת.
לא. זה לא היה אזור יהודי.
אני מבינה שאתם גם לא כל כך. אהה.
ניהלתם אורח חיים. אהה. יהודי.
אלא מה שנקרא חיים בלגיים?
כן. כן.
ומבחינת חגים?
בבחינת חגים. חגגנו את.
את. את החגים ה. הקתוליים גם. בעצם.
זאת אומרת. גם את היהודיים וגם את הקתוליים?
והיהודיים. ידענו שזה ראש השנה. י. ידענו שזה כיפור.
פסח בקושי. היו קונים. אהה. קופסת מצות וזהו. סמל.
ואם כך. הקשר לציונות גם לא היה רלוונטי?
שום דבר. שום דבר.
מבחינתך.
להפך. להפך. אני זוכרת שהייתי בת 19.
הלכתי לז'נבה לאיזה מפגש של סטודנטים יהודיים.
ואימא אמרה לי: "הלוואי שלא תפגשי שום.
שום. אה. בחור. אה. ציוני".
הייתי בת 19 וש. שאלתי את האימא: "מה זה ציוני?".
פגשתי חבר של בעלי שקישר אותי שוב עם. איתו.
זהו. ז. ככה זה התחיל. בז'נבה.
אממ. את. למעשה. הרגשת כבלגית לכל דבר? זאת אומרת.
לא.
ה. המלך למשל. איך קראו לו?
בודואן. או איך קראו לו אז?
לא. לאופולד לפני זה.
לאופולד היה אז. סליחה. סליחה.
ו. והרבה אח.
אהה.
כן.
אז המלך לאופולד. למשל. את הרגשת שהוא המלך שלך?
כן. בוודאי.
והייתה לך פטריוטיות בלגית?
שום דבר. גם לא.
הייתי מעורבת ככה. מכיוון.
בגלל העניין היהודי או.
אימא.
או בגלל.
אימא.
העניין השוויצרי?
תראי. אימא הביאה את ה.
את צרפת הביתה. ואבא היה פושר.
ולא. לא. לא הייתי כמו כולם. זה בטוח.
זאת אומרת. לא ידעת אם את. אה.
צרפתייה. יותר צרפתייה. יותר שוויצרית.
אני.
יותר בלגית או יותר יהודייה?
אני דבר אחד יודעת. אני עזבתי את בלגיה כשהייתי בת 15.
חשבתי: "אם פעם אני אעבוד בבלגיה. אני אהיה בלגית.
אני אף פעם לא הייתי בשוויץ.
לא יודעת מה זה.
מה אני צריכה את זה? אני אהיה בלגית".
זה אני זוכרת.
אגב. יש הבדל בין ה. בין הצרפתית ש. אה. של אימא.
נניח. לבין הצרפתית בבריסל?
ה. בבריסל הצרפתית יותר ענייה.
אימא תמיד אמרה: "הצרפתית של הבלגים וגם
השוויצרים יותר ענייה מאשר.
אהה. הצרפתית של הצרפתים".
והעיקר זה המבטא.
זאת אומרת שאפשר לזהות ישר כשמישהו.
כן.
מצרפת?
כשמישהו בא מ. גם.
גם לאלזס יש. יש מבטא.
יש.
שונה מאשר. נניח. בפריז?
כן. נכון. ב. בדרך. לא כל כך. אהה. מורגש. אבל.
אה. יש. בוודאי. איזה הבדל.
לאימא ואבא היו אחים. אחיות. שהיו בסביבתכם?
אהה. לאבא. היה לו אחות.
אבל היא הייתה גרה בחלקו בבריסל וחלק בפריז.
היא לא הייתה כל הזמן. כל התקופה. בבריסל.
ואימא?
ולאימא היה אח שהיה בצרפת.
כלומר. הקרובים. אהה.
לא היו.
למעשה. הקרובים שלכם היו סבא וסבתא. ואחר כך סבתא.
כן. אבל. אהה. סב. סבא. אה.
נפטר כשהייתי בת 6. וסבתא כשהייתי בת 9.
אז. אהה. אה. לא הייתה משפחה ממש אחר כך.
אז היה איזה חוג חברים של ההורים שהוא היה מעין.
אהה. תחליף משפחה?
היו חברים. כן.
כולם יהודיים?
לא.
רובם לא?
אהה. רובם אני לא זוכרת שהיו.
היה חבר טוב שהיה יהודי.
אבל אישתו לא הייתה יהודייה.
אהה. לא היו הרבה יהודים.
גם בין השכנים לא.
ואת. מן הסתם. למדת בבית ספר כללי?
כללי. בבית ספר יסודי ואחר כך בתיכון.
זה אומר גם שסביר להניח שרוב ה.
החברים והחברות שלך היו לא יהודיים?
לא. ב. בכיתה הייתה. היו 2 יהודיות או ש. או 3. אפילו.
כן. אחת עזבה אבל. אה.
שהיית איתן בקשר יותר מאחרות? לא?
הם נשארו. אחת מהן אני חושבת שנספתה בשואה.
אבל ה-2 אחרות. אני עדיין בקשר איתם.
אבל בתקופת הלימודים את היית חברה שלהן.
אהה. יותר מאשר של. אה. ילדות אחרות?
לא.
ובכל זאת. למרות שאתם מאוד מעורבים בחברה הבלגית.
כמו שאת אומרת. אז כבר מילדות את שמעת הערות של.
אהה: "את יהודייה". ואולי אפילו הזכירו את פלשתינה?
אני לא יודעת. אה. ממש מגיל צעיר?
אני לא מבינה את הס.
אמרת שהזכירו לך את העניין הזה ש. שאת יהודייה.
כן.
ומה את עושה פה.
כן.
ואולי גם ב.
בבית ספר.
הייתה אחת בבית ספר ש. שמסרתי את זה הבית.
אה. כשחזרתי הביתה אמרתי: "הבחורה הזאת.
או. מהאבא". אבל האבא של. שלה היה יהודי.
זאת אומרת. יהודי שהתנצר?
שהתנצר. כן.
אני הכרתי אותו. הוא היה יהודי.
זהו. ובצופים. אה. פה ושם איזה הערה.
לא. לא משמעותי. לא.
לא משהו שהיה מעליב?
לא ממש. ככה.
אה. בבלגיה לא היה כמו בצרפת. אה. צופים יהודיים?
היו.
ואת הלכת לכלליים?
דווקא כן.
זאת הייתה בחירה מודעת?
כן. אני רציתי.
כי לפעמים.
להיות כמו כולם.
כי לפעמים. את יודעת. הולכים בעקבות החבר'ה?
כן. כן. כן. לא. לא.
רציתי להיות כמו כולם ולא.
גם. או. אולי המוצא של הבחורות בצופ.
צופיות היהודיות לא היה הרקע שלי.
כי רובן היו.
אה. רובן היו.
כמו שאמרנו. מהגרים יהודיים מ.
מהגרים יהודיים ו. כן.
ממזרח אירופה?
זה היה לי יותר קרוב.
הב. הבחורות הלא יהודיות.
בית הספר היסודי ואחר כך. אה. תיכון?
חצי תיכון.
כ. עד. כמובן. אה.
כן. כן.
עד שפרצה המלחמה.
כן.
אבל חיים רגילים?
כן.
עד 40' חיים רגילים.
רגילים.
לגמרי?
כן.
אתם נתקלתם. את נתקלת ב. בפליטים שהגיעו?
בוודאי.
לפני שפרצה המלחמה בבלגיה הרי.
כן. כן.
היא פרצה קודם.
כן. כן.
באיזה מסגרת נתקלת בהם?
בבית ספר.
היה לך איזשהו חיבור לזה משום שהם.
אה. יהודים וברחו ו.
לא. הם. טוב. אימא הזמינה אותם לפעמים ל.
לאחר הצוהריים או משהו. אבל. אה.
לא הייתי יותר קרובה אליהם מאשר. אהה. לאחרות.
אמרת שעד 35'. אהה. היו 2 עוזרות בבית.
מה קרה ב-35'?
שה. קודם כל. הייתה. היה משבר. אה.
פיננסי ו. ו. לא יודעת בדיוק.
את מתכוונת למשבר העולמי שהתחיל ככה.
כן. אבל.
ב-29'-30'?
לא יודעת בדיוק מה קרה. אבל אני יודעת שה.
ה. הייתה נפילה אז.
זאת אומרת שגם את. אה. התבקשת אז לעזור בבית?
נכון. הייתי הגדולה.
הייתן 2 בנות?
היינו 2 בנות.
שאחותך. צעירה ממך בכמה?
שנתיים וחצי.
מה השם שלה?
ז'נין. היא נפטרה ב. בינואר שעבר.
זה היה. אה. מבחינתך השינוי ה.
הכלכלי ש. שחל. את הרגשת אותו באופן אישי?
בוודאי.
זאת אומרת. חוץ מזה שהיית צריכה לעזור בבית.
כן. בוודאי.
שזה היה משהו חדש?
בוודאי.
קודם קיבלת כל מה שרצית?
מבחינת. אה. בגדים. צעצועים. משחקים. ספרים. אממ?
אני לא רצ. שאני ביקשתי? טוב. אהה.
את לא זוכרת שביקשת?
לא. לא זוכרת שביקשתי משהו מיוחד. אהה.
איזה בגד מיוחד או מעיל או נעליים?
לא. אני לא ביקשתי. אני זו. לא זוכרת שביקשתי.
מה היו התחביבים שלך. כילדה?
קודם כל. היית. הלכתי לצופים. קריאה בערך.
קריאה זה היה הדבר המרכזי. ו.
ספורט?
לא במיוחד. וגם עבודות יד לא.
חיי החברה. זאת אומרת. נניח.
כשהיית נפגשת עם חברות.
זה היה בתוך הבית או בעיקר בחוץ? בפארקים.
לא. בתוך ה.
ציבוריים. ב. בגינה.
לא. לא.
או.
בתוך הבית.
אצלם או אצלנו. לא היו הולכים אז ל. לפארקים או עם.
עם ח. עם חברה או. לא.
אופניים? אתם אמנם בלגיה ולא הולנד.
אבל. אהה. זה גם. אה.
לא.
מקום שדורש.
לא היו לי.
אופניים?
ל. לא. לא היו לי.
ולא ידעת לרכוב?
אני יודעת לרכוב.
לא. אז. זאת אומרת ב.
בחופש.
כילדה?
בחופש. אצל סבתא היו אופניים.
שחייה?
החלקה על הקרח? אה.
טוב. הייתי מוכרחה לשחות. אבל לא אהבתי את זה.
‮לא הייתי אומרת שזה היה ‭hobby‬.‬
כן. למדתי לשחות ושחיתי.
‮כן. אבל. אה. להגיד שזה ‭hobby‬?‬
‮זה לא היה ‭hobby‬. לא אהבתי את זה.‬
את בית הספר אהבת?
כן. כן.
והיו לך איזשהן. אה. מחשבות. נניח. בגיל 13. 14.
מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?
כשאהיה גדולה. אהה. עזרה סוציאלית. כן. עוזרת סוציאלית.
עובדת סוציאלית?
עובדת סוציאלית.
כי נדמה לי שבבלגיה. כמו ב.
ברוב המדינות במערב אירופה אז. אה.
בית הספר התיכון היה.
היה כבר מכוונן לפי איזה מסלול את.
אה. מתכננת. אה.
זאת אומרת.
לעשות אחר כך. זאת אומרת.
או.
אם זה בית ספר ריאלי או.
או. אה. בית ספר יותר. אהה. אה. הומני. או עם. אה.
כן.
עם שפות. עם לטינית וכולי?
הייתי עם ל. למדתי אז בבריסל לטינית ויוונית.
כמה זה היה קשה?
היוונית היה קשה. אבל למדתי.
הלטינית?
חצי שנה.
אה. לטינית. בעצם.
לכם זה פחות קשה. כי. אה.
מכיוון שזה.
צרפתית. דומה לצרפתית. כן.
כן. כי צרפתית. היא שפה.
כן.
לטינית?
כן.
אני תמיד. זוכרת מהספרים. והסרטים.
כן.
האנגליים כמה הם תמיד.
כן. הייתי.
התענו.
במגמה הזאת.
עם הלטינית.
וזאת הייתה המגמה הגדולה.
הריאלית. מתמטיקה. היו בודדות.
אה. הבית. בתי ספר היו לבנות או לבנים.
ולא היה.
וזה לא היה מעורב.
בית ספר כזה.
לא.
אבל לא היה בית ספר. אה.
עם מגמות כאלה ובית ספר עם מגמות כאלה?
כן. אבל זה לא היה מעורב עם בנים.
זה ה. זו.
אבל לבנות. נניח. היה יותר מסוג אחד של. אהה. תיכון?
זאת אומרת?
זאת אומרת. נניח. היה תיכון ריאלי לבנות ותיכון. אה.
לא. זה היה בתוך או. אותו תיכון.
באותו בית ספר?
כן. או. אותו בית ספר.
תיכון עם מגמה ריאלית. ריא. מגמה. אהה.
עם לטינית ויוונית. ומגמה שפות. אה. מורד. מודרניות.
היו לומדים ספרדית בנוסף.
זה.
אבל למדנו בכל. אני למדתי יוונית ו.
ולטינית. אבל בנוסף היה לנו גרמנית. פלמית. הולנדית.
רגע. רגע. עוד. שפת הלימוד הייתה. אה. ב.
בצרפ.
צרפתית?
צרפתית.
בנוסף. שפות. זרות?
אנגלית. גרמנית. הולנדית. זהו.
ופלמית אמרת גם?
לא. לא. הו. הולנדית.
אה. הולנדית את מגדירה.
כפלמית.
כפלמית? זה נכון.
אגב. ה. אממ. העניין הזה בין ה.
בין הוולונים ל. לפלמים. שלא ממש. אה. חיבבו זה את זה.
כן.
בתקופתך?
זה נכון. זה נכון.
ה. הפלמיות היו העוזרות בבית. היו ה. העם הנחשל.
ומ. מבחינתכם ללמוד. אה. ללמוד פלמית.
הי. היינו. סנוביות.
היה מיותר?
היינו סנוביות. מה? אז היה.
ללמוד פלמית. מבחינתכם. היה מיותר?
לא. מכיוון שב. בצפון בלגיה היו מדברים.
אה. פלמית. הולנדית.
נכון. אבל כמו שאמרת. הם. אהה. הם פחות נחשבו מכם?
נו. בסדר. אבל בכל זאת.
לא למדנו כל כך טוב.
אני זוכרת ש-3 פעמים חזרנו על אותו דבר.
במשך ה-9 השנים שלמדתי בבלגיה.
3 פעמים חזרנו על. על א'-ב' והכול ב. בהולנדית.
הבחורות לא רצו ממש. אה. ללמוד.
לעומת זאת. עם. עם אנגלית ו.
אנגלית כן. גרמנית היה לי מאוד. מעט מאוד.
התחילו ב. בכיתה. בכיתה ג' בת. בתיכון.
וזה היה יותר קשה?
זה היה יותר קשה.
מבחינתך אז ה. השינוי המהותי שחל על. אה.
עד 1940 זה שהמצב הכלכלי היה כבר פחות טוב. ואת.
אהה. ואת. נגיד. אהה. קצת היית צריכה לעזור?
אולי גם קיבלת פחות בגדים. אני לא יודעת. אה.
אני לא שמתי את הדגש על בגדים אף פעם.
אבל את היית בת 15. זה.
אבל לא.
זה הגיל ש.
לא.
שמתעסקים בזה?
אני לא זוכרת ששמתי דגש על בגדים.
ספרים אבל היו לך כמה שאת רוצה.
או שהיה מקובל ללכת לספרייה?
לא. לא. זה. גם ספרייה וגם קיבלתי. שניהם.
בבית ספר. אה. הייתה ספרייה.
1940?
מאי.
אז ב-10 למאי. אהה. פשטו ה. הגרמנים.
זה בא לכם לגמרי בהפתעה?
לא. לא. הרגשנו מ. משהו יתרחש.
בבלגיה היו. לא. הוא ל. לא מוכנים מספיק.
אבל הוא. חשבו כבר שזה יקרה.
למרות שנדמה לי שבמלחמת העולם הראשונה.
אה. בלגיה הייתה ניטרלית?
לא.
אה. לא. הולנד הייתה ניטרלית.
נכון. לא בלגיה.
כן. בלגיה לא. כן.
לא.
אבל גם אצלכם בבית. אממ. הרגישו במשהו?
הרגישו במשהו. ואני זוכרת שהמשפחה ש.
של אימא בצרפת. בת דודה במיוחד כתבה לאימא:
"אל תישארו בבלגיה. יש לי בית בשבילכם בצרפת.
תבואו. אל תישארו עד ש. הפלישות של הגרמנים". ועזבנו.
זאת אומרת שהיא. היא כתבה את זה מתוך ביטחון שזה.
שזה יקרה.
שבצרפת לא יקרה?
אה. שזה לא יקרה בצרפת. כן.
כן. ש.
כן. כן. כן. שזה יקרה אולי בגבולות. אבל לא.
כן. ש. אבל הצבא הצרפתי.
לא כל כך עמוק.
לא. לא ייתן.
כן.
שזה יקרה?
כן. לא כל כך עמוק. אף אחד לא חשב.
זה. זאת הייתה אבל בת דודה מאלזס?
כי. כי זה ממש.
אהה.
אזור הגבול עם גרמניה?
האבא שלה היה אח של סבתא.
וסבא. אני לא יודעת איפה היא. היא.
היא נולדה. אני חושבת. בדרום צרפת. בצפון צרפת.
האבא שלה היה מורה להיסטוריה.
והמורים היו. אה.
היו שולחים.
ש.
אותם ל.
שולחים לכל מיני.
לכל מיני מקומות ללמד?
כן. כן. אבל היא הייתה גרה בפריז.
נשואה בפריז גם אחר כך.
שקלו את זה בבית. אהה.
שקלו את זה. כן. כן.
לנסוע לפריז?
כן. כן. שקלו את זה.
שקלו אולי. אולי זה יקרה. ואנחנו יודעים שיש בית שם.
ועשינו את זה.
זאת אומרת. כשעזבנו. השוויצרים. השגרירות השוויצרית
ארגנה רכבת לשוויץ לשוויצרים.
רגע. אבל קודם כל פורצת המלחמה.
כן.
ב-10 במאי?
כן.
ואז. אממ. בהתחלה. אה. ברגע שפרצה המלחמה.
היו המון אנשים גם יהודיים.
גם לא יהודיים. שקודם כל ברחו מבלגיה לצרפת.
אתם לא הייתם ביניהם. לא ברחתם מהבית?
כן.
מיד ב. ב-10 במאי?
אה. ב-13. ב-13 למאי השגרירות השוויצרית ארגנה רכבת לשוויץ.
לאזרחים שוויצרים שרוצים ל. לנסוע לשוויץ.
אה. נסענו ברכבת הזו עד פריז.
בפריז אימא אמרה: "מה אנחנו עושים. נעשה בשוויץ?
לא מכירים הרבה אנשים. ושוב פעם עבודה ושוב פעם ה".
אז. אהה. אנחנו. אה. יצאנו מהרכבת.
והגענו אצל הבת דודה הנדיבה שהציעה בית.
היה בית. אה. איזה 30. 40 קילומטר.
אה. מערבית מפריז. היה להם בית קטן. ושם גרנו.
זאת אומרת שאתם יכולתם ב-15 במאי 40' כבר להיות בשוויץ?
בשוויץ. כן.
אז יצאנו מהרכבת והיינו ליד פריז 30 קילומטר.
משהו כזה. 40 קילומטר מערבית של פריז.
במשך ש. לא יודעת. כמה שבועות.
אחרי.
ואחר כך.
אחרי כמה שבועות הרי. אה.
אהה.
גם לצרפת פלשו?
פלשו. הם פלשו. אז היה להם. הבן דוד.
הבעל של הבת דודה. שהיה גוי. היה להם. אה. אה.
היה בעל בית חרושת למשהו. ל. לחלקים קטנים ש.
בשביל האווירונים. מאלומיניום.
והיה לו בית חרושת שני מעבר ללואר.
ב. קצת יותר דר. דרומית. איזה 250 קילומטר מפריז.
דרומה. ושם היה להם גם בית בשבילנו.
אז נסענו מהבית אחד לבית השני.
יחד איתם?
‮יחד עם ההורי. ‭no‬.‬
אבא נשאר בפריז ועבד במפעל של הבן דוד.
כעבור הגרמנים. אהה. נכנסו לפריז.
הוא גם כן העביר את הבית חרושת לבית החרושת ה.
השני שם ב. בטורן. ושם אבא גם כן עבד אצלו במפעל.
המ. המקום שהוא העביר אליו את בית החרושת.
זה היה כבר שייך לווישי?
ל. וישי זה התחיל יותר מאו. טוב. זה היה החלק ההוא.
זה היה החלק ש. ש.
כן. ש. שהיה. שאחר כך.
מה שקראו אז. אה. צרפת החופשית?
חופשית. כן. אבל הגרמנים היו כבר.
ראינו את ה. אהה. חיינו עם הגרמנים.
עד ש. שקיבלנו את ה-י' על הכרטיס. אהה.
‮למזון. י' של יהודי. ה-‭J‬ של יהודי.‬
כן. עכשיו. רגע. אני. לא ברור לי רק.
היות שאימא נולדה בצרפת.
אימא הייתה אזרחית צרפתייה. נכון?
לא. היא הייתה.
לא?
שוויצרית גם כן.
היא לקחה את האזרחות של אבא.
אה. ואז היא ויתרה.
ויותר מאוחר.
ואז היא ויתרה על האזרחות הצרפתית?
זה לא היה קיים אז.
אחר כך היא הייתה יכולה ל.
לבקש בחזרה או. אה. להיות דו-לאומית. או משהו כזה.
זאת אומרת שאתם לא הייתם.
אבל היא לא עשתה.
לא הייתם אזרחים. אתם הייתם שם על.
על תקן פליטים. בצרפת?
כן. כן. כן.
אז ברגע שהגרמנים נכנסו ל. לפריז.
אז אתם. אממ. אתם ברחתם שם ל. לדרום?
ל. כן. לטורן. זה לא דרום.
זה 250 קילומטר מפריז דר. דרומה. כן.
שם היה לו שוב מפעל. והמשיך לעבוד בשביל.
לא. הוא עשה אז. אה. מה הוא עשה?
דברים אחרים כמו סירים באלומיניום או משהו כזה. כן.
והלכתי לבית ספר שם.
ב. לפני כן. אה. את גם. אהה.
הלכת לבית ספר ב.
לא יכולתי.
בעיירה הזאת ליד. אה.
לא.
פריז?
לא יכולתי. אה. היינו זמן
קצר ולא היה בית ספר תיכון ב. כבר.
וגם היה. נדמה לי. אה. חופשת קיץ? לקראת החופשת.
היה חופשת קיץ. נכון.
אבל. אה. שם. במקום השני הלכתי.
בלוש. בבית ספר תיכון?
לוש?
לוש.
זה השם של המקום?
של המקום. את מכירה את השאטו דה לה לואר?
טוב. זה היה אזור של השאטו דה לה לואר.
כלומר. אהה. לפחות אזור יפה?
האזור היה יפה. כן. אבל לא הסתובבנו כל כך.
אז. למעשה. א. אתם. כשיצאתם ברכבת לשוויץ.
בהתחלה מ. מבריסל. אז הרי אתם לא יכולים לקחת ברכבת הכול.
אז. אז לוקחים רק כמה בגדים.
היה לי אח שנולד ב-39'.
ובעצם הכול מה שלקחנו זה היה בשביל התינוק.
החיתולים ודברים. אהה. זה היה יותר ממזוודה.
והמזוודה השנייה הייתה עבורנו. ארבעתנו. אז. אה.
לא היו לנו הרבה דברים. השארנו את הכול.
לקחו. לפחות. אבל תכשיטים. אה. דברי ערך?
אהה. ההורים לקחו משהו?
אם אבא מכר פרוות אני מניחה שלאימא הייתה פרווה?
לא. זה השאירו. זה השאירו.
אצל מי?
ב. בזמן אחרון אבא לא. פרוות זה היה אז.
זה היה עד 34'. 5. אהה.
אבל בטוח שבזמן שהוא עבד.
טוב. היו לו פרוות.
עם פרוות. אז. אהה. אז לאימא הי. היה מעיל פרווה?
כן. זה בטוח. אבל הכול נשאר.
השארתם.
עכשיו.
את זה לאיזה חברים?
זה נשאר. לא.
מכיוון שהיינו שוויצרים הרי.
השגרירות השוויצרית שם איזה משהו על הדלת ש"הד.
הדירה שייכת לאזרחים שוויצרים. לא להיכנס".
הגרמנים כן נכנסו. היה להם מועדון אצלנו בבית.
טוב. אז לא נשאר הרבה מהבית. מהרהיטים.
ה. השטיחים בטח לא. התמונות הם שיחקו עם. אה.
חצים?
חצים בתוך ה. התמונות.
התמונה הזאת הייתה מלאה. מלאה. אהה. חורים.
הי. הייתה שנייה שהייתה לגמרי הרוסה.
ו.
אהה.
א. אבא. אני הבנתי ממך.
אבא היה חובב ענתיקות. זאת אומרת.
כן.
שבבית היה ריהוט עתיק ותמונות.
כן. כן.
אה. יקרות.
כן.
כלומר. היו הרבה דברי ערך. לא.
לא מבחינת. אה. דברי כסף או זהב. אלא.
לא דברים שאפשר לקחת אותם.
אה. כן. אה. אה. רהיטים או דברים.
כן. אה. אהה. בעלי ערך רב?
א. אני לא יודעת אם התכשיטים.
אולי הם היו בבנק גם כן ו.
היו צריכים להשאיר את זה.
מכיוון שזה היה ס. אהה. סוכ. שבועות.
פנטקוסט. הכול היה סגור בבלגיה כשעזבנו.
כל הבנקים. הכול היה סגור. זה היה חג.
שבועות?
השבועות ה. הנוצריים. פנטקוסט.
אז הכול היה סגור ולא יכולנו ל.
לגשת לבנק. אני לא יודעת.
את. מבחינתך. אבל היית. אה. עם מינימום. אהה. בגדים?
מינימום.
היה איזה ספר. למשל. שאהבת במיוחד שלקחת איתך.
לא.
או?
לא. לא היה מ. אה. לא. אהה. אולי תמונות?
אפילו לא. אני לא זוכרת.
התמונות המשפחתיות שיש לכם.
זה נשאר בתוך הבית.
כלומר. הגרמנים לא. אממ. הם לא הרסו את הבית בכוונה?
אהה. הם. הם רק השתעשעו ולא אכפת היה להם מה יקרה?
לא. זה באמת לא היה.
זה לא שאם הם ראו משהו אז הם בכוונה קרעו את זה.
אלא פשוט לא. לא. לא אכפת היה להם מה. מה ייהרס?
לא אכפת היה להם.
היו יהודים ולא אכפת. כנראה ו. לא אכפת להם.
את חושבת שהם ידעו שזה בית של יהודים?
בית של לוי?
היה כתוב.
לא ידעו? ודאי. אני או.
לא אומרת את זה מיד בית של.
אה. יהודים. אבל. אה. בוודאי שהם ידעו. אהה.
ב.
נשארו כמה דברים בודדים.
אז הבאתי מה שיכולתי מכיוון שזה היה יקר לי.
זה היו ה. השאריות. כן. אבל אחרי המלחמה.
אה. בזמן המלחמה ההורים. אה.
היו צריכים לקנות שוב פעם כורסאות. לקנות. אה.
זה. זה קנו בז'נבה. לא.
הכורסאות של בריסל לא הגיעו.
אחר כך.
אז.
כי.
רגע. אז בהתחלה ב. בעיירה הזאת ליד פריז הייתם. אה.
נניח. אה. חודש?
היינו מעט מאוד. אה. אה.
חודש. חודש וחצי. משהו כזה?
אולי אפילו לא.
אה. פלשו הגרמנים לצרפת. עברתם.
תם למקום אחר.
עברתם ל. לוש? אמרת ש.
זה היה ליד לוש. 10 קילומטר מלוש.
ושם כבר יותר התמקמתם?
זאת אומרת. את התחלת ללכת לבית הספר?
בית ספר. כן.
כלומר. נראה היה לכם ש.
הייתי נוסעת לבית ספר.
שתיש. נראה היה שתישארו שם ו.
ואז. אהה. התחלת ללכת לבית הספר?
אמרת גם שאבא עבד אצל הבן.
הבן.
הבעל של הבת דודה של אימא.
כן. כן.
במפעל? זאת אומרת שגם הייתה עוד.
אהה. פרנסה מינימלית שהיה צריך?
ביולי 40'. אה. כשהיינו צריכים להחתים את הכרטיס למזון.
‮וקיבלנו את החותמת ‭J. J‬ על הכרטיס. החלטנו ש.‬
שזה לא מקום. שאנחנו טיפשים להישאר.
אבל.
אז.
בהתחלה. כשאת נכנסת רק לבית הספר.
איך. אה. איך התייחסו אלייך הבנות שם?
תראי. בלוש הם לא הכירו זרים.
כלומר. לא היו זרים בכלל.
לא משנה יהודיים. לא יהודיים?
אה. אימא מצאה איזה בת דודה מאוד רחוקה שהייתה גרה בלוש.
והייתי אוכלת. אה. צוהריים אצלם והבת הייתה בת כיתה שלי.
זה היה יותר. אהה.
ויחד עם זה.
יותר קל.
יחד עם זה. את יהודייה?
את עם מבטא מוזר. מבחינתם. כי את עם מבטא בלגי?
אולי כן.
אממ. התייחסו בסובלנות?
וגם אמרת שהם לא מ. לא. לא נחשפו לזרים?
נכון. אני לא זוכרת שהיו ממש. אה. חברות שם.
רק הבת של ה.
כן.
קרובה?
כן. אני לא זוכרת שהיה לי שום קשר עם. עם אף אחד.
גם בכפר לא. איפה שהיינו גרים.
איך קראו לכפר הזה?
ז'נייה.
נשארנו. אה. זאת אומרת שביולי.
אבא נסע לשוויץ לחפש פרנסה ודירה.
ובהתחלת דצמבר יצאנו שלושתנו. זאת אומרת.
אימא עם 3 הילדים. ל. לשוויץ.
‮כלומר. ברגע שקיבלתם את החותמת ‭J‬ על התעודה ואבא אז.‬
אה. נסע לשוויץ. אז גם לך כבר היה ברור שאתם לא.
שאתם לא תישארו שם?
נכון.
זאת אומרת. גם לא צריך להשקיע יותר מדי בבית הספר.
נכון.
ו.
והיה לי קשה מאוד מכיוון שהתוכנית הלימודים.
הייתה לגמרי שונה. ב. בעי. בעיקר במתמטיקה פיגרנו.
היה מאוד. אה. מאוד קשה.
אבל ברגע שידעת שאת לא נשארת שם יותר מדי.
טוב. אהה.
אז כבר לא. לא צריך להתאמץ יתר על המידה?
לא. לא זוכרת מה הייתה המידה.
ולא זוכרת מה שעשיתי שם. באמת.
התייחסו אליכם אבל. אהה. בצורה סבירה ה.
סבירה.
אנשים מסביב?
זה היה סביר. כן. בהחלט.
גם היו כאלה ש.
הייתי נוסעת לש. לבית ספר.
וכל יום פגשתי איזה אותה אישה ברכבת.
והיא הייתה מאוד נחמדה.
אישה מהכפר שלנו. מאוד. אה. נחמדה.
ותמיד דיברה איתי והתיידדנו. כן.
היו גם אנשים שניסו לעזור?
כי. בכל זאת. אתם הייתם עם המינימום שבמינימום.
במינימום המשפחה עזרה. אני יודעת.
בני דודים של. של ההורים עזרו.
משוויץ?
לא. מצרפת. בשוויץ לא היו. לא היה איש.
מכיוון שמהמשפחה רק סבא לקח את ה.
קנה את הש. אזרחות השוויצרית. ואחרים לא.
והאחות של אבא התחתנה עם צרפתי.
היא גם כן הייתה צרפתייה.
בתקופת המלחמה היא הייתה בפריז?
לא נשארה. לא נשארה בפריז. ה.
כשפרצה המלחמה.
בת. הבת שלה.
אבל כשפרצה המלחמה היא. היא הייתה בפריז?
כן. אני חושבת. כן.
והבת שלה. אה. הייתה במחתרת ה.
כל הזמן. אז הדודה הייתה איפה שהיא הייתה.
היא יכולה לחיות. בצרפת.
אתם גרתם בכפר. אממ.
יחד עם הבת דודה הזאת של אימא.
שאיתה. שאיתה אתם. אה. ברחתם.
לא. היא נשארה בפריז.
מפריז?
היא נשארה בפריז.
בעלה. רגע. בעלה עבר ל.
כן. כן.
בעלה עבר לאז.
אה. יותר מאוחר. כן. נכון.
בהתחלה רק אתם?
לא. לא. זה נכון.
ב. בהתחלה רק אנחנו.
אחר כך. כל הש. משפחה הגיעה לשם.
לאותו כפר? לז'נייה?
לאותו בית. כן.
בית שאני מניחה שלא היה גדול במיוחד?
לא היה גדול.
אני לא יודעת. אהה. איך ה.
איך הכפרים שם באזור. אבל ב.
בצרפת באותה תקופה לא מעט מהכפרים היו.
אה. בלי חשמל ובלי.
לא. לא.
מים זורמים?
היה הכול. היה הכול.
את זוכרת את עצמך. אה.
מסתובבת בכפר. אה. מתיידדת עם מישהו?
לא.
תראי. ידעתי שזה גם זמני ואני לא זוכרת.
אני זוכרת שדיברתי עם איזה בחורה אבל אני לא זוכרת מי בד.
בדיוק מי. מי ומה.
את היית כבר. אה. מספיק בוגרת.
כדי להבין שאלה נסיבות המלחמה וכולי.
הנדודים האלה. אה. מ. מבלגיה ל.
לצרפת ובתוך צרפת ואחר כך לשוויץ.
אחותך גם. אהה. גם הייתה מודעת לזה?
אהה. פחות.
היא תמיד הייתה פחות. אהה. מעורבת או פחות ערה.
או פחות. אהה. סקרנית.
לא התייעצו איתך. אבל. נכון?
למרות שהיית כבר בת. אהה.
15 אז. לא. לא התייעצו איתך. נניח.
אם את חושבת שכדאי ש. ש. אה.
תיסעו לשוויץ או להישאר או.
טוב. אמרו לי. אהה: "אנחנו. כמו שהסבא וסבתא הל.
נסעו לשוויץ ב. במלחמה הראשונה.
אז. אה. אנחנו חושבים לעשות אותו דבר".
אמרתי: "בסדר. אני חושבת שבסדר".
הייתה לך גם ה. הסבתא. זאת אומרת.
אימא של אימא שהייתה באלזס.
היא נשארה שם ב.
היא לא הייתה באלזס. היא הייתה בלורן.
בלורן. סליחה. כן.
אבל. אהה. האא. לסבתא היו 2 ילדים ו.
זאת אומרת. אימא והאח של אימא.
והאח של אימא. לקחו אותו בשבי.
הוא היה חייל בצרפ.
בצבא צרפת. הוא היה בשבי בגרמניה.
ואישתו הייתה גרה ליד פריז.
איזה 30. 40 קילומטר מפריז. בזמן המלחמה.
היא הייתה מורה שם בבית ספר יסודי.
וסבתא הייתה גרה זמן מה אצלה.
ומשם סבתא ניסתה לעבור לשווייץ. אלינו.
ותפסו אותה. והיא הייתה בדראנסי זמן מה.
ונשלחה ל. לאושוויץ.
ב-42'. 3?
2. 3. כן.
כשהייתם בצרפת אז. אהה. נפגשתם עם סבתא?
נפגשנו עם סבתא.
כשהיינו ליד פריז. כן. היא באה לביקור אצלנו.
עוד משהו את זוכרת מהתקופה בצרפת?
התקופה בצרפת?
לא. לא במיוחד.
שהגרמנים. ראינו את הגרמנים.
והם היו בכפר. נשארו בכפר זמן מה.
התייחסו אליכם שונה מאשר לאחרים? הבדילו בכך?
לא. לא. לגמרי לא.
לא. לגמרי לא. לא היו כל כך מעורבים. אז. אהה. לא.
אנחנו מדברים על צבא הגרמני?
כן.
ב. אה. תקופה הזאת ב. בכפר.
הרי כל מי ששואל אותך איך קוראים לך ואת. אה.
את אומרת לוי. אתם מבינים אז כבר ש. שזה שם בעייתי?
מישהו חשב אולי לא. לא להגיד את השם.
אהה. את השם האמיתי?
זאת אומרת. נניח. להשתמש באיזה שם בדוי כדי שלא.
אממ. מישהו מ. אתם לא יודעים הרי מי משתף פעולה וכולי?
לא. בתקופה זו לא.
אבא. למעשה. הודיע לכם מתי. אה. לנסוע לשוויץ?
אני לא יודעת בדיוק.
אהה. אבא חיפש עבודה.
היה לנו עוד בעיה אחרת שבשוויץ את אזרחית של הקנטון גם כן.
אז אבא הגיע. זאת אומרת שהייתם צריכים להיות באזור ציריך?
היינו צריכים באזור ציריך.
היינו צריכים להיות בקנטון ציריך.
אז אבא הגיע בז'נבה וקבע עם אימא שיתיישבו ב. בז'נבה.
ואבא הגיע. ב. במשטרה בז'נבה אמרו: "אה.
אתה אזרח שוויצרי. אה. מציריך? אה. לך לציריך".
ואבא התחנן מאוד. ונתנו לו שבוע למצוא עבודה.
בציריך?
מכיוון שלא ה. לא היו לו הרבה אמצעים כדי. למחייה.
נתנו: "טוב. אדוני. אם אתה תוך.
אהה. שבוע יכול ל. להב. להביא לנו. אהה.
חוזים לעבודה. תישאר בז'נבה".
אז אבא מצא עבודה.
במה?
הוא מצא עבודה בתיאטרון של ז'נבה. הוא היה שחקן.
סוף סוף הגיע ל.
הוא היה שחקן.
למנוחה.
הגיע.
ולנחלה.
הגיע. מה. הוא לא יכול להתחיל להיות.
אהה. במסחר או משהו וזה גם לא עניין אותו. כבר שנים לא.
והוא היה שחקן בתיאטרון ז'נבה.
וברדיו של ז'. ברדיו גם כן הוא קיבל כמה.
‮הוא התחיל את ה-‭show‬ של הילדים.‬
את התוכניות לילדים. לא. זה לא היה קיים בז'נבה.
אז הוא הקים את זה.
היה לו איזה ניסיון בזה?
לא. שום דבר. קצת חוצפה וכישרון. ו.
Testimony of Claude (Levi) Iakovs, born in Brussels, Belgium, 1925, regarding her family's move to France, and in late 1940 to Switzerland Childhood in a secular family; her father had Swiss citizenship, and her mother was a native of France; life in France; attendance at a public elementary school and a public high school; Outbreak of the war, 1940; departure of her family approximately three days later on a train organized by the Swiss Embassy; decision to remain in France; living quarters near Paris; German occupation; move to the Loches area; living in Genille, a small village; stamping of their papers with the letter "J"; decision to move to Switzerland; arrival of the family in Geneva, December 1940; Aliya to Israel, 1952; absorption.
details.fullDetails.itemId
10036559
details.fullDetails.firstName
Claude
Klod
details.fullDetails.lastName
Iakobs
details.fullDetails.maidenName
Levi
details.fullDetails.dob
1925
details.fullDetails.pob
Bruxelles, Belgium
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
24/07/2012
details.fullDetails.latestDate
24/07/2012
details.fullDetails.submitter
יעקובס קלוד
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer