Yad Vashem logo

Testimony of Zheni Sheindel (Donenfeld) Vortzman, born in Iordanesti, Romania, 1927, regarding her experiences in the Storojinet and Crasna Ghettos

Testimony
null
null
null
היום י"ח באב תשע"ב. ה-06.08.2012.
נעה שועלי מראיינת את ג'ני וורצמן.
ילידת יורדנשט רומניה. 1927.
ג'ני. בואי נתחיל מבית הורייך. ספרי לי על בית הורייך.
איפה נולדו סבא וסבתא מצד אבא?
אה. ל. ביורדנשט. עד כמה שאני יודעת הכול ביורדנשט.
ביורדנשט הם נולדו.
אבא. המשפחה של אבא.
הסבא וסבתא גם?
אני לא זוכרת. רק סבתא אחת של א. אימא. אימי.
את הכרת את סבא וסבתא מצד אה. אבא?
לא.
לא. אה. את זוכרת. אה. את השמות שלהם?
של סבא וסבתא מצד אבא?
כן. אחת. אה. זאת אומרת אימא של. אה. אבא.
כן.
אחת שינדל. שאני קוראים לי.
שאת נקראת על שמה.
כן. ואחד. אה. אני שינדל ו. וזהו.
אממ. מצד אבא. הם היו בחיים כשאת היית ילדה?
ההורים שלו?
כן.
לא.
לא.
רק אחיות.
אממ. איפה נולדו סבא ו. מה שם המשפחה שלך היה?
דוננפלד.
דורנפלד.
ננ. לא ר.
תגידי עוד פעם.
דוננפלד.
דוננפלד. אה. איפה נולדו סבא וסבתא מצד אימא?
אני חושבת באיזשהו. אבא נולד ביורדנשט.
אני לא כל כך יודעת. וסבתא ביורדנשט.
יורדנשט. אהה. מה היו השמות של סבא וסבתא מצד אימא?
וולט.
זה השם משפחה. וולץ'? השם משפחה.
של אימי. כן.
את זוכרת את השמות הפרטיים של סבא וסבתא מצד אימא?
מצד אימא. אה. סבתא. אה. של אימ. אימי. אהה.
קראו לה פרידה ואבא משה נדמה לי. משה.
את הכרת אותם?
רק את סבתא.
מה את זוכרת מסבתא?
היא הייתה אישה גבוהה ככה. לא יותר מדי טובה לאימא.
הייתה עצמאית ואימא נתנה לה הכול.
היא לא בישלה. היא לא כלום.
היא. הכול. אה. אימא טיפלה בה.
היא גרה איתכם בבית?
כן.
אממ. את יודעת ממה הם התפרנסו הסבא וסבתא מצד אימא?
מצד אימא. א. אחי. האח של אימא.
הדוד.
הדוד. אני חושבת שהוא לקח נורא. בלב שהבן שלה.
שלו. אהה. לקחו למלחמה.
אז. אז הוא. לא יודעת. התאבד או מה.
אנחנו עוד מעט נגיע לזה.
אבל אני ככה שואלת אם את זוכרת ממה הסבא וסבתא.
במה הם עבדו כשהיית קטנה?
עקרת בית.
עקרת בית סבתא הייתה.
אממ. את יודעת מימים ימימה מלפני הרבה זמן.
מהיכן המשפחה הגיעה ליורדנשט?
מפולין נדמה לי.
אה-הא. אממ. איך קראו לאימא שלך?
דבורה.
ולאבא?
פייבל.
כמה ילדים הייתם בבית?
6.
בואי תגידי לנו את שמות האחים והאחיות.
אני מתחילה מהגדולה. אה. שרי. שרה. שרי.
אה. מקס. קראו לו משה. משה. משה.
רוזה. ג'ני זו אני. מנחם. ברכה.
זאת אומרת שאת היית הרביעית.
לא. מה? שרי. מקס. אה. רוזה. כן. אני רביעית.
מ-המ.
אחר כך מנחם וברכה.
את התחלת לספר קודם על דודים ודודות שהיו לכם ביורדנשט.
כן. 2 דודות של אבי. אחיות של אבי. ואח אחד. אימי.
אבל הוא לא גר ביורדנשט כמה שזכור לי.
גר על יד. אה. יורדנשט. קראו ק. צ'רפקאוצ'או. כמו יור.
כמו כפר. אבל משהו מ. שם היה בית חרושת. היה נשוי.
ממה ההורים שלך התפרנסו?
אימא התפרנסה. מ. היא הייתה עקרת בית והיה לה.
היה לנו חנות קטן. אז היא טיפלה גם בחנות. גם בילדים.
ואבא עבד ב [משובש]. בטחנת קמח גם ביורדנשט.
איזו חנות הייתה לכם?
אה?
איזו חנות הייתה לכם?
איזה.
חנות?
אה. כל מיני. איך אומרים?
הכול אה. גם קצת [משובש].
קצת. קטן. קצת נפט. קצת סוכר.
אז אימא למעשה עובדת בחנות ואבא עובד בטחנת קמח.
אימא גם טיפלה בילדים. גם בבית. גם בילדים. גם בחנות.
אז שהחנות גדולה אז שעזר קצת לאימא.
ג'ני. מה היה המצב הכלכלי בבית?
אפשר להגיד בינוני מינוס. בינוני.
אממ. אתם ישנתם הילדים. היה לכם ככה בית. אתם ישנ.
חדר אחד והיה לנו מטבח גדול ששמה גם.
אה. תנור וגם. אה. אהה. מיטה לאימא. מיטה לאבא.
הם ישנו כאילו במטבח. היה מטבח גדול.
מ-המ. אה. אילו שפות דיברו בבית?
יידיש.
אימא ואבא דיברו ביניהם ביידיש?
כן.
אתם הילדים ביניכם. באיזו שפה דיברתם?
יידיש.
דיברתם יידיש. דיברתם גם רומנית?
רק ב. רק בבית ספר. עם החברות.
בבית ספר ועם החברות של הלימודים.
אממ. חוץ מיידיש דיברו עוד שפות בבית?
אה. בבית לא. אבל עם החברים גרמנית גם.
אממ. את זוכרת אולי שאימא. אבא הם קראו ספרים? עיתונים?
עיתון אבא קרא קצת. כן. אימא לא היה לה זמן. מעט מאוד.
איזה עיתון הוא קרא? רומני?
יידיש.
ביידיש. אממ. הבית היה בית דתי?
פחות. כן. פחות או יותר. כן. כן.
בואי ת. תתארי לנו.
אימא לא בישלה שבת. אבא הלך לבית הכנסת.
שבת היה שבת. לא עבדנו. לא כלום.
בואי תתארי קבלת שבת ככה. איך. אהה?
קבלת שבת. אבא עשה קידוש
יום שישי והלך לבית הכנסת אחרי זה.
או שאחרי זה. חזר הביתה. היה לנו ארוחת שבת.
דגים ואיך ששם היה ומרק ועוף שהיה. כן. וזהו.
אממ. הבית שמר כשרות?
כן. כן.
אתם הייתם קשורים לאיזשהי חסידות?
כמה שזכור לי. אבא אולי. חסידות. אה. לא יודעת. לא.
את זוכרת איזשהו רב מסוים שככה.
היה שמה רב פעם ב. ב. ככה היה שוחט.
שהוא היה. אבל אהה. בס. ב. אה. בימים. אה. יום כיפורים.
אה. ראש השנה. בא רב מחוץ. מאיזשהו מקום לבית הכנסת.
איך ציינתם למשל את יום כיפור?
אוו. יום כיפור היה. אימא בכלל לא הייתה בבית
מהבוקר עד שהת. שהתחילו לצום. היא לא הייתה בבית.
בבית הכנסת. וגם אבא.
ובערב. אה. אכלנו. וילדים פה. שם.
איך היה ככה מערכת היחסים בין האחים ואחיות? הייתם 6.
כן. כן. בסדר.
למי את היית קשורה?
הייתי קשורה לאחותי ואחי. לכולם היינו קשורים.
רק הגדולה שכבר הייתה גברת.
בת כמה הגדולה הייתה כשאת נולדת?
אהה. רגע. היא. אה.
זאת שרי הגדולה. נכון?
נכון. 2.4.6. 6. אה. שנים יותר גדולה. מספר כ.
מ-המ.
2 רוזה. 4 מקס. 6 בערך.
כן. אה. ההורים שלך הם נראו יהודים?
כן.
את יכולה לתאר איך הם נראו?
יש לי תמונות. איך. אה.
מהראש.
אימא הייתה מטפחת. קודם ככה. אחר כך ככה.
אחר כך שהלכה לקנות. אה.
סחורה אז היא הורידה את הזה. מטפחת תמיד בראש.
ואבא עם כדר. אה. כמובן עם כובע.
עם כובע. גם היו לו פאות?
לא.
הם היו כהים יותר מהאוכלוסייה המקומית? הם היו כהים יותר?
לא. לא. לא. לגמרי לא.
מ-המ.
לבן. כמו שאני.
אה. בואי תתארי את. אה. את העיירה שלך. איך היא נראתה.
אהה. לא מי יודע מה גדולה. כמה יהודים היו.
אה. אני יודעת. כמה יהודים.
כמה משפחות. אה. אני צריכה לספור.
1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. אולי 12.
איך היא נראתה. אממ. אממ. מבחינת. אה. מראות?
היה בה נ. היה בה נהר.
היה בה. אה. איך הבתים נראו אז?
היה נהר. כן. שהלכנו להתחרץ. סירט. היה נהר לא רחוק.
איך הבתים נראו? איך הנוף נראה?
הנוף היה יפה. אה. אהה. היה גם.
אה. עצים. היו הרבה. אה. על העצים בצדדים של הכביש.
היה גם תעלות. מים. מים. איפה שהיה מים.
כי היה גשם אז זה שמה היה מים. חיים של כפר.
אממ. איזה סוג של יהודים. את תיארת קודם שאת זוכרת אה.
מספר משפחות שגרו בעיירה.
ממה הם התפרנסו היהודים?
אחד היה. אה. תופר. אה. אה. נו. בחורף.
ש. של פרות. אה. מעי. חורף.
מעילים?
מכל מיני. אחד. אחד היה חייט. אחד היה שוחט.
אחד. אהה. אה. היה סוחר. סוחר. קנה ביצים ומכר לנו.
אהה. היתר. אה. עניים מאוד.
עניים.
כן. אחד היה יותר. אה.
גם היו כמה היו כמה יותר. אה. עשירים.
אממ. אתם גרתם. אהה. בקרבת יהודים?
כן.
זאת אומרת שכל היהודים התרכזו באותו מקום?
לא. לא. לא. זה היה ר.
אהה. כמה היה על יד והיתר יותר רחוק.
אה. גרו גם גויים לידכם?
גויים. כן. המון.
רק גויים. שכנים היו גויים.
ואיך הייתה מערכת היחסים בינכם לבין הגויים?
עם השכנים? מאוד טוב.
בין כולם. מה שהם חשבו לא. אבל אה. לא כולם.
שהלכתי לבית הכ. ספר אז פחדתי.
אחד תמיד קראו ז'יד. ז'יד. ז'יד.
אז ברחנו מהר. ברחתי הביתה.
שהוא לא יזרוק איזשהו אבן או משהו. קצת פחדנו מכמה.
כן.
לא מכולם.
את. את היית הולכת אחרי הצהריים. אה. היו לך חברות גויות?
כן.
ואת היית הולכת לבקר אותן? הם היו.
כן. הם היו בא אליי.
הרבה לא הלכתי. אבל. אה. שלמדנו ביחד.
אז היא ב. אה. באה אליי. למדנו ביחד. בית ספר עממי.
הבית ספר עממי היה בית ספר בעצם שהוא לא מסגרת יהודית.
הוא היה בית ספר רומני. נכון?
רק רומני. היה חדר אחר כך ב. הרבה יותר מאוחר. היה חדר.
את יודעת מה זה. רק ליהודים. אז כמה היינו? לא הרבה.
אז שמה למדתי א'. ב'.
גם בבית אימא לימדה אותנו קצת א'. ב'
ולכתוב עברית קצת. בבית.
אימא ידעה עברית?
אימא ידעה יידיש טוב.
ואת יודעת יידיש. אה. אותיות יידיש. עברית.
זאת אומרת שאימא מלמדת אותך בבית את האותיות העבריות?
כן. ואחר כך בסוף בסוף כבר לפני מלחמה
הבאנו מורה שידע קצת עברית.
היה. אה. משפחה אחד נתן חדר.
והלכנו שמה כמה אולי 3.4 או 5 יהודי. אה. בנות.
קטנים. בנים. הוא התחיל ללמד אותנו. אה.
קצת עברית אבל לא הרבה.
אחר כך. הוא בא מאוחר כבר. התחילה מלחמה.
בוא נחזור ככה אחורה.
את אמרת שבכיתה. כיתה א'. ב' את למדת בחדר?
לא. חדר אני. רק הבנים הלכו לחדר.
כן.
חדר היה מאוחר כבר. מאוחר לפני מלחמה.
לא חדר. בא מורה מאיזשהו מקום.
שרצה ללמד אותנו קצת עברית. אז כמה 4 או 5 ילדים היו.
זאת אומרת שבכיתה א' את הולכת לבית ספר עממי יחד עם. אהה.
רק גויים.
עם גויים.
היו חברה אחד יידיש.
מה את זוכרת מהבית ספר?
בבית ספר זכר. אה. ז. זוכרת שהיינו שת. 1. 2.
3 יהודים סך הכול. אני. חברה ועוד ילד.
וכל השנים ככה ככה. אחר כך בא מורה.
היה ככה. אז הכפר שלנו היה.
אה. מים. אה. איך אומרים. אה? צד שני. צד הזה.
שהיו ש. 2 גדות. אוקיי.
כן. אז בא מורה משמה. משמה. היו. אחד מאוד רע ליהודים.
אז היו עובדים יותר בבית אצל אשתו.
וגם סוסים היה לו אז הוא. הבנים היו צריכים ל.
לעבוד אצל הזה. אצל הסוסים. אז לקח.
אני רגע רוצה להבין. מורה.
הוא היה מורה שהגיע ללמד בבית ספר?
כן.
ולמה הייתם צריכים לעבוד בעצם אצלו?
ככה הוא ר. הוא רצה. הוא. ככה הוא רצה.
הרי יהודים לא היה שמה הרבה מה להגיד. הוא רצה ככה.
והיה יהודי אחד אז הבנים. הוא לקח שיעזרו לו ל. ק. סו.
לסוסים. אה. רק הוא. כל המורים לא היה.
אז היה גם יהודי אחד שהיה באמת חלש.
לא. פעם הוא לא היה יכול. אומר: "אין לי כוח לסוס".
ו. אז הוא הוריד לו והוא הרביץ לו בט.
בטוסיק. כולם ראו. לא אשכח את זה.
זה היה עוד לפני המלחמה. בתקופת בית ספר?
לפני. לפני. כן.
במהלך הזמן שהייתם בבית
ספר הוא היה שולח אתכם בעצם לעבוד אצלו? זה.
כן. גם למדנו קצת וגם. אה. וגם אצל אשתו בבית.
כאילו הפסקה שהיינו צריכים ל. אז עבדנו בבית.
בישול מי שהיה יכול.
ה. היהודים ידעו יותר בישול. ובבית אצלה ניקיון ו.
איך המורים התייחסו אל. אליכם באופן כללי?
כל המורים חוץ ממנו. בסדר. כן. בסדר.
כמו של. אה. גויים כמה ש.
בסדר היה. רק הוא היה בסוף. בסוף הוא נשאר.
מה זאת אומרת נשאר?
שאנחנו הלכנו. שאנחנו. הוציאו אותנו אז הוא גם ברח.
היה לו. אז הוא לפני זה ברח.
למה הוא ברח?
באו רוסים.
אה. אנחנו נגיע לזה. אה. ביום שבת את למדת?
יום שבת למדנו. אצל הרומנים בטח.
היו מוכרחים. רק יום ראשון חופש.
אממ. הייתה זיקה ציונית בבית? דיברו על ציונות בבית?
על ארץ ישראל?
כן. דיברו הרבה. אבל אבא היה מאוד דתי ו. אה.
התחלה התחלה הוא אמר: "אני שמעתי
ששם הקיבוצים בנים ובנות ביחד".
אז הוא לא היה כל כך. אה. אמר: "מה. הבנים שלי עם.
הבנות שלי יהיו שמה". אני. שמענו שהכול התערבב שם.
אבל התחלה או לא. אף אחד. לא רק אנחנו. אף אחד לא.
ואחר כך בסוף. ידוע לך.
כן. חוץ מזה שככה הצגת את זה שאבא מדבר על העניין של.
אה. יחסים בין נשים לגברים בארץ. בקיבוצים.
מה עוד דיברו על ארץ ישראל?
שאין לנו. שהערבים פה.
והאחים שלי באו ל. אה. לא לגאלי. הם היו בקפריסין.
עוד לא היה ארץ ישראל. באו ל. שעוד לא. אנגלים היו פה.
אחרי המלחמה. הם הגיעו אחרי.
אחרי.
כן. אבל ככה אני רוצה לחזור אחורה.
אה. הייתה תנועת נוער. הגיע אליכם תנועת נוער?
כן. כן. היה.
בואי תס. תספרי לנו.
כמה. אה. בחורים ובחורות. אהה.
היו שמה. אה. כל יום או כל ערב.
לפעמים הלכתי. לפעמים לא.
איפה הם היו נפגשים?
היה. היה שמה חדר גדול. קן. קן. לזה קראו קן.
קן. קן של תנועת הנוער?
כן.
ואיפה הקן הזה היה ממוקם. את זוכרת?
כן. ביורדנשט.
ביורדנשט בבית כנסת? באיזה.
לא. לא. לא. בנפרד. לא היה בית הכנסת שם. לא היו דתיים שם.
ו. אה. מי. מי שהיה מדריך. הוא היה מיורדנשט המדריך שלכם?
כן. כן. מיורדנשט.
על מה היו מדברים בפגישות האלו?
על ארץ ישראל.
אבל שמה אני לא הלכתי הרבה. שהיו כל זוגות. זוגות. אה.
איפה היו זוגות? לא הבנתי.
שמה היו.
בקן?
כן.
ובאיזה גיל התחלת ללכת לשם. כשכן התחלת ללכת?
שמה? אה. כבר ב-13.
ואיך ההורים התייחסו לזה שאת הולכת לשמה?
הם. שום דבר. אה. לא התייחסו אליי כל כך.
כי הם היו כבר מזמן ואני חדשה.
ההורים שלך קיבלו את זה שאת הולכת לקן?
כן. כן. בטח רצו שאני אצא.
כן.
בטח.
את זוכרת.
אומנם אבא שלי היה מזרחי ושמה היה משהו אחר.
לא אכפת לו היה.
את זוכרת איזה תנועה ציונית היא. הייתה בעיירה?
היה כל מיני. היה המזרחי. היה. אה. עוד שאני לא יודעת.
של ההסתדרות הציונית היה שם?
הסתדרות ציוני. גם כנראה שאני לא יודעת.
שאני הייתי בבית דתי. היה בטח.
אבל להגיד לך באמת בפירוש.
ג'ני. את זוכרת אולי בכל זאת ככה. את היית כבר. אה.
נערה כמעט בת 13. משהו מהמפגש הזה של ה.
אממ. של התנועה הציונית?
כן. רק בקן אמרו. אהה. פלשתינה היה אז.
שנעלה לפלשתינה. ושם היה בנים בנות ויותר הם. אה. הם בילו.
אבל דיברו על. נעלה ל. לפלשתינה.
כן.
אבל הרבה לא. הרבה זמן לא היה.
את. אה. דיברת על זה שבית ספר עממי את למדת יחד עם גויים.
רק.
אממ. איזה מקצועות למדתם בבית ספר עממי?
שום מקצועות. שום.
נפלנו למורה. למדנו רק ושהיה המורה הזה ה.
נגד יהודים אז תפרנו לה. אה. וילונות לאשתו.
ואחר כך. שבאו רוסים הלכנו כבר לבית ספר.
אה. בבית ספר של רוסים. אבל עיירה אחרת.
לפני שהרוסים הגיעו. אממ. הקהילה עצמה.
הקהילה המצומצמת ביורדנ. דנ. שטאט. אממ.
היא בעצם. היא תמכה אחת בשנייה?
היו מקוואות. היו. אה. אה. מיסים לקהילה?
עזרתם אחד לשני?
כן. תמכו. תמכו. תמכו.
את יכולה לתאר את חיי הקהילה היהודית?
כל שבת הלכו לבית הכנסת.
לא היה בית הכנסת ממש.
אבל היה אחד שהיה לו הרבה חדרים.
יהודי. אז הוא נתן חדר אחד גדול.
כל שבת ויום כיפורים וראש השנה.
התפללנו שמה. יהודים. בבית של משפחת יהודים.
כל חג. כל שבת כל. אה. את זוכרת אם שילמתם מיסים לקהילה?
אה. שילמנו מיסים. לא ל. ר. לא לקהילה.
כן. זה היה קרן קיימת. אז אבא שילם.
אבל מיסים שילמנו לרומנים.
היה לכם קופסה של קרן קיימת בבית?
כן. אבא. אבא אסף את זה.
היה. אהה. מקווה בעיירה?
בעיירה לא. אבל קרוב. סטרוז'ינץ.
והייתם הולכים לסטרוז'ינץ ב.
אנחנו לא.
ההו. אימא שלך?
אה. אני יודעת ל. התחתנה.
כנראה היא הלכה. היה מוכרחה. היו דתיים.
כן. כן.
מה ו. זה אני כבר לא יודעת.
אה. אתם לפעמים יצאתם מהעיירה.
יצאתם למקומות אחרים בתור ילדים?
אהה. מה שאני זוכרת.
שהלכתי לפעמים. אימא לקחה אותי לקניות.
לסטרוז'ינץ ל. לחנות שלנו. לקחה אותי. אבל חוץ מזה לא.
לסטרוז'ינץ איך הייתם מגיעים?
עם עגלה וסוסה.
את זוכרת את סטרוז'ינץ. איך היא נראתה?
כן. אה. עיר. הרבה חנויות. אהה. אה. בתים גדולים יפים.
העיר כאילו. לא. לא ס. עיר.
כן.
הרבה חנויות. הרבה אנשים יותר עשירים. אה.
כן. אה. אנחנו שומעים ש. אה. הקהילה ב. אה.
יורדנשט הייתה מסופחת בעצם לסטרוז'ינץ.
כן.
מה את זוכרת מהקהילה בסטרוז'ינץ?
שככה היו מגיעים מהעיירה לסטרוז'ינץ הרבה.
מסטרוז'ינץ לעיירה?
רק קניות.
הרבה לא הלכו כי. כי לא היה להם. אה. אפשרויות.
רק מי שהיה חנות כנראה היה צריך.
אבל ככה היו עניים. אהה. ככה.
אז אימא יוצאת לקנות את הסחורה שמה. כן?
כן.
אממ. את. אה. דיברנו על בית ספר עממי.
כן.
אחרי בית ספר עממי. לאיזה בית ספר את הולכת?
אחרי זה. בשנת 40' באו רוסים.
ל. לפני. לפני שהגיעו הרוסים.
את עדיין בבית ספר עממי?
אז הלכתי לבית ספר עממי אצל רומנים.
מ-המ. הבנתי.
7 שנות.
אהה. ג'ני אני ככה רוצה לשאול אותך.
אם את זוכרת איזשהו זיכרון ילדות מיוחד.
דיברת קודם על המורה.
ככה איך שהוא התייחס אליכם. על קצת.
אה. ככה איזה תחושה של אנטישמיות.
כן. האחרון. כן.
בואי תתארי ככה משהו מיוחד מהילדות שלך.
עוד לפני בית ספר. או ש.
או בתקופת בית ספר עממי.
נגיד בתקופת. היה לי קשה אה. ילדות. שלא היה לנו כסף.
אני נעליים קיבלתי מאחותי הגדולה.
אבל היינו לא כל כך עניים. היו הרבה יותר עניים.
היינו. אה. יחסית. היינו בין. כאילו בין עשירים. כאילו.
היו יו. והיה לי קשה כי הה איתי ילדים.
לא. לא הרבה יותר ממני. אבל אולי 2 משפחות.
אבל לא ידעתי לקנאות. ככה חשבתי. ככה צריך להיות.
איזה סוג של ילדה היית?
ביישנית. ביישנית. לא היו לי הרבה חברות.
גם לא היו יהודים. אז כמה נוצרים.
ילדה ב. בלי. בלי הרבה חברה.
ושיחקתי עם אחים. שיחקנו עם אחים. חברים באו בחג.
היה לי חברה שבאה.
כאילו הייתה יותר ענייה ובאה אלינו. היינו יותר עשירים.
שיחקנו אני זוכרת ב. אה.
זה שאוכלים אגוזים ככה יש חג שזורקים ומי שפוגע.
זה אני זוכרת. עם החברה שיחקתי.
היא הייתה הרבה יותר ענייה.
הרבה אין לי מה. היה. חשבתי ככה צריך להיות.
בחורף היה לנו ככה. אהה.
חברה שהייתה חברה. שכנה וגם חברה.
היה לה. אה. ס. ס. שעל הקרח.
מזחלה.
כן. אז. אה. הלכנו ו. בחורף ו. ושיחקנו שמה.
היה לנו על ידינו.
מזחלות. כן.
כן. אז זה היה חורף. זה היה בסדר. היה שמחה.
אתם שמעתם. אה. על אה. חוקי נירנברג?
על העלייה של היטלר לשלטון? שמעתם את זה?
אחר כך כן.
לפני המלחמה שמעתם על זה?
לפני כ. שמענו שהיטלר בשלטון והוא גירש את ה.
שמה. את היהודים.
לא היה הרבה זמן. אחר כך באנו בתור.
מה שמעתם על היטלר?
שהוא גירש כל היהודים. שהוא דיבר בטלוויזיה.
לא היה לנו טלוויזיה אבל השכנה.
ברדיו.
לא. אצל השכנה. איך שהוא דיבר. אה. [משובש] (גרמנית).
אנחנו ידענו ופחדנו אפילו.
ה. השכנה הייתה לה רדיו בעצם.
ששמעתם את הנאומים של היטלר?
לשכנה היה. לא רדיו. אלא כזה. אולי רדיו קטן. כן.
אחר כך היה לנו גם.
היה לכם בבית?
לא. לא. אחרי זה. זה היה רק להם. השכנים שלנו.
כן.
רק אחד.
ואיך היהודים. אה.
בעיירה מרגישים עם כל השינויים שמתחוללים?
על מה הם מדברים?
פחד. שהתחילו לגרש אותנו.
והרבה. אה. גי. הלכו בזמן ואנחנו נשארנו בכפר עוד עם.
אה. עם משפחה אחד. אה. כולם ברחו. לא יד. לא ידענו.
ואנחנו. היה כבר מאוחר. הלילה באה אימא של ח.
של חתן של ה. אחותי. היא הייתה נשואה.
ודיברה עוד. באה אלינו. לא היה חשמל. כלום.
מה עושים? מה עושים? לילה. מה עושים?
מה עושים? למחרת יום שישי גירשו אותנו. זהו.
את מדברת כבר אחרי התקופה של הרוסים.
אחרי.
אז בוא נחזור אחורה. אממ.
הרוסים הלכתי לבית ספר.
אממ. אנחנו יודעים שב-1940 בעצם
בוקובינה מסופחת לברית המועצות.
ואני רוצה לשאול אם את זוכרת את היום שהרוסים.
באו.
הגיעו.
כן.
מה את זוכרת מאותו יום?
אני זוכרת שהיה לנו שמחה גדולה והלכנו לקראתם.
והיה להם. אה. זה על ה. ס. כזה סימן.
ומי שקיבל מחייל היינו מרוצים. הרוסים באו. זה.
זהו. זה כבר הישועה.
למה הייתם מרוצים מהרוסים?
כי שמענו שהרוס. אז היה סטלין.
שהם טובים בשביל יהודים.
היו יד. הטובים אבל זהו. יותר מהיטלר.
בואי תתארי את היום שהרוסים נכנסים.
בעצם מי נכנס לעיירה שלכם?
קצת רחוק. נכנסו חיילים. המון חיילים.
ואנחנו באנו לקראתם. לא כולם.
אחו. אחי. אני. לקראתם ושמחנו.
היו שמועות לפני זה שהרוסים מגיעים?
אהה. לא זכור לי. לא כל כך.
פתאום ב. שמענו אולי ש. לא כל כך.
באו ושמחנו. זה מה שאני יודעת.
איך הם הגיעו? באיזה.
באו. אני לא יודעת איך. אבל היה כביש שמה על ידינו.
לא כל כך על ידינו. ברגל. קבוצות. קבוצות.
קבוצות. חיילים. חיילים ועם כאלה ואנחנו שמחנו.
זה הישועה. כן. הישועה היה. זהו.
אחר כך היו. אחר כך. אה. הלכנו לבית ספר לרוסים.
ולמדתי שנה רוסית. אה. אוקראינית קצת. שנה אחת.
איך התייחסו אליכם הרוסים?
נכנסו לחנות. לקחו הכול. אבל בסדר.
מה זאת אומרת נכנסו לחנות. לקחו הכול? בואי תתארי.
אה. לא. לא אמרנו לה כלום. הם באו. פחדנו.
נכנסו לחנות. אה. לקחו שוקולדים. הם היו רעבים לזה.
אבל. אה. לא הרגו כלו. לא הרגו. לא כלום.
הם נכנסו כשהם הגיעו לחנות או.
כן.
או ככה במהלך כל השנה הזאתי כשהם רצו.
לא. לא. שרק כשבאו וזהו.
הכול היה כבר ריק ו.
אה. הרוסים.
אני חושבת בדיוק בדיוק. זכרתי.
היא יודעת שבאו ולקחו הכול בחנות. אה. עשינו. היה ריק
אז כבר עשינו מזה חדר שאחי ישן שמה. כבר לא היה חנות.
הבנתי. זאת אומרת.
או שזה היה אחרי המלחמה.
לא זוכרת.
לא כל כך.
אה. הרוסים כשהגיעו הם הגבילו את היהודים? הם. הם.
לא. לא.
בתקופה ש.
רק שנה.
כן. בתקופה שהרוסים הגיעו את הולכת לבית ספר אחר?
כן. אצל הרוסים על יד יורדנשט.
יורדנשט לא היה כבר בית ספר. על יד. כ.
על יד כזה היה יותר מכפר אז. אה. שם היה בסדר.
רוסית. וכאילו הלכתי לכיתה שנייה. אה.
לא עממי אלא כבר אחרי 7 שנים בבת אחת קפצתי ל. ל-2. אה.
כיתות.
כן. כאילו. גימנסיה. כן?
היה לה. עברנו כבר אלגברה וזה. שנה אחת.
והמורים שם היו רוסים?
יהודים. כן. יהודים היו.
יהודים?
כן.
אבל הבית ספר היה בית ספר מעורב של יהודים ושל גויים.
כן. כן.
ולמדת רוסית?
גם רוסית. כן.
אממ. בשלב שהרוסים נמצאים.
מגיעות שמועות על מה שקורה באירופה?
בשנה הזו לא שמעתי כלום.
אממ.
אחר כך מתי התחלנו לשמוע מהיטלר. אהה. אהה. תכף.
אחרי שהלכו. אה. היה חופש. חופש.
ואחרי חופש. לא הרוסים אלא הרומנים הוציאו אותנו מהבית.
כבר אחרי הרוסים ואחרי הכול שהלכו.
אממ. לפני שהרוסים עוזבים.
אממ. האם במהלך השנה הזאתי שהרוסים נמצאים.
משהו משתנה באורח חיים שלכם?
שהם היו? לא השתנה הרבה. אלא מה השתנה?
שאבא שלי עבד ב. ב. אמרתי לך. בטחנת קמח. אז הם. אה.
הכריחו אותו שיהיה מרגל. שהוא יגיד מי גנב מי לא.
ואבא שלי היה. לא היה יכול.
לא היה מי יודע מה. אבל אפילו ש.
נ. למשל קמח לבן במקום כאילו. אהה.
קמח שחור. אז. אה. אז הוא היה צריך להיות מרגל.
הוא לא היה יכול. הוא אמר:
"ילדים. אנחנו לא יכולים להיות פה.
אי. הם באים עוד פעם ואמרו אם אני לא מרגל אז הוא חו.
אז הוא. אני בבית סוהר". והתחלנו לברוח.
כשהרוס. כשהרוסים היו?
כן. כן. הרוסים באו. זה פעם שנייה?
כשהרוסים היו ככה ב-1940.
אה. כן. כן. אני חושבת.
בסוף הם ב. הכריחו את אבא.
והוא: "אמר אין לנו ברירה".
עברנו את הגבול אחרי זה לרומניה.
זה היה בוקובינה. לרומניה. עברנו את הגבול.
וגרנו 3 שנים. 4 שנים ברומניה. רדאוץ. אם את שמעת.
רגע. אני רוצה לחזור ל. ל.
לתקופה שהרוסים. את מתארת כאן איזושהי בריחה.
כן.
של המשפחה. הבריחה הזאתי. ג'ני.
הייתה בתקופה שהרוסים. אה. אה. היו שם?
או כשהרוסים היו עדיין ניהלתם אורח חיים רגיל?
הרוסים נדמה לי היו עוד.
מי ביקש מאבא שילשין? הרוסים או הרומנים?
הרוסים. הרוסים.
הרוסים.
כן. נ.ק.ו.ד.
ואז אתם מחליטים. אהה. לברוח מהעיירה?
כן. כן. אבא אמר: "אי אפשר פה.
או שאנחנו הולכים או שאני מת פה".
ולאן אתם בורחים?
מא. לרומניה. לעיירה אם את שמעת.
עיר רדאוץ. רומניה. פה היה בוקובינה. רוסיה.
כן.
ועברנו ל. לא יודעת איך. בקושי.
אז אתם עוברים לאזור שהרומנים שולטים בו?
כן. כן. היה שמה טוב.
איפה אתם. אה. אה. איך הרומנים מתייחסים אליכם?
שמה בסדר גמור. היו גם הרבה יהודים שמה.
אתם חוזרים לעיירה שלך באיזשהו שלב?
לא. לא. מהעיירה אנחנו ל. זה. ל. עברנו לרומניה.
כן.
רדאוץ.
עם כל האחים והאחיות.
עם כל. כן.
ושמה אתם גרים במקום אחר?
גרים בג. מקום אחר. כן.
וממה אתם מתפרנסים?
אבא קיבל איזשהו עבודה גם בטחנת קמח.
פרוטקציה. והיה קשה.
לא יודעת מה. אחותי עבדה באיזשהו.
אהה. ב. ב. איפה שעושים אוכל. אה. איך קוראים לזה?
במטבח היא עבדה?
במטבח. משהו. כן.
והיא קיבלה שמה היו כבר הרבה. אה. עולים.
ואני כן בסוף למדתי שמה. לא בסוף.
כבר לקראת לבוא להנה עברתי קורס אחות.
רגע בואי. בואי נלך ככה אחורה.
אני רוצה רגע לעשות קצת סדר.
בעצם את מתארת שכשהרוסים הגיעו אתם.
אה. עוזבים את יורדנשט.
לא טעית. שנה היינו.
למדתי שמה. אחר כך כבר באו עוד פעם. איך אני זוכרת. כן.
אולי כשהרומנים הגיעו?
לא זכור לי.
טוב. בואי. בואי ככה נ. נחזור לתקופה שהרוסים.
שהרוסים היו והכריחו את אבא לזה. ל. שיהיה מרגל.
אז. אז כבר החלטנו לברוח משמה לגבול רומניה. לרומניה.
ואז אתם בעצם נמצאים בשליטה. בשליטת רומניה?
כן. 3 או 4 שנים. 3 שנים.
כשאתם נמצאים. אהה. בתוך. אה. גבולות. אה.
רומניה. איך האוכלוסייה הרומנית. אה. מתייחסת אליכם?
בסדר. היו שמה גם אוקראינים. גם הרבה יהודים ברדאוץ.
בכפר. בעיר הזה.
כן.
היו הרבה יהודים.
כן.
המון יהודים. היה. רק פרנסה היה קשה.
שאבא קיבל איך שלא יהיה קצת עבודה.
בטחנת קמח שמכירים איכשהו שמה.
אחותי עבדה ב. אמרתי לך. ב. באיזשהו מטבח.
אחים אני לא יודעת מה שהם עבדו או לא עבדו.
מה את עושה שמה?
אני. אה. ש. כן. ש. שאחרי. אה. אחרי כמה שנים היי.
לא. ב. כש. ב-1941 שאתם מחליטים לברוח מיורדנשט.
את אומרת שאתם מגיעים לתוך גבולות רומניה.
אבל 41' כבר. אהה. מה זה. 41' כבר.
אה. גירשו אותנו ל. זהו.
אז בואי נגיע ליום הגירוש. בואי.
בואי ככה נעשה. מאיפה גירשו אתכם?
מיורדנשט.
אוקיי. אז בואי נחזור ליורדנשט. בעצם נחזור רגע ל.
לתקופה שהרוסים נמצאים ביורדנשט.
הם עוזבים ואז בעצם הרומנים נכנסים.
את זוכרת את היום הזה?
אה. היו שם. לא נכנסו. היו שם.
אוקיי. את זוכרת את העזיבה של הרוסים?
ה.
את זוכרת שהרוסים עוזבים את יורדנשט?
אהה. כן.
מה את זוכרת?
ברחו. ברחו.
ברחו.
ברחו.
ומה. על מה אתם מדברים ביניכם לבין עצמכם כשהם בורחים?
אז הרבה יהודים הלכ. אה. ברחו מיורדנשט. בזמן.
ונשארנו. לא ידענו מה לעשות.
אחר כך. אה. כבר היה מאוחר. אבל רגע. באיזה שנה?
כן. זה כבר בסוף. זה כבר היה הסוף.
מה זאת אומרת היה הסוף?
שברחנו כבר ל. זהו. אחרי הכול. אחרי המלחמה. אחרי.
לא. אז אני לא רוצה לדבר על אחרי המלחמה.
אני רוצה לחזור אחורה ליום שהרוסים בעצם עוזבים.
הרומנים נכנסים. ואז את בעצם. מגרשים אתכם.
לא. לא נכנסו. היו שמה.
היו שם. ואז בעצם מגרשים אתכם.
כן.
את זוכרת את יום הגירוש?
אוהו. לא אשכח.
היה יום שישי. באיזה תאריך. אני לא יודעת בדיוק.
הייתי צריכה לשאול אחי שהוא יודע בדיוק.
יום שישי היה לנו על התנור אוכל לשבת.
עזבנו הכול והתחבאנו אצל ה. גויה אחת.
ביורדנשט?
ביורדנשט. כן.
כל הדברים שמנו. אה. כל הדברים שמנו על הבוידעם.
איפה שהפרה הייתה. היה שם אוכל.
אז הדברים שמנו שמה. חשבנו ש. ה.
ואנחנו ברחנו דרך ה. היה לנו שדה עם. עם.
אהה. תירס. בין התירס ברחנו לאישה אחת.
הייתה אחת זקנה ונכנסנו לשמה.
וכששמענו שכל היהודים צריכים להיות בבית.
לא יודעת איך. כנראה זה. אהה. מי ש.
איך שומעים כל ה. עם זה?
הודיעו. אולי כרוז הודיע
ברחובות שהיהודים צריכים להיות בבית?
לא ברחובות. ב. כן. שכל היהודים צריכים להיות בבית.
כן.
אז חזרנו. לא מצאנו כלום. ריק. ריק. ריק.
ומהר. כל היהודים היו צריכים להיות ב.
ב. נו. איפה שהראש העיר.
בעירייה?
בעירייה. כן. כולם צריכים להיות שמה.
הלכנו יחפים. עוד לא היה כלום בבית. כל היהודים.
היינו בזה. ושמה הוציאו.
הרומנים הוציאו כמה יהודים ואמרו: "אתם הייתם קומוניסטים?"
הרביצו להם ממש למוות.
היינו ככה פה. ואיפה שהיה ראש עירייה.
2 חדרים אנחנו היינו ככה כמה.
ואת השוחט. הורידו לו המכנסיים לצחוק ממנו.
והוציאו כמה יהודים וכבר החזירו אותם בחזרה.
הם כבר הלכו ב. על הברכיים.
כבר. אה. לא יודעת מה שעשו להם. כבר היו כמעט מתו.
אחד האב. ראש העירייה.
אמרו שהוא היה קומוניסט ועוד שאתה לקחת ה. הסוס ממישהו ו.
שהרוסים באו אז היהודים העניים לקחו סוסים ולא עשו כלום.
"אתה לקחת סוס ואתה זה ואתה זה". והרגו אותם.
הר. אה. זאת אומרת.
קודם עינו אותם והביאו אותם בחזרה שנראה.
אנחנו ישבנו ככה משפחה. כל המשפחה.
ואחר כך. אה. לקחו את אחי וחבר שלו וחבר של אחי.
היה בן 17.18 והביאו אותנו.
והביאו אותם. אלו שהיו כבר מתים.
ככה על הזה שיקברו אותם. יקברו אותם.
והיתר מי שנשאר ככה. לקחו אותנו לסטרוז'ינץ ברגל. ב.
איך שיכול. אימא לא יכלה ללכת.
אבא לקח אותה על הזה עד סטרוז'ינץ.
סטרוז'ינץ היה גטו.
אני רוצה לפני סטרוז'ינץ לחזור לאותו יום כל כך משמעותי.
משמעותי מאוד.
אהה. של הגירוש. בעצם הרומנים לפני שהם מגרשים אתכם.
הם מגרשים אתכם ממש כשהם נכנסים בחזרה?
כשהם נמצאים שמה?
כשהרוסים. ממש סמוך לזה שהרוסים עוזבים?
לא. לא. הרוסים יצאו לגמרי.
יצאו. וכמה זמן אחרי זה ה. הרומנים הגיעו?
תכף. תכף.
הם מחייבים אתכם ללכת עם טלאי צהוב?
טלאי צהוב בסטרוז'ינץ כבר.
בסטרוז'יניץ. ואז בעצם.
אה. או שעוד לפני סטרוז'ינץ. אה. ג. כן.
היינו צלב. אה. עם זה אדו. הצהוב. הטלאי הצהוב.
הטלאי הצהוב. הרומנים. כשהרוסים עוזבים. יש חוקים חדשים?
חדשים לגמרי.
בואי תפרטי.
היהודים אסור היה להם היה לשמה להיות.
אסור ללכת ברחובות? אסור.
אפילו יום אחד לא. תכף לקחו אותנו.
גירשו אותנו. אספו אותנו לעירייה ומשמה הרגו כמה.
אתם ידעתם מראש שהולכים לאסוף אתכם?
לא. ידענו שמשהו לא טוב יהיה. אבל בדיוק ככה.
ואני מבינה שכל זה קורה ביום שישי.
יום שישי. כן. אוכל על התנור היה לשבת. הכול נשאר.
הבית שאתם בורחים אליו. תיארת קודם שאתם בור.
בורחים לבית של גויה.
כן.
מי זאת הייתה הגויה הזאת?
הייתה זקנה ובת בהיריון.
על השולחן בכתה ונכנסנו הכי קרוב. היא לא יודעת כ. כלום.
אז אחר כך שמענו שצריכים כל היהודים.
עזבנו שמה. היה על יד. אה.
היא הסכימה לקבל אתכם לבית שלה?
היא הייתה זקנה. היא לא ידעה כלום.
כן. למה אכפת לה?
הדלת הייתה פתוחה. היא לא ידעה. הייתה זקנה.
ואז באיזה שלב אתם שומעים שאתם צריכים לחזור?
אה. לא הרבה. אה. כמה שעות. אולי שעתיים. אולי פחות.
ואתם כל המשפחה ביחד. כל ששת האחים?
כן. כן. שם היינו ביחד כולם.
ואז אתם מ. אממ. מגיעים הביתה.
כן. הבית ריק ויאללה לצאת לעירייה.
אנחנו רגע נפסיק ואנחנו. נעשה הפסקה.
Testimony of Zheni Sheindel (Donenfeld) Vortzman, born in Iordanesti, Romania, 1927, regarding her experiences in the Storojinet and Crasna Ghettos Childhood before the war; Soviet occupation, 1940, and departure of the Soviets, 1941; gathering of the Jews in the Town Hall; beating to death of Jews; humiliation of the Iordanesti ritual slaughterer; murder of citizens accused of Communist activities; deportation to Storojinet; the Storojinet Ghetto; hunger; deportation to the Transnistria area approximately a month later; sleeping in villages in the homes of Ukrainians; the Crasna Ghetto; hunger; typhus; hiding of the members of her family by a Ukrainian Jewish family; hiding of the family in a hiding place; their difficult physical and emotional condition; executions; liberation by the Red Army; The family's return to Iordanesti; rehabilitation of her life after the war; aliya to Israel, 1950; adjustment.
details.fullDetails.itemId
10035604
details.fullDetails.firstName
Sheindl
Zheni
details.fullDetails.lastName
Vortzman
details.fullDetails.maidenName
Donenfeld
details.fullDetails.dob
14/04/1927
details.fullDetails.pob
Iordanesti, Romania
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
06/08/2012
details.fullDetails.latestDate
06/08/2012
details.fullDetails.submitter
וורצמן דוננפלד גני שינדל
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer